PAGE
2
ועדת משנה לנושא חלל
10/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 2>
מישיבת ועדת משנה לנושא חלל
יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ב (10 ביולי 2012), שעה 13:00

<חינוך בתחום החלל והצגת פרוייקט SPACE IL>

חברי הוועדה: >
זאב אלקין – היו"ר

>
יוסי קאליפא - מרכז תחום מחקרים במדעי החיים, משרד המדע והטכנולוגיה

רן בר - סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, משרד המדע והטכנולוגיה

אבי ענתי - סמנכ"ל תיאום, תכנון ובקרה, משרד המדע והטכנולוגיה

מנחם קדרון - מנכ"ל, סוכנות החלל הישראלית

חיים אשד - יועץ, סוכנות החלל הישראלית

דניאל ברוק - יועץ לשיתופי פעולה בין לאומיים, סוכנות החלל הישראלית

אורנה מארי אורשן - יועצת למנכ"ל הסוכנות, סוכנות החלל הישראלית

רן שמחה - יועץ לנשיא המדינה לנושא טכנלוגיות חדשניות, בית הנשיא

דני גלושנקוב - רפרנט מדע והשכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצר

עופר רימון - מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

פנינה אל-על - סגנית מנהלת מח' שיתוף פעולה תרבות ומדע, משרד החוץ

אורן ברדה - ר' ענף לווינות וחלל חיל האוויר, משרד הביטחון

עופר אטיה - ר' מדור איתור וקליטה חיל האוויר, משרד הביטחון

פרידה סופר - מזכ"לית המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

דגנית פיקובסקי - מרכזת הוועדה למדיניות מו"פ בחלל, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

טל ענבר - ראש המרכז לחקר החלל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

איתן גרוסמן - ראש מחלקת סביבת חלל, המרכז למחקר גרעיני נחל שורק

אינה אוסדצ'י - מנהלת פרויקטים, קרן רמון

טל ברמן - אוצר ראשי, ראש אגף תערוכות ופיתוח, המוזיאון הלאומי למדע טכנולוגיה וחלל, חיפה

יגאל פתאל - יו"ר, האגודה הישראלית לאסטרונומיה

יהונתן וינטראוב - מייסד spaseil, נציגי פרוייקט space il

ינקי מרגלית - יושב ראש, נציגי פרוייקט space il

כפיר דמרי - מייסד הפרוייקט, נציגי פרוייקט space il

יריב בש - מייסד, נציגי פרוייקט space il

ורדה גור בן שטרית - סמנכ"ל תכנים, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

עודד אברהם - כתב חלל, מורה לאסטרונומיה, מוזמנים נוספים

אבי הר אבן - יועץ בנושאי חלל, "אדמונד דה-רוטשילד" שרותי השקעות


כפיר ברקוביץ - תלמיד בי"ס

איריס ברקוביץ - אמא

ספיר זך - תלמידה, נציגי פרוייקט space il

מירי זך - הורה מלווה, נציגי פרוייקט space il

אביטל מויאל - עמית מחקר, סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת תל-אביב

הראל בן-עמי - וועד האסטרונומיה, לשכת המהנדסים והאדריכלים

נירה לאמעי

לוי ענת

אתי אפלבוים
<חינוך בתחום החלל והצגת פרוייקט SPACE IL>

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת המשנה לנושא החלל.

הנושא היום הוא כללי וגם התמקדות בפרויקט דגל ספציפי, שלמעשה מחבר בין הנושא הקודם שלנו, שדנו בו לפני זמן מה לגבי תכנית החלל הישראלית ובכלל המצוינות שיש במדינת ישראל בתחום החלל. הנושא שלנו עכשיו הוא חינוך בתחום החלל והצגת פרויקט SPACE IL. עיקר עיסוקינו היום זאת הסוגיה של נושא החלל והנוער כשלעצמו, וגם כמנוף להגברת העניין בכל נושא המדעים וחיזוק לימוד המדעים במערכת החינוך הישראלית.
כפי שאמרתי, אנחנו נסקור כאן את כל מכלול הפעילות בתחום החלל. הוזמנו לכאן הרבה גופים, כמו קרן רמון ואחרים, שעוסקים בנושא הזה. בחרנו גם להתמקד בפרויקט אחד שיש לו היבט חינוכי. יש לו גם הרבה היבטים אחרים וזה הפרויקט של SPACE IL.

קודם אבקש מהנציג של משרד החינוך לתת סקירה קצרה איך רואים במשרד החינוך את כל הפעילות בתחום שלן החלל ומה הם מתכוונים לעשות מבחינתם בשנים הקרובות.

לאחר מכן נעבור ל- SPACE IL ולאחר מכן לדוברים נוספים. נמצאים כאן נציגים ממשרד המדע, מתכנית החלל הישראלית, שהם היו במרכז הדיון הקודם. ישנם כאן נציגים מקרן רמון ונציגים מגופים אחרים.

בבקשה.

שלום לכולם. שמי ד"ר עופר רימון מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. בשנים האחרונות אנחנו מקדמים ומחזקים מאוד את לימודי המדע והטכנולוגיה בכלל. אנחנו מדברים בכל שכבות הגיל: בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, חטיבות עליונות.

הצגנו כבר בוועדה הזאת תכנית אסטרטגית לחיזוק לימודי מדע וטכנולוגיה ובכלל זה התכנית שפועלת בבתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים, שם אנחנו אוכפים גם את נושא שעות הלימוד, גם את תכנית הלימודים. הראנו שכבר רואים שיפור מאוד יפה בהישגים של התלמידים במבחנים הלאומיים בתחומי המדע והטכנולוגיה.
במסגרת הזאת הצגנו גם תכניות שאנחנו מקדמים לתלמידים מצטיינים. תכנית הדגל שלנו היא עתודה מדעית טכנולוגית. מכיתה ז' עד כיתה יב' תלמידים לומדים תכנית תוספתית בפיסיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב כבר מכיתה ז'. הגדרנו את המושג "תעודת בגרות מדעית טכנולוגית איכותית". שמחנו מאוד להתבשר בישיבה הקודמת של ועדת מדע וטכנולוגיה שדנו בנושא, שהטכניון בחר להעניק בונוס מיוחד לתלמידים שיהיו זכאים לתעודת בגרות שכזאת, שכוללת 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות מדעיות בכימיה, פיסיקה וביולוגיה, ועוד 5 יחידות מדעיות או טכנולוגיות.

אם אנחנו נצלול לנושא שבדיון, כל נושא החלל. קודם כל אנחנו מאוד מברכים קיום ישיבה בנושא הזה. אנחנו מכירים את הפרויקט של SPACE IL. זה פרויקט מדהים, שאפתני ויש לו השלכה גם על התלמידים שלנו שמגלים הרבה מאוד התעניינות, גם כתוצאה מהפרויקט הזה.
אנחנו מתחילים ומלמדים את הנושא של החלל כבר בבית הספר היסודי במסגרת לימודי מדע וטכנולוגיה. כיתות ד', ה' ו-ו' מתרכזים בנושא של מערכת השמש בעיקר. בחטיבת הביניים, מסיבות של מחסור בשעות, במסגרת לימודי מדע וטכנולוגיה אנחנו לומדים כימיה, פיסיקה וביולוגיה והנושא של החלל נלמד במסגרת לימודי הגיאוגרפיה, שם נלמדים הנושאים של מסעות לחלל והיקום ומרכיביו.

במסגרת התכנית "עתודה מדעית טכנולוגית", שכמו שאמרתי היא תכנית למצטיינים, יש לנו תוספת של שעתיים פיסיקה כיתות ז', ח' ו-ט' ואנחנו משלבים את נושא החלל דרך לימודי הפיסיקה והעקרונות הפיסיקליים. כל נושא מדידת זמנים, אנחנו קושרים מרחק וזמן ללימודי החלל, שיגור רקטות, גם היבטים תיאורטיים וגם היבטים יישומיים, הכוכבים ומסילותיהם, כוח ואנרגיה.

נמצאים כאן נציגי קרן רמון שיציגו תכנית משותפת שלנו. בכלל, זאת הזדמנות להודות לקרן רמון על כל הפעילות שהיא עושה, גם במסגרת SPACE IL אבל בכלל בקידום לימודי מדע וטכנולוגיה. יש אולימפיאדה על-שם אילן ואסף רמון שמתרכזת בנושא החלל. יותר מ-100 בתי ספר משתתפים באולימפיאדה הזאת ומציגים פרויקטים ותכניות שהם עושים בנושא הזה, במסגרת לימודי המדעים בבתי הספר ובחטיבות הביניים. אני מניח שקרן רמון תציג את הנושא הזה מאוחר יותר.

אני לא יודע אם יש כאן נציגים ממרכז החלל בהרצלייה שהקימו כיתה אזורית שעוסקת בנושא לוויינים וחלל. זה פרויקט מאוד מעניינן שבמסגרתו הם גם לומדים על העקרונות של לוויינים וגם מתכננים לשגר לוויין. פעם ראשונה, למיטב ידיעתי, שבית ספר או עיר תשגר לוויין לחלל. זה פרויקט מאוד מעניין.

במסגרת לימודי הפיסיקה העיוניים בחטיבה העליונה, יש פחות התייחסות לנושא החלל. רק בפרק של הכבידה מדברים על החלל, על מערכת השמש, על ההתפתחות ההיסטורית בהבנה של מערכת השמש עד שהגענו למודל שמוצג היום. קצת יעסקו גם בנושא לוויינים דרך הנושא של חוק הגרביטציה.
במסגרת מגמה שלנו שנקראת "מדעית הנדסית" – אני רואה שיש כאן נציגים של חיל האוויר שיכול להיות שיציגו את זה מאוחר יותר. אנחנו גם עוסקים בנושאים שקשורים ללוויינים וחלל.

בגדול, זאת הסקירה שלנו. אני מראש ביקשתי להתנצל שאני אצטרך לצאת מוקדם יותר.

תודה רבה על הסקירה. למעשה התמקדת בתיאור של הקיים. יש לך מה להגיד לגבי תכניות לעתיד?

במסגרת תכנית למצטיינים ב"עתודה מדעית טכנולוגית", שזה דבר חדש שרק מהשנה הבאה אנחנו מתחילים לשלב במסגרת תכנית הלימודים פרקים שקשורים לחלל. זה משהו חדש. אנחנו רוצים בכלל להרחיב את התכנית למצטיינים בתחומי מדע וטכנולוגיה לכל בתי הספר בארץ. היא פועלת כרגע ב-200 בתי ספר. ברגע שהיא תורחב גם יורחבו הלימודים שקשורים ללימודי החלל. השאיפה שלנו היא להגיע לשינוי דרמטי. אני מניח שבסופו של דבר, כשאנחנו מדברים על מערכת החינוך, זאת המטרה המשותפת של כל היושבים כאן סביב השולחן – מצד אחד, להגיע ליותר תלמידים שיש להם ידע מדעי טכנולוגי, אבל גם ליותר תלמידים מצטיינים בתחומים האלה.
אנחנו בפעם הראשונה הגדרנו, בשנתיים האחרונות, מה זאת מצוינות? מה זאת תעודת בגרות מדעית טכנולוגית איכותית?


היום כ-6% מהתלמידים מגיעים לתעודת בגרות שכזאת ואנחנו שמנו לנו ליעד, תוך 6 עד 9 שנים, להגיע ליותר מהכפלה אפילו, לפי 3, תלמידים. באחוזים, אנחנו רוצים להגיע לקרוב ל-20% תלמידים כאלה. זה יעד מאוד מאוד שאפתני. הנושאים האלה יכולים מאוד לעזור לנו להגיע למטרה הזאת כי פרויקטים כדוגמת הפרויקט הזה מלהיבים מאוד תלמידים, מגרים את הסקרנות ולנו הם מאוד יכולים לעזור לקדם את המטרה הזאת.

תודה רבה לעופר. עופר צריך לצאת אבל אם יש שאלות למשרד החינוך, בואו נמצה את זה עכשיו.

יש בתי ספר לחלל ותעופה, מה איתם?

נכון. במסגרת התכנית מדעית הנדסית, מגמה לתלמידים מצטיינים במסגרת לימודי הטכנולוגיה, יש לנו מספר בתי ספר שלומדים במגמה הזאת. בסביבות 300 תלמידים בשכבת גיל. במסגרת המגמה הזאת לומדים את יסודות ההנדסה והאווירונאוטיקה, מטוסים ללא טייס, הנעה של כלי טייס וטילים. מה שיפה זה הפרויקטים שהתלמידים עושים במסגרת המגמה הזאת.

אני יכול להציג כמה פרויקטים בולטים שתלמידים עשו ושקשורים ללימודי חלל כמו פרויקט שעוסק בגילוי פלנטות בעזרת עקומת אור של כוכבים, הקמת מושבות על פני המאדים, השמדת ציפורים המסכנות כלי טיס ועוד פרויקטים.

שוב, זאת מגמה מאוד אליטיסטית, מיועדת לתלמידים שמסוגלים ללמוד כ-20 יחידות לימוד מדעיות. אלה תלמידים שלומדים 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות פיסיקה ועוד 10 יחידות במסגרת מגמה. זאת מגמה מאוד מכוונת פרויקטים ולמידת חקר של תלמידים.

אגב, יש מעקב מה קורה עם הבוגרים? כמה מהם מגיעים אחר-כך ללימוד התחומים האלה בהשכלה גבוהה ובעיסוק מקצועי?

לגבי המגמה הספציפית הזאת – לא. במחקר שערכתי יחד עם ד"ר דימיטרי רומנוב, המדען הראשי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עשינו בדיקה מה קורה עם תלמידים שהגיעו לפרופיל של תעודת בגרות מדעית טכנולוגית איכותית, 5-5-5, לגבי לימודי ההמשך שלהם, בהשוואה לתלמידים שגמרו עם תעודת בגרות שעומדת בתנאי הסף של האוניברסיטאות. מצאנו שיותר מפי 4 תלמידים עם פרופיל של תעודה כזאת המשיכו ללימודי מדעים, מתמטיקה והנדסה. זאת אומרת, יותר מפי 4.

זה לא מפתיע.

זה לא מפתיע, זה רק נותן את המימדים ורק מלמד כמה שווה למדינה להשקיע בשלבים המוקדמים, בעידוד של תלמידים לבחור במסלול מצוינות בתחומי מדע וטכנולוגיה. צריך להבין שאתה דורש מהתלמידים, מסלול מאוד קשה. ללמוד 5 יחידות מתמטיקה ו-5 פיסיקה ועוד 5 אלקטרוניקה ו-5 מדעי המחשב או 5 יחידות בכימיה, זה עומס אדיר על תלמיד. נדרשות השקעות גדולות כדי להגיע לזה. אנחנו מנסים לכוון, גם דרך הממצא הזה, שבהינתן מה שקורה בהמשך, שווה מאוד למדינה להשקיע בתחומים האלה כבר בשלב חטיבת הביניים, חטיבה עליונה, אולי אפילו בית ספר יסודי.
אנחנו יודעים שמדינת ישראל ידועה, בהשוואות בינלאומיות, כמדינה שמשקיעה הרבה מאוד בתחומי המחקר ופיתוח, בהשוואה לכל המדינות בעולם. כשאתה בודק את זה כאחוז מהתל"ג, אם אני זוכר נכון, אנחנו המדינה הראשונה או השנייה. אני לא חושב שזה אותו הדבר בתחום מערכת החינוך. אני חושב שאנחנו כולנו צריכים להתגייס כדי להגיע למצב הזה.

עוד הערות או שאלות?

אני ממייסדי SPACE IL. אתה ציינת את המרכז למדעים בהרצליה, מדעי הלוויינות. באופן אישי אני בוגר של המחזור הראשון של המגמה הזאת. זאת לא סטטיסטיקה אבל בכל זאת משהו.

דוגמה אישית מה קורה לבוגרים.

אני מהאגודה הישראלית לאסטרונומיה. בקשר למה שעופר אמר, אני רוצה לציין שמה שקורה בשנים האחרונות במשרד החינוך, יש באמת עליה מאוד גדולה של כל הנושאים. לשלב נושאים של פיסיקה בכיתות ח', ללמד פיסיקה דרך האסטרונומיה, כלומר, כוחות וכל מה שקורה.

הוקם צוות עם פרופסור מאיר מידף, חגי נצר, אנוכי ועוד כמה. אנחנו בנינו תכנית לכיתות י' בנושא השמש, כלומר, ללמד את הפיסיקה דרך השמש.

הערה אחת לגבי הניסיון שלי כדי לחזק את מה שיונתן אמר. בשנים הגבוהות עושים מה שנקרא עבודות חקר ברמה של 5 יחידות. זה המענה היחיד שיש לנו למי שרוצה בשנים המתקדמות לעשות עבודה בתחום של חלל או אסטרונומיה. אצלנו במצפה זה יותר בנושא של אסטרונומיה אבל יש גם בנושא של חלל.

מניסיון, הרבה ילדים שגמרו את העבודה וקיבלנו 5 יחידות, עקבתי אחרי כולם, רובם ככולם המשיכו בלימודים בפיסיקה, גיאופיסיקה וכדומה. הרבה הגיעו לתלפיות. מהמצפה, אגב, אם אתה מכוון אותם ואתה לוקח את האליטה, אצלנו משנת 1986 ספרתי יותר מ-20 בוגרים שהם בעלי דוקטור ומעלה. מה הם עושים אחר-כך? האם הם נשארים בארץ או אם יש מה לעשות איתם? זה דיון קשה וחשוב מאוד.

אבל, הרבה סיימנו וזאת מההתרשמות האישית של 20 שנה לאחור. אם אתה מכוון אותם, נותן להם את הפיתיון, בהחלט רובם ככולם ממשיכים.

אני מ"מוזיאון מדעטק", המוזיאון הלאומי למדע. אצלנו מבקרים הרבה מאוד תלמידים בשנה, בערך כ-80,000 ועוד 40,000 תלמידים בפעילויות חוץ.

ההרגשה שלנו היא שלמרות חשיבות הנושא והעובדה שמדובר בנושא אינטרדיסציפלינרי שבאמת נוגע בהמון נושאים, הוא לא נושא שמוכנס חזק למערכת החינוך. כשמגיעים אלינו תלמידים הם מבקשים דברים שנועדים להשלים ולחזק שהם עושים בבית הספר. הדרישה לחלל היא נמוכה. יש לנו המון תכניות והדרישה היא לא גבוהה כי אין להם דרישה בבית הספר בתחומים האלה. זה בהחלט תחום ששווה לחזק אותו דרך מקומות אחרים. אפשר ללמד מתמטיקה דרך החלל, אתה יכול ללמד כימיה דרך החלל וכל נושא אחר.

היום הדרישה היא בפירוש לא גבוהה.

עוד שאלות למשרד החינוך?

אני מהמועצה למחקר ופיתוח בוועדת החלל.
אני רוצה להעיר לעניין של באיזה שלב צריך להתחיל ובאיזה גיל. אני קוראת למשרד החינוך לחשוב על להקדים עוד יותר את הגיל ולהשקיע אפילו בגן ילדים ובבתי הספר היסודיים. אני שואבת את ההמלצה הזאת ממחקר של אוניברסיטת MIT שבדקה 1,200 סטודנטים להנדסת חלל ואווירונאוטיקה, מחקר שיצא לפני שנה או שנתיים. שאלו אותם באיזה גיל הם נחשפו לראשונה וקיבלו את ההשראה שעודדה אותם לבחור בתחום הזה? מעל 50% דיברו על-כך שכבר בגיל 5 זה התחיל אצלם. זה היה בגיל של התחלת בית הספר היסודי. כדי שתחשבו להקדים את זה.

הייתי שמח אם נוכל לקבל את המחקר. נשמח לשתף פעולה על מחשבות בעניין איך לעשות את זה.

אני כבר שמח ששני גופי ממשלה נפגשים פה. זאת אחת מהמטרות של מפגשים מהסוג הזה.

אנחנו מודים לעופר. תישאר איתנו כמה שאתה יכול ואנחנו נעבור לנושא המרכזי של המפגש היום והוא "SPACE IL" ואחר-כך נדבר על עוד פרויקטים.
נתחיל מינקי. תציג לנו את הרציונאל.

אני משמש כיום כיו"ר של פרויקט SPACE IL. אני רוצה להודות לוועדה שהזמינה אותנו כי אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב.

אגב, זה הדדי. ברגע שתצליחו, אתם מחויבים להזמין אותנו לחגיגת הניצחון.

לחגיגת הניצחון ולנחיתה על הירח.

כשהם יצאו לדרך הם הבטיחו שאם הם יזכו בפרס זה יועבר למערכת החינוך לטובת קידום מדע וטכנולוגיה.

SPACE IL זה הפרויקט המשמעותי ביותר שקורה בישראל בתחום של חינוך טכנולוגי ומדעי. הסיבה שהפרויקט הוא כל-כך משמעותי הוא מכיוון שהוא צמח מלמטה. זה לא בא מאיזו יוזמה מונחתת. שלושה חבר'ה צעירים נפגשו והחליטו שהם כמהנדסים רוצים לנחות על הירח. הם לא חשבו על חינוך באותו רגע אבל הם התחילו מהלך חינוכי יוצא דופן במשמעות שלו וביכולת שלו לעשות שינוי במדינת ישראל: מה זה חלל? מה זאת יוזמה? מה זאת יזמות? מה חבר'ה צעירים יכולים לעשות.

לא לחינם הפרויקט הזה נגע בכ-14,000 ילדים. ילדים נלהבים לגעת בפרויקט. אין לנו בעיה למצוא את הילדים, הם מגיעים אלינו. הם רוצים לבקר אותנו, הם רוצים לגעת בחללית. לפרויקט הזה יש כוח ממגנט לצעירים, לילדים, למהנדסים. רוב מי שעוסק בפרויקט הוא מתנדב. רובם ככולם הם מתנדבים. זה התחיל מלמטה וזה גרר אחריו את כל המדינה. זה גרר אחריו את הנשיא פרס, שהתנדב להיות המתנדב מספר אחד בפרויקט, זה גרר אחריו את כל האקדמיה הישראלית, החל ממכון ויצמן, אוניברסיטת ת-א, הטכניון. כל האקדמיה נעמדת ונרתמת לזה. כל התעשייה האווירית, אלביט, כמעט כל תעשייה רלוונטית נרתמת לפרויקט הזה. ישנם מתנדבים פרטיים ותורמים שבאים. זה הפך להיות פרויקט שהתחיל מלמטה ונבנה כלפי מעלה.
השותפים של SPACE IL הם לא רק בישראל. נאס"א היום שותפה לפרויקט הזה. סוכנות החלל הישראלית בוודאי שותפה לפרויקט הזה והוא מהווה גאווה רבה לכולנו.

הילדים ששותפים בפרויקט הזה הם לא רק ילדים שאנחנו באים להרצות להם אלא ילדים שממש עובדים איתנו. הם מגיעים, מתכננים ועושים דברים ונרחיב על זה בהמשך.

החזון שלנו מדבר על זה שבשנת 2015 ננחת על הירח. אנחנו רואים בנחיתה הזאת משהו שהוא אירוע מכונן למדינת ישראל. האימפריה השלישית שהגיעה לשים דגל שלה על הירח. אימפריה טכנולוגית, אימפריה מדעית, אימפריה שמסוגלת. עד היום רק אימפריות נחתו על הירח. אם ישראל תהיה המדינה השלישית בעולם ששמה דגל על הירח, זה יגיד הרבה. זה יגיד הרבה על החינוך, על המדינה, על הביטחון, על הכלכלה שתתפתח מזה ולנו זה מאוד חשוב.

לנו יש תמונה. אנחנו מקווים שב-2015 יהיה את היפה והחנון 8, האח הגדול 19, כוכב נולד 23 ותהיה ישראל על הירח אחד. ברמת כמעט ריאלטי, יישב עם ישראל, יצפה בטלוויזיה ויראה את הדגל שלו מגיע. אני חושב שהתרומה של זה, אנחנו קוראים לזה אפקט אפולו.

התחיל כבר מאבק בין ערוץ 2 לערוץ 10?

כן, התחיל מאבק. הצטרפו אלינו אנשי תקשורת. אנחנו סבורים שהאפקט הזה שנקרא "אפקט אפולו", שנדבר עליו בהמשך, הוא אפקט שיגרום לשינוי בכמות הילדים שנאבקים על המקום במשרד החינוך, נאבקים על המקום בפעילויות שיש להם, לבוא ולהתחבר לחלל, להתחבר למדע, להתחבר לטכנולוגיה. אני חושב שכולנו רק נרוויח מזה.
אני אבקש מיריב שידבר בצורה יותר מסודרת ויציג פרזנטציה.

אני אחד משלושת המייסדים ומנכ"ל "SPACE IL". מעבר לזה שכמו שינקי ציין, אנחנו שמחים להיות פה בוועדה. זאת דוגמה נהדרת לראות המון שותפים שלנו שיושבים כאן יחד איתנו. אנשים שתומכים בפרויקט, החל מסוכנות החלל הישראלית, קרן רמון שהיא שותף חינוכי מאוד חשוב או עופר רימון, שמהיום הראשון שותף לפרויקט.

ברור, הבטחתם לו השקעה.

יושבים כאן יגאל ו"מדעטק", פרופסור חיים אשד, המון גופים. באמת אפשר לראות את הכוח. זה כוח להשתמש בחללית קטנה כדי להשיג משהו הרבה יותר גדול, להשיג איזה אימפקט ישראלי.

(מוצגת מצגת)

כמו שינקי הסביר, המשימה היא מאוד פשוטה. החללית הישראלית הראשונה תגיע לירח בשנת 2015. כבר קרוב ל-40 שנה אף אחד לא נחת על הירח. זאת עדיין משימה הנדסית טכנולוגית מורכבת מהמעלה הראשונה.

לשם השוואה, ארצות הברית, בתכנית אפולו שהיא תכנית מאוישת, עלתה במונחים של היום בין 200 מיליארד ל-450 מיליארד דולר. אלה ההערכות שמדברים עליהן היום. לעומת זאת, אנחנו מדברים על פרויקט של 30 מיליון דולר. אמנם חלה התקדמות משמעותית בטכנולוגיה אבל עדיין לא תמצאו יותר מידי גופים או מדינות על קו הזינוק ומוכנים להגיע לירח. זאת עדיין משימה מאוד קשה.
אנחנו הוספנו על אותה משימה גם את החזון שלנו, דהיינו, יצירת השראה ללימודי מדע וטכנולוגיה פה בישראל. לדאוג גם לדור הבא. יש את הסיפור הגדול של startup nation שעוד 10 שנה או 20 שנה מהיום, הסיפור הזה ימשיך להתקיים. ימשיכו להיות פה מדענים מעולים, מהנדסים, לא רק בסטרט-אפים בתוכנה אלא גם לכיוון חלל. הפרויקט הזה יודע למשוך ולהראות לילדים שאם הם רוצים זה אפשרי. זה אחד הדברים המדהימים שקרה בפרויקט אפולו.
אני מניח שכולכם מכירים את המספרים, מכירים את הכתבות. זאת כתבה באנגלית מעיתון |הארץ". יש ירידה מאוד גדולה במספר הילדים שהולכים לכיוון המדעים. במבחני ה-OECD אנחנו במקום 31 מתוך 34. מספר המהנדסים הישראלים החדשים היה קפוא במשך 5 שנים. היום יש קצת שיפור בזה. אחד המתנדבים שלנו, איש כוח אדם בכיר בצה"ל, לא רצה להגיד לנו במדויק אבל אמר שלצה"ל חסרים כל שנה חסרים יותר מ-12,000 מועמדים לתפקידים טכנולוגיים בצבא. כלומר, זה לא איזה איום עתידי. כבר היום אנחנו מתחילים להרגיש - - -

עכשיו אני מבין למה צה"ל כל-כך מזדרז לגייס חרדים. הוא בטח בונה על זה שזה ימלא לו.

המחסור קיים ואנחנו ב- SPACE IL. רואים את עצמנו כחלק משינוי, חלק מאותו אפקט אפולו שקרה בשנות השישים והשבעים בארצות הברית. במחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מדברים עליו יותר בהרחבה בעמוד 23. אתם יכולים לראות את הגרף הזה, הוא מסביר הכול. בין שני הקווים האדומים זאת תכנית אפולו, החל מההכרזה של קנדי על התכנית ועד האדם האחרון שנחת על הירח, אפולו 17 ב-1973.

אפשר לראות את העלייה המדהימה בכמות הדוקטורנטים בהנדסה, בפיסיקה במתמטיקה. זה פרויקט שדוחף. תכנית אפולו, כמובן, כיוונה לשים בן אדם על הירח ממטרות מאוד מסוימות. אף אחד לא חשב על חינוך ועל הדור הבא. SPACE IL בונה מותג שכולו מוקדש לחינוך, לדור הבא של ישראל. אנחנו מאמינים שנוכל לעשות אפילו אימפקט יותר גדול, כי אנחנו מכוונים אליו ויש לנו את כל השותפים כדי להשיג את אותו אפקט של אפולו ישראלי.

כדי לסכם על המטרות של SPACE IL. דבר ראשון, חיזוק תדמית לימודים המדעים, יצירת השראה בקרב ילדים בישראל היום, לדחוף אותם למדעים ולהנדסה. לא נעשה את זה לבד, נעשה את זה עם כל השותפים. אנחנו בונים חללית אז אנחנו מקדמים מדע, מקדמים טכנולוגיה ומחקר בישראל. כבר היום יש מאמרים שהוציאה SPACE IL בשיתוף עם האקדמיה פה בארץ. מעבר לזה, זה פרויקט נהדר לישראל. משרד החוץ מאוד אוהב אותנו, מאוד אוהב לשלוח אותנו לחו"ל. זה לא למה אנחנו צודקים והם טועים, זה לא משהו מקומי. זה למה ישראל היא מעצמה, למה ישראל מובילה בעולם בחינוך ובטכנולוגיה. למה אנחנו נמצאים בגובה של 380,000 קילומטר בעוד כל מי שסביבנו עסוק בדברים פה למטה.
בסוף הקטליזאטור SPACE IL היתה תחרות של גוגל, Google Lunar X Price, אנחנו גם רוצים לזכות בתחרות הזאת. כפי ששמענו לפני שבוע שבועיים בשיחה סגורה מנאס"א עצמה, אנחנו כרגע המועמדים המובילים בתחרות. גם זאת מטרה מאוד ראויה.

איפה SPACE IL היום?.

זה נאמר מידיעה שלהם באיזה מצב נמצאת כל קבוצה?

זה נאמר בפורום סגור - - -

הרי בסוף לא נאס"א קובעת אלא מבחן המציאות.

נכון, אבל אדם מאוד בכיר בנאס"א, שעשה הרצאה על עתיד החלל באנושות בארצות הברית, הציג פרזנטציה ובה שקף על SPACE IL והסביר שלדעתו SPACE IL. תנצח בתחרות.

איפה אנחנו נמצאים היום?

כמו שינקי ציין, זאת תמונה מלפני כמה חודשים במפעלי התעשייה האווירית. מעל 150 מתנדבים פעילים, רובם המדענים והמהנדסים הכי מדהימים שיש בארץ, החל מעובדי הייטק וכלה במדענים ופרופסורים במכון ויצמן ומהטכניון. הנשיא פרס, רונה רמון, שני שותפים מאוד חזקים לחזון של SPACE IL. זה מה שהצלחנו לעשות בשנה פלוס האחרונות, דהיינו, להפוך משלושה חבר'ה שחושבים על לשלוח חללית ישראל לירח, לפרויקט בעל חשיבות לאומית.

מעבר לאותם מתנדבים רתמנו גם שותפים מרכזיים, החל מתעשייה אווירית, דרך גופי האקדמיה, הטכניון, מכון ויצמן. סוכנות החלל הישראלית תומכת מאוד חזק בפרויקט. אנחנו גם הגשנו איזו בקשה לתמיכה, מעבר לתמיכה של חיבור וקישור אלא גם לתמיכה כלכלית בפרויקט.

אנחנו נגיד שבמסגרת התמיכה אנחנו מוגבלים ברמת התמיכה שהממשלה יכולה לתת לנו. לפי חוקי התחרות מותר לנו עד 10% מימון ממשלתי, וכמובן נשמח אם נוכל לקבל את התמיכה הזאת. כרגע זה נמצא בידי סוכנות החלל.

אתה יכול להרחיב על זה?

הגשנו סוכנות סיוע לסוכנות החלל הישראלית במסגרת התקציב החדש שהיא קיבלה.

מה כלל תקציב הפרויקט מבחינתכם?

תקציב הפרויקט הוא 30 מיליון דולר.

כגודל הפרס.

כן, זה קצת יותר מהפרס הראשון. אגב, זאת גם הסיבה שלמתמודדים אחרים מאוד קשה. כשאתה עושה את הפרס הזה למטרת הפרס, הוא לא שווה את זה, הוא לא מצדיק את זה. כשאתה עושה את הפרס הזה למען משהו יותר גדול, למען מדינה, פתאום הסכום נראה הרבה יותר קטן. במסגרת אותו תקציב של 30 מיליון דולר, הגשנו בקשה לתמיכה מסוכנות החלל הישראלית.

באיזה היקף?

יריב, אם תרשה לי טיפה להתייחס למספרים, כדי שלא יתקבל רושם לא מדויק מהמספר. הפרויקט בכללותו כולו, בעלות המקסימאלית שלו, מוערך היום ב-30 מיליון דולר וזה מעט מאוד כסף לפרויקט חלל. הרוב המכריע של הכסף הזה בא מתרומות, מהתנדבות, מהתעשייה שתורמת, ממתנדבים אישיים שתורמים מהזמן שלהם, מגופים עסקיים שתורמים את הכסף. אנחנו פנינו לתמיכה לסוכנות החלל הישראלית שמאוד תומכת בפרויקט ברמה העקרונית. הם כרגע במשא ומתן מול האוצר והם בתהליכים שלהם. אנחנו לא יכולים להיכנס לזה יותר עמוק. אנחנו גם לא מבקשים מימון מלא לפרויקט.

אסור לכם.

זה אסור לנו על-פי כללי התחרות. כרגע הדבר נמצא בידיים של סוכנות החלל, שמדברים עם משרד האוצר. אני סומך עליהם שהם יעשו מה שהם יוכלו.

איזה היקף ביקשתם?

ביקשנו במקסימום להגיע עד ל-10% מהפרויקט. כשהיינו יותר צעירים חשבנו שזה יעלה קצת פחות, אז המספר שציינו בתור המספר המקסימאלי היה 25 בתקופה שפנינו.

זה מה ששמנו.

זה מה שקרה ואנחנו מאוד מעריכים את זה. כמובן זה חלק חשוב במה שיאפשר לנו לעשות את הפרויקט.

אם כבר פתחנו את הנושא הזה, אני אעשה אתנחתא כי אם לא יהיה כסף זה לא יקרה. אני פונה לסוכנות החלל הישראלית ואשאל אותם איפה זה עומד מבחינתם?

אני רוצה לנצל את ההזדמנות להגיד מילה על התכנית הזאת שהיא ממש מרתקת. היא מאוד מעניינת אותנו, גם בהיבט הטכנולוגי וגם בהיבט החברתי, המדעי והחינוכי. זה חד וחלק, שני הדברים האלה גם יחד.
יש טוענים שאפשר גם לעשות מזה ביזנס, גם את זה שמעתי. לכן, אנחנו מאוד תומכים בזה. אנחנו הכנסנו את זה לתכנית העבודה, שעדיין לא אושרה סופית על-ידי האוצר.

מה הערך המספרי?

אחרי שזה יאושר אני אשמח להגיד את זה. על-פי הנהלים והתקנות המותרים ועל-פי התקציב שיש לנו. אולי הוא גדול, אבל יש עוד הרבה שרוצים גם. כמו תמיד, השמיכה קצרה. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו בהתאם למה שיתאפשר ויאושר. אני מקווה מאוד שהנושא הזה יאושר בשבוע שבועיים הקרובים.

תכף אשאל על לוחות הזמנים. בכל זאת, לפי איך שאני מבין אותם, גובה המימון הממשלתי המרבי שהם יכולים לקבל זה 10%, כ-3 מיליון דולר לפי התחשיב המדויק. האם סוכנות החלל מתכוונת להיות כתובת לכל הסכום הזה או כמעט כל הסכום הזה? אם לא, האם יש רעיונות נוספים?
זה נכון שמדינת ישראל לא יכולה, גם לו היתה רוצה, לקחת על עצמה את הובלת הפרויקט. אני חושב שזאת תהיה טעות גדולה אם היא לא תשקיע את אותו מינימום כדי לקדם את זה קדימה.

אנחנו בטח נשקיע את המקסימום שאנחנו יכולים להשקיע.

זאת אמירה מאוד מאוד כללית.

האוצר צריך להתחייב לתת את הכסף בשבוע שבועיים הקרובים.

תכף נגיע לאוצר. הם מוזמנים לפה והם לא יצאו פטור בלא כלום. רק בגלל זה הם לא רצו להגיע אבל בסוף הם הגיעו. קודם אני מנסה להבין מכם איפה אתם רוצים שזה יעמוד? זה עוד לפני שמגיעים לאוצר והאם הוא מסכים. כבר ביטאתי את עמדתי לגבי השיטה הזאת, שכל התקציב הזה דורש את אישור האוצר בפן התוכני שלו ולא רק בפן המספרי. עד היום אני לא מבין למה צריך לעבוד כך, אבל זאת שאלה נפרדת.

עדיין אני חוזר אליכם. מבחינתכם, על איזה סדרי גודל אתם מדברים.

אנחנו מדברים על 1.5 מיליון דולר.

זה חצי ממה שהם יכולים לקבל.

זה 1.5 שזה 10% מהסכום שדובר בהתחלה. זה הסכום שהבאנו בחשבון וזה מה שאנחנו מעריכים שאנחנו יכולים לשאת אל מול צרכים אחרים.

אני אשמח מאוד שעוד משרד אחד ייתן כתף ויחד נהפוך את החלום למציאות.

תכף נטפל גם בזה.

מי מייצג את האוצר? אתה יכול להגיד לנו מילה לגבי לוחות הזמנים? אם אני מבין נכון, גורלו של התקציב הזה, כמו גורלו של כלל התקציב הייחודי שהוצג כאן בישיבה הקודמת על-ידי השר ועל-ידי סוכנות החלל. זה חלק מהחבילה הגדולה ועד שלא אושרה החבילה הגדולה, אז גם את זה אי-אפשר להפעיל. נכון?

נכון.

שמענו את ההיערכות לקראת המשא ומתן בסוגיה התקציבית. אני מבין שהוא כבר בעיצומו.

לדעתי לקראת סיומו.

אני שואל את האוצר, איך הם רואים את לוחות הזמנים?

אני רפרנט השכלה גבוהה ומדע באגף התקציבים.

בשבוע שעבר נערך דיון בין אגף התקציבים לבין סוכנות החלל הישראלית, שבו בעצם הוצגה תכנית סל"ה לאגף לצורך קבלת המימון. היו לנו מספר הערות לגבי התכנית. העברנו את ההערות שלנו.

מאיזה סוג?

הערות כלליות שנוגעות לתוכנית, למטרות, לאופן היישום, דברים שאנחנו ראינו לנכון גם להמליץ לסל"ה כדי שהיישום יהיה מיטבי ומהיר יותר. דברים שהם לא לקחו בחשבון. ההערות נמצאות כרגע אצל סל"ה. הם אמורים לבצע מספר תיקונים בתכנית ואני חושב שממש ב זמן הקרוב התכנית תאושר.

התכנית הזאת עם כל התיקונים תועבר היום אחר הצהריים לאגף התקציבים.

התיקונים שלכם מקובלים עליכם?

כן. דיברנו, הבנו והכנסנו את הדברים שהיו צריכים להכניס אותם.

לדעתי, הפערים לא היו יותר גדולים. היו יותר נושאים של צורה ואיך, כמו שדני כרגע סיפר ואכן דייק בדבריו. חלק מהדברים לקחנו בחשבון והוספנו. נושאים של IP ונושאים מהסוג הזה. ישנם נושאים של חלוקה בין תעשיות גדולות לקטנות ובינוניות, דברים שמאוד היה חשוב להם שנקפיד עליהם. ועוד כהנה מנגנונים כיצד נבחר וכיצד נבקר וכדומה. היו גם כמה הערות שהתשובה היתה בפנים רק היה צריך להתאמץ קצת יותר.
בכל אופן, המסמך החדש מוכן והיום אחה"צ הוא יגיע לאגף התקציבים. אם דני חוזר למשרד הוא יוכל היום לאשר אותו.

בהנחה שהיום נוחת על שולחנכם המסמך המתוקן, איך אתה מעריך את לוחות הזמנים לביצוע מבחינתכם כאוצר?

זאת שאלה שנשאלה בדיון הקודם. מבחינתנו אנחנו מוכנים לבצע את הסיכום הזה בהקדם האפשרי.

מתי זה בהקדם האפשרי?

בהקדם האפשרי ברמה של טווח הזמן הקצר ביותר שנוכל. אני לא יכול לתת לך יום ושעה מדויקים.

זה יכול להיות בטווח של ימים וזה יכול להיות בטווח של שבועות, של חודשים. אולי זה יקרה בשנת 2015 כשהם ינחתו? יש כל מיני אפשרויות.

לא מדובר על חודשים ושבועות אלא בטווח של ימים.

ברגע שהמשא ומתן מסתיים ויש אישור שלכם - - -

אני רוצה להדגיש שאין שום משא ומתן.

ברור, אתם מכתיבים והם מקבלים, אני יודע איך זה עובד באגף התקציבים. עברתי הרבה השתלמויות באגף תקציבים אז אני יודע איך זה מתנהל.

אגב, בניגוד למשא ומתן, באנגלית קוראים לזה give and take. כלומר, קודם give ואחר-כך take. בעברית זה משא ומתן, קודם מקבלים ואחר-כך נותנים.

מה הערכה שלך לגבי לוחות הזמנים לביצוע?

אמרתי שזה עניין של ימים.

כולל ביצוע עצמו, העברה תקציבית עם כל מה שכרוך בזה?

ברגע שנקבל את התכנית ונראה שהכול בסדר – אגב, זאת גם השאיפה שלנו להעביר.

זאת אומרת שאתם מתכננים להעביר את הכסף באופן מיידי.

מבחינתכם, ברגע שמתבצעת העברה תקציבית בוועדת הכספים, מה לוחות הזמנים שאתם רואים עד שזה מגיע ל-SPACE IL?

יש נהלים להעביר. חשוב להם לדעת שזה מאושר. את המזומנים הם לא צריכים מחר בבוקר.

חשוב להם שיבינו שזה מאושר.

מה לוחות הזמנים של זה, כי הם מבינים מזמן.

זה נמדד בשבועיים שלושה.

זאת אומרת, שתוך שבועיים שלושה מאז שתקבלו אישור של האוצר על התכנית, יהיה להם אישור בכתב מטעם משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית עם גובה התקציב.

אני חייב לומר שהתמיכה של סל"ה עד היום היא ללא שום דופי. אנחנו נהנים גם מייעוץ מקצועי, גם מראיית חזון משותף. תודה על המשא ומתן מולם אבל אנחנו מרגישים שיש לנו שותף אמיתי לדרך.

מצוין.

כדי לסיים את הקטע הכספי הממשלתי. אתם יכולים לקלוט עוד - - -

אני אפרט את מקורות המימון של הפרויקט.

כרגע תתייחס רק להיבט הממשלתי. אחר-כך נחזור להיבט הכולל.

בהיבט הממשלתי, אנחנו מוגבלים בעד 3 מיליון. אם כרגע מובטח 1.5, אז על-פי אורך חיי הפרויקט בהתאם לצרכים, אנחנו כנראה נשמח לפנות ולמצוא עוד 1.5.

התחלתם לדבר עם עוד גורמים ממשלתיים או שפניתם לסכום יותר גבוה מהמקור הזה?

האמת היא שהפרויקט זז בעלות שלו. הם צודקים, הוא התחיל ב-15, כי היינו חסרי ניסיון. הוא עלה ל-20, ל-25 ובסוף זה הגיע ל-30. לאורך כל הדרך הם זרמו איתנו למעלה, הם פשוט עוד לא זרמו למספר האחרון. אנחנו רוצים לעשות איתם את העבודה הזאת.

הבנתי, אתה בונה עליהם על עוד 1.5.

תראה, אנחנו ננחת על הירח והם יהיו שותפים מהותיים בזה, אין ספק.

אני הייתי מציע שמשרדים נוספים כמו משרד החינוך והתמ"ת יצטרפו. תנו כתף עניין הזה. אני אדבר בהמשך, אבל כמו שראית זאת משימה לאומית. כולם מתגייסים. 90% עובדים ללא שכר, כולל הבכירים. אני חושב שמן הראוי שעוד משרד או שניים יצטרפו.

אני יו"ר הוועד במולמו"פ בנושא של החלל. אני מתכוון שמשרדים נוספים כמו החינוך והתמ"ת יטו כתף.

אנחנו בהחלט בעד, אם משרד האוצר יעשה איתנו את אותו הסכם, גם להשתתף בסיפור הזה.

ומעבר לזה? זה יקרה אחרי 2015, מהיכרותי את משרד האוצר.

אין לנו מקור תקציבי לעניין הזה.

אם חלק מהפעילות פה זאת פעילות חינוכית מובהקת ואתם תומכים בפעילויות חינוכיות בתחום המדעים מכל מיני כיוונים, מה הסיבה שלא תשתתפו גם כאן?

אתה דיברת קודם על האימפקט החינוכי.

האימפקט הוא אדיר ואני עדיין מדבר על זה. אתה יודע? אני אתן דוגמה לפרויקט אחד, עתודה מדעית טכנולוגית, שפועל ב-200 בתי ספר ואנחנו רוצים להרחיב אותו ל-800 בתי ספר ואין לנו תקציב הרחבה. דבר ראשון, אנחנו רוצים שילדים ילמדו במסגרות שמכוונות אותן לתעודת בגרות מדעית טכנולוגית איכותית.

מצד שני, לפרויקט כזה, מבחינת עידוד תלמידים ללמוד מדעים, כל הכיוון של לשפר את התדמית של המקצוע ולגרום ליותר תלמידים לפנות. גם היום, תלמידים שפנו לתכנית ואנחנו רוצים להחזיק אותם בתכנית, יש משמעות מאוד גדולה. יכול להיות שזאת פנייה לאוצר להבין שהשקעות כבר שהשקענו בתחומי המדעים, יש להם יותר סיכוי להחזיק אם נפנה את הפרויקט הזה לכיוון – אני אומר את זה בלי ציניות, יש לזה השפעה אדירה. אני בטוח שזה יביא ליותר תלמידים. הגרפים האלה מוכיחים את עצמם.
אולי שווה לדבר ולבחון את הכיוון הזה.

האוצר רוצה להגיב על זה שמשרד החינוך כבר מחר דופק לו בדלת ומבקש תוספת תקציב?

אני לא מטפל בתקציב משרד החינוך.

גם זאת תשובה. אבל הרפרנט של החינוך יבוא אליך.

הוא סוברני בפני עצמו, זה בסדר.

בשפה פשוטה, אומרים לך שלא תצפה. השאלה, האם בתקציבים הקיימים היום במשרד החינוך במנהל המדע והטכנולוגיה, אתה לא רואה את הצורך והיכולת שגם משרד החינוך יתמוך בפרויקט.

היינו מאוד רוצים אבל התכנית האסטרטגית שהצגנו, לצערי הרב ניצלנו אותה יותר מהמקסימום שלה. אין לנו הרחבה כרגע של התכנית ל-2013. לא הייתי לוקח תקציבים ייעודיים שכבר הצבנו לתכניות ספציפיות. אגב, לא כולם לתלמידים מצטיינים, חלק מהן הן לשילוב חרדים בחינוך הטכנולוגי ועוד ועוד תכניות. למשל, תכנית טכנאי ובגרות ועוד תכניות. יהיה לנו מאוד קשה לבצע דבר כזה. אני גם לא בטוח שזה הדבר הנכון לעשות. עדיין אני אומר, שכמנהל מנהל מדע וטכנולוגיה, הייתי מאוד רוצה להנגיש את התכנית הזאת לתלמידים. אני חושב שהגרפים האלה שהם הראו על גידול - - -

השאלה, האם לא כדאי להעלות את זה לרמה של הנהלת המשרד והשר, כשנגיע לסוף שנת התקציב 2012. כידוע, סוף שנת תקציב במשרד החינוך זה זמן נכון להעלות כל מיני יוזמות מהסוג הזה. תמיד ישנן יתרות תקציביות כאלה ואחרות. צריך לנסות לגייס את ראשי המשרד, את השר ואת המנכ"ל לנושא הזה.

קודם כל, נעשה את זה. בהזדמנות אחרת הייתי מציג את התכניות שיש לנו על היתרות התקציביות שיהיו. אנחנו נעביר את הבקשה שלך למנכ"לית המשרד ולשר החינוך.

אני מציע לכם לנסות ולבוא בדברים עם שר החינוך ולנסות לשכנע אותו כי זה באמת סוג השעות שיכול לעבוד.

אני מתנצל שאני צריך לצאת.

פרופסור אשד מייצג את מחקר ופיתוח.
אולי אתה יכול לומר כמה מילים, איך אתה רואה סיכויים לכך שגם התמ"ת ייתן?

קדמה במדע וטכנולוגיה מושגת באמצעות אנשים. פה אנחנו מדברים על כוח חשיבה ויוזמה, שזה בעצם הסמל של ישראל בעולם. זה היתרון שלנו, בזה אנחנו מיוחדים. מיזם מהסוג הזה, אפקט אפולו, אני קורא לזה אפקט SPACE IL שבוודאי יקרה גם בישראל ב-2015, זאת בעצם ההעזה או החוצפה הישראלית לעשות דברים שאחרים לא עושים.
אני אומר את זה כמי שהתחיל את תכנית החלל לפני 30 שנה והביא אותה לאן שהיא נמצאת היום. אתה יודע שהיום אנחנו בשמינייה המובילה בעולם לעומת השקעה שהיא מינורית. יש כאן הזדמנות לדור העתיד, לחינוך. אני חושב שיוזמות כאלה נותנות לנוער אפשרות להתחיל לשנות את הגרפים של חינוך למתמטיקה, לפיזיקה, למקצועות ריאליים. לעזוב כבר את מקצועות הרוח.

בתור בוגר ומרצה בפקולטה למדעי הרוח, אני מוחה נמרצות.

אני מדבר על כל מנהל עסקים, עריכת דין וכל הדברים מהסוג הזה. מה שמחזיק את מדינת ישראל איפה שהיא היום זאת טכנולוגיה. מדע, טכנולוגיה, חינוך.

כידוע אני בא גם מהעולם האקדמי. הייתי בין המקימים של סוכנות החלל וגם של המכון לחקר החלל בטכניון. היום זה מוביל. במוסדות המדעיים בעולם יש לנו שותפויות עם כולם. יש פה הזדמנות למנף את זה.

שמחתי לשמוע ממשרד האוצר שהם יטו כתף ויסכמו את הנושא בימים הקרובים. הייתי רוצה לראות בהחלט גם את משרד החינוך וגם את משרד התמ"ת. אני אעלה את זה גם בוועדה שאני היושב ראש שלה ונראה איך לתמוך בנושא. צריך גם לזכור שזה נושא שאמור למנף את הכלכלה. זה נושא שאמור להביא רווחים. חוץ מחינוך וטכנולוגיה זה גם נושא כלכלי שאמור להביא כסף למדינת ישראל.
כיוון שזאת משימה לאומית כולם צריכים להטות כתף ולא שכל אחד יזרוק את זה לחצר של השכן. אולי נפתור את הבעיה של נושא החוסר במהנדסים וטכנאים. אני מתנצל אם מדעי הרוח נפגעו, אבל עדיין חסרים לנו הרבה מאוד מהנדסים וטכנאים.

אני הפעלתי את התעשיות ואני יודע מה חסר.

אתה כן רואה סיכויים שתמ"ת ייתן את חלקו?

אני אעלה את זה בוועדות שאני נמצא שם. אנחנו רק ועדה ממליצה בלי שיניים ואני מקווה שזה יעבור הלאה למשרדים האחרים. שלא ייצא שרק משרד המדע סל"ה מוביל את זה וגם זה בזכות הוועדה שלך שסוף סוף הקטר הזה התחיל לזוז. .

זה היה על הפסים קודם, אנחנו רק חיברנו כמה מסילות.

אנחנו חוזרים למצגת.

גייסנו גם צוות מאוד חזק, החל מינקי, רונה רמון, נשיאי מכון ויצמן ואוניברסיטת תל-אביב. מוריס כהאן תומך נלהב בפרויקט, יוסי אקרמן מנכ"ל אלביט, יו"ר סוכנות החלל ועוד. ישנם המון שותפים שעוזרים לנו לדחוף את כל העגלה הזאת קדימה. ישנם שותפים מהמדיה, פרופסור חיים אשד שעוזר לנו בחשיבה אסטרטגית. זה פרויקט שבאמת מלכד סביבו את כל מי שאפשר מהתעשייה מבחוץ. בסופו של דבר אנחנו רואים בו כאחד הפרויקטים המובילים במדינת ישראל.
שתי מילים על התחרות. המשימה של התחרות היא מאוד פשוטה. גוגל אומרים לנו: תודה רבה ששילמתם 50,000 דולר דמי רישום. תודיעו לנו בבקשה לפני שאתם נוחתים על הירח. זה לא אקדמיה, זה לא אוטובוס. אם אתה רוצה לבנות את החללית שלך לבד במדבר ולשגר אותה משם, שיהיה בהצלחה. יש אפילו שתי קבוצות אמריקאיות שכושלות בניסיון שכזה. הפרס מגיע בעצם לחללית הראשונה שתנחת על הירח, תזוז 500 מטר ותשלח חזרה לכדור הארץ תמונות ווידאו. החללית נשארת על הירח ואין צורך שהיא תחזור חזרה.
התחרות החלה לפני כ-3 שנים. התחילו 33 קבוצות והיום ירדנו ל-24 קבוצות. בימים אלו אנחנו הולכים לעזור לתחרות לרדת ל-23 קבוצות כי יש קבוצה שרוצה לחבור אלינו תחת SPACE IL. כי היא מבינה שהסיכויים שלה מאוד נמוכים. מדובר בקבוצה אמריקאית. למעשה זאת הקבוצה הראשונה שנרשמה למרוץ. הם ניסו להגיד לנו: כדאי לכם לחבור אלינו ואז תהיו הקבוצה הראשונה במרוץ. הם לא הבינו שישראלים אוהבים לעבוד הפוך. הקבוצה הישראלית נרשמה ביום האחרון שהיה אפשר להירשם, אנחנו הקבוצה האחרונה. הסברנו להם שהמנטאליות הישראלית היא קצת שונה פה.
נכון להיום יש בסך הכול 3 קבוצות שבאמת רצות לירח, 2 קבוצות מסחריות אמריקאיות, Moon Express ו- Austobotic וקבוצה ישראלית שהיא עמותה ללא מטרת רווח, SPACE IL. אתה חש את התחרות, אתה מדבר עם המתמודדים. יונתן היה בכנסת של כל הקבוצות. אתה מדבר עם חברות שיגור, אם נאס"א. אתה מבין שבסוף התחרות הזאת תהיה מאוד צמודה עם כמה קבוצות קטנות.

תרשה לי רגע להפריע לך ולחדד נקודה שאני חושב שחשוב שזה יהיה ברור לוועדה. אנחנו עמותה ללא כוונת רווח. כשנזכה בפרס הוא לא מגיע לאף אחד מחברי העמותה. הוא הוקדש מאוד לחינוך הטכנולוגי והמדעי בישראל. יותר מזה, גם ביזנס שיתפתח, הוא לא יתפתח אישית אצל חברי העמותה. אנחנו עובדים בשותפות עם תעשייה ישראלית. למעשה ה-IP והביזנס שמתפתח מועבר ישר לתעשייה הישראלית. זאת אומרת, אנחנו לא גוף שיצברו IP או נכסים מהסוג של איזה ביזנס.

חשוב לי לומר שעובדים פה 3-4 אנשים בשכר. הם עובדים בשכר מינימום. הם מתנדבים שמשלמים את חשבון המכולת. כל הפרויקט הזה הוא התנדבותי לחלוטין ברוח שלו. גם אם הוא ייצור ביזנס בישראל, הוא יצור את זה לקהילה, הוא יצור את זה לתעשייה. זה לא משהו שנעשה פה ברמה האישית.

קצת על לוח הזמנים. 2011 היתה שנת ההקמה. 2012 זאת השנה שבה אנחנו רוצים לסיים את גיוס המשאבים שלנו ולהמשיך ולהגיע לקראת סיום התכנון החללית. אנחנו צוחקים שלפני שננחת על הירח, ערימת הניירת של כל המסמכים, הבדיקות, כמות הניירת תגיע לירח לפני החללית.
2013 ו-2014 הן השנים שבהם בונים סימולציות, בדיקות, חבירה למשגר וכיוצא בכך. ב-2015 עושים את קמפיין השיגור, החל מהשלב שבו אתה לוקח את החללית מישראל עד השלב שבו היא משוגרת על משגר מסחרי.

מתי זה נמצא על ציר הזמן של 2015?

זה תלוי שיגור. אנחנו מכוונים לאמצע 2015. יונתן יסביר, אבל תופסים טרמפ על גבי משגר מסחרי.
ניגע בדקה איפה אנחנו עומדים מבחינת גיוס כספים. תקציב הפרויקט הוא 30 מיליון דולר, כאשר הרבה מתוך זה אנחנו יודעים להביא בשווה כסף. התעשייה האווירית תומכת בפרויקט במהנדסים, בשעות הנדסה, בכל המתקנים המיוחדים. בישראל אפשר לבנות חללית רק בתוך התעשייה האווירית. היא תומכת בי במהנדסים וזה יורד לי מתקציב הפרויקט. יש לי מתנדבים מדהימים שביום יום מתכננים באינטל כרטיסים ומייצרים אותם שם ובערבים עובדים בSPACE IL כמתנדבים ובונים לי את אותם כרטיסים, חסכתי בעלות הפרויקט.
השווי של אותם מתנדבים האלה מוערך ב-8 מיליון דולר, שאני יודע לקצץ. אנחנו רואים את זה קורה כבר היום עם מדענים ממכון ויצמן שכותבים את אלגוריתמי הנחיתה. אלה אמורים להיות אנשים שאני משלם להם שכר שלם לאורך חודשים על-מנת שהם יעשו לי את זה.

בסוף אנחנו גם בונים על גיוס מהקהל. יותר מאשר הכסף זאת גם שיטה לחבר את עם ישראל ויהדות התפוצות לפרויקט הזה. אנחנו בונים על 1-2 מיליון דולר שיגיעו מתמיכה מכל עם ישראל. תשים 10 שקלים ואתה תתחבר לפרויקט הרבה יותר חזק.

את הקרקעות כבר לא תוכלו לחלק כי כמעט הכול חולק.

אנחנו צוחקים שברגע שננחת על הירח, אז למחרת תהיה הצהרת האו"ם כנגד תפיסת הירח על ישראל.

עוד יהיה שם מאחז בלתי חוקי.

אתם עושים קמפיין של גיוס כספים?

יהיו כמה קמפיינים. הקמפיין הראשון שבימים אלה אנחנו עובדים עליו הוא קמפיין עם אופי מאוד ייעודי. בהמשך יהיו גם קמפיינים של לקנות כרטיס לירח. יש לנו כבר תמונה של הנשיא פרס עם אחד הכרטיסים. הכנו את זה מראש כדי שהקמפיין הזה יתחבר. המטרה היא פחות כלכלית ויותר לחבר את כולם.

אנחנו מאמינים שהיום אנחנו בחצי הדרך מתוך אותם 30 מיליון דולר שאנחנו זקוקים להם.

אתם רואים סיכוי להשלים בחצי שנה שנותרה את ה-15 מיליון דולר?

כן.

אגב, את ה-1.5 מיליון של הממשלה, אתם סופרים ב-15 הקיימים?

זה נמצא למעלה בתכלת, ב-10% תמיכה ממשלתית. ברגע שזה יהיה, זה יהיה למטה.

זאת אומרת שכרגע זה חסר.

כרגע זה חסר.

אם הכול יסתדר, תצטרך להשלים 13.5 מיליון. זה נראה כבר ביצוע בתוך חצי שנה לגייס את הסכום הנותר?

כן. אני לא זקוק לכל הסכום היום. אני יכול לבוא לתורם ולומר לו שאני זקוק להתחייבות שלך לתת לי בכל שנה במהלך 4-3 השנים הקרובות חלק מהסכום בהתאם להתקדמות שלי. בסוף אני נאלץ לשלם לחברת שיגור בתשלומים על פני שלבים שונים. אני לא יכול לבוא לומר לחברת השיגור: יהיה בסדר, אני אשיג את הכסף. זה לא עובד כך. ברגע שיש לי התחייבויות מתורמים למתן כסף עתידי, זה כבר משהו שאני יכול כן לקבל עליו אשראי ולבוא לחברת השיגור ולעשות איתה חוזה.

זה לא שהכסף יישב אצלי בבנק אבל הוא יהיה אשראי אל מול הוצאות עתידיות.

זאת אומרת, הצפי שלכם הוא שהקשיים הכספיים זה לא מה שיעכב אתכם.

הקשיים הכספיים הם הקשיים הכי גדולים, אחרי הטכנולוגיים. אם אנחנו מצליחים לפתור את הטכנולוגיה, נצליח לפתור גם את זה. בסוף צריך להגיע לירח, אין דרך אחרת.

נעבור עכשיו לחלק היותר סקסי של המצגת, איך בונים חללית.

רק עוד משפט אחד על השלמת הגיוס. אנחנו עדיין צריכים עזרה בפניה לפילנתרופים מרמה מסוימת. אותו חור שיריב הציב, שצריך לבוא מפילנתרופיה, אז יש לנו כבר התחלות מאוד טובות ואנחנו די אופטימיים. עדיין אנחנו מחפשים עוד מספר מצומצם של פילנתרופים ברמה מסוימת שיצטרפו. אנחנו קוראים לזה "קואליציית אבירי החלל הישראלים". אותם אבירי חלל ישראלים הם אלה שיאפשרו את הפרויקט בסופו של דבר.
אם בפורום המכובד הזה יש איזה רפרנס למי שיכול להיכנס ל"אבירי החלל הישראלים", אנחנו מאוד זקוקים לזה.

אם הנשיא לצידכם, אז זאת משימה שניתנת לביצוע.

הנשיא יפגוש את מי שיצטרף.

אני ממייסדי SPACE IL ומנכ"ל משותף ומוביל את הצוות הטכנולוגי של SPACE IL. אני אעשה לכם קצת מבוא להנדסת חלל על רגל אחת כדי שתדעו על מה מדובר ומה זאת החללית הזאת.

קודם כל, יש לכם פה מודל של החללית. הרבה פעמים שואלים אותי האם אפשר לקחת טרמפ ולהיכנס בפנים. אתם מוזמנים לנסות, אבל לא ממליץ לכם לאורך זמן כי זה קצת צפוף. באופן עקרוני, עשינו כמה סבבי תכן - - -

יש לנו משתתף אחד בישיבה, שנגיע אליו בהמשך הישיבה, שאולי יכול לנסות.

אם הוא עד גיל 21 זה אפילו יותר טוב.

עשינו כמה סבבים טכנולוגיים ביחד עם תעשייה אווירית, שבעצם עשו ולידציה לתכן עצמו, עשו ולידציה על הנושא הכספי של העלות של החללית עצמה. בנוסף לזה אנחנו עכשיו בסבב כזה עם נאס"א. אנחנו עדיין לא נחתנו על הירח, נאס"א כבר נחתו על הירח. יש לנו איזה הסכם שיתוף פעולה שמדבר בדיוק על הסבבים הטכנולוגיים האלה, כך שיש לנו איזה פיתרון שאנחנו די בטוחים ביכולת שלו להגיע, לנחות ולהשלים את המשימה הזאת.

הסיבה שהחללית הזאת כל-כך קטנה זה בגלל שאנחנו עושים אותה תוך שימוש בהרבה מאוד טכנולוגיה ישראלית שמומחית במזעור ויצירת לבנים קלי משקל עם ביצועים גבוהים, כפי שחיים אשד הוביל לאורך השנים.

לכן אנחנו לא חייבים שיגור מלא. אנחנו בעצם תופסים טרמפ על משגר לגובה גבוה. לצערנו, אנחנו לא יכולים להשתמש במשגר ישראלי בגלל שהוא לא מגיע לגובה מספיק גבוה, אבל אנחנו יכולים לתפוס שיגור על טרמפ אמריקאי. כרגע אנחנו נמצאים במשא ומתן עם מספר חברות אמריקאיות בשביל להרים את הדבר הזה לגובה גבוה. משם אנחנו ממשיכים לירח בכוחות עצמנו.

השיגור יהיה מארצות הברית.

כן. סביר מאוד שהשיגור יהיה בארצות הברית. כרגע סוכנות החלל עוזרת לנו לעשות פניות לגופים האלה ובעצם לקבל תשובות מהם ולקבל את ההתייחסות החיובית בנושאים האלה.

אתם יכולים לראות שיגור של טיל בשם "פלקון 9" של חברת Space X האמריקאית. בצד ימין ישנו הטיל עצמו. הוא באורך של עוד כמה עשרות מטרים. בצד שמאל אתם יכולים לראות לוויין גדול מאוד ומתחת ללוויין יש חגורה שעליה אפשר להרכיב לבנים זעירים שבעצם תופסים טרמפ. אנחנו מתכננים להיות אחד מהלוויינים האלה. כאמור, אחרי שאנחנו מגיעים לחלל ומשם אנחנו ממשיכים בכוחות עצמנו עד לנחיתה על הירח.
זה כאמור אותה סקאלה. אתם יכולים לראות כמה זה קטן לעומת המפלצת שנקראת "אפולו 11". אתם יכולים לראות את ניל אמסטרונג והחללית עומדת לידו.

כמה שיתופי פעולה שאנחנו מדברים עליהם. כמובן, התעשייה אווירית היא שותף מאוד מרכזי בפרויקט הזה. הם עוזרים לנו גם בשעות מו"פ וגם במתקנים וידע. נאס"א, שנכנסים עכשיו לפעולה יחד איתנו. אנחנו חותמים עכשיו על איזה הסכם, אנחנו בתהליך ניסוח שיתוף פעולה בנושא הירח באופן עקרוני. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם אלביט, טכניות ומכון ויצמן. בהקשר הזה נכתבו מספר מאמרים, בעיקר בנושא של הנחיתה עצמה וסביבת הירח, שהיא כבר בתהליכי הפרסום או פורסמו באקדמיה, כך שאנחנו עושים איזה נדבך מדעי לכיוון הזה.

אני אחד ממייסדי SPACE IL. רוב העיסוק שלי זה שיווק וחינוך. על הנושא המדעי בישראל כבר דיברנו. מעניין שהמחסור בילדים שהולכים ללמוד מדעים זה לא משהו שקיים רק בארץ. הוא קיים בהרבה מדיניות מערביות. פה יש מחקר מספטמבר 2010 שנכתב לממשל אובמה שמדב ר בדיוק על אותו נושא. הוא מציג שבעצם יש שתי בעיות. בעיה אחת זאת הכנה, ילדים שצריכים לבחור בנושא הדעים מגיעים לא מספיק מוכנים כי אין להם מספיק ידע. החלק השני, זאת השראה. גם ילדים שיש להם יכולות לבחור בנושא המדעים, פשוט לא בוחרים בה. הם בוחרים ללכת ללמוד נושאים אחרים ולכן אנו רואים את הפרויקט הזה מאוד משמעותי.
בסופו של דבר, נחיתה ישראלית על הירח – דיברנו על אפקט אפולו. אנחנו לא מחכים עד היום של הנחיתה, אנחנו פועלים כבר היום להגיע אל בני הנוער ולהשפיע עליהם דרך הפרויקט הזה.

זה מתחיל מהרצאות בקהילה. כמו שינקי אמר, יותר מ-14,000 תלמידים פגשו אותנו באופן אישי. נפגשנו עם תלמידים מכל הארץ: בנימינה, חיפה, ת"א, ירושלים, הרבה באשדוד, באר-שבע ועוד.

אתם ממשיכים עם זה?

כן. אני אספר אפילו חוויה אישית שלי. לפני כחודש נתתי הרצאה ברעננה, זאת היתה אחת החוויות הכי מדהימות שלי, 40 תלמידים לחצו לי את היד, אמרו לי בהצלחה ואחד מהם אפילו ביקש ממני חתימה. עליתי על הבמה ואמרתי: שלום, אני מהנדס, אני בונה חללית ובסוף הם ביקשו ממני חתימה. מעבר להתרגשות שלי שביקשו ממני חתימה, לדעתי בסוף זה מראה שזה הכיוון הנכון.

לקוריוז, SPACE IL. לא עוצרת רק בארץ. היו גם הרצאות בארצות הברית וברוסיה. הרצנו בבית ספר אילן רמון בלוס-אנג'לס ובמספר מקומות אחרים. זאת בעצם הפעילות הזאת.

ברוסיה יש קבוצה מתחרה?

גם בארצות הברית וגם ברוסיה יש קבוצות מתחרות.

יש לנו מספר פעילויות שבהם שותפים כ-200 תלמידים בעשייה שלנו. החל משגרירי SPACE IL, שזה גם תכנית נערות למדעים שפועלת באשדוד, מדריכים צעירים של אורט שמרצים בכל הארץ. תכנית נוספת של ילדים מדהימים, היא תכנית מדעני העתיד. ילדים בני 14 שלומדים פיסיקה באוניברסיטת תל-אביב והם חלק מהצוות שמוצא את אתר הנחיתה.
חלום אלתא שבעצם מפתחים אתר שמקבל מידע בלייב מהחללית ומציג אותו דרך האינטרנט לכל העולם. הרבה מאוד שותפים נוספים. דיברנו על מכון דוידסון וקרן רמון. אנחנו לא עוצרים רק בפעילות ההנדסית. אנחנו עושים הרבה פעילות כזאת דרך חברת Brainpop שעשתה לנו סרטון וכבר 8,000 ילדים בגילאים צעירים נחשפו אליו.
עושים הרבה מאוד עשייה. אני שמח שנמצאת איתנו ספיר. אנחנו גם גאים שהיא שותפה גם בתכנית נערות למדעים וגם תכנית חלום אלתא והיא תספר לנו קצת על החוויה האישית שלה.

שלום לכולם. אני מאוד מודה לכם שזכיתי להגיע לכאן. קוראים לי ספיר זך ואני בת 14.5 ממקיף ז' באשדוד. אני אספר לכם איך התחלתי. בתחילת השנה היועצת האקדמית בבית הספר שלנו פנתה אלי עם שתי הצעות להשתתף בשני פרויקטים. הראשון זה קידום נערות למדעים, שלקחו בו חלק 80 נערות מאשדוד. השני, פרויקט חלום אלתא למצוינת, שלקחו בו כ-45 תלמידים מאשדוד.

אישית, תמיד היתה לי נטייה למקצועות הריאליים ולתחומי המדעים ולכן לא פספסתי את ההזדמנות והלכתי להשתתף בשני הפרויקטים. מעבר לזה שמאוד נהניתי, שניהם עוסקים בתחומי המדעים, אבל כל אחד מהם נתן לי ראייה שונה.

בפרויקט קידום נערות למדעים באו אלינו מרצות באמת מדהימות. נשים שהצליחו בתעשייה של המדע והן מהוות לכולנו דוגמה. הן הרצו לנו והראו לנו איך אנחנו כנשים מסוגלות לשבור סטיגמות ולהראות שגם אנחנו מסוגלות לפנות למדע ולהצליח בו.
בקידום נערות למדעים פעלנו על-פי חזונם של מתנדבי SPACE IL. בנינו שאלונים שהופנו לבני נוער כדי לדעת באלו אתרים הם משתמשים הכי הרבה. איפה הם צורכים את המידע שלהם ואיפה הם הכי התעניינות לראות את המידע שלהם.

הממצאים הראו לנו שבני נוער משתמשים הרבה בפייסבוק, ביוטיוב, בעיתוני נוער. הם רואים ערוצי טלוויזיה, הם נכנסים לאתרי חדשות. העברנו את המידע הזה SPACE IL כדי להראות להם שזאת הדרך שהם יכולים להפיץ את החזון שלהם בצורה רחבה ביותר.
בנוסף, הרצינו מול כיתות בשכבות גיל נמוכות יותר. השנה הייתי בכיתה ט' והרצינו לכיתות בית ספר יסודי. אני חייבת להגיד שהיתה היענות מאוד גדולה ובאמת הילדים התלהבו מזה. זה סוחף הרבה ילדים לזה.

אני אגיד גם, שבזכות אותן בנות אנחנו מכסים את כל ילדי אשדוד. כמעט כל ילדי אשדוד מכירים את הנושא הזה.

כן. כמעט כל ילדי אשדוד שמעו על הפרויקט.

אולי עיריית אשדוד תשתתף תקציבית.

אני רוצה להגיד שאם לא היו חושפים אותי לפרויקט הזה, אם לא היו באים אלי עם ההצעה, לא הייתי מגיעה לתחומי ידע כל-כך שונים ומגוונים, בטח שלא במימדים כאלה של הצלחה ולעזור לפרויקט ישראלי בתחרות עולמית.

גם דרך המחשב ודרך תכניות הלימודים השגרתיות שלנו לא הייתי מגיעה לדברים האלה. החשיפה מאוד חשובה, בעיקר מגיל צעיר.

השתתפי גם בפרויקט חלום ששם חשפו אותנו מידי שבוע בהרצאות מרתקות ומאתגרות בכל מיני נושאים, כמו אסטרונומיה, חלל, מתמטיקה, פיסיקה. היה לנו קורס של HTML שבאמצעותו בנינו אתר לSPACE IL שיציג את החללית בכל רגע נתון בחלל ואת ההתקדמות של הצוות שלנו בתחרות העולמית.

ההרצאות שהרי אהבתי בפרויקט חלום היו אסטרונומיה ומתמטיקה. היינו גם באוניברסיטת בן-גוריון בהרצאה על הצפנה וזה היה מאוד מעניין. בעיקר מאוד נהניתי והתרגשתי כשהיינו בכנס אילן רמון שנערך השנה ולקחנו בו חלק. זה היה מעמד מאוד מכובד ומאוד התרגשנו.

בפרויקט האלה גיליתי שהאהבה שלי למדעים זה לא סתם נטייה שהיתה לי מגיל צעיר. זה העתיד שאני רוצה בשבילי ומאוד מקווה שתמשיכו לעשות את החשיפה הזאת מגיל צעיר יותר ולהרבה בני נוער. פעם החלום שלי היה להיות שופטת, כי רציתי להוביל את הצדק ובאמת רציתי להיות מובילה בצדק. אבל, נכון להיום ואני מקווה שזה יישאר כך, החלום שלי הוא שתיראו עוד כמה שנים מובילת דרך במדע.

ביום כמו היום, להצהיר על מעבר משופטת לSPACE IL, אז ניצחתם.

אגב, כשתצטרכי לבחור את המסלולים לבגרות, באיזה מקצועות את מתכוונת לעשות 5 יחידות?

השנה הייתי בכיתה ט'. השנה בחרנו את המגמות ושנה הבאה אנחנו משובצים עליהם. השנה, גם בזכות הפרויקטים האלה, לקחתי מגמה של ביוטכנולוגיה, שזה 5 יחידות במתמטיקה, 5 יחידות פיסיקה , 5 אנגלית, 5 בכימיה ו-5 בביוטכנולוגיה. אני אוהבת את זה ואני מקווה שאצליח בזה כי זה באמת מה שאני רוצה לעשות.

תודה רבה.

איך אנחנו רואים את הפעילות החינוכית? SPACE IL פועלת בעצם בשני מישורים. אחד זה דרך שותפים, גם במסגרות חינוך פורמאליות וגם במסגרות חינוך א-פורמאליות. לייצר תכנים שבעצם יגיעו אל בני הנוער. מדובר ממש בתכניות.
הפוקוס שלנו זה בעצם חטיבות הביניים, רגע לפני שהם צריכים לבחור מגמה בתיכון. בעצם רוב בני הנוער שאנחנו פוגשים, אנחנו מנסים לפגוש אותם בגילאים האלה כדי לנסות לעשות את ההשפעה.

נקודת מפנה נוספת שאנחנו מסתכלים עליה וחושבים עליה בעתיד זה רגע לפני לימודים אקדמיים. בעצם להגיע שם אל בני הנוער שאמורים לבחור במה הם רוצים לעשות תואר וגם להשפיע. זה כיוון אחד.

הכיוון השני זה בעצם הכיוון של המדיה, שבו גם "קשת" וגם "יס" חברו אלינו. בעצם המטרה היא להגיע אל הקהילה. לייצר איזו השפעה רחבה במדינת ישראל, שההורים והסביבה גם יבואו אליהם ויגידו: מדעים זה מה שכדאי לכם ללמוד.

בהקשר הזה, אם אחבר את SPACE IL לנושא הכללי והרחב יותר של הישיבה הזאת, אז אנחנו מאמינים שהפעילות בתחום החלל צריכה לפעול בשני מישורים. אחד, זה יצירת מודעות לתחום החלל. קידום פרויקטים בעלי חשיפה גבוהה. אנחנו מסתכלים על עצמנו בתור פרויקט כזה. כשתהיה הנחיתה על הירח בעצם כל אדם בישראל וכל ילד בישראל יכיר את זה, ייחשף מזה, יתלהב מזה. אנחנו מאמינים שצריך להמשיך ולקדם פרויקטים נוספים כאלה. אנחנו מאמינים שבמקביל למה שאנחנו עושים כדי שכל עם ישראל ירגיש מחובר לפרויקט שלנו, צריך להיות גם איזה קמפיין מודעות ציבורית.
בישראל יש תעשיית חלל מדהימה, אבל אם תעצור אדם ברחוב, אף אחד לא יודע על זה. בגלל זה אנחנו מאמינים שגם סוכנות החלל, גם מדינת ישראל, גם כל התעשיות, צריכות לעשות קמפיין ולהעלות את המודעות לגבי היכולות של ישראל בתחום הזה. גם זה יעזור לנו בעתיד לשכנע את אותם ילדים ללכת לתחום.

מהכיוון השני, בעצם פיתוח תשתיות חינוכיות בתחום החלל. פה מדובר על מאגרי מידע ומאגרי פעילויות, שאנשים שרוצים לשמוע, יהיה להם מאיפה לאסוף את המידע. מורים שרוצים להעביר מערכי שיעור, יהיו להם את התכנים האלה. כמובן, גם נושאים תרבותיים, תערוכות במרכז החלל שיציגו את פעילות החלל בישראל.

חיים אשד התייחס לכך שמדינת ישראל מתבססת על היכולות הטכנולוגיות שלנו. כדי לשמר את היתרון האסטרטגי הזה, אנחנו כולנו צריכים לעבוד יחד. SPACE IL רואה את עצמה אינטגרטור אבל חייבים את כולם. צריך גם את גופי האקדמיה ובעצם להביא רעיונות חדשניים ופיתרונות חדשים. צריך לדעת ליישם אותם להנדסה בפועל בתוך התעשייה. בעתיד גם לעשות מזה כסף ולקדם את תחום החלל האזרחי בישראל. כמובן שבלי תמיכת הממשלה זה לא יכול לקרות.
חשוב שלא להשאיר את זה בתחום של האקדמיה ובתחום של התעשייה אלא בעצם להעביר את זה לכל עם ישראל דרך המדיה, דרך שותפים חינוכיים, גם המגזר השלישי וגם משרד החינוך ובעצם לחבר את כולם לעשייה הזאת.

תודה רבה.

אולי כמה התייחסויות ואז נעבור לקרן רמון.

הוזכר כאן התפקיד המיוחד שהנשיא לקח על עצמו לגבי הפרויקט הזה. היה אמור להיות כאן נציג בית הנשיא אבל הוא לא הגיע.

אני סמנכ"ל במשרד המדע והטכנולוגיה. אני אחראי על קרן המחקרים והמלגות. לצד הפעילות הרחבה שסקרה פה בוועדה של תוכנית של סוכנות החלל הישראלית, יש פן נוסף שאנחנו עוסקים בו והוא נקרא: מדע וקהילה.

במסגרת הזאת אנחנו מקיימים 4 מסגרות לחינוך לחלל. יש לנו תכנית לחוגים מדעיים, הן ברשויות והן ברשתות החינוך כמו "עתיד", "עמל", "אורט" ואחרות. במסגרת הזאת אנחנו מקיימים חוגים מדעיים ביותר מ-30 רשויות. בחלק מהרשויות, התכנית של החוגים היא בדיוק ספציפית לחלל. יש לנו ישובים כמו אופקים, טייבה, כבר ברע ובמטה אשר.

יש לנו את זה במחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

כן, אסטרונומיה וחלל בעיקר. חוץ מזה, יש לנו רשויות שיש בהם חוגים לרובוטיקה. בשנה הקרובה אנחנו הולכים להקים 20 מרכזים למחשוב ורובוטיקה בישובים הדרוזים בישראל, כולל ברמת הגולן. בכל ישוב כזה יהיה מרכז למחשוב ורובוטיקה שבמסגרתו יועברו חוקים בתחום.
הנושא השני הוא שאנחנו עוסקים בהקמת מרכזי חלל. על-פי ייעוץ שקיבלנו בנושא, הקמת מרכזי חלל בכל ישוב, יאפשרו לתלמידים יותר להרחיב את היריעה ולהעשיר את הידע בתחום החלל. אנחנו הקמנו בשנה האחרונה שני מרכזים כאלה, אחד בירכא - - -

שני מרכזים בשנה, הדרך ארוכה.

הסכום שעומד לרשותנו לא כל-כך גדול. עומד לרשותנו סך של 15 מיליון שקלים לנושא של מדע וקהילה. במסגרת הזאת אנחנו לא יכולים לעשות הרבה. בקשר לנושא החלל, הקמנו שני מרכזי חלל כאלה, אחד בירכא, עבור הדרוזית ומרכז אחד בטייבה.
לגופו של עניין, אנחנו מקימים את המרכז בטייבה והוא יהיה על שם אילן רמון.

יש לנו את הקרן על-שם אילן רמון. יש קרן ממשלתית להנצחת אילן רמון, מעבר לקרן הפרטית. שותפים בה 78 משרדי ממשלה. יו"ר הקרן יושב פה איתנו, רן בר, שהוא סמנכ"ל משרד המדע. במסגרת הקרן הזאת יש לנו 1 מיליון שקלים לשנה למשך 10 שנים. אנחנו ממקדים שם פעילות שנוגעת לתחום החלל. למשל, משלוח משתלמים לאוניברסיטאות חלל לסינגולארי טי, נעשית פעילות במסגרת קרן רמון.

נושא נוסף זה פעילויות של חידונים ותחרויות ומלגות. זה נעשה בקרן רמון הממשלתית.

כמובן, הכנס הלאומי לחלל שמתקיים כל שנה בינואר, סמוך ליום האזכרה של אילן רמון, גם את הפעילות הזאת אנו עושים. כמו שציינה התלמידה, גם שם יש השפעות חינוכיות מתאימות.

נושא נוסף שאנו עוסקים בו זה נושא המלגות. יש מלגות על-שם אילן רמון לדוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים. כל שנה אנחנו מקצים לטובת העניין חצי מיליון שקלים לשתי מלגות כאלה. הסטודנטים שזוכים במלגה היוקרתית, לדוקטורנט זה 250,000 שקלים ל-3 שנים ולפוסט דוקטורט זה 200,000 שקלים לשנתיים. התלמידים האלה מחויבים לפעילות בקהילה, להתנדבות בקהילה של 100 שעות. הם עושים את זה בהצלחה בעיקר במרכזי חלל. לדוגמה, בבאר-שבע במרכז החלל על-שם אילן רמון, פועלים שני סטודנטים שזכו במלגות האלה. אנחנו מכריזים על הזוכים במלגות באותו כנס חלל שמתקיים בינואר.

יש פעילות נוספת והייתי מבקש ממנחם להתייחס עליה, שהיא תהיה עתידית במסגרת סוכנות החלל.

בבקשה.

נאמרו פה הרבה דברים. אנחנו מצווים, על-פי המנדט שיש לנו, לדחוף חזק את נושא החלל האזרחי במדינה. בתכנית שלנו יש הרבה דברים. אנחנו רוצים להביא לכך שישראל תהיה בין 5 המובילות בעולם בנושא החלל. אנחנו רוצים לדחוף חזק את התעשייה. אנחנו רוצים לחזק מאוד את המחקר התשתיתי באקדמות ועוד כהנא.

אחד הדברים שאנחנו שמים כאבן חשובה ביותר, זה לקרב את הקהילה, החברה והחינוך לנושא החלל. זה נעשה מסיבות רבות אבל אם רק נתחיל מהדברים המהותיים שאפשר לספור אותם אחר-כך, כשמסתכלים בסוף ורואים מי זאת הקהילייה של המהנדסים המובילים היום בנושא חלל, אז לרובם יש שיער שיבה ועד 120. ישנם גם צעירים, חלקם יושבים פה, אבל אין מספיק.
אנחנו רוצים לדחוף ולכן שמנו פרק שלם בדבר הזה, איך אנחנו דוחפים את הנושא. חלק מהדברים פה מסוכמים. אנחנו רואים את עצמנו כאלה שאמורים לדחוף את כל נושא הקהילה והחברה בנושא החלל. לא מדובר פה על המדע, יש עוד המון פעילויות במדע וטכנולוגיה בנושא החלל. צריך לעשות את זה באמצעים שפה הוזכרו. לדחוף חזק מאוד מרכזים. יש מוזיאונים כאלה, פארקי מדע, צריך להביא לשם תלמידים. צריך להעמיק חזק בדברים ובעצם להיות אותו גוף שעושה את האינטגרציה בין הרבה שהוזכרו קודם, על-מנת שנוכל לראות שפועלים נכון, שמים את זה במקומות הנכונים. לא עושים כפילויות, שמים את המשאבים בשום שכל ובוחנים גם התובנות שיבואו בבוא הזמן. בדברים האלה בוא הזמן זה רחוק. זה לא מספיק שנגדל את אלה שיקבלו את התואר. השאלה, איך גם נדאג שאותם אלה שקיבלו את התואר, יהיה להם מקום אחר-כך לממש את מה שהם יודעים.

על זה דיברנו בדיון הקודם.

שלא יעברו אחר-כך את האוקיאנוס ויתרמו בחברות מסחריות שנמצאות מעבר לים התיכון.
יש רשימה גדולה של נושאים. חלק מהדברים הזכרתי וחלק מהדברים גם הוזכרו פה. אנחנו מתכוונים לממש את הדברים האלה. כאשר זה יאושר, פה הדילמה היא יותר קשה. יש כאלה שחושבים שזה לא בדיוק צריך להיות כך, צריך להיות אחרת.

אני מאוד מקווה שגם זה ייגמר בימים הקרובים וחבל שדני הלך.

הוא שמע שהגיע מייל ממך אז הוא רץ.

אגב, אני חושב שכבר שלחו את זה. בוא נקווה שהוא חזר למשרד.

אתה יכול להגיד מילה או שתיים ברמה היותר מעשית, בתחום החינוכי מה אתם מתכוונים לתקצב? לא ברמה של תכניות גדולות אלא מעשית. נניח שהמייל הזה יאושר תוך כמה ימים. איפה אתם מתכוונים להיכנס בתחום החינוך, חוץ מהתמיכה הכללית בSPACE IL, שהם כבר הבטיחו לבוא אליכם גם בשנה הבאה.

הנקודה היא שבאמת התכנית שאנחנו התחלנו איתה היתה תכנית 5 שנתית. כמו שהזכרנו בדיון שהיה אצלך ב-29.5, היות והתכנית שאושרה היא רק עד 2013-2014, היינו צריכים לגזור ממנה את המספרים, מתוך אמונה שהולכים לתקציב דו-שנתי. היום אני לא יודע אם זה כן או לא, כי יש פנים לכאן ולכאן. בינתיים התכנית שמאושרת היא רק עד 2013-2014 ולא יותר מזה. במקביל נצטרך לפעול גם לשם.
לכן המספרים, כשמדובר על 2013-2014, הם לא גדולים, בהם בסביבות 12 מיליון. 6% או 7% מהתקציב שדובר מסך הכול התקציב החדש. הצגתי את הנתונים בוועדה. חלק גדול הולך לשיתוף פעולה, חלק הולך לתמיכה במו"פ בתעשיות קטנות, בינוניות וגם קצת גדולות.

ולכן מה נשאר בתחום החינוך?

בתחום הקהילה אני מדבר על בסביבות 6%-7%.

מה סוגי הפעילות?

בערך מה שהוזכר פה. זה מרכזים, זה SPACE IL, חוגים, פעולות העשרה בקהילה.
את כנס רמון השנה אנחנו עומדים לעשות בצורה מיוחדת מאוד, שתיתן פן חזק מאוד גם להעשרה הקהילתית והחברתית וגם לפעילות העסקית שאנחנו רוצים להביא. אנחנו מתכוונים להביא מנכ"לים ויושבי ראש של תעשיות חלל עולמיות שיסחבו גם כאן במדינה היערכות ונציגויות מתאימות מהסוג הזה, גם בקרב התעשייה, גם באקדמיה, וגם בקרב החברה והחבר'ה הצעירים.

תודה רבה למשרד המדע.

אנחנו נעבור לקרן רמון. אני מבין שהמנכ"ל לא פה.

אינה אודסצ'י, בבקשה.

אני סמנכ"ל פרויקטים ופיתוח בקרן רמון. אוריאל בריקמן, המנכ"ל, מתנצל שלא יכול היה להגיע. אני אציג לכם את הפעילות של הקרן.

מדובר בקרן רמון הפרטית, להבדיל מקרן רמון הממשלתית, שכמובן משרד המדע הם שותפים מרכזיים שלנו.

תודה לתצוגת תכלית נהדרת לSPACE IL שגם הם שותפים וכמובן שאנחנו שותפים איתם לרעיון ומחבקים אותם.

קרן רמון הפרטית בעצם הוקמה לזכרם של אילן ואסף רמון על-ידי רונה רמון. היא יושבת ראש הנקרן והיא מאוד מעורבת בפעילות.

הקרן מקדמת מצוינת והצטיינות בקרב בני נוער בכל המגזרים, בכל הגילאים, במרכז ובפריפריה וללא קשר למעמד הסוציו-אקונומי.

אנחנו מספקים לנוער את ההשראה מעולם התוכן של החלל ומערכיהם של אילן ואסף. מטבע הדברים, תחום החלל, כמו ששמענו בדוגמה של SPACE IL, הוא כלי לחינוך טכנולוגי ומדעי. על כן הפרויקטים שאני אציג לכם היום יהיו קשורים לזה.

אחד זה מועדוני חלל על-שם אילן רמון, שמובלים על-ידי העמותה למצוינות בחינוך בשיתוף עם קרן רמון. כרגע יש לנו 20 כאלה ברחבי הארץ ואנחנו שואפים ל-200. מה שעומד בינינו לבין המשימה הזאת זה תקציב.

הפרויקט הנוסף הגדול שהקרן עוסקת בו זה שבוע חלל וכנס החינוך סביב יום השנה לזכר אסון ה"קולומביה". מגיעים לפה אסטרונאוטים מנאס"א. חוץ מכנס החלל של מכון פישר עם משרד המדע, יש כנס שהוא למחנכים ולמורים בישראל. השנה תהיה השנה השלישית לכנס. השנה אנחנו בשנת עשור לאסון ה"ולומביה" אנחנו מתכננים אירוע מאוד גדול.

בנוסף, שבוע החלל הוא בעצם שבוע שבו יגיע שלושה אסטרונאוטים מנאס"א וישתתפו 30 בתי ספר. מדובר במאות אם לא אלפי ילדים. האסטרונאוט מגיע לביקור במסגרת יום שעוסק במורשתו של אילן רמון ובחלל, מדע וכיוצא בזה.
דיברו פה הרבה על פרויקטים עתידיים, מה צריך לעשות ומה נדרש לעשות. מי שיודע לעשות את זה ממש טוב זאת נאס"א. סוכנות החלל האמריקאית הם המובילים בכל הקשור בחינוך טכנולוגי בארצות הברית. תרשו לי להראות לכם מה הם יודעים לעשות. חזרתי עכשיו מחודש וחצי בארצות הברית, מתוכם סיור ארוך ומעמיק במאגרי החינוך של נאס"א וראיתי מה הם יכולים להציע.

אחד הדברים שיש להם זאת Earth Cam, שזאת מצלמה דיגיטאלית שמוצבת על גבי תחנת החלל הבינלאומית. הילדים צריכים להיכנס לאתר ולהירשם. זה מצלם את כדור הארץ במקומות ולפי הנתונים שהילדים מזינים.

(מוקרן סרט)

זה מה שיודעים לעשות שם. מה יודעים לעשות אצלנו?

האמריקאים מאוד מוכווני מטרה בכל מה שקשור לחינוך. בנאס"א יש אגף חינוך מפואר. פגשתי גם את מי שעומד בראש, לילנד מלווין, ונקווה שנראה אותו בארץ בחורף.

הדבר הבא שיש לנאס"א זה מאגר מידע בנושא החלל.

אנחנו די מוגבלים בזמן. אני מציע שתתרכזי במה שקורה כאן.

אחד הדברים שאנחנו מאוד רוצים לעשות זה ליצור מאגר מידע כזה שיהיה בעברית ומותאם לצרכי מערכת החינוך הישראלית. כל הסרטונים האלה הם יפים מאוד אבל כל עוד זה באנגלית, לא עשינו כמעט כלום. אנחנו חייבים שזה יהיה נגיש. שלא רק הילדים יבינו אלא שגם המורים יוכלו להשתמש בכלים האלה.

מאגרי המידע של נאס"א הם מעולים. פה אתם בוחרים את הכיתות שאתם רוצים לפנות אליהם, את התצורה שבה אתם רוצים לראות את החומרים שלכם, לבחור את הנושא, עושים חפש ומקבלים. יש 201 חומרים מוכנים, מערכי שיעור מוכנים בנושא מדע כללי לכיתות חטיבות ביניים.

לנו אין מערכת כזאת ואנחנו מאוד מעוניינים ליצור מערכת כזאת. לאחר מכן כמובן שנצרף אליה דברים קיימים כמו SPACE IL וגם חומרים שלנו. בתור התחלה, אין צורך להמציא את הגלגל. המידע קיים, אין עליו זכויות יוצרים, רק תבואו ותיקחו.

בנושא הזה, אחד הדברים הבאים שאנחנו מתכננים – עופר רימון הוא יו"ר הוועדה שהוקמה על-ידי משרד החינוך לטובת העניין הזה. יש כנס מחנכים בינלאומי של נאס"א שמיועד למורים. אנחנו רוצים לשלוח כל שנה 2-5 מורים ישראלים מצטיינים שיתחרו לצורך ההשתתפות הכנס הזה בכתיבת מערכים למאגר המידע הזה שניצור.

הדבר הבא זאת תחרות רמון "פריצת דרך-הדור הבא". זה מיועד לתלמידי תיכונים. פה אני אראה לכם סרט יפה.
(מוצג סרט)
אנחנו הולכים להביא את התחרות הזאת לארץ וילדים ישראלים וצוותים ישראלים יתחרו על הזכות לבלות שבוע שלם בנאס"א ולהציג שם את הפרויקט שלהם. הם יוכלו לעבוד עליו ולשמוע פידבקים מאסטרונאוטים ומשאר המדענים הבכירים בנאס"א.

אני אסכם: אלה בעצם הפרויקטים העתידיים שלנו, גם למורים וגם לתלמידים. קרן רמון מאמינה בשיתופי פעולה. הרבה מהשיתופים שלנו יושבים פה, חוץ מSPACE IL ונוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית, כמובן משרד המדע וסוכנות החלל, משרד החינוך, אגודת האסטרונומיה, "מדעטק", "מכון פישר". אם אני מפספסת חלק, אז סליחה.

אני מאוד שמחה על דברים שמר מנחם קדרון אמר כאן בנושא החינוך ושסוכנות החלל רואה למעשה חשיבות בקידום הנושא החינוכי. אנחנו מאוד מקווים לראות התפתחות בהמשך.

אתם שותפים אסטרטגיים שלנו, משרד המדע ומשרד החינוך. אנחנו הולכים יד ביד ונמשיך ללכת.

מה מקור המימון של הקרן?

חלק מהמימון הוא מימון פרטי שאנחנו מגייסים מפילנתרופיה, בעיקר בארצות הברית. בכל מקום שהולכים השאלה הראשונה ששואלים היא: מה הממשלה שלכם שמה? זה תמיד הקטליזאטור להבה כמה הנושא חשוב.

כדי לחוש את הפעילות שמתקיימת נמצא פה ילד שהוא כתב אלינו, יחד עם אמא שלו, על החוויות שלו בעקבות חידון החלל הארצי של אילן רמון.

שלום, שמי כפיר. אני אספר לכם על פרויקט הלימודי שהעברתי בבית ספר גדרות. זה התחיל לפני שנתיים. השתתפתי בחידון הארצי על-שם אילן ואסף רמון והתלהבתי ממנו. רציתי שילדים אחרים יחוו את אותה תחושה של הנאה ושל למידה. הלכתי למנהלת וביקשתי ממנה עזרה. יחד איתה גייסנו 18 תלמידים משכבות ה' ו-ו' שילמדו לקראת החידון.
לקראת החידון הבאנו מרצים, סרטים וגם למדנו את החומר שהעלו לאתר. 6 תלמידים עלו לשלב השני. כצ'ופר על ההישג הגדול שלהם, ארגנו להם סיור במפעל מבט. מתוכם עלה לגמר תלמיד אחד שייצג את בית הספר.

מה קורה עכשיו, אתם מתכוונים להמשיך בזה?

כן, לקראת שנת הלימודים של 2013 אנחנו מתכוונים להמשיך עם הפרויקט הזה בצורה מסודרת. השנה הפרויקט הזה היה קצת מבולגן ומסורבל כי גם התחלנו קצת בחיפזון. אבל הפרויקט הזה יהפוך למסודר יותר ונקווה שיותר תלמידים ירצו ללמוד בו.

תודה רבה.

שמענו כאן למעשה על הפעילות של קרן רמון. שמענו גם על הפעילות של משרד המדע. אגב, יש כאן משרד אחד שיושב בשקט אבל גם מבחינת העתודות התקציביות שלו הוא הכי משמעותי מכולם וגם בסופו של דבר הוא, בין השאר, צריך להיות בין הגורמים העיקריים המעוניינים בפעילות החינוכית בתחום הזה כדי שאחר-כך הוא יהיה הגורם הנהנה.

משרד הביטחון, האם יש לכם מה לומר ולתרום לדיון?

אנחנו חיל האוויר ולא משרד הביטחון.

אני מדבר בשם חיל האוויר. שמי עופר ואני ראש מדור איתור במפקדת חיל האוויר. אני בעצם משלים את הדברים שהחברים אמרו. גם משרד הביטחון וגם משרד החינוך ומשרד התמ"ת, חסרים לנו המון אנשים טכנולוגים לחיל האוויר. בעצם אנחנו מחזירים עטרה ליושנה, פותחים המון שלוחות של בתי ספר ושוחרים ברחבי מדינת ישראל ומחזירים את בני הנוער ללמוד בעיקר מקצועות כמו אלקטרוניקה, חשמל ומכונות – בעיקר אלקטרוניקה.
עם פתיחת שנת הלימודים הקרובה יפתחו כ-7,300 תלמידים בכל רחבי מדינת ישראל, החל מחצור הגלילית, רמת הגולן, עד בואכה אילת, כולל בכפרים הדרוזים, את הלימודים שלהם במגמות הטכנולוגיות לחיל האוויר. מתוכם 25% עולים, 30% נשים. ישנה גם מהפכה מגדרית בתחום הזה. בתי ספר, כמו בדימונה, זה 60% בנות שלומדות אלקטרוניקה ואנחנו גם מעודדים אותן.

לגבי פעילויות שאנחנו עושים בתחום החלל בבתי הספר שאני מלווה. יש לנו שני בתי ספר שעוסקים בנושא. את אחד מהם הזכירה הגברת הנכבדה מקרן רמון. זה בית ספר באורט ד' הכרמל על שם קופתאן, שיש בו גם מרכז חלל. בית הספר הנוסף, שהוא בית ספר מצוין ומצטיין זה ב"אורט מעלה אדומים לתעופה ולחלל". יש בו את מצפה הכוכבים והטלסקופ ושם התלמידים גם לומדים את מקצועות החלל, אסטרונומיה, יש שם תלמידים חזקים מאוד.
אגב, אנחנו נשמח לשתף פעולה עם כל הגורמים כאן כי אנחנו מייצרים מידי שנה כ-1,200 הנדסאים – כאן זה למשרד התמ"ת ולכל הצרכנים במשק - גם לנושאים אחרים, מעבר לפעילויות של חלל אלא בתחומים נוספים בתחום הטכנולוגיה. תודה.

יש מישהו שרוצה להוסיף?

אני ראש מחלקת סביבת חלל במרכז למחקר גרעיני שורק. אנחנו מעורבים בכל פרויקטי החלל בארץ בנושא של אפיון, בדיקה ואישור של רכיבים אלקטרוניים וחומרים לסביבת חלל.
SPACE IL הוא מאוד מרשים. שמעתי עליו משהו אבל זאת פעם ראשונה שאני ממש נחשף אליו. אני אשמח מאוד להשתלב בפרויקט, לעזור לכם.

לא ברור לי איפה אתם עושים את הבדיקות מבחינת עמידות בסביבת חלל, אבל בהחלט אנחנו יכולים לתרום לנושא. בהמשך, מתוך זה, גם בנושא של חינוך. עד היום אנחנו לא מעורבים בנושא חינוך ובהחלט גם בקטע הזה אני מקווה שנוכל לתרום.

תודה רבה. הנה, אז יש לכם כבר כתובת.

אני ממכון פישר.

רצוי וראוי שהוועדה תיקח לתשומת לבה. שמענו פה רק דוגמה קטנה למגוון עצום ונרחב של מיזמים חינוכיים במדינת ישראל.

ברור, יש מסמך של מרכז המידע והמחקר שנותן מפה מאוד רחבה.

אחת הבעיות היא שחלק גדול מהמיזמים החינוכיים הם לא במסגרת החינוך הפורמאלית. זה גם נאמר על ידי נציג משרד החינוך. בהחלט ראוי לבחון את הסוגיה הזאת. האם כדאי להעצים את העיסוק בנושא החלל דרך החינוך הפורמאלי? מתוקף העובדה שחלק ניכר מהמיזמים הם במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי, אין איגום של משאבים ויש הרבה מאוד כפילויות בהרבה מאוד פרויקטים.

אני מתחבר גם לדברים שמנחם אמר וגם לדברים שנאמרו על ידי אינה מקרן רמון. אחת האפשרות היא קודם כל לעשות סקר מעמיק ויסודי של המיזמים השונים בתחום החינוך לנושאי החלל בארץ ולהעצים אותם על-ידי שיתוף פעולה בין האנשים המעורבים במיזמים השונים.

אני חושב שהוועדה צריכה להוליך איזה מהלך של מיפוי התחום הזה במדינת ישראל לקראת בחינה עתידית כיצד אפשר לשפר אותו, למנוע כפילויות ולצרף את הכוחות של העושים במלאכה.

תודה רבה.

זה בדיוק מה שרציתי להגיד, הוא קורא מחשבות.

אגב, בשש השנים האחרונות הוקמו הרבה מרכזים: בבן-גוריון בנגב, באשקלון, במעלה אדומים, בטכנודע, במכון ויצמן. כמו שטל אמר, אלה הרבה מיזמים פרטיים וכל אחד עובד באיזו אג'נדה שלו.
גם במסגרת קרן רמון ניסינו לחשב איך אפשר לאגד את כולם. יש מרכזים בהרבה ערים. כמו שאבי אמר, כעת יש גם בירכא ובטייבה במסגרת מיזמים של משרד המדע. אחד הדברים שצריך לחשוב זה איך לאגד את הכוחות של כל אלה שיושבים פה, שלכל אחד יש כוונות טובות ורצון טוב. לאגד את זה תחת מטריה אחת. זה גם לא דורש הרבה משאבים כי אלה כבר דברים שהוקמו. כלומר, רק לאגד, לתת תכנית פעולה ולהשתמש בSPACE IL, במשרד המדע ובמשרד החינוך במשאבים שכבר קיימים. כבר יש את הכול, לא צריך לתקצב, רק צריך לשים אותם תחת איזו מסגרת פורמאלית.

אנחנו נסיים כאן. כדרכנו, תם ולא נשלם.

לא במקרה קפצנו מתחום החלל עצמו מהמחקר והתעשייה ישר לכיוון הזה של תעשייה חינוכית ובהקשר זה התחברנו לפרויקט שהוא הכול. הוא גם חינוך וגם הדגמה ליכולות שיש למדינת ישראל בתחום הזה.

בסופו של דבר אנחנו כאן מדברים לא רק על היום אלא גם על מחר. היכולת להחזיר את הנושא של חלל בפרט ומדעים בפרט למרכז תשומת הלב של הנוער היא המפתח לעתיד ועד כמה התחום הזה יתפתח.

דיברתם על הבעיה שיש היום בתחום הזה, זה בדיוק משקף את הנסיגה שהיתה במדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות בתחום הזה של מדעים וחלל הוא חלק מזה. צריך לחשוב איך מחזירים את זה לאופנה ולתשומת הלב.

לכן הדיון הזה הוא תחנה ראשונה של ניסיון להעלות את זה על המפה ולשים במוקד הדיון. אנחנו עוד נחזור לנושאים האלה באופן ספציפי גם בדיונים הבאים. כמובן שזה אתגר למשרדי הממשלה, למשרד החינוך, למשרד המדע ולמשרדים אחרים, לחשוב איך משקיעים יותר בתחום הזה וגם איך מחברים את הכוחות השונים שפועלים בתחום כדי להגיע לאיגום משאבים ולא לפזר את זה להרבה תכניות שפועלות לפעמים בלי לדעת אחת על השנייה ובלי לשתף פעולה.

רק מהדוגמאות שניתנו כאן ברור מה הוא הפוטנציאל. באמת, לחלל יש כאן איזה ערך ייחודי כי זה תחום שיכול לשמש כקטליזאטור להחזרה של כל תשומת הלב של נוער למדע. הנושא נשמע מאוד מרתק ומושך ולכן פרויקטים מהסוג של SPACE IL, מה שקרן רמון עושה ועוד גופים אחרים עושים, זה יכול למשוך את הנוער.
בהשקעה קטנה אתה יכול להפניה ולהרחבה של האינטרס בתחום של המדעים, הרבה מעבר למה שתגיעו אולי באיזו תכנית מערכתית גדולה של משרד החינוך. אנחנו נשאיר את זה ברמה של תם ולא נשלם ונחזור לזה בדיונים הבאים.

הנושא הבא שאני מקווה שנעסוק בו בפגישה הבאה זה יהיה נושא שעלה פה בשוליים של הדיון הקודם. אנחנו עשינו בינתיים שיעורי בית בתחום הזה וגם הוכן מסמך של מרכז המידע והמחקר בנושא הזה וזה כל התחום של החקיקה.

דיברנו על ההיבט המשפטי שהוא לא מוסדרת לחלוטין, בשונה ממדינות אחרות שכן עוסקות בנושא החלל. שמענו את העמדה של סל"ה. אתם אמרתם שאתם חושבים שעוד מוקדם לעסוק בזה ואתם רוצים לגשת לזה עוד כמה שנים. אני לא בטוח שזה נכון אבל לפחות בשלב הראשון אנחנו נרצה לקבל בישיבה הבאה איזו תמונת מקרו מה קורה בתחום הזה במדינות השונות. לראות איפה אנחנו נמצאים שם ומה היתרונות והחסרונות בלחכות.

אני כבר מאתגר אתכם לגבש את עמדתם בעניין הזה.

אגב, תדעו שלפעמים יש צירופי מקרים. רונה רמון נמצאת פה לא במקרה אלא כי היא מרצה לעובדי הכנסת בזמן המקביל. אתם רואים שתשומת הלב לתחום הזה כבר חורגת מגבולות של ועדת המשנה הזאת. כל עובדי הכנסת מתעניינים בנושא הזה.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:10.>