PAGE
26
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
04/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' >
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום רביעי, י"ד בתמוז התשע"ב (04 ביולי 2012), שעה 10:00

<הסדרת ענייניהם של נתיני דרום סודן>

חברי הוועדה: >
ניצן הורוביץ – היו"ר

>
חבר הכנסת מיכאל בן ארי
חיים קורן - שגריר ישראל בדרום סודן, משרד החוץ

דוד מאיר - מנהל תחום אכיפה זרים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

איריס מעין - ממונה על זכויות העובדים הזרים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

גלי לוי - הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ענת פישר צין - הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

דרור גולדשטיין - נציג הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

עידו יד שלום - נציג הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אלכסנדר מרגוליין - נציג הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אורית מרום - רכזת פעילות ציבורית, ארגון א.ס.ף

סיגל רוזן - מוקד סיוע לעובדים זרים

נועה קאופמן - "קו לעובד"

ויליאם טול - נציבות הפליטים של האו"ם

מיכאל נתן בבלי - נציבות הפליטים של האו"ם

שרון הראל - נציבות הפליטים של האו"ם

מקס גבריאל קול - מרכז לקידום פליטים אפריקאיים

יונתן ברמן - הקליניקה לזכויות מהגרים, המרכז האקדמי למשפט ועסקים

גבריאל קול - דרום סודן

גלעד נתן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

בת שבע פנחסוב

ס.ל., חבר המתרגמים
<הסדרת ענייניהם של נתיני דרום סודן>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא הסדרת ענייניהם של נתיני דרום סודן. במקרים רבים לא שולמו להם משכורות אחרונות ו/או פיצויי פיטורין ותשלומים אחרים שיש לשלם להם. הבעיה בולטת בעיקר אצל עובדים שהועסקו דרך חברות כוח אדם. אנחנו נבקש לדעת איך פועלים גורמי האכיפה כנגד עברות אלה, כי יש פה עניין של הוגנות בסיסית. אתה החלטת להרחיק את האנשים האלה, סיימת את ההגנה הקבוצתית, שלם להם מה שמגיע להם, למה צריך לעשוק אותם עוד בימים האחרונים, ככה עוד כמה אלפי שקלים להוציא. זה פשוט נראה לי תאוות בצע. מעבר לזה גם צריך להגיד, אפילו מבחינת רשות ההגירה, אם אתם רוצים שאנשים יעזבו בצורה מסודרת, תשלמו להם, אחרת אנשים יסתתרו כי עוד חייבים להם פה כספים.

דבר שני, זכאים להגנה קבוצתית שאשרתם לא חודשה לקראת הרחקה, לא הורשו לבצע פעולות בחשבון הבנק ו/או להוציא את הכספים שהיו להם בחשבון הבנק עם עזיבתם. בנק הפועלים אולי יתמוטט אם הדרום סודנים יוציאו את הכמה אלפי שקלים שיש שם. אולי שרי אריסון תקרוס, סגרו את החשבונות. אנחנו נבקש לשמוע מבנק ישראל מדוע לא מאפשרים לאנשים להוציא כספים שלהם ואיך הם מתכוונים לטפל בעניין.

דבר שלישי, חלק מהמיועדים להרחקה מוחזקים במעצר עד ההרחקה, תוך הפרדת המשפחות. חלק מוחזקים במעצר אף שלא נקבע עדיין מועד לגירוש, או אף שלא בטוח שניתן יהיה לגרש. נשאלת השאלה מדוע לעצור את האנשים שאמורים להיות מורחקים במקום לתת להם לסיים את תקופת שהותם בישראל בכבוד ולהתארגן לחזרה. זכאים להגנה קבוצתית שנכלאו לקראת הרחקתם מישראל לא יכולים במקרים רבים למלא טפסים לצורך שחרור כספים. בקשות להסדרת הליך מילוי הטפסים וההמתנה לקבלת הכספים לא נענו.

ילדים – יש סכנה שילדים שהוצאו מחזקת הוריהם בגלל הזנחה או התעללות, במהלך השנים, יורחקו מישראל ביחד עם הוריהם. פה צריך לבדוק איך להבטיח שכל מקרה ייבדק ואיך ינהגו בילדים שלא ניתן להחזיר להוריהם. הרי הוציאו אותם מחזקת הוריהם כי ההורים הכו אותם, אז מה, עכשיו יחזירו אותם? זה מה שאנחנו עושים? יש פה סכנה ופגיעה בביטחון הילדים, איך מטפלים בנושא הזה של ילדים בסיכון.

לא כל מי שביקשו להגיש בקשה למקלט פרטני באמת הצליחו להגיש את הבקשה. אנחנו קיבלנו דיווחים על אנשים שניסו להגיש בקשה ונדחו ונדחו עד שהתייאשו ואנחנו רוצים להבהיר פה שההתחייבות של המדינה היא שכל מי שמעוניין בכך יוכל להגיש בקשה פרטנית.

נקודה נוספת, יש אנשים שהם לא מדרום סודן ולמרות זאת הם מזוהים כדרום סודנים והם מועמדים לגירוש. יש אנשים הם לא מדרום סודן ולא זוהו כדרום סודנים אבל לא חידשו את האשרה והיא לא בתוקף. יש זוגות מעורבים של אחד מדרום סודן ואשתו מצפון סודן או ההיפך, שבהם הבן זוג הדרום סודני נדרש לעזוב, מה קורה עם אשתו.

והנקודה הנוספת האחרונה, אבל בעצם אולי, לדעתי, למרות שהיא טכנית וכאילו קלה לטיפול היא ממחישה את הבעיה. למורחקים מישראל מותר לעלות לטיסות עם 30 קילו מטען, זה לכאורה אפשר להגיד בסדר. אנחנו רוצים להבין, האם 30 קילו לאדם, לאנשים שחלקם שהו בישראל שנים רבות זה מספיק? אדם נוסע לשבועיים הוא לוקח יותר מ-30 קילו.

טוב, שלל נושאים, אני מציע שנתחיל לשמוע את נציגי הממשלה, אולי נתחיל איתך, רשות הגירה. אני אעבור על רשימת המוזמנים: משרד החוץ, נמצא איתנו חיים קורן, שהוא שגריר ישראל בדרום סודן. רוב הדברים לא נוגעים לנושא שלך. משרד המסחר והתעשייה, דוד, איריס, וגלי. רשות האוכלוסין וההגירה, ענת. בנק ישראל נמצא, שמעתם את הנקודות לגבי ה- - -

שמענו, רק שאנחנו לא יודעים שזה- - - אתה אומר את זה כעובדות.

מאה אחוז, אני אשמח לשמוע שזה לא נכון ובאמת זה לא קיים, אז לא תהיה בעיה. תאמין לי, אני אשמח לא לקיים את הדיונים האלה. להיפך, אם הכול יהיה בסדר, על העיני ועל הראסי.

משרד הרווחה לא הוזמן.

לא הוזמן. אני רואה ארגונים, נציבות הפליטים, בסדר.

בואו נתחיל עם רשות האוכלוסין וההגירה.

לגבי כספים ומשכורות, כל מי שנעצר וכל מי שלא נעצר ובא ומבקש סיוע בגביית כספים ומשכורות מקבל מאיתנו את כל הסיוע. אני לא מכירה מקרים פרטניים של אנשים, מקרים שאתה דיברת עליהם, שאלה אנשים שמורחקים בלי שנתנו להם לגבות את המשכורות. אם יש מקרים כאלה, אנחנו נשמח אם יעבירו לנו אותם ואנחנו נבדוק אותם, כל מקרה לגופו.

תיכף נשמע ארגונים שיספרו על המקרים, ואנחנו בכל מקרה, אני כבר אומר, נעביר, דרכי, הארגונים מוזמנים, רשימות ספציפיות של אנשים שיש להם חשבונות.

כל בקשה שתועבר אלינו תיבדק.

בסדר. אבל באופן עקרוני את מסכימה איתי שמי שיש לו כספים, או חייבים לו כספים- - -

אנחנו מסייעים לאנשים. גם אנשים שנעצרו, נניח, אנחנו מסיעים אותם ברכבים לאיסוף ציוד. גם אם הם, סתם לדוגמה, נעצרו בגבעון ורוצים לנסוע לאילת כדי להביא ציוד או כסף, מארגנים להם הסעות לאילת. גם לציוד, גם לבנקים, מתאמים פגישות בבנקים ומגיעים לשם עם מוחזקים ושם מסייעים להם בגביית הכספים שלהם. אם יש מקרה פרטני כזה או אחר, אנחנו בהחלט מוכנים לסייע, אמרנו את זה בעבר.

הגשת בקשות למקלט – כנ"ל. זאת אומרת אני יודעת שהוגשו עד היום בסביבות ה-100 בקשות למקלט, הן מטופלות בעדיפות מאוד גבוהה על ידי יחידת ה-RSD (Refugee Status Department). אם יש מישהו שאומר שהוא רצה להגיש בקשה למקלט ולא נתנו לו, אותו דבר, אני לא מכירה מקרה כזה, תעבירו את השמות ונבדוק את זה.

אני מציע, נציגי הארגונים, תרשמו את הנקודות שמופנות אליכם ואחר כך תתייחסו, אם יש או אין, או מה קורה.

כנ"ל לגבי מי שהוא נתין דרום סודן שטוען שהוא מצפון סודן, או בני זוג שאחד מדרום סודן ושני מצפון סודן, קיבלנו פניות כאלה, כל פנייה כזאת מטופלת, אנשים שטוענים שהם זוהו בצורה לא נכונה עוברים הליך נוסף של זיהוי.

איך אתם מטפלים בנושא כזה למשל?

עורכים לאנשים האלה זיהוי, בודקים מאיפה הם, עובדים ביחד עם משרד החוץ כדי לראות אם יש מקומות שהם מקומות בעייתיים, אם יש אנשים שהם באמת אולי זוהו לא נכון, אולי יש אנשים שהם מצפון סודן וזוהו כדרום סודנים. יש שבטים שמחולקים ונמצאים חלקם פה וחלקם פה. זאת אומרת הנושאים האלה נבדקים לגופו של עניין בצורה מאוד פרטנית על ידי מי שיש לו את המומחיות לנושא הזה.

לגבי נושא הילדים בסיכון. קיבלנו פנייה מארגון א.ס.ף ערב פסח, יוסי אדלשטיין, מנהל מינהל אכיפה וזרים נפגש איתם, שמע את הנושא הזה, אמר שהוא בהחלט מוכן לבחון ולסייע, ביקשנו שיעבירו לנו רשימת משפחות על מנת שאם ניתקל באותן משפחות נדע לזהות אותן. לא קיבלנו את הרשימה. פנינו למשרד הרווחה, אנחנו עובדים איתם בצורה מאוד מאוד הדוקה בנושא. הוגשה גם עתירה בנושא, העתירה הזאת נמחקה אתמול על ידי מי שהגיש אותה, ארגון נט"ף וארגונים נוספים- - -

הוא פה, יונתן, תיכף הוא ידבר על זה.

אז הם מחקו את העתירה. אנחנו גם הגשנו תגובה בעתירה הזאת. אני לא רוצה להיכנס פה לדברים שהם לא בתחום סמכותי אלא בתחום סמכותו של משרד הרווחה, אבל באופן כללי מה שהודענו לבית המשפט, וזו גם הדרך שבה אנחנו נוהגים, אם מישהו הוצא מהבית על ידי משרד הרווחה או על ידי בית משפט, רק משרד הרווחה או בית משפט מחליטים אם הוא כן או לא חוזר למשפחה שלו, או אם הוא יורחק ביחד עם המשפחה, אם עוד לא בשלו התנאים להרחקת המשפחה ואנחנו בהתאם לזה פועלים.

אבל את מסכימה איתי לגבי העמדה העקרונית שילד שהוא בסיכון והוציאו אותו מחזקת הוריו כי הם התעללו בו, לא נחזיר אותו למי שהתעלל, כי אנחנו פה מפקירים- - -

שוב אני אומרת, אנחנו לא הגורם המקצועי. בנושא הזה אנחנו עובדים בצורה מאוד צמודה עם משרד הרווחה כשהם נותנים את חוות הדעת המקצועית לגבי השאלה אם הילד יכול או לא יכול לחזור הביתה, או מה הטיפול המתאים לילד הזה. אנחנו פה מבצעים- - -

תרשום לי לגבי משרד הרווחה, אנחנו נברר איתם.

מאה אחוז, בסדר. עוד נקודה, מה עם המטען? אי אפשר לתת להם להביא יותר?

אני יודעת שבכוונה מורידים את מספר האנשים על הטיסות כדי שאפשר יהיה להגדיל את כמות המטען. אני לא מתמצאת בשאלה כמה בדיוק נותנים להם בפועל להעלות על הטיסות.

אני חושב שאפשר פה לגלות- - - אנשים עוזבים- - -

אני יודעת שיש הרבה מאוד ניסיון להתחשב, אני יודעת בכלל באופן כללי שיש הרבה מאוד מקרים שבהם מסייעים ואפילו משלמים את הקנסות על מטען עודף. במקרה הספציפי הזה, שוב, לא יודעת, אם למישהו יש בעיה, אני יכולה להגיד שבוודאות מנסים לעשות הכול כדי לעזור ולסייע.

טוב, בסדר. אני פשוט רוצה להדגיש, זה גם אפילו מנקודת מבטכם, כדי לשרת את המטרה שלשמה אתם פועלים- - -

אין לנו מחלוקת בנושא הזה.

ככל שהדברים יתנהלו בצורה ראויה, הוגנת, הגונה, אנושית, מכובדת, זה יעזור לכולם. אני חושב שאתם מבינים את זה.

זה ברור לנו. אני אומרת שוב, אני יודעת שעושים הכול כדי לסייע ולעשות את המקסימום.

אולי נשמע את בנק ישראל. תשמע, זה לא נעים, הסיפור הזה.

אתה מציין אותו כעובדה, לי יש ספק, יכול להיות שיש לך מקורות שאתה יודע את זה. פה יש נציג של אגף בנק-לקוח, הם לא קיבלו אפילו תלונה אחת בתחום הזה. באשר למהות, אני לא מעלה על הדעת שבנק- - -

אני דיברתי עם המפקח על הבנקים על תלונה שקיבלתי, התקשרתי למשרד, הפנו אותי, אני לא זוכר את השם של הגברת, היא דיברה איתי- - -

איזה גברת? אני לא יודע. יש פה נציג, הוא מטפל בתלונות.

אני מאגף בנק-לקוח. רוב הסיכויים ששיחת טלפון כזאת תגיע אליי. בכל מקרה תהיה נכונות לפתור כל מה שאפשר לפתור.

אני רוצה לברר את העניין, יש פה דבר ספציפי.

התקשרתי למשרד המפקח על הבנקים. הנושא היה דיווח על אדם שלא נתנו לו- - -

דרום סודני?

כן. בטענה שהאשרה שלו לא בתוקף לא נתנו לו גישה לחשבון הבנק שלו.

כמה כסף היה לו בחשבון?

אתה יודע עם מי דיברת? אתה אומר פה איזה אמירה כללית.

אני יכול ללכת למשרד עכשיו ולראות את הרישום.

בבקשה, כי לנו לא ידוע. עכשיו למהות, אני לא מעלה על הדעת שבנק, למרות הדברים שהחבר הזה אומר- - -

החבר הזה הוא דר' גלעד נתן, הוא יועץ מקצועי של הוועדה. בדרך כלל מה שהוא אומר, הוא יודע מה הוא אומר.

לא, בסדר, אני לא יודע, יכול להיות שיש איזה שהוא מקרה פרטני, אבל אני לא רואה בנק ואני לא מאמין שבנק ירוויח 200-300 על חשבון- - - יעשוק מישהו בסכומים כאלה. אני לא מאמין שעושקים בכלל אבל בטח שלא דרום סודנים בסכומים כאלה.

לא, אבל לי הם עושים את זה בחשבון בנק שלי כל הזמן. אני לא מתפלא אם זה דרום סודני.

אני לא רוצה להיכנס לחישוב של העמלות, אני לא מאמין שלא ייתנו לו למשוך את הכסף כדי להרוויח כמה גרושים. אם תשלח תלונה לבנק ישראל בוודאי שנטפל בזה.

אוקי. אז באופן עקרוני, אני רוצה להבהיר פה את העמדה, בנק שימנע מלקוח כלשהו גישה לחשבונו בתואנה כזאת או אחרת- - -

למשוך כספים, אני מדבר על משיכת כספים.

ודאי, אלה כספים שלו, הוא לא לוקח משכנתא- - -

ודאי. לא יעלה על הדעת דבר כזה.

בסדר, בעניין הזה, גלעד, תעביר דרכי גם, עם העתק אליי, אני רוצה לראות. אם יש פה פרטים לגבי האחרים שנמנעה מהם גישה לכספים או למשכורות שלהם, או לחשבון העו"ש (עובר ושב) או דברים מהסוג הזה. אבל אני שמח שאתה נותן ככה קרדיט לבנק, אתה אומר 'לא יעלה על הדעת'- - -

אני רוצה להאמין.

גם אני רוצה להאמין.

עוד משהו לגבי הטפסים?

אם אפשר להוסיף לגבי הטפסים. ההתחייבות או הצורך שלנו כאן הוא בהתחייבות שגם דרום סודנים שהאשרה שלהם לא תקפה, ייתנו להם למשוך את הכסף. אני לא חושב שיש איזה מישהו בבנק שמחכך ידיים בהנאה ורוצה לגזול את הכסף שיש לדרום סודנים בחשבון, אלא שכשמגיעים, לפי הנהלים של בנק ישראל בשביל למשוך את הכספים צריך אשרה תקפה. משרד הפנים הפסיק לחדש את האשרות של הדרום סודנים ולכן כשאדם מגיע לבנק, המסמך המזהה היחיד שיש לו הוא אשרה לא תקפה, והפקיד או הפקידה בבנק אומרים לו 'מצטערים, תבוא עם אשרה תקפה, תקבל את הכסף'.

זו ביורוקרטיה.

עידו, מה נעשה עם זה בסיפור הזה?

אני לא מבין בדיוק את הבעיה. הבעיה שלא יכולים לזהות אותו?

אני לא חושב שיש קושי לזהות מישהו באשרה שנגמרה באפריל.

האשרה לא בתוקף.

כל מקרה כזה שיגיע לאגף בנק-לקוח ייפתר, ייתנו לו למשוך את הכסף.

אוקי. משרד הפנים, ענת, אתם גם צריכים להיות מודעים לעובדה, הנה, למשל עולה פה נקודה שברגע שהאשרה לא בתוקף לא נותנים לו למשוך כספים. אולי צריך במסגרת ביטול האשרה, השעייתה, התלייתה, לתת איזה נייר שזה לא מונע מאותו בן אדם לקבל את הכסף שלו.

אני אומרת שוב, אלינו לא הגיעו פניות כאלה. אני יודעת משיחה שקיימתי עם עובדים שלנו בסהרונים שהם יצאו רק בשבוע שעבר עם אנשים לבנקים, קבעו פגישות מסודרות ואנשים משכו כספים. אם יש איזה שהיא בעיה, אני אומרת שוב, אנחנו מוכנים לטפל בַּכול ברגע שיעבירו לנו את הפרטים ויידעו אותנו על הבעיה.

טוב. אני שמח לשמוע את זה. אני רק מבהיר פה, כל הנושאים האלה הם חדשים, כי ההרחקה התחילה ממש עכשיו, לכן כל הדברים מתעוררים עכשיו. זה לא משהו משָנים, זה עכשיו קורה כי אנשים עכשיו עוזבים ואז רוצים לקחת את הכסף ואז באים לסניף ולא נותנים וכו'. פשוט קחו בחשבון שאלה לא מקרים מההיסטוריה.

ניצן, אני רוצה לומר שזה כן משנים, פשוט אנשים נערכו לזה, כי כל פעם שהם מחדשים את האשרה, אם זה מדי חודש או מדי שלושה חודשים, צריך לבוא כמה ימים למשרד הפנים, עד שמצליחים לחדש את האשרה עומדים בתור כמה ימים, אז בימים האלה אין אשרה והם פשוט נערכו. כל השנים האלה הם נערכו וידעו שבכמה ימים בחודש הזה הם לא יכולים לגשת לחשבון הבנק שלהם והם נערכו מראש, הם פשוט לקחו את זה כגזרה משמים, ככה זה עבד. העניין הוא שעכשיו- - -

אוקי. אז מה שאני מבקש עכשיו, שמעת פה גם את משרד הפנים וגם את בנק ישראל, אם יש מקרים, את שומעת, יש פה נכונות לטפל ולהסדיר את המצב כדי שלא יהיה מצב שלאנשים אין גישה לכסף שלהם.

אנחנו נשמח לפרטים.

השאלה אם אפשר, מכיוון שמדובר בימים ספורים לפני הטיסה הבאה, במקום שאותם אנשים- - - לפעמים הם גם לא מכירים אותנו ולא יכולים לטרוח ולהגיע אלינו, ועד שאנחנו נתפוס אתכם או את משרד הפנים, זה לוקח זמן, אם פשוט אפשר לתת הוראה שדרום סודני שמגיע בוויזה לא בתוקף כן ישחררו לו את הכסף מהבנק, למרות שהיא לא בתוקף.

כי הרי לא מדובר בהרבה אנשים.

מדובר בכמה עשרות בודדות עכשיו, שנשארו.

בכלא יושבים 19 אנשים עם חשבונות בנק פתוחים, לחלקם אפילו אין לנו גישה כי הם בכלא קציעות שאליו לא יכולנו להיכנס.

ענת, מה נעשה עם זה?

אני אומרת שוב, שיעבירו לנו את הפרטים, אנחנו נבדוק ואנחנו נעשה את הכול. אם צריך ליצור קשר עם בנק ישראל, אנחנו ניצור- - -

כן, אבל הם אומרים שהם לפעמים לא יודעים אם יש לאנשים מצב כזה. הם לא יודעים.

אנחנו לא שלוחה של משרד הפנים.

הבן אדם שעצור- - -

אנחנו בודקים אותו, אנחנו מראיינים אותו, אנחנו בודקים איתו אם יש לו תביעות שכר, אם הוא אסף ציוד, אלה דברים שנבדקים במעצר. הם מובאים לבית דין משמורת.

אני רוצה להסדיר את העניין. נאמר בן אדם שהוא במעצר, לקראת גירושו, אם יש לו טענה כלשהי בנושא כזה או אחר, למי הוא מפנה אותה? למי שמטפל שם במעצר. הוא צריך להגיד שיש לו כסף ואז הם אומרים שהם מבטיחים להסדיר את זה- - -

אני מ'קו לעובד', אני העברתי כמה פניות, גם למשרד הפנים וגם לבתי הכלא, לגבי אנשים ספציפיים שיש להם משכורות שמחכות במלונות, שיש להם משכורות בקרנות הפנסיה, יש אצלי כסף שזכינו בבית הדין, התקשר אליי אדם מאוד נחמד מההגירה, אמר לי 'יופי, אנחנו נבוא עם אותה גברת לאסוף את הכסף', זה היה לפני שבועיים, הוא אמר שהוא יגיע בתוך יומיים.

ומה נהיה?

כלום, הם כולם בכלא, אף אחד מהם לא קיבל את הצ'קים שלו.

דבר נוסף, אני פניתי כבר בינואר עם ההחלטה להרחיק את חוף השנהבים לפני שידענו שזה הולך לקרות עם הדרום סודנים. נתנו להם 30 ימים בזמנו, פנינו ואמרנו שזה לא מספיק זמן לקבלת כל הזכויות הסוציאליות, כי אנשים מקבלים את המשכורות חודש אחרי, אנשים מקבלים את פיצויי הפיטורין, שכמובן מעסיקים מתחמקים מלשלם, הם טוענים 'אנחנו לא פיטרנו', למרות שכמובן שהם חייבים לתת פיצויי פיטורים. פנינו ואמרנו שחודש זה לא מספיק, אמרו לנו 'זה מה יש', עכשיו נתנו פחות משבוע. אני יודעת על אנשים שעלו על טיסות בלי לקבל את הכספים שלהם- - -

השאירו כספים גם בחשבונות בנק.

השאירו כספים בחשבונות הבנק. אגב, גם במס הכנסה לא מסכימים לתת להם החזר מס בלי ויזה בתוקף. שוב, כל הזכויות הסוציאליות. אני כתבתי הכול במסמך, הכול ידוע, אנשים לא מקבלים זכויות סוציאליות. שיהיה ברור, אנחנו עובדים יום ולילה נגד טחנות רוח. יש דבר מאוד מאוד חשוב, מי שכבר כן אנחנו מצליחים לשכנע אותו להישאר עוד כמה שבועות, לגור אולי אצל חברים, כי אין להם הרי יותר כספים, וללכת לבית משפט, בית הדין לא נותן לנו להגיש עדות מוקדמת, כי אין כרטיס טיסה. אז אומרים להם 'אבל אין כרטיסי טיסה, האנשים הללו עולים על טיסות של המדינה, תקראו את ההודעה של משרד הפנים', בתי הדין לא מאשרים את זה. משרד הפנים לא נותן לי מענה לזה. אני פניתי כמה פעמים, אני פניתי ליוסי אדלשטיין בתחילת הגירוש עם מקרים ספציפיים, לא קיבלתי תשובה עד היום. אני פניתי לקצינים מההגירה שיושבים בבתי הכלא עם רשימה של שמות, נראה שיש להם כוונות טובות, אבל אני לא שמעתי על אף אחת מהפניות שלי שליוו את האנשים האלה. בסך הכול לא ביקשתי שישחררו אותם, לוו אותם לישרוטל, ישרוטל רוצה לתת להם צ'ק. איזה מן דבר זה?

הם עבדו ב-?

הם עבדו במלונות.

אלה אנשים שעבדו ארבע וחמש שנים, שמגיעים להם פיצויים נכבדים.

זה באמת דבר מקומם. מה אנחנו? את השקלים האלה, על זה תקום או תיפול מדינת ישראל?

לא, אני אומרת שוב, זה לא שיש מדיניות של הרשות לא לעשות את זה. להיפך, מדיניות הרשות- - -

אז תיתנו להם מה שמגיע להם.

נכון, אז אני אומרת שוב, הרשות עובדת מאוד קשה, אני לא מכירה את המקרים הספציפיים שהיא מדברת עליהם, אני לא מכירה את הפניות האלה. אני אומרת שוב, אתם מבקשים ממני להתייחס למשהו ש- - -

לפי מה שהיא אומרת- - -

גם הגעתי מוכנה לפגישה עם המקרים ששלחתי.

אני אומרת שוב, אני יודעת שמתאמים ועושים ויוצרים קשר עם מעסיקים ויוצאים עם אנשים לאסוף ציוד ומנסים לפתור כל בעיה שיש לכל אחד. לגבי זה שאתם לא מגיעים, אנחנו מראיינים כל אחד שנכנס לכלא, הוא עובר שימוע והשימוע לא מתייחס רק לנושא החוקיות או 'מאיזה מדינה אתה' אלא גם לנושאים האלה, האם יש לך בעיות בריאות, האם יש לך בעיות עם ציוד, האם יש לך בעיות מיוחדות, האם יש לך עוד סידורים לעשות כאן, ועושים הכול כדי לעזור לאנשים האלה לאסוף ציוד, להוציא כספים, לתבוע מעסיקים, כל מקרה מטופל.

אני רואה שיש פער כזה. את מביעה נכונות ואני מאמין לך, אבל את רואה שיש פה מגמה, זה לא מקרה בודד, זו תופעה מסוימת, אז מה שאני מציע, כדי לייעל באמת את העניינים, הדיון פה לא יהיה ארוך, אנא ממך, שבי איתם בשקט, לאחר הדיון, ושהם יעבירו לך את השמות ותראי מה אפשר בתכל'ס לעשות. לא מדובר פה באלפים או מיליונים, מדובר בקבוצה קטנה של אנשים ואם תהיו יותר מסודרים ומאורגנים, אני בטוח שתוכלו להשתלט על העניין הזה ולסדר את זה כדי שלאף אחד לא יהיו טענות מהסוג הזה.

פניות אנחנו מקבלים על בסיס יומי וכל פנייה נבדקת ואני מכירה גם את האנשים שעונים על הפניות, אלה לא אנשים שלוקחים את הפניות וזורקים אותם, אלה אנשים שיושבים ומטפלים וחושבים ומנסים ויוזמים.

בסדר, דברייך נרשמו. אני בהחלט שמעתי. אנא ממך, אחר כך שבי איתם כמה דקות, תשמעי ספציפית, תקבלי מהם את השמות, תעשי בירור מהיר, כי באמת פה מדובר על עניין של ימים, אין לנו פה יותר מדי זמן, ותסדירו את העניין הזה. תסדירו את העניין, שלא נצטרך לעסוק בזה.
גורמים נוספים שרוצים להתייחס?

אולי רק אם משרד הפנים יוכל להסכים להנפיק אישורים פרטניים לאנשים כדי שאנחנו נוכל להראות לבית הדין שהאנשים האלה עומדים להיות מגורשים, כי אנחנו- - -

באמת, איזה סוג של אישור או נייר אתם נותנים? איך זה עובד?

אנחנו לא נותנים אישור. אני אומרת שוב, אם יש בעיה ספציפית עם בית הדין, תפנו, תעבירו לנו את השמות.

לא, בית הדין זה לא איזה מוסד פרטי, בית הדין זה מוסד של המדינה, יש שם נהלים מסוימים לגבי מי מגיש תביעות ואיך מתקיימים הליכים, אז פשוט אם יש פה טענה שנמנעת גישה לבית הדין בגלל איזה בעיה ביורוקרטית.

כן, אז תפנו אלינו ואנחנו- - -

אז אתם צריכים לתת אישור שהבן אדם באמת הוא בטיפולכם והוא- - -

אני אומרת שאני לא מכירה את הסוגיה הזאת. ייפנו, אנחנו ננסה לעזור גם בזה, בדיוק כמו בשאר. אנחנו מנסים לפתור את כל הבעיות שרובצות לפתחנו, אנחנו מבינים שמדובר פה באנשים שבאמת מנסים לעשות- - -

ותעדכנו אותי, בבקשה, אני רוצה לדעת. אני גם שומע על הסיפור של בית הדין, אני לא מכיר את הדרישה הזאת שלהם לאיזה מן אישור, אני לא יודע מה להגיד, אז תעדכנו אותי. דברו איתה.
התמ"ת (משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה), איריס, איך דואגים שמעסיקים ישלמו את מה שהם צריכים לשלם?

בתמ"ת אנחנו עוסקים בשני סוגים של אכיפה היום. סוג אחד של אכיפה זו האכיפה הפלילית, ממש לא מתאימה ליישום, אלה טווחים של 30 יום, אז איתה מאוד קשה לעבוד. סוג שני של אכיפה, מעט יותר גמישה ושרק בימים האלה התחלנו להפעיל אותה, זאת האכיפה של העיצומים הכספיים, לפי חוק הגברת אכיפה. זו אכיפה מנהלית באופי שלה והיא יותר מהירה, יותר גמישה. גם היא נמצאת כרגע במצב כזה שאי אפשר ליישם אותה בטווחי המועדים שאנחנו מדברים עליהם, אבל אני אישית עומדת בקשר עם אותם אנשים ברשות ההגירה שעוסקים בהוצאה מרצון של מבקשי מקלט, שאלה לא המגורשים דווקא, זאת אומרת גם אנשים מדרום סודן אבל גם אחרים שיוצאים מרצון ושם אני מנסה לעבוד איתם על נוהל עבודה שלפיו אדם שמבקש לצאת מרצון, מתחקרים אותו כמו שמתחקרים את אותם אנשים שגם מוציאים אותם בהליך של גירוש, לבדוק - - -

ומה הוא יקבל?

הוא יקבל איזה שהוא אישור על עצם הנכונות שלו לצאת מרצון ואז טופס, כולל הפניה אליי, עם הנחיות שהוא צריך לממש את הזכויות שלו במישור האזרחי, באופן שהוא ישכור עורך דין, לאפשר לו מספיק זמן לשכור עורך דין שייקח ממנו את כל פרטיו, יאפשר לו הליך אזרחי, תחילה של הליך באופן שיאפשר שהטווחים שמשרד הפנים ייתן יאפשרו גם עדות מוקדמת. זאת אומרת תהיה נכונות לגמישות עד לאחר העדות המוקדמת, שזה לא ימנע את התהליך של יציאה מרצון. אני מקווה ואני שומעת גם מענת שיש נכונות לבצע את התהליך הזה גם כשמדובר בגירוש. אם יש איזה שהיא בעיה מול משרד המשפטים, מול בתי המשפט, צריך לפתור את זה ברמה הזאת.

לא אמורה להיות בעיה.

לא אמורה להיות בעיה, משום שהם גם יודעים על איזה טיסה הם עולים. זאת אומרת כשהם מקבלים את צו הגירוש הם גם יודעים על איזה טיסה הם יעלו ואם הם לא יודעים שבדיוק על הטיסה הזאת, אז הם יודעים שזה יהיה בטיסה של שבוע הבא, כך שלא צריכה להיות בעיה. זה משהו לגמרי לגמרי טכני שאפשר לפתור אותו ברמה של תוך שעתיים.
מה שכן ביקשתי מכולם זה להעביר אליי את הרשימות של האנשים שטוענים שקיימים לגביהם חובות של שכר או זכויות נלוות לשכר. רשימות כאלה מגיעות, זאת אומרת עשו אליי forwarding של הרשימות האלה.

היא נתנה לך משהו?

היא לא נתנה לי, זה מועבר אליי מגדעון מרשות ההגירה, הוא עשה לי forwarding של רשימות שהוא קיבל. ברשות ההגירה גדעון עוסק ביציאות מרצון, אנחנו משתמשים בזה כמידע מודיעיני.

גם ללא ייפויי כוח.

היא אומרת כמידע.

אנחנו משתמשים במידע הזה כמידע מודיעיני. אם אנחנו ניתקל במעסיק שמגיעות המון המון תלונות לכאורה, אנחנו עדיין בשלב של הלכאורה של חובות, אז גרעין של אמת הולך ומתעבה ואנחנו נטפל בו בכלים שלנו, של התמ"ת, גם ללא מבקש שהורחק.

אם אפשר להוסיף על הדברים. בקשר למה שאמרה איריס על פעולות התביעה, כממונה על התביעה חשוב לי להבהיר שההליך של המדינה כנגד המעביר הוא לא הליך של יומיים-שלושה כמו שאומרת איריס, אבל הוא הליך אפקטיבי בהתייחס לזכויות עובדים ולכן יש משמעות להליכים הפליליים ויש משמעות גם להליכים המנהליים. כשמגיעות תלונות אנחנו מטפלים בהן, לא משנה לוח הזמנים, ובמקרים הראויים שבאמת נחשוב שיש מקום לאכיפה פלילית אין מניעה גם שנגבה עדות מוקדמת.

כן, רק אני אומר, גם לך, דוד, צריך להזדרז פה, כי אנחנו בלוח זמנים מיוחד, זה לא כמו שאיריס אמרה- - -

אני אוסיף ואומר על מה שגם אמרו שתי החברות. בשני ההליכים שאנחנו נבצע אין פה סעד לעובדים, כולנו פה במטרה שבסופו של דבר הכסף הזה יגיע לעובדים. כל הליך שאנחנו נבצע, מה שגלי מספרת, הוא הליך שאני לא אוכל להחזיר כסף לעובדים, אני מציע הליך מול המעביד והוא יקבל קנס או עיצום אבל זה לא יביא את הכסף לעובדים, זה לא יפתור את הבעיה שלשמה התכנסנו.

נכון, בסדר, אבל גם זה חשוב.

גם זה חשוב, וכשנגיע אנחנו כן נטפל מול המעביד.

שאלה פשוטה, אתם יודעים שמסתיימת עכשיו הגנה קבוצתית, אתם יודעים שזה קרה נגיד במלונות באילת ובים המלח, האם פקחים שלכם מופיעים באילת ובים המלח ואומרים למעסיקים 'העובדים שלכם עובדים, אתם צריכים לשלם להם כחוק, אחרת אנחנו נבדוק כל מקרה'?

צריכים לעשות את זה.

לא, לא סמכותנו לבוא למעביד ולהגיד לו 'תשלם כחוק לפני שאנחנו נטפל בך', זו ממש לא סמכותנו, אבל כן כשתגיע אלינו תלונה של עובד שלא קיבל במלון אנחנו נגיע אליו.

חוץ מזה שהמלונות באילת וים המלח הם דווקא אלה ש- - -

גם הקבלנים שעובדים במלונות?

זה קבלן, זה כבר לא מלון. לכן עוד פעם אנחנו אומרים, התלונות האלה מטופלות ברמה המודיעינית ואז האכיפה כנגד המעסיק תתבצע גם אחרי שהעובד יילך. אבל אם אנחנו מדברים ברמה של העובד שיקבל את הזכויות, אני פועלת מול האנשים שעובדים יחד איתי באותו מסדרון ברשות ההגירה, כדי להגיע לאיזה שהוא טופס שעובד שעומד להיות מורחק, ברצון או שלא ברצון, יקבל מידע ויקבל- - -

מין טופס טיולים כזה ש- - -

בדיוק, יקבל גמישות ממשרד הפנים לחכות עד מיצוי עדות מוקדמת, בכפוף לזה שהוא באמת יבצע את העדות המוקדמת.

כן.

אולי להציע הצעה. הפנייה היחידה שאני קיבלתי בנושא הייתה בשבוע שעבר מעורך דין שדיבר על הנושא של פיצויי פיטורין. מעבידים יודעים שהם חייבים לשלם את השכר האחרון ולעשות גמר חשבון, של חופשה, הבראה, וכל מה שמגיע לפי חוק, אבל הם תמיד מתנערים מפיצויי הפיטורין בטענות כאלה ואחרות, 'אנחנו לא פיטרנו', 'הוא עוזב מעצמו', 'הוא עוזב מרצון', למרות שיש פסיקות. אני חושב שצריך ונכון לצאת בפרסום לכל המעסיקים שהעסיקו דרום סודנים, דרך רשות ההגירה, דרך- - -

אז בוא רגע נבהיר את המצב המשפטי. יש חבות לתשלום פיצויי פיטורין. הטענה שכאילו המעסיק לא פיטר אלא המדינה הוציאה את העובד לא עומדת לצורך נושא פיצויי הפיטורין. צריך שזה יהיה ברור. את רוצה להגיד עוד משהו בעניין, כדי להסביר את זה? כי חשוב לי שזה יהיה ברור.

כן, מידע כזה מופיע באתר האינטרנט. כשמגיעות אליי שאילתות בעניין הזה, אני עונה בצורה ברורה מאוד ומפנה לפסיקה. יש כבר פסיקה שקיימת בעניין הזה, שברגע שמתבטל היתר על ידי המדינה זו עילה לשלם פיצויי פיטורין ואי אפשר להתווכח על העניין הזה.

יפה, מאה אחוז. אני מציע שאולי במגעיכם עם הגורמים השונים תדגישו את העניין שיש חבות בתשלום פיצויי פיטורין ושלא תישמע הטענה, 'אני לא פיטרתי אותו אז אני לא צריך לשלם לו פיצויי פיטורין'.

הפקידים במשרד הפנים שעובדים בחדרים לידי ומדברים עם המעסיקים על רקע התחקור של העובדים אומרים את זה למעסיקים.

אבל פרסום כזה יהיה מצוין, האנשים ייצאו מהר יותר.

גם הוועדה הזאת תפרסם. מאה אחוז.

אבל המעבידים יודעים שכדי שהעובד ימצה את הזכות שלו הכתובת היחידה היא בית הדין לעבודה, ואם הוא יידע שגופים אחרים כן יתערבו וכן ינסו לסייע זה אולי ידרבן אותם לשלם.

אז אני אומר, גם יהיו גופים. אתם עוד תקבלו בשגרירות תביעות, הרי עוד אנשים יגיעו.

בהקשר הזה אני רוצה להוסיף, העניין הזה עם המעסיקים מוכר לנו, בהנחה שיגיעו יום אחד בהתאמה בין הרשימות לאלה שלא קיבלו את הפיצויים המגיעים להם, ואנחנו יודעים שיש הרבה כאלה, לבין זה שיחייבו מעסיקים שמתחמקים מהתשלום, האם בזמן שיגיע ויוכלו לעשות התאמה תהיה דרך להעביר את הכספים לאנשים בדרום סודן? כספים שמגיעים להם על פי חוק.

בדיוק לצורך זה אני מבקשת מאנשי משרד הפנים, שעובדים במסדרון יחד איתי בהרחקה מרצון והרחקה בלי רצון, שינסחו טופס לאותם עובדים עם המידע ושבטופס הזה ימליצו להם לתת ייפוי כוח לעורך דין בארץ ועורך הדין בארץ על ידי ייפוי כוח כזה יכול לתקשר איתם גם בחוץ לארץ.

זה יכול להיות דבר טוב, כדי שאחר כך אפשר יהיה להגיש הליכים נמשכים.

אפשר לבצע, אלה דברים שניתנים לביצוע.

אבל שתהיה לפחות האופציה, שלא תיטען הטענה שאין הליך.

אולי נבקש מהאו"ם לשמוע את ההתייחסות שלהם, או בכלל הערכה לאופן שבו כל ההליך הזה מתבצע.
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

ביל, אולי אתה יכול להאיר את עינינו כיצד אתה רואה הליך זה.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

אנחנו החזקנו בדעה, כפי שאתה יודע, שלא סביר לחשוב כי אף אחד לא יכול לחזור, וגם לא סביר לחשוב שכולם יכולים לחזור. אז, יש לקיים הערכות אישיות. אבל עלי לומר כי, בעקבות החלטת בית המשפט לסיים את ההגנה הזמנית, הדרך בה זה טופל הייתה מצערת, והיו הרבה יותר היבטים שליליים מהיבטים חיוביים. ולכן אני שמח לראות פגישה זו, משום שאתם נכנסים לשלב יותר סביר של דיון זה.
אני חושב שפריט אחד נעדר מהרשימה שלך, וזהו הפריט החשוב ביותר: המדיניות של משרד הפנים שוללת אשרות לדרום סודנים, ומאפשרת להם לעבוד ולהרוויח למחייתם. על ידי שלילת אשרה מהם באופן בסיסי היא אינה מאפשרת להם לשרוד בישראל, ואף החזרה לא יכולה להיחשב מרצון תחת נסיבות כאלו. אמרנו שנמשיך לומר זאת.

לכן אנחנו נקראנו, משום שנושא זה בו אתם דנים היום הינו במובנים רבים נושא לוגיסטי. אז זו דוגמה לחיפזון לגרום לאנשים ללכת. ספקו לאנשים אשרות, אפשרו להם לשרוד, אפשרו להם לעבוד, עד למועד כזה בו הם יבחרו לחזור או עד שתביעתם תוערך על ידי משרד הפנים, והם יוכלו להישלח בחזרה אם הם לא יחשבו לפליטים, משום שאנו גם חושבים כי הרוב בקרב קטגוריה זו יכולים לחזור. אין לנו מדיניות נוקשה המבחינה ממשרד הפנים, אבל אני חושב ששלילת האשרות לאנשים היא בעיה רצינית ונושא מאוד גדול.

את רוצה להתייחס לזה? כי זו באמת השאלה הבסיסית. אני הגדרתי את זה בהתחלה, אנחנו דנים פה במה שנקרא היבטי צד שנובעים מהמציאות הזאת שאנחנו עומדים בפניה, אבל מה שנציג האו"ם פה אומר זה לגבי הסוגיה הבסיסית של מתן אפשרות לאנשים האלה לשרוד עד שהם עוזבים. כאן הוא אמר שהדבר הזה גם עשוי להשליך על האופן שבו קובעים אם מדובר בעזיבה מרצון או בגירוש כפוי, כי ברגע שבעצם נשללת הזכות לקיום, אז אי אפשר להגיד שזה רצון חופשי, זו שאלה בסיסית.

כל תהליך החזרה של דרום סודנים נעשה כבר מספר חודשים, כשבאמת בהתחלה התפרסמו נקרא לזה קולות קוראים לדרום סודנים לחזור חזרה למדינות שלהם, הוצע מענק, הוצעו עזרות כאלה ואחרות וגם איזה שהוא תהליך שבו הודיעו להם באיזה יום תפוג האשרה, באיזה יום תסתיים ההגנה. הנושא הזה, אני יודעת שהנציבות העלתה בפני מנכ"ל רשות האוכלוסין, נבחן על ידו. כרגע המדיניות היא שתושבי דרום סודן, זו מדיניות שקבעה הממשלה, צריכים לחזור חזרה לדרום סודן.

איך המספרים? מה הטיסות? איך זה עובד עכשיו?

יוצאות טיסות כל שבוע, פחות או יותר, עד היום יצאו- - -

טיסות או טיסה?

טיסה כל שבוע, פחות או יותר.

מה הגודל? 100, 200?

בערך 200 איש על טיסה.

זה רק דרום סודן.

חוף השנהב בדרך.

כשעד היום יצאו 500 איש. יש עוד 400 שעתידים ליציאה מרצון ויש עוד 100 אנשים, חלק מהאנשים שהיו במשמורת כבר יצאו וחלק עדיין נמצאים במשמרות כי לא הסתיימה הסדרת ענייניהם והם אמורים לצאת מפה בימים הקרובים, כשבשאיפה שטיסות ימשיכו לצאת.

היות שנמצא איתנו השגריר בדרום סודן, אמנם, כמו שאמרתי, זה לא הנושא של הדיון כאן, אבל אם באת, אנחנו מכבדים אותך, קודם כל ברוך הבא, אז אולי תרצה לספר לנו קצת על איך זה נעשה, מה קורה שם מהבחינה הזאת. אבל שוב אני מדגיש, זה לא הנושא שלנו היום.

אנחנו ארגנו משלחת של בכירים דרום סודנים שהגיעו לפה, ארבעה אנשים, מנכ"ל רשות ההגירה שלהם, שגריר בכיר, שהוא סמנכ"ל קונסולרי במשרד החוץ, ועוד שני בכירים, גם מפקד המשטרה, הם היו פה כדי לתאם את כל נושא ההחזרה. היינו אצל שר הפנים כדי להשיג את התיאום הזה. אני מוכרח לציין שהדברים נעשו ברוח טובה, בתיאום מלא, הם עובדים איתנו בשיתוף פעולה הדוק וכדי לזרז את הטיסה השבועית שאמורה לצאת עכשיו, אנחנו זימנו לפה עוד שני פקידים של רשות ההגירה שלהם שהם בודקים פרטנית כל שם ושם של יוצא, גם כדי לוודא שהם אכן דרום סודנים וגם כדי לזהות, לעלות על בעיות וכו'. בדרום סודן יש עכשיו תנועה, בכלל ההגירה בתוך אפריקה היא הגירה גדולה, זה תהליך שמתקיים כבר כמה שנים, מדברים על סדרי גודל של 20 מיליון בתוך אפריקה עצמה וגם לדרום סודן, ארגון ה-IOM, זאת אומרת לא ה-UNHCR, הארגון של ביל טול, אלא ארגון אחר של החזרה, עשה רכבת אווירית והעביר מהצפון בשבועות האחרונים סדר גודל של 35,000 אזרחי דרום סודן מהצפון. כלומר העומס עליהם הוא גדול בקליטה, זאת מדינה לא במיוחד עשירה או מפותחת, שמתמודדים עם הדברים האלה. יחד עם זאת- - -

עומס בקליטה של מי?

של המהגרים שלהם מכל העולם.

עומס בקליטה של האנשים שלהם.

שלהם, ודאי. אני מתאר מצב, אני לא מביע פה שום עמדות, לא כאלה ולא אחרות.

כשאני לוקח את הבן שלי הביתה זה קליטה?

כשאנשים היגרו במשך מספר שנים והם חוזרים, מבחינתם זה להקים מאהל, ברזיות וכל הדברים האלה. הם צריכים לדאוג להם גם אחר כך לעבודה וכו'. מבחינתם ההחזרה של מעט דרום הסודנים שנמצאים בארץ, סדרי גודל של 1,000 פלוס, זה לא הרבה, הבעיה היא איך לשלב אותם לתוך המרקם הדרום סודני מחדש, חלקם ילדים שנולדו פה. העניין הוא שהם מצהירים וחוזרים ואומרים את זה און רקורד, שהם מברכים את ממשלת ישראל, מודים לה על הטיפול באנשים ששהו פה לאורך השנים, מקדמים בברכה את תהליך ההחזרה, עם כל הקשיים שיש להם, והם מתמודדים עם השילוב שלהם מחדש בתוך ההוויה הדרום סודנית. לנו מאוד חשוב, כמשרד חוץ, לדאוג שכבודם יישמר, זו נקודה חשובה ביותר. הדרום סודנים אוהבים אותנו וחשוב לנו שהם לא יוציאו את דיבתנו רעה כשהם חוזרים חזרה, זו נקודה מאוד מרכזית ואנחנו מצווים לשמור על כבודם. הם מקבלים את העניין הזה שהם חוזרים, אין ויכוח על הנושא הזה, רק לטפל בהם בצורה הכי אנושית שאפשר. לתת להם את הכבוד המגיע להם, כי הם חוזרים למחרת, יש לנו יחסים בילטראליים מאוד מאוד מפותחים עם דרום סודן, זה אספקט אחד, קטן יחסית, במסגרת היחסים, ואנחנו לא היינו מעוניינים ש- - - אני לא מלין, אני רק אומר שחשוב לנו שהאנשים האלה יחזרו ויהיו שגרירים של רצון טוב ולא- - -

למה אתה מתכוון שגרירים של רצון טוב, שהם יגידו כמה טוב בישראל, כמה טוב להגיע לכאן?

נכון, נכון.

תעשו כל מאמץ להגיע לישראל?

לא.

אני לא מצליח להבין, אם הם יחזרו עם הרגשה יותר מדי טובה הם ירצו לחזור לפה. אנחנו לא רוצים שיחזרו לפה.

אני מדבר מנקודת ההשקפה הדרום סודנית. אני הייתי שמח, כמו שחוזרים אנשים ואומרים, 'תראו, עם כל הקשיים והמאבקים שהיו לנו פה, אנחנו מעריכים את התקופה שהיינו שם, מודים לכם', וכו', זה האינטרס שלנו, כי אנחנו- - -

שהתנהגו אלינו בהגינות. עד היום האחרון של חשבון הבנק האחרון.

מה שקרה, הדיון הזה הוא על סוגיות שכרוכות בעזיבה, למשל יש אנשים שמרחיקים אותם ונשאר להם עוד קצת כסף בחשבון הבנק ולמשל לא נותנים להם גישה, הבנק לא מאפשר להם למשוך את הכסף, או מעסיק שלא שילם משכורת אחרונה, או כל הדברים האלה שבהם אנחנו מטפלים פה כדי שמי שעוזב יקבל את זכויותיו ולא יעשו עליו איזה קופות בדרך.

על זה אין מחלוקת.

על זה מדובר.

איפה אתה עוד שגריר?

רק בדרום סודן. זה פרויקט עתיר מימדים.

אתה לא יושב שם?

אני נמצא הרבה שם, אני יושב פה.

לא פתחו שם שגרירות?

עוד לא, זה תהליך ארוך, זה ייקח שנתיים או שלוש להקמת שגרירות, וגם הם אמורים להקים שגרירות אצלם.

מי אתה?

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

שמי גבריאל קול. אני אחד מהנציגים הדרום סודנים בישראל. ואני רק קיבלתי הצצה ל- - -

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

אתה נציג של הדרום סודנים? לא מהממשלה?

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

כן, קהילת הדרום סודנים, לא מהממשלה.

בסדר. יש להם פה איזו נציגות?

כן. הם מינו נציגים שלהם. המשלחת בת ארבעה הבכירים שהייתה פה פגשה את גבריאל ואת חבריו, הם מינו נציגים מקומיים, הוא אחד מקבוצה של נציגים שלהם, מנהיגים מקומיים שמטפלים, כשיש בעיה גדולה הם מתקשרים חזרה לג'ובה ואם יש צורך, איש שלהם יבוא לפה לפתור. הם מאומנים על ידיהם לטפל בקהילה.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

תודה לכם על ההזדמנות. מה שאני רוצה רק לומר, כי, אתם יודעים, כולנו מכירים את ההיסטוריה של איך זה התחיל. ואני רק א דבר על האופן בו פעולה זו בוצעה על ידיכם ועל ידי אחד ממקבלי ההחלטות. אנחנו דרום סודנים. מגיעה לנו הזכות שנקבל יחס מכובד בישראל, וזה לא קורה. אז כשהחלטת בית המשפט יצאה, ביקשנו שאנחנו צריכים לקבל זכות למעשה, אנשים שאמרו כי אנחנו פוחדים ללכת לדרום סודן, הם יכולים להגיש מועמדות למקלט מדיני. כפי שאנחנו הבנו, זה לא קרה. אמרנו, "בסדר".
הדרך בה גרשו אותנו אינה הדרך שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים שהכל יסודר. וכולנו, כולנו, רוצים לחזור למדינה שלנו. אנחנו גאים כי המדינה שלנו זוכה בעצמאות, ואנחנו נעזוב את ישראל.

לפני היום, הייתי בכלא והאנשים האלו, מרביתם, נעצרו בדרכם להירשם שהם רוצים לעזוב את המדינה, והם כעת בכלא. אנחנו היינו מודעים לכך שאנשים מקבלים 1,000 יורו, וכי כעת זה השתנה, דרך כל המשאבים הזמינים שלנו, שלא תקבל 1,000 יורו. רביעית, האנשים שגורשו, מישראל, הם נשארים ברחוב בג'ובה היום או שהם נשארים בכנסיות, ללא כל מגורים כלל. כפי ששניכם יודעים כי דרום סודן אינה מדינה יציבה.

אני אומר את כל הדברים הללו, משום שמגיע לנו יחס מכובד. כפי ששנינו מסכימים אתכם, אנחנו מכבדים את ההחלטה של הממשלה שאנחנו נעזוב את המדינה שלכם, אבל יש לעשות זאת בדרך מאוד, מאוד מכובדת כך שהאנשים שלנו לא יחזרו כפושעים.

אני מדבר כך משום שאני עוזב את המקרה, אני עוזב כחסר מדינה, שאני לא יכול אפילו ללכת לסופרמרקט, משום שאם המשטרה רואה אותי, הם יעצרו אותי, דבר שלא מגיע לי. אז אם אני למעשה אסכים שאני אעזוב את המדינה שלכם, למה למהר? למה להתייחס אלי כמו אל פושע?

הנקודה שלי היא שאני הגעתי לכאן היום כדי לספר לכם, לשניכם כאן ואולי לנציג מהממשלה, לעשות זאת בדרך מכובדת, משום שאנחנו בני אדם, בדיוק כמוכם.

טוב, אנחנו מתקרבים לסיום, אז משפטי סיום.

רצית להעיר משהו? אם אתה רוצה להתייחס, אתה מוזמן.

בפגישה אצל שר הפנים עם הקבוצה הזאת, שר הפנים נתן עוד שבוע להצהרה למי שרוצה לצאת מרצון, כולל אפשרות לקבל 1,000 יורו למבוגר, כמו שהיה מקובל. אנחנו רוצים לוודא שאכן הדברים האלה מתבצעים ואכן יהיה לזה תוקף כי שמעתי שיכול להיות שיש פה שינוי ברשות ההגירה, אלא אם כן אני טועה.

אני לא יודעת. עכשיו גם כותב לי גדעון, שאחראי על היציאה מרצון, שלמיטב ידיעתו החזרה מרצון עדיין נמשכת, כולל ה-1,000 יורו. זה לא נגמר. זה לא הסתיים.

בכמה מדובר בסך הכול, 1,500, 2,000 איש?

400 רשומים עדיין, 500 כבר יצאו. החזרה מרצון הוארכה על ידי שר הפנים, היא במקור ניתנה לשבוע, היא כרגע הוארכה. היא לא הסתיימה עדיין.

אוקי, תבדקי את זה- - -

אני אומרת, בדקתי את זה והוא בדיוק כותב לי- - -

זה כבר בלבל שהוא בעצם נציג ממשלה פה.

מי שנרשם ממשיך לקבל.

אתם צריכים מולם, הם מינו אותם. פשוט ישירות אליו תחזירו, הוא שאל פה.

הנה, זו התשובה. מי שנרשם, מקבל עדיין את החזרה מרצון.

תודיעי לו.
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
אדוני, גבריאל, היא תבדוק את זה והיא תומר לך ישירות. אתם יודעים איך ליצור קשר אחד עם השני.

אפשר לפנות ויש לנו מחלקה מאוד גדולה שגם מתוגברת עכשיו. אנחנו מעדיפים שאנשים ייצאו מרצון ולא ייעצרו וכל מי שנרשם מטופל. אני חושבת שגם איריס מעין אמרה את זה, שהאנשים האלה יושבים ומדברים עם מעסיקים, נפגשים עם מנהיגי הקהילה ובאמת עושים את כל המאמצים גם כדי לסייע למי שנרשם וגם כדי לשכנע את מי שלא נרשם לבוא ולהירשם, כדי שלא נצטרך להגיע להליכי מעצר.

לצורך זה צריך לחשוב על גמישות במועדים, כדי לאפשר את- - -

כל מי שיש לו בעיה, יקבל פתרון לבעיה שלו.

בתקופה של חה"כ יעקב כץ, התרגלנו שלא נותנים לארגונים לדבר, אבל באמת שבוע אחרי שבוע אנחנו לא מצליחים לומר את דברינו.

מי זה אנחנו?

אנחנו, הארגונים.

כל הדיון הזה הוא לבקשתכם.

בסדר, אבל לא אמרנו את הדברים.

בבקשה.

נגמר הזמן, אתה אומר.

לא, אין בעיה, אני ניסיתי להגיד את הדברים בשמכם, כדי שזה יהיה קונקרטי. אם רוצים לנאום נאומים, בבקשה. אין בעיה.

לא נאומים. לא ניתן את כל הנתונים, אבל יש דבר אחד חשוב שחשוב שיהיה לפרוטוקול וחשוב שנציגת משרד הפנים פה תשמע, יושבים בכלא גם הרבה צפון סודנים, לא דרום סודנים, אנשים שהם מצפון סודן.

מי שזוהה כצפון סודני שוחרר מהכלא, מי שבא ופנה אלינו ואמר שהוא צפון סודני- - -

אז פנינו במספר בקשות, עם מסמכים- - -

---מרואיין על ידי ה-RSD, הייתה לכם פנייה אחת אלינו עם רשימה מאוד ארוכה של אנשים ואנחנו יושבים ובודקים את הרשימה הזאת.

השאלה היא למה מי שמעלים את הפרטים שלו לפייסבוק ולתקשורת משוחרר תוך יומיים ומי שמסרב וטעמיו עמו, והוא צודק שהוא לא רוצה לחשוף את- - -

אני אומרת שוב, כל פנייה שלכם שמגיעה, אתם שלחתם אלינו פנייה עם רשימת אנשים, הרשימה הזאת נבדקת על ידי יחידת ה-RSD אדם אדם. מי שהיה בכלא והעלה טענה וטען שהוא צפון סודני ולא דרום סודני נבדק מיד, לא בתוך שבועות, בתוך ימים ספורים- - -

אז יש משפחה עם שלושה ילדים קטנים שיושבים שלושה שבועות ועוד משפחה שיושבת שבועיים, עם ניירות שמוכיחים שהם מצפון סודן.

אם יש מקרה ספציפי אז תעבירו

העברנו.

אנחנו מתייחסים לכל פנייה. בזמנו העברתם גם אליי את הרשימות של האנשים שטענו שהם צפון סודנים ולא דרום סודנים והרשימות האלה נבדקו ונבדקות, עדיין, והאנשים האלה מרואיינים וכל מקרה מטופל לגופו ובודקים עם האנשים האלה, באמת יושבים איתם ומראיינים אותם לפי כל כללי ה- - -

חבר'ה, ביקשתם לדבר. אז בואי תדברי, תגידי כל מה שאת רוצה.

אני מוותרת על רשות הדיבור, כי אני חושבת- - -

לא, את תדברי, כי אחר כך תבואי ותגידי 'לא נתת לי'. תגידי הכול בצורה מסודרת, מ-א' עד ת', רק תגידי 'סיימתי' ושמישהו אחר ידבר. בלי להיכנס פה לפולמיקה כזאת, תדברי בצורה מסודרת, מהתחלה, כל מה שאת רוצה.

מה שרציתי לומר זה שמוקד סיוע לעובדים זרים ביקר עשר פעמים את המשפחות הכלואות בבתי הכלא השונים, למעט כלא קציעות, שאליו אין לנו גישה. העברנו פרטים בנוגע ל-81 אנשים של-19 מהם יש חשבונות בנק, ל-20 מהם לא נתנו אפשרות לקבל את שכרם, 4 מהם לא יכלו לקחת תרופות מהבית, 9 לא הספיקו לקחת את החפצים האישיים שלהם. יושבות בכלא שתי משפחות מצפון סודן עם ארבעה ילדים קטנים שבועיים ושלושה, אני חושבת שאת זה צריך לבדוק ביתר מהירות, לא כמו שבודקים את כל השאר. בנוסף יושבים בכלא סהרונים 31 נשים וילדים שלא ברור למתי מתואמת להם טיסה ואנחנו חושבים שנשים וילדים לא צריכים לשבת בכלא, אין שום סיבה, אלה ילדים שנולדו וגדלו בישראל, הם לא מצליחים להסתגל שם לתנאים, אני לא יכולה לתאר אפילו עד כמה התלונות שלהם הרבה יותר קשות מהתלונות של הילדים שמגיעים מהמדבר, אלה ילדים שגדלו והתחנכו פה ואנחנו מצפים שרשות ההגירה תטפל בזה ביתר זריזות. גם אם התמונות שלהם לא מופיעות בתקשורת.

אני מארגון א.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים. אנחנו עובדים עם מקרים סוציאליים מורכבים, אני מדברת גם בשם רופאים לזכויות אדם שעובדים עם המקרים הרפואיים. אלה מקרים יוצאי דופן שהמדינה אמורה לאפשר להם להגיש בקשות פרטניות, בקשות הומניטאריות או בקשות לדחיית גירוש מטעמים רפואיים. המסע הביורוקרטי של האנשים האלה בדרך להגשת הבקשות הוא בלתי אפשרי, אנחנו לא מצליחים לקבוע תור להגשת הבקשה, אנשים נעצרו כאשר הבקשה שלהם ביד בדרך למשרד הפנים, אנשים חולים, חלקם חולים במחלות קשות, יושבים היום בכלא, מועמדים לגירוש בלי שיכלו אפילו להגיש את הבקשה. גם כאשר אנחנו מצליחות להגיש את הבקשה, אנשים שהבקשה שלהם כבר על השולחן של משרד הפנים עלו על המטוס. הם עלו על המטוס מכיוון שהם לא יכלו להחזיק את עצמם כלכלית. שוב, אני מתחברת לנושא של הוויזות. גם כאשר יש לבן אדם אפשרות ומשרד הפנים מכיר בזה שעכשיו הבקשה שלו נבדקת, איך הוא יכול לכלכל אותו ואת ששת ילדיו? זאת אומרת מקרים שהיה להם סיכוי גבוה לעבור ועדה הומניטארית, סיכוי גבוה לקבל דחיית גירוש מטעמים רפואיים, עמותת א.ס.ף יכולה לספק עורף, עמותת אסף לא יכולה לתת שכר דירה ולכן מה שאנחנו מבקשים פה ממשרד הפנים, ועל פי הנוהל שלכם, של נוהל ועדה בין משרדית מטעמים הומניטאריים, רשום שחייבים לחדש לבן אדם את האשרה, זאת אומרת בן אדם בלי אשרה משול לבן אדם ברחוב ולכן פה אנחנו באמת לא מבינים איך משרד הפנים, שלכאורה מאפשר הגשת בקשות פרטניות, לא מאריך את האשרות ובעצם חורץ את הדין עוד לפני שהבקשה נבחנה.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
ברצוני לדבר על נושא הדרום סודנים. אני מדברת מטעם ARDC, ויש לנו בערך 60 צפון סודנים מדרפור, הרי נובה, או דרום קורדופן שרוצים לחד את האשרות שלהם ושאז נאמר להם כי הם מדרום סודן, הם לא מקבלים את ההזדמנות להוכיח באמת שהם לא. האשרות שלהם נלקחות, ומאותו רגע, ההזדמנות שלהם לעבוד וההזדמנות לתמוך בעצמם נלקחת גם היא מהם. ואנו רוצים גם לדבר על כך שהם לכן נחשפים למעצר ולגירוש. אז אנחנו מדברים עם משרד הפנים, כתבנו מספר מכתבים, ואנחנו רוצים לדעת מי דואג להם וכיצד המקרה שלהם יבחן ועל ידי מי.
כתבנו לדני מיכאלי על הזוגות המעורבים. ישנו מספר של זוגות מעורבים בהם הבעל הוא מדרום סודן, האישה מצפון סודן. אז אנחנו רוצים לדעת מה קורה איתם. לא החזירו אלינו תשובה.

משרד החוץ ייעד למשרד הפנים כי אנשים המגיעים מאזורי סכסוך, כגון יונגל ואביה, שמשרד הפנים אמור להתייעץ עם משרד החוץ בנוגע למקרה שלהם. זה לא קרה. במקום זאת, אנשים אלו קיבלו הזדמנות לראיון קצר ונדחו כלאחר יד.

כבר עלו הרבה אנשים מאזורי קונפליקט על הטיסות, מאביי וג'ונגליי. יש אנשים שעלו על הטיסות והם בדרך לאזורים שכבר כמעט נמחקו מהמפה, זאת אומרת שהם לא קיימים ומשרד החוץ אמר במפורש בהמלצות שלו, זה היה חלק מההמלצות, שאנשים לא יחזרו לשם.

לא, שתהיה התייעצות איתו.

אני רוצה לציין גם שדרום סודן הכריזה על צפון סודן כמדינת אויב, וזה מעלה עוד פעם את השאלה של הזוגות המעורבים, לאן הם אמורים ללכת. לצפון סודן אי אפשר שדרום סודני יגיע, לדרום סודן אי אפשר שהצפון סודני יגיע. זה דבר שצריך לפתור אותו.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

אני רוצה להעיר הערה אחרונה אחת. כמו כן, חלק מהאנשים לא קיבלו הזדמנות להגיש בקשה למקלט, בין אם משום שישנם תורים ארוכים והם מגיעים מערד ואילת, והם מגיעים כדי לעמוד ימים בטור. הם המתינו. תמיד נאמר להם בסוף היום, לאחר שהמתינו מתשע עד חמש, "תחזרו מחר. תחזרו מחר. תחזרו מחר". אז בשלב מסוים הם החליטו שלא לחזור. וכמו כן לחלק מהאנשים נאמר על ידי פקידים בסאלמה שהם לא יכולים להגיש בקשה. הם יכולים רק להירשם לחזרה מרצון.

עניין סוגיית הילדים שהוצאו מהבית, שהזכרת בתחילת הדיון. למיטב ידיעתנו יש כ-15 משפחות שבהם בעבר הילדים הוצאו מבתיהם בגלל התעללות או הזנחה של ההורים. חבל שמשרד הרווחה לא פה, כי משרד הפנים, כמו שענת אמרה, פועל על פי ההנחיות של משרד הרווחה בעניין הזה, עד לפני כשבועיים פשוט הייתה מדיניות של טמינת ראש בחול מצד משרד הרווחה, הגיעו אלינו והגיעו לארגון א.ס.ף דיווחים מעובדים סוציאליים או מסגל בפנימיות שבהם ילדים נמצאים שפשוט אומרים להם שהם צריכים להחזיר את הילדים לידי הוריהם. בעקבות ההתעלמות של משרד הרווחה מהפניות שלנו בעניין הזה, הגשנו לפני שבועיים עתירה לבג"צ בעניין הזה, שבה דרשנו שלא יוחזר ילד לידי הוריו לפני שייערכו כל ההליכים שהחוק דורש, שזה אומר אם הילד הוצא בהליך בבית משפט לנוער, שבית המשפט לנוער יבדוק את עניינו, ואם על ידי משרד הרווחה, שמשרד הרווחה יבדוק את עניינו. העתירה נמשכה אתמול, כפי שענת אמרה, לאחר שמשרד הרווחה הודיע שהם יקיימו את אותם הליכים פרוצדוראליים. אחד החששות שלנו הוא קודם כל שההנחיה הזאת לא תחלחל לרמת השטח, רמת לשכות הרווחה ברשויות המקומיות, שזה משהו שכבר ראינו בעבר, שאמנם משרד הרווחה והארגונים הבכירים מכריזים ומודיעים לבג"צ שהם מקבלים את טענותינו ויפעלו באופן מסוים, אבל לרשויות המקומיות וללשכות הרווחה פשוט אין מושג. העתירה הזאת נגעה בעיקר לפרוצדורה, לאופן שבו יוחלט, כמובן שיש עכשיו את עניין השיקולים המהותיים, האופן שבו משרד הרווחה יבדוק אם ילד בסיכון או לא, ואנחנו באמת נצטרך לראות בשבועות הקרובים ונדרש פה מעקב שלפעמים לנו, כארגונים, קשה לעשות אותו כי המידע הזה הוא חסוי, אנחנו לא יודעים על כל המשפחות האלה וצריך לראות באמת שמשרד הרווחה לא מיישר קו עם המדיניות של לגרש את כולם וכמה שיותר, אלא בודק את אינדיבידואלית ובצורה ראויה למי נשקף סיכון ולמי לא. והנקודה שכן רלוונטית למשרד הפנים היא מה קורה בינתיים עם המשפחות הללו, מה קורה להורים שבינתיים לא מגרשים. אני האחרון שחושב שמישהו צריך לתת פרס להורים שהתעללו בילדים שלהם ולכן הוציאו להם את הילדים מהבית, אבל אם מדובר בתקופה, אם למשל משרד הרווחה מחליט שנדרש עיכוב של ההחזרה לכמה חודשים כדי לעבור איזה שהוא הליך טיפולי או שיקומי שבסופו הילדים יוחזרו, צריך לאפשר להורים האלה איכשהו לשרוד בישראל. זו תביעה שכן מונחת לפתחו של משרד הפנים ולא משרד הרווחה.

יש לנו כמה נקודות לסיכום וגם הצעות שלנו. קודם כל נוהל. הוועדה ממליצה לקבוע נוהל מסודר לסיום ההגנה הקבוצתית. במסגרת הנוהל יוגדרו הקריטריונים לסיום ההגנה הקבוצתית, תוגדר תקופה, למשל 90 יום, אפשר לקבוע תקופה אחרת, אבל תוגדר תקופה בין מתן ההודעה עד לסיום ההגנה, התקופה הזאת תשמש לצורך הסדרת העניינים של בעלי ההגנה הקבוצתית שתמה תקופת שהייתם. קביעת נוהל מסודר, תדרוך מעסיקים לגבי מהות ההגנה הקבוצתית ואופן סיומה והסברה בקרב הזכאים, כל זה ימנע את התופעות המיותרות האלה שדנו בהן פה.

מעסיקים – במהלך החודש נאמר הראשון של תקופת סיום ההגנה, רשות האוכלוסין וההגירה תשלח לכל מעסיקי האוכלוסייה הזו הודעה על סיום השהייה החוקית ודרישה להעברת כל התשלומים המגיעים לחוק לעובדים עם סיום עבודתם. הרשות תיידע בעת סיום ההגנה הקבוצתית את משרד התמ"ת כדי שהתמ"ת יוכל לבצע פעילות ממוקדת של אכיפת זכויות כלפי מעסיקי מבקשי מקלט בעת סיום העסקתם, אחרת הם לא יודעים. אתם אומרים להם והם...
הבנקים – הוועדה מבקשת מהמפקח על הבנקים להוציא הנחיה לבנקים שתבהיר שאין למנוע פעולות בחשבון של בעלי אשרות שהייה שהן לא בתוקף, היות שאשרת שהייה שהיא לא בתוקף לא הופכת אותה למסמך שלא מאפשר זיהוי, ובמיוחד כשיודעים על איזה רקע היא פגה, ובמיוחד אם אותו בן אדם יבוא עם נייר של משרד הפנים שבו נאמר שהוא עומד לעזוב בעוד כך וכך, אז הוא בא עם הנייר לבנק ומסיים את העניין.

המשפחות – הוועדה דורשת מהממשלה שלא לפצל משפחות וזוגות ולאפשר לנתין ששהה בישראל בהגנה קבוצתית ויש לו בן זוג או קרוב אחר מדרגה ראשונה בעל זכאות להישאר בישראל ולהישאר במדינה, הוועדה דורשת שילדים שהוצאו ממשפחותיהם בשל סיכון וקטינים לא מלווים שההגנה הקבוצתית שלהם תמה, לא יישלחו למשפחותיהם או למדינותיהם כקטינים. פה זה עניין בסיסי אנושי שאני חושב שלא צריך פה להיות איזה מומחה בשביל להבין את העניין.

RSD – יש לאפשר לכל מי שמעוניין להגיש בקשת מקלט, להגיש את הבקשה. לא ייתכן שהגשת בקשת מקלט לא תיעשה באופן מיידי ונגיש.

ולסיכום, זכותה של ישראל לסיים הגנה קבוצתית לפי המקובל ולפי ההנחיות הבינלאומיות, אבל יש משמעות גדולה לאופן שבו מסיימים את ההגנה ולמתן האפשרות לסיום העניינים והסידורים בארץ, ליציאה מאורגנת, בלי מעצרים ועם מלוא השכר והזכויות הסוציאליות, וכפי שאמר כאן נציג האו"ם, קיום הדברים האלה משליך על ההגדרה של העזיבה, האם היא מרצון או שהיא לא מרצון, כי ברגע שהדברים האלה לא מתקיימים יש סימן שאלה מאוד גדול אם באמת מדובר בעזיבה מרצון על פי ההנחיות הבינלאומיות. צריך להבין גם שפה זה משליך על העניין המהותי.

ומילה לסיום, מבחינה בינלאומית, אדוני השגריר, אחרי שנים של מתן הגנה קבוצתית לקבוצה של אנשים, צעד שהתקבל באופן חיובי על ידי הקהילה הבינלאומית, ישראל פה נהגה כראוי, אין צורך לסיים את זה בפגיעה מיותרת במבקשי המקלט, אין לזה הצדקה ואף אחד לא מרוויח מזה חוץ מאיזה סוג של איזה צעקנות ופופוליזם, ומי שנמצא בוועדה הזאת יודע שכשאנחנו דנים בדברים לגופו של עניין אנחנו מבינים שבנושא הזה של עובדים זרים, פליטים, מבקשי מקלט, מהגרי עבודה, המציאות הרבה יותר מורכבת והרבה יותר מסובכת מאיזה צעקות שאנחנו שומעים. לכן האנשים שיושבים כאן סביב השולחן, אני מעריך אותם מבחינה מקצועית, הם שותפים לדיונים של הוועדה הזאת בכל מיני נושאים אחרים, צריך במקרה הזה לסיים את זה כמו שצריך, מה גם שראינו שכשאנחנו יורדים לגופו של עניין הטיפול בו הוא לא כל כך מסובך, אלה דברים נקודתיים שאפשר לעשות אותם כמו שצריך, כפי שאמר האדון, אלה בני אדם, היו כאן, הם עוזבים, הם מכירים בעניין הזה, לסיים את זה יפה ובצורה מכובדת.

תודה רבה לכולכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:15.>