PAGE
3
ועדת הכלכלה
03/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 905>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ב (03 ביולי 2012), שעה 14:00

<הצעת חוק טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012
>
1. דיון בסעיף 2 – אישור ההגדרה "ציוד חשמלי ואלקטרוני"
2. בקשת חה"כ כרמל שאמה-הכהן לדיון מחדש ודיון מחדש: בסעיף 39 – לעניין חובת דיווח חצי-שנתי על-ידי מפעיל
3. בקשות השר להגנת הסביבה לדיון מחדש ודיון מחדש:

1. בסעיף 2 – לעניין ההגדרה "פסולת ציוד וסוללות מזיקה"
2. בסעיף 17(ד)(1) – לעניין ההגדרה "עלויות ההפרדה והאיסוף"
3. בסעיף 25 – לעניין קידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות גם בקרב עובדיהם של אחראים לפינוי פסולת, שעימם מתקשר גוף יישום מוכר
4. בסעיף 26: סעיף קטן (ד)(2) – לעניין מקום פרסום אמות המידה, וסעיף קטן (ח) – לעניין חובת אחראי לפינוי פסולת לקיום הוראות סעיף 14(א)(7) בדבר העסקת עובדים ישראליים בלבד
5. סעיף 56(ו)- לעניין הצורך בהסכמתו של השר להגנת הסביבה בעת התקנת תקנות בנוגע למניעת אפשרות העיון בפרטי מפר שהוטלו עליו עיצומים כספיים בתום תקופת הפרסום
4. בקשת שר המשפטים לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 55(א) – לעניין ערכאת הערעור על החלטת המנהל בעניין עיצום כספי

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

>
ג'וש פדרסן - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

יורם הורביץ - סמנכ"ל פסולת ארגונים ופרויקטים, המשרד להגנת הסביבה

עדי גולדינר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורן תמיר - ייעוץ וחקיקה, משפט כלכלי-פיסקאלי, משרד המשפטים

סיגל מרד-אברג'ל - הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

זאב ברל - סגן מנהל כימיה וסביבה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שמרית רכמוט - פקד, עוזר ליועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

אלי פז - סא"ל, ראש הגנת הסביבה, משרד הביטחון

דרור לוינגר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

יונתן צויקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

ישראל הבר - עו"ד, הלשכה המשפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

רז הילמן - מנהל תחום חשמל ואלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר

חיים ישר - עו"ד, יועמ"ש חטיבת מוצרי חשמל, איגוד לשכות המסחר

מילכה כרמל - יועצת סביבתית, מרכז השלטון המקומי

דני קוגן - מנכ"ל אקולוגיה לקהילה מוגנת

נאור שקדי - מנכ"ל אקולוגיה לקהילה מוגנת

ליאור רותם - דובר ועדת הכלכלה

אתי בנדלר
אמיר רוזנברג (מתמחה)

עידית חנוכה

אושרה עצידה
<הצעת חוק טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012>

צהריים טובים. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום הצעת חוק טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012 – בקשות לדיון מחדש. אני מבין שרק מטעם המשרד, נכון?

לא, גם מטעם אדוני. אני אזכיר לך כשנגיע לסעיף הרלוונטי.

גם מטעמי, אוקיי. אדוני, אני מציעה שנלך לפי הסדר שנקבע בסדר-היום. הסעיף הראשון הוא דיון בסעיף 2 – אישור ההגדרה "ציוד חשמלי ואלקטרוני". כזכור, בישיבה האחרונה שדנה בהצעת החוק אדוני שאל איזה נושאים עדיין לא אושרו. השתדלנו לעבור בצורה מסודרת על כל הדברים.

פספסנו את זה?

כן. אושרה פעם נוספת הגדרה שאושרה בעבר במקום ההגדרה שיש לאשר אותה. אני הכנתי מסמך של הסעיפים שהם רלוונטיים לצורך הדיון דנן. כאן מדובר בהגדרה הראשונה המופיעה בסעיף 2 – "פסולת ציוד וסוללות מזיקה". האם זה זה?

זה גם הגדרה שרצינו אולי תיקון לגביה. אבל לא הסעיף המהותי, הגדרה מהותית.

"ציוד חשמלי ואלקטרוני: , סליחה. זו ההגדרה השנייה – "ציוד חשמלי ואלקטרוני". זה פשוט מסודר לפי סדר האל"ף-בי"ת. זו הגדרה שעדיין לא אושרה. אני מציעה שתציג אותה, ג'וש, ושהיא תאושר.

תודה רבה ותודה ליושב-ראש ולוועדה על הזמן שהם משקיעים פה, וגם על הדיון הזה בזמן קצר כדי להביא חוק כמה שיותר ברור ומדויק.

ההגדרה הזאת של "פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני" היא הגדרה מהותית שכל החוק סובב סביבה. היא הוקראה והיה עליה דיון בוועדה. היא הגדרה שהיא כמו בדירקטיבה האירופית ואנחנו מסתמכים גם על אמות המידה במדינות אירופה של האיחוד האירופי לגבי מה נכלל ולא נכלל בהגדרה.

רציתי להעיר שלוש הערות בקצרה. הדגש על מיועד לפעול זה באמת שהשימוש העיקרי של הציוד הוא רק כשהוא מחובר לחשמל וכשהוא לא מחובר לחשמל הוא לא יכול לבצע את התפקיד העיקרי שלו.

לגבי הביטוי בהמשך ההגדרה של "למעט ציוד המתוכנן והמיועד להתקנה כחלק מציוד אחר שחוק זה לא חל עליו ושיכול למלא את תפקידו המתוכנן רק כחלק מהציוד האחר כאמור" – זה החרגה שקיימת גם כלשונות בדירקטיבה האירופית. הכוונה היא שאם יש איזושהי מכשיר שהוא יכול להיות בפני עצמו ציוד חשמלי ואלקטרוני, אבל הוא מותקן כחלק מציוד אחר שהחוק לא יחול עליו – נניח איזושהי מערכת תעשייתית של מעל אלף וולט – אז הציוד הזה שהוא יכול בפני עצמו אולי להיות כלול מוחרג, ואנחנו מבקשים לאשר את ההגדרה.

הערות?
הצבעה
בעד – פה אחד
ההגדרה אושרה.

ההגדרה מאושרת.

אני מציעה אולי לא ללכת לפי הסדר הכרונולוגי של הסעיפים אלא על-פי סדר הבקשות בסדר-היום. הנושא השני הוא בקשתך, אדוני היושב-ראש, לדיון מחדש בסעיף 39 לעניין חובת דיווח חצי-שנתי על-ידי מפעיל.

יש עוד הגדרה אחת שלא נגענו בה בסעיף ההגדרות.

נחזור לזה. אלו בקשות שלכם לדיון מחדש, נכון? כן.

כזכור, אדוני היושב-ראש, יש חובת דיווח חצי-שנתי ושנתי לשלושה גורמים לפי הצעת החוק: לגבי יצרנים ויבואנים, לגבי גוף יישום מוכר ולגבי מפעילים. בעת הדיון בחובות הדיווח של יצרנים ויבואנים וגוף יישום מוכר, בהתאם להצעת אדוני הוספה הוראה שלפיה אם הוגשו למנהל ארבעה דיווחים חצי-שנתיים, הממונה יהיה רשאי להורות לעבור לדיווח חד-שנתי בלבד.

הוראה כזאת לא הוספה לגבי מפעילים, ושאלנו את עצמנו האם זה היה בכוונת מכוון או שזה פשוט נשמט.

נשמט.

נשמט. אשר על כן, הבקשה שלך לדיון מחדש בסעיף 39 לעניין חובת דיווח חצי-שנתי על-ידי מפעיל, אני מבינה שאתה מקבל אותה.

הצבעה
בעד – כולם
הבקשה לדיון מחדש אושרה.

אושרה.

והתוספת אם כך שגם לגבי מפעיל תיווסף הוראה בסעיף 39, הוראה מקבילה להוראות המצויות בסעיפים החלים על יצרנים ויבואנים ועל גוף יישום מוכר, ולפיה גם לגבי מפעילים יוכל המנהל להורות על מעבר לדיווח חד-שנתי לאחר שהוגשו לו ארבעה דיווחים חצי-שנתיים.

הערות? אין.
הצבעה
בעד – פה אחד
ההגדרה אושרה.

אושר.

עכשיו אנחנו עוברים לבקשות השר להגנת הסביבה לדיון מחדש.

הצבעה
בעד – פה אחד
כל הבקשות לדיונים מחדש של השר להגנת הסביבה אושרו.

כל הבקשות לדיונים מחדש של השר להגנת הסביבה אושרו.

אם נלך לפי הסדר אז אנחנו חוזרים לסעיף ההגדרות של הגדרה "פסולת ציוד וסוללות מזיקה". אנחנו מבקשים למחוק את הסיפא של המילים : "לעובד המטפל בה". כמו שהסברנו, ההוראות במסגרת החוק לא נוגעות רק לעובדים מקצועיים של בטיחות בעבודה אלא יכולות לגעת בגורמים נוספות. מוצע למחוק את הסיפא כדי להרחיב את ההגדרה כך שתתאים להוראות החוק.

הערות?
הצבעה
בעד – פה אחד
ההגדרה אושרה.

אושר.

לסעיף 17(א)(2ׁ)(ד)(1) - זה הסעיףׁׂ של חובות גוף יישום מוכר וספציפית לעניין חובות מימון, לגבי מקטע האיסוף אנחנו מבקשים בסעיף קטן (ד)(1) להוסיף את המילים: "איסוף ממוקדי איסוף" בתחילת הסעיף וזה כדי לעשות התאמה, כיוון שבסעיף 26 שנמצא בהמשך הוספנו את המושג הנוסף של מוקד איסוף. זו פשוט התאמה כדי להבהיר שהמימון הוא גם לגבי המקטע של איסוף ממוקדי איסוף שזו בעצם אחריות ביצוע של הרשות המקומית, אבל היא כן של חלק מהאחריות מימון של גוף היישום המוכר. כמו שאמרתי, המקטע הזה הוא חלק מאחריות הביצוע של הרשויות המקומיות האחראיות לפינוי פסולת כפי שעולה מההוראות של סעיף 26.

גו'ש, רק ממוקדי איסוף או גם ממרכזי איסוף?

לא, אני רוצה לדייק. לא, במקרה הזה לא נכתב במפורש פינוי ממרכזי איסוף כיוון שזה בכל מקרה במנדט של גוף היישום המוכר ולא אחריות ביצוע של האחראים לפינוי פסולת. לכן, אין צורך להבהיר את זה במפורש בסעיף כי גוף היישום המוכר חייב לעשות את זה, בוודאי שלשאת בעלויות של זה. זו אבחנה בין איסוף לבין פינוי. איסוף זה במנדט של אחריות הביצוע של הרשויות המקומיות, של האחראי לפינוי פסולת, לעומת פינוי שזה שלבים שהם באחריות הגוף יישום מוכר.

אני רק חושב שזה אולי המקום לעשות איזושהי הבהרת מושגים לפרוטוקול בין איסוף לבין פינוי. ג'וש, אם זה בסדר מבחינתך לעשות איזושהי הבהרה פה בעניין כדי שלא יהיה בלבול.

כמו שאמרתי, איסוף, וגם עשינו את ההתאמות בנוסח בסעיף 26, זה הפרדה ואיסוף במקום הפרדה ופינוי כדי להבהיר שבכמה מקומות, כפי שגם אתם ביקשתם במסמך שלכם, שלגבי מה שהוא במנדט אחריות הביצוע של הרשויות המקומיות, של האחראים לפינוי פסולת, המונח הוא איסוף. יש הפרדה ואיסוף. פינוי מתייחס לשלבים מאוחרים יותר בשרשרת שהם במנדט אחריות הביצוע של הגוף היישום המוכר.

האם זה נכון להגיד שהפינוי של מוקדי האיסוף זה נכלל במונח איסוף שזה באחריות הרשות המקומית ובמימון הגוף המוכר? האם הגדרתי את זה נכון?

כן. פשוט במקום הפינוי ממוקדי האיסוף אנחנו אומרים איסוף. זה מה שמוצע.

לא, אנחנו מבינים את זה אחרת. אני ממרכז השלטון המקומי ותודה על זכות הדיבור.

אני באמת שמחה שאנחנו מבהירים את הדברים האלה כי מבחינת השלטון המקומי האחריות שלו נוגעת להפרדה ואיסוף הן מבתי התושבים והן אל מוקדי האיסוף ואל מרכזי האיסוף, והפינוי זה אחריות הביצוע של התאגיד. ולכן, אנחנו מבקשים שכן, בהמשך להערה של היועצת המשפטית, שיהיה איסוף גם ממרכזי האיסוף כי תסתכל בסעיף 26(ב)(1)(א) אחריות הביצוע של הרשות המקומית זה הקמה והפעלה של מוקדי איסוף או מרכזי איסוף.

בסדר, הפעלה.

נכון. ולכן, אתה מדבר פה על איסוף ממוקדי איסוף ואיסוף ממרכזי איסוף.

לא, אנחנו ביקשנו תיקון נקודתי בסעיף הקטן הזה. יש את שאר סעיף 17 שמפרט בהמשך את כל שאר עלויות המימון ואפשר לעבור עליו. אני אבהיר. הפינוי ממרכז האיסוף הוא אחריות ביצוע של גוף יישום מוכר, ולכן הוא לא צריך להיות בסעיף 17 כהגדרת עלות מימון כי הוא מגדיר רק מה שהוא צריך לממן לגבי מה שהרשויות המקומיות עושות. אם הוא עושה בעצמו ודאי שהוא חב בעלויות של זה אז לא צריך לציין את זה בפירוט של מה הן עלויות הפרדה ואיסוף.

אבל אם זה איזושהי תמונת ראי – 17 לעומת 26 – אז תשלים את זה עד הסוף. אם כתוב שמרכז איסוף יכול להיות באחריות הרשות המקומית אז צריך להבהיר את זה גם בסעיף 17 שהאיסוף ממרכז האיסוף יהיה מוטל על התאגיד ולא על הרשות המקומית.

זה כתוב. צריך לקרוא את כל הסעיף, הסעיף הוא גדול ומלא. אנחנו מבקשים לתקן את הסעיף הקטן כך שיובהר שאחריות המימון של גוף יישום מוכר היא חלה גם על המקטע של איסוף ממוקדי איסוף – לעשות את ההתאמה להוספת מוקד איסוף בסעיף 26.

אני לא מבינה את ההתעקשות. כי אם אנחנו מחייבים להקים מרכז איסוף באיזושהי צורה או נהיה חייבים למה זה לא צריך להיות ברור שהפינוי ממרכז האיסוף יוטל על התאגיד ולא על הרשות המקומית בשביל למנוע מחלוקות בעתיד?

כי פינוי ממרכז איסוף לא מופיע בסעיף 17(ד) בהגדרות של עלויות הפרדה ואיסוף ובכוונה, כי לגוף יישום מוכר יש את החובה כמפורט בכל שאר הסעיף. ההערה שלך היא כנראה לא לסעיף הקטן שאנחנו מדברים עליו אלא אולי לסעיף אחר.

זה הסעיף שכתבתם ברביזיה לחוק – סעיף 17(א)(2)(1) –תוספת לסעיף של המילים: "איסוף ממוקדי האיסוף". אין לי את החוק מול העיניים פה.

אז בסדר. בסעיף קטן (2) לפני זה כתוב שגוף יישום מוכר יפנה פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי מכל אחראי לפינוי פסולת. זה יפנה, וזה בהתאם לסעיף 26. אם אני קורא בסעיף 27(ב): "אחראי לפינוי פסולת יעביר את פסולת הציוד וסוללות שהופרדה במרכז האיסוף ונאספה ממוקדי האיסוף מחוץ לבתי התושבים בתחומו בהתאם לחובותיו לגוף יישום מוכר" – שהופרדה במרכזי האיסוף ואז מעביר את זה לגוף יישום מוכר.

אז מה הכוונה בהעברה? זה גם דבר שחייבים להבהיר? מה זה העברה? העברה לרשות? העברה זה פינוי?

זה פינוי ואני התייחסתי לזה באריכות בפרוטוקול במסגרת הדיון על סעיף 26, הבהרתי את זה. אני אחזור, הפינוי ממרכז איסוף הוא אחריות ביצוע של גוף יישום מוכר, ובגלל שזה באחריות ביצוע שלו בוודאי שהוא נושא בעלויות לזה, ולכן לא צריך לפרט את זה באופן ספציפי בסעיף 17 בקטע שמפרט את עלויות ההפרדה ואיסוף.

אוקיי. האם אתה יכול לחזור בבקשה ולקרוא את סעיף 27 גם עם ההעברה? לדעתי, יש שם איזושהי נקודה שהיא לא ברורה עד הסוף.

אדוני היושב-ראש, זה סעיף שלא - - -

יש כאן מונח חדש שאנחנו לא מכירים אותו – העברה. היינו מבקשים להבהיר אותו.

הנה הבהרתי, העברה זה פינוי.

אוקיי אז אולי עדיף לכתוב פינוי.

לא, כי הגוף יישום מוכר האחראי לפינוי פסולת הוא לא מפנה. הוא מעביר. מי שעושה את הפינוי זה הגוף יישום מוכר.

מה זה העברה?

העברה וגוף יישום מוכר מפנה.

לא. העברה זה העברת הבעלות לגוף המוכר, והגוף המוכר מפנה את זה בפועל.

אחראי לפינוי פסולת לא יפנה את זה, ומי שיכול לעשות את פעולת הפינוי זה הגורם השני. זה סביל ופעיל.

לפרוטוקול - העברה זה העברת בעלות?

לא, לא, לא. אני לא אמרתי העברת בעלות. על אותה פעולה יש מישהו שמעביר ומישהו שלוקח, הוא מפנה. האחראי לפינוי פסולת לא יכול לפנות את הפסולת כי הוא לא מפנה.

לא, אבל אנחנו מדברים פה על העברה ל - - -

לבעלות של הגוף המוכר.

אני לא אמרתי את המילה בעלות – כמו בחוק האריזות.

מי מממן את פעילות העברה הזאת?

הגוף יישום מוכר.

הבקשה שלנו להוסיף אחריות לאיסוף ממרכזי איסוף ולהבהיר את המונח העברה.

אנחנו מבקשים להוסיף את הביטוי: "איסוף ממוקדי איסוף" כמבוקש.

הצבעה
בעד – פה אחד
בקשת המשרד אושרה.

בקשת המשרד אושרה.

אני עובר לסעיף הבא, סעיף 25: "גוף יישום מוכר יפעל לקידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו ובקרב עובדי הגופים המקשרים עימו בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998".

אנו מבקשים במקום את הביטוי "עובדי הגופים המתקשרים" יבוא: "המפעילים הפועלים מטעמם", וזה לצורך הבהרה. כי הביטוי הזה עם "עובדי הגופים המתקשרים" יצר איזושהי סתירה פנימית. החוק מתייחס לגופים שיש להם חובת התקשרות עם גוף יישום מוכר וזה יוצר איזושהי סתירה בעניין הזה. לכן, אנחנו מבקשים את הביטוי החלופי שיבהיר את זה לגבי רק מי שפועל מטעם הגוף יישום מוכר.

האם יש הערות למישהו לגבי הבקשה הזו? ידידי מהצד השני של השולחן, האם יש לכם התנגדות?

אני העליתי בפני היועצת את ההגדרות שרצינו, אבל הבנתי שזה לא - - -

לא, זה משהו אחר. אולי אני אגדיר שוב במה מדובר. בנוסח שהונח עכשיו בפניכם מופיע נוסח כפי שאני הבנתי אותו מהחלטות הוועדה והוא אומר כדלקמן: "ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות 25. גוף יישום מוכר יפעל לקידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו ובקרב המפעילים והאחראים לפינוי פסולת שעימם הוא מתקשר לשם קיום חובותיו לפי חוק זה בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".
מה שמבקש עו"ד פדרסן זה למחוק את המילים "והאחראים לפינוי פסולת". האחראים לפינוי פסולות במילים אחרות אלו הרשויות המקומיות. אומר עו"ד פדרסן שגוף יישום מוכר לא יכול לפעול לקידום הייצוג ההולם בקרב עובדיהם של הרשויות המקומיות. אין לו דרך לעשות את זה כי איתם הוא חייב להתקשר כך וכך לפי החוק. הוא לא יכול לבחור אם להתקשר או לא. ולכן, הוא לא יכול לפעול, לעשות פעולות, לקידום ייצוג אנשים עם מוגבלות.
יש כאן איזושהי בעיה כי התמיכה העיקרית בסעיף הזה באה מטעם הרשויות המקומיות ויוצא שההוראות הזאת תחול לגבי כולם חוץ מאשר לגבי הרשויות המקומיות, אם המילים האלה יושמטו.
ההחלטה של הוועדה כפי שאני הבנתי אותה באופן מפורש – אין לי כרגע את הפרוטוקול עם הסימונים כי לצערי עוזרתי הגברת כספי קיבלה חום, היא מרגישה מאוד רע והיא נאלצה לעזוב - אבל יש החלטה ברורה כפי שאני הבנתי אותה של הוועדה. עו"ד פדרסן אומר שההחלטה הזאת יש לשנות אותה משום שהיא בלתי ישימה. זה מוקד הוויכוח כרגע.

כן, בבקשה.

דני קוגן מאקולוגיה לקהילה מוגנת. אני מתקשה להבין מה זה ייצוג הולם. מה זה אומר בתכל'ס?

מה זה אומר בתכל'ס? בעוד שנתיים ולראות שיש מאה אנשים מועסקים תחת החוק או הבנתי ש- - -

זה אחר.

זה משהו שכבר קבענו?

כן. השאלה היא האם זה יחול לגבי הרשויות המקומיות או לא.

זו השאלה. לגבי הרשויות אין הערות.

דהיינו, להשמיט אותן, זה לא יחול עליהן?

כן, אני רואה שאין התנגדות לזה.

טוב. אני מבינה את התוצאה שהיא אולי מתבקשת. אני יכולה לומר שאני חשה חוסר נוחות באמת בצורה מובהקת כי הרשויות המקומיות היו אלה שישבו כאן ודחפו לקבלת הסעיף הזה ובסוף זה יחול על כולם חוץ מאשר עליהן.

יש אפשרות שיחול עליהם גם?

אמרנו שאם זה על הרשויות המקומיות אולי צריך לעשות תיקון עקיף בפקודת העיריות. צריך אז סעיף על הרשויות המקומיות, לא דרך גוף יישום מוכר וזה לא מה ש- - -. הרשויות המקומיות העלו את זה אבל ברמה שלא הם צריכים לעשות את זה.

לא, אם אין להם באמת יכולת השפעה על הרשויות המקומיות מה הטעם בסעיף?

נכון.

מה לגבי הנושא של המפעילים? איך לגוף מוכר יש השפעה על המפעילים?

שמטעמם, שהוא מתקשר איתם בחוזים שמי מטעמם, כמו קבלני ביצוע.

אז בעצם הציפייה להכניס בהסכם עם המפעילים הוראות - - -

יפעל בקידום בדומה למה שהוא עושה אצלו. כמו שהוא פועל במסגרת גוף יישום מוכר לתת העדפה אז אותו סוג של העדפה בשיקולים בהעסקה ובזה ישליך את אותם סוג שיקולים ומקום. כשאומרים שכל שאר הנסיבות דומות ומבין שתי אפשרויות שהן דומות הוא ייתן עדיפות בהיבט הזה, אז כמו שהוא עושה את זה במסגרת גוף יישום מוכר הוא ישליך את זה גם על כל ההתקשרויות שהוא עושה.

זה לא מוגדר בצורה כזו שהוא ייתן עדיפות, הוא יפעל לקידום וכן הלאה. לא מוגדר שהוא ייתן יתרון יחסי כלשהו.

זה נוסח מתאים לסעיף בחקיקה ראשית שקובע את העיקרון, ולא יורד - לא מכסות ולא - - -

אני אגיד לך מה זה אומר. אם יהיו שני מפעילים שיתחרו על התקשרות, יצטרכו לתת העדפה למי ש- - -, אחרת יהיה מקום לתקוף את זה.

איך אוכפים את זה?

מה הבעיה?

בדיוק כמו שאוכפים את סעיף 9 לחוק שוויון אנשים עם מוגבלויות. בדיוק באותו אופן, ולכן זה מפנה לאותו סעיף.

<דני קוגן>
המציאות במדינת ישראל היא הפוכה ממה שכתוב בסעיף 9. היתה לי ציפייה בגלל שהתחום הזה הוא מאוד ייחודי לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. אנחנו הוכחנו את זה במשך חמש שנות הפעילות שלנו. על שולחן הכנסת ישנם גם מחקרים שנעשו על-ידי הג'וינט שהתחום הזה הוא ייחודי ואפשר לתת עבודה ראויה לאלפי אנשים בעלי צרכים מיוחדים.

ועל כן הוועדה ראתה לנכון לציין את זה בחוק הספציפי הזה שעוסק בתחום הזה הספציפי הזה על אף שכפי שהסברנו בדיונים בוועדה סעיף 9 חל ממילא נתנו ביטוי בדיוק לרעיון הזה.

אוקיי.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר.

אושר.

אושרה מחיקת המילים "והאחראים לפינוי פסולת", כן?

בעצם אנחנו מוחקים עובדי הגופים המתקשרים. בוועדה הוקרא עם עובדי הגופים המתקשרים, זה הנוסח שהוקרא בוועדה. בכל מקרה במקום הביטוי שמופיע יבוא: המפעילים - - -

מר פדרסן, לא יהיה עובדי הגופים המתקשרים כי אמרתי לך שהם יכולים להתקשר גם עם מפעל לכיסאות לצורך אספקת כסאות ולקבלת ציוד.

אז זה הביטוי שמופיע.

בהקשר לסעיף הבא שאנחנו תיכף נדבר אתה נתבקשת למנות בדיוק עם איזה גופים הם מתקשרים ואנחנו מנינו את הגופים האלה. ברמה של נוסח אני לא אכתוב עם עובדי הגופים שעימם הם מתקשרים כי אנחנו חושבים ש- - - שלא ברור מהי.

לא, ביקשנו למחוק ולכתוב: המפעילים הפועלים מטעמם. זה מה שביקשנו.

מונח נוסח שאנחנו הצענו, מונח עכשיו בפני הוועדה.

אני רק מציין, זה לא מה שהוקרא בוועדה אלא האחראי לפינוי פסולת זה משהו ש - - - בנוסח.

יש מעט מאוד סעיפים שנשארו בדיוק בנוסח שהוקרא לוועדה, ואת רוב השינויים אנחנו עשינו בעצה אחת, נכון? אנחנו מתרגמים את זה כרגע, הנוסח של החוק שהונח זה נוסח שאני מקווה שהוא יותר ברור ויותר קוהרנטי עם ההגדרות ועם סעיפים אחרים. לכן, ברור שזה לא הנוסח שהוקרא לוועדה. השאלה היא האם הנוסח שמונח כרגע בפניכם, למעט המילים: "והאחראים לפינוי פסולות", הוא נוסח שיש לגביו הערות.

למחוק את הביטוי "והאחראים לפינוי פסולת" במקום זה שיבוא: "המפעילים הפועלים מטעמם".

מה זאת אומרת המפעילים? שעימם הוא מתקשר לשם קיום חובותיו לפי חוק זה. זה יהיה: גוף יישום מוכר יפעל לקידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו ובקרב המפעילים שעימם הוא מתקשר לשם קיום חובותיו לפי חוק זה, בסדר?

בסדר גמור.

הבקשה הבאה, בבקשה.

סעיף 26(ד)(2) – ברישא מבקשים למחוק את המילה "רשומות" ובמקום זה להגיד: "לפרסם באתר האינטרנט של המשרד".

תסביר.

אני חושב שזה יצא יותר בגלל איזשהו שיבוש שלא בכוונה שהופיע "רשומות" פעמיים, גם ברישא וגם בסיפא.

אני אקרא שוב. סעיף 26(ד) קובע בפסקה (1): "אחראי לפינוי פסולת יבצע את ההפרדה והאיסוף כאמור בסעיף קטן (א) באופן שיבטיח זמינות, מרכזי איסוף ומוקדי איסוף לכלל הציבור ואיסוף בתדירות שתמנע הצטברות של פסולת ציוד וסוללות".

פסקה (2) עושה קונקרטיזציה של פסקה (1). זה מה שהוקרא וזה מה שאושר: "המנהל רשאי לפרסם ברשומות אמות מידה לעניין פריסת מוקדי איסוף ומרכזי איסוף ותדירות האיסוף בתחומו של אחראי לפינות פסולות לשם הבטחת ההוראות האמורות בפסקה (1)". ואז בסיפא נאמר ש"הודעה בדבר פרסום אמות מידה כאמור תפורסם ברשומות".

יוצא שבהתאם לנוסח שאושר בוועדה אמות המידה צריכות להתפרסם ברשומות ואחר כך הודעה בדבר פרסום אמות המידה תפורסם ברשומות. אם כך, לא ברור מה צריך לפרסם ברשומות ומה במקום אחר.

מה שמציע כרגע עו"ד פדרסן זה שאמות המידה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד והודעה על פרסום אמות המידה באתר האינטרנט של המשרד תפורסם ברשומות. נכון, מר פדרסון? זה מה שאתה מציע.

מדויק.

הערות.

אני רוצה להעיר בהקשר הזה שאמות המידה הן תנאי מתלה לתחילת החוק. בתוך רשימת אמות המידה אין את אמות המידה של הקמת מרכזי איסוף ועלויות סבירות. אנחנו רוצים בהקשר הזה שהחוק יתפרסם אחרי שאמות המידה האלה ייקבעו, אמות מידה שכוללות גם עלויות סבירות וגם הקמת מרכזי איסוף, מרחקים ממוקדי איסוף וכל השירות שהאחראי לפינוי פסולת צריך בשביל לקיים את החוק כיוון שהוא אחד המרכיבים המרכזיים בקיום החוק.

יש בקשה לדיון מחדש בסעיף התחולה?

זה קשור אחד בשני. כתוב פה שהוא צריך לפרסם אמות מידה בהקשר של חובת הרשות המקומית.

יש בקשה כרגע לדיון מחודש בסעיף לעניין איך מפרסמים את אמות המידה, זו הבקשה, ולא לעניין התליה, והנושא הוא- - -

נכון, אבל מכיוון שזה סעיף שמתקשר לחובה של הרשויות המקומיות אז אנחנו מבקשים להוסיף ל להתליה של כניסת החוק גם את אמות המידה שהרשויות מחויבות לפעול לפיהן.

זה הדיון על סעיף התחילה שזה סעיף 73.

אבל זה קשור זה בזה.

הוועדה אישרה נוסח: המנהל רשאי אז בכלל אין שום חובה, לא כל שכן התליה של תחולה.

כן, רשאי בדרך כלל בסופו של דבר יהיה - - -. אנחנו למדנו את זה בהרבה חוקים בעניין - - -

לכן, זה אמור להיות בסדר מבחינתך אם כתוב רשאי שאת חושבת שזה חובה. הנה, זה מצוין.

אנחנו רוצים שבתוך אמות המידה יהיו גם אמות מידה של מה מחויבות הרשויות המקומיות.

אדוני, יש כאן בקשה שחורגת ממה שביקש המשרד להגנת הסביבה, מה גם שזה לא מתיישב בכלל עם הנוסח שאושר על-ידי הועדה שדובר על רשאי, לא על חיוב לקבוע אמות מידה, ודאי שלא להתלות את החוק.

ככל שזה כן עולה כבקשה למרות שאין בקשה לדיון מחדש בנושא הזה, אנחנו מתנגדים.

אין בקשה אז למה להתנגד?

עוד הערות? אין.
הצבעה
בעד – פה אחד
הבקשה אושרה.

הבקשה אושרה. הבקשה הבאה.

בסעיף 56(ו) זה לעניין התקנת תקנות לעניין מניעת עיון בפרטים בתום תקופת הפרסום במסגרת הטלת עיצומים כספיים שזה סמכות שר המשפטים באישור הוועדה לקבוע תקנות בעניין הזה. אנחנו מבקשים לקבוע חובת התייעצות עם השר להגנת הסביבה.

רגע, אנחנו לא גמרנו את סעיף 26. יש את הנושא של חובת אחראי לפינוי פסולת לקיום הוראות סעיף 14(א)(7) בדבר העסקת עובדים ישראלים.

זה פשוט לא היה לפי הבקשה שלנו, אבל בסדר.

זה לא היה לפי הבקשה שלכם? אם כך, זה יחול גם על אחראי לפינוי פסולת אם אתם לא מבקשים את זה.

אני אבהיר במה מדובר. כזכור, היה דיון ארוך, אדוני היושב-ראש, בהצעת חברי הכנסת בן-ארי ויוליה שמאלוב-ברקוביץ שאתה הצטרפת אליהם שדן בנושא של איסור העסקת עובדים שאינם עובדים ישראלים, לצורך העניין, עובדים זרים, אף אם יש להם היתר העסקה לפי חוק עובדים זרים.

נשאלה השאלה על מי האיסור הזה יחול. היה דיון בנושא הזה ב-13 למאי, דיון די ארוך. במהלך הדיון הזה אתה ביקשת לדעת מי הם הגופים. קבעת שזה יחול כמובן על גוף יישום מוכר וקבעת שזה יחול גם על כל המנגנונים או על כל הגופים שגוף יישום מוכר מתקשר איתם, וביקשת מעו"ד פדרסן למנות את הגופים שגוף יישום מוכר מתקשר איתם. כך למשל, אני שואלת בעמ' 162 של הפרוטוקול: "מר פדרסן, הגוף המוכר- ההתקשרויות שלו הן רק עם מרכזי טיפול ואיסוף או עם עוד גופים? מר פדרסן עונה: כל גוף שנדרש כדי להפעיל את המנגנונים שהם רוצים ולעמוד ביעדים. היושב כרמל שאמה: איזה מנגנונים נמצאים כאן בחוק? מרכזי טיפול אנחנו אומרים בפרק ו' – מרכז טיפול, וכך הלאה זה ממשיך. וגו'ש עונה בתחילת עמ' 163 אחרי שלאה שואלת אותו: האם תוכל במהלך הדיון לציין את כל הגורמים? עונה מר פדרסן: תוך כדי הקראה, זה יהיה קשה, אבל אני יכול לומר בתמצית. המונח מרכזי מוגדר בחוק והוא כולל מרכזי איסוף, מיון, הכנה לשימוש חוזר. מתקני טיפול גם הם מוגדרים ואלה מפעלי מיחזור והשבה. בנוסף, יש מי שעוסק באיסוף של פסולת ציוד ואלקטרוני שגם הוא גורם רלוונטי. לגוף המוכר יכולה להיות גם אפשרות משפטית להתקשר עם גורמים נוספים. ואז אתה אומר: אני מדבר על הגופים שאותם ציינת. ואני שוב אומרת: על המנגנונים שמוזכרים בחוק הזה, ואז אתה אומר: שלושת המנגנונים שציינת עכשיו במפורש שאלה מרכזים, מתקני טיפול, ומי שעוסק באיסוף של פסולת ציוד ואלקטרוני.

ואז שוב מנסים לברר שוב ושוב על איזה גופים מדובר. לפני ההצבעה אומר מר פדרסן: מרכזים זה מרכז לפסולת ציוד וסוללות שזה כולל את שלושת המרכזים שציינתי: איסוף, מיון והכנה לשימוש חוזר, מתקני טיפול שזה כולל את מפעלי המיחזור וההשבה ולהבנתי את ההסדרים כך שגם מי שעוסק באיסוף ובפינוי פסולת ציוד וסוללות. ואז אתה אומר: אנחנו מצביעים על כל הגופים והמתקנים, וכך הוצבע.

אני הבנתי את ההחלטה הזאת אחרי הדיון המפורט הזה כחל גם על מי שעוסק באיסוף ובפינוי פסולת שזה אחראי לפינוי פסולת שזה הרשויות המקומיות, רק בקשר להתקשרויות לצורך ביצוע החוק הזה כמובן, לא מעבר לזה.

הבנתו של מר פדרסן היתה שונה, אבל כיוון שאני זו שבסופו של דבר מתרגמת את הפרוטוקול לנוסח החוק אני הוספתי כמובן שזה יחול, ולכן אני ציטטתי כאן בסעיף 17(ח): לשם קיום חובותיו לפי חוק זה - - -. סעיף מקביל קיים לגבי כל אחד מהמרכזים, ובסעיף שמדבר על אחראי לפינוי פסולת אז שוב הוספתי בסעיף קטן (ח): "לשם קיום חובותיו לפי חוק זה, אחראי לפינוי פסולת לא יעסיק אלא עובדים שמתקיים בהם האמור בסעיף 14א)(7) שאלה העובדים הישראלים.

אזרחים ותושבים.

אזרחים ותושבים, אכן.

אוקיי.

אני ציטטתי את סעיף 14(א)(7) כדי שיהיה ברור בדיוק באיזה סוג של עובדים מדובר. עו"ד פדרסן הבין שהסעיף הזה לא אמור לחול על הרשויות המקומיות. אני לא יודעת מכוח מה. נדמה לי שההחלטות כאן הן די ברורות בעניין הזה.

וזו בקשתך להבהיר את הבנתך?

לא, לא. אני רק אגיד שבישיבות שעשינו על העבודה של הנוסח אני שיתפתי מבלי להביע עמדה בסוגיה העקרונית שהוכרעה פה בוועדה אלא למה אני חשבתי בזמן שהתבטאתי באופן כזה או אחר. אני לא מביע עמדה, ואם נדרשת פה הבהרה שאני חושב שעו"ד בנדלר - - - הגענו למסקנה שנדרשת הבהרה למה כוונת הוועדה.

הדברים שלָךְׁ הם רצון הוועדה.

הם רצון הוועדה. דהיינו, זה יחול גם על רשויות מקומיות, כן?

אהה.

אוקיי. זאת אומרת, לשם קיום חובותיו לפי חוק זה. אנחנו לא מטילים כאן חובת העסקת עובדים ישראלים בלבד בכלל על רשויות מקומיות --

לא, לצורך העניין הזה.

-- אלא רק לשם קיום חובותיהן של הרשויות המקומיות לפי חוק זה הם יעסיקו עובדים ישראלים בלבד.

כן, בדיוק.

תודה.

הם עדיין יוכלו להעסיק פועלי ניקיון זרים בתברואה שלהם.

אינני יודעת אם הם מעסיקים את זה לצורך - - -

לא לצורך הזה, לצרכים אחרים.

אבל הטיפול בפסולת ובתברואה נעשה לפי החוק הזה.

לרשויות המקומיות אין בעיה, מבחינת השלטון המקומי אין לו התנגדות.

אני לא יודעת. אתם רוצים שאני אתייעץ?

אין מה להתייעץ, אני לא יודעת.

זה גמור. עוד יהיה על זה קרב במליאה, תשאירו את זה. בוועדה זה נגמר.

בואי נגיד פסולת אורגנית יוכלו לאסוף עובדים זרים, פסולת אלקטרונית עובדים ישראלים בלבד.

כן, ולטפל באנשים קשישים ומוגבלים.

<אורן תמיר>
אבל מה קורה אם היא התערבבה? בשק של הפסולת האורגנית יש סוללה.

נדון בזה, נדון בזה. גם זה יגיע.

זה התפקיד שלכם להגן על הצדק פה.

אין לאף אחד בעלות על הצדק, גם לא למשרד המשפטים.

סיגל מרד ממשרד התמ"ת. לפרוטוקול אני מבקשת להזכיר שלעניין הסעיף הספציפי הזה יש התנגדות עקרונית של שר התמ"ת.

אמרתי - זה יוכרע במליאה.

יש הסתייגות. אני ארשום הסתייגות של השר בכל המקומות ש- - -

אולי השר יקבע תקדים שפעם ראשונה הסתייגות תתקבל במליאה. זה לא קרה עד היום בשנתיים האלה, אבל בסדר. אני מדבר על עמדה מהותית של משרד מול עמדה של הוועדה, זה עוד לא קרה. תמיד יש פעם ראשונה.

מה הבקשה הבאה, מר פדרסן?

אנחנו בסעיף 5 בבקשות שלנו. סעיף 56(ו) – מדובר בסעיף לעניין התקנת תקנות בעניין איחזור מידע של פרסום במסגרת עיצומים כספיים.

אני מתנצלת, אני לא צירפתי את הנוסח של הסעיף הזה. מי שמעוניין יכול לקבל, יש לי ביד.

אני אקרא: "שר המשפטים, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל הניתן, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה)".

אנחנו מבקשים לקבוע, להוסיף חובת התייעצות עם השר להגנת הסביבה. בהסכמה עם משרד המשפטים אנחנו מבקשים התייעצות ולא הסכמה.

הערות? אין.
הצבעה
בעד – פה אחד
הסעיף אושר.

אושר.

אז זה יהיה בהתייעצות עם - - -

בהתייעצות עם השר.

הבקשה הבאה היא בקשת שר המשפטים לדיון מחדש בסעיף 55 (א) לעניין ערכאת ערעור על החלטת המנהל בעניין עיצום כספי.

יש לנו הסכמה בעניין הזה, אני חושב.

יש הסכמה?

כן.

הצבעה
בעד – פה אחד
הבקשה אושרה.

הבקשה אושרה ועכשיו ההסכמה.

ההסכמה היא שניתן יהיה לערער לבית-משפט שלום שבו יושב נשיא בית-משפט שלום, בדיוק כמו שדנו אתמול והוועדה קיבלה בהקשר של חוק אחר.

זה בכל המחוזות בארץ אבל איפה שיושב הנשיא ולא נצמצם את זה לירושלים כפי שעו"ד בנדלר הציגה את הבעיה.

אני אומר שיש מספר קטן של בתי-משפט שלום שלא יהיו רשאים לדון בערעורים לפי החוק על הטלת עיצומים כספיים. למשל, במחוז הדרום בית-משפט השלום באילת, מספר בתי-משפט בצפון.

בסדר, הנוסחה מקובלת. יש איזון.

כן.

הצבעה
בעד – פה אחד
הבקשה אושרה.

הבקשה אושרה.

האם יש עוד משהו? זהו, נכון?

רגע, תן לי לוודא שלא יסתבר עוד הפעם שחסר לנו משהו. לפי דעתי, סיימנו.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:00.>