PAGE
2
ועדת משנה לביטוח
10/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי









*

<פרוטוקול מס' 19 >
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הכספים) לביטוח
יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ב (10 ביולי 2012), שעה 14:00

<חינוך פיננסי>

חברי הוועדה: >
פניה קירשנבאום – היו"ר

>
נירית גדסי - מנהלת מחלקת חינוך פיננסי, משרד האוצר

שחר שמש - אגף שוק ההון, משרד האוצר

דליה פניג - סגנית יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

שרה זילברשטיין היפש - המשרד לאזרחים ותיקים

עו"ד טל הראל - מנהלת יחידת הסדרה, בנק ישראל

שרונה מזליאן לוי - רשות ניירות ערך

מיכל וקשטיין - מנהלת מחלקה לחינוך פיננסי, בנק הפועלים

רועי קציר - מנהל רגולציה, בנק הפועלים

דורון שלפר - מנהל דיסקונט השכלה פיננסית, בנק דיסקונט

דפנה אריאלי - מנכ"ל מכללת מיטב, איגוד לשכות המסחר

רוני שטרן - סגן נשיא לשכת סוכני הביטוח

רם אמית - ראש תחום מקצועי, לשכת סוכני הביטוח

אוריאל לנדברגר - מנכ"ל פעמונים

שירה קולמן גולובינסקי - מנהלת שיווק פעמונים

חגית אוחנה - מנהלת פורטל "על הגובה", עמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב

יניב חדד - מומחה לחינוך פיננסי

טל עקרוני - מרצה לחינוך פיננסי

משה לרון - גלובל אינווסטמנט

איתן זכריה - חברת מי קונטרול

גיל אורלי - מנכ"ל יבולים

עדי שרון - חברת אורין-שפלטר השכלה פיננסית

מינדי אייזנר - מנכ"ל עמותת חיים בפלוס

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<חינוך פיננסי>

צהרים טובים. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים לנושא ביטוח. תודה לכל מי שטרח והגיע. הגיע מישהו ממשרד החינוך? הגיע.
חשבתי הרבה על מה שנעשה היום. זה טוב להיות מצליפה וכל פעם לבדוק מה הסטטוס של החינוך הפיננסי, היכן הוא התקדם והיכן הוא לא התקדם ולהעביר ביקורת על כולם אבל החלטתי שהיום נלך בכיוון אחר. אני אומר לכם מה אני הולכת לעשות, מה אני עושה ואני אשמח לשמוע את דעתכם והמלצותיכם.

אני רוצה קודם כל לספר על משהו שאולי דיברנו עליו בישיבת הוועדה הקודמת אבל סיפרתי את זה בכל מיני הזדמנויות ואולי שמעתם בתקשורת. ביום ראשון שעבר עשינו הפנינג חינוך, אירוע בבאר-שבע של חינוך פיננסי לזוגות צעירים. עיריית באר שבע ארחה אותנו. יחד אתנו היו יועצים פיננסיים של התאחדות היועצים, של יוסי אש וטל. אני הייתי קצת פסימית כי מי כבר יגיע לאירוע בבאר שבע בשעה 5:00 אחר הצהרים כאשר הילדים כבר בחופשה. לא פרסמנו את האירוע בתקשורת אלא זה היה בעירייה, במחלקת הרווחה. הגיעו 85 אחוזים מאלה שנרשמו וזה אומר 42 משפחות. הנחה את הערב המאמן הבכיר אריה מליניאק ואני חושבת שהוא עשה דבר נפלא כי הוא הכין את המשפחות לקראת השינוי. זאת אומרת, כל המצגת שלו הייתה מה אנחנו, איך עושים אבל הוא קצת פתח להם את הראש כדי שלא יחששו משינויים ומה מביא את השינוי. המשפחות שיצאו אחרי הייעוץ, כולם ניגשו – בפעם הבאה גם נכין דפי משוב לאירוע כזה – והשאירו מספר טלפון. המשפחות היו מאוד מרוצות. יש משפחות שכבר פנו להמשך הליווי.

שאלתי את המשתתפים האם מישהו רוצה לבוא ולספר לכם מה הם הרגישו באירוע הזה אבל מכיוון שהישיבה מתקיימת ביום שלישי בשעה 2:00 בצהרים, הם לא יכלו להגיע כי הזוגות הצעירים עובדים. לכן אני אקריא לכם מכתב שקיבלתי.

"ברצוני לברך את חברת הכנסת פניה קירשנבאום על היוזמה לארגון ערב שכזה. השכלתי המון ורכשתי ידע אשר יאפשר לי להבין את העקרונות שבניהול תקציב משפחתי. יחד עם זאת, האווירה הנעימה, האירוח המכובד והאנשים המקצועיים נתנו הרגשה טובה ובטוחה. תודה וכן ירבו ערבים כאלה".

זה משהו קצר אבל אני חושבת שזה באמת נותן את אפשרות החשיבה לכיוון אליו הולכים.

אני לא זוכרת אם סיפרתי לכם כאן אבל הסקר שנעשה באנגליה הראה ששמונים אחוזים מהמשפחות מוכנים לדבר עם הילדים על חינוך מיני, על סמים ועל אלכוהול אבל לא מדברים על החינוך הפיננסי. אריה מליניאק הביא דוגמה שאני קניתי אותה – אני אוהבת לקנות כל מיני דוגמאות כאלה – ואמר שאנחנו עכשיו בחופשת קיץ ואנחנו יוצאים עם הילד לקניון. האם אתם אומרים שיש לו שלושים שקלים ושיחליט מה הוא קונה בשלושים שקלים? האם הוא הולך לסרט וקונה פופקורן או הולך לסרט וקונה גלידה או שהוא משאיר את הכסף פתוח ומסיים את היום ב-500 שקלים. כך כבר מלמדים את הילד לנהל את התקציב. זאת בדיוק הנקודה.

אני מאוד מקווה משרד החינוך ייקח את הנושא ברצינות בתמיכת האוצר ויכניס את זה למערכת החינוך כך שנעשה גם בתי ספר לחינוך פיננסי להורים וזה ייכנס לנו בדם שהחינוך הזה הוא כמו כל חינוך אחר כי זה חשוב. אנחנו צריכים להבין את החשיבות.

טל כל הזמן אומר לי שאצלנו יש שלושה צמתים חשובים בחיים או שלושה דברים שחשובים לנו ואני מסכימה אתו לגמרי הדבר הראשון הוא הבית. אצל כל היהודים, הישראלים במיוחד, יש לבית חשיבות. באירופה ובארצות הברית לא כולם חייבים לקנות בית אבל אצלנו בית הוא בחשיבות וזה אומר משכנתא וכל מה שמתקשר לנושא הבית. הדבר השני הוא חסכון לילדים והדבר השלישי הוא חסכון פנסיוני. אלה שלושת המרכיבים של החיים הבוגרים אבל כדי ללמוד לעשות את זה נכון בחיים הבוגרים, אנחנו חייבים להתחיל את זה בגיל הרבה יותר צעיר.
שמעתי שהמפקח יצא עם כך שאולי החינוך הפיננסי ייכנס אפילו בגני חובה. על כל זה אני רק יכולה לברך.

מה בכל זאת אני עושה בעניין. כבר בשבוע הבא – ואם זה לא יקרה בשבוע הבא, אנחנו נניח את זה בשבוע הקרוב – אני מניחה שני חוקים. החוק הראשון מדבר על החינוך הפיננסי לזוגות צעירים ואיך עושים זאת. זה באמת בהמשך לפרויקטים. דרך אגב, הפרויקט שעשינו בבאר שבע, אני הולכת להמשיך כשמונה מפגשים כאלה בכל הארץ וכנראה שהמפגש הבא יהיה בנצרת עילית בסוף אוגוסט.

אם כן, באיזה זמן אנחנו פוגשים את הזוגות הצעירים. בדרך כלל אנחנו פוגשים אותם במשרד הפנים כשהם באים להירשם כנשואים. החוק אומר שבמועד הזה הם יקבלו ואוצ'ר לשלושה מפגשים לחינוך פיננסי אבל זה לא יהיה חינם אלא הם ישתתפו בחצי מהעלות של שלושת המפגשים האלה. הכוונה היא שבמפגש הראשון יאספו את כל הנתונים של המשפחה, מה ההכנסות שלהם, מה ההוצאות שלהם וכולי. במפגש השני ינתחו את זה ויראו האם הם יכולים להגיע למשכנתא, האם הם יכולים לחסוך ומה קורה עם כל הסיפור. המפגש השלישי יהיה להמלצות, איך לנהל נכון את התקציב המשפחתי עם היעדים ועם המטרות.

אני חושבת שזה צריך להיות משהו מוצלח. בארץ יש בסך הכול כחמישים אלף זוגות שנישאים ולכן אולי נחשוב להתחיל את הפרויקט הזה באופן דיפרנציאלי. אם אפשר היה לכסות מבחינה תקציבית את כולם, היינו שמחים. ננסה להוציא מהחוק הזה את המקסימום.

החוק השני מדבר על הדרכה לחיילי צה"ל. בדיון הקודם השתתפה נציגת צה"ל אבל אני לא רואה אותה כאן. הכוונה היא להכשיר חיילות ת"ש לכך שהן יעבירו הדרכה, אבל עד שזה יקרה ועד שבאמת ידריכו ויעשו את הכול, אנחנו רוצים למצוא את החיילים באותם מקומות שם אפשר לרכז אותם. אם לא לתת לכולם, לפחות לתת לאלה שנאתר אותם כחשובים ביותר כמו חיילים בודדים ואולי עד אז יהיו לנו חיילים חרדים שגם להם אולי צריך לתת את ההדרכה איך להתנהל בתקופת השירות בצבא. בשלב הראשון של הגיוס הם יקבלו חינם את ההדרכה לחינוך פיננסי.

אלה פחות או יותר הדברים. מכיוון שהיום אני לא מצליחה באף אחד, אני אשמח מאוד אם יש לכם מה לומר על הנושא ואיך אתם רואים אותו. אני היום פותחת צוהר לחקיקה ולחשיבה על התוכניות המשותפות. אתם נמצאים במקום בו הכול נרשם ואני מקווה שגם נוכל ליישם את כל ההמלצות שלכם.

יש כבר אנשים שביקשו את רשות הדיבור. אוריאל לנדברגר, פעמונים.

אני רוצה לברך אותך על ההתמדה ועל כך שאת מובילה את הנושא. אני חושב שזה נושא שהוא משמעותי מאוד. זה שנמצאים כאן המובילים של נושא החינוך הפיננסי – גם משרד האוצר ואחרים – והם מגיעים כשאת קוראת להם, זה מבטא את החשיבות וכל הכבוד על הכינוס של כולם תחת קורת הגג שלך.

בסופו של עניין אני רוצה לתת דגש ולומר שאני חושב שיש כאן חשיבות רבה בתוך ההסתכלות הזאת כשאנחנו מדברים על חינוך פיננסי והיא באמת לדעת את המציאות בישראל. כלומר, הרבה מדברים על חינוך פיננסי ולוקחים את זה למקומות שהם באמת חשובים - נושא של הפנסיה, נושא של השקעות – כדי לקדם את האנשים והידע, אין ספק שהוא מקצועי. אני חושב שהכלים האלה שבהדרכה למשפחות הם גם כלי להוציא אנשים ממצוקה כלכלית. ממש כלי טיפולי באוכלוסייה נזקקת, באוכלוסייה שדרך שילוב של ידע, הדרכה, ובעיקר גם ליווי, אפשר להוציא משפחות במצוקה. אני חושב שההתייחסות אליהם בשלבים מסוימים, אנחנו נשמח מאוד שהמציאות שלהם תתקדם ונושא החסכון והדברים האלה יהיו מרכזיים, אבל אני חושב שדגשים כמו התמודדות עם חובות, עם הוצאה לפועל, התמודדות עם יכולת של מיצוי זכויות, זה חלק מהחבילה. הנושאים האלה צריכים להיות מרכזיים. יש הנושא החברתי כי בעצם בסופו של דבר המטרה כאן היא מטרה חברתית והיא נושא חברתי מאוד. אני חושב שהנושא החברתי חייב להיות חלק מרכזי בתהליך. חייבים לטפל במנע, אין ספק. מי שנופל מהנהר, אפשר לבנות אחר כך גשר. חייבים להשקיע במנע אבל לא פחות לחלץ את האנשים שנמצאים במצוקה.
זה נושא אחד שהיה חשוב לי שיאמר וייכתב.

דבר נוסף הוא שילוב של מתנדבים. אני חושב שבנושא הזה של הדרכה של משפחות, יש לו ערך גדול. יש אלפי אנשים שהם בוגרי המערכות הבנקאיות, עבדו במגזר הציבורי ובמגזר העסקי והם יכולים לבוא ולעזור לאנשים אחרים שצריכים את העזרה ולשם כך להביא את הידע שלהם. הם צריכים להדריך אותם, ללמד אותם, להכשיר אותם, לתת להם ליווי מקצועי ולעשות את העבודה עם המשפחות.

אני חושב שיש בזה ערך גדול כדי להתחבר למיזמים נוספים שמתרחשים עכשיו גם של עידוד ההתנדבות. יש שולחן עגול בין תלת מגזרי לפי החלטת ממשלה כדי לעודד את ההתנדבות. יש לזה גם משאבים במשרד ראש הממשלה כדי לעודד התנדבות בכלל ואני חושב שדווקא מהמקום הזה של חינוך פיננסי, כאשר יש כל כך אנשים שמסוגלים לבוא – מצד אחד יש ביקוש גדול של מאות אלפי בתי אב שנמצאים בפער בין ההוצאות להכנסות והיכולת לתת להם מענה - זה יכול להיעשות על ידי הכשרה נכונה, הדרכה נכונה, ניהול נכון של מתנדבים. ההשפעה תהיה הרבה יותר רחבה והרבה יותר גדולה. אין ספק שמתנדב שמגיע עם רצון להשפיע חברתית, לתרום מזמנו ומוכן להשקיע – הדבר הזה נתרם גם המשפחה נתרמת ומתקדמת. עצם זה שיש מישהו שבא ועושה את הדבר הזה בהתנדבות, עצם זה שמגיע מתנדב מקצועי ומוכשר, אחד שעבר הכשרה ויש לו ניסיון והוא בא ותורם מזמנו ועושה את הפעולה עם המשפחה, הדבר הזה מקדם מאוד את הדברים ומקדם מאוד את המשפחה. כל מה שאני אומר, אני אומר לאחר בדיקות ועם נתוני הצלחה לגבי פעילות כזאת. אני חושב שזה אחד הדברים המרכזיים שכאן הוועדה הזאת צריכה לקדם. כמובן יש מקום לאנשי המקצוע שידריכו, ילוו, יבנו את הממשקים הנכונים בין מישהו מהמשפחה לבין אנשי המקצוע בתחומם. מדובר ביועץ פיננסי שהוא עם השכלה פיננסית שייתן את ההדרכה בנושא הפיננסי למלווה ולמשפחה. המלווה לא אמור להחליף את אנשי המקצוע אבל הוא יכול לגשר ולהביא את הדברים בשפה פשוטה.

תודה. לפני שאנחנו עוברים למצגת שביקשתי מנירית להכין. אני יודעת שהרבה גורמים במשק באמת רואים חשיבות בחינוך פיננסי וכל אחד עובד בתחומו. באיזשהו שלב אנחנו נחשוב איך אנחנו מתאמים את כל הפעילות הזאת ואיך מנווטים אותה ביחד כי אני חושבת שזה אחד הדברים החשובים. אתם מכירים אותי ויודעים שאני כל הזמן מדברת על כך שחסרה לנו יד מנווטת של מדיניות כוללת. אולי נמצא את הדרך לעשות את זה בחינוך הפיננסי. בטח נשמע היום מה כל אחד עושה בתחום שלו לפני שנדבר על היד המכוונת.

דורון שלפר, מנהל דיסקונט השכלה פיננסית.

שלום לכולם. ראשית, אני רוצה לברך אותך על ההמשכיות. נפגשנו כאן בהתנעה וכל הכבוד שאת ממשיכה בפעילות.

אני רוצה לספר בקצרה שבנק דיסקונט החליט אסטרטגית שהוא מוביל מהלך בראשות יושב ראש הבנק דוקטור יוסי בכר, והמנכ"ל ראובן שפיגל, את הנושא הזה של השכלה פיננסית ללקוחות הבנק ולאלה שהם לא לקוחות הבנק. זה בא מתוך רציונאל וחשיבות שגוף פיננסי מבקש להנגיש – אני אשתמש במושג שאנחנו משתמשים בו – את המידע הרב שיש בבנק.

היחידה הזאת קיימת כבר די הרבה זמן ולאחרונה עניינו תהליך מהיר יותר. אנחנו פוגשים מאות רבות של לקוחות שלנו באמצעות כנסים שאנחנו עורכים. כבר ערכנו עשרות כנסים ללקוחות בסניפים עצמם אליהם אנחנו מזמינים לקוחות של הסניף ואת תושבי הסביבה וזאת מתוך מטרה להסביר להם מהי התנהלות פיננסית נבונה כפי שאנחנו קוראים לזה. זה אולי שם אחר לנושא של כלכלת משפחה. ההצלחה היא עצומה והמדד להצלחה הוא תגובת האנשים שבאים לשמוע במשך שעה וחצי-שעתיים. התגובה היא: ידענו שצריך לעשות, לשמוע ולראות והנה מישהו בא ובפרק זמן קצר יחסית – אין לי מילה אחרת להגדיר את זה – נותן סטירה לאנשים ואומר: אתם כבר לא יכולים להתנהג פיננסית כפי שהתנהגתם עד כה.
אנחנו מסבירים בקצרה על החיסכון הפנסיוני, אנחנו מסבירים על משכנתאות, אנחנו מדברים על חסכון קצר טווח ועל חסכון ארוך טווח, לאורך הדרך אנחנו מכינים עזרים שיעזרו לנו. הכנו חוברת – לא הבאתי מספיק עותקים ואני מתנצל אבל לא ידעתי שזה יהיה מספר הנוכחים – שנקראת ספר טיפים, צרכנות נבונה. יש כאן מספר טיפים. הכנו דף שבטוח אתם מכירים של הוצאות והכנסות ואנחנו מסבירים איך לנהל. כבסיס, עוצרים לרגע את המצגת ומסבירים לאנשים שישקפו את ההכנסות ואת ההוצאות. תמיד בתחילת השאלה עולה השאלה מי יודע כמה הוא מרוויח, ואז כולם מרימים את היד. אחר כך עולה השאלה מי יודע כמה הוא מוציא ואז מעטים הם אלה שמצביעים. המסר הוא שצריך להתנהל בצורה אחרת.

אם כן, אנחנו למעשה פועלים כדי להגיע לכל הסניפים שלנו במספר אופנים. עד כה, כאמור, הגענו לעשרות רבות של סניפים. כאמור, זה לא פתוח רק ללקוחות הבנק אלא גם לחברים ולתושבי הסביבה.

יש לנו מוזיאון שפועל כבר שנתיים, מוזיאון הרצל-לילינבלום ובחופש הגדול יש בו סיור חינם לילדים.

זה מוזיאון מדהים. בתפקידי הקודם כיועצת שר האוצר היינו בטקס ההשקה והמוזיאון הוא מדהים. אפילו שמרתי את הכרטיסיות לבן שלי כשיגדל.

מדברים על כרטיס אשראי, מראים מה זה כסף, מראים מה זה פנקס שיקים. הביקור במקום הוא בחינם ולא עולה כסף אלא צריך לתאם מראש. מחלקים ספרון האומר שכסף הוא לא הכול ומדבר קצת על התחום הזה. מגיעים לשם לא רק ילדים. בחופש הגדול מגיעים לשם ילדים אבל מגיעים לשם גם בוגרים ומבוגרים. יש מספר סיורים שמותאמים אישית לקהל היעד. כל הרציונאל הוא כדי לשקף את העולם הפיננסי. אנחנו מסבירים ללקוחות שלנו שאי אפשר יותר לא לדעת את הנושא הזה או לא לקחת בו חלק ואי אפשר יותר לומר שאשתי מטפלת בזה או בעלי מטפל בזה אלא צריך לקחת כאן איזושהי אחריות והאחריות היא לצורך העניין בטרמינולוגיה.

אם אני מתחבר לאוריאל שלמעשה מדבר על הליווי, אנחנו רותמים את כל היכולות שלנו. אנחנו יחידה שיושבת באסטרטגיה ולא יחידת מדידה ולא יחידה של רווח אלא הפוך, יחידה שמקבלת כסף עבור הפעילות. אנחנו נשמח להקצות את מה שהבנק מקציב לצורך העניין.

הבנק רוצה לצאת לכל הסניפים בו זמנית במספר סבבים. המשמעות היא שאנחנו עומדים להכשיר קאדר של מרצים בתוך הבנק. אנחנו נעזרים בהרבה ידע מחוץ לבנק ומובילים בתחום בנושא כלכלת משפחה וחינוך פיננסי לילדים. חלק מהאנשים יושבים כאן בחדר.
עשינו איזשהו מיפוי לגבי רוח ההתנדבות. אני אומר שמאות רבות של מתנדבים שהתחילו כבר את ההכשרה בבנק כדי שיוכלו לעמוד מול הלקוחות. אני אומר שבשמחה שמעתי שיש הרבה מאוד מתנדבים לפעמונים ולארגונים אחרים כי זה רק עושה טוב.

בנק דיסקונט נמצא בעיצומו של התהליך והוא בהחלט מתכוון לסייע בכל מה שאפשר.

תודה. אני יודעת שהאוצר יצא בקול קורא לכל הגורמים. דרך אגב, באותו כנס בבאר שבע כאשר כל הזוגות הצעירים ישבו ואריה שאל אותם מי מהם יודע כמה הם משלמים עמלות בנקים, שניים-שלושה הרימו יד. מי מהם יודע כמה הם משלמים עמלות בקופות גמל – אותו מספר הרים יד. לשאלה מי מהם יודע לרשום שיקים – כולם הרימו יד כי כולם יודעים איך רושמים שיקים. זה שלב ראשון. השאלה היא באמת מה מלמדים ומה מעבירים להם.
אני מבקשת לקצר בזמן כי אנחנו רוצים עוד לראות את המצגת ואחר כך לסכם את הדיון. גיל אורלי, מנכ"ל יבולים.

אני מצטרף לברכות. מי שמכיר אותי, והרבה מכירים אותי, אני עוסק בתחום בצורה מאוד אינטנסיבית מאז שנת 2000. היה לנו חלום שיהיה חינוך פיננסי בישראל ובאמת אני מתפעל מהדרך בה מרימים את הנושא כאן וסוף סוף משהו זז. אני חייב לומר את זה גם לנירית ולכל הצוות. מדהים בעיניי מה שקורה וגם מדהים מה שנעשה בבאר שבע ובפעילות הזאת. זה מתחיל לתפוס תאוצה וכל הגופים הפיננסיים מצטרפים, כולל בנק דיסקונט. אגב, אני יכול להעיד אישית שבנק דיסקונט כבר ב-2005 קיים סדנאות בכל הבנקים. עברנו בזמנו מסניף לסניף והדרכנו את הלקוחות.

כמה מלים עלי ואחרי כן כמה דברים על דעותיי בעניין הזה.

חברת יבולים היא חברה מסחרית עסקית שמתמחה בעניין הזה של כלכלת משפחה וייעוץ לעסקים. אנחנו רואים את זה כשני צדדים של אותו עניין והסיבה היא העניין של יזמות. אנחנו חושבים שחינוך פיננסי הוא לא רק צרכנות נבונה ויציאה מאובר דרפט שהם חשובים אלא גם לבנות את העתיד הכלכלי משום שבעולם כולו עלייה בתוחלת החיים יוצרת משבר כלכלי אדיר, משבר כלכלי וקראנו לאחרונה שזכינו, הגברים הישראלים, במקום שני בעולם או ב-OECD בתוחלת החיים. באיזושהי ידיעה אחרת קראנו שהמשמעות של עוד ארבע שנים תוחלת חיים, היא 35 מיליון שקלים גירעון אקטוארי. אם כן, אין ספק שחינוך פיננסי הוא הפתרון היחיד לאנשים לצבור נכסים ולאסוף אותם.

אנחנו פועלים בשש במות כאשר הבמה הראשונה היא בקריה האקדמית, שם יש לנו בית ספר לכלכלת משפחה ועסקים. זה מיועד למעשה לכל תושבי הסביבה כולל פעילות התנדבותית כאשר בשנה שעברה שיקמנו בתיאום והדרכה 35 משפחות כאשר עם כל משפחה התקיימו שבע פגישות. כמובן שאנחנו מכשירים שם גם מאמנים ויועצי כלכלת משפחה.

הפורום השני הוא איק"א, איגוד המאמנים שייתן לנו קצת מידע לגבי כמה אנשים עוסקים בתחום. באיגוד המאמנים יש קצת יותר מאלף מאמנים, מתוכם על כמה במות של הכשרה יש היום קרוב ל-300 מכשירים בכלכלת משפחה שהם מאמנים ותיקים שלמדו כלכלת משפחה. בחשבון מהיר אנחנו מגיעים קרוב לאלף אנשים שעוסקים בתחום הזה וזה מדהים כי אלה הרבה אנשים וזה הרבה כוח.

התחום השלישי הוא ב-חבר. אני ושני חבריי כאן מקיימים פרויקט ענק ב-חבר. הצלחנו להגיע להישגים אדירים ב-חבר של שיקום מאות משפחות. היה ממש תהליך מדהים ש-חבר משקיעה בו המון.

אני כותב טור ב-YNET שרבים מכם מכירים את הטור הזה. זה טור שבועי וזאת כבר השנה השלישית שאני כותב אותו מדי שבוע. יש הרבה מאוד חומר על הנושא הזה.

עם מיכל דליות בסמינר לוינסקי אני מקיים בית ספר להכשרת הורים ושם אחד הנושאים הוא השכלה פיננסית. לאחרונה קיימנו במת הורים בהשתתפות של מאתיים משפחות בערב אחד. נשמח לשתף פעולה בעניין הזה.

אנחנו חושבים שחינוך פיננסי מתחיל בבית ואחרי כן בבית ספר ואנחנו עובדים מאוד חזק בתחום הזה.

גם מגדל נכנסה כשותפה בעניין הזה ויש תקציב שנקרא אחריות קהילתית במסגרתו אנחנו מסייעים לכל מיני מיזמים כולל ארגוני התנדבות שאנחנו שוקלים לתרום גם להם בתחום הזה דרך התקציב הזה.

אם כן, יש פעילות מאוד עשירה.

בכמה נקודות רציתי להגיב על הדברים שנאמרים כאן. אין לי ספק שהחינוך הפיננסי לגיל הרך הוא הקריטי ביותר ושם אני רוצה להדגיש שני דברים.

הדבר האחד הוא שערכים הם לפני הכול. לפני צרכנות ולפני מה קונים, קודם כל ערכים. אני יכול להגיד את זה מהילדים שלו וכל אחד יכול לומר מהילדים שלו שהיום בבית הספר הערך הוא מי ההורים שלו יותר טחונים ואת זה אנחנו רוצים לשנות וליצור מצב שהערכים יהיו ערכים של נתינה. לראות מהי הצלחה אישית וזה לא רק כסף אלא הצלחה אישית זה עוד הרבה מאוד דברים וגם הדברים הנוספים.

הדבר השני הוא בתחום של חינוך. אנחנו חושבים שקודם כל אנשי חינוך צריכים להוביל את העניין הזה. אני מאוד מזדהה עם מה שנאמר כאן במפגשים הקודמים על ידי משרד החינוך. בהחלט יש הרבה אנשים שיכולים להיות מנטורים אבל אני חושב שאנשי חינוך צריכים להדריך.
זה מביא אותי לנושא הבא והוא תואר אקדמי בתחום הזה של כלכלת משפחה. בעולם זה מקצוע. מורים שמדריכים, יש להם תואר אקדמי בתחום של כלכלת משפחה. זה נושא חשוב. עשינו ניסיון בקריה האקדמית אונו והעברנו קורס את הסטודנטים למינהל עסקים. היו תגובות יוצאות מן הכלל של הסטודנטים. אני חושב שאם האקדמיה תתחיל לעסוק בזה, זה יעלה את הרמה בארץ וזה יעלה גם את הסטנדרט. חייבים להתחיל משם ואז מורים במערכת החינוך יהיו מורים שעברו את המסלול הזה.

אני זורק משהו שייראה מוזר אבל אני חושב שהנושא הזה צריך להיות גם בבחינות הבגרות.

הולכים לקצץ בבחינות הבגרות ואתה רוצה להרחיב? אתה הולך לסבך אותנו עם הדור הבא. שיעשו מבחנים במקצוע שייחשב מקצוע, שיהיה חלק מאזרחות או משהו כזה.

לעניין הבגרות, אני מסכים. בתי סיימה עכשיו בגרות וזה היה סיוט לכל המשפחה. התכוונתי לכך שזה צריך להיות מקצוע ככל המקצועות. אני מקבל את מה שאת אומרת.

בעניין ההתנדבות, יש הרבה מאוד מאמנים, מאות מאמנים, שישמחו להיכנס לכל פרויקט כזה ולכל דבר שאת או מישהו אחר מקים. יש אין סוף אנשים שכמעט כל מה שהם רוצים, זה לעסוק בנתינה. בעניין הזה לדוגמה במגדל, שהיא שותפה לפרויקט, כאשר שאלנו מי רוצה להשתתף בתרומה במסגרת פרויקט הרחבה של ספירים – הרבה היו מעורבים בפרויקט הזה שנקרא ספירים לרבבה שזה חינוך פיננסי בירושלים – אני חושב שעברו עשר דקות ושלושים מנהלים בכירים אמרו שהם מעוניינים להצטרף לפרויקט הזה.

אני מאחל הצלחה רבה. אנחנו שותפים לחזון.

תודה. האמת היא שהמכללה למינהל בראשון מעבירה את הנושא כקורס.

גם לקהל הרחב וגם לסטודנטים.

נכון. הלוואי שכל היתר היו עושים כך, אבל כמו שאני אומרת בואו נתחיל את האבולוציה בקטן. נתחיל בגן ילדים, נלך לבית ספר יסודי, נגיע לבית ספר תיכון ונצמח. אולי פעם התואר הנחשק ביותר יהיה תואר בחינוך פיננסי או בייעוץ פיננסי ולא תואר במשפטים. האמת היא שהחלום שלי הוא להחזיר את התארים הטכנולוגיים יותר לאופנה אבל זה לא הנושא לוועדה הזאת.

האחרונה שתדבר לפני המצגת זאת שרה זילברשטיין היפש מהמשרד לאזרחים ותיקים.

כמו שכבוד היושבת ראש אמרה, הנושא של החינוך הפנסיוני הוא דבר מאוד מאוד מרכזי בחיים של בני אדם ולכן אלינו במוקד כוכבית 8840, מתוך 815 אלף אזרחים ותיקים שיש בארץ, פנו אלינו 300 אלף, מתוכם 115 ניצולי שואה. גילינו בתופעה הזאת – והנתונים מראים זאת באופן מובהק – שהרבה אנשים עשו טעויות קשות מאוד בתקופת הפרישה, קיבלו החלטות פיננסיות שגויות וכתוצאה מכך הם חיים היום ברמת חיים הרבה יותר נמוכה מכפי שיכלו לחיות אבל הדברים הם בלתי הפיכים לחלוטין. זאת אומרת שמי שעשה את הטעות, זה המצב. יש לו עוד שלושים שנות חיים אבל עם החלטה גרועה שהוא לקח בשנה בה הוא פרש.
כל שנה יש עד חמישים אלף אנשים שעוברים לפי החוק מחיי עבודה לחיי פנסיה ותקופת החיים הזאת היא תקופה קריטית לחינוך פיננסי נכון כי אחרת ההחלטות שהם יקבלו בתקופה הקריטית הזאת, יהיו בהחלט מאוד מאוד משפיעות על חיי היום יום שלהם ועל החיים הכלכליים שלהם.

לכן יש את הנושא הזה של הכנה לפרישה והחדרת הנושא הזה. יש הרבה מאוד נושאים כמו בריאות, תזונה נכונה וכולי אבל מעבר לזה, יש את הקטע המאוד מאוד חשוב והוא איזה החלטות אתה מקבל היום כדי שאחר כך אתה לא תיפגע.

יש כמובן את אלה שפורשים לפרישה מוקדמת והרבה מאוד אנשים גרמו לאסונות פרטיים כי לקחו כסף והשקיעו בכל מיני השקעות קש ונותרו ללא אגורה שחוקה. אלה הן התקופות בחיים, אז אנחנו צריכים לעזור להם.

אני מסכימה אתך לא מסכימה ואני אומר לך במה אני מסכימה ובמה אני לא מסכימה. אני לגמרי מסכימה שצריך להדריך. החיסכון הפנסיוני וכל השינוי שעבר עם ועדת בכר בתחום הפנסיות, אנשים בכלל לא מבינים את זה. אתמול ראיין אותי אחד העיתונאים לגבי האירוע בבאר שבע. סיפרתי לו על האירוע ואמרתי שאחד הדברים החשובים הוא לחסוך לפנסיה. לפי הגיל אני הבנתי שהוא לא בפנסיה תקציבית אלא הוא כנראה בפנסיה צוברת. שאלתי אותו האם הוא יודע שכאשר הוא יצא לפנסיה, אין לו שבעים אחוזים מהפנסיה כפי שיש לאחרים והוא אמר לא. הוא בחור צעיר, בן 28-29 בערך. אני חושבת שזה חשוב להסביר על החיסכון הפנסיוני אבל להתחיל להסביר את זה למי שיצא לפנסיה מוקדמת או למי שיצא לפנסיה, זאת דקה אחת מאוחר מדי.

הוא קיבל את זה לא כקצבה אלא קיבל את זה כהוני ויש לו את כל הכסף, אבל אותו אחד לא מקבל.

אני אומרת שהחינוך צריך לבוא בכל הצמתים. אני שואלת האם חייל שמשתחרר מצה"ל ומקבל מענק שחרור ועכשיו הוא מתחיל את הטיול בחוץ לארץ ואת הלימודים שלו, האם לא צריך לתת לו את החינוך כאן ברגע זה ולומר לו שעכשיו יתחיל לחסוך לפנסיה מכיוון שכאשר הוא יתחיל לחסוך בגין שלושים, כאשר הוא יתחיל לעבוד, כשהוא יצא לפנסיה בגיל 67 לא יהיה לו מספיק כסף לחיות בפנסיה.

שקודם כל ישמור את הפיצויים שלו.

שידע לנהל את המענק. אני לא יודעת אם בצה"ל, אלה שמשתחררים בגיל 45, מקבלים ייעוץ פיננסי כדי לדעת מה לעשות עם הכסף או כל אחד רץ ומנסה להשקיע את זה במקום אחר.

הם מקבלים ייעוץ.

אני מסכימה אתך אבל אני חושבת שאת ההדרכה הזאת צריך לעשות הרבה יותר מוקדם ולא ברגע שהוא יוצא לפנסיה כי אז זה עוזר אבל בשוליים.

אולי צריך להציע הצעת חוק שאולי יהיה ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי במדינה שלנו, מה שלא קיים שמונה שנים. אולי הגיע הזמן לכך.

או לחייב מעבידים במסגרת מקומות העבודה לקבל ייעוץ אובייקטיבי.

רעיונות מצוינים. בסוף כל עובדי האוצר יצביעו נגדי. אנחנו עכשיו נמצאים בשיא הכושר. אני חושבת שיש כאן רצון טוב של כל הגורמים, גם של האוצר וגם של משרד החינוך. גם אם אני כועסת כי לי לפעמים נראה שהקצב הוא לא טוב וההיקף הוא לא מספיק, כנראה שזאת הבירוקרטיה וכך זה עובד. אני מנסה קצת לדרבן וקצת לעשות במסגרת היכולות. עובדה שראינו את החוק שאמנם זה רק תזכיר ממשלתי. זה עדיין רק הקמת ועדה ציבורית מייעצת אבל לדעתי זה לא מספיק והייתי רוצה לראות את זה הרבה יותר רחב אבל זה התהליך.

שוק ההון שאחראי על החיסכון הפיננסי ועל התכנון הכין תוכנית אסטרטגית ואני ביקשתי מהם שיציגו לנו את התוכנית כדי שכולנו נראה לאן פנינו מועדות לפחות בתכנון. נירית, בבקשה.

תודה על הבמה ועל כך שאת ממשיכה ומקיימת את הדיונים האלה שבאמת נותנים הזדמנות לכולנו לחזור ולהיפגש.

אני אציג את התוכנית בקווים כלליים. התוכנית שאנחנו מגבשים היא בעצם איזושהי תוכנית אסטרטגית שאמורה לתת לכולנו איזושהי קריאת כיוון, לאן אנחנו רוצים להגיע עם החינוך הפיננסי הזה ומה המטרות שלנו בתהליך הזה. בתוך כחודש – ואני מקווה שאפילו פחות - אנחנו מתכוונים לפרסם את התוכנית המלאה להתייחסות של כולכם ושל הציבור בכלל. כרגע אני אציג את הדברים בקווים כלליים.

כולנו יודעים מה זה חינוך פיננסי. אנחנו מדברים כאן על מידע, לתת לאנשים איזושהי הכוונה או ייעוץ, לעורר מודעות, לעזור להם לקבל החלטות מושכלות ולהבין מתי הם צריכים איזשהו סיוע יותר מקצועי ואיפה אפשר לקבל את הסיוע הזה. זה בעצם לדעת איפה לחפש את המידע, למצוא את המידע הנכון, לשאול את השאלות הנכונות ולקבל החלטות נכונות.

כמו שכולכם יודעים, אנחנו מדברים על תחום מאוד רחב שעוסק בנושאים רבים שעלו כאן גם בדיון, אם זאת כלכלת המשפחה, התנהלות בחשבון הבנק, ניהול תקציב, צרכנות נבונה, השקעה, חסכון, אשראי, ביטוח, חסכון פנסיוני. אנחנו מדברים כאן על תחום מאוד מאוד רחב והמטרה שלנו היא להקנות איזשהו ידע בסיסי לכל האזרחים, לאפשר איזשהו ידע קצת יותר מתקדם למי שירצה בכך ויש איזשהו ידע מתמחה שלא נעסוק בו, שמי שרוצה ללמוד ממש איך להשקיע בכל מיני מכשירים מתקדמים – אני בטוחה שיש לו את המקומות אליהם הוא יכול להגיע ולעשות זאת גם היום.

את מי אנחנו רוצים לחנך. את כולם, החל מהילדים. תוכנית שאנחנו מגבשים עם משרד החינוך נוגעת בילדים החל מגיל הגן ועד סיום מערכת החינוך בכיתה י"ב. אחר כך כמובן שהם צעירים, בצבא או במסגרת מקבילות, באוניברסיטה, בכניסה לשוק העבודה, בזמן שהם עובדים. כמובן גם לקראת גיל הפרישה וגם אחרי גיל הפרישה כי כמו שאמרה כאן נציגת המשרד לאזרחים ותיקים, הצומת הזה של הפרישה הוא באמת צומת מאוד מאוד משמעותי ואנשים מתקשים להבין איך להתנהל במעבר החד הזה מתקופה בה יש להם הכנסה קבועה לתקופה בה אין להם הכנסה.

אנחנו נרצה גם לגעת כמובן בכל מיני אוכלוסיות שיש להם איזה שהם מאפיינים מיוחדים. לא הזכרנו את כולם אבל גם אפילו נשים למשל, שזאת אוכלוסייה שאנחנו יודעים שהרבה פעמים נוטה להימנע מהחלטות כלכליות או להסתמך על בני הזוג בהחלטות כלכליות והרבה פעמים יש איזשהו צורך לתת איזשהו דגש מיוחד גם לאוכלוסייה הזאת.

כמו שאמרתי, אנחנו נרצה להגיע כל הזמן לאנשים ובעיקר בכל מיני צמתי חיים כאלה בהם מקבלים החלטות כלכליות חשובות.

כמו כולכם יודעים, הנושא הזה קיבל תאוצה בשנים האחרונות בגלל תהליכים ארוכים שקרו בישראל, כמו בכל העולם. העברה של אחריות לקבלת החלטות אל הצרכנים, המורכבות הגדולה של השוק, כולנו מקבלים החלטות יום-יום וכבר מגיל צעיר, תוחלת החיים שמתארכת וכולי. כמו שאוריאל הזכיר קודם לכן, חינוך פיננסי הוא גם איזשהו כלי לצמצם פערים חברתיים. אוכלוסיות שמצויות באיזושהי מצוקה כלכלית, אני לא חושבת שחינוך פיננסי יפתור להן את כל הבעיות אבל אני בטוחה שזה יעזור להן לצמצם את המצוקה בה הן נמצאות אבל אולי זה ייתן להן כלי נוסף להעצים את עצמן ולצאת מאותה מצוקה.
כמו שכולכם יודעים וכבר נאמר כאן מספר פעמים לפני חצי שנה הממשלה החליטה שכדאי לקדם את החינוך הפיננסי. הוחלט הממונה על שוק ההון במשרד האוצר יהיה אחראי על הנושא והוקמה מחלקה בראשה אני עומדת. התפקיד שלנו הוא להיות הגורם המתכלל והמרכז שמקדם את המדיניות הזאת, מקדם את היישום של אותה מדיניות שזה לא פחות חשוב מלהתוות מדיניות, ליצור שיתופי פעולה עם כל הגופים שיושבים כאן ועם עוד רבים אחרים. לא כל הפעולות צריכות להיעשות על ידי משרד האוצר ואנחנו לא חושבים שכל החכמה מצויה אצלנו ואין לנו בהכרח את כל הכלים להגיע לאזרחים. זה לא תמיד נכון שהכל ייעשה על ידי הממשלה. לכן אנחנו נרצה לקדם כל מיני שיתופי פעולה עם כל מיני גופים מהממשלה, מהמגזר הפרטי ומהמגזר השלישי ולרתום את כולם לתהליך הזה יחד אתנו.

בתוכנית האסטרטגית – אני תכף אזכיר יותר בהרחבה - אנחנו נקים גם אתר אינטרנט מרכזי לחינוך פיננסי שגם בזה כבר נגענו כאן בדיונים קודמים. אחד הדגשים החשובים שאנחנו נוגעים בהם כל הזמן זה גם תהליך שיתוף הציבור, שיתוף כל הגורמים שפעילים בחינוך פיננסי וגם גורמים אחרים שמתעניינים בזה ואת הציבור בכלל. אנחנו רוצים לשמוע מה יש לאנשים לומר, מה התפיסה של האנשים ומה הם חושבים שכדאי לקדם. אנחנו רוצים לשים דגש חזק מאוד גם על המדידה של התהליכים האלה ולראות שאנחנו פועלים בכיוון הנכון ושמה שאנחנו עושים הוא אפקטיבי.

מתוך אותו קול קורא שפרסמנו לפני כחודשיים, אני חושבת שכמעט כל הנוכחים כאן מילאו ועוד רבים אחרים, קיבלנו עשרות תגובות. ניסינו לעשות איזשהו מיפוי של הנושאים בהם היוזמות שקיימות היום בשטח נוגעות ואפשר לראות שמרבית היזומות עוסקות בנושאים שהם יותר ביום יום שלנו, אם זאת כלכלת המשפחה, צרכנות נבונה, בנקאות, נושא של התנהלות מול הבנק, חסכון בהשקעה. הנושאים היותר מורכבים הם קצת פחות במרכז התהליך הזה, אבל כמובן שהם לא פחות חשובים.

לגבי האסטרטגיה הלאומית שאנחנו מקדמים. התוכנית עצמה אמורה להיות תוכנית חומש שבסוף התקופה תיבחן מחדש ותיבנה תוכנית חדשה לתקופה הבאה. לצורך גיבוש התוכנית עשינו לימוד גם של מה שקיים בישראל, אם זה באמצעות הקול הקורא, נפגשנו עם עשרות גורמים ושמענו מה עושים עכשיו, מה הצרכים שקיימים, מה הדגשים שחושבים שכדאי לשים, ושמענו גם על מה שקורה בעולם. בכל העולם זה נושא שהוא מאוד מאוד מתפתח ויש הרבה מדינות שהן קצת יותר מתקדמות מאתנו וכבר גיבשו איזושהי תוכנית מדיניות לאומית ויש לא מעט פעילות בשטח.

איך למדתם את זה?

גם באמצעות רשת מידע של ה-OECD שאנחנו חברים בה ואנחנו שותפים באיזשהו שיח בינלאומי בנושא וגם באמצעות מפגשים עם גורמים מחוץ לארץ ושיחות עם גורמים מחוץ לארץ. הייתי גם בכנס של ה-OECD ושוחחתי עם עמיתים רבים מהרבה מדינות. אני חושבת שזה היה מאוד מאוד מעניין ומאוד חשוב.

באמצעות הרשת הזאת של ה-OECD אנחנו מגיעים למדינות רבות ויש שם ידע מדהים. מדובר גם במדינות שהן לא חברות ב-OECD. יש קרוב למאה מדינות שחברות ברשת הזאת.

התוכנית היא אמנם תוכנית אסטרטגית אבל הקו שהנחה אותנו הוא לגבש איזה שהם יעדים שהם ככל האפשר מדידים, כדי שנוכל בסוף אותה תקופה לבוא ולראות האם השגנו את המטרות בהן רצינו. כמו שאמרתי, כאשר התוכנית הזאת תעבור, אנחנו נפתח את זה לדיון ציבורי רחב ואני מקווה שתוך כחודש נוכל לפרסם את התוכנית המלאה.

בדיוק כאשר כולם יוצאים לחופש.

אנחנו משתדלים ככל האפשר אבל אני בטוחה שגם אתם נמצאים כאן ואנחנו ניתן זמן תגובה מספיק. אנחנו לא נהרוס לכם את החופשה אבל נקווה שניתן לכם חומר קריאה מעניין לזמן החופשה וגם לאחריה.

אני מבינה שמשרד החינוך בחופשת הקיץ כן מעביר הדרכה למורים.

נכון.

בוודאי.

את יודעת שהיום העברנו כסף וחלק מהכסף הוא להדרכות. אם אתם לא מעבירים הדרכות, אנחנו נחזיר את הכסף.

בסוף תהליך ההתייעצות הזה, בסוף הדין הציבורי שנקיים, ככל הנראה נרצה לעשות איזשהו כינוס. אנחנו נרצה להביא איזושהי תוכנית עם כל ההערות שהטמענו בתוכה לאישור הממשלה לקראת סוף השנה הזאת והשאיפה היא ליצור על בסיס האסטרטגיה הלאומית הזאת איזושהי תוכנית עבודה יותר קונקרטית ולאפשר גם לכולכם לראות איך אתם מנתבים את הפעילות שלכם לכיוונים עליהם אנחנו מדברים ודנים עליהם יחד.

מתוך אותה תוכנית כאן את החזון אליו אנחנו שואפים. אנחנו נרצה להגיע למצב בו לכל אחד מהאזרחים יש אוריינות פיננסית גבוהה והוא מסוגל לקבל החלטות פיננסיות מושכלות לגבי הכסף שלו, החלטות שמאפשרות לו להתנהל בצורה נבונה ולהגיע לאיזושהי רווחה כלכלית שהוא מסוגל לקיים אותה לאורך זמן.

אומר בקווים כלליים את המטרות עליהן חשבנו. סוג של תהליך. אנחנו מדברים קודם על כל העלאת המודעות של האזרחים לנושא הזה בכלל, לחשיבות שלו, לאפשרות של האזרחים להגיע למידע, היכן המידע נמצא והיכן אפשר לקבל סיוע מקצועי נוסף. להנגיש את המידע עצמו, וכמו שהזכרתי קודם בצמתים מרכזיים לאורך מעגל החיים, להקנות לאזרחים מיומנויות לקבלת החלטות, לתת להם כלים שיעזרו להם לקבל החלטות טובות יותר ובעצם בתהליך הזה להביא לאיזשהו שינוי בדפוסי ההתנהלות הכלכלית שזאת משימה מאוד מאוד לא פשוטה אבל אנחנו שמים לעצמנו רף גבוה במטרה לקדם את היכולות של האזרחים כמה שיותר.
כמו שאמרתי קודם, אנחנו רוצים לשים דגש על קבוצות ייחודיות שיש להן מאפיינים או צרכים מיוחדים והם זקוקים לדגש מיוחד.

אנחנו רוצים לקדם שיתופי פעולה עם שלושת המגזרים שקיימים ולפתח כלי מדידה והערכה בהם אנחנו רואים חשיבות גדולה מאוד בתהליך הזה.

כלי מדידה והערכה לכם?

כלי מדידה והערכה, גם למדוד את האפקטיביות של האסטרטגיה. אלה בעצם שלושה מעגלים – למדוד את האפקטיביות של האסטרטגיה, למדוד את האפקטיביות של התוכניות בשטח כלפי עצמן, כל תוכנית לגבי עצמן, וגם האפקטיביות של אותן תוכניות ביחס למטרות של האסטרטגיה ואיך הכול מתכתב יחד.

כל מה שאת מגדירה כאן יאפשר לאזרחי ישראל לעשות את זה בעצמם או שאתם אומרים אולי לייצר גם אנשים תומכים שיעזרו להם להוביל אותם בתהליכי השינוי האלה לאורך מעגל החיים?

כמו שאמרתי כבר בשקף הראשון, הרעיון הוא לתת לאנשים איזשהו מידע בסיסי שיהיה לכולם אבל גם להסביר להם איפה יש גורמים מקצועיים מהם אפשר לקבל מידע נוסף ואתם אפשר להתייעץ. ברור שלא נוכל להפוך את כולם למומחים לכל הדברים הללו ולא כולם יהיו סוכני ביטוח או יועצים פנסיוניים או יועצי השקעות או יועצים פיננסיים.

אני חושבת שחלק מהחינוך הוא להסביר לאנשים כמו שחינכו אותנו או כמו שהתרגלנו שבכל השלבים החשובים של החיים אנחנו לפעמים צריכים עורך דין כי אי אפשר ללכת לקנות דירה בלי שמישהו לא יראה חוזה ואי אפשר לעשות עוד איזו עסקה שהיא באמת רצינית בלי שבעל מקצוע יעיף בה מבט. רק בחיים שלנו, כשאנחנו מקבלים החלטות כל כך חשובות לנו, אנחנו לא לוקחים ייעוץ של מישהו. אם אנחנו לאט לאט נלמד אותם איך לקרוא ואיך להבין, לא לפחד מזה ולומר שברגע קריטי עדיין אין להם מספיק כלים כדי לקבל החלטה ולכן שילכו להתייעץ עם מישהו – זאת כבר התקדמות. אני לא מתכוונת לומר שהאיש ילמד היום איך להיות יועץ פיננסי של עצמו בכל הזדמנות.ז את אומרת, הוא יבין את המצב שלו וכשהוא יגיע לרגע, אני מציעה לו שייקח בכל זאת יועץ.

אני חושבת שבגדול זאת צריכה להיות הדרך ואם אנחנו נתווה זאת, נגיע למשהו. לומר שאנחנו נחנך אותו, ניתן לו כלים ומעכשיו הוא ידע מה לעשות – אנחנו נחטא למטרה ופשוט נגרום עוול למי שבאמת יחשוב שהוא פתאום דוקטור לפיננסים.

בדיוק על זה אנחנו מדברים. בדיוק על הדברים האלה. איזשהו ידע בסיסי של כולם ולהסביר להם איפה אפשר לקבל עזרה נוספת מגורמים מקצועיים שהם מומחים בתחומם, אי אפשר להחליף אותם וגם לא צריך.

כתבתי כאן קצת על החינוך הפיננסי במערכת החינוך, נושא עליו סיפרנו בישיבות הקודמות שהתקיימו כאן ואני לא ארחיב.
יש את אתר האינטרנט שאנחנו עוסקים בו.

חשוב לי להדגיש לגבי הנושא של שיתוף הציבור, זה מתקשר גם להצעת החוק שאת הזכרת קודם לכן וגם לדיונים בנושא. אנחנו רואים לנגד עינינו איזושהי סדרה הולכת ומתרחבת של תהליכים מקבילים ומשלימים אחד את השני של שיתוף הציבור. אם זאת אותה מועצה מייעצת אנחנו כרגע מחוקקים אותה ומקדמים אותה שהיא איזשהו גוף מצומצם שיכלול נציגים גם מהממשלה, גם מהמגזר הפרטי וגם נציגים של עמותות ואקדמיה. המועצה הזאת היא גוף יחסית מצומצם אבל מעבר לאותה מועצה אנחנו פועלים לקדם שולחנות עגולים ואיזשהו שיח מתמשך ורצוף עם כל הגורמים שפעילים בתחום הזה והגורמים שמתעניינים בתחום הזה. יש כמובן את הדיונים שאת מקדמת כאן בכנסת, אם זה במסגרת השדולה או במסגרת הוועדה. אנחנו נרצה לערוך כינוסים אחת לתקופה כדי לקדם איזשהו שיח יותר מקצועי ויותר ממוקד בנושאים שונים. כמובן גם פרסום של מסמכים להתייחסות של הציבור הרחב, אם זאת אותה אסטרטגיה, וממכים נוספים שיהיו בהמשך.

נרצה לשמוע את ההתייחסות של כולם כי אני חושבת שזה לא משהו שהוא שלנו עם עצמנו אלא זה תהליך רחב מאוד שמדבר לכל אחד ואחד מאתנו ונוגע לכל אחד ואחד מאתנו. לכן חשוב מאוד לקדם את זה בצורה של שיתוף.
לסיכום. אנחנו רוצים לקדם איזשהו שיח רחב ולערב את כל המגזרים. באמצעות אותו שיח אנחנו רוצים גם להוביל לקידום של שיתופי פעולה שחוצים את המגזרים השונים.

עד כאן.

תודה. כשאני מסתכלת על זה, הכול יפה אבל כל הזמן אני חושבת איך צריך להיראות המבנה שמנהל את מה שדיברנו בהתחלה. מי ינהל את כל הדבר הזה? זה מחזיר אותי לאותו חוק – אני לא יכולה לומר שהוא חוק מסכן כיוון שהוא חוק גדול ולא עבר – וזה החוק ש לשינוי מבנה רגולטורי שהנחתי. מי שיושב כאן ומי שמכיר את החוק הזה, יודע. לו החוק היה עובר והייתה קמה רשות שהיא אחראית על הגנת הצרכן כמו שדיברנו, אז בהחלט יכולתי היום לומר שבמבנה הזה יושב החינוך הפיננסי. אבל היום כשזה לא עבר ובין הרגולטורים יש נביעה, איך עכשיו העסק הזה יעבוד?

אני אזכיר שבמועצה המייעצת הזאת – אולי הייתי צריכה קצת יותר לפרט – ישבו נציגים גם שלנו, גם של רשות ניירות ערך, גם של בנק ישראל וגם של המועצה הלאומית לכלכלה. המועצה היא גוף שמייעץ לממונה על שוק ההון בנושא הזה כי הממונה על שוק ההון מוגדר כאחראי על החינוך הפיננסי.

מי יממש את זה? מי יקבע מדיניות ומי יממש את המדיניות? מי יעשה תיאום בין רגולטור של הבנקים לרגולטור אחר? לכל הבנקים יש יד בחינוך פיננסי, לרשות לניירות ערך יש כבר אתר נחמד בנושא הפיננסי, באגף שוק ההון עכשיו אתם מפתחים אתר שאני מקווה שהיא יהיה מצוין בחינוך פיננסי. מי עושה את התיאום?

זה לא סותר. כל אחד מהרגולטורים עוסק בתחום האחריות שלו ואני חושבת שהחלוקה היא מאוד מאוד ברורה לגבי מה כל רגולטור עושה ומה האחריות שלו.

את לא חושבת שיהיה קצת ביזור מאמצים וכספים?

התפקיד שלנו כרגע בכובע החדש הזה של חינוך פיננסי, מעבר לכובע שלנו כרגולטור של הביטוח והפנסיה, הוא גם לשמש איזשהו גורם שמתאם, מקדם שיתופי פעולה ומתכלל בעזרת אותה מועצה מייעצת ובעזרתכם כולכם.

פאינה, את מעלה שאלה נכונה. צריכה להיות שפה אחידה, שפה אחת משותפת שבסופו של דבר כולם מתיישרים לפי השפה הזאת. מישהו צריך להנחיל את השפה הזאת. מישהו צריך לקבוע איך נכון לעשות את זה. בואו נחשוב לרגע שכל אחד היה עושה חינוך פיננסי לפי ראות עיניו, אז יש כאן בעיה. יכול להיות שלפעמים חוטאים למטרה ולא לחינוך הזה רצינו להגיע. צריכה להיות איזושהי שפה אחידה.

זה מה שנאמר כאן. כל אחד ימדוד לפי קנה המידה שלו? אנחנו נמצאים ממש בהתחלה.

אני לא רואה סתירה בכך שכל אחד יעסוק בתחומו. בדיוק מה שאנחנו מקדמים זאת איזושהי שפה אחידה, איזה שהם כלים אחידים גם למדידה והערכה לכולם וגם איזשהו שיח משותף שמתוכו נגיע לאיזה שהן תובנות משותפות לגבי האופן שבו צריך לקדם את הדברים.

רשות הדיבור ליניב חדד שהוא מומחה לחינוך פיננסי. אחריו אני אסכם את הדיון.

שלום לכולם. אני מברך על היוזמה שסוף סוף כולם נפגשים כאן. אני מתעסק בעיקר בבתי הספר. אנחנו מעבירים כבר הרבה מאוד שנים תוכניות של חינוך פיננסי בתוך בתי הספר בכיתות א'-י"ב. יש לנו תוכנית של מאות מערכי שיעור בכל הנושאים שהוזכרו כאן. הרציונאל שלנו הוא מאוד פשוט. ברגע שילד מקבל כסף בפעם הראשונה, הוא נקרא צרכן והמטרה שלנו היא להפוך אותו לצרכן נבון. ככל שהוא יותר צעיר בגיל, כך יותר קל לעשות את זה. אם אנחנו עושים את זה בצורה הנכונה ביותר, סביר להניח שהרבה פחות אזרחים יגיעו בגיל 24-30 ויהיו להם בעיות כלכליות. ברגע שאנחנו נותנים להם את הכלים כאשר הם ילדים בבית הספר, הרבה יותר קל לנו לעשות את זה.
כאן אני גם חושף פעם ראשונה שהשנה ערכנו מחקרים בבתי הספר. עשינו מחקרים בקרב תלמידים שלמדו חינוך פיננסי ובקרב תלמידים שלא למדו חינוך פיננסי והתוצאות הן מדהימות. ראשית, רמת הבורות בכיתות יסודי – כיתות ב'-ו' – היא מקסימאלית. הידע הבסיסי שלהם הוא אפסי. הידע של האנשים שלמדו ועברו את הסדנאות או את התוכניות שאנחנו מעבירים, הפך להיות הרבה יותר מהקיים. בידע הקיים יש הבדל של כמעט חמישים ושישים אחוזים. ההתמקדות שלנו בתוכניות הלימוד, כמובן בנושא של צרכנות, להסביר להם בכלל מה זה שטר, מה זה מטבע, מהי הגדרת צרכן. אם אנחנו מדברים על הגלובליזציה והטיסות לחוץ לארץ, מה זה טבלאות המרה ומה זה מטבע חוץ. כל הנושא של צרכנות נבונה, סקר שוק, השוואת מחירים, תקציב, מודל קבלת החלטות, תהליך רכישה. ברגע שילד מתעסק בכסף, אנחנו נותנים לו את כל הכלים לעשות את זה.

הדרישה היום מבחינת בתי הספר ברחבי הארץ, כמעט כל בתי הספר רוצים את זה אבל הבעיה כאן היא שחלק מבתי הספר לא מסוגלים לשלם והבעיה השנייה היא שמשרד החינוך חוסם. בתי הספר רוצים את האישור של משרד החינוך לתוכניות. אני דוקטורנט במקצועי בתחום החינוך הפיננסי ואני עושה את הדוקטורט בתחום חינוך פיננסי ככלי לצמצום פערים בחברה הישראלית. אנחנו עושים את זה מאוד טוב אבל יש בתי ספר שלא יכולים להרשות את זה לעצמם. אנחנו מתקדמים בצעדי ענק וכל שנה אנחנו מגדילים את התפוקה שלנו לא רק בעשרות אחוזים אלא במאות אחוזים בתחום הזה.

אני אומר כאן למשרד החינוך שיפסיק לפתח. יש תוכניות מפותחות, בואו וקחו אותן. חבל על הזמן כי לנו לקח – ואנחנו צוות בו כולנו אנשי אקדמיה עם תואר ראשון, שני ושלישי – כמעט שש שנים לפתח את התוכניות. אנחנו באים מהשטח. פיתחנו גם כלי עזר, אם אלה ספרים, משחקים וכדומה. אנחנו מוכנים לשתף פעולה, אפילו אם צריך אנחנו מוכנים לתת את הדברים האלה והנוער של היום רוצה את הדברים האלה.

משפט לסיום. צריך לחשוב שהנוער היום הוא לא הנוער כמונו. הנוער היום הוא נוער שיפתח עסקים כבר בגיל 21. זה נוער שלא מפחד מאף אחד. זה נוער שהולך על כל הקופה, או שהוא יפשוט רגל, או שהוא יהיה מיליונר, אבל צריך להכין אותו לדברים האלה. לפי הסטטיסטיקות של היום 180 אחוזים לפני הגיוס לצבא אין להם חשבונות בנקים והם לא מכירים כלום. כשאני לוקח אותם לסניפי הבנק, מבחינתם זה כמו שהם נמצאים בחוץ לארץ. אנחנו חייבים להתחיל אתם את זה מהגילאים של כיתות א'-ב', מהרגע הם מתחילים לדעת לקרוא. אנחנו חייבים לפתח אתם ולהסביר להם את הרציונאל.

אנחנו גם מסיירים אתם במוזיאון כמו הרצל-לילינבלום, במוזיאון בנק ישראל, במוזיאון של הבורסה ובמוזיאונים אחרים. אנחנו חייבים לתת להם את הערך המוסף שנקרא חינוך פיננסי.
צריך להדגיש שחינוך זה תהליך. אי אפשר בשנה אחת ללמד את הכול אלא זה תהליך ספיראלי שהוא מכיתה א' ועד כיתה י"ב. אוריינות היא סוג של ידע נקודתי. אנחנו מפרידים בין שני הדברים האלה ואנחנו הולכים על בסיס החינוך ונותנים לכל כיתה את השעה השבועית שלה. אנחנו עושים פרויקטים בתוך בתי הספר ואנחנו עובדים היום בהרבה בתי ספר בכל הארץ, במיוחד בבתי הספר הדמוקרטיים הניסיוניים שם למנהלים הרבה יותר קל לעבוד עם זה כי אין להם בעיה תקציבית ואין להם בעיית רגולציה של גוף כזה או אחר. אם בהתחלה הם דרשו שעה שבועית לכל כיתה, היום הם כבר נותנים היום לכל כיתה יותר משעה שבועית ולפעמים מדובר בשעתיים ושלוש. החזון שלנו הוא שיהיה סוג של אזרחות פיננסית לכל תלמיד. כמו שיש בגרות באזרחות – אני לא מצפה שתהיה בגרות בנושא – תהיה סוג של אזרחות פיננסית.

אם אנחנו הולכים למחקרים של המאה ה-21, מצפים שכמעט כל אזרח יהיה סוג של מנהל ואם לא ניתן לו את כלי הניהול מאז הוא בכיתה ב' עד כיתה י"ב, אנחנו נפספס כמעט את כל התהליך.

אין ספק. הנה עוד רעיון. אולי באמת כדאי להעביר חוק. כמו שיש חוק שבבתי הספר חייבת להיות שעת לימוד של זהירות בדרכים, תהיה שעת לימוד חינוך פיננסי. אתם יודעים שאנחנו לפני פגרה ועד שננסח חוק יעבור זמן.

דליה ממשרד החינוך שמלווה את הוועדה מהתחלה, בבקשה.

אני מצטערת. אני קצת צרודה ולכן לא רציתי לדבר, אבל אני לא יכולה להתאפק. על החשיבות של חינוך פיננסי, אנחנו לא צריכים להרחיב. השתכנענו. מי שיודע לפתח תוכניות חינוכיות, זה משרד החינוך. עם כל הכבוד, תוכניות חינוכיות זה לא רק ידע אלא תוכניות חינוכיות מלוות במיומנויות של חשיבה ובערכים.

הכול קיים.

בסדר. גם בישיבה הקודמת שמענו את כולם מדברים וכולם יודעים איך לעשות את זה בבתי הספר הכי טוב. מה לעשות, אנחנו עדיין מאמינים שמי שיודע לעשות את זה בבתי הספר בצורה הנכונה, המתאימה לתלמידים מכל השכבות, תלמידים של כיתות הטרוגניות שיש בהם תלמידים ברמות שונות, זה משרד החינוך. אנחנו עובדים על זה והתהליך הזה נמצא בפיתוח. כבר התחילה תוכנית שנבנתה לכיתות י' ואתם יודעים עליה כי דובר בה כאן הרבה ולכן אני לא צריכה לחזור עליה. עכשיו נבנית תוכנית לכל הרצף. עם כל הכבוד, אנחנו נשמח לשמוע, נשמח לקבל ייעוץ אבל למשרד החינוך יש את הכלים המקצועיים לפתח תוכניות חינוכיות והדברים הם לא כמו שהם נראים. לא כל אחד יכול להיכנס לכיתה כי אני לא חושבת שהיית רוצה שכל מי שעבר בבית חולים, יכול כבר להיכנס ולנתח מישהו. גם הוראה וגם חינוך, זה סוג של פרופסיה, לומדים את זה, עוברים הכשרות מיוחדות לזה ואנחנו אלה שאמונים על זה, גם בפיתוח התוכניות וגם בהעברת התכנים.

תודה. מי שכבר מכיר אותי יודע שאני לא אניח לנושא. אני מבטיחה שזאת לא ישיבה אחרונה של הוועדה. עד סוף המושב אני כבר לא רואה שיש טעם להתכנס, אבל אנחנו נתכנס מיד עם שובנו למושב החורף. אז נכנס שדולה לחינוך פיננסי במלואה וכולנו ניתן דיווח על מה שנעשה, מה לא נעשה, מה שלבי החקיקה וכולי. אני בטוחה שעד אוקטובר משרד החינוך יוכל להציג את התוכניות שהן כל כך מקצועיות כי המשרד כבר צריך שיהיו לו תוכניות באוקטובר כי צריך להתחיל ללמד. אם כן, כל אחד ייתן דיווח.

ביקשו ממני להזכיר לכם שביום שלישי, ב-24 ביולי בכפר המכבייה מתקיים כנס של מתכננים פיננסיים ואני הולכת להיות חלק ממנו. מי שזה מעניין אותו, יוכל להשתתף ואם לא, נספר לכם מה היה ומה למדנו.
שוב, אני מודה לכולכם. אם יש לכם רעיונות לגבי החקיקה ולגבי פעולות, אני אשמח לקבל זאת ואני אשמח לראות אתכם בישיבה הבאה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:10. >