PAGE
3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
11/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 255>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"א בתמוז התשע"ב (11 ביולי 2012), שעה 10:00

<סקירת השרה לקליטת העלייה חה"כ סופה לנדבר, על פעילות משרדה ותקציבו>

חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר
שלמה מולה

אברהם מיכאלי
מרינה סולודקין
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
ליה שמטוב

השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר

דמיטרי אפרצב - מנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

חנוך צמיר - משנה למנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

בת שבע ראובני - סמנכ"לית בכירה למנהל ומשאבי אנוש, המשרד לקליטת העלייה

חנה קורן - מנהלת אגף בכיר עידוד עלייה ותושבים חוזרים, המשרד לקליטת העלייה

עמרי אינגבר - מנהל אגף קליטה במדע, המשרד לקליטת העלייה

רויטל בן ברוך - יועצת המנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

נעם ברק - מנהל תמיכה טכנית, המשרד לקליטת העלייה

שרון גלזמן - יועץ בכיר למנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

אולגה דדון - ממונת דיור ארצי, המשרד לקליטת העלייה

מיכל שיטרית ארבל - יועצת משפטית, המשרד לקליטת העלייה

אירוס הומינר - מנהלת אגף תעסוקה, המשרד לקליטת העלייה

חווה ורניק - יועצת המנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

דוד יאסו - מנהל אגף א' לעולי אתיופיה, המשרד לקליטת העלייה

קלאודיה כץ - מנהלת אגף תעסוקה, המשרד לקליטת העלייה

אופיר להב - מרכז תקציבים, המשרד לקליטת העלייה

סיגל ליבוביץ - מנהלת אגף מערכות מידע, המשרד לקליטת העלייה

אלעד סון - דובר המשרד, המשרד לקליטת העלייה

שרי פייר - מנהלת תחום בכירה בחינוך, המשרד לקליטת העלייה

אורטל חכשור - עוזרת הדובר, המשרד לקליטת העלייה

חגית גולדשטיין מויאל - חשבת המשרד, המשרד לקליטת העלייה

מאיה שריר - מנהלת האגף לקליטת תלמידם עולים, משרד החינוך

שרה רובינשטיין - מפקחת באגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

ג'וש שוורץ - מזכ"ל וסמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

ארקדי פומרנץ - מ"מ ראש עיריית מעלות, מרכז השלטון המקומי

רומן פרס - סגן ראש עיריית יקנעם, מרכז השלטון המקומי

רות דיין מדר - מנהלת תחום חברה, מרכז השלטון המקומי

ורה סגל - מרכז השלטון המקומי

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים, מועצת ארגוני עולים

מאיר לב - יו"ר, מועצת ארגוני עולים

דניאל אוברמן - סמנכ"ל, ארגון "נפש בנפש"

זיוה מקונן-דגו - מנכ"ל, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

דניאל חפץ - מנהל פרויקטים AMI, עמ"י ישראל

סם קדוש - מנכל, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

אברהם נגוסה - מנהל, ארגון מכנף דרום לציון

דנה גורדון

הדס צנוירט
<סקירת השרה לקליטת העלייה חה"כ סופה לנדבר, על פעילות משרדה ותקציבו>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. היום אנחנו מתכבדים בנוכחותה של שרת הקליטה והעלייה, חברת הכנסת סופה לנדבר, והמנכ"ל, שיגיע בהמשך. אנחנו, כמובן, מחויבים, לפי התקנון, לקבל סקירה של השרה על פעילות המשרד, תקציב המשרד. גם התבשרנו על החלטת הממשלה לפני מספר ימים על הגדלת תקציב המשרד, לפי הפרסומים, ב-40 מיליון שקלים, אבל כמובן, נשמח לשמוע מהשרה פירוט על ההגדלה, וכמובן, על האחריות הנוספת שהמשרד קיבל ושיתוף הפעולה מול הסוכנות היהודית. ממה שאני הבנתי, חלק מהדברים עברו לאחריות המשרד.
אני רוצה בפתח דבריי לברך על החלטת הממשלה גם בנוגע לנושא העלאת יוצאי אתיופיה. נשמעו קולות שונים, שהתאריכים לא מספיק מהירים, אבל זה שיש תאריך שקובע זה חיובי, ואני מקווה שנוכל אפילו להביא את שארית יוצאי אתיופיה בתאריך מוקדם יותר מהתאריך שנקבע בהחלטת הממשלה.

אציין שאתמול קיימנו ישיבה לזכרו של ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר, ושם העלינו על נס את פועלו של ראש הממשלה שמיר גם לעלייתם של יוצאי אתיופיה, גם לעלייתם של עולי ברית המועצות. שמענו סיפורים מרתקים מיאשה קדמי ומאחרים שעסקו בנושא. אני גם חושב שהיום ממשלת ישראל צריכה ברוח של ראש הממשלה שמיר, להעלות את נושא העלייה לראש סדרי העדיפויות – גם במישור התקציבי וגם במישור הביצועי.
אני מברך את המנכ"ל שהצטרף אלינו. אני מבקש מגברתי השרה לסקור את פעילות המשרד, למרת שמי שיושב כאן בחדר יודע היטב – חיים את המשרד, והייתי רוצה לשמוע גם את הנציגים של הגופים והארגונים שעובדים בשיתוף פעולה, ונוכל לקיים דיאלוג. בבקשה, גברתי השרה.

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב-ראש, מנכ"ל, סמנכ"לים, נציגי ארגוני עולים, עובדים בכירים של המשרד לקליטת העלייה, אורחים. התבקשתי להציג את הנושאים שהמשרד עוסק בהם במשך כל השנים ובשנה הזאת בפרט, ואני עושה זאת בשמחה. בתחילת הקדנציה שמנו דגש על נגישות ויעילות, וכך פעלנו ונפעל עד סוף הקדנציה, ואני מאמינה שגם בהמשך.
במהלך שלוש שנים וחצי, בצניעות רבה ניתן לומר, שעשינו מהפך במשרד לקליטת העלייה. ביצענו מהפך במשרד. אם כאן היום אנחנו צריכים להציג לך את כרטיס הביקור של המשרד לקליטת העלייה, המשרד פעיל, המשרד איכותי, המשרד חברתי וכלכלי.

בתחילת הקדנציה אני המלצתי לך, אדוני היושב-ראש, הזמנתי אותך למשרד לקליטת העלייה. ההזמנה נשארת הזמנה - גם לחברת הכנסת מרינה סולודקין בוקר טוב. עד כה לא הגעת, אבל ההזמנה נמצאת על שולחנך.

כל הזמן אנחנו במשרד – במרכזי הקליטה, במוקדי הקליטה, ברשויות – כל הזמן מסתובבים.

יש לנו מה להציג לך, ויש דברים שחוץ מהסניפים וחוץ מהפעילות בשטח, אנחנו יכולים להציג במשרד, ואני אשמח אם אתה תקבל את ההזמנה.

אני שמתי דגש מתחילת הקדנציה על שקיפות ועל שירות, ואני שמחה לבשר כאן שוב, שבמשך שנתיים אנחנו נמצאים במקום הראשון בין כל משרדי הממשלה בנושאים הללו – שירות ושקיפות.

במרכז העשייה של המשרד לקליטת העלייה קודם כל העולה והפרט של העולה, וכך אנחנו נוהגים שלוש שנים וחצי. העולה זה הדבר שעבורו קם המשרד הזה, עובד ופועל.

בתחילת הקדנציה שמתי דגש על שלושה נושאים: דיור, תעסוקה והוראת השפה העברית. כל הפעילות שלי כשרה לקליטת העלייה היתה מרוכזת גם בנושאים הללו. אתה, כנראה, יודע מה עשינו עם דיור – רק במשך שנתיים וחצי נתנו למעלה מ-10,000 פתרונות דיור. אנחנו ממשיכים לתת פתרונות דיור. רק עכשיו, אחרי תהליך של שיפוצים של 650 יחידות דיור שהיו קודם מרכזי קליטה של הסוכנות היהודית, סיימנו את האכלוס בחיפה, באשקלון, בלוד, בבאר שבע ובכפר סבא, ובמרכז המדינה, במקומות שהיה בהם ביקוש רב, ורק עכשיו סיימנו את האכלוס בבאר שבע. היו שם 20 וכמה דירות שהחלטנו לאכלס אותן על-ידי בודדים, כי זו אוכלוסייה די בעייתית, והיתר - דירות לזוגות, וכנ"ל בחיפה, בלוד ובכפר סבא. בכפר סבא היה ביקוש לחדר אחד לזוגות, ואני אמרתי שזוגות, מי שירצה, ייקח, ויש שם 20 ומשהו דירות שלקחו זוגות. היתר, התעקשתי שבודדים ייקחו את הדירות הללו, ונאכלס את זה על-ידי בודדים, אמנם שהדיור שם מאד יקר.

כפי שאמרתי, נתנו עשרות פתרונות דיור. יחד עם זה, אנחנו מתחילים בנייה על קרקע חומה. קיבלנו החלטה של הממשלה אחרי יוזמתי ואחרי מאבק ממושך של כל השנים האלה – 4,000 יחידות דיור על קרקע חומה בתקציב של המדינה, ומחר נגיד באילו רשויות. אני לא יודעת את מי יאשרו מחר, כי אני לא מתערבת בענייני הוועדה, והמנכ"ל עומד בראש הוועדה, אבל הכנו את הרשויות ולשלב השני הגיעו ירושלים- - -

זה במימון ממשלתי?

זה במימון ממשלתי עם ערבות של מדינת ישראל על קרקע חומה, ולחלופין, קרקע של מינהל המקרקעין. דאגנו שזה יהיה על קרקע חומה, כי עליה אפשר להתחיל לבנות מחר, מיידית. מאוד חשוב שבמשך שנה פלוס יקבלו את הפתרון אותם אנשים שבערים הללו יבנו. אלה היו ערים כמו כרמיאל, ירושלים, תל-אביב - עמיגור, בת ים, אשדוד ועוד כמה ערים שמחר נבשר מי הגיע לשלב האחרון ומי יקבל אישור תקציבי.

בוצעה בנייה פרטית? ממשלת ישראל אפשרה גם בנייה על שטחים חומים.

לא. על שטחים חומים זה רק רשויות, חברה כלכלית של הרשויות.

לא היתה היענות. השאלה, אם יש מקומות שיש היענות לנושא הזה?

פרטית – אנחנו לא נכנסים לזה. אישרנו את זה בממשלה, שמי שיבנה זה בגלל המורכבות של הדבר וכי הצענו עם קנייה ולא עם מכרז כמו שצריך, וכדי לעקוף את כל הבירוקרטיה שעלולה להימשך שנים רבות, עשינו את זה לפי החוק, אבל פנינו לעיריות, ומי שיבנה זה חברה כלכלית של כל עיר ועיר. קיבלנו את התקציבים ותוכנית עסקית. צריכים פה לומר שחביב, סמנכ"ל משרד הקליטה, עשה עבודה קשה ביותר יחד עם הצוות הבכיר של משרדים שונים כמו משרד האוצר, משרד השיכון, משרד הרווחה, ודימה עומד בראש הוועדה הזאת.
גם הממשלה קיבלה ב-18 במרס החלטה - את הכסף עוד לא קיבלנו, אבל אני מאמינה שיעבירו את הכסף – החלטה שנכים מרותקים לכיסא גלגלים יקבלו תוספת לשכירות עד 3,000 ₪, הכפלת סיוע לחד-הוריות ב-50 אחוז, תוספת דירות נר ב-7 מיליון. ההתערבות של השר אביגדור ליברמן, יושב-ראש הקבינט לקליטת העלייה הביאה להחלטה הזאת, כמו לחלק מההחלטות כמו פעילי העלייה וכך הלאה. בלי התערבות יושב-ראש הקבינט לקליטת העלייה, לא היינו מגיעים להצלחות הללו.

כפי שאמרתי, גם שמנו דגש על תעסוקה. כאן אנחנו נספר לך בהמשך מה עשינו ומה אנחנו עושים בתעסוקה. היינו לפני מספר חודשים בסיום חוזה עם מרכזי הכוון, והחלטנו שהכסף שנחסוך על אחזקה, כי התברר ששני-שלישים מהכסף שהממשלות הקודמות אישרו, לא הלכו לשירות של עולה חדש אלא נשארו בחברה, והחלטנו שבכסף הזה אנחנו ניתן דגש על כל הפעילות מול כל עולה חדש, שאנחנו עוד מעט נציג לך.
בהתחלה אמרת – שינוי ייעוד של הסוכנות היהודית. במשך שלוש שנים וחצי דיברנו, ולא פעם אחת, בממשלה ואני חושבת שגם אצלך בוועדה על כך שבסוכנות היהודית מחליפים את הייעוד, ולכן מטרת הסוכנות אינה המטרה שהיתה קודם. בתחילת הקדנציה קיבלנו כמה פרויקטים. כמו מינהל סטודנטים, שהיה חסר שם המון כסף, כי הסוכנות - - - את הפעילות במינהל – בהתחלה ב-16 מיליון ועכשיו, בשלב הזה, ב-19 מיליון, ואת החור הזה היינו צריכים למלא, וזה לא היה פשוט. הלכתי לראש הממשלה, וביקשתי שבזמן שמחליפים את הייעוד של הסוכנות היהודית, מישהו צריך לקחת את זה על עצמו, אבל מי שייקח את זה גם יקבל כסף, כי במשרד לקליטת העלייה אנחנו כמו אמא ואבא – לא יכולים לקחת מפרויקט אחד, ולהעביר לפרויקט שני, כלומר אם סוגרים פרויקט אחד ונותנים לפרויקט שני, זה כאילו מתייחסים לפרויקטים כאלה כמו אמא חורגת, ולא יכולנו לעשות את זה. הצגנו את זה לראש הממשלה, ואנחנו שמחים שביום ראשון הממשלה קיבלה את ההחלטה, שבין ההחלטות האלה, הרחבת הפעילות של המשרד לקליטת העלייה, שהמלצתי לראש הממשלה להרחיב את זה בעוד כמה נושאים – לימוד השפה העברית, המלצתי לו שנעשה רביזיה במה שקורה בלימוד השפה העברית במשרד החינוך. אנחנו לא מרוצים, כי נתקלתי בהמון עולים חדשים, כמו שאתה, כנראה, נפגש - רק אתמול הייתי במגדל העמק ביריד תעסוקה שעשינו אותו יחד עם משרד הנגב והגליל, ואני מאוד לא מרוצה – חצי שנה למדו, ובקושי יכולים לבטא מילה אחת. זה פרדוקס, שהמדינה קיימת כל כך הרבה שנים, ואנחנו לא עשינו רפורמה. אנחנו מסוגלים לעשות את הרפורמה, כאשר זה יהיה תחת הגג של המשרד לקליטת העלייה. אמרתי את זה לראש הממשלה, זה נדרש. מגיעים לכאן אנשים צעירים, דינמיים, אנשים עם המון פוטנציאל, וזה מה שמעכב אותם בקליטה טובה ומוצלחת. בלי שפה אי-אפשר להיכנס לחיי המדינה. אתמול נתקלתי במהנדסים, רופאים, המון אנשים משכילים, וכשמתחילים לדבר אתם, לא מבינים משפט פשוט, אחרי חצי שנה שלמדו. אגב, בתחילת הקדנציה פניתי לשר החינוך, וביקשתי ממנו לעשות פילוט פרויקט. צר לי שלא הצלחנו. אמרנו שלעולה חדש מגיע הכי טוב. רפורמה היא פשוט נדרשת, וחובה לבצע אותה. לכן פניתי לראש הממשלה, ואמרתי: כשמגיע עולה חדש, אין לנו בלעדיות על קליטת העלייה. בלעדיות זה דבר שלא לקחנו על עצמנו. נכון שהעשור הראשון, ואנחנו גם רוצים להרחיב את השנים שבהן העולה מטופל במשרד – אנחנו רוצים להגיע ל-20, 20 פלוס שנים, וזה השלב הבא של טיפול שאנחנו עושים מול הממשלה. גם הצגתי את זה לראש הממשלה. אז ביום ראשון קיבלנו הרחבה בעניין אולפנים, במינהל סטודנטים. אנחנו שמחים על כך, וטוב עשינו ועשה ראש הממשלה - גם ביוזמתנו, אני צריכה לומר - שקיבלו את ההחלטה הזאת, נתנו לסוכנות לצאת, ונתנו לנו אמצעים, לקחת את זה על עצמנו.
כרגע במשרד במשך שנה יום-יום אנחנו מטפלים ב-228 אלף עולים, ב-18 אלף תושבים חוזרים שחזרו למדינת ישראל, מאז שיזמנו את זה כהחלטת ממשלה ואמרנו: חוזרים הביתה לא רק בחגים ולא רק ביום העצמאות של מדינת ישראל. אנחנו נמצאים עם העולים, ואני בפרט, בכל הימים – בימים של שמחה ובימים של עצב. אנחנו היינו עם העולים בשריפה בכרמל והיינו אתם בפיצוצי בלוני הגז בנתניה, היינו ונמצאים עם אותן משפחות שהילדים טבעו בחוף אשדוד, ואנחנו נמצאים אתם בכל האירועים של השמחה ושל העצב. אנחנו נמצאים אתם בחגים, עם יוצאי אתיופיה בחג סיגד, עם יוצאי מרוקו בחג מימונה, גם דוברי רוסית ב-9 במאי, ביום הניצחון על גרמניה הנאצית – כל חג שכל העדות מקיימות במדינת ישראל, אנחנו אתם.
אנחנו כל שנה מאז שנכנסתי לממשלה, יש לנו עדכון סל קליטה. אנחנו כל שנה פלוס ל-10 אחוז – היה 2.6 אחוז – זה העדכון של השנה שעברה. לקחנו לעבודה 49 פרויקטורים, שנתנו אפשרות לראשי ערים, איפה שאישרנו את זה, איפה שיש קליטה מסיבית של עולים, לקבל את הפרויקטורים. הביקוש של הפרויקטים הוא כל כך גדול, שאנחנו מאד שמחים שהם מלווים את העולים בכל הרגעים שהם צריכים.
אנחנו הגדלנו את התקציבים, ואפילו השנה, כשהקיצוצים אצלנו היו ברוחב, והיו קיצוצים קשים מאוד, הרשויות קיבלו הגדלת התקציב, והשנה שמרנו על התקציב הזה; הפרויקט כחול ולבן, שנציג לך אותו, פניות הציבור, שהמחלקה אצלי בלשכה עובדת ופועלת עם המון אנרגיות ופניות, ואפילו רוב הפניות, שלא קשורות למשרד לקליטת העלייה, שאני שמחה שאנחנו מטפלים בצורה כזו נאמנה, שאנשים פונים אלינו עם בעיות של משרד הפנים, משרד החינוך, משרד הרווחה וכן הלאה. בשפה של העולה אנחנו מקיימים קו פתוח עם העולים, משדה התעופה לוד יש לנו אפשרות לעשות את זה, ומקבלים בכל השפות את הפניות. אנחנו מכניסים לחיים עכשיו לשכה שלי על גלגלים, כלומר אני מתחילה לקבל את הציבור בסניפים שלנו עם אותן פניות שהעולים פונים אליי, ללשכה, למשרד לקליטת העלייה. אנחנו עשינו המון דברים, ועכשיו עובדים בכירים - בראש ובראשונה מנכ"ל המשרד, דמיטרי אפרצב, עובד קשה מאוד, כל הצוות של המשרד עובד קשה ביותר, ועם הישגים רבים ביותר – דימה, משנה למנכ"ל, הסמנכ"לים, בת שבע, חביב, אריה, כל מנהלי האגפים. כל העובדים – עשינו רה-אורגניזציה בכוח האדם של המשרד לקליטת העלייה, והדגש הוא על שירות.

לפני שאמסור את רשות הדיבור למנכ"ל המשרד, אומר שהחלטנו שאנחנו מקבלים כל עולה שמגיע למדינת ישראל עם שטיח אדום. זה לא היה קל, כי בזמן שמשרד אחד צריך לערב את הפעילות באישורים של משרד אחר – במקרה הזה משרד הפנים – זה לא היה פשוט. כאן אני צריכה לומר לשר הפנים שעם קשיים רבים אישרו את זה, והיום בשדה התעופה, כשמגיע עולה חדש, הוא מקבל בבת אחת, תוך כמה דקות – כמובן, תעודת עולה, תעודת זהות – 15 דקות – הוא מקבל חלק של סל קליטה, בוחר בנק, אם רוצה לבחור אותו בשדה התעופה, כרטיס סים, כדי שנוכל לעקוב אחריו, 200 שיחות וקופת חולים, כלומר הוא יוצא עם תיק כזה תוך רבע שעה-עשרים דקות, הוא מקבל את כל הטיפול בשדה התעופה, ולא צריך להתגלגל. אנחנו עבדנו על כך שנעשה הכול כדי להתחיל למחוק את התהליך הבירוקרטי שהיה עד כה.

לסיום, אם לקחת בחשבון שבוע רגיל של שר, או של שרה, במקרה הזה, ביום ראשון – החלטת ממשלה, הרכבת פעילות, ביום שני פעילות בכנסת, ביום שלישי – אתמול בבוקר – מעלות – עיר שנתמכת, כמו ערים אחרות, על-ידי משרד הקליטה, ועיר תעסוקה שלנו יחד עם הנגב והגליל במגדל העמק, היום בבוקר אצלך ובערב אנחנו נותנים במה לאמנים עולים - אנחנו מזמינים אותך ואת כולם – קלאודיה אחראית. יעלו על הבמה עולים אמנים מכל הארצות, עם כל התרבות שהביאו למדינת ישראל כדי להרחיב, לעשות יותר ססגוני את התרבות של מדינת ישראל, ומחר בשדה תעופה יחד עם "נפש בנפש" מקבלים 239 עולים, בצהריים אנחנו מקבלים החלטה בוועדה שדימה מנהל על בנייה על קרקע חומה, וסוף-סוף, אחרי לידה לא פשוטה, נבשר איפה העיריות יתחילו לבנות או חברות כלכליות, ובערב אירוע ססגוני של ארגון אוקראינה. הגדלנו בשנה שעברה את התקציבים לארגוני עולים, ממשיכים את הפעילות אתם, וכל המחלקות מקבלות את העולים מכל רחבי העולם בשמחה. כמו שהכרזתי בתחילת הקדנציה, אמרתי שאני מקווה שהנחיתה תהיה יותר רכה. אני מאמינה היום שבדברים רבים עשינו את הנחיתה יותר רכה.

אני מודה לשרת העלייה והקליטה, חברת הכנסת סופה לנדבר. אני מבקש מהמנכ"ל לקצר, ואולי נתמקד בדברים החדשים, שלא נחשפו בפני הוועדה, כדי שיהיה לנו עוד זמן לשמוע את הנציגים. בבקשה.

תודה. אעבור בחטף, ברשותך, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, למטרות המשרד. באופן כללי, זה כל מה שקשור לשיפור קליטה והשתלבות של עולים כמסה וכפרט בחברה הישראלית, הגדלת מספר העולים ותושבים חוזרים – זו מטרה מאוד משמעותית של המשרד. כמובן, טיפוח ושיפור הישגים ומצוינות בקרב העולים.
אנחנו מדברים על שיפור קליטת קבוצות מיוחדות – יש זמן ויש מקום להתמקד בקבוצות מיוחדות עם כל הדגשים המיוחדים של קבוצות ייחודיות, אם זה קליטת עולי אתיופיה, קווקז, בוכרה. אנחנו מדברים על קליטה באחרונה גם של עולי טוניס, תימן.

זה הפרויקט החדש שלנו, שאנחנו עבדנו עליו קשה מאוד, יהודים מקווקז.

- - - איחוד ושירות במשרד, בדגש על מחוזות ולשכות כדי לקדם את שירות המשרד קרוב לדלת העולה.
יעדים מרכזיים לשנת 2012: קודם כל - יישום החלטת ממשלה בנושא דיור לעולים - מה שדיברה השרה. התוכנית לקליטת עולים צעירים, והצעד הראשון נעשה ביום ראשון בהחלטת ממשלה לגבי מינהל הסטודנטים. בכוונת המשרד בהמשך להקים מינהל צעירים גדול, שיתמקד בקליטת עולים צעירים מגיל 18 עד 35.
שיתופי פעולה עם ארגונים ותנועות הנוער: אנחנו רואים בהם שותף מהימן ומרכזי גם בחו"ל וגם בארץ.
רפורמה בקליטת עולי אתיופיה ורפורמה בתחום התעסוקה. הנושא של הרפורמה בתחום התעסוקה יוצא לדרך בשבועות הקרובים. זה נדון גם אצלך פה בוועדה, ואנחנו נערכים גם לעשות רפורמה בקליטת עולי אתיופיה - מוקדי קליטה זה חלק בתוך התהליך.

יש לנו דיון בנושא בעוד שבועיים.

אנחנו מדברים על אפשרות להסתכל על כל מה שנעשה עד עכשיו, ולהתארגן כמו שצריך בכל הנושא הזה.

לגבי תקציב, כפי שצינה השרה, המשרד מטפל על בסיס יומי ב-228 אלף זכאי הטיפול. כשמדובר בעולים, הזכאות היא 10 שנים לכלל העולים, ו-15 שנה לעולים מאתיופיה. מה שדיברה השרה זה תקופת זכאות קצרה מדי. הניסיון אומר שהעולים זקוקים לטיפול גם בהמשך, ולכן אנחנו הולכים להעלות את הנושא של 25 שנה, של טיפול ממשלתי – לאו דווקא משרד הקליטה. יש 18 אלף תושבים חוזרים.
תקציב המשרד – הבסיס שלו הוא ממיליארד ו-112 מיליון ש"ח. זה תקציב לא גבוה. הצלחנו בדיוני התקציב במהלך התקופות להגדיל אותו ב-14 אחוז. כשאנחנו מדברים על תוספת בבסיס, כשמדברים על תוספות חד-פעמיות, הצלחנו להגדיל את תקציב המשרד ב-19 אחוז.

כמה מהתקציב הזה הולך על הוצאות קשיחות של שכר וכמה לפעילות?

כמיליארד ו-100 מיליון שקל, כלומר נשאר לנו לפעילות סדר גודל של 200 מיליון שקל. קיצוץ רוחבי שחטף המשרד בתחילת השנה ב-30 מיליון שקל, זה מוריד.

כמה הולך על שכר?

זה שכר, סל קליטה, זה פעילות אוטומטית – דיור ודברים אחרים. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שכשהשרה נכנסה לתפקיד, המשרד עמד על גירעון של 470 מיליון שקל. היום המצב הוא שונה לחלוטין. מבחינת סטטיסטיקה, זאת התפלגות מספרי העולים בשנים 2009 עד 2011, שעלו ארצה. עדיין ברית המועצות לשעבר מובילה, אחר כך מדברים על צפון אמריקה, ותראו תכף את כל מגמות העלייה, מערב אירופה, וכמובן, קליטת עולים מאתיופיה.

בין 2006 ל-2008 – בכוונה לקחנו להשוואה תקופות שונות – גם תקופת העבודה של הקדנציה הזאת, בין התקופות הקודמות לקדנציה הזאת מבחינת מגמות, בברית המועצות לשעבר, הגידול מבחינת מספרים הינו 8 אחוז, צפון אמריקה זו פריצת דרך משמעותית – 21 אחוז – ללא ספק, הרבה הודות לפעילות ארגון "נפש בנפש". אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה.

סך הכול אנחנו מדברים לגבי תושבים חוזרים – שימו לב להבדלים בין 2006 עד 2008 ו-2009 עד 2011.

בסך העולים שמגיעים כל שנה, התושבים החוזרים נמנים, נכון?

לא. תושבים חוזרים זה משהו אחר.

ב-2011 מה מספרי העולים?

מייד תראה את זה. תושבים חוזרים זה בסדרי גודל של כ-10,000 איש בשנה, ועולים חדשים – בסביבות 20 אלף איש בשנה. שים לב לשינוי משמעותי, ויש פה הבדלים עצומים לבין האופן שבו הדברים התנהלו קודם ועכשיו: 19 אלף איש הגיעו בין 2006 ל-2008, בין 2009 ל-2011 הגיעו 29 אלף איש. זאת תוכנית עידוד תושבים חוזרים חדשה, שבימים אלה אנו מתקרבים לסיומה, באוקטובר, והמשימה שנתן לנו ראש הממשלה - אנחנו מבצעים אותה ביל תוספת תקציבית, שגם זה חלק מקושי המשרד. תושבים חוזרים מארצות הברית. מברית המועצות לשעבר יש גידול משמעותי, כי במבצעים הקודמים, משום מה, האזרחים הישראליים שמתגוררים או שעובדים בברית המועצות לשעבר לא נלקחו בחשבון בכלל. פה אנחנו מדברים על גידול של 124 אחוז, כי המשרד שם על זה גם דגש בלי להוריד את הרגל מהגז באזורים הקונבנציונליים של ארצות הברית ואירופה. יש גידול משמעותי.
יחד עם כל מה שאנו מדברים על הנושא והמגמות הכלליות של גידול במספרי העלייה, מסתמנת ירידה – כשעושים השוואה בין 2010 ל-2011, זו בדיוק התקופה שבה המוסד הלאומי, הסוכנות היהודית, שינה את מגמותיו מבחינה אסטרטגית. לא אחזור על מה שאני חושב - זה לא ענייני אלא ענייני הוועדה, אבל התרענו בעבר ואנחנו מתריעים גם עכשיו, שבנתונים שלנו של 2011 לעומת 2010 יש מגמה שמדאיגה אותנו. הירידה – בסך הכול מגיעים כ-6 אחוז פחות עולים. אין שינוי משמעותי מבחינת בריאות המועצות - יש עדיין גידול שם, אבל אמריקה הלטינית, מערב אירופה, צפון אמריקה, אוסטרליה, ניו זילנד - יש ירידה. אולי היא לא באה לידי ביטוי מבחינת מספרים המוניים, אבל זו מגמה בעייתית, שצריך לתת את הדעת כדי לפתור אותה.

לגבי ישראלים, יש לנו נתונים, כמה ישראלים יוצאים מישראל כל שנה לעומת כמה נכנסים?

אין לנו נתונים מדויקים. אנחנו מבקשים בקונסוליות להרחיב את כל הנושא הסטטיסטי. פה נכנסים להרבה מאוד קטגוריות, כי למה מתכוונים – האם מי שיוצא לחודש, חודשיים או שנה? זה משרד הפנים. אנחנו לא מתעסקים בזה.

דיברתי על זה עם ראש הממשלה, והוא שאל אותי את השאלה הזאת. אני ביקשתי מהלמ"ס נתונים, ועדיין לא ירדתי לעומקם, ואתם עושים עבודה מצוינת עם הישראלים, אבל השאלה שלי היא אם אנחנו יכולים לדעת כמה ישראלים היגרו מישראל.

השאלה, אם יש גוף ממשלתי שעוסק בזה.

750 אלף איש מתגוררים מחוץ לגבולות.

היום הבאתם 10,000 ישראלים בצורה מרשימה. יצאו 10,000 באותה שנה או 20 אלף או 50 אלף?

אתה לא יודע שהם לא יחזרו – צריך מינימום שנתיים.

אפשר לראות מגמות. מישהו פה יודע להגיד לנו נתונים?

ניסינו לבדוק את הסוגיה הזאת. זאת סוגיה קשה למדידה. נעשה עם הלמ"ס עוד בדיקות.

אלה לא נתונים שיש במשרד לקליטת העלייה; זה נתונים של משרד החוץ ומשרד הפנים.

יש פה נתונים של עולים של 2010.

זה קצת לא רלוונטי, כי התושב החוזר, כשהוא חוזר, הוא נספר כי הוא עבר את הגבול ולקח תעודת תושב חוזר; הישראלי שיצא לחו"ל נחשב מתגורר, העתיק את מקום מגוריו או את מרכז חייו בחו"ל, כשהוא נמצא בחו"ל מעבר למספר ימים בשנה. זה דבר שניתן למדוד אותו רק אחרי שנתיים, לכן קצת קשה פה לעשות השוואות. צריך לעשות עבודה קצת יותר יסודית, כי הנתונים בטבלה לא עוזרים לנו כאן להבין את התופעה.

מבחינת הלמ"ס, מה שאנחנו קיבלנו, ב-2010, שיצאו 15,600, ונכנסו 10,200. הפרמטר שהם בחרו זה שמי ששהה בישראל שנה, ואחרי שיצא מישראל, שנה הוא לא חזר, ואם הוא נכנס לישראל, הוא נשאר שנה. זה נותן לנו אומדן. נבקש, חנה, בעבודה משותפת של הלמ"ס ושלכם, לעשות עבודה שתעזור למשרד ותעזור לנו לעקוב.

אני חושבת שכאן צריכים גם לקחת בחשבון, שרוב האנשים שעוזבים את מדינת ישראל הם לא עולים חדשים אלא ותיקי המדינה, וזה גם אחד הנתונים, אדוני היושב-ראש, שהייתי ממליצה לך לקבל ממשרד הפנים, ואני מתעקשת – ממשרד הפנים, כי אנחנו עושים עבודה עם אחריות רבה. אנחנו אחראים על אותם עולים, שמגיעים למדינת ישראל, לקליטה מוצלחת של אותם אנשים, וגם לקחנו על עצמנו בתחילת הקדנציה משימה לא פשוטה - תושבים חוזרים, וכאשר הצגנו את זה לראש הממשלה, והוא שם לנו את היעדים שלו, עמדנו בזה, פלוס.

גברתי השרה, אין לכם סטטיסטיקה, כמה עולים?

יש לנו סטטיסטיקה לא מדויקת, כי בזה פחות עוסקים, אבל זה עולים שהם ישראליים למעשה, שהם חוזרים לפעמים לעבוד וחוזרים לארץ. מדובר בסדר גודל של בין 5 אחוז ל-6 אחוז. מבחינת הליכי הגירה, זה אחוזים מאוד נמוכים. אני יודע לדווח לוועדה נתון אחר, שהוא לא סטטיסטי, שאומר שבכל מצב ממדינות מוצא אנשים שעוברים לישראל או למדינות אחרות, אחוז החוזרים ממדינות אחרות הוא הרבה יותר גבוה מאשר חוזרים מישראל למדינות מוצא. זה נתון ידוע ובדוק אצלנו. כלומר אם יהודים מארגנטינה עברו לגור בקוסטה ריקה או עברו לגור במדינת ישראל, מבחינת אחוזים, החוזרים מישראל לשם או מקוסטה ריקה, הוא הרבה יותר נמוך.

אני עובר בחטף על סימנים של הצלחות, שאנחנו גאים בכך מאוד. כמובן, עדכון סל קליטה, מה שהשרה ציינה, היום זה תהליך אוטומטי – תוספת של 2.5 אחוזים – עדכון סל קליטה – דבר שלא היה מובן מאליו קודם. יזמות להקלה של מצוקת דיור. המשרד לא הלך רק לציין שיש מצוקת דיור, אלא עשה מאמצים אדירים, השרה הובילה את זה, ויש תוצאות. אנחנו לא מסתפקים בתוצאות, אלא אנחנו ממשיכים לחפש כל הזדמנות ואפשרות כדי להיטיב בנושא הזה עם העולים.
לגבי מסורבי עלייה, הנושא הזה נדון פה בוועדה - סוג של עשייה של צדק היסטורי לאזור גיאוגרפי מסוים וגם לתחום הספציפי ההיסטורי.
מבצע מחיקת חוקות – דבר כביכול טריוויאלי, אבל אתם יודעים שהעול הזה, המשרד יזם יחד עם רשות המסים, יחד עם בנק לאומי, למחוק חובות. יש סבירות גבוהה, שאולי נפטור את העולים מהחובות האלה לגמרי. מדובר בסל קליטה בזמנו, הלוואה שניתנה על-ידי הסוכנות היהודית.

בכמה אנשים מדובר?

כ-7,000-6,000 איש. זה סדר גודל של 8-7 מיליון שקל. אבל עובדה היא שהבנקים לא מסוגלים לגבות את זה, והמנגנון שמפעיל את הצורך של גביית מסים הוא יותר גבוה- - -

זה בנק לאומי?

כן. הכול עבר בסופו של דבר לבנק עידוד. זה עוד תוכנית שהסוכנות היהודית מימנה.

כל הנושא של מידע ושירותים – באתר האינטרנט. אחת הדרכים שלנו, להתגבר על המחסור של כוח אדם וגם להתאים עצמנו למציאות של שנות 2000, זה כל הטכנולוגיות. אבקש מסיגל בכמה מילים, להתייחס לנקודה הזאת, מנהלת אגף מערכות מידע.

שלום לכולם. בשלוש השנים האחרונות ביצענו מהלך של שדרוג משמעותי בכל הקשור בתחום הטכנולוגי. כל הנושא של הנגשת השירותים במסגרת ממשל זמין באים לידי ביטוי באופן בולט מאוד, ברגע שאנחנו מדברים בקהל היעד שלנו, שזה עולים ותושבים חוזרים. אתר האינטרנט מתורגם לחמש שפות, הוא מציע שירותים אינטראקטיביים, שמאפשרים לעולים בקלות להוריד טפסים.

יש לך נתונים על כניסות מחו"ל?

כ-3 מיליון גולשים פוטנציאליים ברחבי בעולם, כולל מדינת ישראל.

וחלוקה לפי מדינות, של התעניינות - יש לך הפילוחים הללו?

בהחלט יש. יש דגש משמעותי על צפון אמריקה, מערב אירופה וכדומה.

תודה רבה. אגב, המשרד בחודש הקרוב הולך לעבור לפלטפורמה חדשה, מודרנית מאוד. אני חושב שנהיה המשרד הממשלתי הראשון שמשתמש בה מבחינת כל הנושא הזה. אנחנו גם מטפחים את כל הנושא של פייסבוק והכול.

שיפור קליטה ראשונית ומחשוב. זה ההמשך למה שאמרה סיגל. החלטת המשרד, שהתבססה על ניסיונות גם של ארגון "נפש בנפש" וגם הסוכנות היהודית - כלומר הצורך בא מהשטח. מיסדנו את כל הנושא של מתן שירותים ראשוניים בנתב"ג, וכך העולים חוסכים לעצמם עד חודשיים סידורים וריצות. כמובן, המשרד הכניס את עצמו כמה שיותר קרוב לעולים, אם זה בנושא מחשוב, פרויקטורים וכל מה שקשור לנושאים של סיורים באתרי מורשת וכו'.

בנושא דיור דובר – פריצות דרך, 10,000 יחידות דיור במשך תקופה, החלטת הממשלה האחרונה מאפשרת למשרד לפעול בתחום 4,000 יחידות דיור במשך חמש שנים. אני לא רוצה להקדים את המאוחר – מחר אני מקווה שנקבל החלטות טובות, ונוכל לאפשר לשרת הקליטה כבר בחודש הקרוב להניח אבני פינה לדיור החדש.

גם הנושא של דוח טרכטנברג וכל מה שקשור לנושא עולים, הכפלת סיוע בשכר דירה למשפחות עולים וחד-הוריות, דיור ציבורי, 7 מיליון שקל תוספת לרכישת דירות נר – בעיה מאוד סבוכה וקשה.

כמה דירות?

8-7 דירות. זה דירות מאוד יקרות. מה שהיה למשרד עכשיו זה 7 מיליון שקל. זה פשוט הכפלה. אפשר לקנות בין 7 ל-8 דירות, במקרה הטוב. זה יותר טוב ודאי ממה שהיה.

זכאות למשכנתא – זה חלק מאבני היסוד הראשונים להרחבת זכאויות לעולים – 15 שנה – עולים יוכלו לממש משכנתא מעכשיו. כמובן, אכלוס של 620.

מהנתונים הידועים לי, יש כמעט 50 אלף עולים שעומדים בתור לדיור ציבורי.

שמקבלים השתתפות בשכירות.

אבל עומדים גם לקבלת דיור ציבורי. בעצם, למה הם עומדים? יש שני תורים: אחד של משרד השיכון, שזה כמה אלפים, ויש כמעט 50 אלף של עולים. השאלה, האם הם צריכים לעמוד במשרד הקליטה? לא אמורים לעבור בכלל לשיכון באיזשהו שלב? הרי לכם אין תקציבים- - -

אני חושב שבמשרד השיכון אין להם סיכוי לקבל את זה.

במשרד השיכון בחיים לא יקבלו דירה.

אבל השאלה, אם יש 50 אלף איש, אם יש להם סיכוי לקבל אצלכם?

אנחנו במשך שנתיים וחצי בלבד נתנו למעלה מ-10,000 פתרונות דיור, ומחר אנחנו מקבלים החלטה בוועדה לבנייה על קרקע חומה, והמדינה מתחילה לבנות על קרקע חומה במרכז המדינה. אני חושבת שזאת פריצה שלא היתה מאז שאני, לפחות, משך 20 שנה, מכירה איך הממשלה פעלה בעניין בנייה. קיבלנו בנייה ל-5,000 יחידות דיור, 4,000 זה בתוך התקציב, ו-5,000 זה בסגנון אחר לגמרי. יש פרדוקס: כשהתחלנו לחלק 650 יחידות דיור ששיפצנו אותן, עמדנו מול קשיים. עולים היום הסתדרו כבר, חלקם, ומה שמספק חלק מהאנשים זה דירה שכורה יותר רחבה, יותר גדולה. אז יש פה איזשהו פרדוקס. עמדתי בבאר שבע, כשהייתי צריכה לחלק דירות של 2 חדרים פלוס מרפסת ענקית, והיתה בעיה. כנ"ל בחיפה ובכפר סבא, כלומר זה לקח לנו יותר זמן מאשר אז ציפיתי שזה ייקח. לכן לאנשים יותר טוב לעמוד במשרד לקליטת העלייה. אנחנו נותנים פתרונות.

מהפרסומים של המכרזים שמתפרסמים, של משרד השיכון, האם יש נקודת זיכוי לעולים, שמעדיפה?

לא. יש שם קריטריונים כל כך קשים, שמייד יודעים. אם החד-הורית לא קיבלה אצלנו, היא בחיים לא תקבל- - -

זה לא מה שאני שואל. גם לאור החלטות הממשלה, יש הרבה מאוד מכרזי דירות שמתפרסמים בכל הארץ. אני לא יודע מתי הזמינות של הדירות. השאלה שלי, האם יש העדפה או מתן נקודות לעולים – מי שרוצה להיות במסלול של אותן דירות שמתפרסמות?

להפך. מה שאתם יכולים לעשות, ואתה, אדוני היושב-ראש, החלוקה בין משרד השיכון בדירות מתפנות והמשרד לקליטת העלייה היא חלוקה מאוד לא צודקת. שם נשארים כמעט 70 אחוז, ואצלנו היתר. לכן בתחילת הקדנציה ניסיתי לפתור את הבעיה, ולעשות חלוקה: 50 אחוז-50 אחוז, לפחות כמו שהיה בתחילת העלייה. לא הצלחתי, ואתם יכולים לסייע לנו בכך.

דימה, אני מבקש לסיים את דבריך, כי אנחנו מתקרבים לזמן מליאה. אני מודה לך, ומי שלא קיבל, יש החוברת – אני ראיתי אותה, ומי שירצה, יוכל לעיין בשאר הדברים.
אני רוצה לשמוע את "נפש בנפש" – אתם מארגנים לנו מחר השכמה מוקדמת, למטרה ראויה. נשמע הערות שלכם. בתקציב שהוגדל קיבלתם תוספת לכם גם - 40 מיליון שקלים?

לא מה-40 מיליון, זה לא שייך לנו.

השתתפות המשרד לקליטת העלייה בתוכנית מינהל הסטודנטים – במקום 35 מיליון שקל כרגע עומד על 43.5 מיליון שקל. זה גידול של כמעט מעל 20 אחוז של הנושא.

האם ממשלת ישראל הודיעה שהיא הגדילה את תקציב המשרד ב-40 או 42 מיליון שקל?

היא הגדילה בשימושים של תקציב המשרד ולא בתוספת.

האם אתם הייתם משתתפים ב-35 מיליון שקל?

כן.

ה-10 מיליון שקל עכשיו זה תוספת תקציב שאתם מקבלים מהאוצר, או אתם מסתדרים מהתקציב שלכם?

האוצר לא מוסיף. זה משרד ראש הממשלה, המל"ג, ו-6.5 מיליון שקל – הסוכנות היהודית הולכת לשלם משכורת לעובדים שלו - אני מקווה עד סוף שנת הלימודים בשנה הבאה. כל השאר זה משרד הקליטה.

השאלה, אם יש תוספת תקציב?

יש תוספת תקציב חד-פעמית – סדר גודל של 21-20 מיליון שקל.

לכל הפרויקטים שאושרו?

לא, רק למינהל הסטודנטים.

בהחלטת הממשלה היו מספר- - -

משרד הקליטה מממן אולפנים- - -

החלטת המשלה מיום ראשון דיברה על שינויים כאלה ואחרים. כמה כסף נוסף לתקציב משרד הקליטה - לא מהמקורות הקיימים שלכם אלא ממקורות אחרים?

21.5 מיליון שקל. זה במינהל הסטודנטים. זה לא בהחלטת ממשלה. זה 20. החלטת הממשלה זה 20 מיליון שקל תוספת תקציב. כל השאר זה מימון משרד הקליטה, זה חד-פעמי, זה לא תוספת פעילות.

בבקשה.

כבוד שרת הקליטה, סופה לנדבר, יושב-ראש הועדה, חבר הכנסת דני דנון, מנכ"ל משרד הקליטה, דמיטרי אפרצב.  ברצוני להודות לשרה ולמנכ"ל משרד הקליטה על הסקירה המורחבת, העניינית והמעניינת שלכם. אני מתנצל שהרב יהושע פס לא יכול להיות פה, מנכ"ל הארגון, היות שהוא מלווה את ה-239 עולים חדשים שנוחתים מחר בבוקר. יש הקיץ כ-2,000 עולים מצפון אמריקה שיגיעו, והמגמות שראיתם מ-2010 ו-2011, שיש ירידה מסוימת מהעלייה מצפון אמריקה – ב-2012 הירידה הזאת נמחקה, ואנחנו חוזרים השנה למספרים שהיו ב-2010 של כ-4,000 איש.
  

ברצוני לציין ששיתוף הפעולה ההדוק של המשרד לקליטת העלייה ו"נפש בנפש" מניבה תוצאות חיוביות ביותר למדינת ישראל, ובמיוחד לציבור העולים מצפון אמריקה ואנגליה. שיתוף הפעולה שלנו הוא דוגמה למופת להצלחת שילוב המגזר הציבורי עם המגזר השלישי, בזכות שני הצדדים שהכירו ביתרונותיהם היחסיים של  השני, ובכך הצליחו למנף אחד את השני, ולהגיע לתוצאות יעילות ביותר לציבור העולים.

 
כמו כן, אני מודה לשרה ולמנכ"ל על השגת פתרון הולם עם מנהל הסטודנטים על-מנת לסייע לציבור הסטודנטים העולים.

 

ולבסוף, עליי לציין את ההתייעלות בהליכים של הטיפול בעולים ביוזמת המנכ"ל, ברגע הגעתם לנמל התעופה בן-גוריון, כאשר העולים לא רק נרשמים לקופת חולים אלא מקבלים במקום תעודת זהות - זה דבר שאנחנו, "נפש בנפש", שמנו דגל לפני הרבה זמן, ועכשיו זה יושם, וזה חיסכון אדיר בטרחה ובזמן לעולים בזמן עלייתם.

אנחנו, "נפש בנפש", מצפים להמשך שיתוף פעולה פורה עם משרד העלייה והקליטה. אני שוב מודה לשרה ולמנכ"ל.

מה אתם צריכים עוד? כדי להביא עוד עולים מצפון אמריקה, שיש שם 6 מיליון יהודים, מאגר העולים הגדול ביותר של העם היהודי, אתם חזקים שם, מה אתם צריכים כדי להביא עוד עולים?

תקציבים. אנחנו רואים היקש ישיר בין סכומים שאנחנו מקבלים – איך אנחנו מצליחים למנף אותם בתוכניות שיווקיות, ואנחנו עושים כמה יוזמות חדשות השנה. פתחנו השנה תוכנית חדשה לחיילים ורודים – לא רק מצפון אמריקה אלא מכל העולם.

אתם יכולים להתחייב - תקציב פר עולה?

זה מה שקורה בפועל.

עכשיו תקבלו על כל עולה X כסף – תוכלו להביא עוד 10,000 עולים בשנת 2013?

לא 10,000. זה הליך שיווקי ארוך, אבל המגמות שם, במיוחד בצעירים בגילאים 18 עד 30 בצפון אמריקה, הפוטנציאל שם הוא גדול מאוד. הם מסיימים שם אוניברסיטה, ואין להם עבודה.

היו דיונים בוועדה לגבי הרחבת פעילות "נפש בנפש" בצרפת, בבריטניה, אוסטרליה דיברו אתי. איפה הדברים עומדים, אם בכלל?

כרגע התרחבנו מסביב לעולם בנושא החיילים הבודדים, כלומר כל מי שהיום עולה בגיל 18 עד 21 וחייב גיוס עם הגעתו ארצה, "נפש בנפש" ילווה אותו ויטפל בו, מכל העולם.

מדרום אמריקה גם?

הגברנו את הצוות שלנו עם דוברי רוסית, ספרדית, צרפתית, פורטוגזית. פתחנו מחלקה חדשה עם פעילות ענפה מסביב לעולם.

זה למי שעולה כחייל בודד.

מי שעולה בגיל 18 עד 21 בלי הוריו, וחייב גיוס, כי הוא אזרח ישראלי, הוא מוגדר, לפי הצבא, חייל בודד עולה, ואנחנו נותנים לו אחר כך תמיכה מאוד נרחבת. זה חדש – רק בשבועות האחרונים פתחנו את התוכנית הזאת. זה בשיתוף פעולה עם - - - צה"ל מצפון אמריקה. זה נתן לנו חשיפה גלובלית. מה יקרה בעתיד עם ארצות אחרות – אין לנו תוכניות כרגע להתפתחות בארצות נוספות. נעשה את זה ודאי בשיתוף פעלה עם הסוכנות היהודית.

תודה. מאיר לב, יושב-ראש מועצת ארגוני העולים, בבקשה.

אני רוצה לברך את השרה על הפעילות שמקיימים במשרד מאז שנכנסה לתפקיד ועל ההסכם החדש בין משרד הקליטה והסוכנות היהודית, שהתחיל מינהל הסטודנטים ועוד כמה פרויקטים. השרה, סופה לנדבר, היית יושב-ראש של ארגוני עולים. יש כמה חברי כנסת שגם היו יושבי-ראש ארגוני עולים, גם נתן שרנסקי, יושב-ראש הסוכנות, היה יושב-ראש ארגון עולים, גם איווט ליברמן היה יושב-ראש ארגון עולים, אבל בהסכם האחרון שכחתם את ארגוני העולים. עם עוד 5 אחוז יכולתם להציל- - -

כמה כסף ארגוני העולים מקבלים היום ממשרד הקליטה? מה הסכום של 2011, 2012?

עוד לא קיבלנו אישורים.

מה היה התקצוב ב-2011?

200 אלף שקל.

לא, זה היה 2.5 מיליון לעומת השנה הקודמת, שזה היה 7.5 מיליון. בפועל רוב ארגוני העולים לא הצליחו להגיע. מה שקרה – רוב הכסף, השקענו בארגונים- - - , כלומר החלטתי שאנו לא משרד שמממן- - -, עם כל הכבוד. ארגוני העולים לא הצליחו, למרות שעשינו קורס, ואריה קורת ישב עם כל ארגון, והחלטתי שבלשכה שלי יושבת מישהי שעובדת מול ארגוני העולים ועוזרת להם למלא את המסמכים הנדרשים.

אם הם בסדר, בבסיס התקציב כמה עומד לרשות ארגוני עולים?

זה לפי הפעילות, 2.5 מיליון.

100 מיליון שקל הם לא יקבלו. המקסימלי והמינימלי - כמה?

הבעיה – ומריו, אני מקווה שתגיד את זה לא רק בשיחות אלא גם בוועדה – הבעיה המרכזית היא שארגוני עולים נתמכו בהרבה מאוד תקציב מהסוכנות היהודית. בשינויי ייעוד ובשינויים כאלה ואחרים התקציב הזה ירד. משרד הקליטה מתקצב פעילות פר פעילות. המגזר השלישי אמור לעזור בפעולות כאלה ואחרות שהממשלה מובילה, וזה לא אמור להיות הפוך – הם לא צריכים להיגרר. אנחנו עשינו סדר בתחום של הפעילות הבלתי-פורמלית הזאת, ומיקדנו את מה שאנחנו צריכים עזרה. משרד הקליטה במקום 17 תחומים – ב-4 תחומים בלבד.

ישבנו עם ארגוני עולים, והחלטנו יחד אתם, על מה לתת דגש.

נכון, אבל התקציב נשאר 2.5 מיליון. אם מחלקים את זה לכל הארגונים, זה פחות מ-40 אלף שקל לכל ארגון. על מה אנחנו מדברים? ואנחנו מדברים על ארגונים שפועלים ועוסקים בכל רחבי הארץ.

כה ארגונים יש?

יש מאות, אבל במועצה כיום יש יותר מ-20 שמייצגים את העולים מכל רחבי העולם, ואנחנו מדברים גם על ארצות הברית וגם צרפת וגם איטליה.

מי שניגש אלינו זה כ-170-150 ארגוני עולים. לדעתי, מי שצריך לקבל מאתנו תקציבים זה מקסימום 30 ארגוני עולים שעוזרים לפעילות של העולים, להיכנס לחיים כאן במדינה. אנחנו פנינו לשר נאמן, כדי להקל על ארגוני העולים, כדי להרחיב את הפעילות של ארגוני העולים מולנו. לא הכול תלוי בנו. אישורים אנחנו צריכים בכל זאת לקבל ממשרד המשפטים, ולא הצלחנו. בחלק מהדברים הצלחנו, ובחלק - לא. לדעתי, יש חלק מהארגונים שקיבלו בשנה שעברה בוכטה של כסף, ולדעתי, אני כמשרד לקליטת העלייה, לא הייתי צריכה לתת להם, אבל הם, לפי הנתונים של הממשלה והמשרד הרלוונטי שמאשר, עומדים בקריטריונים, ולכן קיצצנו את הכסף, כדי לתת ישירות לאותם ארגונים. אבל לא בכל ארגון יש מסמכים נדרשים ואישורים נדרשים ושל רשם העמותות, מס ההכנסה וכן הלאה.

ולמי שכן יש ולמי שכן עומד בדרישות, אם לוקחים 2.5 מיליון, לחלק לכל כך הרבה ארגונים, אנחנו מבינים שיש כאן תמיכה מאוד מזערית, לעומת הפעילות שכל ארגון וארגון ממנף - הוא צריך להביא את החלק משלו. יש כאן מאצ'ינג, יש כאן מתנדבים.

בתחום של עידוד עלייה בלבד, נעשו שינויי קריטריונים – שם ניגשו כרגע 6 ארגונים – ארגון "נפש בנפש" הוא מהמשמעותי ביותר, אבל מבין כל הארגונים, לצערי הרב, מי שלא רצה לגשת, לא קיבל, ומי שניגש, קיבל. אם הפעילות תהיה נכונה, זה ילך ויתרחב, ותהיה סיבה, לתקצב תקציב פעילות כזה בסכומי כסף הרבה יותר גדולים.

נכון, אבל אנחנו מדברים על קליטה. אתה יודע שהקליטה היא לא פחות חשובה.

יש קריטריונים. אתם יכולים לגשת למבחני תמיכה של 2013, ולזכות בתקציבים קבועים.

הבקשה ברורה – ארגוני העולים מבקשים להגדיל את בסיס התקציב לתמיכות בארגונים. לגיטימי. אנחנו מבקשים מהשרה, לקחת את זה בחשבון בקביעת התקציב לשנת 2013.

מה סדר הגודל של התקציב?

שנה קודם זה היה 7.5 מיליון שקל. השנה זה 2.5 מיליון שקל. אתם צריכים לקחת בחשבון שהמשרד עומד בקיצוצים רבים ביותר. כמעט כל חודשיים ממשלת ישראל מקצצת במשרד לקליטת עלייה עבור פעילות של המדינה והממשלה.

תודה. זיווה מקונן, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, בבקשה.

כבוד השרה, כבוד המנכ"ל, כבוד היושב-ראש. הדוגמה האחרונה ממחישה קצת את ההתייחסות של קליטת יוצאי אתיופיה, כי אם ארגוני עולים מתוקצבים, וארגונים יוצאי אתיופיה לא נמצאים בתוכם, זה אומר דרשני.

על סמך מה את אומרת את זה?

אנחנו שמחים ולא מבקשים מאף משרד ממשלה, כי תפקידנו הוא לסנגר ואנחנו לא דורשים, אבל ארגון שמעודד עלייה כמו ארגון מכנף דרום לציון, הוא נמצא בקטגוריה של מעודד עלייה, והוא לא נמצא. אנחנו יודעים על- - -

זה עלייה על-פי החלטת ממשלה.

הנושא השני – אנחנו מדברים פה על עידוד עלייה ועל קליטה ו"נפש בנפש", על מה עושים, וכל עלייה היא מבורכת, וכשמדובר בעלייה של יהודי אתיופיה ממתינים היום כ-4,000 יהודים שהותר להם לעלות ארצה, והמדינה כל פעם יושבת להחלטות ממשלה שונות, ולא מעלה אותם מיידית. מדינת ישראל משקיעה המון כדי לחפש יהודים, להעלות אותם.

מה הבקשה שלך מהמשרד?

אני מצפה מהמשרד לעלייה וקליטה, שיפעיל לחץ על ממשלת ישראל, להעלות את האנשים האלה, שממתינים שנים, והאישור שלהם לעלייה התקבל – ההחלטה שהתקבלה ביום א' מדברת על כך שלא יירד מתחת ל-50 כל חודש. תאריך הסיום הוא מרץ 2014. זה מקומם, כי מדינת ישראל יכולה להעלות את 4,000 האנשים האלה תוך חודש-חודשיים, וזו מדינה שהתגאתה להעלות מיליון יהודים ב-91'. זה בהחלט אומר המון.

לגבי יציאה ממרכזי הקליטה, עולים שוהים במרכזי קליטה שנים. נסגרו הרבה מאוד מרכזי קליטה, ואפשר לפתוח מרכזי קליטה. יש מקומות במרכזי קליטה, ואנשים שוהים במרכזי קליטה יותר מדי זמן. אנחנו יודעים שבשנה האחרונה יצאו יותר בגלל העלאת המשכנתאות למשפחות גדולות, אבל הרבה מאד משפחות עדיין שוהות במרכז קליטה במשך שנים, ואי-אפשר לתת לאנשים האלה לשהות כל כך הרבה זמן, הן בהמתנה באתיופיה והן במרכז קליטה במקום ארעי עוד כמה שנים, ולצפות שתהיה קליטה טובה בישובים.

הנקודה השלישית – ההפניה וההסללה לשכונות במצוקה. לא ייתכן שהעולים האלה מופנים להיכנס ולהתיישב בשכונות מצוקה. אנחנו יודעים למה זה גורם. בסופו של דבר החינוך שהילדים נמצאים בנפרד - כ-100 אחוז תלמידים יוצאי אתיופיה, ההשלכות הן קשות, ואנחנו מצפים שהמשרד לקליטת העלייה יטפל.

אדוני, אם אתה נותן לארגוני העולים יוצאי אתיופיה לדבר, אני דורשת עכשיו פתיחה של דיון לפחות לשעה, ואנחנו ניתן דין וחשבון, ולומר לי, לשרה לקליטת העלייה, שפעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל נסעתי לאתיופיה, המלצתי לראש הממשלה לסגור את הגונדר, להגיד לי כאן בוועדה זה פופוליזם, ואני מוחה על כך. ארגוני עולים יוצאי אתיופיה חייבים להגיע למרכזי קליטה. מתי בפעם האחרונה היית במרכז קליטה? מתי בפעם האחרונה התנדבת למען אותה עלייה, שאת מדברת עליה כל כך גבוה?

אני כל הזמן מגיע לשם, ואספר לך מה ראיתי.

אתה לא צריך לספר לי. אני נמצאת בשטח יותר ממך.

זיווה, העלית פה נושאים שאפשר לדבר עליהם במשך ארבע שעות. הוועדה התכנסה עשרות ישיבות על חלק מהנושאים שדיברת עליהם. עכשיו לדבר על כל הנושאים של מרכזי הקליטה, של קצב העלייה, של כל מה שהעלית - זה עשרה דיונים שכבר קיימנו אותם ונמשיך לקיים. יש לנו בשבוע הבא גם דיון על מוקדי קליטה, ואני מזמין אותך לבוא, וניגע בכל נושא. לכן אני לא מצפה מהשרה לענות על הדברים, כי הדברים - פתחת פה יריעה שאפשר לדון בה שעות. ד"ר נגוסה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. לא אחזור על הנקודות שהעלתה זיווה אלא אוסיף נקודה. היום במרכזי קליטה העולים נמצאים במצב קשה ביותר. אפשר לשמוע מנציגי העולים בעצמם. מנתקים להם גז, חשמל, מים. מפרקים את הדלת, מעלים את השכירות בצורה מוגזמת ביותר כדי למרר את חייהם, ושייצאו בכוח ממרכז הקליטה.
כולנו בעד שהעולים ייצאו ממרכז הקליטה לדיורי קבע. כולנו כל הזמן אמרים: תגדילו את המשכנתאות, והם יכולים לקנות דירה ולצאת. משנות ה-90 עד היום לא הגדילו משכנתאות למשפחות עד שלושה ילדים; מארבעה ילדים ומעלה הוסיפו את זה, ולכן אנחנו רואים את התוצאה - קונים ויוצאים. אבל אלה שעד שלושה ילדים – אין להם פתרון. תוכנית מדיניות השכירות שאתם הוצאתם זה לא פתרון נכון, העולים לא מקבלים.

אבל אמרת לראש הממשלה תודה, אז אתם מדברים בכמה קולות? כאשר ראש הממשלה קיבל החלטה, אתה אישית אמרת לו: תודה, אדוני ראש הממשלה.

על מה? אני מדבר על המשכנתאות. על עניין העלייה זיווה דיברה, ולכן לא נכנסתי לזה. אני רוצה להגדיל את המשכנתאות. גם השכירות של חמש שנים – אפשר לתת אותו סכום, ולהגדיל את המשכנתאות, ולתת להם אפשרות לקנות ולצאת.

תודה. ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית, בבקשה. צריך לנעול את הישיבה.

אני רוצה לברך את השרה והמנכ"ל על הסקירה הממצה והמרתקת. אני גם רוצה לברך את משרד הקליטה, משרד ראש הממשלה על הסקירות שעשינו בשבוע האחרון, והגענו להסדר כולל להמשך מימון של מינהל הסטודנטים והאולפנים, וגם על החלטה של הממשלה יחד עם הסוכנות היהודית, להקים עוד מרכז קליטה במתקן של הסוכנות. למרות שההסדר בין המדינה לסוכנות היה שהמימון והטיפול הוא בחו"ל, אנחנו נענינו לבקשת משרד ראש הממשלה, ואנחנו מוסיפים 12.5 מיליון שקל לפתיחת מרכז קליטה חדש באיבים - דבר שיביא לעוד 520 מיטות, דבר שיאפשר את האצת התהליך של הבאת העולים ארצה, שזה רצון של כולנו פה.

לגבי שינוי הייעוד של הסוכנות שהוזכר פה, וזה גם מתקשר להסדר האחרון עם משרד ראש הממשלה, אנחנו נמצאים בקשר רצוף עם משרד ראש הממשלה בעניין הייעוד של הסוכנות, והתיאומים שלנו נעשים מולם. אנחנו שינינו דברים כדי להעמיק את פעילות הסוכנות - - - בחו"ל, להביא ליותר פעילות העלייה בחו"ל, להביא ליותר עידוד עלייה בחו"ל, להעמיק את הקשר של הצעירים והתפוצות בישראל.

מילה אחרונה לגבי נתוני העלייה, נתוני העלייה שהוצגו פה אינם על 2012; ב-2012 בין ינואר למאי אנחנו רואים עלייה של 2 אחוזים מכלל העולים, ללא אתיופיה, רואים עלייה של 20 אחוז מאירופה, 17 אחוז ממזרח אירופה, וגם איפה שיש ירידה – ירידה מאוד קלה. לכן אנחנו בטוחים שנשמור על סך כל רמת העולים בשנת 2012 - סדר גודל של 19 אלף עולים.

תודה רבה. ד"ר שרה רובינשטיין, משרד החינוך - בקצרה, בבקשה.

תודה. כבוד השרה העלתה את עניין רמת ההוראה באולפנים לעברית. יש משא ומתן מינואר 2011, יש שיתוף פעולה בין שני המשרדים. בכירים ממני דנו בדבר בימים האחרונים. נעשים המון דברים לכיוון של עבודה מאוד משובחת. משרד החינוך, האגף לחינוך מבוגרים מלמד את צעירי צבר שמגיעים מדי שנה, אנחנו מלמדים את התלמידים שמינהל הסטודנטים מפנה אלינו במסגרת האולפנים – אולפני תק"א, אולפנים לצעירים, אולפנים אוניברסיטאיים, וגם בכל רחבי הארץ יש עבודה מאוד יפה. אני חושבת שנדרש דיון רק על הנושא הזה, ולא לעשות את זה על רגל אחת. אנחנו ממשיכים את שיתוף הפעולה. ככל שאנחנו יודעים, הבכירים במשרד מקדמים את שלושת האולפנים המשודרגים לפתיחה בנובמבר 2012.

תודה רבה. אני יודע שיש עוד דוברים רבים, אבל אנחנו נאלצים לסיים. אני מבקש מהשרה שאת הישיבה הבאה שלנו – אנחנו מקבלים את הזמנתך.

מה אתנו? לא יכול להיות שהשרה תיתן סקירה, וחברי הכנסת לא יתייחסו. זה הזוי אפילו.

<נמשיך את הישיבה במשדר הקליטה. נזמין את כל הנוכחים להגיע להמשך דיון במשרד הקליטה. אני חייב להודות לכל המשתתפים. נזמין אותם להמשך הדיון. אני מודה לשרה ולמנכ"ל. אנחנו נועלים את הישיבה במישור הפורמלי.>
<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>