ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 11/07/2012

הצגת ארגון המורים

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 668

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"א בתמוז התשע"ב (11 ביולי 2012), שעה 9:00
סדר היום
הצגת ארגון המורים.
נכחו
חברי הוועדה:
עינת וילף – היו"ר
מוזמנים:
רן ארז - יו"ר הנהלת ארגון המורים, ארגון המורים

אבי פסקל - יו"ר מח' מינהל ארגון המורים, ארגון המורים

קרן שקד - דוברת ארגון המורים, ארגון המורים

בוריס מנור - רכז קרן ידע, ארגון המורים העל-יסודיים

שלמה ישי - מנכ"ל הקרן לקידום מקצועי, הסתדרות המורים

מקס אביסרור - יו"ר ועד המנהל, מוזמנים נוספים

תומר בליטי-דגן - חבר מועצה, מוזמנים נוספים

עופרה כהן - גננת, מוזמנים נוספים

אתי אסתר נוי שמעוני - מורה ומדריכה, מוזמנים נוספים

רענן פורשנר - מורה, מוזמנים נוספים

אמנון רבינוביץ - מורה, מוזמנים נוספים

חנן רובין - מנכ"ל, מוזמנים נוספים

מיכל כהן - מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

ציון שבת - מנהל אגף בכיר כח אדם בהוראה, משרד החינוך

לאה גופר - רכזת ועדת חינוך

יהודה סקר - ועד הורים ארצי, נציג בכנסת
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית פרלמנטרית
אתי בן-שמחון

הצגת ארגון המורים
היו"ר עינת וילף
בוקר טוב, אני פותחת דיון של ועדת החינוך התרבות והספורט. הדיון היום יעסוק בארגון המורים. הדיון הזה בעצם מתקיים כחלק מסידרה של דיונים שהמטרה שלהם לעסוק בכמה מגורמי היסוד במערכת החינוך, בכמה משחקני היסוד במערכת החינוך, וכמובן לחשוף אותם לציבור. הדברים גם משודרים באתר האינטרנט של הועדה כל הזמן, ולתת כלים גם למשתתפים, גם לציבור הרחב כדי להכיר את המערכת והפועלים בה, ולקיים דיון בנושא חינוך כשהוא מעמיק ורחב ככל הניתן.

היום כמובן נשלב את הדיון גם בהצגה יותר כללית של ארגון המורים, וגם כמובן נושאים שעומדים על סדר היום היותר מיידי. נשמח כמובן לשמוע מנקודת המבט שלכם את היישום של "עוז לתמורה", איך זה נראה, מה קורה, מה אתם לומדים בינתיים, כמובן נשאל שאלות תוך כדי.

בבקשה, רן ארז, יושב ראש הנהלת ארגון המורים. בבקשה.
רן ארז
תודה.

כמבקר ותיק בכנסת, זאת הפעם הראשונה שוועדת החינוך יוזמת כזה דבר וזה לברכה, כי הציבור כולו צריך לדעת בעצם מי עוסק במערכת החינוך שהיא למעשה מערכת מאוד מרכזית עבור כל אחד ואחד במדינה הזאת, ולא רק לצורך חינוך אלא לצורך שוויון חברתי, לצורך מוביליות חברתית, לצורך סגירת פערים. למעשה, מערכת החינוך היא הבסיס לכל דבר שקורה במדינה, ויש לה תפקיד לא רק לתת ידע, אלא גם לתת ערכים, לתת חינוך, בעצם מה שכל אחד ואחד אומר. אנחנו במערכת החינוך לא רק אומרים אלא גם עושים. לצורך זה אנחנו גם יוזמים כל מיני רפורמות וכל מיני צעדים, הרגע הזכרת גברתי את "עוז לתמורה". לפני שאגיע לזה, אני רוצה לומר בכמה משפטים מה זה ארגון המורים.

ארגון המורים הוקם ב-1958, הוא ארגון מאוד ותיק במדינת ישראל שהיא בת 64, ארגון שהוא בן 52 שנה, הוא ארגון ותיק והוא הוקם כתוצאה מפרישת מורים על יסודיים, מהסתדרות המורים עד לאותו מועד היה רק ארגון מורים אחד, הסתדרות המורים. המורים העל-יסודיים לא מצאו את עצמם בתוך הסתדרות המורים, ולכן התארגנו בעזרת ההסתדרות הכללית והסתדרות המורים שזרקו אותם מתוך הסתדרות המורים לארגון חדש. הארגון הזה קם עם 200 מורים ב-1958, היום הוא מונה מעל 52 אלף.

הוא מייצג את המורים העל יסודיים מכיתה ז' ועד לכיתה י"ד, כולל מכללות, כולל סמינרים, אם כי בסמינרים בהם מכללות הכשרה למורים אנחנו שם מיעוט, אנחנו לא רוב, אבל בחינוך העל-יסודי אנחנו רוב יציב וכמעט אפשר לומר מוחלט.

ארגון המורים הוא בנוי די דומה למבנה הכנסת. ציבור המורים במדינת ישראל בוחר עד עכשיו פעם בשלוש שנים, מעכשיו והלאה פעם בארבע שנים. ציבור המורים בבתי הספר בוחרים צירים לועידת ארגון המורים - בוועידה יש 600 צירים.
היו"ר עינת וילף
כל בית ספר ובית ספר.
רן ארז
כל בית ספר בוחר נציג אחד או שניים בהתאם לגודלו. 600 הצירים האלה בוחרים מועצה של 53.
היו"ר עינת וילף
כמה בתי ספר?
רן ארז
1,200 בתי ספר. אבל לא בכל בית ספר יש מספר מספיק גדול של מורים כדי לבחור ציר, ולכן שני בתי ספר קטנים יכולים לבחור ביחד ציר. יש מודד לציר שהוא בערך 40 מורים יכולים לבחור ציר. נבחרים כ-600 צירים, 600 הצירים שנבחרים מכל הארץ בוחרים מועצה של 53 חברים. המועצה הזאת בוחרת את ההנהלה ואת יושב ראש ההנהלה.
היו"ר עינת וילף
כמה יש בהנהלה?
רן ארז
9 ביחד עם היושב ראש. 8 חברי הנהלה ויושב ראש, ביחד 9 אנשים, כאשר לכל חבר הנהלה יש תיק אחריות מסוימת, אחריות על המחלקה הפרופסיונלית על הפנסיה, אחריות על ההשתלמויות, אחריות על לוגיסטיקה והארגון, למעשה לכל חבר הנהלה יש תיק.
היו"ר עינת וילף
תוכל להציג לי את כל 9 התיקים.
רן ארז
כן.
רן ארז
אחד זה פרופסיונלי, השני פנסיה, השלישי מחלקת הארגון - כל מה שקשור בלוגיסטיקה של הארגון. תיק נוסף קרנות, קרן ההשתלמות. קרן נוסף, נושא של קשר עין, העיתונות והקשר עם הציבור שלנו. תיק נוסף פנסיה, תיק נוסף התיק של הגזברות, מחלקת כוח אדם - למעשה, מניתי את כל התיקים.
היו"ר עינת וילף
יש לי 7 – פרופסיונלית, פנסיה, ארגון, קרנות, עיתונות, קשר עין, גזברות וכוח אדם.
רן ארז
ופדגוגיה.

במלים אחרות, לכל חבר הנהלה יש תיק, והוא אחראי על ביצוע תפקידו ישירות ובאמצעות אנשים שעוזרים לו. סליחה, פדגוגיה ויש לנו גם את התיק של הרווחה. פדגוגיה הוא ביחד עם תיק הכספים ורווחה הוא תרבות נופש ופנאי. למעשה, אלה התיקים שבהם עוסקת ההנהלה, ויושב ראש ההנהלה מפקח על כל עבודת ההנהלה, מפקח על כל עבודת ההנהלה והוא מייצג את ארגון המורים כלפי חוץ אם זה מדובר הכנסת, אם מדובר במשאים ומתנים, אם זה מדובר בבתי משפט.
היו"ר עינת וילף
לפני כן רק ציינת גזברות, איך ממומן הארגון?
רן ארז
חלק גדול מהתקציב של הארגון, החלק הארי, בא ממסי חבר. כל חבר שמצטרף לארגון המורים משלם מסי חבר באמצעות הוראת קבע. אנחנו לא רוצים לגבות מס באמצעות השכר כדי לא להיות תלויים במעסיקים. בוודאי שאמרתם שיש לא מעט מעסיקים שלא מעבירים כספים לפנסיה ולקרנות השתלמות וכדומה, אנחנו לא רוצים להיות תלויים בה, כל שכן כאשר יש איזשהו מאבק פרופסיונלי, המעסיק יכול לעשות עיצומים ולאחר את העברת הצ'קים. לכן אנחנו גובים את המס רק באמצעות הוראת קבע. ההצטרפות לארגון המורים היא וולנטרית, מורה שרוצה להיות חבר נרשם וחותם על הוראת קבע.
היו"ר עינת וילף
שהיא כמה בערך?
רן ארז
תשלום המס הוא דיפרנציאלי. המס המקסימלי הוא 56 שקלים לחודש. מי שעובד משרה חלקית משלם פחות, וגמלאים משלמים פחות. במלים אחרות, גמלאים משלמים 35 שקל לחודש, מי שעובד משרה חלקית משלם קצת יותר, ומי שיש לו מעל לשני שליש משרה או יותר משלם 56 שקלים. למעשה, עבור המס הזה הם מקבלים שירותים רבים מאוד, עם הענקת ביטחון תעסוקתי וכלכלי על ידי ניהול משא ומתן, הגנה משפטית, ביטוחים למיניהם.
היו"ר עינת וילף
- - - שמורים בתיכוניים שהם לא מיוצגים בכלל?
רן ארז
יש מורים בבתי הספר העל-יסודיים שלא מיוצגים בכלל, לא על ידנו ולא על ידי הסתדרות המורים, הם לא רבים. אותם מורים שמעדיפים לא להצטרף לשום ארגון, הם בדרך כלל מורים שעובדים משרות מלאות מצומצמות. הם, למשל, מהנדסים לאלקטרוניקה או באיזשהו מקצוע אחר שעובדים יום בשבוע גם כמורים, במיוחד במקצועות טכנולוגיים, והם מעדיפים לא להצטרף כי יש להם את האיגוד שלהם, הסתדרות המהנדסים או הטכנאים וכדומה. הם מעדיפים או אם בא מישהו מתחום האוניברסיטה, אז הוא שייך לסגל האקדמי, ובבית הספר מלמד שישית משרה, רבע משרה וכדומה, הם מעדיפים לא להצטרף.

כפי שאמרתי, תמורת המס הזה מורים מקבלים שירותים מלאים.
היו"ר עינת וילף
תוכל לחזור על מספר המורים שמיוצגים היום?
רן ארז
יותר מ-52 אלף. זה כולל גם גימלאים, יש 6,000 גמלאים, והשאר הם מורים פעילים. מורה שהוא חבר בארגון המורים ויוצא לפנסיה הוא ממשיך להיות חבר בארגון המורים. אנחנו מאפשרים לו להמשיך ליהנות מכל הזכויות של הארגון, ומה שהארגון מעניק לו מבלי שהוא הצטרך לשלם את המס המלא, הוא משלם רק מס חלקי.

אמרתי שתקציב הארי שלנו מגיע ממסי חבר, אבל יש לנו גם חלק מהתקציב שמגיע מהממשלה. בהסכמים קיבוציים שעשינו בעבר, אנחנו הגענו להסכמות עם מדינת ישראל על כך שהם מממנים למשל הנפקת יומן המורים, הם מממנים מתנות לחג הפסח, הם מממנים חלק מתקציב הרווחה.
היו"ר עינת וילף
וזה יושב בתקציב משרד החינוך?
רן ארז
זה יושב בתקציב משרד החינוך, הוא מופיע בספר הכחול של מדינת ישראל ספר התקציב, וזה בעקבות הסכם קיבוצי. הם מממנים גם את ההשתייכות של המורים לאגודה הפדגוגית. יש לנו אגודה פדגוגית כמו שיש לשכת המהנדס, או לשכת הארכיטקט, יש לנו גם אגודה פדגוגית.
היו"ר עינת וילף
מה זה האגודה הפדגוגית?
רן ארז
האגודה הפדגוגית זאת עמותה מיסודה של ארגון המורים העל-יסודיים שעוסקת בקידום המקצוע מבחינה פדגוגית, תרבותית, חינוכית. היא לא עוסקת בשום נושא פרופסיונלי או בשום נושא של רווחה, אלא בסקרים, בהשתלמויות, בשורשים וכל מה שקשור לתחום של ערכיות ומקצועיות של המורה פרופר. זאת אומרת, המקצוע שלו כמורה, כמחנך, וכל מה שקשור בנושא של ערכים. הגוף הזה פועל בצורה נפרדת, הוא מבוקר על ידי המדינה. כל התקציבים למעשה שמקבלים מהמדינה הם תקציבים מבוקרים גם על ידי משרד החינוך, גם על ידי משרד האוצר וגם למעשה מבקר המדינה יכול לבדוק את התקציבים האלה שמתקצבים, ממומנים על ידי המדינה אמנם מכוח הסכמים קיבוציים, אבל זה באחריות המדינה.
היו"ר עינת וילף
ואתם לא גוף מבוקר?
רן ארז
אנחנו לא גוף מבוקר, אנחנו אגודה עות'מאנית. איגודים מקצועיים שהוקמו לפני 1980 הן אגודות עות'מאניות, איגודים מקצועיים שהוקמו אחרי 1980 הם עמותות.
היו"ר עינת וילף
למשל, הבקרה עליכם היא פנימית בלבד?
רן ארז
יש לנו ועדת ביקורת פנימית, יש לנו מבקר פנים שהוא איש מקצוע, הוא בעל משרד מבקר שמבקר עיריות וכדומה, פלוס ועדת ביקורת, פלוס רואה חשבון שמגיש דוחות מבוקרים לכל הגופים שמבקשים את הדוחות המבוקרים שועדות הביקורת בודקות לא רק את העניין הכספי, הן בודקות גם את תהליכי קבלת ההחלטות וכל מה שקשור כמו מבקר מדינה.
היו"ר עינת וילף
הדוחות המבוקרים שלכם מגיעים לועדת חינוך?
רן ארז
הדוחות המבוקרים נמסרים לממשלה, למשרד החינוך ולמשרד האוצר, והם עושים בדוחות האלה מה שנראה להם.
היו"ר עינת וילף
כן, נוכל לקבל גם אין מניעה.
רן ארז
אין שום דבר שאנחנו מסתירים.

לכן ארגון המורים מתנהל בצורה של גביית מסים ובצורת קבלת תקציבים מהמדינה, כאשר כל התקציבים שמקבלים מהמדינה הם יעודים, כסף צבוע אי אפשר לעשות בזה שום שימוש אחר, אלא רק שימוש שהמדינה החליטה שצריך לעשות בכסף הזה. כך, שלמשל הוא מיועד, הוא מסומן, הוא צבוע רק לאותה מטרה, ועל הדברים האלה אנחנו מגישים דוחות נפרדים, דוחות ביצוע למשרד החינוך, לגזברות משרד החינוך ולמשרד האוצר.
היו"ר עינת וילף
התקציב של המדינה, באיזה סכומים אנחנו מדברים או על חלק התקציב?
רן ארז
אם אני לוקח בחשבון גם את האגודה הפדגוגית ואת המתנות וכו' זה מגיע לכ-22 מליון שקל בשנה, כולל האגודה הפדגוגית שהיא גוף נפרד.
היו"ר עינת וילף
התקציב הכולל זה בערך 2.5 מליון שקלים בחודש ממסי חבר?
רן ארז
אני לא יכול לתת לך נתונים כי אני לא עוסק בזה, אני לא גזבר, ואני לא עוסק בגזברות. אבל אם זה מעניין אותך במועד אחר אוכל למסור לך את הנתונים. אני לא רוצה למסור שום נתון שהוא לא בדוק, מה עוד שמחר יכולים לטעון שאמרת כך וזה אחרת, לא רוצה. מה שאני לא יודע אני מעדיף לא לומר.
היו"ר עינת וילף
אני על דעת עצמי מעריכה מהנתונים 30 מליון שקלים שהם ממסי חבר, זה על דעת עצמי, ועוד 22 מליון שקלים מהמדינה.
מקס אביסרור
יותר מ-2 מיליון.
היו"ר עינת וילף
אמרתי 2.5 בחודש, 30 בשנה.
מקס אביסרור
2 מליון ו-900 בערך.
היו"ר עינת וילף
זה תלוי, חלק גמלאים, לא כולם במשרה מלאה - הערכה.
רן ארז
אנחנו במסגרת ארגון המורים מחלקים למורים מלגות ללימודים באוניברסיטה על מנת לקדם את שיפור ההשכלה שלהם. למשל 3,000 שקל מלגה למי שלומד לתואר שני. אנחנו מממנים סמינריונים בנושא שורשים.
היו"ר עינת וילף
כמה מלגות כאלה ניתנות?
רן ארז
כ-1,500 מלגות.
היו"ר עינת וילף
מה למשל הקריטריונים?
רן ארז
יש קריטריונים. קודם כל אתה צריך להירשם לתואר במוסד מוכר על ידי המל"ג שמשרד החינוך מכיר בו, רק אם משרד החינוך מכיר והמל"ג מכיר את המוסדות האלה להנחת תארים אקדמיים רק אז אנחנו נותנים מלגות. אנחנו גם עושים הסכמים עם האוניברסיטאות, למשל, אוניברסיטת חיפה או מכללות מוכרות בארץ על מלגות מקבילות, או מלגות נוספות מצד האוניברסיטה כדי להקל עוד יותר על המורה בנוסף למלגה שאנחנו נותנים עם כל מכללה ומכללה ההסכמים הם שונים, יש כאלה שנותנים מלגה של 6,000 שקלים בנוסף למלגות שאנחנו נותנים. אנחנו ערכנו עם הגופים שמעניקים אפשרות לקבלת תואר שני באוניברסיטאות ישראליות.
היו"ר עינת וילף
אתם מייצגים כמובן בבתי הספר התיכונים הערבים?
רן ארז
גם.
היו"ר עינת וילף
בבתי הספר, או בישיבות החרדיות, אתם מייצגים מורים או שזה מחוץ לתכנית?
רן ארז
בחינוך החרדי יש ארגון של מורי אגודת ישראל. הארגון הזה הוא סמוך לשולחנו של משרד החינוך, יש להם קשרים מיוחדים עם משרד החינוך. משרד החינוך מממן להם גם פנסיה תקציבית למרות שהם לא עובדי מדינה. משרד החינוך גם מעביר להם תקציבים, אין לי מושג לגבי הסכומים וההסכמים שביניהם, אבל בתחום הזה יש לנו מורים בודדים שהצטרפו לארגון המורים, במיוחד בבתי הספר החרדים פחות, נקרא לזה כך. אולפנות וישיבות שהן לא לגמרי קשורות באגודת ישראל, אבל ברור שחוץ מהצד הלימודי, הכוונה למלגות, הצד של הרווחה, סופי שבוע וכל מיני הטבות אחרות, אנחנו לא יכולים לתת להם תמיכה פרופסיונלית, כי שם מי שקובע זה הרבנים, וגם אם אנחנו באים ואומרים צריך ללכת לבית הדין ולהגיש תביעת הלנת שכר, אומרים לא, אנחנו לא מגישים כי הרב לא מסכים. אנחנו לא שופטים כי הרב לא מסכים, זאת אומרת, הנושא הזה הוא נושא שלמעשה לארגון המורים אין את הכוח בהשפעה שיש לאותם רבנים שאחראים על אותן הישיבות, ובכל זאת המורים מעדיפים להצטרף לארגון, למרות המגבלות כי הם מקבלים מידע, הם מקבלים רווחה, הם מקבלים מלגות, מבחינתם זה גם משהו.
היו"ר עינת וילף
כלומר, לאותם מורים זה ברמה הזאת, אבל הסכמים קיבוציים שאתם חתומים עליהם לא - - -
רן ארז
הסכם קיבוצי שאנחנו חתומים מבחינת שכר חל גם עליהם, כי בדרך כלל המדינה נוהגת לתת לאותם מעסיקים אותם סכומים שנותנים בהתאם לקריטריונים, כי זה גם המדד שכן מעבירים תכנית ליב"ה, לא מעבירים תכניות ליב"ה, ולכן התקצוב של אותם בתי ספר הוא מופחת, כתוצאה מכך הם גם לא מלמדים את כל המקצועות שמלמדים בבית ספר רגיל. כתוצאה מהמורא שיש כלפי המורים האלה מבחינת הרבנים, הם גם מסתפקים בתשלומים הרבה יותר נמוכים – הם לא מעזים להגיש תביעות, הם לא מעזים להתלונן כי הם חוששים מאוד מפיטורין ולכן הם שותקים, הם לא מדברים, ואני יודע שבהרבה מקומות הם גם מקבלים שכר בלי תלושים, עד כדי כך – בצ'קים. הם מלמדים שם גם לא מעט תלמידי ישיבה שאסור להם לעבוד – תורתו אומנותו, אסור לו לעבוד, ולכן לא נותנים להם את השכר, יש גם מקרים כאלה. אני לא יכול לציין, אבל לפי מה שמורים אומרים לנו, חלק מהשכר בצ'קים, חלק מהשכר הוא בתלושים, זה לא כל כך מסודר, אנחנו לא כל כך יודעים מה קורה שם.
היו"ר עינת וילף
יותר ויותר אני חייבת להגיד, זה כבר לא קשור, אבל אנחנו נצטרך לקיים דיון ארוך בכל שאלת החינוך החרדי.
רן ארז
הלכנו בזמנו לבג"צ, בעקבות הבג"צ שלנו הכנסת חוקקה חוק עוקף בג"צ בעניין החינוך החרדי, ואז הבנו שזאת מלחמה אבודה כי אנחנו חשבנו שגם הם צריכים ללמד בבתי הספר.
היו"ר עינת וילף
- - - של המוסדות התורניים.
רן ארז
אנחנו יזמנו בג"צ, היינו בבג"צ מספר שנים, עד שבסוף הכנסת בתקופת יולי תמיר חוקקה את החוק עוקף בג"צ, ואז הבנו שכל המאבק שלנו הוא למעשה מיותר, כי רצינו שמי שלא מלמד את תכניות הליב"ה לא יתוקצב. בסופו של דבר הדבר הזה נפל על ידי חקיקה.

בנושא של קידום מעמד המורה וקידום מערכת החינוך, ברמה האישית בגלל הרקע שלי, אני מאמין שאין לנו פה יכולת הישרדות במזרח התיכון עם כל הצרות שסביבנו וכל השסעים בתוכנו אם לא נשקיע בחינוך. לכן יזמנו שינויים ורפורמות במערכת החינוך, אמנם חשוב לנו גם לשפר את שכרו של המורה, ואת תנאי עבודתו, ואת מעמדו, אבל אנחנו גם רוצים לראות מערכת חינוך אחרת. לכן יזמנו את הרפורמה "עוז לתמורה". הרפורמה הזאת נבנתה לאחר שנתיים של עבודה עם כ-300 מורים, מפקחים, אנשי אקדמיה, כאשר הדבר הראשון שעשינו, עשינו לראשונה חקר עיסוקים. מה בעצם אומר העיסוק הזה עובד הוראה, עשינו חקר עיסוקים, ואחרי שבדקנו ועשינו את חקר העיסוקים ומצאנו 49 תפקידים שונים.
היו"ר עינת וילף
מה למשל?
רן ארז
דבר טריוויאלי מחנך כיתה. עשינו חקר מה צריך לעשות מחנך כיתה. אני חייב לומר לך שהיום כדי למנות מחנך כיתה בבית ספר שזה בעצם דבר שכל אחד מבין שצריך להיות, אין קריטריונים. אין דרישות של השכלה, אין דרישות של השתלמות. למשל, בחינוך הדתי בוחרים מחנכים לפי גודל הכיפה, אורך הזקן, או כיסוי ראש אם מדובר במחנכת. בחינוך החילוני מחפשים מורים צעירים שיוכלו לטפס בטיולים עם הילדים על ג'בל סדום למשל. אם המורה יותר מבוגר שקשה לו לצאת לטיולים, אז הוא לא נבחר להיות מחנך. לא בודקים את האיכויות, אין קריטריונים. ריכוז מקצוע, ריכוז שכבה, הכול נעשה על פי שרירות ליבו או טוב ליבו של מנהל בית הספר - על פי הקירבה ועל פי התחושות שלו כלפיך.

עשינו חקר העיסוק מה בעצם צריך ללמוד כדי להיות מחנך כיתה. האם אתה צריך להשתלם בניהול כיתה או לא. מהם הקריטריונים להצלחה, איזה קרדיטציה אתה יכול לקבל ממינוי תפקיד כזה לקראת תפקידים אחרים בבית הספר, איך מממנים את האנשים האלה. במלים אחרות רצינו להכניס סדר במערכת, בעקבות זאת בנינו את הרפורמה "עוז לתמורה".
היו"ר עינת וילף
יש דוח שפירסמתם בעקבות אותו סקר?
רן ארז
בוודאי. אחרי שבנינו את הרפורמה, ניסינו אותה במשך שלוש שנים ב-5 בתי ספר על יסודיים, כאשר פרופ' יצחק פרידמן שהיה אז מנהל מכון סולד, מונה מטעם משרד החינוך לעשות מעקב ומחקר, הוא פרסם ספר על הרפורמה. מאוחר יותר הגשנו את הממצאים של הניסוי ושל הרפורמה לועדת דוברת שניסתה לבנות מערכת חינוך אחרת. בסופו של דבר נאלצנו לאחר עשור שמדינת ישראל איבדה, כי לא עשתה הרפורמה זאת, לצאת למאבק לשביתה של חודשיים ב-2007, והמדינה חתמה איתנו על הסכם על רפורמה "עוז לתמורה" בחטיבה עליונה של בית ספר על יסודי.
היו"ר עינת וילף
אם תוכל לפרט בפרוטרוט את מרכיבי הרפורמה.
רן ארז
כן. הרפורמה "עוז לתמורה" בנויה מכך שמשנים את מבנה עבודתו של המורה. מה שהיה מקובל עד היום, ומה שכל אחד ידע וכל אחד גם אמר, כל פעם שעשינו איזשהו מאבק על שיפור שכר, מה המורים האלה רוצים. הם עובדים עד 12, יש להם חודשיים חופש ואפילו יותר, ורוצים גם תוספת שכר? היה איזשהו זלזלול כלפי המקצוע הזה. באנו ואמרנו סליחה, אנחנו לא רוצים יותר לעבוד במחתרת, בסודי סודות, בבית, לבדוק מבחנים לתוך הלילה, ללכת להשתלמויות מורים בערב, או לאסיפות מורים והורים בערב, כי את זה אף אחד לא רואה. אנחנו עושים את זה בסודי סודות, לא רואים, לא מכמתים ולא מעריכים את זה, אנחנו רוצים לעשות את כל עבודתנו במקום העבודה - בבית הספר. ולכן מורה יהיה בבית הספר 40 שעות, כאשר חלק מהשעות הוא ילמד עבודה פונטלית, חלק מהשעות הוא יעסוק בעבודה פרטנית מול תלמיד אחד עד שלושה תלמידים, אם זה מדובר עד בתלמידים חלשים, שיעורי עזר כדי להביא אותם לרמת הכיתה, כי את יודעת בפירוש, כאשר נוצרים פערים בכיתה, תלמידים שכבר לא מסוגלים לרוץ עם הכיתה, נשארים מאחור, מתחילים להיות מתוסכלים, להפריע, ולפגוע במהלך התקין של השיעור.

אז את התלמידים האלה לעזור להם לסגור פערים ולהביא אותם לרמת הכיתה, מצד שני, לקחת תלמידים מצטיינים לקדם אותם בעבודות חקר, כי כאשר אתה מלמד כיתה של 40 תלמידים, או 35 תלמידים, אתה עובד עם הממוצע, אתה לא עובד לא עם החלשים, ואתה לא עובד לא עם החזקים, אתה צריך לעבוד עם הרוב. הרוב לפי העקומה הוא הממוצע.
היו"ר עינת וילף
בפיילוט שאתם עשיתם, זה מה שהמורים אמרו שהם רוצים לעבוד בבית הספר, זה מה שעלה מתוך אותם 300 מורים שדיברתם איתם, הם אמרו שהם רוצים לעבוד בבית הספר?
רן ארז
אנחנו הצענו את זה, וזה מה שהם עשו, זה מה שבעצם חקר פרופ' פרידמן. אמרנו למורים שההצטרפות היא וולנטרית, כ-80% ממורי בית הספר הצטרפו לניסוי והיו בניסוי. לא כולם, כי היו כאלה שהיו להם בעיות עם ילדים קטנים או עם הורים חולים, או אם היו באמצע הלימודים, לא כולם הצטרפו, בניסוי היו כ-80% מהמורים, 5 בתי ספר, דובר אז משהו כמו 500 מורים, ו-80% מהם הצטרפו לניסוי.
היו"ר עינת וילף
הדבר הבסיסי היה שהעבודה עוברת לתוך בית הספר.
רן ארז
נכון. בנוסף לזה, לאחר ההוראה הפונטלית ולאחר השעות הפרטניות, המורים עשו השתלמויות בית ספריות בתוך בית הספר, הישיבות כולן היו במסגרת יום הלימודים עד השעה ארבע, יום הלימודים הוארך עד השעה ארבע. למעשה, לצורך השהייה יותר של המורים בבית הספר, בנינו פינות עבודה שלמורה יהיה מקום לשבת באותם 5 בתי ספר - למורה יהיה מקום לשבת, כסא, שולחן, בבתי ספר שעדיין לא נכנסו לרפורמה "עוז לתמורה", אין אפילו מקום לשבת בהפסקה. יש יותר מורים בחדר המורים מאשר כיסאות, לא מדבר על כוס תה שלא יכול לשתות. פתאום למורה היה שולחן, כסא, שידה, מחשב, הוא היה יכול להחזיק שם גם דברים אישיים שלו, ולעשות את העבודה שלו בתוך בית הספר במקום להיסחב הביתה עם שקיות של מבחנים ועבודות שאותן הוא יבדוק בלילה.
היו"ר עינת וילף
שאלה לגבי ההשתלמויות בתוך בתי הספר, מי העביר את ההשתלמויות האלה?
רן ארז
בניסוי ארגון המורים מימן את ההשתלמויות שנעשו על ידי מרצים מהאוניברסיטה, או על ידי מרצים, פרופסורים ממכללות. למשל, עשינו קורס למחנכי כיתות, עשינו קורס ללימוד מרחוק, הכנסנו לבתי הספר דיסטנס לרנינג. מורה היה יכול להשיב לתלמידים גם בשעות הערב לקראת מבחן. תלמידים קיבלו אפשרות להתקשר באמצעות תקשורת מחשבים עם המורה, ומורים שהיו בחוץ לארץ אפילו בארצות הברית העבירו שיעורים, שיעורי העשרה לתלמידים בישראל, השתלמויות. יכולנו לעשות השתלמויות בשיטת הוידאו קונפרנס.
היו"ר עינת וילף
האם ניסיתם השתלמויות על ידי מורים, כלומר, לצורך העניין קורס מחנכי כיתות שאלה יהיו מחנכים מנוסים וטובים שיעבירו את ההשתלמות למחנכים.
רן ארז
מה שעשינו, נעזרנו בכוחות חיצונים, הארגון גם שילם עבור זה. עלה לנו הניסוי לא מעט כסף, כי רצינו ליצור את הדינמיקה הזאת, את הסטרטר ואת ההצלחה. אם אנחנו היינו צריכים לרוץ למשרד האוצר שייתן לנו כסף, או לאיזשהו רשות מקומית כמו קריית מלאכי שיוציאו כסף לדברים האלה, אז לא היינו מתקדמים לכולם. אנחנו רצינו להראות שהדברים ניתנים לביצוע, יש להם תוצאות, ואכן היו תוצאות. במקיף א' באשדוד, לפני הניסוי, 15% מתלמידי בית הספר נגשו לבחינת בגרות של 5 יחידות במתמטיקה. כעבור שנתיים, בסוף השנה השנייה של הניסוי 30% הלכו ל-5 יחידות במתמטיקה, המספר הוכפל, וכולם הצליחו מעל 85 ציון. במלים אחרות, האלימות בבית הספר נפסקה. מדוע? כי תלמידים בדרך כלל ברגע שהם מתוסכלים כי הם לא יכולים להשיג את רמת הכיתה, מתחילים להפריע, מתחילים להיות אלימים. ברגע שאתה לוקח אותו ואתה מטפל בו, אתה מונע את התסכול, פתאום הוא רואה שבית הספר איתו, שהמורה איתו, נוצרת אינטראקציה אחרת בין מורים לתלמידים, זה מה שקרה, האלימות נעלמה. הנשירה הופסקה, ההישגים בבגרות השתפרו, כשהניסוי הזה הופסק על ידי הגברת לימור לבנת ב-2003, מורים רצו להפגין בירושלים. לא רק המורים, ההורים במיוחד, אמרו הילדים שלנו קיבלו משהו ופתאום לוקחים להם את זה. במלים אחרות זאת הייתה פואמה פדגוגית, ניסוי שהצליח והופסק.

אנחנו למעשה חידשנו את התהליך הזה בעקבות השביתה שהייתה ב-2007. היום אנחנו נמצאים במצב שלקראת שנת הלימודים הבאה 400 בתי ספר על יסודיים נכנסים לרפורמה.
היו"ר עינת וילף
מתוך כמה?
רן ארז
מתוך כ-1,000?
היו"ר עינת וילף
כלומר השנה הקרובה היא השנה השנייה.
רן ארז
תשע"ב היה השנה ראשונה 254 בתי ספר, ולשנה הזאת מצטרפים עוד כ-150.
היו"ר עינת וילף
מתי אמורים להסתיים כל בתי הספר?
רן ארז
עד 2014, אנחנו מאפשרים למורים להחליט לבד אם הם מצטרפים או לא, ההצטרפות היא וולנטרית.
היו"ר עינת וילף
ב-2014 כל בתי הספר.
רן ארז
כולם יהיו חייבים, חוץ מאחד או שניים או שלושה שיפנו לועדת חריגים, והיא תחליט לשחרר אותם.
היו"ר עינת וילף
זה הניסוי שהיה. היום מה בעצם נכנס לבתי הספר?
רן ארז
היום נכנס רפורמה ככתבה וכלשונה, כך הגדיר את זה ד"ר שושני. מה שהיה בניסוי ככתבו וכלשונו, אנחנו מיישמים. היה לזה שיקול מאוד חשוב. ד"ר שושני אמר לי, זה חשוב, אבל אם אתה מתחיל לדרוש במשא ומתן שיפורים לצד אחד, גם משרד האוצר ירצה שיפורים לצד שלו. לכן בוא נלך על מה שהיה בניסוי ככתבו וכלשונו, אחר כך תתקן תוך כדי אם צריך לתקן, תשפר, יש לנו ועדת ארבע, ועדת מעקב ששם אנחנו עושים שיפורים.
היו"ר עינת וילף
מי חברים בוועדת המעקב?
רן ארז
מנכ"לית המשרד והאנשים שלה. ממונה על השכר והאנשים שלו. נציג השלטון המקומי, בדרך כלל דני בן דוד, ונציג ארגון המורים אני והאנשים שלנו.

אנחנו נפגשים על פי ההסכם פעם ב- 21 יום, לצערי הרב זה לקח יותר כי התחלפו המנכ"לים והממונים על השכר, אז במשך השנה הזאת נפגשנו רק 3 פעמים במקום יותר. אבל ללא כל קשר לוועדת ארבע שיש לה סמכות לשנות דברים - - -
היו"ר עינת וילף
זו ועדה שיכולה לשנות תוך כדי הסכם, בסוגריים, אתה יודע אם ל"אופק חדש" יש דבר כזה?
רן ארז
יש.
היו"ר עינת וילף
כלומר יש אפשרויות להסכים על שינויים תוך כדי.
רן ארז
בוודאי, כל דבר שאתה מסכים הוא בסדר. מה בעצם אומר הסכם קיבוצי, זה מה שהסכמנו זה מה שתופס. אם שני הצדדים רוצים לשנות, אז הסכם קיבוצי נוסף, שינוי בהסכם הקיבוצי על ידי הסכמה שזה הסכם קיבוצי נוסף.
היו"ר עינת וילף
האם היו שינויים?
רן ארז
כן, היו מספר שינויים ויש עוד שינויים לקבל עליהם תגובה. למשל, יום הלימודים – אני רוצה לומר עוד משהו כדי לא לשכוח. חוץ מועדת ארבע, יש גם ועדת היגוי לניסוי. בוועדת ההיגוי של הניסוי יושבים אותם האנשים.
היו"ר עינת וילף
אבל זה כבר לא ניסוי.
רן ארז
נכון, אבל אנחנו תוך כדי ביצוע הרפורמה אנחנו רואים מה צריך לשפר, למעשה כל מה שאנחנו עושים כרגע זה כמו פיילוט כי זה לא כל המערכת, זה חלק. בהתאם למה שאנחנו רואים שקורה למשל ב-200 בתי ספר, ב-70 בתי ספר, ועדת ההיגוי יכולה לנסות לשפר הליכים מבלי לשפר את ההסכם הקיבוצי יכול להיות מתוקן רק בוועדת ארבע. ועדת ההיגוי הזאת מתכנסת פעם בשבועיים שהיא עוקבת על מה שקורה בבתי הספר שבה הניסוי. בוועדה הזאת יושבת ראש מיכל כהן, שיושבת איתנו ממשרד החינוך, גם ציון שבת יושב כאן, הוא אחראי על כוח אדם. יושבים נציגי הבעלויות, נציגי עיריות, נציגי רשתות, רשת עמל, עמית, כל הרשתות הציבוריות הגדולות, ונציגי ארגון המורים. אנחנו עוקבים מה קרה בשבועיים האחרונים, איזה בעיות התעוררו, מה ניתן לטפל במסגרת שלנו, ומה לא, נעלה לועדת ארבע ששם יש סמכויות הרבה יותר רחבות.
היו"ר עינת וילף
תנו לי דוגמה לדברים שטופלו ולדברים שעולים.
רן ארז
למשל, האם מורה יכול להתחיל את יום הלימודים שלו בשבע בבוקר ולא בשמונה, ואז לסיים בשעה שלוש, או לסיים בארבע, אז יש לו שעה עודפת, כי למשל יום שישי זה יום קצר, מלמדים עד השעה אחת, אחת וחצי, ואז זה רק שש שעות. מה עושה מורה שהוא רוצה יום פנוי ביום רביעי למשל, שזה יום עבודה של 8 שעות, ותמורת זה עובד ביום שישי רק 6 שעות, איך הוא ישלים? האם הוא יכול לבוא ב-7 בבוקר? או מורה שלא צריך להשלים, האם הוא יכול לבוא בשעה 7 ולסיים ב-3 או לא? אלה דברים שיושבים ודנים, או מה עושים בשעות הפרטניות?
היו"ר עינת וילף
לצורך העניין, מה למשל במקרה הזה?
רן ארז
השתכנעו שבשעה שבע בבוקר אי אפשר לעשות שעה פונטלית לקרוא לכל הכיתה, אבל מורה יכול לעשות למשל את בדיקת המבחנים שלו, או הכנת מערכי שיעור או ישיבת צוות, אם הוא מורה לאנגלית עם שאר המורים לאנגלית.
היו"ר עינת וילף
בזה לא הייתם צריכים את ועדת הארבעה, אז הוצאתם הוראה - - -
רן ארז
ועדת ארבעה בסופו של דבר אישרה את זה. בהסכם הקיבוצי כתוב מהשעה שמונה עד השעה ארבע. כדי לעשות שינוי ועדת ארבעה צריכה לאשר, אבל למעשה הכול עובד בוועדת ההיגוי.
היו"ר עינת וילף
אז יוצאת הוראה לבתי ספר, למורים.
רן ארז
דברים נוספים מה עושים בשעה פרטנית. אחד הדברים שהעסיק אותנו הכי הרבה בוועדת ההיגוי וזה הגיע וגלש גם לוועדת ארבעה, זה בניית פינות עבודה למורים, כי אנחנו נכנסנו בשנה ראשונה בתשע"ב לבתי ספר שהמעסיקים הבטיחו והתחייבו לבניית פינות עבודה. אבל את יודעת, במדינת ישראל להבטיח זה קל, לקיים זה קצת יותר קשה. ניקח, למשל, את הרצליה - ראש עיריית הרצליה יעל אמרה אני רוצה בהרצליה לא רק בית ספר אחד, כמו שקורה ביישובים אחרים, אני רוצה את כל הארבע תיכוניים שלי שיהיו ב"עוז לתמורה" ואני מתחייבת עד סוף שנת התקציב דצמבר 2011, יהיו פינות עבודה. עד סוף דצמבר 2014 לא דפקה מסמר אחד.
היו"ר עינת וילף
בינתיים בתי ספר נכנסו, מורים סבלו.
רן ארז
מורים סבלו, כי לשבת 40 שעות בבית ספר, בלי שיש לך מקום לעבוד, ולא לאפשר לך ללכת הביתה בשעות האלה שאתה חייב לשבת, סתם לשבת להסתכל אחד לשני, כי ההסכם אומר 40 שעות בבית הספר בלי שאתה תוכל לעשות את העבודה ולסחוב אותה הביתה זה רק מסתכל.
היו"ר עינת וילף
השאלה בדיוק על התהליך הזה. היא התחייבה, אמרתם שהמורים ייכנסו לזה. אתם באים לבית ספר באוגוסט אין פינות עבודה. האם יש איזשהו מנגנון שבו אתם אומרים, אתם לא נכנסים או שזה נחשב כאילו סנקציות נגד המורים ולכן לא רוצים לנקוב בכך.
רן ארז
הנושא הוא קצת מורכב. משרד החינוך ומשרד האוצר נתנו לכל בעלות את הכסף לבנות את פינות העבודה - הבעלויות קיבלו את הכסף. יעל גרמן אמרה סליחה, אני קיבלתי מעט כסף – מליון וחצי. אני רוצה להשקיע בעצמי עוד 4 מליון, אמרנו יופי, תבואי על הברכה למה לא, מגיע למורים. אבל ברגע שהיא אמרה שאני רוצה להשקיע עוד, עכשיו בשלטון המקומי צריך לעשות מכרזים. אתה לא יכול להחליט להביא קבלן שיתחיל לבנות, צריך מכרז. יש מכרז, זה לוקח זמן. אם פלוני מפסיד במכרז, רץ לבתי משפט להוציא צו מניעה למה הוא זכה ולא אני. אחר כך צריך תכנון, ועדת בניין ערים, כל פקיד בעירייה תוקע את השני כי הוא צריך להראות שהוא לא פחות חשוב מהשני, אז אם זה הסכים, אני לא מסכים כי אני רוצה עוד בדיקה. בסופו של דבר לא נבנה שום דבר, המורים סבלו, ואמרו להם – אם אתם לא תישארו בבית הספר 40 שעות נוריד לכם שכר. ההסכם אומר שאתם צריכים להיות בבית הספר 40 שעות.
היו"ר עינת וילף
והם מחתימים כרטיס.
רן ארז
לאט לאט דברים התחילו להסתדר, למעשה, ועדת ההיגוי שעקבה מדי שבועיים על ביצוע הרפורמה, התעסקה לא מעט מהישיבות שלה במה קורה במצב הפיזי בבתי הספר מבחינת יצירת הפסיליטיז שבית הספר, שהמורה צריך - אם זה המחשוב, אם זה פינות עבודה, אם זה מספיק או לא מספיק וכדומה. מה שקרה בסופו של דבר, שעד חודש דצמבר 4 חודשים מתחילת שנת הלימודים, כל בתי הספר שהיו בתי הספר של הרשתות "אורט" "עמל" ו"עמית" בנו, כי שם החליט המנכ"ל אני בונה, בנה. אבל בעיריות זה הלך יותר קשה, והעירייה היחידה שעמדה בהתחייבות הייתה יבנה וגדרה, אלה היו שתי העיריות היחידות שעמדו, כל האחרים לא. עד היום יש כאלה - - -

היה עוד תרוץ, איך אתם מצפים שאנחנו נבנה כאשר ילדים מסתובבים בבית הספר? בטיחותית זה לא בסדר, אנחנו נחכה לחופש הגדול. אבל כשנכנסו באוקטובר או בספטמבר אמרו, אל תדאגו עד דצמבר הכול בסדר. אז זה לא היה. אני יודע קשה שכל התחלה היא קשה, הנה עכשיו יש ברוב בתי הספר פינות עבודה.
היו"ר עינת וילף
מתוך 254 שנכנסו כמה כבר - - -?
רן ארז
יותר מ-70 בתי ספר. אני יודע שלפני חודשים היו כ-70 בתי ספר.
היו"ר עינת וילף
רק 70 מתוך 254?
רן ארז
כן. אני חייב לציין עוד עובדה כדי לא לבלבל. לא כל ה-254 נכנסו לרפורמה מלאה של 40 שעות בית הספר, אנחנו אפשרנו לבתי ספר להיכנס גם בשלבים. לפי פעימות - פעימה ראשונה, אתה נכנס רק שליש מהרפורמה, שליש מכמות השעות. אז אמרו בבתי ספר שלא נכנסו עם כל הרפורמה שלה, הימצאות בית הספר 40 שעות, לא נורא שבשנה ראשונה עדיין אין פינות עבודה, כי מורים יכולים את השעות הבודדות הנוספות לעשות בתנאים הקיימים, ואפשרנו לאותם בתי בספר לבנות במשך הקיץ. עכשיו כולם יושבים ובונים, נראה מה יהיה בעוד חודש.
היו"ר עינת וילף
ול-400 החדשים?
רן ארז
לעוד 150 חדשים. בסך הכול יהיו לפחות 400.
היו"ר עינת וילף
מתוך ה-150 הנוספים איך זה נראה?
רן ארז
כולם קיבלו את הכסף לבנות, כולם התחייבו לבנות במשך הקיץ, אני מקווה. יש להם תרוץ נוסף לעיריות - שטרכטנברג הטיל עלינו לבנות גני ילדים, אבל ראש העיר עושה חשבון פשוט. הוא אומר כך, בעוד שנה אני הולך לבחירות, מי ישפיע הכי הרבה על הבחירות שלי? - אבא שציפה שהילד שלו ילמד בגיל 3 בלי לשלם, אן אבא של ילד שלמורה שלו אין פינת עבודה. לכן אני בא ואומר, אני בונה גנים. לכן כל המחשבות וכל התקציבים וכל אנשי המקצוע שלו מחפשים עכשיו איפה לבנות את הגנים האלה ואיך לבנות אותם וכדומה, כי הם חוששים יותר מזעם ההורים שלא יקבלו גן בגיל 3-4 מאשר מזה שילד בכיתה י' לא יקבל שעה פרטנית. זה קושי נוסף שאני מקווה שגם על זה נוכל איכשהו להתגבר. מי שחשב שבמדינת ישראל הכול ניתן לפתרון בקלי קלות הוא כנראה טעה.
היו"ר עינת וילף
לא חושבת שיש מישהו שחושב את זה.
מיכל כהן
רק רציתי לעזור לרן. מתוך 258 יש 70 בתי שסיימו, אבל יש עוד קרוב ל-70 שהם בתהליכי בינוי. כמו שרן אמר, עד סוף הקיץ הזה נגמור את כל בתי הספר, הם יגמרו את כל בתי הספר שנכנסו, וכבר בחודש אפריל המשרד הוציא הרשאות לתשע"ג. זאת אומרת, על מנת לא לעבור שוב את העניין שאנחנו מתחילים שנה ואז יש הרשאות לפינות עבודה, אלא כדי לקחת בחשבון את מה שרן אמר, שבזמן הקיץ רשויות שייכנסו גם החדשות, כבר יוכלו להכשיר את פינות העבודה לטובת הכניסה של שנה הבאה.
היו"ר עינת וילף
נעשה סיור. בסוף כאילו מסמנים וי, יש פינות, או שבאמת אפשר לעבוד בפינות?
רן ארז
אפשר לעבוד. אתן לך דוגמה - בכל בית ספר ובית ספר זה שונה, כי כל אחד בנה. למשרד החינוך יש 20 תכניות שפרסמו אותם באתר האינטרנט שלהם, ועברו אישורים של אדריכלים וכדומה. כל בית ספר בוחר לעצמו יחד עם צוות המורים את התכנית שנראית להם בהתאם למבנה של בית הספר, בהתאם לשטח שעומד לרשותו. אם בבית הספר אין מספיק שטח, משרד החינוך מממן גם בניית אגף חדש לצורך פינות העבודה.

בראשון לציון לקחו 3 חדרים מאוד גדולים ובנו בהם פינות עבודה, כאשר בכל פינת עבודה יש שולחן, כסא, 2 כסאות לצורך ישיבה עם הורה או עם קולגה, בנוסף לזה חדרים קצת יותר גדולים שמורה יכול לשבת עם 3 תלמידים, 4 תלמידים, עם 2 תלמידים לשיעור פרטני, כדי שלא כולם יישבו ביחד ומי שרוצה לעשות עבודה אישית לעבוד על המחשב או לבדוק מבחנים יפריעו לו בשיעור פרטני של מורה אחר. למשל, בעמל צפת, לא רק שבנו שם פינות עבודה ואגף מיוחד שמורים יכולים גם לנוח ולהירגע, בנו שם חדר פילאטיס כדי שהמורים יוכלו קצת להינפש אם הם צריכים חצי שעה כזאת או אחרת. בחדרה בנו אגף שלם שם יש להם גם חדרי ישיבות, גם פינות עבודה, וגם מקומות שמורה יכול לשבת על כורסא, או על ספה כזו או אחרת עם חברים ולשוחח ולדבר. זאת אומרת, מקומות שיוכלו גם לנוח ולא רק לשבת ולעבוד. זה תלוי בגודל בית הספר, במספר המורים, בשטח שעומד ובאיזה תכנית הם בחרו לבנות.
היו"ר עינת וילף
נתכנן סיור לראות מה קורה.
רן ארז
בוודאי, תבדקי, יש בתי ספר רבים שכבר בנו, זה שונה מבית ספר לבית ספר. דרך אגב, בראשון לציון כאשר ביקרנו יחד עם השר, עשינו חנוכת פינות עבודה באותו בית ספר, זה היה בית ספר מקיף ה' בראשון, הוא אמר שכתוצאה מכך שהם נכנסו לרפורמה, וכתוצאה מכך שיש לו פינות עבודה, הוא לא התקשה למצוא מורים לאנגלית ומתמטיקה כמו שהיה בשנים קודמות, כי מורה מועמד שהגיע לבית הספר וראה איך בית הספר נראה, הוא רצה להישאר. זה דבר נוסף שמשפיע על החלטת המורה אם לעבוד פה או לעבוד במקום אחר. למשל, מבחינתו הוא פתר את כל הבעיות של העסקת מורים לשנה הבאה.
היו"ר עינת וילף
אתה העלית את הנושא כאשר התחלת לדבר על שיעורים פרטניים ברפורמה. כלומר, בינתיים המורים צריכים להיות 40 שעות.
רן ארז
לתת 6 שעות פרטניות למשרה. 24 שעות הרגילות שהיו עד עכשיו. זה הפונטלי, פלוס 6 שעות פרטניות, פלוס שעתיים השתלמות, פלוס שעתיים ישיבות מורים, שעה אחת קבלת הורים, 5 שעות בדיקת מבחנים ובניית מערכי שיעור - סה"כ 40. יש כאלה שעובדים חצי משרה או כאלה שעובדים שני שליש משרה. התוספת היא 16 שעות ל-24 שהיו קודם לכן, השכר עולה ב-42%.
היו"ר עינת וילף
איזה עוד מרכיבים יש לרפורמה?
רן ארז
בנוסף לשינוי מבנה העבודה, אנחנו גם רצינו לשנות את ההתייחסות של המורה לעבודתו ושל המעסיק.

בתחילת שנות השישים הצמידו את שכר המורים לשכר המהנדסים, אז הם החליטו שבונים עוגן של הצמדה. מורה M.A. בשיא הוותק, אז בשנות השישים לא היו הרבה כאלה, צמוד לדרגה ד' מהנדסים, שהיו אז רק 5 דרגות, דרגה ה' והיו מהנדסים ברמה של סמנכ"לים, מנכ"לים וכדומה. זאת אומרת, הצמדה מאוד חשובה, מקסימום ותק לדרגה ד' מהנדסים. אנשים לא יודעים, לא רק שמשרד האוצר תמיד ניסה לרמות אותנו כאשר ניסו לעשות השוואות והתפלגות המהנדסים מול התפלגות המורים, אלא מה שקורה - היום כדאי לדעת, אצל המהנדסים יש 44 דרגות מדרגה ה' הגיעו ל-44, כי כל הסכם קיבוצי הם הוסיפו דרגות, והפערים בין דרגה לדרגה 16% והמורים, המורים התקדמו בותק. מספיק שאתה שורד ומגיע לסוף השנה, מספיק שאתה מזדקן בשנה ומגיע לסוף השנה אתה מקבל תוספת ותק של כ-100 שקל ברוטו לחודש. המהנדסים התקדמו בדרגות, לא רק בותק, גם בוותק וגם בדרגות, למעשה, הצמדה שלנו למהנדסים שנעשתה בשנות ה-60 זאת הייתה אבן ריחיים להשאיר אותנו למטה, כי בהנחה שמשרד האוצר לא רימה אותנו בנתונים, אמרו, בסדר, המהנדסים התקדמו ב-10%, תקבלו גם אתם ב-10% לצורך הדוגמה בלבד - לתת למשכורת של 15 אלף שקל, של מהנדס 10% זה 1,500, ולתת למשכורת של מורה של 7,000 שקל, 10% זה 700, אמנם אחוזים נתנו אותה תוספת, אבל בשקלים הפערים הלכו וגדלו, חוץ מזה הקידום בדרגה שלא היה לנו. למעשה, אצל המורים הייתה שחיקה מאוד גדולה, כי הקידום בותק היה 2%, שחיקה מאוד גדולה, איבוד מוטיבציה, כי אתה משקיע או לא משקיע אתה מתקדם בותק זה הכול, כי מורה אין לו לאן להתקדם. יש מנהל אחד, שניים, שלושה סגנים, ו-100 מורים להתקדם בותק.

לכן אנחנו הכנסנו לרפורמה הזאת מרכיב נוסף של קידום בדרגה. קידום בדרגה שבא לידי ביטוי בתוספת שכר, חוץ מ-42% האלה שבא כתוצאה משינוי שבוע העבודה, אנחנו הכנסנו גם הקרדיטציה – מורה יכול לקבל נקודות קרדיט על כל תפקיד שהוא ממלא, נקודות קרדיט שמצטברות עד כדי 10 נקודות הוא מתקדם בדרגה, זה בא בנוסף לותק, זה בא בנוסף לתואר אקדמי, זה בא בנוסף לגמולי השתלמות שהוא צובר. קידום בדרגה מאפשר למורה גם תוספת כסף, גם תוספת מעמד, גם מונע שחיקה, כי יש לך מרחב התפתחות, גם אתה מקבל תגמול על מה שהשקעת. כי למעשה ברגע שקודם כולם קיבלו את התוספת אם השקיע או לא השקיע, אלא רק מה שהיה לו זה היה קידום בותק. היום יש לו דבר נוסף - קידום בדרגה. איך באה הדרגה הזאת לידי ביטוי? לא על סמך ציוני התלמידים. מי שהפיץ את הדברים האלה לא יודע במה מדובר. אנחנו יושבים ביחד עם פרופ' בלר ברמ"א במטרה לבנות סרגל חישוב שהוא מבוסס כל כולו על ערכים.
היו"ר עינת וילף
זה אותו תגמול דיפרנציאלי עליו מדברים, אותם 2,000 שקל?
רן ארז
אני מכיר את משרד האוצר ואני מכיר את משרד החינוך לטוב ולרע. אמנם הפעם זה קצת יותר טוב מאשר היה בעבר, עדיין יכולים להשתפר זה בסדר. באתי ואמרתי, מפני שאני יודע שיהיה מחלוקת לא קטנה בעניין איך בונים את סרגל החישוב, אני רוצה שעד שיהיה לנו סרגל חישוב, את כל העלות, את כל הכסף שמיועד לדרגה, יחולק שווה בשווה בין כל המורים. בינתיים, אין הכמה לגבי סרגל חישוב, לכן כל מורה יקבל כרגע כאלפיים שקל עבור תוספת עבור השנה הזאת שהסתיימה עכשיו תשע"ב. יהיו שני מדדים לתוספת ושני תוספות - תוספת אישית ותוספת בית ספרית. כ-30% מבתי ספר במדינת ישראל שעמדו בקריטריונים שנקבע ביחד עם רמ"א במשרד החינוך, יקבלו כל המורים בבית הספר תוספת, לא רק המורים גם המזכירות, כי כל אחד תרם לכך שבית הספר יעמוד בסטנדרטים מסוימים.

כ-30 אחוזים מהמורים ברמה האישית ללא כל קשר לתגמול הבית ספרי, שהצטיינו וצברו את ה-10 נקודות האלה שהתקדמו בדרגה, גם הם יקבלו תוספת אישית. מה בעצם הדרגה הזאת אמורה לתת? למשל, אם אני מחנך כיתה, 20 שנה מחנך כיתה, מקבל גמול חינוך כיתה, מקבל שעות חינוך, אני מתוגמל בגין זה שאני מחנך כיתה. אם תש כוחי ולא נותנים לי יותר להיות מחנך כיתה, כי אני לא יכול לצאת עם התלמידים לג'בל סדום, אין לי את זה יותר במשכורת, אין לי את זה יותר בפנסיה, כי היא מחושבת לפי הסוף. אם עשיתי 20 שנה וקיבלתי את התוספת, אבל בסוף לא נתנו לי, בסוף אין לי את זה בפנסיה. בשיטה שלנו, אתה מחנך כיתה שנה, קיבלת 2 נקודות קרדיט. הגעת ל-10 נקודות קרדיט, אתה מקבל דרגה שהיא רצה איתך עד הפנסיה, כולל התוספת שכר גם אם הפסקת להיות מחנך כיתה, אותו הדבר אם זה מרכז מקצוע, מרכז שכבה, אחראי על בחינות בגרות וכדומה. לכל תפקיד שמורה עושה, יש הקרדיטציה של נקודות. 30% מהמורים שהצטיינו בביצוע התפקיד, הם יקבלו תוספת נקודות.
היו"ר עינת וילף
יש נקודות לעצם התפקיד.
רן ארז
ויש על הצטיינות בתפקיד. זאת אומרת, מחנך מצטיין יש עוד שתיים, איך קובעים שמחנך מצטיין? על זה אנחנו בונים את הקריטריונים.
היו"ר עינת וילף
נראה לי שבכל העולם ישמחו לדעת את התשובה לשאלה הזאת.
רן ארז
אנחנו בדקנו, בשום מקום בעולם, גם במדינות הכי מפותחות לא עשו חקר עיסוקים של מקצוע ההוראה. יש תכניות רבות, יש הרבה דברים, לא עשו חקר עיסוקים.
יהודה סקר
גם בפינלנד.
היו"ר עינת וילף
לא, התשובה לשאלה הזאת כמעט ברמה הפילוסופית.
רן ארז
אני אומר שיש לנו בהסכם הקיבוצי, אנחנו צריכים להגיע לסרגל חישוב מתואם.
היו"ר עינת וילף
מה מקסימום הדרגות שאפשר לצבור?
רן ארז
בשלב זה 4 דרגות. אבל אנחנו נעשה כמו המהנדסים - כל הסכם קיבוצי נעלה.
היו"ר עינת וילף
ב-2014 הסכם קיבוצי חדש.
רן ארז
לא, הרפורמה תכלול את כל בתי הספר ב-2014, הסכם קיבוצי חדש יתחיל רק מ-2016. שנתיים ימים ההסכם הזה יחול על כל בתי ספר עד 2016, ב-2016 אפשר לעשות הסכם אחר, אם לא נגיע להסכמות אחרות לפני כן.
היו"ר עינת וילף
אני אאפשר לעוד כמה אנשים לדבר, לשאול, להתייחס, ואני אשאיר זמן שתוכל לענות, ואם נראה שיש לנו עוד הרבה דברים, אז נזמין אותך לכאן שוב. אני יכולה להעיד על עצמי, לי זה היה מאוד חשוב.

בבקשה, אמנון רבינוביץ, מורה בבית ספר זיו מרקס ממובילי פעילי חינוך.
אמנון רבינוביץ
אני שמח שאנחנו עושים את הישיבה הזאת. כמורה, אני שומע פה דברים שאני שומע פעם ראשונה. בעצם זה שיש לציבור ולמורים יכולת לדבר על ארגון המורים, מה שלצערנו לא קורה אף פעם, זה משהו גדול ומאוד משמעותי, אני שמח על ההצגה של רן ארז על הדברים. אגע בכמה נקודות, וכמה שאלות שאני אשמח לגעת בהם. לפני שאתחיל, קרה משהו דרמטי שלא שמנו לב, לזה שרן ארז התחייב לזה שאתה תשלח את התקציב של ארגון המורים לועדת חינוך, ואנשים יוכלו לראות אותו. כמו שאמרת שאתה שולח לאוצר ולמשרד החינוך.
רן ארז
לא התחייבתי לזה, אני אמרתי שאת הדוחות המבוקרים.
אמנון רבינוביץ
הדוחות המבוקרים של ארגון המורים.
רן ארז
אתה צריך לדעת מה זה דוח מבוקר.
אמנון רבינוביץ
אני יודע, אני חושב שיש בעיה שיו"ר ארגון המורים לא יודע מה תקציב של הארגון שלו, או שמפחד להגיד בוועדת חינוך. אני יודע טוב מאוד מה זה דוחות מבוקרים, אני רק אגיד שיש בעיה חמורה מאוד בשקיפות של ארגון המורים באופן כללי, בעיה עוד יותר חמורה בשקיפות התקציבית שלו. יש הרבה שאלות שעולות, אני חושב שהארגון חייב לתת עליהן את הדעת, מהשאלות של כמה עולה השכר של מגדלי לווינשטיין בזמן שבהם הארגון יושב, בזמן שלמורים אין פינות למידה, עד שאלות טקטיות של למה העלו בשנה האחרונה כמה שמורה צריך לשלם ל-56, שזה במדינת ישראל היום המחיר הכי גבוה שמורים צריכים לשלם עבור הארגון שלהם.

אני חושב שהארגון חייב לתת על זה את הדעת. אני חושב שזה שהארגון היום לא משקף את התקציב שלו, זו סכנה מאוד בעייתית. אני אתקן את יו"ר ארגון המורים – שעד 1980, אמנם היו הרבה מאוד ארגונים שלא חשפו את התקציב שלהם ועדיין נשארו באותו מצב, אבל הרבה מהם ועדי עובדים הפכו להיות עמותות רשומות והפכו להיות מבוקרות ומפוקחות. לכן זו דרישה לגיטימית גם של ציבור המורים וגם של כל איש ציבור, או בן אדם בציבור לדעת מה התקציב של ארגון המורים, איך הוא מנהל אותו. השקיפות הזאת זה עיקרון שאסור לנו בשום פנים, בטח לא כשאנחנו מדברים על חינוך לוותר עליו. יושב ראש ארגון המורים, אם הבנתי נכון, אתה תשלח את התקציב של ארגון המורים, כולל הדוחות המבוקרים של ארגון המורים ולא של האגודה הפדגוגית - זה משהו גדול. אשמח על התשובה שלך על זה.
רן ארז
אני רואה שאמנון זקוק לתשובה.
אמנון רבינוביץ
אני חושב שמדינת ישראל זקוקה לתשובה.
רן ארז
אתה מדבר כבר בשם מדינת ישראל - אתה צעיר מדי בשביל לדבר עבור מדינת ישראל.
אמנון רבינוביץ
רן, אני מדבר עכשיו פה בשם הערכים הבסיסיים ביותר שחברה צריכה להתקיים עליה. אל תהפוך את זה למשהו קטן, זה מאוד מסוכן מה שאתה עושה.
רן ארז
שנינו מכירים אחד את השני, ואל תעשה עליי רושם כי אני מכיר אותך.

תקציב ארגון המורים הוא תקציב שהנהלת ארגון המורים מגישה אותו לאישור המועצה, ובמועצת הארגון יושבים 53, כמו שיושבים בכנסת 120 חברי כנסת שמאשרים את התקציב של הממשלה.
היו"ר עינת וילף
אבל הכול חשוף לציבור.
רן ארז
גם שלנו, כי כל חבר מועצה מקבל ספר התקציב, וכל חבר מועצה הוא נציג של בתי ספר, הוא נציג של סניפים, התקציב הזה הוא לא סודי, הוא יכול להראות אותו למי שהוא רוצה. אנחנו שולחים אותו אפילו בדואר לאנשים וכו'.
היו"ר עינת וילף
אני כן אוסיף כאן את המלצתי, אני חושבת שזה כן יהיה נכון להעלות את זה, כמו שתקציב המדינה וכל משרד עולה לאינטרנט, אני חושבת שזה יהיה נכון להעלות את זה, לא לתווך את זה דרך אותם 53 ולהעלות את זה לציבור.
אמנון רבינוביץ
האם זה בסדר שתעלה את זה - - -
קריאה
אתה חבר בארגון המורים?
אבי פסקל
אתה לא חבר בארגון המורים.
רן ארז
אתה לא תהיה חבר בארגון המורים.
היו"ר עינת וילף
המטרה היא לא לעשות את זה אישי.
רן ארז
אני רוצה לומר לך דבר אחד -ואני אומר את זה קבל עם ועדה – יש דברים שניתנים לפרסום לציבור הרחב ויש דברים שלא. למשל, כמה כסף ארגון המורים שם בצד לצורך ניהול מאבק פרופסיונאלי נגד המעסיק, ברגע שהמעסיק יודע כמה כסף אנחנו רוצים להשקיע במאבק הזה, הוא יודע כמה זמן הוא יכול להחזיק מעמד עד שאנחנו נגמור את התקציב, ואין שום סיבה שאיגוד מקצועי שנמצא במאבק עם מעסיקים, יבוא ויגיד יש לי 3 מליון שקל לפרסומת, או יש לי קרן שליטה של מליון שקל, אז הוא יכול לדעת שכעבור שבועיים אני גומר את הקרן ואני נשבר, אי אפשר. גם מבקר המדינה – היו בג"צים בעניין הזה, מבקר המדינה אמר – "אני לא נכנס לבקר את תקציבי המאבקים של איגודים מקצועיים". יש בזה דבר שלא ייעשה, ומי שעושה את הדבר הזה הוא מטומטם. אני לא מטומטם, אני לא גאון, אבל אני לא מטומטם. ולכן, מה שאנחנו נותנים לרווחה, אנחנו נפרסם. מה שאנחנו נותנים למילגות, נפרסם. זה מפורסם וזה מבוקר.
חנן רובין
מה עם השכר של יו"ר הארגון וחברי הנהלת הארגון?
רן ארז
זה מפורסם. אנחנו לא לוקחים לעצמנו שקל אחד בלי אישור מועצה, זה בתקנון של הארגון. ולכן השכר שלי הוא שכר ידוע, כשהמועצה מאשרת את השכר של חברי הנהלה, חברי הנהלה יוצאים מהמועצה והאחרים שנשארים שם מצביעים על פתקאות הצבעה חסויה ואף אחד לא יודע מה השני הצביע. לכן, הנושא הזה הוא נושא מבוקר, הוא נושא שמאושר בהצבעה חשאית בפתקאות, כאשר חברי הנהלה כשזה נוגע להם הם יוצאים בחוץ.

אז אני בא ואומר, תקציב ארגון המורים, מה שניתן להראות זה כל התקציבים של משרד החינוך, אין לי כל בעיה להראות אותם, הם תקציבים מסומנים, הם תקציבים שמבוצעים על ידי ארגון המורים תחת בקרה מלאה של משרד החינוך. משרד החינוך לא מעביר שקל לפני שהוא רואה איך הסכום הקודם נוצל, ואם נוצל כראוי וכדומה. הם לא נותנים את כל הכסף, הם נותנים את הכסף בתשלומים בהתאם לדוחות ביצוע, ודוחות הביצוע הם דוחות מבוקרים. לגבי מס החבר, מס החבר הוא מיועד למשכורות מורים, לתשלום ארנונה, לתשלום מסים, לתשלום תקשורת, לתשלום מאבקים פרופסיונאליים, לעזרה למורים שהם זקוקים לתוספת כי יש להם צורך בניתוח דחוף, כל הדברים האלה הם מבוקרים, גם על ידי מבקר הארגון, מבקר חיצוני, גם על ידי רואה החשבון, וגם על ידי ועדת ביקורת, וכל הדברים האלה מופיעים בתקציב שמוגש למועצה, ומופיעים בדוח רואה חשבון מבוקר בסוף השנה. לכן, כל הדברים האלה ברורים. מי שרוצה לתקוף בצורה כזאת או אחרת, אז בסדר, אז הוא קיבל כותרת. אבל אנחנו מנהלים ארגון, ואנחנו לא מנסים פה לקבל כותרות, או מצד שני להסתיר דברים שאין שום סיבה להסתיר אותם.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה. כמובן, אם יהיו שאלות כמובן נפנה.
אתי אסתר נוי שמעוני
אני בניגוד לאמנון, לא יעלה לרמה הפוליטית, אני רוצה לדבר מעמדה של מורה בשטח. מורה שלא חתמה על הרפורמה, ובעצם כל הקידום המקצועי שלה נתקע מכיוון שהיא לא חתמה על הרפורמה. מדברים על התקופה הזאת, למשל, שבה מנהלים למעשה קובעים את היקף המשרה של מורים, את התפקידים וכיוצא בזה. יש עדיפות לכל אלה שחתמו על ההסכם. אני מזכירה לך, שנאמר שהחתימה היא וולנטרית.
היו"ר עינת וילף
למשך 3 שנים, אחרי זה כולם חייבים.
אתי אסתר נוי שמעוני
הרעיונות ארז, יפים, מספר שנים ולקרוא את החוברת עוז לתמורה בזמנו, היו בה באמת רעיונות חיוביים ופורצי דרך. אבל מאז ועד ליישום של ההסכם כפי שהוא, אנחנו המורים בשטח, אני מדברת על מורים שחתומים על עצומה באינטרנט, 895 מורים מכל המגזרים בארץ, דרך אגב, שמותיהם מפורסמים, חלק גדול לא חותם, אבל בא איתי במגע. אני זו שמקבלת את המייל דרך העצומה, לא חותם מחשש שיבולע לו בתוך בתי הספר. הגענו למצב שמנהלים בתוך בתי הספר, שימי לב לניגוד האינטרסים, גם מנהלים וגם מורים נמצאים באותו ארגון.
היו"ר עינת וילף
נלך איתך צעד אחד אחורה. מה מהנושאים היפים שהיו בפיילוט ב-2000-2003 לא קיימים היום?
אתי אסתר נוי שמעוני
אני רציתי שהמורים יקבלו העצמה, אני רציתי שהמורים כן יוכלו לעבוד מתוך בית הספר במקומות שמסודרים.
היו"ר עינת וילף
זה כן קיים. מה לא קיים?
אתי אסתר נוי שמעוני
זה קיים. בואי נאמר שאני באה מתיכון שער הנגב, תיכון די מוכר באזור עוטף עזה, סמוך למכללת ספיר. בית ספר חדש שם יש פינות עבודה קיימות. כמורה לסוציולוגיה, זה יוצר מעין תחושה של הפרד ומשול בתוך בית הספר. זאת אומרת, המאגר הזה בחדר מורים כבר לא יהיה קיים.

אף אחד מאיתנו לא דימיין בעצם שאנחנו עומדים לעבוד גם בתוך בית הספר, וגם מחוץ לבית הספר. הערכה שלי הייתה, שאני עבדתי 24 חלקי 24, זאת הייתה המשרה שלי. אני יודעת שהרבה מאוד ממשה שעשיתי לא תוגמל. היה לי ברור לחלוטין לא באתי להוראה כדי שיתגמלו אותי. דרך אגב, מחקרים בפסיכולוגיה למיניהם, מדברים על כך שכל תיגמול עבור מקצוע מהסוג שלי פוגע בתוצר. לדוגמה, בית הספר שלי הפך מעין מעבדה לספירת שעות. הייתי 4 שעות, הייתי 3 שעות. גם קודם היינו עושים שעות פרטניות, הם היו מתוך בחירה. הישיבה עם התלמיד היתה על הדשא, בכל מקום שאפשר לשבת איתו בבית הספר. במידה רבה, התכנית הזאת, גם עם הרצון האדיר לתת לנו כוח, להעצים אותנו, לא עשתה את זה.
היו"ר עינת וילף
את עדיין לא מסבירה למה.
אתי אסתר נוי שמעוני
יכולתי להצטרף - עשיתי חישוב פשוט, עשיתי חישוב פשוט, אני הולכת לעבוד 40 שעות מהשעה שמונה עד ארבע, במילא אני עושה את זה. בואו נראה מה קורה לשכר שלי, הסתבר שלי שבעצם השכר כמעט ולא עולה, כשאני מחשבת ערך שעה, זאת אומרת, אני עומדת לקבל פחות.
היו"ר עינת וילף
לא ערך שעה.
אתי אסתר נוי שמעוני
עוד דבר מפתיע, בעת קריאת ההסכם, אחד הדברים הראשונים ששמתי לב אליו, היה מאוד קשה להבין אותו. אם תצליחי לקרוא תלוש של מורה ולהבין במה מדובר, תוספת שחיקה כזו, ותוספת שחיקה כזו, וניקוד פה, וניקוד שם, שלא לדבר עכשיו על מדדים חדשים שהולכים למדוד אם את מחנכת טובה מספיק, אם אתה מורה טובה מספיק, או דברים מהסוג הזה. אני לא יודעת אם נעשה מדד כזה לחברי כנסת או לרופאים, או לאנשים שנמצאים במקצועות מן הסוג הזה. לי יש תחושה מי שבנה את ההסכם הזה, לא יודע מה זה מורה טוב. אצלי השעות לא נספרות, הטלפון מצלצל בשעה שמונה בערב אני עונה, אם זה הורה, אם זה תלמיד.
היו"ר עינת וילף
לטעמי, את לא צריכה לענות.
אתי אסתר נוי שמעוני
כי המקצוע שלי מחייב את זה. אם תלמיד אומר לי, תשמעי אתי ירדו 5 קסאמים, והבת שלי מחר לא יכולה להיבחן בבגרות בתנ"ך, מה אני עושה עם הבת שלי? אני סוגרת את הטלפון ומגיעה גם לבית של האמא הזאת. מבחינתי, המקצוע שלנו הוא מקצוע אחר, הוא שונה, וההסכם הזה הפך אותנו למין פקידים ציבוריים. אני רואה מורים שעבדו לצידי, היו מגיעים בשעה שבע וחצי, יש כפתור כזה, מכניסים את הכפתור, מעבירים את הכרטיס, ובסביבות השעה שלוש וחצי הם נמצאים בסוג של תזזית ללכת הביתה. בזמן שמורים מן הסוג שלי שיודעים שזה 24 שעות, זאת המשרה, אני רק אגיד לך, 24 שעות זה היה בעצם חלק מהשעות הפונטיות, חלק מהשעות האלה הן שעות שהייה בבית ספר, חלק שיעורים פרטניים. זאת אומרת, אני הייתי נותנת שיעור לשעה לתלמידה, במידה רבה זה היה בעצם תוספת לשכר שלי. זאת אומרת, היום בתוך 40 שעות האלה נכנס גם הנושא הזה של שעות שנותנים לתלמידים שיעור פרטני בתוך בית הספר.

חלק גדול מהתלמידים שהולכים הביתה בשעה שתיים, המורה פשוט יושב ובוהה באוויר. זאת אומרת, אין כאן איזושהי מערכת שהיא בנויה כדי גם בתוך בית הספר - - -
היו"ר עינת וילף
מאחר ובבית הספר שלך יש פינות עבודה.
אתי אסתר נוי שמעוני
יש עכשיו, בכניסה לבית הספר החדש יהיו פינות עבודה,ממש פינות עבודה מסודרות.
היו"ר עינת וילף
כלומר, אפשר יהיה לעבוד.
אתי אסתר נוי שמעוני
אפשר היה לעבוד גם קודם.
היו"ר עינת וילף
למה לבהות באוויר?
אתי אסתר נוי שמעוני
כי חלק גדול מהתלמידים הולך הביתה. אם תעברי על המורים בעצומה, הרי יש להם אפשרות להביע דעה, להעיר, לא מדברים על התאגדות בפייסבוק. זאת אומרת, יש לנו קבוצה בפייסבוק. חלק גדול מהמורים גם חתמו וגם העירו. רק לעבוד על זה און ליין, אפשר לראות את זה, אפשר לקרוא את זה, לי אין תשובות לחלק גדול מהשאלות שלהם. אבל כשאנחנו מפנים אותם לנציגים שלנו, אין להם תשובות למעשה עבורנו. אנחנו המורים שנמצאים במערכת, שמסרבים כרגע לחתום ונפגעים בה, למרות שבעצם יש לנו זמן, לפי החוק יש לנו זמן, אז למה הקידום שלנו נפגע? הרעיון של יש לנו זמן, זה לא להגיד עכשיו לרן ארז תבטל את ההסכם. הרעיון הוא אחר, בואו תשמעו אותנו, יש לנו דברים להגיד לכם. הגברת מיכל ממשרד החינוך, בואו תשמעו את המורים בשטח, את אלה שמוכנים לדבר, את אלה שלא פוחדים. אני יכולה להגיד לזכותו של מנהל בית הספר שלי, מר אהרל'ה רוטשטיין – הוא אמר לי, תשמעי אתי, את חושבת שאת צודקת, לכי עם זה. אבל דברים מסוימים אני חייב לעשות, כמו למשל, לא לתת לך תפקיד כי בהסכם הוא מחויב לזה. זאת אומרת, אלה שמקבלים את התפקידים הם מורים שחתמו על "עוז ותמורה", דרך אגב, זה סעיף וסוג של איום הייתי קוראת לזה אם הייתי מסתכל על זה.
היו"ר עינת וילף
כלומר, כדי להיות רכז מקצוע, מחנך, וכל הדברים האלה.
אתי אסתר נוי שמעוני
לא רכז מקצוע, לא מחנך.
רן ארז
מחנך לא.
אתי אסתר נוי שמעוני
רכז מקצוע כן. אני חושבת שסגנות או דברים מן הסוג הזה, זה לא בא בחשבון.

דיברנו על השעות – עכשיו זה 40. בעצם אנחנו מתחילים להיות מתוגמלים, מדדים שלא ברורים לנו, פלוס השכר שאנחנו לא יודעים לקרוא אותו. נסיגה מההסכם – מורה שחתם על ההסכם ורוצה לסגת ממנו למעשה כבול, אין לו דרך לסגת מהחתימה שלו בשום צורה. גם עם פניה לארגון המורים, פשוט חתום. אני שואלת את עצמי, אם זה כל כך וולנטרי, אז למה האיום? למה אי אפשר לסגת - - -
היו"ר עינת וילף
זה לא וולנטרי לתקופת ביניים עד שכולם מחויבים לזה.
אתי אסתר נוי שמעוני
אני מאוד מקווה שאוכל לסגור את כל הנושאים. מורים של הסתדרות המורים כמוני, אני עברתי להסתדרות המורים לפחות לפני שנתיים, כאשר ראיתי את ההסכם הזה – דרך אגב, ההסכם היה חסוי, זמן רב לא יכלו להגיע, עניין השקיפות - לא יכלו להגיע להסכם לראות במה מדובר. חלק גדול מהדברים נראו על הנייר מצוינים. אבל כאשר אתה נכנס לתוך המערכת ועובד, ולמה מורים רוצים לסגת ממנו, כי בעצם הם גילו שהערך המוסף, הכספי, מה שלא מעניין אותי, דרך אגב, הוא נמוך. הייתה כתבה בדה מרקר לפני שבוע, אני העליתי אותה כאן. כתוב בפירוש למרות כל הרפורמות, עדיין המורים נמצאים בתחתית סולם השכר עם הרפורמה, עם הכול. זאת אומרת, במידה רבה נמכרנו במחיר של נזיד עדשים.

אם אני מסתכלת על היבטים אחרים, זה לא צמצם את מספר התלמידים בכיתה. זה לא גרם לכך שאם מורה רוצה לצאת ללימודים, אז הוא לא צריך להתנגח עם מנהל בית הספר שייתן לו יום פנוי. אני חוזרת שוב, הסתדרות המורים - מורים ששייכים להסתדרות המורים ומלמדים בחטיבה העליונה בלבד, למעשה אנחנו מחויבים לרפורמה מבלי שהארגון שחתם עליה הוא ארגון מייצג שלנו. פה יש סימן שאלה ענק, אם אני שייכת להסתדרות, והנציג של ההסתדרות, דרך אגב, מסרב לחלוטין לסייע בכל צורה שהיא, השאלה המרכזית היא אם לא במידה מסוימת אנחנו מובלים על ידי משרד החינוך דרך ארגון המורים. שמעתי את מר ארז באחת מתכניות הטלוויזיה, אני דיברתי, אתה דיברת, לי יש תחושה שבמידה רבה ותסלח לי שאני אומרת את זה, עבדו עליך בעיניים. אני יודעת שאתה ותיק מאוד, אפרופו הבחירות בארגון המורים, ארגון שיש בו בחירות דמוקרטיות מלאות, לא יכול להיות גם הסתדרות המורים, גם ארגון המורים, שכל הזמן נמצאת שם אותה הנהגה, זה פשוט לא זז, ונסיון לפני מספר שנים להגיע להנהגה, לדעתי המורה נפגע מכל הכיוונים האפשריים, זה דרך אגב, סימן שאלה ענק לגבי הבחירה הדמוקרטית, לשני הארגונים לא רק לארגון אחד.

אם לא מייצגים אותי ואני בעצם בחטיבה העליונה, למה עדיין אין לי את האפשרות לשמור על העיסוק שלי כרגע כפי שהוא, בלי שייפגע הקידום שלי, אני מוכנה לעבוד, טכנית, זה יוצא פחות כסף. אנחנו סוג של מורים שבעצם אומרים אל תגעו לנו בשכר, אנחנו מוכנים להרוויח פחות, אבל אנחנו רוצים לשמור על העיסוק שלנו כפי שהוא, זאת אומרת, שאתה בא עם אידיאולוגיה לתוך העיסוק הזה, ולא מכיוון שהשכר הוא גבוה או כל מיני דברים מן הסוג הזה - אני בעד העצמה.

נעשה כאן משהו הפוך, מורים ממש לחוצים בתוך חדרי המורים. מנהלים עושים הכול כדי להיכנס לרפורמה, ברור גם למה. הם קיבלו תקציבי ענק, השכר שלהם בתקופת הרפורמה – ההטמעה שלה עלה ב-50%, זאת אומרת, יש אינטרסים סותרים של המורים ושל המנהלים, גם הליך הפיטורין של מורה קבוע הפך להיות הרבה יותר מזורז, וגם בידיים של המנהל עצמו סמכות מאוד חזקה שקיבל כרגע המנהל. טכנית, כרגע כפי שאני רואה את זה, אנחנו נמצאים במצב שאנחנו בתחתית החבית הזאת, לא מסוגלים לומר מלה. הנציגים בשטח, גם של ההסתדרות לא איתנו. נוצר מעין מצב במידה רבה אתה אומר לעצמך, רגע אחד, לכו לכוח לעובדים, תעשו ארגון שלישי. בכלל, סימן שאלה ענק, למה לעזאזל אנחנו צריכים שני ארגונים? מה הסיבה, הסיבה הייתה פעם סיבה היסטורית, הכל טוב ויפה. אבל ההפרדה הזאת של שני הארגונים, אתם אופ"ק חדש ולכן אנחנו לא מתעסקים איתכם, ועוז לתמורה - יש לחיצת יד הדדית של שני הארגונים האלה - שאתם לא נוגעים לנו באופק חדש, אנחנו לא נוגעים לכם בעוז לתמורה הכול טוב. אני שוב אומרת, לי נראה שפקידי האוצר עשו הסכם יוצא מן הכלל, שיתנו לנו את האפשרות לדבר, שנית, במידה רבה זה פגיעה בחופש העיסוק.
היו"ר עינת וילף
זה לא נכון, לזה יהיה דיון נפרד.

אני חייבת לעצור אותך. תודה.
חנן רובין
נראה לי בגלל שהנושא שאני רוצה לדבר עליו הוא אחר, אולי יותר כדאי שהתייחסו לאתי עכשיו.
היו"ר עינת וילף
יש עוד מישהו שמבקש להתייחס ל"עוז לתמורה" למהות שלה?
רן ארז
אני אנסה להיות קצר. אני רואה שחלק גדול מהדברים שנטענו בלהט ובצורה יפה, אין לי ספק שיודעים לדבר כולם. הם מבוססים על מידע לקוי והוא חסר. נתחיל אולי לפי הסדר, אלא מניעת הקידום שהזכרת, שהקידום שלך נעצר.
אתי אסתר נוי שמעוני
לא שלי, של מורים אחרים. של אלה שרוצים - - -
רן ארז
הטענה שהקידום של מורים מסוימים שלא חתמו על הרפורמה נעצר כי לא יוכלו לקבל תפקידים וכדומה. יש טענה של משרד החינוך והיא טענה צודקת שאנחנו הסכמנו. שאם המערכת הולכת לרפורמה, אי אפשר לתת לאדם להיות מרכז שיכבה שהוא אחראי על מחנכי השיכבה או מרכז מקצוע שהוא אחראי על כל המורים שמלמדים אותו מקצוע, כאשר כולם נכנסים לרפורמה והוא לא רוצה להיכנס לרפורמה, והוא צריך להדריך אותם ולהוביל אותם. אתה לא יכול לא להזדהות עם משהו, ואחר כך להגיד לאחרים מה לעשות. בא משרד החינוך ואמר, אם אתה מזדהה עם הרפורמה ואתה ראוי, ואתה עונה לקריטריונים, אתה יכול גם לקבל תפקיד, לא כולל חינוך כיתה. חינוך כיתה ממשיכים כפי שהיה עד עכשיו, אבל לגבי התפקידים האחרים, איך מינו קודם מרכז מקצוע? בלי קריטריונים, על פי שיקול דעתו של המנהל, גם היום יש שיקול דעת למנהל, כאשר אחד הקריטריונים הנוספים - הצטרפת או לא הצטרפת לרפורמה.

לכן, מה שיש לו היום, יש לו קריטריונים שקודם לא היו, אחד הקריטריונים זה אם הצטרפת או לא. אתה יכול להיות דוגמה למורים שאתה רוצה לרכז את עבודתם או לא? אתה רוצה להיות דוגמה למחנכים שאתה רוצה להיות מרכז השיכבה שלהם, כן או לא. מנהל בית הספר הוא מחליט, אף אחד לא מונע ממך להתקדם.

הדבר השני, קודם לכן גם כן היו יכולים לא למנות את הבן אדם להיות מרכז מקצועי ולא אפילו לתת לו דין וחשבון. הדבר השני של ערך שעה. נכון, אם אנחנו עושים חשבון אריתמטי, ערך השעה אריתמטית ירד, אבל זה לא בא לידי ביטוי בכלל. מתי הוא בא לידי ביטוי? כשאני נותן שעה נוספת ואני מקבל על זה תשלום בגין שעת מילוי מקום, שעה נוספת התשלום הוא יותר נמוך. אבל גם כאשר אני נעדר מבית הספר שעה אחת בגלל סיבה כזאת או אחרת הניקוי הוא נמוך. המשכורת שלנו היא משכורת חודשית, המשכורת החודשית היא על פי משרה. אם אנחנו מקבלים היום אמנם אריתמטית פחות כסף על כל שעה, אבל אני מתוגמל על הרבה יותר שעות שקודם לא תוגמלתי, בסופו של דבר השכר שאני מביא הביתה הוא שכר יותר גדול. כי על השתלמויות לא תוגמלתי, על ישיבות לא תוגמלתי, על קבלת הורים לא תוגמלתי, על שיחות עם קולגות, ועל בדיקת מבחנים ומערכי שיעור.
רענן פורשנר
סליחה - - -
רן ארז
לכן, אני בא ואני אומר, אם אתה עושה חשבון נכון, ערך השעה ירד, אבל הוא לא בא לידי ביטוי בתשלום השכר, אלא רק אם אתה נותן שעת מילוי מקום, או אתה נעדר שעה, כי ככה השכר עלה כי אתה מתוגמל על הרבה מאוד שעות שקודם לא תוגמלת.
רענן פורשנר
במאבק נגד אופק חדש זו הייתה הטענה - - -
רן ארז
סליחה, אני לא רוצה להתווכח. רענן, אתה תדבר בתורך, וזה לא מעניין אותי מה שהיה באופק חדש. אופק חדש זה אופק חדש, זה רפורמה אחרת, אני לא הולך לפי אופק חדש, אופק חדש זה משהו אחר לגמרי.

דבר נוסף, הנושא שהמורה הוא ממשיך גם בשמונה בערב אם מישהו מתקשר אליו, אף אחד לא מונע ממך לעשות את זה היום. אני לא אומר לך בארבע, אם מישהו מתקשר בשמונה בערב אל תעני לו כי גמרת לעבוד בארבע.
אתי אסתר נוי שמעוני
אבל יש מורים שהפסיקו לעשות את זה.
היו"ר עינת וילף
טוב מאוד. הגענו למצב שמורים חשבו שהתפקיד שלהם 24/7, לענות בכל שעה משעות היום לטלפונים. אני חושבת שטוב שמתחילים להבהיר שלא, לא מתקשרים בכל שעה למורים, המורים לא זמינים בכל שעה. יכול להיות שיש לך תפיסה אחרת של התפקיד, אבל אני כן חושבת שיש כאן בכל זאת משהו חשוב שכן אומר יש גבולות, ועם כל הכבוד, זה תפקיד שלא צריך להיות זמין 24/7.
אתי אסתר נוי שמעוני
במשרד החינוך כאשר מפעילים תכניות מתוקשבות, נניח אזרחות תכנית מתוקשבת שהיא פועלת מהבית, זאת אומרת, שגולת הכותרת שלה שהמורים והתלמידים לומדים ידע מבואי מהבית, תכנית תקשוב. הנה דוגמה למצב שבו מורים מסוימים - - -
היו"ר עינת וילף
זה בהקשר אחר.
אתי אסתר נוי שמעוני
לא דיברנו על נשים עם ילדים.
רן ארז
נשים עם ילדים יש גם בבנקים, גם בעיריות וגם בתעשייה.
אתי אסתר נוי שמעוני
אבל - - לא מרוויחים את השכר שלהם.
רן ארז
מורים לא יכולים לסגת אם הם חתמו. הם לא קטינים, הם היו יכולים לשקול וכדי שלא יושפעו על ידי המנהלים, היו צריכים לחתום באתר של משרד החינוך, אף אחד לא היה צריך לדעת אם הוא חתם או לא חתם – שיקול דעת אישי. עם 75% ממורי בית הספר חתמו, בית הספר נכנס לרפורמה. אם היו רק 70% הוא לא נכנס. על סמך החתימה של המורה הזה שעכשיו רוצה לסגת, בית הספר נכנס. עכשיו הוא בא ואומר, אני רוצה לצאת, זה משנה לכל בית הספר את הכול. אי אפשר לשחק במערכת החינוך יו-יו. אני נכנס, אני יוצא, לא היה לי טוב, לא היה לי טוב, הבנתי, לא הבנתי, זה לא כך. לכן, אם על סמך החתימה שלו, כל בית הספר נכנס, הוא לא יכול היום לבוא ולהגיד - פוס, לא משחקים, שברו את הכלים, אני הולך הביתה. זה לא כך, הוא מורה, הוא מחנך, הוא צריך לשקול את הדברים שלו לפני שהוא חותם. עובדה, שבשנה שעברה נכנסו רק 257 בתי ספר, לא נכנסו 1,000 כי לא הגיעו ל-75% למרות שהיו הרבה מהם ש-50% חתמו.
אתי אסתר נוי שמעוני
מה קורה אם כל בית ספר רוצה לסגת?
רן ארז
הוא לא יכול, כי זה לא רפורמה כבקשתך.

זה לא אסיפת הסברה איך הרפורמה פועלת. תשאלו אותי, תבואו לפה, תדברו על הארגון. אני מדבר עכשיו על הרפורמה.

אני רוצה להתייחס, אני בא ואני אומר שתדעי דבר אחד גברתי, אתה גם כן מורה לסוציולוגיה, כל התחלה, כל שינוי הוא קשה. לא חושב, זוג צעיר מתחתן מתוך אהבה, הם אוהבים אחד את השני, אבל החיים בהתחלה הם חיים קשים עד שמתרגלים אחד לשני. אחרי תקופה מסוימת עשו ילד, נולד להם תינוק, מוציא אותם מדעתם, הוא בוכה בלילה, צריך לקום להאכיל אותו צריך לחתל אותו וכו', מה הם זורקים אותו החוצה כי הוא מפריע להם בחיים? לא, הם אוהבים אותו, הם לומדים לחיות איתו.

אנחנו באים פה לעשות שינוי, השינוי הזה הוא לא קל, 64 שנים עבדנו במתכונת מסוימת, עכשיו אנחנו עוברים למתכונת אחרת, זה קשה להתרגל. הייתה מורה בגדרה ואמרה לי, רן, אני אוהבת את הרפורמה אבל אני לא מצטרפת, למה? שאלתי אותה, כי אני רגילה לישון בצהריים בין שתיים לארבע, עכשיו אני לא יכולה יותר. יש הרבה דברים שמקשים, אין ספק, אבל המקצוע שלנו הוא לא מקצוע פשוט, את בעצמך אמרת זאת.

לכן, צריך לקחת בחשבון את כל הדברים האלה. אם אנחנו רוצים שינוי, או אנחנו רוצים אותו הדבר שהיה 64 שנים, אנחנו יודעים למה הגיע מערכת החינוך.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה רן. מכיוון שכל הנושאים האחרים הם לא על הרפורמה, אני פשוט אקח את כל השאלות, ורן אתה תתייחס ונסיים את הדיון.
חנן רובין
תודה. אני רוצה להתייחס, רן, למשפט האחרון שאמרת, שאם רוצים משהו שהיה 64 שנים, רוצים משהו חדש, ואני חושב שגם ציבור המורים רוצה לראות משהו חדש בארגון המורים שלו. אני רוצה לחזור לנקודה של אמנון בהקשר הזה, של האגודה העות'מאנית, שבסופו של דבר הארגון בוחר להישאר אגודה עות'מאנית. אני חושב שאין פה משפטנים, אבל אם יש פה, הם יודעים שלהיות אגודה עות'מאנית, זה אומר שלהיות כפוף להרבה פחות ביקורת ולהיות מחויב להרבה פחות שקיפות, ולהרבה פחות תהליכים של דמוקרטיה בארגון. הייתי שותף למערכת הבחירות האחרונה, אני חלק מקבוצה גדולה של מורים שהתמודדה במערכת הבחירות הזאת, אני חושב שארגון שבו אין מערכת בחירות שמנוהלת על ידי גורמים חיצוניים, זאת אומרת, יושב ראש ועדת הבחירות, אבי פסקל, שהוא חבר הנהלה, זה בעצם כמו שביבי נתניהו ינהל את מערכת הבחירות של מדינת ישראל לצורך העניין.
רן ארז
עובדה לא נכונה.
חנן רובין
אולי היום הוא לא, אבל היה - - -
אבי פסקל
אתה לא יכול להטיל אשמות, אתה מנצל כוונה זו לרעה.
חנן רובין
אני הקשבתי ונתתי לך לדבר, חכם אינו נכנס לדברי חברו, עונה ומשיב כהלכה.
היו"ר עינת וילף
בבקשה, כל אחד ישאל את השאלות, יעיר הערות, בסוף תהיה התייחסות.
חנן רובין
דן ארבל היה מפקח על הבחירות, ואתה היית יושב ראש ועדת הבחירות, אז בכל מקרה, מה שאני רוצה לומר, שפנקס החברים של הארגון לא גלוי. הטענה שחזרה על עצמה גם פה, ויכול להיות שיש בה הגיון אבל לדעתי היא לא נכונה במקרה שלנו, טענה שניתן יהיה להתנכל אם יידעו מי המורים של חברי הארגון. זאת אומרת, שמועמד שבא להתמודד בבחירות עם ארגון המורים, בעצם לא יודע מי ציבור הבוחרים שאליו הוא צריך לפנות. אפשר לדבר גם על התקנון שלא מתייחס מספיק או שכמעט לא מתייחס בכלל לבחירות, או שמתייחס באופן חלקי. יש הרבה סוגיות, וגם בית משפט עליון אמר בעצמו, אני הייתי שם כשהוא אמר את זה, וקבע שהיו בעיות בתהליך הבחירות והחזיר את הדיון לבית משפט מחוזי, וכשהתבקשתם לחשוב יחד על תהליך הבחירות הבאות ולראות איך אפשר לעשות את זה בצורה שקופה ובצורה דמוקרטית, אז בחרתם שלא. נשמח אם תוכלו להתייחס לעניין הזה בהקשר של אגודה עות'מאנית שאתם בוחרים לא להיות.
היו"ר עינת וילף
תודה.

תומר בליטי, מורה בבית ספר אמנויות בירושלים, וחבר מועצת ארגון המורים. בבקשה.
תומר בליטי-דגן
גילוי נאות, גם אני התמודדתי בקבוצה של רוח חדשה במערכת הבחירות האחרונה על ארגון המורים, בעצם על השולחן כאופוזיציה לרן ארז, מאז נבחרתי לארגון המורים. אני רואה את התמונה בהחלט לא שחור לבן, אני לא חושב שמישהו פה רואה אותה בשחור לבן, אבל למשל בהתייחס לדברים שאמרה אתי, אני רוצה להגיד שאני למשל כן מלא הערכה, ומאוד מפרגן לצעדים שעשה ארגון המורים ושעשה רן ארז בנוגע לרפורמה. שוב, המדינה וארגון המורים החליטו על איזשהו הסכם כולל, הרבה פעמים אני חושב שמורים נוטים להתייחס לנקודות שהן לפעמים קטנוניות בנוגע לרפורמה, ובאמת מפספסים את התמונה הגדולה שהמהלך הפדגוגי הזה עושה.

הערת שוליים, אני מאוד מצטער עכשיו על הנוכחות בוועדת חינוך, פעם אחרונה שהייתי פה לפני חודשיים זה היה בדיון שלא על השולחן סביב העניין של אדר כהן, נושא פוליטי, והוועדה כולה הייתה פה. אני מאוד מעריך את הדיון שאת יוזמת, חברת הכנסת וילף, זה דיון מאוד חשוב ומשמעותי.
היו"ר עינת וילף
אנחנו עוברים ממשפטי שדה לשאלות מערכתיות.
תומר בליטי-דגן
דבר כבד עומד ליפול בנושא הזה.

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה, בהתייחס לאופן התפקוד של הארגון. רן, אני חושב שארגון, איך שאני תופס אותו, נמצא במגננה, אבל יש בעיה, בכלל צריך להקשיב לקולות האלה שמבקשים יותר דמוקרטיזציה בשקיפות. אני אתן דוגמאות.

הועידה הארצית של ארגון המורים מתכנסת למעשה פעם אחת בכל פעם, אפשר לכנס אותה יותר זה על הנייר, לפי התקנון, אבל בעצם זה הליך שהוא בעצם כמעט בלתי אפשרי דה-פקטו.

מועצת הארגון – גם במהלך הבחירות נבחרת מועצה, למשל, כאשר נבחרה מועצה והמועצה בחרה מתוכה את ההנהלה, אני לא זוכר כמה תפקידים נבחרו, יושב ראש המועצה, וחברי הנהלה וכן הלאה. אבל אם נניח היו 10 תפקידים, התמודדו עליהם 10 אנשים, ליתר דיוק התמודד 11 אנשים, אחד היה לא צפוי, הוא גם העביר אחרי זה ביקורת על ההנהלה, אני רק מבהיר את הנקודה, יש רושם שהמשחק מכור, הוא לא מכור בשחיתות, אבל הדברים יותר מדי צפויים מראש, היה ידוע בדיוק אדם איקס מתמודד לוועדה פרופסיונאלית, האם איקס הזה ייבחר - אין בעצם הליך דמוקרטי.

רן, צריך להבין שהדרישות האלה לשקיפות ולדמוקרטיזציה הן לטובת הארגון. הן לא רק יחלישו את הארגון, מכיוון שהוא יהיה חשוף לביקורת, הן ישפרו אותו - אלה דברים משמעותיים. בתוך המועצה יש ועדות, בעצם השאלה שלי הם גם למשל, מה תפקיד של המועצה מכיוון שהמועצה כחבר מועצה מאוד קשה לה להיות משמעותית, והיא בעצם ב-99% מהמקרים מתפקדת כחותמת גומי של ההנהלה. המידע מגיע לחברי המועצה בדקה ה-90. עולה שאלה למשל, שמזכירי סניפים שהם חברי מועצה, כלומר אנשים שמקבלים שכר מצד אחד, ומצד שני הם נבחרי ציבור, זאת שאלה קשה. איך אבי פסקל יודע שאמנון רבינוביץ הוא לא חבר ארגון, ולמה הוא לא מצליח כבר שנה להיות חבר ארגון אם הוא מגיש 7 פעמים טפסים כדי להירשם לארגון.
אבי פסקל
- - - את הטפסים אז אני יודע.
אמנון רבינוביץ
איך יכול להיות, מה זה הדבר הזה?
תומר בליטי-דגן
אלה אנשים שרוצים בטובת הארגון, בטובת ציבור המורים ובטובת מערכת החינוך.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה לך.

בשל נושא הדיון היום העדיפות היא למורים. בבקשה.
רענן פורשנר
אני מורה בבית הספר גבעת גונן בירושלים, חבר ארגון המורים. ריכזתי את הליך הבחירות שהיו לפני כמה שנים בבית הספר מהצד המינהלי, הפרוצדוראלי, ועקב זה קראתי את תקנון הבחירות פעם ראשונה בצורה מסודרת והבנתי את ההגיון שלו. הבנתי את ההגיון שלמורים בוחרים ועידה, והועידה בוחרת מועצה, מועצה בוחרת הנהגה ויושב ראש, כאשר ההגיון הזה באמת אומר שלציבור המורים יש אפשרות להשפיע בצורה נציגותית. למעשה, איך שאני רואה את זה וחווה את זה בשטח, זה בדיוק הצד השני בתור לא חבר באף אחד מהגופים שצויינו. מדובר בצמצום היכולת של המורים להשפיע על הארגון שלהם, כאשר אני היום כמורה, חבר ארגון, מרגיש שאין לי השפעה, אין לי יכולת השפעה על המתרחש בארגון לא מבחינות של פרוצדורה, של מבנה, של שינוי תקנון וכו', וגם לא מהבחינה של לאן ארגון המורים פועל, מה העמדה של ארגון המורים בנושאים פדגוגיים כמורה, כסטודנט לחינוך יש לי רעיונות ומחשבות לאן הכיוון, לא מרגיש שבארגון דמוקרטי השאלה האם יש לי קירבה לאחד מחברי ההנהלה, קירבה אישית, היכרות עם חברי ההנהלה היא השאלה שצריכה להשפיע בשאלה של השפעה על ארגון שאני חבר בו, שאני שמח שאני חבר בו, לא הייתי רוצה לראות מורים לא מאוגדים באיגודים מקצועיים, כן הייתי רוצה להגיע למצב שבו הארגון הוא נמצא בהרבה יותר דמוקרטיזציה, אני מסכים עם תומר, אנחנו חיים בעידן שבו גם פרוצדוראלית ובטח מהותית אפשר לעשות ארגונים ועושים ארגונים בצורה הרבה יותר דמוקרטית, בצורה שלשטח יש הרבה יותר השפעה.

אני מתנצל שהתפרצתי קודם, אני רוצה להגיד בחצי משפט. אני זוכר מאבקים שאתם ניהלתם נגד אופק חדש כאשר הטיעון העיקרי שלכם היה שפר שעה משלמים פחות, זה מה שאני זוכר מהתקשורת למה אופק חדש לא טוב. להגיד היום שהשאלה הזאת היא פחות משמעותית, יכול להיות שזה נכון, ויכול להיות שמה שאתה אומר זה נכון, אני רק רוצה לציין שזו סתירה מוחלטת לכל הטענות שלכם בזמן המאבק נגד אופק חדש.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה.
אמנון רבינוביץ
אני רוצה להגיד שחשוב לי מאוד שהדברים שאנחנו אומרים הם לא דברים אישיים, לא על התקציב של הארגון, לא על השקיפות, לא על השיתופיות, לא על הערכים שעל פיהם צריך להתנהל ארגון, לא על פי ההקשבה למורים, ובטח לא על פי שחסר היום לארגון קול פדגוגי, וקול שבסופו של דבר יש לו השפעה על החינוך. אני אומר בכאב רב כמורה, וכשותף להרבה מאוד אנשים אחרים, וחשוב לי מאוד, לא אבי ולא רן שלא תיקחו את זה למקום אישי, זה לא אישי, אין פה שום דבר כזה. אבל יש פה בסופו של דבר אמירות מאוד קשות שאנחנו מרגישים שכבר תקופה מאוד ארוכה לא מתייחסים אליהם. הדוגמה של עוז לתמורה היא הכי כואבת לנו, בגלל שעוז לתמורה זה היה הסכם שסגרו אותו 8 אנשים ולאף אחד לא היה יכולת לא לראות אותו, לא להשפיע עליו, לא לשאול עליו שאלות, שום דבר.

הדבר האחרון שאני רוצה לשאול ואני אשמח מאוד אם תתייחסו אליו, זה שבסופו של דבר יש היום במדינת ישראל תהליכים מאוד גדולים שקורים בחינוך, והארגון היום לא חלק מהמשחק הזה, לארגון היום אין אמירה פדגוגית משמעותית בתוך השיח החינוכי בישראל, לא בכל מה שהיה במחאה חברתית בקיץ האחרון, למרות שמאוד רצינו שהוא ייקח חלק והוא לא לקח חלק. לא בכל תהליכי ההפרטה שקורים בחינוך, לא במורה קבלן, לא בעמותות שנכנסות לכיתות, לא בהרבה מאוד תהליכים אחרים שקורים, והארגון הוא לא חלק מהדבר הזה. ארגון המורים בעיניי הוא לא רק ארגון עובדים קלאסי שצריך להיות תחום במסגרת קטנה. לא, זה יהיה גרוע מאוד אם אנחנו נחשוב את זה, בכל העולם, ואני חושב שגם בישראל הגיע השעה שארגון המורים יהיה כזה שיש לו אמירה על החינוך, ויש לו אמירה פרופסיונאלית, ויש לו אמירה על איך צריכה להיראות במחשבה פדגוגית הדברים במדינת ישראל. עוז לתמורה זו הזדמנות לעשות שינויים פדגוגיים שכדאי שהארגון ייקח את זה גם על עצמו. תודה.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה אמנון.

בבקשה, עפרה כהן מארגון גננות מחנכות.
עופרה כהן
אני רוצה לברך אותך כיושבת ראש הוועדה על הכינוס הזה בשם השקיפות. בהזדמנות זו אני גם מבקשת לקיים דיון דומה בהסתדרות המורים.
היו"ר עינת וילף
יש שבוע הבא.
עופרה כהן
יפה, אני אהיה שם.

אני מקווה שבעתיד גם אנחנו נוזמן לכאן בשם השקיפות כארגון גננות. שתי שאלות למר ארז, דיברת קודם על תקצוב של משרד החינוך לאיגודים מקצועיים, ודיברת על פעילויות רווחה, שי שנתי, יומן למורה וכו', שזה מתוקצב בעצם מהממשלה, ממשרד החינוך. השאלה שלי מה קורה לעובד הוראה שלא חבר באיגוד המקצועי, הוא לא מקבל את השי, והשי הוא בעצם מהמעביד.
היו"ר עינת וילף
זה לא באחריותו.
עופרה כהן
לא, השאלה שלי מה קורה עקרונית. האם לעובד הוראה שלא מאוגד באיגוד אין את הזכויות האלה?

רציתי לשאול לגבי מתן מלגות, אני יודעת שישנה התניה - חבר שמקבל מלגה לפחות בהסתדרות המורים, לא יכול לעזוב את ההסתדרות למשך שלוש או ארבע שנים.
היו"ר עינת וילף
שוב, גם כאן השאלה לא מופנית לאדם נכון.
מקס אביסרור
את ארז אני מכיר הרבה שנים, עוד בהיותי מורה בחינוך על יסודי והייתי חבר ארגון המורים.

הצעירים בדרך כלל רואים או שחור או לבן, הם לא רואים את האפור באמצע. אני עוקב אחר הפעילות של מר ארז, וארגון המורים. המאבקים שלו, דרך אגב, הייתי גם חבר ועדת דוברת, ראיתי את המעמד שיש לארגון המורים בראשותו של מר ארז. זה שצריך להיות יותר דמוקרטיזציה אני מסכים, אני אומר ארז, בעצם הנסיון שלו בכל התחום הזה של הגנה על המורים, ולכו תשמעו כמה מורים כשהוא מגן עליהם, איך הוא מגן עליהם בחירוף נפש. לכן אני רוצה להגיד, לא להוריד מזכותו, הוא פעל המון וממשיך לפעול למען המורים.

בתפקידי הקודם כיושב ראש ארגון איגוד מנהלי מחלקות חינוך בשלטון המקומי, בזמנו כאשר דיברו על חוק חינוך ארוך, כשהייתה הצעת חוק בעניין, וכשדיברו על יום חינוך בגני ילדים גם כיום חינוך ארוך, זה נפל בעיקר בגלל השלטון המקומי שלא יכול היה להעמיד את המבנים ואת פינות העבודה בזמנו. לכן אני חושש כרגע, עוז לתמורה זה מאבק שנמשך כמה שנים טובות, ואני מברך על המאבק הזה. אני חושש שנכון שקבעתם עד 2014, אבל אני חושש שהשלטון המקומי לא יעמוד במשימות ולכן זה עלול לפספס את המטרה. אני קורא אלייך עינת, יושבת ראש הוועדה, בעניין הזה צריך לדאוג שהשלטון המקומי יעמוד במשימה אם רוצים שזה יצליח, מעבר לעניין של השכר שהוא חשוב כשלעצמו, אבל אם אין פינות עבודה כמו שצריך זה לא יילך.

אני עדיין פנסיונר של הסתדרות המורים, בעצם היותי כיושב ראש איגוד מנהלי חינוך לשעבר. הגמלאים בהסתדרות המורים לא מקבלים את השי רגיל, מקבלים מתנה, אבל לא מקבלים את השי כמו המורים הפעילים. בארגון המורים עד היום כל הגימלאים מקבלים שי כאילו הם פעילים - נכון או לא?
רן ארז
כן.
מיכל כהן
ברשותך אתייחס לעוז לתמורה, ולא על הסוגיה של ארגון המורים. באמת, אני רוצה לומר כמה מלים באופן כללי, שהרפורמה הביאה לשינוי ולשיח אחר ולהקשבה אחרת למורים. אני לא יודעת מה החוויה של כל אחד מכם, אבל השולחן שרן הציג, שהוא שולחן דו שבועי מביא את הקולות מהשטח, הוא לא איפשהו נמצא שם בגורדי השחקים.

עם תחושה זו או אחרת אין לי מה להתווכח, בסופו של יום, מה שמודד את הצלחת הרפורמה זו הצטרפות המורים, ההצטרפות הוולונטרית, מכיוון שיכול היה משרד החינוך ולומר, זו הרפורמה של המדינה ואנחנו מכניסים את כולם, זה לא מה שקרה. ההצטרפות הוולונטרית היא הצטרפות שבעצם נועדה לאפשר למורה לבחון ולבחור מתי הוא רוצה. היום אנחנו נמצאים במצב שבתי ספר שנכנסו בשלב אל"ף, מבקשים בצורה מדורגת, הרי אפשר להיכנס מלא ואפשר להיכנס מדורג, מבקשים לעבור למלא, אם הרפורמה לא הייתה מוצלחת הם לא היו מבקשים זאת.

דבר שני, אנחנו רואים המשך של הצטרפות של מורים, זאת אומרת, לאחר שנת יישום לא פשוטה, ראשונה, ובשנה הראשונה תמיד יש יותר קושי מהשנים שבאות אחר כך, זאת אומרת שמורים היו מצביעים ברגליים, והם לא. הם אומרים אנחנו רוצים, נכון, שינוי דורש זמן, שינוי דורש הסתגלות. אי אפשר להשביע את רצונם של הכול, אבל צריך להסתכל קדימה, ולראות רחוק, ולראות את השינוי שעוז לתמורה עושה.

הדבר האחרון, החוזה לא היה חסוי מעולם, ביום שחתמנו, וזה היה ב-14 באוגוסט, הוא עלה לאתר האינטרנט, מעולם לא היה חסוי, נהפוך הוא, מכיוון שהיינו בלוח זמנים צפוף, העלינו אותו במיידית,

ביום שהוא נחתם הוא היה באתר.
רן ארז
אני אנסה על קצה המזלג. חלק מהדברים שדיברו פה על שקיפות ועל פנקס חברים, ועל דמוקרטיזציה וכדומה, עמד כבר במבחן בבתי משפט, והחברים שטענו מה שטענו לא קיבלו מה שטענו בבית משפט. ועדת הבחירות מורכבת מחמישה אנשים, כאשר היושב ראש הוא שופט בדימוס ארבל, פסקל לא היה לא חבר ועדה ולא יושב ראש ועדה, כך שעושים הרבה רעש על לא מאומה.

דבר שני, אגודה עות'מאנית - כדאי לדעת שבתחילת שנות התשעים פנינו לרשם העמותות להירשם כעמותה. התשובה הייתה שאיגודים מקצועיים שנוסדו לפני 1980 והן אגודות עות'מאניות יישארו אגודות עות'מאניות, זה גם הסתדרות המורים, זה גם הסתדרות הכללית וכדומה. לא שלא רצינו, אלא פשוט זה החוק, למה? ככה קבעו. אבל אנחנו נוהגים כעמותה, יש לנו ועדות ביקורת, יש לנו שקיפות, כל מה שיש בעמותה ואפילו יותר מזה. לא רק זאת, האיגוד המקצועי היחיד במדינת ישראל שקרוב לשש שנים, או שבע שנים, יש לו גם תו מטעם מכון התקנים, שם בודקים את כל התהליכים.

עניין של השקיפות והקשר עם המורים – אין יום שאני לא נמצא בבית ספר אחד או שניים, או מזכירי הסניפים שלו נמצאים בבית ספר אחד או שניים. אני יכול לראות במשך שנה, יותר מ-70 בתי ספר לאסיפות הסברה, לאסיפות הורים חוץ מחדר מורים וישיבות מורים. אנחנו מקבלים כל הזמן מיילים מהמורים, ואנחנו מעבירים להם מיילים.
היו"ר עינת וילף
אני אוכל להצטרף אליך פעם?
רן ארז
בהחלט, את תבחרי את בית הספר שאת רוצה גם כן. יש לנו אתר אינטרנט ששם אנחנו מפרסמים כל הזמן כל מה שקורה בארגון. אנחנו שולחים במיילים למורים, יש לו עיתון קשר עין שיוצא בדיוור ישיר למורים פעם בחודש הביתה, שם אנחנו נותנים כל מה שאפשר. כותבים על בתי הספר, כותבים על מה שקורה בארגון. כל חבר הנהלה חייב לדווח בקשר עין מה הוא עשה במה הוא התעסק באותו חודש, ומה ההישגים שהוא השיג. לעניין השקיפות אפשר לומר, חוץ מזה אין גבול לטוב, אפשר עוד ועוד, אנחנו יודעים שאנחנו שקופים.

בעניין צמצום יכולת של מורים להשפיע בבחירות, או להשפיע בהסכם קיבוצי, להשפיע בכלל. אני אומר שהדבר הזה לא קיים – אם מדובר בלשמוע קולות של מורים, אנחנו כל הזמן שומעים קולות של מורים, אבל אתה לא יכול לרצות מטבע הדברים את כל הציבור. אתה לא יכול למצוא חן כשאתה אחראי על 52 אלף איש, לא יכול למצוא משהו שכולם מקבלים במאת האחוזים, יש כאלה שלא ימצא חן בעיניהם, לגמור בשעה ארבע זה לא נוח, רוצים לגמור בשעה שתים עשרה. אני לא רוצה לדבר על זה יותר, אבל אתה לא יכול לרצות את כולם.

הסכם קיבוצי – מתי מראים אותו איך מדברים, תדעו דבר אחד, ככל שהגוף הוא יותר גדול, הוא פחות אופרטיבי. כשאתה מנהל משא ומתן אתה צריך לקחת בחשבון שאתה מותח חבל. ברגע מסוים החבל הזה ייקרע, השאלה מתי הוא נקרע – חצי סנטימטר לפני שהגעת להסכם, או אחרי שהגעת להסכם. אם החבל נקרע לפני זה, אין לך כלום. ברגע שאתה מוציא הסכם, שאתה מדבר עם האוצר, ויש לא מעט סקטורים נוספים שפוזלים לראות כי כולם צמודים פה צמודים לכולם, מה הוא קיבל, מה הוא לא קיבל, גם אני רוצה, אז מטבע הדברים יש לא מעט דברים בהסכם הקיבוצי שעולים לא מעט כסף שלא מעוניינים להוציא אותם החוצה לפני שהם התפנו. אז מה שקורה, ברגע שנחתם מפיצים. הגוף ככל שהוא יותר גדול הוא פחות אופרטיבי. אתה או מישהו חושב שצריך להביא למשאל קיבוצי, אי אפשר להביא למשאל עם שום חוק שקורה בכנסת, וגם אתה כאזרח אתה לא יכול להשפיע על כל ההחלטות של הממשלה, והממשלה ברגע שנבחרה על ידי הכנסת, היא מקבלת החלטות, יש לה את המנדט. אותו הדבר בארגון המורים – אי אפשר להגיע לחופש מוחלט כי אז אנחנו מגיעים לאנרכיה ולא מגיעים לשום דבר אופרטיבי.

דבר אחרון לגבי קול פדגוגי, קול חינוכי. אנחנו נמצאים בכל הועדות של משרד החינוך, אם זה מדובר על צמצום בחינות בגרות, אם זה מדובר על ועדות מקצוע, העניין של האזרחות אנחנו היינו בפנים ואנחנו השפענו על זה על כל הנושאים החינוכיים, אם מדובר על ועדות על משמעת תלמידים, על חוק המשמעת וכדומה, כל הדברים האלה אנחנו נמצאים ואנחנו מצליחים להשפיע יותר, לפעמים פחות, כי אנחנו לא לבד שם, יש עוד גופים. כדי למחוא כפיים אתה צריך שני ידיים, אתה לא יכול רק ביד אחת. לכן, צריך לקחת בחשבון שבשטח יש עוד גורמים. עוז לתמורה זה אמירה חינוכית, זה לא רק הסכם שכר.

לכן, כשאנחנו מדברים על שעות פרטניות, זה אמירה חינוכית שאנחנו אומרים שעכשיו מורה צריך לעשות השתלמויות בבית הספר זאת אמירה חינוכית.

משרד החינוך נותן את הכסף למילגות, ונותן את הכסף למתנות לארגונים קיימים שהוא מכיר בהם על סמך רשימות חברים. אם הסתדרות המורים או ארגון המורים לא מגישים למשל את מר אמנון כחבר, אנחנו לא מתוקצבים עבורו, לא אנחנו ולא ההסתדרות, ולכן הוא לא מקבל מתנה, אותו הדבר לגביכם. כדי שאתם תוכלו לקבל מתנות, אתם צריכים להיות מוכרים על ידי משרד החינוך ושהם יתקצבו אתכם - זה לגבי המלגות, זה לגבי המתנות.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה.

האמת היא שרציתי לקיים דיון של שלוש שעות, פשוט הלו"ז לא הסתדר.

קודם כל אני רוצה להודות לכם שבאתם. אני חושבת שזה היה חשוב, אנחנו נמשיך עם זה, אנחנו נקיים דיון של היערכות לתחילת שנת הלימודים מנקודת מבטכם. זה תמיד נעשה עם השר והמנכ"לית, אנחנו נעשה השנה דיונים עם הארגונים כדי שמנקודת מבטכם נראה כיצד נראית ההיערכות לתחילת שנת הלימודים.

אני רוצה להוסיף את קולי בכל זאת כן לאמירה כוללת על יותר שקיפות, יותר פתיחות, אני מודעת למגבלות שתיארת, אבל ככלל, אני חושבת שזה קול חשוב. בכלל, כל הדבר של יותר ויותר להביא לידי ביטוי את קולם של המורים, ובמידה רבה אידיאולוגיה עכשיו של הוועדה בראשותי. אחת לשבוע יש לנו מורים שמציגים את עבודתם, אני ממליצה גם שתבואו ותדאגו שיהיה כן נציג קבוע מצידכם, כי אני באמת מאמינה שלעתיד מערכות חינוך מצטיינות, אלה מערכות חינוך שמקשיבות למורים ושואלות אותם מה לעשות ולא אומרות להם מה לעשות. לכן, ככל שגם הדבר יבוא לידי ביטוי בתוך הארגון, אני חושב שרק ייטב.

יש לי סידרה ארוכה של שאלות שנעשה בדיון נוסף שמורים יעבירו את ההשתלמויות, ולא גורמים חיצוניים. שאלות רבות על כל הנושא הדיפרנציאלי שנדון בו בדרגות. עלה גם נושא של מורים למדעים שלימדו בכמה בתי ספר בגלל המעבר לעוז לתמורה אנחנו מאבדים מורים למדעים, זה דבר שאנחנו נבדוק נתונים, נרצה לשמוע מה אפשר לעשות בנושא הזה.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים, אנחנו נמשיך את הדיונים. אני מודה לכם שבאתם, הקשבתם, עניתם ותמשיכו בעבודתכם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10

קוד המקור של הנתונים