PAGE
3
ועדת הכלכלה
11/07/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 913>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"א בתמוז התשע"ב (11 ביולי 2012), שעה 9:20
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 11/07/2012
המלצות הוועדה לבחינת חלופות לאגרת רשות השידור ולאופן גבייתה - בהתאם לסעיף 28א לחוק רשות השידור
פרוטוקול
סדר היום
<המלצות הוועדה לבחינת חלופות לאגרת רשות השידור ולאופן גבייתה – בהתאם לסעיף 28א לחוק רשות השידור>
מוזמנים
¶
>
אמיר ברקן - ראש האגף הכלכלי, משרד ראש הממשלה
עו"ד עידו אציל - משרד ראש הממשלה
אבי כהן - יועץ כלכלי, משרד ראש הממשלה
יונתן רזניק - חשב כללי, משרד האוצר
ענת לינדנבאום - חשב כללי, משרד האוצר
עו"ד אייל בן ישעה - לשכה משפטית, משרד האוצר
עו"ד דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שרון שמש - הסדרת השירותים לצרכן, משרד התקשורת
יוני בן-מנחם - מנכ"ל רשות השידור
אמיר גילת - יו"ר רשות השידור
עו"ד לנה קרביץ - לשכה משפטית, רשות השידור
ערן הורן - סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור
פאני ביטון - מנהלת מחלקת תשלומים לספקים, ועד רשות השידור
עו"ד תומר קרני - רשות השידור
עו"ד ברוך אסקרוב - יו"ר ועד עיתונאי קול ישראל תל-אביב, רשות השידור
דני זקן - יו"ר אגודת העיתונאים, רשות השידור
דליה אטקין - ועד עיתונות הפקה ערוץ 1, רשות השידור
אבי כ"ץ - סמנכ"ל גבייה, רשות השידור
ברוניסלבה חירמן - מרכזת בכירה כלכלת תחבורה, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
עו"ד ירון ימין - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
עו"ד יורם מוקדי - סמנכ"ל תוכן ורגולציה, חברת הוט
חיים סלוצקי - חברת הוט
מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת יס
אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה ארגון הנכים בישראל המיוחד
משה בר - עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים
עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית
עו"ד דורלי אלמגור - יועצת משפטית, איגודי היוצרים
אורי רוזנווקס - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים
זיו מאור - מ"מ מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת
דורון קרני - מזכיר ארצי, עובדי מדינה, ההסתדרות הכללית החדשה
עו"ד דניאל גלילי - עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים
יהודה כהן - מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות
רשמת פרלמנטרית
¶
שרון רפאלי
<המלצות הוועדה לבחינת חלופות לאגרת רשות השידור ולאופן גבייתה – בהתאם לסעיף 28א לחוק רשות השידור>
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום המלצות הוועדה לבחינת חלופות לאגרת רשות השידור ולאופן גבייתה בהתאם לסעיף 28א לחוק רשות השידור. בעצם בחקיקת הרפורמה ועדת הכלכלה הכניסה באחד הסעיפים שינוי שכלל דרישה שלפני כל העלאה באגרה על-ידי השר הממונה - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
העלאה, אי הפחתה של האגרה תבוא רק לאחר שוועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה תבחן את הסוגיה ותניח את המלצותיה ומסקנותיה בפני הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה והחינוך של הכנסת. לכן אנחנו בדיון הראשון של ההצגה הראשונית של עבודת הוועדה, המסקנות וההחלטות שלה. בבקשה.
אמיר ברקן
¶
בוקר טוב. אני אמיר ברקן, ראש האגף הכלכלי במשרד ראש הממשלה. אנחנו אכן התגייסנו למשימה ולחובה. ראש הממשלה מינה ועדה, ובה היו חברים מנכ"ל משרד ראש הממשלה כיושב ראש וכן היו נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים – משפטים, תחבורה, תקשורת, אוצר על שני אגפיו – חשב כללי ואגף תקציבים – וכן מנכ"ל רשות השידור. המלצות הוועדה הועברו אליכם לאחר שקיבלו את אישורו של ראש הממשלה.
ברשותכם אני יוצא מנקודת הנחה שחברי הכנסת קראו את המלצות הוועדה, ואני לא אקריא אותם פה. ברשותכם אני אגש לשורה התחתונה: הוועדה המליצה, וראש הממשלה קיבל את ההמלצה, להמשיך את מתווה הפחתת אגרת הטלוויזיה בשש השנים הבאות באופן שהאגרה תפחת בלמעלה מ-30%. כי יש פה גם מה שנקרא ריבית דריבית – 5% כפול 6, אבל בריבית דריבית זה למעלה מ-30%. מצד שני כדי לאפשר בכל זאת מימוש הרפורמה ברשות השידור - -
אמיר ברקן
¶
צודק. חבר הכנסת שאמה, תפסת את ראש האגף הכלכלי בטעות אריתמטית. אתה צודק – זאת ריבית הפוכה.
אמיר ברקן
¶
בדיוק. בסופו של דבר זה יהיה קצת פחות במספר אבסולוטי. אם היום האגרה היא 369, אז זה יהיה 5%, 5%, 5% - כל פעם זה יורד, ואז במספרים זה יהיה פחות מ-30% מ-369.
אמיר ברקן
¶
זה 369 כפול 30%, אבל עדיין צריך לעשות פה את המתמטיקה. בגדול – 30% מ-369, 10% - 37, כפול שלוש זה בערך 110 שקלים, זאת אומרת 369 פחות 110 זה 259 שקל, פחות או יותר, אל תתפסו אותי במילה כאן.
לא לחינם בחרנו במתווה של שש שנים כי זה מתווה שמקביל לתוכנית ההבראה למימון הרפורמה ברשות השידור. לכן הדברים האלה קשורים יחד כדי לאפשר את חתימת הסכם המימון. הצדדים – משרד האוצר ורשות השידור מאוד קרובים לחתימה. יש טיוטות סופיות שממתינות לסגירת המספרים. הוועדה המליצה שכדי לפצות על אבדן ההכנסות בטווח הקצר של שש שנים אגרת הרדיו או תשלום הסכום הנוסף, כפי שהוא נקרא, יעלה ב-9 שקלים כל שנה- -
אמיר ברקן
¶
במקביל, ב-9 שקלים כל שנה. והפתרון לטווח הארוך יותר מצוי בהמלצה של הוועדה לקחת את הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת איתן כבל שעברה פה בקריאה ראשונה, לדעתי, ולקדם אותה. הצעת החוק אומרת, למעשה, שנתוני מנויים בטלוויזיה, בכבלים ובלוויין יועברו לרשות השידור ישירות או באמצעות המדינה – אנחנו עוד צריכים לראות איך בדיוק עושים את זה, ודרך כך אנחנו מעריכים לפי הערכה שהציגה לנו רשות השידור, שעקב הגדלת בסיס המס, נקרא לזה, יש יותר מנויים בכבלים ובלוויין מאשר משלמי אגרה, ונוכל לייצר הפחתה נוספת באגרת הטלוויזיה שרשות השידור מעריכה אותה בכ-50 שקלים. זאת אומרת אם בתום המהלך אנחנו גם מצליחים לקדם את הצעת החוק של איתן כבל וגם לייצר פה את הפתרון המימוני שעליו דיברתי אז אגרת הטלוויזיה בעוד שש שנים יכולה להגיע אפילו לכדי 200 שקלים.
לאה ורון
¶
מר ברקן, אתה מסרת לוועדה שהסכום הנוסף, לפי ההמלצות, יעלה ב-9 שקלים, ובעמוד האחרון של המסמך: "סיכום וחלופה מומלצת לראש הממשלה" כתוב שהעלאת הסכום הנוסף ל-13 צמודים למדד המחירים לצרכן. מדובר על 9 שקלים או על 13 שקלים?
אמיר ברקן
¶
אגרת הטלוויזיה יורדת. כדי לפצות על זה אנחנו ממליצים להעלות את הסכום הנוסף שזה אגרת הרדיו. הוועדה המליצה שבאותן שש שנים סך כול ההעלאה המיוחדת הזאת לא תעלה על 50 שקל במצטבר. כשאנחנו מחלקים 50 ב-6 זה יוצא פחות או יותר 9, ולכן מה שאני אומר עכשיו זה מה שיהיה.
נחמן שי
¶
אתה מוריד אגרת טלוויזיה שאתה מקשה לגבות, ואתה מעלה אגרת רדיו שאתה גובה אותה אוטומטית באמצעות רישיון הנהיגה. זה מה שאתה רוצה להגיד, נכון? ששם אתה לא משקיע מאמץ כי עושים את זה בשבילך במשרדי הרישוי.
אמיר ברקן
¶
הוועדה בחנה כל מיני חלופות, החל מלהעלות מיסים, להעלות את חשבון החשמל, להעלות ארנונה – כל מיני דברים. בסופו של דבר היו גם שיקולים משפטיים, היו דעות בוועדה, ופה אני אומר – לבטל למרי את האגרה וללכת רק על הרדיו – היו גם דעות כאלה. הבחינה המשפטית לא אפשרה לנו ללכת את כל הדרך הזאת עד הסוף - -
אמיר ברקן
¶
אנחנו הלכנו פה על העברת חוק הנתונים. זה אנחנו ממליצים, ואנחנו נבקש מכם לקדם את הצעת החוק הזאת.
אמיר ברקן
¶
נקודת המוצא הייתה שברגע שחוק העברת נתונים עובר הבסיסים נשארים אותם בסיסים, ורשות השידור אומרת שברגע שהם מזהים את הבן אדם הם יודעים להגיע אליו ולגבות ממנו. כשעשינו פה "פיין טיונינג" כדי לראות הנטל שזה יכביד על אותן חברות כבלים שיצטרכו עכשיו להפוך להיות גובי מסים של המדינה לעומת המצב שהם צריכים להעביר את הנתונים, אבל המדינה בעצם גובה, מבחינת עלות-תועלת סברנו שזה לא מוצדק. זאת אומרת לא נקבל יותר הכנסות או לא נביא שיפור דרמטי כתוצאה מכך שנטיל עליהם את הנטל הנוסף לאור הפגיעה שהם יטענו שזה יכול לפגוע בהם.
אמיר ברקן
¶
יש טענה שאני רק מציג אותה כי במסגרת הזמנים שהוועדה נתנה לנו לא יכולנו לערוך שימוע מסודר לחברות.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אתם קיבלתם זמן כפי שקיבלתם. אתם אפילו ביקשתם לקצר את הזמן. אמרתם, פחות, פחות.
אמיר ברקן
¶
נכון, אני לא מתלונן. אני מייצג את עמדת משרד התקשורת שנציגה היה בוועדה, ומה הוא אמר על בסיס זה שאם נעשה שימוע – ודבר כזה מחייב שימוע – כי בעצם אתה מחייב אותם להפוך להיות גובה שלך לצורך העניין. אז הטענה שנשמעה שברגע שבחשבונית של הלוויין ושל הכבלים יופיע סכום נוסף – 30 שקלים לחודש או 35 שקלים לחודש – יכול להיות שאנשים יעדיפו לוותר לגמרי ולעבור ל"עידן פלוס". זאת טענה שאומרת שיש פה פוטנציאל לפגיעה בחברות. בחנו איך הפגיעה בחברות עומדת מול התועלת שנקבל אם בכל זאת נמליץ על הדבר הזה, וגילינו שהתועלת היא שולית. כי ברגע שנעביר בעזרתכם את הצעת החוק של איתן כבל שרשות השידור מקבלת נתונים של מנויי הלוויין והכבלים אז ברגע שיש בסיס נתונים רשות השידור יודעת להגיע לאנשים ולגבות. הבעיה של רשות השידור היא להגיע לאנשים. ברגע שהיא מזהה את האנשים – היא גובה.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
מה ההיגיון בזה? למה הסיפור הזה לא צריך להשתנות? למה אבא שלי עם שמונה מכשירים ברמת גן צריך לשלם אגרה זהה לזאת שמשלם קשיש בחדרה כשברור שהוא צורך יותר טלוויזיה מהקשיש?
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
לא, אבל ברגע שהוא מקבל את הנתונים מחברות הכבלים והלוויין יש לך הגודל של הצרכן.
אמיר ברקן
¶
גם היום רשות השידור יודעת. למשל אצלי יש מקלט טלוויזיה בחדר של הילדים ומקלט בסלון. היא לא גובה ממני בעבור שני מקלטים. החוק היום מדבר על - -
אמיר ברקן
¶
אני לא בטוח. אני חושב שכשעשינו את הבחינות וראינו בלמ"ס על שיעור החדירה של מכשירי טלוויזיה זה כמעט 99%.
דפנה גלוק
¶
92% פחות מכשיר אחד. בסופו של דבר זאת החלטת מדיניות. ההחלטה היא האם להקל או להכביד על משקי בית.
נחמן שי
¶
אני לא מכיר מדינות שגובות על טלוויזיה לפי מספר מכשירים בבית. לא מכיר, תגידו לי אם אני טועה.
אמיר ברקן
¶
זאת באמת שאלה של מדיניות, שאלה של חלוקת הכנסות. הוועדה לא נכנסה לזה. אנחנו יצאנו מתוך החוק הקיים. החוק הקיים גובל במשק בית, ונשארנו - - -
אמיר ברקן
¶
כשאני מחבר את כל הדברים האלה ביחד בעצם חשבנו שהדרך היעילה ביותר לקדם את המלצות הוועדה וגם לאפשר רפורמה ברשות השידור, ושהשר לא ישתמש בסמכותו להעלות את אגרת רשות השידור, כי ההמלצות של הוועדה אומרות ההיפך וגם השר הממונה – ראש הממשלה – אישר את המלצות הוועדה. זה למעשה, לבוא בדברים עם שי חרמש. יש לו הצעת חוק שנוגעת לאגרת רשות השידור שעוסקת במתן פטור לבעלי עסקים שמחזיקים מקלטים שבעצם לא קולטים, אלא עובדים במעגל סגור – מצלמות אבטחה או דברים כאלה. הצעת החוק הזאת עברה בקריאה ראשונה - -
אמיר ברקן
¶
לא. הצעת החוק של שי חרמש זה לא לשלם בכלל. זאת אומרת אם יש לך טלוויזיה במעגל סגור שאתה לא יכול ולא מסוגל, ופשוט בלתי אפשרי לקלוט דרכו – אני לא יודע בדיוק, האנשים הטכניים אולי יסבירו – הם ייתנו תצהיר, ועל בסיסו הם יהיו פטורים מתשלום אגרה.
הצעת החוק הזאת עברה קריאה ראשונה. אנחנו דיברנו עם חבר הכנסת שי חרמש, יושב ראש הרשות דיבר אתו, ולמעשה, מה שאנחנו מציעים זה לקחת את המלצות הוועדה שלנו - -
לאה ורון
¶
לא. הוועדה אישרה אותה לקריאה הראשונה, ומשנדרשה עמדת האוצר לגבי העלות התקציבית ביקש המציע שגם מרכז המחקר והמידע של הכנסת יתייחס לעלות התקציבית. זה השלב שבו אנו עומדים.
נחמן שי
¶
מה ההיקף של התופעה הזאת? זה יוריד את ההכנסות של רשות השידור אם זה עובר. יד אחת לא יודעת מה יד שנייה עושה.
אמיר ברקן
¶
דיברנו עם המציע, ובאופן עקרוני הוא מסכים לקדם את הצעת החוק שלו בשינויים המחויבים, ויש חששות, ורשות השידור תציג את החששות – אתה צודק – כדי לא להפוך את הדבר הזה לקרדום לחפור בו. העיקרון, אמרת, שהוא מוצדק, אבל אלוהים בפרטים – כולנו מסכימים. בסופו של דבר לקחת את ההצעה שלו, להוסיף עליה את המלצות הוועדה, ולהעביר אותה לאישור הוועדה ולאישור הכנסת מתוך מטרה לסיים את הדבר עד סוף המושב ולהוציא את הרפורמה ברשות השידור לדרך.
אתי בנדלר
¶
אדוני היושב ראש, אני רוצה, ברשותך, להתייחס לחלק האחרון בדבריו של מר אמיר ברקן ביחס לפלטפורמה שנבחרה להעביר את הרפורמה הזאת בתשלום אגרת רשות השידור או הסכום הנוסף.
אכן יש הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת שי חרמש שאושרה לקריאה ראשונה. כפי שהזכירה מנהלת הוועדה – היא לא פורסמה עדיין לקריאה הראשונה כי לצורך פרסומה ביקשנו את קביעת העלות התקציבית על-ידי האוצר. האוצר העביר הערכה תקציבית שהופכת, כמובן, את הצעת החוק הזאת להצעת חוק תקציבית - -
אתי בנדלר
¶
נכון. ומשכך ביקשנו הערכה תקציבית גם על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת כדי שהוועדה תקבע בסופו של דבר את העלות התקציבית. בשלב זה מה שנותר לוועדה לעשות באותה הצעת חוק זה לקבוע את העלות התקציבית ולפרסם את הצעת החוק לקריאה ראשונה, אלא אם כן יתבקש דיון מחדש באותה הצעת חוק כדי לשנות את האמור בה. מכל מקום, הצעת החוק של שי חרמש, שלצערי איננו כאן, ולכן אני אעביר לו את חוות דעתי בהמשך – חוות הדעת הזאת עוסקת, כפי שאתה הזכרת, בפטור מאגרה למקלטים שאינם קולטים שידורים. על גבי הצעת חוק זו הממשלה מבקשת "לקחת טרמפ", הייתי אומרת – להשתמש בהצעת החוק הזאת כפלטפורמה שנושא שקשור אכן לאגרה המשולמת לרשות השידור בין ישירות ובין באמצעות אגרת רישיון רכב – תיקון לפקודת התעבורה. דא עקא שלמיטב הבנתי, הדבר אינו תקין ולא יכול להיעשות בדרך זאת.
אתי בנדלר
¶
כשהצעת חוק עוברת לוועדה, בין להכנה לקריאה ראשונה ככל שמדובר בהצעת חוק פרטית ובין להכנה לקריאה שנייה ושלישית לאחר שהתקבלה בקריאה ראשונה, וזאת בין שמדובר בהצעת חוק פרטית ובין בהצעת חוק ממשלתית, הוועדה מוסמכת, כמובן, להכניס בה תיקונים ובלבד, לגבי הצעת חוק שהתקבלה בקריאה ראשונה, שלא תחרוג מגדר הנושא. אין הוראה תקנונית לגבי חריגה מגדר הנושא לגבי הצעת חוק שהתקבלה רק בדיון מוקדם. לכן המבחן הוא עוד יותר רחב מהמבחן החל לגבי הצעת חוק שהתקבלה בקריאה הראשונה. אבל ברור שלא ניתן לקחת כל הצעת חוק שהתקבלה בדיון מוקדם ולהלביש עליה כל תיקונים שרוצים, ושיש איזושהי זיקה מקרית בינה לבין הצעת החוק, כי אחרת לא יהיה גבול, והממשלה מאוד לא תאהב את העניין, שהממשלה למשל תומכת בהצעת חוק בדיון המוקדם, ולאחר מכן מלבישים עליה דברים שונים לחלוטין שהממשלה לא תומכת בהם. היו כבר דברים בעולם, ואנחנו עצרנו את הדברים האלה רק בשל העניין שאמרנו שלא ייתכן שהצעת חוק פרטית שהתקבלה בדיון מוקדם תהווה פלטפורמה להרחבתה לנושאים שהזיקה ביניהם לבין נושא הצעת החוק – קיימת, אבל בצורה די קלושה. זה בדיוק המקרה כאן. אני לא סבורה שאפשר להרחיב את הצעת החוק של שי חרמש באופן שהיא תהווה פלטפורמה לטיפול בכלל באגרת רשות השידור ובפקודת התעבורה. לדעתי, הממשלה צריכה להתכבד ולהכין הצעת חוק ממשלתית בעניין הזה או למצוא פלטפורמה ראויה יותר.
אני גם באמת חושבת שזה נושא שיש לו השלכות מספיק רחבות כדי שהממשלה תתכבד ותגיש מטעמה הצעת חוק בנושא הזה.
עידו אציל
¶
בנושא הצעת החוק של שי חרמש. היושב ראש אמר שידונו בהצעה בהתייחס להמלצות ועדת החלופות. העמדה של הממשלה הייתה בזמנו שאנחנו רוצים להמלצות ועדת החלופות, והיושב ראש ביקש לדון בתוספת בהמשך ביחד. זאת הסיבה שאנחנו בעצם רצינו להביא את המלצות ועדת - - -
אתי בנדלר
¶
אני לא זוכרת את מה שאתה אומר. ייתכן שזה מדויק וזה נכון, אבל עם כל הכבוד הרצון של היושב ראש או של חברי כנסת אחרים לדון ביחד בנושאים שיש להם השלכה על כיסו של הצרכן בכלל ועל תקציב רשות השידור בפרט בעניין הזה – הרצון הוא רצון ראוי. השאלה היא האם אפשר לעשות את זה באותה הצעת חוק.
זאת אומרת, כשרשות השידור אמרה שהצעת החוק של שי חרמש תיצור גירעון עוד יותר גדול בתקציב רשות השידור, אם תתקבל, אז ברור הרעיון לדון בסבך כל ההכנסות של רשות השידור מאגרות ביחד. אבל זה לא אומר שצריך לעשות את זה באותה הצעת חוק. זה שרוצים שתהיה ראייה רוחבית על הנושא הזה, זה ראוי ונכון, אבל המסקנה העולה מזה היא לאו דווקא שכל הנושאים האלה צריכים להיות בהצעת חוק אחת.
לאה ורון
¶
אני מחזיקה את הפרוטוקול של 15 במאי, והיושב ראש אומר שהוא מוכן להמתין עם הצעת החוק של חבר הכנסת שי חרמש למסקנות הוועדה.
נחמן שי
¶
כמה ההצעה של שי עולה? למרות שאנחנו סוטים בכלל, זה לא נושא הדיון. הנושא הוא הצעה של שי חרמש, וצריך לחשוב מה עושים עם אגרת רשות השידור.
אמיר ברקן
¶
הנושא הוא נושא רחב. להבנתי, אנחנו לא כל כך מערבבים. ננמיך כאן את הלהבות – מדובר פה על 9 שקלים.
אמיר ברקן
¶
מדובר פה ב-9 שקלים, לא מדובר פה על מהפכה דרמטית. אני ציינתי שבוועדה גם היו קולות יותר קיצוניים שאמרו – רק רדיו, רק אגרת רדיו. זה מופיע פה. אני לא מדבר על זה. מדובר פה על משהו מידתי, משהו שאמור לסגור את העניין. יש פה רשות שידור, יש פה עובדים, יש פה רפורמה שצריכה לצאת לדרך, יש הסכמי שכר שצריכים להיכנס לתוקף, יש לנו מושב שנגמר -29 בחודש. יש חוק שהוועדה ביקשה מאתנו לפני שהשר מפעיל סמכותו לעשות ועדה – עשינו. בעקבות הוועדה הממשלה שינתה את דעתה. הרי אני מזכיר, הממשלה רצתה להעלות את האגרה, שינתה דעתה, אגרת הטלוויזיה תרד לא רק בשנה אחת, אלא בשש שנים. צריך להסתכל על הדברים כמכלול. יש גם הצעת החוק של שי חרמש שיכול להיות שיש בה סיכונים. במהלך השבוע דיברנו איתו, יושב ראש הרשות דיבר איתו, הציג לו את הרעיון באופן כללי. הוא הביע את הסכמתו העקרונית. אנחנו מבקשים השבוע להמשיך ולדון איתו יחד עם היועצת המשפטית כדי להסתכל על הצעת החוק שלו, לראות איך באמת עושים את הגידורים ואת האיזונים הנכונים, ובסופו של דבר הבקשה שלנו היא כן – לדון בהצעת החוק של שי חרמש בתיקונים שיוסכמו ובמקביל גם להכניס את המלצות הוועדה לתוכה מכלל השיקולים הרחבים שהצגתי פה. החלופה יכול להיות – בסדר, השר לא ישתמש בסמכותו, נמתין למושב הבא, רשות השידור תמשיך להיות כמו שהיא, וניפגש פה במושב החורף. זאת גם אפשרות.
נחמן שי
¶
אין חולק על כך שרשות השידור חייבת להתקיים וחייבת לתפקד. יש לנו תפקיד ציבורי חשוב, וצריך לתת לה אמצעי מימון, אסור לה שתהיה פושטת יד או פושטת רגל. זאת צריכה להיות הנחת יסוד של כולם. אני שמח שאתם מבינים את זה. שנית, שצריך לחזק את ההכנסות של רשות השידור כי היא לא מצליחה להתמודד, זאת עובדה – שנה אחרי שנה היא בגירעונות או בתקציבים לא מאושרים וכן הלאה – צריך לבחון את זה. יש צד ההתייעלות ואולי הרפורמה בבוא הזמן, ויש צד של הכנסות, איך אנחנו בכל זאת מחזקים אותם. אותה הצעה שמורידה אותנו כל שנה ב-5%. ברור שהיא הייתה הצעה מאוד נחמדה בשעתו, אבל אף אחד לא הסתכל מה היא אומרת כמה שנים קדימה, ועכשיו הם משלמים את המחיר.
המחשבה הבאה שצריך להוריד בצד אחד כדי להראות שמורידים, ובצד אחר להעלות היא – אני לא רוצה להעליב אף אחד, אבל היא לא חכמה. אין סיבה להעלות את אגרת הרדיו כי לא קורה שום דבר ברדיו שמשנה את המצב. אתה משלם יותר – אתה מקבל יותר. אתה לא תקבל יותר – הרדיו הוא מספיק טוב, הוא לא צריך יותר, הוא רדיו טוב מאוד אפילו. הנקודה, אם אפשר – בואו נמתן את ההורדה. אם אין מספיק אנשים בכנסת שיכולים להגיד שלא להוריד ב-5%, תוריד ב-3% ותחזיר לעצמך ולא תעלה באגרת רדיו. למה המשחק? הרי כל אחד מבין – אתה מוריד את אגרת הטלוויזיה ומעלה את אגרת הרדיו. למה? תשאיר את אגרת הרדיו במקומה, בטח היא עולה באופן הדרגתי מדי פעם, ותמתן את הירידה מ-5% ל-3%. על זה לא תהיה קטסטרופה.
נחמן שי
¶
בסדר, אני לא יודע את הטרמינולוגיה, אבל הרעיון הוא שלא תגבה יותר על רדיו, תמתן את הירידה. האם אפשר לעשות את זה? יש עוד רעיונות, אבל כל אחד מהם זה לגעת במערכת מאוד עדינה, החל בלפתוח ולהגדיל את היכולת של רשות השידור בתשדירי השירות שלה, אולי לאפשר לה פרסומת. השוק הזה לא גדל כמו שחשבנו שהוא גדל. אני מדבר על שוק השידור בישראל, אז יכול להיות ששוק הפרסום כן גדל, אז לפגוש את הגידול בשוק הפרסום באמצעות מתן אמצעים יותר טובים לרשות השידור. אבל אני יודע שבזה יזדעזעו אמות הסיפים, אז צריך להיות זהירים. לכן אני רוצה לשמוע את תגובתכם להקטין את ההקטנה. לא יקרה שום דבר. אבל תצטרך להסביר, למה אתה מעלה את אגרת הרדיו במקביל. אני מסכים שרשות השידור זקוקה לגידול באמצעים, אני מסכים, אסור לפגוע בהם בפגיעה הנמשכת והולכת הזאת, זה לא הגיוני.
העניין של העברת בסיס הנתונים של הוט ויס, אני מניח שהם יצעקו צעקה גדולה. אני רק רוצה להשתכנע שמשפטית זה אפשרי, ושאין פה פגיעה בפרטיות, בכל מיני חופשים שאזרח במדינת ישראל נהנה מהם. אני עושה עסקה עם יס, והם לא אמורים להעביר כל אינפורמציה ממני לשום גורם שהוא – לא לחברת שיווק כזאת ולא לרשות – אז צריך לבדוק אם זה תקין. אני יודע שהם מתנגדים לזה, אבל כאן אני רוצה להשתכנע. בעניין הראשון תגידו לי מה דעתכם – יכול להיות שיש פתרון יותר טוב. אני בטוח שהשקעתם בזה יותר זמן ממה שאני משקיע, אבל אני לא בטוח שלאורך שנים אני לא השקעתי בזה זמן מאשר אתם.
אמיר ברקן
¶
כרגע המצב החוקי הקיים הוא שלראש הממשלה או לשר הממונה יש סמכות או להקפיא או לא. זאת אומרת אין לו סמכות לשחק באחוזים - -
נחמן שי
¶
הקפאת ההורדה ציבורית נתפסת יותר טוב מאשר הגדלת אגרת הרדיו בשלב הזה, אף על פי שזה סכומים מזעריים, אני יודע – זה כלום. אבל סתם התחושה שפתאום אתה מייקר אגרה. כאן אתה מקטין את ההורדה. תחשבו על זה, ציבורית זה יתקבל יותר נכון. אני אומר לך, אני משקיע בזה.
נחמן שי
¶
אתה מערבב פה שני סוגים של אוכלוסיות. יהיה אחר כך קשה להסביר את זה, למה אתה מוריד פה ומגדיל שם. זה מין משחק שהוא מאותה קופה בסופו של דבר. לא הגיוני, בעיניי.
אבי כץ
¶
אני רק רציתי להעיר לדבריה של היועצת המשפטית. אם החוק של חרמש בא לפטור מאגרה מי שלא קולט שידורים אז זה מיותר כי כבר בג"ץ גיורא שור ב-97' נגד רשות השידור קבע שמקלט ישלמו רק עבור קליטת שידורים. אז אם זה בא לפטור, זה מיותר.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
היא דיברה על הפלטפורמה של הצעת החוק, לא על המהות של הצעת החוק. הוא איננו כאן, וזה לא על סדר היום.
אבי כץ
¶
אני רוצה להבהיר לוועדה – לא מדובר פה במקלטים שאין להם יכולת קליטה. כל המקלטים האלה שהם במעגל סגור הם מקלטים מעל 26 אינץ', ואין אפשרות להוציא את טיונינג מזה ולהוציא את אפשרות הקליטה. לכן לא מדובר במקלטים שאין להם יכולת קליטה; מדובר במקלט רגיל כמו שמוחזק - -
אבי כץ
¶
בג"ץ שור קבע שצריך לשלם. כל הלחצים שבאו לעניין החוק של חרמש באו כתוצאה מכך שאנחנו התחלנו לאכוף את האגרה בבתי עסק, ואז קמה צעקה לעניין הזה של מעגל סגור ולא מעגל סגור.
לאה ורון
¶
מר כץ, אנחנו שוב מעלים בפניך את הנושא שהצעת החוק איננה על שולחן הוועדה, והמציע אינו קיים. תשמור את כל הדברים החשובים שלך לדיון בהצעת החוק.
אמיר ברקן
¶
הרי אמרתי שאנחנו מבקשים עוד השבוע יחד איתכם ויחד עם היועצת המשפטית של הוועדה ויחד עם הממשלה, לשבת עם המציע, עם שי חרמש. דיברנו אתו רק באופן - -
לאה ורון
¶
בכל מקרה מחויב להיות דיון בהצעת החוק עצמה גם אלמלא הבקשות שלכם ואלמלא כל הוועדה, מאחר שיש מחלוקת לגבי העלות התקציבית של הצעת החוק.
זיו מאור
¶
אני מהאגודה לזכות הציבור לדעת. ועדת הבדיקה הורידה מסדר היום את האפשרות שאנחנו תמכנו בה לנושא של אגרת רכב בטענה שזה פוגע בעקרון הזיקה שנקבע על-ידי בית המשפט. אנחנו חושבים שהמעמד הנורמטיבי של העיקרון הזה שמקורו בחוק, שאנחנו מדברים כעת על - - - נמוך מהזכות שתהיה לפרטיות שתיפגע בעקבות מסירת המידע מחברות הכבלים והלוויין. זה עיקרון שהמעמד שלו פחות, ולכן אנחנו חושבים שהורדה מסדר היום של עניין אגרת הרכב היא לא נכונה, גם מהסיבה שמאחוריה עמדנו כל הזמן – הנושא של הרגרסיביות, של המס במתכונת הנוכחית – בעיה שלא תיפתר בהצעה, אלא אם אנחנו נגביר עוד יותר את הפגיעה בפרטיות ונבקש מחברות הכבלים והלוויין גם למסור מידע על מספר הממירים שנמצאים בכל מנוי. בשל הטעמים של הפגיעה בפרטיות, בשל הטעם של הרגרסיביות של המס, ובשל העובדה שהעיקרון שנקבע על-ידי בית המשפט נראה עיקרון שראוי ונכון לשנות אותו בחוק, נכון להעלות על סדר היום בכל זאת את הדיון בנושא של גביית כל האגרה באמצעות אגרת הרכב. אם צריך להכניס לתוך המנגנון הזה איזשהו תת מנגנון שיאפשר מיון של גובה האגרה על בסיס סוג הרכב, כפי שמופיע במשרד הרישוי, לעניין גביית המס לגבי סוג הרכב זה יגביר עוד יותר את הפרוגרסיביות של המס ואת החלוקה שלו על האוכלוסייה. נקודה שלא נפתרת באמצעות ראש הוועדה היא שישנם ציבורים שלא מחזיקים טלוויזיה בבית, אבל ציבורית הם נהנים מהשירותים של רשות השידור. אני לא צורך את שידורי "קול ישראל" בערבית, אבל אני משלם בשמחה את האגרה שמממנת מכיוון שזה שירות שניתן לי הגם שאני לא צורך אותו באופן ישיר. ציבורים שלא מחזיקים טלוויזיה בבית נהנים משירותים שונים שרשות השידור מספקת, כפי שמוגדר בחוק רשות השידור, ולכן עקרון הזיקה - -
זיו מאור
¶
רדיו וטלוויזיה. לכן הזיקה שנקבעה גם בחוק ועוגנה על-ידי בג"ץ – צריך לדון בנושא הזה מחדש. השירות הוא שירות ציבורי שניתן לכל עם ישראל בין אם הוא צורך אותו באופן ישיר ובין אם לא. לכן אם נעביר את גביית האגרה, עם כל הצער שבדבר, אך ורק לרדיו הנושא הזה ייפתר. תודה.
דני זקן
¶
אני יושב ראש אגודת העיתונאים. לעניין האגרה – אותה הפחתה שדובר עליה ב-2004 שהיא בעצם החטא הקדמון שגרם לכל המשבר ברשות השידור ולכל סיפור הצורך ברפורמה, ההמשכיות שלה היא בעייתית. להזכיר לכם שבישיבות הוועדה הזאת דובר על כך שראש הממשלה יקפיא את העניין, ולא בכדי הם לא הסכימו אז להתחייב, והנה, עכשיו אנחנו רואים שהם באמת התחרטו מהעניין הזה כי זה הובטח. נאמר במפורש שתוקפא הפחתה של חמשת האחוזים. אז הביאו את הצד השני, את אגרת הרדיו, וזה בסדר גמור, זה פחות או יותר מכסה אחד על השני, וזה חשוב מאוד כי אם כבר אז לבטל לגמרי את ההקפאה ולא להפחית לשלושה אחוזים כי זה בכל מקרה ישאיר את הבור התקציבי. בסוף זה כסף, זה השקלים שיישארו בקופת רשות השידור שגם היום מתקשה עם האכילה של הרפורמה והמימון שלה. עדיין לא בטוחים איך יצליחו לממן את הכול במה שיש, אז עוד להפחית ממנה עוד זה נשמע הרבה יותר מגוחך. אותו דבר לגבי ההצעה של שי חרמש שיכול להיות שיש בה משהו, אבל לבוא ולחתוך עוד כמה עשרות מיליוני שקלים מתקציב רשות השידור – אז למה עשיתם את כל הרפורמה? זה לא יקרה.
באופן כללי בנוגע לסיפור של ההתמשכות והדברים של הדיונים – ככה הדיון מתנהל פה על מי מנוחות. איך אמר אמיר קודם? יהיו עוד כמה חודשים, והרשות תמשיך לפעול, ועוד כמה חודשים נגיע למושב חורף - -
דני זקן
¶
אני אומר את זה בצורה של אזהרה: זה לא יקרה. הרשות כבר היום מקרטעת בארבעה פנצ'רים על שלושת הגלגלים שאין לה. הדברים משותקים. למשל "הכול דיבורים" – תוכנית דגל שהייתה אמורה להמשיך ולהיות תכנית דגל מקרטעת כי מי שאמורים לנסות ולהביא "כוכבים" לא יכולים לקבל חוזה בגלל כל ההתמשכות של ענייני הרפורמה. לכן ממשיכים באיזושהי צורה, והורגים את התוכנית. כל יום מגיש אחר, מחפשים בנרות את מי להביא, ואותו סיפור, פחות או יותר, עם הבת, שמישהו יבוא – מחפשים במסדרון מי פנוי באותו רגע ומכניסים אותו להגיש תכנית.
הצד השני שעליו אני אמון לא פחות זה, כמובן, העניין של העובדים. השטח בוער. אנחנו התחלנו לפני כשלושה שבועות בעיצומים ברדיו. במידה מסוימת עשינו אותם באופן מתון כדי להשתדל לא לפגוע, ניסינו לא לבוא ולגרום לזה שעוד יותר ישנאו את רשות השידור. אבל בסופו של דבר אי אפשר יהיה להימנע מלעשות פגיעה רצינית יותר, כי העובדים נמצאים במצב של כבר כמה שנים: הקפאת דרגות, הקפאת תקנים, אי קבלה של פיצויי שחיקה במגזר הציבורי – בכל חודש. מכיוון שההסכמים לא נכנסים לתוקף אז אנחנו עדיין מקבלים את אותה הפרשה לפנסיה מגוחכת שגורמת לזה שאנשים יוצאים היום לפנסיה של 3,000 שקלים. חברים, עם 3,000 שקלים יוצאים היום אנשים בגיל 67 שעבדו 40 שנה ברשות השידור – רק שתדעו את המספרים. השטח בוער. אנחנו, כאמור, עדיין באיזושהי צורה של התמתנות, של שיבושים מסוימים. אם לא תצא בשורה בימים הקרובים, בשבועות הקרובים – זה יחריף הרבה יותר, זה יפגע גם בכל הרשתות והתחנות של "קול ישראל" ושל ערוץ 1 והטלוויזיה בערבית, כולל דברים גדולים שעומדים לקרות בקרוב.
מיכל רפאלי כדורי
¶
אני מ"יס". הנושא של העברת הרשימות על-ידי חברות הכבלים והלוויין עלה כבר בדיונים קודמים בוועדה. אנחנו כמובן התנגדנו; לדעתנו, יש פגיעה בלתי מוצדקת בהגנת הפרטיות של המנויים שלנו. מנוי שהתחבר אלינו חתם על הסכם המינוי, וההסכם במפורש הגדיר מה הוא מוכן שנעשה עם פרטיו ומה לא. אנחנו בוודאי לא יכולים לעשות את זה למנויים קיימים. אם יעבור החוק אנחנו נחשוב שאולי צריך להתקין את זה רק למנויים חדשים, אבל הדבר החשוב יותר שאני רוצה להגיד: אנחנו, חברות הכבלים והלוויין, אנחנו היום בסביבות 70% מהשוק; 30% מהציבור לא נמצא אצלנו. ה-DTT הוא גורם משדר. הרבה מאוד בתי אב קולטים את רשות השידור באמצעות ה-DTT; אורנג' וסלקום, חברות הסלולר, הופכות להיות בקרוב, על-פי טענתן, בעידוד מאוד מסיבי של משרד התקשורת ושל שר התקשורת, גופים משדרים, טלוויזיה רב ערוצית. גם הם צריכים להיות מוזמנים לדיונים האלה. לדעתי, הדבר החשוב הוא שהרבה מאוד אנשים צופים היום בשידורי רשות השידור כמו בשידורים אחרים, דרך האינטרנט. לא מחזיקים בהכרח מקלט טלוויזיה. גם את זה הוועדה צריכה לפתור.
ברוך אסקרוב
¶
תודה לך, מיכל, שהקדמת כי זה באמת חלק מהעניין. אני חושב שיש כשל לוגי. הרי כל העניין של האגרה – ולכן זאת אגרה ולא תשלום על צריכת מוצר – זה לא רלוונטי לצריכת המוצר ולשימוש במוצר. לכן חיפוש כל טכניקות הגבייה שעד יחוקקו הן כבר מתיישנות, מפספס את עיקר העיקרים: הרי כל הכסף הזה הוא לטובת הייצור של התכנים. מכיוון שרשות השידור היא רשות ציבורית, והיא עושה שליחות לאומית בעניין הזה זה צריך להיות מתוקצב על-ידי ועדה ציבורית מאוזנת שהכנסת בה, האוצר בה, רשות השידור בה, אנשים חיצוניים בה. כמו שקובעים את שכר השופטים או דברים שכאלה, יקבעו את התקציב של רשות השידור שעושה את השליחות הלאומית. לא רוצים – רוצים להקטין, לא רוצים שהיא תעשה את השליחות – יחליטו כך. אבל הרי פה יש איזה בלוף שאנחנו יושבים ועדים לו עכשיו. הרי ממילא האגרה לא נותנת שום עצמאות – זה היה הרעיון המקורי – כי לא רשות קובעת את האגרה, האוצר קובע. בפועל הממשלה קובעת. אז כל המשחק הזה הוא משחק מיותר, ומבחינה טכנית הוא גם ממש לא לעניין.
בהמשך לדברים של דני, יושב ראש אגודת העיתונאים – אני ראש ועד עיתונאי "קול ישראל" בתל-אביב, הרדיו שכולם משבחים את עבודתו. העובדים שלו ממורמרים. העובדים נמצאים, למעשה, בהלנת שכר שנה וחצי. כן רפורמה, לא רפורמה – 5% ועוד 7% שהושתו על המשק הציבורי לא שולמו. אנחנו כבר צריכים לקבל בכלל פיצויי שחיקה על אי תשלום פיצויי השחיקה. זה בכלל לא לשיקול דעת, וזה לא משולם, וזאת הלנת שכר. מדברים – יש לנו, אין לנו, זאת תוספת. איך אפשר? הזכיר דני את הפנסיה העלובה שחברתי לחדר משתחררת בעוד שבועות ספורים עם הפנסיה הזאת. מבוהלת, אני פוגש אותה כל יום – מבוהלת. עם זה היא צריכה לחזק את הילד שלה ואת הילדה שלה שיוצאים אחר כך לדרך. הם צריכים לחזק אותה בעצם. בנוסף לזה היא לא מקבלת את ה-5%, ואת ה-7% וזה מונצח לפנסיה לדיראון עולם. אנחנו יודעים מה המקורות שלנו. ביהדות אומרים על מעביד שמלין את שכר העובד שלו. מבחינה זו כולם מעבידים פה. הדבר הזה עובר ככה סתם. העובדה שאנחנו שתקנו שנה וחצי כי כל נושא שהעלינו – דרגות – אמרו, זה ברפורמה; 7%-5% - זה ברפורמה. כל דבר ברפורמה. אני אומר לכם את זה לא כי זה תכנון קרב, אלא זאת תהיה הדינמיקה של ההתפוצצויות. פשוט פיצוץ אחרי פיצוץ. יגמרו את ה-7%-5% - יעלה נושא הדרגות; יגמרו את הדרגות, הנושא הכואב האחר יעלה. זאת גדולתה של הרפורמה שחיבקה את הכול. תדעו לכם, אם לא תהיה רפורמה, כולל המימון שלה, כמובן, תהיה סדרה של פיצוצים שאחד מהם בסוף יצליח לחסל את רשות השידור למרות שאיש לא כיוון לכך.
אמיר גילת
¶
אני רוצה לקשור בין נושא האגרה לבין נושא הרפורמה. ראשית, אני מזכיר שחוק רשות השידור קובע שכל מי ברשותו מקלט טלוויזיה חייב לשלם אגרה. החוק הוא מ-1965, חתום על-ידי ישראל גלילי. חלו מאז כמה שינויים, ולכן אנחנו סבורים שצריך להסתכל על כל הנושא של גביית האגרה בראיה כוללנית יותר, לקחת בחשבון את השינויים הטכנולוגיים שחלו. היו כל מכשיר סלולר הוא מכשיר שאפשר לצפות בו בשידור הציבורי, כל טבלט, וכמובן, מחשב אישי וכולי. מה גם שהרשות הולכת להיכנס לנושא המדיה הדיגיטלית ולתת יותר שידורים שם. כך שזה גם פותר את זה מבחינה משפטית.
אמיר גילת
¶
לכן אני אומר שהגישה צריכה להיות שכל בית אב צריך לשלם אגרת רשות שידור מכיוון שכל בית אב, יש לו פוטנציאל לצרוך את שידורי השידור הציבורי, ולכן צריך להסתכל על זה ככה. לתוך זה נכנסת הצעת החוק של שי חרמש שכמובן היא הגיונית לכשעצמה, אבל אם היא באה רק כנדבך אחד ולא כחלק מראייה כוללת אז היא פוגעת קשות ברשות השידור, והסברתי את זה לחבר הכנסת חרמש. הוא היה בחו"ל עד השעות האחרונות, ואני מקווה שבשבוע הקרוב נתאם איתו ונסביר לו עוד יותר. הוא מודע לכך, והוא אמר שאין לו שום כוונה לפגוע ברשות השידור. לכן ההצעה הזאת היא נכונה כשלעצמה ועושה שכל, אבל צריך לראות אותה במסגרת כוללת, ולכן לחשוב על שינוי דרמטי בכל מנגנון הגבייה ובכל מנגנון החיוב.
לתוך זה נכנס הנושא של הרפורמה. אנחנו בישורת האחרונה של חתימת ההסכמים. הבסיס שלנו הוא מתווה הרפורמה שנחתם לפני חודשיים-שלושה. אנחנו מנסים לחזור ולהחזיר את כולם, כולל את האוצר, למתווה הרפורמה כדי לא לסטות ממנו ושכולנו נכבד אותו כמו שהוא נחתם. אבל יחד עם זאת אנחנו כבר בחודש יולי; המוסדות הנחו את ההנהלה להגיש לנו שני תרחישים של תקציב אחד – תקציב של "יש רפורמה" – וכולנו מקווים שזה התקציב שיאושר – והתרחיש השני הוא התרחיש של "אין רפורמה". אנחנו הגענו לצומת ההכרעה. כלומר אנחנו בחודש יולי 2012, אי אפשר למשוך את זה יותר, ובשבועות הקרובים נצטרך לקבל הכרעה איזה תקציב אנחנו מאשרים – האם את תקציב הרפורמה, האם את תקציב ה"אין רפורמה". התקציב של ה"אין רפורמה" הוא בעל השלכות דרמטיות לשידור הציבורי ולהמשך קיומה של רשות השידור, ודאי במתכונת הנוכחית. לכן צריך לעשות את כל המאמצים כדי לסגור את נושא הרפורמה בשעות ובימים הקרובים.
אמיר גילת
¶
בינינו לבין החשכ"ל בעיקר, בכל הקשור לנדל"ן.
התנאי המתלה לרפורמה הוא איזון תקציבי לרשות השידור. במצב כמו שהוא היום התנאי הזה לא מקוים – אין איזון תקציבי לרשות השידור, ובוודאי לא במסגרת של אגרה, וודאי לא עם הצעת החוק של שי חרמש, אם אין לה פתרונות אחרים. לכן אני אומר שוב, אם אנחנו מסתכלים על הקשר בין האגרה לבין הרפורמה הנושא הוא קריטי. גם ככה הרפורמה יוצאת לדרך עם חששות לא מעטים, אבל כולנו רוצים אותה, אבל חייבים לדאוג לאיזון הכספי של רשות השידור כי בלי זה אנחנו נכנסים לרפורמה נכה עוד לפני שהיא נולדה, ואין לנו שום כוונה לצאת לדרך עם רפורמה נכה.
אתי בנדלר
¶
זה לא איום, אתה אומר, וזאת המסקנה – שאם הכנסת לא תאשר את המתווה שאתם מציעים לגבי אגרה אז לא תהיה רפורמה?
אמיר ברקן
¶
הרפורמה תלויה בסגירת הסכם מימון. במשרד ראש הממשלה אנחנו קשובים מאוד למה ששמענו מהכנסת. שמענו שאף על פי שהכנסת נתנה סמכות לשר הממונה לסגור את עניין המימון דרך הקפאת אגרת הטלוויזיה, היא אמרה לנו בעצם, אל תשתמשו בסמכות הזאת. היא אמרה לנו, תעשו ועדה ותביאו לנו את ההמלצות כי אם הכנסת הייתה רוצה שנשתמש בסמכות הזאת היא לא הייתה – אנחנו מאוד קשובים לדבר הזה.
הקמנו ועדה לפי מה שהכנסת ביקשה.
אמיר ברקן
¶
בסוף זה עבר קריאה שלישית בכנסת, אז אני מדבר על כנסת. יש המלצות של ועדה שאמורות לסגור את הסכם המימון. לא ייחתם הסכם מימון – לא בגלל שאני מאיים – אם אין כסף.
אמיר ברקן
¶
לטווח הביניים אנחנו צריכים את 9 השקלים בסכום הנוסף כדי שלא נפעיל את הסמכות או שתיקחו מאתנו את הסמכות לשיקולכם, שלא להמשיך את ההקפאה באגרה. מהרגע שהדבר הזה עובד אנחנו חותמים על הסכם המימון. כרגע מכיוון שאין לי המקורות אז כל אחד מנסה לשפר עמדות. אני מתחייב בשם משרד ראש הממשלה שברגע שיש לנו מקורות לדבר הזה הסכם המימון ייחתם. נקודה.
נחמן שי
¶
אני אגיד לך איך בדיוק זה נשמע: זה נשמע שאתה אומר לציבור – אתם רוצים רפורמה ברשות השידור? תשלמו – זה מה שאתה אומר. אולי זה לא בדיוק - -
נחמן שי
¶
לא. אתם משלמים עבור הרפורמה. אתם תשלמו עכשיו יותר על הרדיו במכונית כדי לממן את הרפורמה. זה מה ששמעתי במו אוזניי. זה לא נכון מצדכם. לא שילמנו יותר בשביל הרפורמה בבזק - -
נחמן שי
¶
הוא לא יבין. תקשיב למה שאני אומר לך – כדי להוציא רפורמה ברשות השידור שיש דעות חלוקות בציבור לגביה – יש כאלה שלא אוהבים את הרעיון של האגרה בכלל – אנחנו נצטרך לשלם עכשיו כדי להוציא את הרפורמה לפועל. ככה זה התקבל. לעומת זאת אם אתה מקטין את ההקטנה, שזה כסף שעוד לא נכנס לכיסי אז אני עוד לא הוצאתי אותו – כאן אתה מקבל כסף ממני בעין, אני נותן לך יותר; כאן אתה עוד לא החזרת לי את מה שלא שילמתי. זאת דרך אחרת הרבה יותר הגיונית. תבין, הרבה יותר הגיונית. וזה לא פוסל את הרפורמה, וזה לא פוסל את הצורך שלהם לקבל את הכסף. נכון, בחוק היום כתוב, או להקפיא וכולי. בואו נעשה תיקון שמקטינים את ההקטנה. זה נשמע לי כל כך הגיוני, ולזה יהיה אפשר לגייס הבנה בכנסת. כך אני מבין את זה, בטח בקואליציה של 94 חברי כנסת.
אמיר ברקן
¶
ההקטנה של ההפחתה לא פותרת את הבעיה כי עדיין נשאר לך בור תקציבי שלא יהיה לו מימון. היום זה מאוזן – אתה מוריד את הטלוויזיה ב-18 ומעלה את הרדיו ב-9 שקלים - -
אמיר ברקן
¶
אנחנו מתחילים ב-2013, ואתה מגיע לאיזון. בסוף אם נפחית את מה שאתה אומר, ובמקום 5%, אני אגיד 3% אז עדיין יהיה לך פער של שני אחוזים. מי יממן אותם?
יורם מוקדי
¶
אנחנו בעד שידור ציבורי, ובאופן אישי אני מאוד מקווה שיהיה שידור ציבורי כמה שיותר עצמאי וחזק. פה יש לך שותף לתפיסת העולם של יושב ראש רשות השידור שבסוף השידור הציבורי ישודר בכל הפלטפורמות. הוא יהיה באינטרנט ובמקומות אחרים. לכן ההיגיון בסוף הוא כזה שמי שיש לו צריכה של מחשב, חשמל, סוללה הוא שנהנה בסוף מהשידור הציבורי, וזאת הזיקה האמתית, וחבל מאוד שהחלופה של חברת חשמל שקיימת במדינות אחרות לא נכנסה לפה. כי זה ההיגיון בסוף – בית שיש לו חשמל הוא בית שצורך רדיו ומדיה, מחשב, טלוויזיה, וזה הכי קל.
כשנגיע לדיון בנוגע לחוק של חבר הכנסת כבל בנושא העברת המידע על-ידינו נעלה שוב את הבעיות שיש בהעברת מידע, בסיסי נתונים וכל הנושא הזה, אבל שוב מחפשים מתחת לפנס מכיוון שמנויי הכבלים והלוויין הם חלק מהאוכלוסייה, אבל הם לא הכול. ושוב, הנטל נופל על אלה שבעיקר משלמים היום את האגרה ולא הולכים לחפש את אלה שעכשיו לא משלמים את האגרה. כשיהיה דיון בנושא הזה של ממי גובים באמת, ואם לא הולכים לחלופה של חשמל, אז צריך לחזור לזה שהיום נמכרים DTT בחסות המדינה ובדחיפה שלה – יותר ויותר מקלטי DTT, ולא אוכפים את החוק שאומר שצריך לדווח על אותם אלה שרוכשים את המכשירים האלה. כמובן, פלטפורמות נוספות שקיימות כבר היום ויהיו בעתיד שמוכרות מנויים. חברות כמו "קרטינה" שמוכרות מנויים היום לטלוויזיה, וגם אם היא דרך האינטרנט – היא טלוויזיה. לכן אם לא הולכים לדבר המידי של חברת חשמל או משהו כזה, שזה כל כך פשוט וכל כך הגיוני – וחבר הכנסת שי, אני זוכר שכשהייתי סטודנט רוב החברים שלי היו מפרקים את הרדיו - -
יורם מוקדי
¶
לא אוכפים אותו. לכן אמרנו אז שאת אותו חוק שלא אוכפים, נא לאכוף, וכמובן, גם להחיל אותו לממירי DTT.
יורם מוקדי
¶
זה לא קבוע, אבל כל כך מתבקש שבא לזעוק. הרי מה ההיגיון? הרי אותו אדם שיקנה אנטנה קטנה או מקלט ויראה את השידורים האלה לא יישא בנטל האגרה? אין בזה היגיון, וזה גם לא באינטרס של השידור הציבורי. כשהייתה הפרדה ברישיון הרכב ששילמת על אגרת הרדיו בנפרד, אז היה הבלוף הזה שכולם פירקו את הרדיו בזמן הטסט וחיברו בחזרה, ואז מישהו בהיגיון כל כך רב אמר, הרי כולם שומעים רדיו ברכב אז בואו נחיל אז יכולנו לשלם אגרה. אותו דבר אגרת רישוי. לכן אותו דבר פה – בסופו ש לדבר מי שיש לו צריכת חשמל, חשבון חשמל הוא זה שנהנה בסוף מהשידורים האלה, וגם אם לא – יש פה נטל ומטלה. תודה רבה.
משה בר
¶
שמי משה בר, ואני יושב ראש עמותת "תנו יד לחירש ונכים למען נכים". אני רוצה לדעת – היינו איתכם מהתחלת הישיבות עד היום – מה קורה עם הנכים? פה אמרו שהולכים לפנסיה ומקבלים 3,000 שקל, ואוי ואבוי. הנכים כבר עשור מקבלים את אותו סכום וצריכים לחיות מזה. אני רוצה לדעת – אם לפנסיה זה קשה עם 3,000 שקל, למה הנכים צריכים לשלם את האגרה? למה חלק מהנכים לא משלמים וחלק כן משלמים? חירשים לא משלמים, עיוורים לא משלמים, ונכים קשים אחרים שמשתכרים עוד פחות אולי מאותם אנשים – כן צריכים לשלם. אני רוצה לדעת למה יש אפליה בדברים האלה, ומה קורה עם זה. אנחנו כל ישיבה באים ומעלים את הנושא; הבטיחו לנו שיבדקו את הדברים, ושום דבר לא נעשה. אנחנו מוכנים לשלם פחות כמו שיש לנו הנחה בארנונה, כמו שיש הנחות באחרים. תיקחו נכים לפי דרגת הנכות ויעשו להם הנחות בתשלומים. תודה.
דניאל גלילי
¶
שמי דני, אני מזכיר העמותה. בהקשר זה אני רוצה לציין בפני יושב ראש הוועדה שאנחנו ניסחנו וגם הגשנו בעזרת חבר הכנסת מטלון הצעת חוק שנותנת פטור לנכים מעל דרגת נכות מסוימת מאגרת טלוויזיה. הייתי, כמובן, רוצה לשתף אותך באותה הצעת חוק במידה שתהיה מעוניין.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
דיברתם. לא נהוג ששני אנשים מאותו ארגון, מדברים. לא שמתי לב. לאה העירה את תשומת לבי.
ברוניסלבה חירמן
¶
אנחנו התנגדנו בעיקרון להטלת מלוא האגרה על אגרת רישוי רכב. כרגע 9 שקלים זה הרבה יותר מדתי. דובר על הטלת - -
נחמן שי
¶
אוקיי, יש הצעות כאלה. אז לזה התנגדתם. אז הסכמתם ל-9? אני רוצה להבין. כי בעמוד הראשון פה כתוב: "המלצות הוועדה משקפות את דעת רוב חבריה, למעט משרד התחבורה". את עומדת מאחורי המשפט הזה שחתום עליו מנכ"ל משרד ראש הממשלה?
אמיר ברקן
¶
אני רוצה להסביר מטעם יושב ראש הוועדה כי בכל זאת אני לא יושב ראש הוועדה, אני מדבר מטעמו. היו דיונים מקצועיים בוועדה. 50 שקלים זה מבחינה מקצועית משהו שמשרד התחבורה יכול היה לחיות איתו בהיבטים של מדתיות, בהיבטים של מה שזה יעשה – האם זה יגרום או לא יגרום לאנשים להתחמק בכלל מלעשות טסט לאוטו. הם העלו שיקולים מאוד נכבדים כשדנו בחלופה הקיצונית של להעלות עכשיו את הסכום הנוסף ב-200 או ב-300 שקלים. אז 50 שקלים ב-6 שנים זה משהו. ברמת קובעי המדיניות הייתה עמדה שונה, זה הוכרע אצל ראש הממשלה; ראש הממשלה אימץ את המלצות הוועדה, ועם זה באנו היום.
נחמן שי
¶
זה הבנו. אבל אף פעם לא תורידו את 9 השקלים האלה. ההבדל היחיד הוא שחלק מהנוכחים לא יהיו פה בעוד חמש שנים כשהעניין יחזור לשולחן הוועדה. מה שלוקחים במדינת ישראל לא מחזירים, אנחנו מכירים את העיקרון הזה. זה לא יקטן. לקחת יותר ממי שנוח לקחת את זה ממנו, ובעיקר מימון. אתם צריכים מימון, אין לזה היגיון אחר. כי אתם צריכים לעזור לרשות השידור. מה שהאוצר עושה לאורך חודשים ארוכים מאוד זה להימנע מלסייע לרפורמה ברשות השידור. הוא עושה כל מה שהוא יכול כדי שלא יצטרך להכניס את היד לכיס ולהוציא כסף. הוא עושה הכול – הוא מוכר את הרכוש שלהם – הכול, רק כדי שהוא לא יעזור להם בתקופת הרפורמה. זה מה שהם צריכים לעשות. עכשיו אתם אומרים, נפנה לציבור כדי שהציבור יממן.
אמיר ברקן
¶
סליחה, חבר הכנסת שי, מדינת ישראל, האוצר, הולך לשים למעלה מ-700 מיליון שקל ברפורמה הזאת מתקציב המדינה.
דפנה גלוק
¶
אני ממשרד המשפטים. אני רוצה להתייחס לכמה היבטים שעלו מנקודת מבט משפטית. ראשית, לרעיון של הגדלת אגרת רישיון הרכב או הסכום הנוסף: החלוקה בין הסכום שייגבה בגין הטלוויזיה לבין הסכום שייגבה בגין הסכום הנוסף – אני לא אגיד, בגין הרדיו, כי זה בעצם לא בגין הרדיו – היא חלוקה שאפשר לשחק אתה כל עוד, כמובן, היא לא עוברת איזשהו קו של מידתיות שזאת הסיבה שבעצם הוועדה לא המליצה להשית את כל העלות על בעלי הרכב. בפירוש השיקול הוא של יעילות גבייה, ושבסופו של דבר הכנסות הרשות יגדלו, ויחד עם זה הנטל על הציבור יפחת כי זאת המשמעות של יעילות גבייה. זה שיקול שניתן לשקול אותו, הוא שיקול ראוי ונכון, והוא גם אושר בבית משפט במישור של שיקולים חוקתיים במקום שהפגיעה הייתה פגיעה ממשית וחמורה בקניין.
דפנה גלוק
¶
לכן בהיבט הזה זאת בוודאי חלופה אפשרית, ובמסגרת השיקולים של מימון השידור הציבורי השיקולים הם רלוונטיים וגם ראויים.
לגבי סוגיית הפרטיות שמן הסתם נדון בה יותר אגב הצעת החוק של חבר הכנסת כבל. אין ספק שיש פה אלמנט של פגיעה בפרטיות, ולכן הדבר חייב להיעשות בחקיקה ראשית, אבל התכלית של יעילות הגבייה והאמצעים שאנחנו מתכוונים לגבש כדי להימנע מפגיעה שהיא מעבר למידתי – לדעתנו, הם מאפשרים את התיקון הזה, והתיקון הזה יהיה חוקתי, לפחות כך לגישתנו.
דפנה גלוק
¶
צריך לזכור שמדובר באנשים שחייבים באגרת רשות השידור. לא מדובר בשינוי מצבם לרעה מבחינת החבות שלהם. מתן הנתונים האלה לרשות השידור יאפשר לרשות השידור להתמקד באותה אוכלוסייה שלגביה אין נתונים, והיא צריכה לאתר אותה, והאיתור הוא לא דבר פשוט.
נחמן שי
¶
שוב נחזור לחוליות בקרה? איך תדעו? אנשים ינטשו את הוט ואת יס, מה גם שמרחיבים עכשיו את היצע התוכניות ב"עידן פלוס", ואנחנו תמכנו בזה כי זה חברתי, וגם ראש הממשלה מאוד תומך בזה, אם אתה זוכר, כדי שאולי לא יעשו בכלל או שיעשו חבילה, אבל אתם לא תדעו מי רכש "עידן פלוס", אלא תחזרו - -
דפנה גלוק
¶
לכן אנחנו מנסים להגיע לאמצעי שהוא יותר מדתי, כמובן, מהאפשרות שחברות הכבלים והלוויין יגבו את האגרה בעצמם שזה באמת מקשה הרבה יותר.
אורי רוזנווקס
¶
אני מפורום היוצרים. אני, ברשותכם, רוצה למסור עדכון קצר. דובר פה שהמדינה הולכת להשקיע 700 מיליון שקל נוספים ברפורמה. אני רוצה לעדכן שבג"ץ היוצרים שעדיין תלוי ועומד הועבר השבוע לדיון בפני שלושה שופטים על-ידי בג"ץ. מה שקורה פה היום ברשות השידור, לפני שאנחנו ממשיכים פה עם כל הרפורמה – הוא לא פחות משערורייה. מדובר על המחויבות בהפקות מקור. רשות השידור הגישה דוח לוועדה שלא נידון פה. הדוח הזה הגיע לבג"ץ, ואחרי שכבוד השופט רובינשטיין ראה את הדוח החלקי והשטחי שרשות השידור מסרה הוא העביר את הדיון לשלושה שופטים.
אנחנו רוצים להגיד באופן ברור שלפני כל הדברים האחרים חייב להתנהל פה בוועדה דיון ממצה עם דוח אמיתי ומפורט שרשות השידור תגיש כי רשות השידור הייתה אמורה להוציא השנה 50 מיליון שקל על סוגה עלית, וסך הכול 70 מיליון שקל על הפקות מקור. ובדוח שהיא הגישה גם לוועדת הכלכלה וגם לבית המשפט ייחתמו חוזים ב-4 מיליון שקל. מה שאומר שעל-פי כל הסימנים, גם השנה הם לא יעמדו בחוק ובמחויבויות שלהם. זה דבר חמור. והעובדה היא שכבוד השופט העביר את זה לדיון של שלושה שופטים. אני פונה כאן למשרד האוצר ולאמיר ברקן ממשרד ראש הממשלה: תבינו מה באמת קורה ברשות השידור, איך היא מתנהלת, לפני שאתם מתחילים לדבר פה על דברים אחרים כי כל הדברים האלה יופיעו תוך שנה-שנתיים בדוח מבקר המדינה.
נחמן שי
¶
אבל יש פה התחייבות, אמיר, שאתה נתת לנו בסוף הדיון הקודם. הבאתם לנו מתווה והצגתם לוועדה עד 75 מיליון שקל של הפקות. אז אם חל שינוי במתווה הזה זה מאוד חשוב.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אנחנו חייבים לעבור לנושא הבא. אני מודה לכל המשתתפים בדיון הזה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:30.>