ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 09/07/2012

תקיפת אחיות ערביות על רקע גזעני בבית ספר עציון ביפו , תקיפת אחיות ערביות על רקע גזעני בבית ספר עציון ביפו

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 664

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ט בתמוז התשע"ב (09 ביולי 2012), שעה 11:30
סדר היום
1. תקיפת אחיות ערביות על רקע גזעני בבית ספר עציון ביפו

2. תקיפת אחיות ערביות על רקע גזעני בבית ספר עציון ביפו
נכחו
חברי הוועדה:
עינת וילף – היו"ר

עפו אגבאריה

מוחמד ברכה

ראלב מג'אדלה
מוזמנים:
שושנה נגר

מפקחת ביה"ס מחוז תל-אביב, משרד החינוךיצחק גרינברג

ממונה ביטחון חיפה והצפון, משרד הבריאותמוריה אשכנזי

יו"ר חטיבה, אחיות בריאות הציבוראיה בן עמוס

יוזמות קרן אברהם, מנהלת מחלקת מדיניות ותקשורתלורן פוריס

מנהלת קשרי כנסת, המרכז הרפורמי דת ומדינההיאם אבו ג'בל

מנהלת קשרי כנסת, המרכז הרפורמי דת ומדינה
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית פרלמנטרית
חבר המתרגמים

תקיפת אחיות ערביות על רקע גזעני בבית ספר עציון ביפו
היו"ר עינת וילף
אני פותחת ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט. הישיבה עכשיו היא דיון מהיר לבקשת שני חברי כנסת – חבר הכנסת עפו אגבאריה וחבר הכנסת גאלב מג'אדלה. כותרת הדיון המהיר שניתנה על-ידי חברי הכנסת – תקיפת אחיות ערביות על רקע גזעני בבית-ספר עציון ביפו. בבקשה, עפו, תוכל להתחיל, בבקשה.
עפו אגבאריה
גברתי יושבת הראש, אורחים נכבדים, חבריי חברי הכנסת. אני הבאתי את הדיון המהיר הזה בעקבות פנייה של אחיות ערביות שעובדות בנטלי, שזה החברה שנותנת את השירותים הרפואיים בבתי-הספר. כידוע לכם, השירות הזה הוא כבר לא בהשגחת או בתוך משרד הבריאות אלא נתנו אותו לחברה פרטית והחברה הפרטית הזאת, חוץ מהנגב, כמובן, והחברה הפרטית הזאת, יש לה את האחיות והיא מניידת אותן ממקום למקום, באזור הצורך והמחסור, איפה שיש אחיות.

בתאריך ה- 18.6, היו שתי אחיות, מאזור נצרת, שנתבקשו על-ידי נטלי לתת את הטיפול ואת החיסונים בבית-ספר עציון ביפו. למרבה הצער, כאשר נכנסו האחיות האלה והתלמידים ראו שמדובר באחיות ערביות, אחת מהן היתה גם לבושה בלבוש מסורתי, אז היתה איזה שהיא מהומה של הילדים והם לא רצו לקבל את הטיפול וגרוע מכך שהם תקפו אותן גם מילולית וגם פיסית ושהאחיות הסתגרו בחדר והילדים התחילו ליידות אבנים ואפילו שברו שמשות של החדר איפה שהסתגרו האחיות.
היו"ר עינת וילף
בית-ספר עציון הוא איזה סוג בית-ספר?
עפו אגבאריה
חרדי. דתי.
שושנה נגר
אני המפקחת של בית-הספר, שמי שושי נגר, בית-ספר עציון הוא בית-ספר בתל-אביב, ביד-אליהו, והוא בית-ספר רגיל, חינוך רגיל, ממלכתי דתי, מכיתה א' עד ו'.
היו"ר עינת וילף
יסודי, ממלכתי דתי, א' עד ו', OK, תודה.
עפו אגבאריה
וכאשר האחיות הסתגרו בחדר והילדים התחילו ליידות אבנים, אז אפילו לא קיבלו את הגיבוי הנכון, הנאות, בזמן הנכון, וזה לקח זמן עד שהגיעו המנהלת וצוות מהמורים, כדי להרגיע את העניינים.
היו"ר עינת וילף
מה זאת אומרת שלא קיבלו גיבוי?
עפו אגבאריה
זאת אומרת, הן נמצאו תקופה מסוימת, כאשר יידו עליהן אבנים והן לבד בחדר הזה ולא היתה התערבות של ההנהלה במה שקורה.

אנחנו רואים את הדבר הזה בחומרה רבה. קודם כל, מקצוע הרפואה הוא המקצוע ההומניטארי ביותר בכל העולם. ידוע על כל מיני ארגוני זכויות אדם, אם זה רופאים לזכויות אדם ואם זה רופאים ללא גבולות, שעושים את עבודתם ובצורה הומניטארית ביותר, ללא שום התחשבות במיקום או באוכלוסייה שמטפלת בה ובמיוחד, כשנוסעים לאוכלוסיות מדוכאות או אוכלוסיות חלשות ואוכלוסיות חולות.

הדבר חמור עוד יותר, כאשר מדובר שהעניין הוא על רקע גזעני, שהילדים לא רצו לקבל את הטיפול מאחיות ערביות שנראות אולי קצת אחרת מההווי שהם חיים אותו וזה דבר חמור מאוד. מאז קום המדינה עד היום, ידוע שיש אחיות ויש רופאים שמטפלים גם במגזר הערבי, אחיות יהודיות ורופאים יהודים, שאף פעם לא היה ולא נתקלו בצורות של אלימות נגד הרופאים או נגד האחיות ועד היום עובדים כמויות אדירות של רופאים ואחיות, גם במגזר הערבי ורופאים ואחיות ערביות בכל בתי החולים ובכל המרפאות שנותנים את השירות באופן שווה ובאופן מקצועי על הצד הטוב ביותר. כי הדבר מאוד חמור, כאשר אנחנו רואים תופעות כאלה גזעניות, שהן באמת על רקע גזעני, מי צריך לפקח על הדברים האלה?

לדעתי, משרד החינוך, יש לו את המקום הראוי בעניין הזה, כדי למנוע דברים כאלה, מן הראוי היה להנהלה, קודם כל להגן על האחיות, דבר שני, שמראש, מלכתחילה, היו צריכים לתת את החינוך הנכון ואת ההכנה שיבואו אחיות ובאות אחיות, שהם צריכים לקבל את זה בצורה הראויה ובצורה הרגילה, שאין הבדל בין אחות ערבייה לבין אחות יהודייה, שתיתן את מה שצריך לתת לילדים האלה בזמן הדרוש לכך.

לכן, אני מצר על כך שלא משרד הבריאות ולא משרד החינוך, אפילו לא גינו את המעשה והמעשה כמעט טוטא מתחת לשטיח כאשר המנהלת רק עשתה את מה שבו בזמן להשתיק את העניין, לא היה אפילו פנייה, לא למשטרה ואם לא היה פנייה למשטרה, אז מן הראוי היה שהמפקחת או מנהלת בית-הספר שתנקוט באמצעים ובגישה שאין מקום לתופעות כאלה. זה דבר מכרסם קודם כל בדו-קיום, מכרסם בהבנה, מכרסם בדמוקרטיה וזה דבר בלתי ייאמן, שכאילו בוצע לינץ' נגד אחיות לעיני מנהלי בתי-הספר.

אני רק יכול לתאר לעצמי שאם היה הדבר הפוך ואם באיזה שהוא בית-ספר ערבי היו ילדים מיידים ערבים למספר אחיות שהיו נמצאות באיזה חדר סגור ומנפצים את השמשות כשהאחיות נמצאות בפנים, מה היתה הזעקה גם בעיתונות, גם בממשלה, גם בכנסת, וגם במשרד החינוך וגם במשרד הבריאות, על דבר כזה שהיה יכול לקרות, כאשר אנחנו רואים מה שקרה שכמעט ולא קיבל הד תקשורתי.

לכן, גברתי היושבת ראש, אני מציין זאת בחומרה רבה ואני מאוד מקווה שגם משרד הבריאות וגם משרד החינוך יצאו בגילוי דעת לגנות את התופעה ולעשות על כן שדברים כאלה לא יישנו ולתת תוכנית מפורטת לבתי-הספר, שיש את האפשרות ויש, וצריך להיות ככה, שאם יבואו וכאשר באות אחיות או רופאים לבתי-ספר או למוסדות, אפילו אם זה חרדים ואפילו אם זה יהודיים לא חרדיים, אז אין מקום לתופעות האלה. כי זה דבר שבאמת יכול לגרום רק לדברים אסוניים בחינוך של הילדים וגם בתוצאות של ההגשה או הטיפול הרפואי שצריכים לקבל הילדים וגם בכלל כל האוכלוסייה. תודה.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה לך. בבקשה, חבר הכנסת מג'אדלה.
גאלב מג'אדלה
ברשותך, אני, יש לי המון דברים קשים לומר. אבל אני מתאפק כרגע. אני מציע שנשמע אחת מהאחיות וגם את המפקחת, כדי שנגיב כראוי על הדברים. אם זה מקובל עלייך.
היו"ר עינת וילף
אני אבקש בכל-זאת מאחר והדיון שלכם, אתם ביקשתם את הדיון, ולא הסדרתם אתנו את לוח הזמנים, אז אני מבקשת שתאמרו את דבריכם.
גאלב מג'אדלה
לא, אבל אני ארצה להתייחס לדברים שלהן.
היו"ר עינת וילף
אתה מוזמן אחרי זה. אתה לא רוצה לדבר עכשיו?
גאלב מג'אדלה
חבל, אני רוצה להתייחס אחרי הדברים שלהן.
היו"ר עינת וילף
חבר הכנסת ברכה, אתה רוצה? יש לך?
גאלב מג'אדלה
אחרי הדברים שלהן, יהיה לי הרבה.
מוחמד ברכה
אני רוצה לשמוע.
היו"ר עינת וילף
בבקשה. כן, מי רוצה לדבר?
גאלב מג'אדלה
היאם אבו ג'בל.
היאם אבו ג'בל
שלום. אנחנו מצטערות שהאחיות שקרה איתן את הנושא, את הדבר הזה, הן לא נמצאות היום פה, אחת האח שלה גוסס והשנייה היא בחוץ לארץ, אז אנחנו בוועד האחיות ואנחנו עכשיו.
היו"ר עינת וילף
רק שאני אבין, האחיות שזה קרה להן, לא פה?
היאם אבו ג'בל
לא פה, בגלל אני אומרת. אבל אני בוועד האחיות.
היו"ר עינת וילף
אז אין לנו תיאור של מי שהיתה שם. אז אתה רוצה להתייחס?
גאלב מג'אדלה
לא לא.
היאם אבו ג'בל
אבל אנחנו בוועד של האחיות. כל הדברים, בדיוק, כל הסיפור.
היו"ר עינת וילף
כן, אבל זה לא, כלומר, ביקשת להתייחס אחרי שידברו אלה שהיו נוכחות. הן לא היו נוכחות .
גאלב מג'אדלה
אני עדיין עומד על זה. אני רוצה להתייחס.
היו"ר עינת וילף
אבל אלה שהיו נוכחות לא נמצאות פה.
גאלב מג'אדלה
אבל היא מייצגת אותן. אם אני לא מגיע, אם היו שולחים עורך-דין שעולה אלפי דולרים, זה היה יציג, אבל אם הוועד.
היו"ר עינת וילף
לא הייתי נותנת לו לדבר גם כן.
גאלב מג'אדלה
לא יודע.
היו"ר עינת וילף
אני אומרת לך.
גאלב מג'אדלה
כל מי שמגיע לייצג גורם מסוים שהוא כאן צד בעניין, אני הייתי נותן לו. כי אני רוצה להתייחס עניינית. חבר הכנסת אגברייה הציג את זה מצוין, יש לי הרבה מה לומר אחר-כך, כי אני רוצה לשמוע את הדברים שלהם. אני לא רוצה להטיח עכשיו אשמות בדבר שעוד לא שמענו.
היו"ר עינת וילף
אבל אין אחת מי שהיתה שם.
גאלב מג'אדלה
למה? יש את המפקחת, יש לי את מי שהיתה.
עפו אגבאריה
אני דיברתי אתן בטלפון והן פנו אלי בכתב גם.
גאלב מג'אדלה
היא לא מוסמכת לבוא לכאן לדבר, אם לא היתה מקבלת סמכות.
עפו אגבאריה
העניין חמור ביותר.
היו"ר עינת וילף
ברור שזה חמור, אבל הן לא נמצאות כאן.
עפו אגבאריה
אני חושב שכולנו שותפים לכך. אני חושב שאנחנו נשמע ואני מציע שהישיבה תתקדם ונקבל את ההחלטות על-פי שיקול הדעת שנתון בידינו. אכן, זה לא העניין הפורמאלי עכשיו. מאז ומתמיד אנשים באו לוועדה ודיברו.
היו"ר עינת וילף
בסדר. אתם ביקשתם לקיים דיון.
עפו אגבאריה
העניין הוא, מה שתואר כאן, שזה פשוט מחריד, מחריד.
היו"ר עינת וילף
בסדר. הדיון הוא שלכם.
עפו אגבאריה
אנחנו ביקשנו לקיים דיון, אנחנו לא חוזרים בנו מהדיון.
היו"ר עינת וילף
בסדר, אז בבקשה.
עפו אגבאריה
אנחנו מבקשים, אם מגיעה לכאן נציגה שלהם, יציגה, שהיא מוכנה לומר את דברה, אני מוכן לשמוע אותה.
גאלב מג'אדלה
אנחנו יכולים להגיד – השתכנענו או לא השתכנענו או שאת תגידי.
עפו אגבאריה
היא דיברה אתן והן שוחחו והן שלחו אותה.
מוריה אשכנזי
אני גם כן מבקשת אחר-כך את התגובה של הסתדרות האחיות.
היו"ר עינת וילף
כן, בבקשה.
היאם אבו ג'בל
אבל יש מכתב מצורף מאחת מהאחיות, זה אנחנו שלחנו את זה למר עפו אגבאריה.
עפו אגבאריה
כן.
היאם אבו ג'בל
היא כתבה בדיוק מה קרה, בדיוק מה שקרה איתן. אבל ככה, האחיות נתבקשו מחברת נטלי, החברה שמעסיקה את האחיות, ללכת לאזור הזה, לעבוד, לעשות את כל הבדיקות, בדיקות סינון, בגלל אין אחיות שם ואנחנו אחיות מהצפון, מנצרת, באו במיוחד כדי לעשות את כל הבדיקות של התלמידים וכשהם באו לבית-הספר הזה, כפי שהן סיפרו לנו, הפנים לא היתה טובה. הפגישה של המנהלת, היא גם לא היתה תגובה, לא היתה פגישה טובה. אחר-כך, התחילו הבנות, למרות זה, למרות זה, התחילו האחיות לעבוד ובהפסקה, את יודעת שתמיד בהפסקה יש מורים שהם משגיחים על התלמידים. לא היה אף מורה שם והתלמידים התחילו לזרוק אבנים על האחיות וגם לדבר אל האחיות מילים, הם קיללו את האחיות בדברים לא טובים, במילים לא טובות, כמו ערביות, ככה וככה, אפילו הם השתמשו במילים לא טובות ואחר-כך אף אחד, הם לא יכלו לקרוא לאף מורה בחוץ, אז הן התקשרו לחברת נטלי, למפקחת שלהן, והמפקחת שלהן היא אמרה להן בדיוק מה לעשות, להתקשר למשטרה. והמשטרה שם, היא התקשרה לבית-הספר, המנהלת של בית-הספר ידעה שהבנות, האחיות במצוקה והן בתוך החדר, הן לא יכולות אפילו לצאת לבקש עזרה.

אחר-כך, מישהו מנטלי, לא יודעת בדיוק מה הגדרת התפקיד שלו, הוא בא ודיבר עם המנהלת וגם באותו זמן המנהלת הכחישה את הדבר הזה ואמרה שהאחיות הן לא היו טובות עם התלמידים וכאילו אמרה, השתמשה גם במילה שהן כאילו צבטו את התלמידים וזה לא קרה ואני בטוחה שזה לא יקרה.

אחר-כך, המנהלת התנצלה, כי ראתה את האחיות, הן הגנו על עצמן, אז היא התנצלה בפני האחיות וגם עם המשטרה והלכו הביתה, אבל חברת נטלי, היא עשתה מה שהיא חייבת לעשות, אמרה להם – אם אתם רוצים ללכת למשטרה, גם אנחנו אתכם. הם לא עזבו אותן ככה, אבל זאת אומרת שגם חברת נטלי מודעת לדבר הזה בדיוק מה קרה ואפילו היא גם עודדה את האחיות ואמרה להן – אם אתן רוצות ללכת למשטרה, גם אנחנו אתכן.

אבל הבנות הן העדיפו, זאת אולי היתה הטעות, הן העדיפו ללכת הביתה בגלל לא יודעת מה הסיבות שלהן, אפילו מכתב, מכתב אחרי כל מה שקרה, הן לא קיבלו, מכתב שהם מצטערים.
עפו אגבאריה
התנצלות.
היאם אבו ג'בל
התנצלות, אפילו הם לא קיבלו ואפילו המנהלת לא התקשרה ולא קיבלו עידוד אחר-כך מאף אחד. אנחנו אחר-כך פנינו למר עפו אגבאריה.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה. בבקשה רק המפקחת, תוכלי להציג את עצמך לפרוטוקול.
שושנה נגר
אני מפקחת במחוז תל-אביב ומפקחת ישירה של בית-הספר. אז קודם כל, אני רוצה לפתוח ולהתנצל, גם אם זה באיחור ואני שמחה שאת כאן כמייצגת את האחיות, שתמסרי את ההתנצלות בשמי. אני מבקשת להדגיש שזו לא דרכנו, אנחנו מוקיעים מאוד את ההתנהגות הזאת ורואים אותה בחומרה רבה. אנחנו מחנכים על כבוד האדם שחביב האדם שנברא בצלם, גם בתוך בתי-הספר הממלכתיים דתיים, יש לנו תוכנית לחינוך ערכית, מראשית דרכם של הילדים בתוך בית-הספר, כך שאנחנו רואים את ההתנהגות הזאת, כהתנהגות חריגה שאיננה מקובלת עלינו בכלל.
היו"ר עינת וילף
מה קרה לתלמידים שנהגו כך?
שושנה נגר
אז באמת ככה המנהלת שיתפה אותי בתרחיש שהתרחש וכפי שאת אכן תיארת, כך היו הדברים. אני מבקשת להדגיש שמדובר בשני ילדים של חינוך מיוחד, שאני בעצמי השתתפתי באחת מהישיבות של פקידת סעד לגבי אחד מהתלמידים שם שהוא ילד עם קשיים לא פשוטים ובית-הספר משלב את הילדים האלה מתוך שליחות חינוכית, כשהרצון הוא באמת לשלב אותם במערכת שהיא רגילה ותקינה. בפועל, מייד עם היוודע למנהלת בית-הספר ולסגנית מנהלת בית-הספר, הן עצרו את התופעה, נכנסו כיתה כיתה ועשו פעולת הסברה. בנוסף, מחנכות הכיתה נדרשו להעביר שיעורים בנושא של כבוד האדם וסובלנות, בכיתות. באותו יום, מנהלת בית-הספר נפגשה אכן, כפי שאת מעידה, עם סמנכ"ל נטלי, ודיברו ביניהם ומנהלת בית-הספר כן הצטערה על מה שקרה והבטיחה לטפל. אחרי שבוע, מנהלת בית-הספר יצרה קשר שוב עם המנכ"ל ודיווחה לו על מה היא עשתה בתוך בית-הספר. באותו יום גם זומנו הורי התלמיד, הורי שני התלמידים לבית-הספר, והיתה להם השעיה מנהלתית בתוך בית-הספר.
מוחמד ברכה
כמה זמן היתה ההשעיה?
שושנה נגר
אני לא יודעת להגיד לך כמה זמן היתה ההשעיה, אבל השעיה מנהלתית – היתה.
היו"ר עינת וילף
האם השילוב שלהם נשקל מחדש כתוצאה מההתנהגות?
שושנה נגר
אני לא יכולה להגיד לך עכשיו בנקודת הזמן הזאת. אני כן יכולה להגיד שכשבזמנו נכחתי בישיבה אז פקידת הסעד מלווה שם את המשפחה ואני יודעת ממנהלת בית-הספר, שיש התקדמות בהתנהלות של הילד.
היו"ר עינת וילף
אני מבקשת בכל-זאת לבחון מחדש את השילוב. אני מבקשת שיועבר לבית-הספר מסר ששילוב זה דבר חשוב, אך לא בכל מחיר ואם המשמעות היא התנהגות כזאת בשטח בית-הספר, זה לא דבר שבית-ספר יכול לאפשר אותו. אז אני מבקשת לשקול מחדש את השילוב, לבחון, ואם מחליטים בכל זאת להשאיר אותם כילדים משולבים, אך ורק אם מבהירים לך, איך הם מבטיחים שזה לא יקרה שוב. ואם הם לא יודעים להבטיח שזה לא יקרה שוב, אז יש גבול גם לשאלת השילוב.
מוריה אשכנזי
שלום לכולם, אני יושבת-ראש חטיבת אחיות בריאות הציבור בהסתדרות האחיות, נלחמת עד חורמה בנושא של ההפרטה של השירות הזה שהפך להיות למעשה סחורה עוברת לסחור, אם זה התלמידים ואם זה האחיות.

אני רוצה פה קודם כל להעלות את הדעה שלי ואת חוות-דעתי בכללה, באספקט אחר לגמרי, בהיבט אחר. קודם כל, מדובר בשלהי חודש יוני, כאשר חברת נטלי בגין בג"צ, צריכה לסיים את התפקיד שלה עד ה- 30 ליוני. רצה אחרי הכסף, אחרי המרדף הזה של התפוקה, על-מנת לקבל גם את השכר שלהם, מה שהם צריכים לקבל, עבור העשייה שלהם בחודש יוני, למעשה, זה מרדף אחרי תלמידים ואחרי אחיות.
מוחמד ברכה
את מוכנה להבהיר את זה שוב? מה הקשר בין סוף יוני לביניהם?
מוריה אשכנזי
אני אסביר את הכל.
היו"ר עינת וילף
הם צריכים לספק את התוצאות עד התאריך הזה.
מוריה אשכנזי
אני מתייחסת לכך שלמעשה, בשלהי חודש יוני, כאשר שירת צריך כבר לתת, לסיים את החיסונים כבר בחודש מרץ, לא בסוף יוני, נוצר מצב שהמון ילדים בארץ, בחלק של מי שנותן את השירות זו חברת נטלי, לא חוסנו ואז התחילו להעביר אחיות מהצפון אל הדרום, אל כל מיני מקומות, כדי להשלים את החיסונים. זה ההיבט האחד.

חברת נטלי פה היא נמצאה במצב של שלהי חודש יוני, בג"צ כפה שב- 30 ליוני הם צריכים לסיים את השירות והם צריכים לקבל את הכסף ואת התפוקה ולהוכיח שאכן, שבאמת, כיסוי חיסונים עלה. זה היבט אחד.

שניים. החלוקה, אפילו שיקול הדעת המקצועי של אותה מפקחת של חברת נטלי, לבדוק, היא הרי מתאמת, מביאה את האחיות מהצפון, האם היא בדקה, לקחה לתשומת לבה מיהן האחיות שמגיעות ולאיזה בית-ספר? כי מחר, היום זה קרה פה וזה לצערי הרב וזה דבר שחוזר על עצמו הרבה, מחר זה יקרה הפוך, כשאני אחות בית-ספר, אבוא בלבוש לא הולם, לבית-ספר חרדי מהקבוצה שלהם. באיזה שהוא מקום, צריכה כאן.
היו"ר עינת וילף
לא לא, זה לבוש הולם וצנוע, זה שיש אנשים שחיים במאה ה- 15, זה לא אומר שהלבוש שלך לא הולם.
מוריה אשכנזי
לא, אני לא מתייחסת לזה. אני לא מתייחסת לזה. אני מתלבשת, את יודעת מה? כמו שאני הופעתי היום.
מוחמד ברכה
אבל זה מבחינתם לא צנוע. מבחינת בית-הספר.
היו"ר עינת וילף
לא איכפת לי מה זה אומר מבחינתם.
מוריה אשכנזי
זאת אומרת שאותה מפקחת ומכירה את האחיות האלה.
מוחמד ברכה
יכול לגרום להתלקחות בין התלמידים למורה.
מוריה אשכנזי
היא מכירה אותן אישית, גם מזמן שהיא פיקחה באזור של עפולה, יודעת בדיוק. את באה לקחת, תתכנני עם מנהל בית-הספר, איזה אחיות את, מה זה, זה עדר שאת מעבירה אותו? אפילו כשהם הולכים למרעה, הולכים בצורה מסודרת.
היאם אבו ג'בל
כך אנחנו מרגישות.
מוריה אשכנזי
ככה הן מרגישות. זאת אומרת, שולחים אותן בלי להסתכל, בלי לבחון, מה מהות בית-הספר, מי בית-הספר, מי האוכלוסייה של התלמידים שם והפריע לי, אותך, המפקחת, מה נתן לך, אני אחות בריאות הציבור כבר המון שנים, גם אחות בית-ספר והייתי גם אחות בית-ספר במגזר החרדי. מה הקשר לאותם שני ילדים או שלושה או עשרה, זה לא משנה, שיידו אבנים, איך את קושרת את זה עם החינוך המיוחד? למה לקחת דווקא, למה הדגש על ילדים כאלה שהם חשוכי מרפא, שגם אותם אני, לידיעתכם היום, רק היום מתחילים לחסן אותם. השאירו ילדים שהם קבוצת סיכון, חברת נטלי השאירה אותם לעכשיו, לחודש האחרון שהם קיבלו כביכול ארכה מבית-המשפט העליון, לקבל, להאריך את השירות שלהם עד 30 ליולי. אני שואלת אותך, מה השיקול שלך היה פה לזרוק את המשפט הזה, כאילו חינוך מיוחד, מה זה, ילדים חריגים? כולם חריגים, אם זה ככה. הפריע לי מאוד המשפט שלך.
היו"ר עינת וילף
לא לא, הם לא ילדים של חינוך מיוחד, זה בית-ספר.
מוריה אשכנזי
היא אמרה חינוך מיוחד.
היו"ר עינת וילף
זה בית-ספר רגיל, אותם שני ילדים שנהגו כך, הם ילדים משולבים בתוך בית-הספר הרגיל.
מוריה אשכנזי
אבל היא הדגישה שהם חינוך מיוחד.
היאם אבו ג'בל
אבל זה לא רק הם.
עפו אגבאריה
זה דבר הכי קל לבוא ולהגיד שרק שני ילדים. כאשר קורית מהומה כזו, זה לא משתתפים בה רק שניים ועכשיו לבוא ולהגיד ששני הילדים האלה הם חינוך מיוחד. זה גם עוול לילדים האלה. אני מניח שהשתתפו ב"הילולה" הזו יותר משני ילדים ולא רק שניים, וזה דבר טבעי, וזה דבר כבר רגיל שכאשר מדובר באיזה שהיא התלהמות כזו, אז אומרים שהוא חולה נפש או דבר כזה.
מוריה אשכנזי
בדיוק.
עפו אגבאריה
אז באמת. לא צריך.
מוריה אשכנזי
למה?
עפו אגבאריה
זה צחוק.
היאם אבו ג'בל
זה לא המקרה הראשון, סליחה. זה לא המקרה הראשון.
עפו אגבאריה
עובדה שגב' מוריה אמרה שזה חוזר על עצמו כבר בכמה מקומות.
מוריה אשכנזי
אני רוצה לומר שזה פועל יוצא.
היאם אבו ג'בל
האחות הזאת גם כן היתה. אותו דבר.
מוריה אשכנזי
זה פועל יוצא של תהליך ההפרטה.
היאם אבו ג'בל
גם עלי זרקו ושתקתי, לפני שנה וגם חברה שלי, אפילו מכה בגב שלה, ושתקה. זרקו עליה אוכל.
עפו אגבאריה
איפה? איפה זה היה?
היאם אבו ג'בל
זה בכפר גדעון, פעם ראשונה, כשהתחלנו לעבוד לפני שנה, אז היה יותר קשה. שם דתיים גם, בנות לחוד ובנים לחוד ואנחנו, כשאנחנו הולכות לבית-ספר יהודי, משתדלות, בגלל שאנחנו דתיות שמות על הראש, משתדלות קודם כל, אני שמה את החלוק הלבן, למה? כדי שיתייחסו אלי, אני אחות, לא מישהי שירדה מהשמיים, ערבייה. ישר, אני שמה את החלוק הלבן, עבדנו עם הבנות, הלכנו לבנים, היתה אתי המפקחת, התחילו לזרוק אבנים קטנים, לא ידעתי מה זה בהתחלה. לא נפגעתי, ממש התחילו לזרוק, קמה המפקחת צעקה עליהם ככה, ושתקתי.
מוריה אשכנזי
אני מבקשת עוד כמה משפטים לומר.
היו"ר עינת וילף
כן, בבקשה.
מוריה אשכנזי
אני, כשקרה האירוע, פניתי אישית למנכ"ל חברת נטלי. האדם, אמנם כתב לי בחזרה במייל שהוא רואה את זה כאירוע חריג ואירוע מאוד מחריד, אבל ביקשתי ממנו – תשלח מכתב התנצלות לאחיות ואפילו נזיפה לאותה מפקחת שלא יודעת לנתב אחיות לבתי-ספר מותאמים. עד היום, שום דבר. זאת אומרת, באיזה שהוא מקום הפרספקטיבה היא אחת ויחידה – מה שזה פועל יוצא, זה לא היה לפני זה, זה לא היה כשהשירות הזה היה בשירות של המדינה, זה תמיד הפך להיות, זה היה שירות אוניברסאלי ללא הבדל דת ומדינה ושום דבר. בכל התחומים ובכל רבדי האוכלוסייה. מה שקורה היום, יש פה כדאיות כלכלית של חברה מסוימת, עם מכרז שעומד בפתח עוד פעם, כאשר לא לומדים את הלקח של ההפרטה הזאת למעשה, מה שהיא עשתה, היא עשתה נזק עם עלות שהיא כבר עולה פי שלושה על מה שכשהתקציב היה בידי משרד הבריאות. זה פועל יוצא שאני קוראת פה גם במסגרת הוועדה, אולי צריך לעשות גם דיון נוסף עם ועדת העבודה והבריאות, איך, באיזה שהוא מקום עוצרים את המהלך הזה של ההפרטה מפני שאני יכולה כבר לומר שאם במגזר הבדואי באזור הדרום, שהוא, המדינה החליטה וזה ייאמר לזכותו של כב' סגן השר ליצמן, שהלאימו את השירות הזה. מה שהאחיות האלה עשו במשך שלושה חודשים, העלו את רמת החיסונים מ- 28% ל- 90% כמעט, בשלושה חודשים. נכון? עם עזרה של אחיות בריאות הציבור, מכל רחבי הארץ, כמו שחברת נטלי מסיטה את האחיות שלה גם כן לכל מקום, ונטלי שנה וחצי לא נקפה שם אצבע. זאת אומרת, דווקא שוב פעם, זה אוכלוסייה חלשה, אוכלוסייה בסיכון, ושם יש כאן כדאיות, כמו ששמעתי היום את החינוך המיוחד.

עוד פעם, אני קוראת פה שוב פעם לעצור את המהלך הזה בעודו באיבו. תודה.
היאם אבו ג'בל
מילה אחת אני רוצה להוסיף. יש בתי-ספר קיבלו אותנו מה זה יפה, אני בעצמי כתבתי באמת תודה לבית-הספר כי כל פעם באו – אתם רוצים לשתות משהו? מה זה היו נחמדים, נהניתי לעבוד שם.
עפו אגבאריה
איפה זה?
היאם אבו ג'בל
יש בתי-ספר ככה. אבל יש בתי-ספר שנפגשתי, אולי קצת יותר לדתיים האלה, שרואים אותנו לא בסדר.
היו"ר עינת וילף
בבקשה. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה.
גאלב מג'אדלה
גברתי היושבת-ראש, קודם כל, אני מבקש שהוועדה תקבל ואנחנו כמי שהעלינו את הנושא, כל התיעוד של בית-הספר בכל הסוגיה הזאת, בכל האירוע הזה, בכתב. כל מה שעשה בית-הספר עם התלמידים, עם ההורים, עם המפקחת, עם המנהלת, אנחנו מבקשים לקבל את זה בכתב, אנחנו רוצים לראות האם דברים נעשו ואנחנו רוצים לקבל את זה בכתב. כל מה שקשור לאירוע הזה.

הדבר השני, שאני מציע, ואני מבקש, המכתב שלא הגיע, מכתב ההתנצלות, התנצלות של משרד החינוך בפני שתי האחיות. אם זה לא יקרה, סליחה?
מוריה אשכנזי
כב' חבר הכנסת, גם במשרד האוצר שיתנצל. זה הנתיב שלו.
גאלב מג'אדלה
סליחה, גברתי. אני מפריד בין סיפור ההפרטה של נטלי לבין האירוע. אנחנו לא מערבבים שמחה בשמחה. נטלי וההפרטה של אחיות בריאות הציבור זה נושא בפני עצמו. אני מבקש לא לערבב שמחה בשמחה. ההתנהלות של נטלי היתה חמורה מאוד, כושלת מאוד. כששולחים, אני, בניגוד ליושבת הראש, חושב אחרת. לבית ספר חרדי צריך לשלוח אחיות שלא יעוררו דברים בלתי רצויים. ברומא תתנהג כמו רומאים. אני חושב שצריך לכבד כל ציבור וכל אוכלוסייה. לא יכול להיות שישלחו לבית-ספר מסורתי ביישוב ערבי, בחורה שלובשת מיני. לא מקובל עלי. אני מאמין בזה. צריך להתאים לאוכלוסייה את השירות ומי שנותן את השירות.

הדבר השני, אני מבקש דבר ראשון לקבל כל התיעוד, הדבר השני, מכתבי התנצלות וגם מה היו ההחלטות של בית-הספר לאור כל המקרה הזה.
היו"ר עינת וילף
לורן פוריס, בבקשה.
לורן פוריס
האמת היא שאני קודם רוצה במשהו לטהר את השם של בתי-הספר הממלכתיים דתיים. אני לא חושבת שזאת התנהלות שקורית בכל בתי-הספר הממלכתיים דתיים.
היו"ר עינת וילף
אף אחד לא אמר ואף אחד לא חושב ככה.
לורן פוריס
זו היתה בעיה מאוד ספציפית בבית-הספר הזה, התנהלות שבעצם, אני פה מדברת כסגן יושב-ראש ועד הורים.
היו"ר עינת וילף
אני מבינה, אבל אף אחד לא, שוב, אף אחד לא האשים.
עפו אגבאריה
לא האשמנו את כל מערכת החינוך החרדי או הממלכתי דתי.
לורן פוריס
ההתנהלות היתה שערורייתית, בעיני זה מאוד מורכב, בעיקר כשמדובר על החינוך המיוחד, שלא היו שם אנשים מבוגרים, שלא היו שם מורות, שלא היה צוות. איפה הם היו? זה באמת מוגזם. מגיעים לחסן אותם, הרי ילדים במצבים כאלה יכולים להתנהג בצורה, או לפחד, או לדאוג, או אני לא יודעת, היו שם חיסונים, איפה היה צוות בית-הספר? איך הם הגיעו למצב שדרך המשטרה היה צריך לחלץ משם את האחיות? זה באמת מאוד מוזר ואני חושבת שצריכה להיעשות עבודה חינוכית מאוד מוקפדת עם מה שקורה בבית-הספר הזה, בפרט שלא היו מכתבי התנצלות. אני חושבת שזה באמת התנהגות שלא תקרה. אני חייבת להגיד שאני לא ממש בעד להדיר ציבור מסוים של אחיות מבתי-ספר מסוימים. בעיני, חשוב חינוכית, שאחיות מכל מגזר יגיעו ושילדים ידעו לקבל טיפול מכל אזרח המדינה. מה זאת אומרת? איזה מין דבר זה? לא יכול להיות שאחיות שמגיעות.
היאם אבו ג'בל
אחרי שעתיים נסיעה.
לורן פוריס
ירגישו חוסר ביטחון, כשהן נכנסות לבית-ספר בישראל. מה זאת אומרת? זה חייב להיות עניין בשגרה, ולא עניין חריג. אז אני בנקודה הזאת חייבת, אני פשוט בטוחה שבית-הספר הזה, ההתנהלות שלו היתה מאוד חריגה ואני חושבת שאת צריכה באמת למצוא גם אולי סנקציות וגם לבדוק את העניין הזה בצורה מאוד מעמיקה. איך הגיעו למצב כזה.
שושנה נגר
קודם כל, אני רוצה להדגיש בפנייך שזה לא בית-ספר של חינוך מיוחד, זה בית-ספר רגיל. שני הילדים הם ילדי שילוב, אני לא רוצה להישמע כמצדיקה אותם.
היאם אבו ג'בל
מה זה שני ילדים?
שושנה נגר
שנייה, שנייה רגע, אבל אני הקשבתי לך, אז בבקשה.
היאם אבו ג'בל
זה לא שני ילדים.
שושנה נגר
אני הקשבתי לך, אז תני לי להגיד את מה שאני רוצה להגיד.
היאם אבו ג'בל
תגידי, אבל אל תאמרי שני ילדים, זה לא שני ילדים.
שושנה נגר
אז תכף, אני לא מסיימת את המשפט, אתם כבר. פתחתי והדגשתי בדבריי שאני לא מקבלת את התופעה הזאת, שהיא לא מקובלת עלינו, זה לא דרכנו החינוכית, זה לא דרכו של בית-הספר ולא דרכה של מנהלת בית-הספר. שני הילדים המשולבים האלה, קורה לא אחת שהם ילדים אימפולסיביים, שלפעמים ההתנהגות שלהם היא לא ראויה לא רק כלפי האירוע הזה, אלא גם באירועים אחרים והם שם התחילו את המהלך הזה של זריקת האבנים שהאחות תיארה כאן.
היו"ר עינת וילף
הם התחילו, אבל הצטרפו עוד ילדים?
שושנה נגר
בדיוק, ואחרים.
היו"ר עינת וילף
מה עשו לילדים האחרים?
שושנה נגר
אז אני אומרת לך, בגלל זה, ציינתי בדבריי שסגנית בית-הספר שאחראית שם על המשמעת, עם מנהלת בית-הספר, מייד בתום ההפסקה, טווח הזמן הזה שלא יכלו לעזור, שהאחיות היו שם בחדר לבד, זה היה בזמן ההפסקה.
עפו אגבאריה
כמה זמן זה היה? שהאחיות היו בתוך החדר ונופצו השמשות עליהן מהאבנים.
שושנה נגר
אני אומרת לך שהמידע שהגיע אלי ממנהלת בית-הספר, שלא נופצו שמשות אלא אכן נזרקו אבנים לכיוון הצריף. יש שם מורות תורניות שמפטרלות. אז מייד כשזה קרה, קראו למורות התורניות, הן הגיעו והן כן עצרו מייד את האירוע. נכון שהאחיות שם היו בחדר לבד ועל זה המנהלת ננזפה על-ידי והוסבר לה.
עפו אגבאריה
אבל אני מוכרח להגיד לך שזה לא נכון, לא היו מורות מפטרלות ולא היו מורים מפטרלים ולקח להם זמן עד שהם התקשרו בטלפון להנהלה, עד שהם, אני דיברתי אישית עם האחיות האלה. אז סליחה, זה לא נכון. האינפורמציה שאת קיבלת היא לא מדויקת ואנחנו רוצים שזה באמת יהיה יותר מדויק ולקחת בחשבון שהיו אנשים בתוך החדר שלא רק שני ילדים ואני עוד פעם מבקש, לא, את שני הילדים כאילו לעשות אותם קורבן, שהם רק שניים, אז היו הרבה יותר. היתה המולה.
היו"ר עינת וילף
ואם זה היה קורה כלפי מורים בבית-הספר, אני לא מתארת לעצמי שזה היה נגמר בהשעיה מנהלית. זה היה צריך להיות הרבה יותר חמור.
היאם אבו ג'בל
אם זה היה להפך, לא היו מוכנות לנסוע בכלל גם. אז אנחנו טובות, לב טוב, נוסעות לעזור. שידעו שבאות בנות ערביות לובשות, תתנהגו אתם יפה.
שושנה נגר
תאמיני לי שעשינו על זה הפקת לקחים מאוד מאוד גדולה ואני כן מסכימה אתך שאמרת וככה לפחות גם מנהלת בית-הספר ציינה בפניי שבאמת לא היתה שום מוכנות מי עומד להגיע לבית-הספר. אז גם כאן אמרתי למנהלת שזה לא משנה מי מגיע ולא משנה אם לא ידעת קודם, מצופה שבאמת גם כשמגיע אדם שהילדים לא מורגלים לראות דמות כזאת, הם יתנהגו בהתאם. זה לא משנה מי האדם ואם כי אני בהחלט מקבלת את מה שאת אומרת שכן צריכים לגלות איזה שהיא רגישות ואת דיברת על העניין של צביטות, אז אני רוצה לספר פה משהו אחר שהיה לי עם בית-ספר אחר.
היו"ר עינת וילף
רק לפני, כמה ילדים אז בסוף כן היו מעורבים בתקרית? דיברת על שניים, אבל כמה היו מעורבים בסוף?
שושנה נגר
אני לא יודעת להגיד לך את זה במספר, אבל כנראה שזה שני הילדים האלה שהתחילו את המהלך ואיתם, נגררו עוד כמה ילדים.
היו"ר עינת וילף
מה נעשה לכל הילדים האחרים?
שושנה נגר
אז אני אומרת.
היו"ר עינת וילף
כי דיברת שרק באו ההורים של השניים שהתחילו, אבל האחרים שהצטרפו, אשמים באותה מידה?
שושנה נגר
אז יש תהליכים שנעשים ברמה בית-ספרית.
היו"ר עינת וילף
הם לא הושעו?
שושנה נגר
תראי אני לא יודעת להגיד לך שוב את המספרי ילדים וגם את יודעת מה קורה כשמתחילים לברר כזה דבר, אז זה כן זרקתי, לא זרקתי. רק הוא זרק, רק זה. מה שהיה כאן כנראה שם בבירור שאותם שני ילדים כן זרקו, האחרים כנראה גם התלהמו ביחד, אני לא נכחתי שם, אני שומעת את העדות ממישהו שני.
היו"ר עינת וילף
לא, אבל האחריות היא כאן שווה, לא משנה מי התחיל. כלומר, א-ב של חינוך זה שגם אם אתה נגרר, אתה אחראי באותה מידה כמי שהתחיל.
שושנה נגר
נכון.
היו"ר עינת וילף
אז מה נעשה לאלה שנגררו? כי תיארת רק שני זוגות הורים שהוזמנו.
שושנה נגר
נכון. והאחרים, ציינתי שגם הסגנית של בית-הספר וגם מנהלת בית-הספר עברו כיתה-כיתה, עשו פעולות הסברה מקיפות, מחנכות הכיתה נתבקשו אחר-כך לקיים ממש תהליך של למידה שוב על העניין של כבוד האדם כערך ואני חוזרת ואומרת, זה לא התנהגות שהיא מקובלת עלינו.
היאם אבו ג'בל
אבל גם בנוכחות של המורה, הם גם המשיכו לזרוק אבנים. המורה נכנסה אצל האחיות, והמשיכו לזרוק אבנים, באמת.
מוריה אשכנזי
משיחה שהיתה לי עם האחיות, מסתבר שלמעשה כל המהומה התחילה בבית-הספר והערנות או ההתערבות של הנהלת בית-הספר, רק אחרי שהאחיות האלה מהחדר הזה, שהן היו שם למעשה נעולות, קראו למשטרה. ואז, אז למעשה, אז למעשה התעוררה כל ההתערבות של מנהלת בית-הספר.
היו"ר עינת וילף
זה נכון?
עפו אגבאריה
כן.
מוריה אשכנזי
כן, כן.
שושנה נגר
תראי, אני אומרת עוד פעם, אני ממש בצר לי שמנהלת בית-הספר לא נמצאת כאן, כי היא יכלה להעיד הכי טוב. לא חשבתי שיצליבו אותי עכשיו לפרטי פרטים. שמעתי מהמנהלת את האירוע, ביקשתי ממנה את כל הפירוט שהיא יכולה לפרט.
היו"ר עינת וילף
ביקשת ממנה לבוא לפה היום?
שושנה נגר
לא אמרו לי.
עפו אגבאריה
אבל העובדה שקראו למשטרה והמשטרה הגיעה והאחיות, אולי פחדו להגיש תלונה במשטרה והן רצו רק להינצל ולנסוע כבר הביתה.
היאם אבו ג'בל
בטח.
עפו אגבאריה
הן פחדו.
מוריה אשכנזי
לא רק זה.
היו"ר עינת וילף
זו לא סיבה לא לפנות למשטרה.
עפו אגבאריה
אז הן יכלו, זו הטעות שלהן והיא אמרה, היא גם אמרה שכנראה היתה הטעות שהן אחר-כך לא פנו למשטרה ולא המשיכו בהגשת התלונה. זה באמת חבל.
היו"ר עינת וילף
יש עוד בקשות להתייחסויות?
שושנה נגר
אני רק רוצה להגיד משהו בעניין של הצביטות. חשוב שייקחו את זה לתשומת לב. היתה פנייה של מנהלת אחרת אלי שבאמת הגיעו אחיות של נטלי, אין לי מושג, יהודיות, לא יהודיות, אבל כן, גם שם ילדים חזרו להורים שלהם ואמרו שהאחיות צבטו אותם. אנחנו יודעים, ביררנו, שנייה, שנייה, אני רוצה להסביר, שנייה, שנייה. ואז הנחיתי את המנהלת לפנות לחברת נטלי והיא באמת דיברה עם חברת נטלי והסבירו שבבדיקת גדילה, כנראה נוגעים בילדים לצורך בדיקה, אני, אין לי מושג, אני לא זה.
עפו אגבאריה
זה בודקים את שכבת השומן. זה ידוע. זה מודדים את זה וזה נראה כמו צביטה, אבל זה מודדים.
שושנה נגר
אבל כאן זה גם נופל, שנייה, שנייה. אתם מתרגמים את זה כך, אבל ילד בכיתה ג', וזה הסברתי גם, שנייה, אני רוצה להתייחס רגע. זה הסברתי גם למנהלת בית-הספר, למנהלות בכלל, שלשים לב, זה ילדים בכיתה ג', הם לא מבינים וחשוב היה לעשות להם פעולת תדרוך לפני ולהגיד להם – ילדים, עכשיו יש אחיות שבודקות אתכם, כחלק מהבדיקה הם בודקים אחד, שתיים, שלוש, להסביר ואמרתי למנהלת, תחשבי שזה הבן הפרטי שלך, ילד בכיתה ג', שגם מישהו זר מגיע, גם נוגע לו בגוף, תסבירו לילדים לפני. אז זה לך אני אומרת, שנייה, שנייה, לכם אני אומרת, כמפקחת בית-הספר, כשאני אפגוש את המנהלים שלי ביום היערכות לקראת השנה הבאה, זה אחד הדברים שאני אדבר אתם על זה. לתת את הדעת על כך שלפעמים ילדים קטנים עוברים בדיקה כזאת או אחרת, זה יכול להיות לפעמים, אני לא באה להצדיק.
היאם אבו ג'בל
אבל אני בעצמי נכנסת ומסבירה. לא המנהלת, זה עבודה שלי.
מוריה אשכנזי
אבל רגע, את הקטע הזה של הבדיקה, הבדיקות האחרות, בדיקת ראייה, בדיקת גדילה והתפתחות, כל הנושאים האלה, בפועל, לפי נהלים של משרד הבריאות, צריכה להיות הכנה מוקדמת של הכיתה עם אותה אחות שאחר-כך תיכנס לחדר, שיכירו אותה התלמידים שהיא מכירה את התלמידים. אבל מה שקורה, לא זה ולא זה. מגיעות אחיות, ממקום אחד אל המקום השני, לא מכירים את הילדים, אפילו לא מכירים אולי ילד אחד אסור לחסן אותו, כבר היו גם מקרים כאלה.
שושנה נגר
מסכימה אתך.
מוריה אשכנזי
אז אני אומרת, באיזה שהוא מקום כאן יש מהלך שוב פעם אני חוזרת על זה, זה מרדף אחרי כסף.
היו"ר עינת וילף
מוריה, אתך אנחנו לגמרי, אין כאן שאלה בכלל. עוד בקשה להתייחסויות אחרונות? כן, בבקשה.
איה בן עמוס
אני מיוזמות קרן אברהם, אנחנו עמותה שעוסקת בקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים. אני רק רוצה להגיד שני משפטים לגבי הנושא שעלה פה של התאמת האחיות או מוצאן של האחיות לאוכלוסייה בבתי-הספר ונראה לי חשוב לומר שזו נקודה שצריך לנהוג בה בזהירות מרבית. כי כאן מדובר אולי בחברה פרטית שהפיתרון הקל עבורה יהיה לשים אחיות ערביות רק בבתי-ספר ערבים ואחיות יהודיות רק בבתי-ספר יהודים, וזה פיתרון שמבחינה חינוכית ומבחינה ציבורית הוא לא פיתרון ראוי. מערכת הבריאות הציבורית גם כן מתמודדת לא פעם עם השאלות האלה.
היו"ר עינת וילף
לא התכוונתי להמליץ על זה.
איה בן עמוס
לא, אני לא מתכוונת להמלצה של הוועדה, אני אומרת דברים שעלו בתוך הדיון, מחלק מהדברים שהמשתתפים אמרו ונראה לי שזו סוגיה, מערכת הבריאות הציבורית מתמודדת אתה לא פעם, שמענו בחודשים האחרונים על מקרים של הפרדה בין יולדות, על סוגיות, דברים מן הסוג הזה וצריך, משרד החינוך צריך להיות זה שיוודא שגם חברה פרטית כמו נטלי, שבסמכותה לטפל כרגע בנושא של האחיות, לא נוקטת בפתרונות של הפרדה שהם לא ראויים והעבודה החינוכית צריכה להיעשות בהתאם.
מוריה אשכנזי
מפני ששיקול הדעת שלה הוא חד-משמעי – רק כסף.
היו"ר עינת וילף
חבר הכנסת אגבאריה, לפני סיכום.
עפו אגבאריה
כן, לפני סיכום. אני מוכרח להגיד דבר אחד. אני גדלתי בבית-ספר שלא היה אצלנו אחיות ערביות. היתה אחות יהודיה, דורה, היתה כזאת גדולה, אני הייתי ילד קטן, ושמנה, ואני זוכר שהיתה עושה לנו את כל הבדיקות ואפילו לפעמים מפליקה למישהו, אף אחד לא היה רואה את זה במשהו חריג. היינו מקבלים את זה בחיבה, ברצון. למה? כי זה היתה האווירה. אז כאשר יש איזה שהיא אווירה עכורה ומלכתחילה כבר אומרים שאם האחות מודדת את כפל השומן התת עורי, כדי לראות אם הילד באמת במצב תזונתי נכון או לא נכון, עושים את זה כצביטה, אני בטוח שאם היתה אולי אחות יהודייה, במקרה הספציפי, אז אולי לא היו מתייחסים לזה בכלל, כי זה ככה צריך להיות. או שכן, לא נותנים את ההסבר הנכון לילדים.

עכשיו, לגבי נטלי. אני גם כן מזדהה עם מה שאומרת מוריה אשכנזי ואני גם כן נלחם אתה על ההפרטה הזו ולדעתי, זה צריך להיות מלחמה לא רק של מוריה אשכנזי ולא רק של האחיות, זה גם צריך להיות מלחמה של משרד הבריאות שהילדים הולכים פרא בכל הגישה של הנטלי הזו, ממש הם לא מקבלים לא את הטיפול הנכון, לא את המעקב הנכון ולא את הבדיקות בזמן הנכון. חוץ מזה שאנחנו רואים שזה כל-כך שקוף שבאו לעשות בחודש יוני את החיסונים שלא הספיקו לעשות, כי הם רוצים להגיע עם מספרים ואחוזים ולא עם ילדים בריאים, עם מספרים ואחוזים לבית המשפט אחר-כך כדי להאריך את החוזה שלהם, רק זה מה שמעניין אותם.

לכן, אני חושב שגם משרד הבריאות וגם משרד החינוך, חייבים לצאת נגד התופעה הזו של הפרטת השירות הזה.

דבר שלישי, ההפרדה. אנחנו כולנו עדים להפרדה מה שהיתה בבית-החולים איכילוב, כאשר לא רצו להכניס את השחורים ואת היולדות ואת הזה. זה דבר בלתי אפשרי, זה מדרדר את המדינה לאפרטהייד. כל-כך אנחנו היינו נגד זה ואני רוצה רק להודות לרופאים בבית-החולים איכילוב שיצאו נגד ההחלטה הזו של ההנהלה, שהם עשו את הצעד הנכון כרופאים, כבני-אדם שעוסקים במקצוע הכי נעלה עלי אדמות, לכן, גם בשירות הציבורי, מה זה לעשות הפרדה בין ערבים יטפלו בערבים ויהודים יטפלו ביהודים? בתי-החולים משותפים, לא שוכבים באותו חדר גם ערבים וגם יהודים? גם חרדים וגם דתיים ערבים? שוכבים.
מוריה אשכנזי
מה קורה בבית-החולים סורוקה?
עפו אגבאריה
אז מה כל הדברים האלה? לכן, הדבר הזה הוא לא מקובל ואנחנו לא יכולים לעבור על זה לסדר היום. לכן אני מקווה שבסיכום הוועדה, ייקחו בחשבון גם את הדברים האלה, גם את לגנות את זה וגם את ההתנצלות וגם פנייה למשרד הבריאות ולמשרד החינוך, להחזיר את השירות הזה בצורה הנאותה, לחיק המדינה ולא להשאיר את זה בהפרטה.
היו"ר עינת וילף
תודה רבה.

טוב. אני מסכמת. ראשית, אני רוצה להגיד, בהיעדר נוכחותם של הנוכחים משני הצדדים, הן המנהלת והן האחיות, לא מתפקידה של הוועדה ובוודאי אין לנו את היכולת בסיטואציה הזאת, לבחון את פרטי המקרה. ממה שתואר ונאמר, ולכן אני אתייחס רק למה שתואר ונאמר, ברור שזהו מקרה חמור במיוחד. אני מקבלת את ההתנצלות שנאמרה כאן באופן פומבי ומבקשת שהיא גם תועבר בכתב ישירות. נראה לי ראוי, אבל זה לשיקולכם, הן מבית-הספר והן מהתלמידים עצמם. אני חושבת שראוי גם לכלול בזה את כל התלמידים שהשתתפו בהתפרעות ולא להאשים רק שניים שהתחילו את זה, כל תלמיד ותלמיד שהשתתף, או שלא מנע או שלא פעל, אחראי במידה שווה ונבקש לדעת כיצד בית-הספר החליט לפעול כדי למנוע הישנות מקרים כאלה, אבל אני רוצה להדגיש שאני מבקשת לדעת שזה לא נעצר בשני התלמידים האלה כי זה נראה לי התייחסות לא נכונה כלל וכלל.

אני מבקשת כמובן להבהיר שאנחנו לא רואים שום סיבה, שום מקום, שום טענה, לצורך להתאים אחיות ממגזר מסוים למגזר אחר, זה ודאי לא הכיוון. אבל, וכאן זה העיקר – ברור שמה שקרה כאן הוא מקרה, דוגמה. אני אפילו לא בטוחה שהקשה ביותר, של התוצאות הקשות של ההפרטה המיותרת, המסוכנת, אני פשוט אגיד גם הטיפשית, ששירותי הבריאות לתלמיד, אחיות בדיוק כמו מורות, צריכות להיות חלק מהצוות של בית-הספר, הדבר פוגע הן בבריאותם של התלמידים. תלמידים צריכים להכיר את האחיות, יש חשיבות לבניית הקשר לאורך זמן. אחיות שנמצאות בבית-הספר או שנמצאות בבית-ספר באופן יחסית רגיל, יכולות לבנות את הקשר, לבנות את האמון, לא משנה מאיזה רקע הן באות ומאיזה רקע התלמידים באים, אפשר לבנות את האמון לאורך זמן ורק החזרה של שירותי הבריאות לתלמיד והאחיות לבית-הספר, תביא לפתרון הבעיה. כל דבר אחר, אנחנו נתעסק אך ורק בסימפטומים. המקרה הזה חמור ככל שיהיה, הוא סימפטום של מהלך, פשוט מהלך רע. אנחנו נמשיך כאן בוועדה לדחוף את הנושא של החזרת והלאמת שירות האחיות ונעשה את זה גם בהיערכות לקראת שנת הלימודים הקרובה, לקראת המכרז שאסור לו לצאת לדרך.
מוריה אשכנזי
הוא יצא.
היו"ר עינת וילף
שאסור לו להסתיים, לצורך העניין.
מוריה אשכנזי
צריך לעצור אותו עודו באיבו.
היו"ר עינת וילף
כן, בדיוק. ופשוט להשיב את זה. זה גם זול יותר וזה גם יעיל יותר. כלומר, מה שמדהים בכל הסיפור הזה, זה שהמדינה מוציאה יותר כסף היום, והתוצאות גרועות יותר.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים, אני רוצה להודות לחברי הכנסת.
עפו אגבאריה
סליחה, לגבי משרד החינוך, האם את לא רואה שמן הראוי שגם משרד החינוך יעשה קמפיין הסברה כזה, בתוך בתי-הספר, על העניין האלה?
היו"ר עינת וילף
לא. כלומר, אני חושבת שמשרד החינוך צריך לעסוק באופן עקבי, הן בחינוך לקבלת כל אדם ואדם והן בחינוך נגד אלימות, קמפיין מיוחד בהקשר הזה. הוועדה עוסקת כל יום, כל שבוע, בשאלת חינוך נגד אלימות, זה לא משהו מיוחד בהקשר הזה. כלומר, אני לא חושבת שעל בסיס זה צריך לעשות משהו שהוא שונה ממה שנדרש.

תודה רבה לכם, תודה לחברי הכנסת.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.

קוד המקור של הנתונים