PAGE
4
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
27/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

<פרוטוקול מס' 735>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ז' בתמוז התשע"ב (27 ביוני 2012), שעה 10:01

<הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – שינוי המועד להגשת בקשות לפי הוראות המעבר), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
אריה אלדד – מ"מ היו"ר

רחל אדטו
אברהם מיכאלי
אורי מקלב

>
חה"כ דוד אזולאי

חה"כ אחמד טיבי
אמיר שנון - מנהל המחלקה למקצועות רפואיים, משרד הבריאות

אביטל וינר - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבריאות

נטליה זליגר - סגנית מנהל האגף מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

טלי שטיין - ממונה על תחום הבריאות, משרד המשפטים

יוסף משהראוי - מרצה בכיר לפיזיותרפיה , אוני' ת"א , נציג נפגעי חוק מקצועות הבריאות

יעל שניידרמן - פיזיותרפיסטית, נציגת נפגעי חוק מקצועות הבריאות

איילת ביסה - קלינאית תקשורת, נציגת נפגעי חוק מקצועות הבריאות

פיני נוימן - הנהלת אגודה ישראלית לכירופרקטיקה

רונן מנו - יו"ר האגודה הישראלית לכירופרקטיקה

נירית רותם לרר - נציגה, העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל

שמרית שקד-גיטלין

וילמה מאור

אתי אפלבוים
<הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – שינוי המועד להגשת בקשות לפי הוראות המעבר), התשע"ב-2012>

חוק שעסקנו בו הרבה בשנים האחרונות. התיקון נדרש לאור העובדה שנמצאו, מאז שנחקק החוק, הרבה אנשים שלא ידעו עליו, לא הספיקו להגיש בקשות במועד שנקבע בחוק או שמסיבות כאלה ואחרות לא הגיעו למצות את זכויותיהם הקבועות בחוק.

הצעת החוק הוגשה על-ידי חבר הכנסת דוד אזולאי והצטרפו אליו חבר הכנסת טיבי, אנוכי, חבר הכנסת אדרי, חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, חבר הכנסת אורי מקלב, ד"ר רחל אדטו, משה מטלון, וזהבה גלאון.

האמת היא שאני רוצה לשנות את הנוסח "הצטרפו אליו", כאילו אני כמו רחל אדטו, רק הצטרפתי. אני מהיוזמים של החוק הקודם ושל החוק הזה ולא הצטרפתי.

מכיוון שאנחנו עוסקים בפיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת ולא בכבודתם של חברי הכנסת - - -

לא בכבודם. אנחנו בשבוע של העתקות. כבר היתה תקרית העתקה באולם המליאה. אנחנו בתקרית של העתקות וכבר היתה תקרית של העתקה .

אנחנו רוצים להתקדם עם החוק.

נא לשים דברים על דיוקם.

גם אני יזמתי את החוק הזה. זה לא רלוונטי לעניין, כולם יוזמים.

כולם יוזמים.

תודה רבה.

חבר הכנסת אזולאי, אתה יכול להציג את ההבנות?

אגב, הוא יעשה את זה גם בשמי ובשם כולנו.

אדוני היושב ראש, בראשית דבריי אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה על כך שנתתם קדימות. אני מאוד מעריך את זה. רבים וטובים מצפים לחוק הזה כי מדובר בפרנסה של אנשים. אני מאוד מעריך את הזריזות. בשבוע שעבר זה עבר בקריאה טרומית והיום אנחנו נמצאים בפי. אין מילים בפי להודות למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית, כמובן ליו"ר . ליו"ר הקבוע נאחל בריאות טובה בעזרת השם.

לגבי הערתו של חבר הכנסת טיבי. אני מדבר גם בשמו ופה אני מרשה לעצמי להגיד שבזמנו גם אני הייתי שותף לרעיון. היות והיום אני יו"ר הוועדה לפניות הציבור והנושא הזה בא אלי, ראיתי את המצוקה של האנשים, החלטתי בשיתוף פעולה של משרד הבריאות ליזום חוק. מה לעשות? חשבנו שאנחנו יוצאים לפיזור של הכנסת ואז לא נוכל לעשות דבר. לשמחתי הרבה לא יצאנו לפיזור הכנסת ואנחנו ממשיכים לטפל באותם דברים שטיפלנו בהם עד היום.

לכן הגשתי את הצעת החוק. אני מודה שלא בחנתי מי יוזם ומי מצטרף. כל מי שתפסתי בדרכי, פשוט החתמתי ורצת עם הצעת החוק הזאת כדי לא להתעכב.

הצעת החוק אומרת בשפה פשוטה שצריך לאפשר לאותם אנשים שלא הגישו בקשה במועד הנקוב בחוק הקודם, לאפשר להם תקופת הארכה נוספת על-מנת שגם הם יוכלו להצטרף ולקבל את האישור המבוקש כד להמשיך ולקבל את פרנסתם.

אדוני היושב ראש, התחייבתי במליאה וגם לסגן שר הבריאות שאני אהיה צמוד לקביעה של ועדת שרים לענייני חקיקה, שאני לא אקדם את החקיקה הזאת ללא שיתוף פעולה של משרד הבריאות. אכן אני עומד בדבריי.

נאמר גם במליאה כשהיתה הצבעה שהחוק מתואם עם משרד הבריאות וממשיך להיות מתואם ולכן יש ניסוח נוסח מה"כחול" שמונח בפנינו.

אני מציע שהיועצת המשפטית תקרא את נוסח החוק. אם יהיו הערות נתייחס אליהן, ואם לא, נצביע.

"הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – שינוי המועד להגשת בקשות לפי הוראות המעבר), התשע"ב–2012

תיקון סעיף 58
בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008 , בסעיף 58 –



(1)
בסעיף קטן (ב), המילים "בתוך 12 חודשים מיום התחילה" – יימחקו;"
המשמעות של ה סעיף הזה היא שאנשים שערב יום התחילה היתה להם תעודת הכרה במעמד במקצוע הבריאות במקצועות: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת ותזונה, הם יהיו רשאים לקבל תעודה במקצוע הבריאות, גם אם הם יגישו בקשה בכל מועד שהוא. כלומר, לא תהיה כלל הגבלת מועד לגבי הגשת הבקשה.

בכל ההוראות שקיימות היום בסעיף ב', השינוי זה המועד. לא תהיה הגבלת מועד וזה סעיף קטן ב'.

לגבי סעיף ג(1), פה אני מקריאה מהנוסח שמונח על השולחן וכתוב עליו "נוסח מוצע על-ידי משרד הבריאות". כאן יש הבדל בין הנוסח הכחול לבין הנוסח של משרד הבריאות. התיקון הוא רק לסעיף קטן ג'(1). במקום: בתוך 12 חודשים מהמועד הקבוע, יבוא לא יאוחר מיום כ' באייר התשע"ג, 30.4.2013.


הסעיף הזה גם כן דן באותם המקצועות שקראתי קודם: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת ותזונה.

זה מצמצם את התאריך. בהצעה המתוקנת זה 8 חודשים.

אנחנו מתקנים את המכפה של 12 חודשים שהונח בחוק המקורי ומאריכים אותו לעוד 8 חודשים מהיום.

זה היה צריך להיות עד 2014. אנחנו בעצם מצמצמים את זה לאפריל 2013.

זה יותר קצר מהצעת החוק המקורית שחבר הכנסת אזולאי הגיש.

המשמעות שאנחנו דנים בנוסח הזה, זה אומר שאנחנו דנים בתקופה קצרה יותר להגשת הבקשות. המשמעות היא שיהיה אפשר להגיש בקשות עד 3.4.2013 .

להערכתי, משרד הבריאות שוגה בעניין הזה. היה נכון לקבוע כלל דומה לכולם ולהסיר את מגבלת הזמן. אבל כיוון שהתחייבנו לתאם איתם וזאת עמדתם, אני חושש שנמצא עצמנו בעוד שנה באים עם תיקון נוסף. אם אתם מוכנים עכשיו לחזור בכם, אז נתקן על-פי הנוסח המקורי ואם לא נצביע על הנוסח המוסכם.

מישהו מחברי הכנסת רוצה להעיר?

אני רוצה שנתקדם.

אני יו"ר האגודה הישראלית לכירופרקטיקה.

זה לא שייך.

זה שייך. זה במסגרת החוק וגם המקצועות שמוזכרים בהמשך. הכירופרקטיקה מוזכרת בהם ואני הייתי רוצה להחיל את החוק הזה גם לגבי מקצוע הכירופרקטיקה כי יש לנו בדיוק את אותה בעיה.

כיוון שזה לא הנוסח שהוסכם עם משרד הבריאות איננו מוסיפים - - -

אם יורשה לי, יש הצעה ממשלתית שעוסקת במקצועות שלכם והיא תידון בנפרד.

מתי אתם מגישים אותה?

הופץ תזכיר חוק וזה עבר השבוע לוועדת השרים.

מה אומר התיקון לגביהם?

הארכנו שם גם את המועדים להגשת בקשה וגם את יום התחילה של ההוראות.

אם זה עבר ועדת שרים זה יהיה יותר מהר מטרומית כי שם זה הולך לראשונה אם מגישים את זה.

למה זה לא נכנס במסגרת החוק הזה?

יש הצעת חוק הרבה יותר רחבה שעבדנו עליה.

ברוכים תהיו.

אדוני היושב ראש. אני מבקש, בהסכמה של משרד הבריאות. למעשה היום אין יכולת ערעור למי שלא מקבל את האישור והוא לא יכול להמשיך לעבוד והוא צריך לפנות לבית הדין. האם יש אפשרות להקים גוף ערעור בתוך המערכת שלכם?

לא נאמר שהוא יכול לערער בפני המנהל?

לפי פסק דין שניתן בפרשה שהיתה לאחרונה, ניתנה לנו סמכות עקרונית להארכת המועדים במקרים מיוחדים יוצאי דופן. זה לא בכל מקרה, לא כשהסיבה היא שכחתי או לא ידעתי אלא כשהנסיבות הן מיוחדות.

זאת לא סמכות על ההחלטה של אחראי על מקצועות הבריאות.

נכון, זאת סמכות להארכת מועדים במקרים חריגים.

זה עדיין חוזר לד"ר שנון להחלטתו. זאת לא סמכות ערעור.

סמכות ערעור לאורך כל החוק, על החלטת המנהל, נתונה לבית המשפט המחוזי.

לפי החוק הקיים, האפשרות היחידה היא לפנות לבית המשפט. בנוסח הראשון של החוק היה מדובר שתינתן לשר הבריאות סמכות להפעיל שיקול דעת. אם לא ערעור אז אולי, לפחות במקרה הזה, לאפשר שיקול דעת?

בכל הוראות החוק האחרות, יש המון החלטות שהמנהל צריך לקבל. באף החלטה אחרת לא נקבע מנגנון חריג לערעור אצל סגן השר, אצל השר או אצל מישהו אחר. כל מי שרוצה לערער, שמורה לו הזכות הזאת והוא יכול למצות את זה בבית המשפט בעתירה מנהלית.

חבל, אבל בסדר.

התחייבנו לתאם.

אני מחויב להסכם אבל אני חושב שההיגיון - - -

אני מסכים איתך.

אם יש הוראות מעבר לחוק הזה?

אנחנו עוסקים בהוראות המעבר. אלה הוראות המעבר.

אלה הוראות המעבר.

אני רוצה להתחבר לדברי היושב ראש. אנחנו ניתקל בפניות אנושיות של אנשים שלא ידעו. אנחנו יודעים שאנשים לא חלמו בלילה שאין להם תעודה תקפה. איך נודע להם הדבר? על ידי כך שהמעסיקים שלחו להם מכתבי פיטורים או מכתבים שאומרים שהם לא יכולים להעסיק אותם יותר. כך נודע להם הדבר וכך נודע לנו. עדיין יהיו אנשים שהם לא עבדו באותה תקופת זמן. למשל, אישה שהיתה בחופשת לידה ארוכה - - -

אנשים שהיו בחוץ לארץ כמה שנים.

המעסיק לא פיטר אותה והיא לא היתה מודעת. היא תחזור לארץ אחרי כמה שנים בחו"ל. עכשיו היא תחזור אחרי 2013 - - -

אין לזה סוף.

התאריך לא חייב - - -

בוודאי שכן. זה חוק שקבע נורמות חדשות. אם לא מתחייבים לתאריכים כלשהם אז למעשה שומרים את הנורמות שהיו במדינת ישראל לפני 20 שנה. דהיינו, מבטלים את משמעות החוק. אם זה מה שאתם רוצים, אנחנו מוכנים לתאם גם את זה.

ד"ר שנון, להערכתי, אם יגיע לבית המשפט מקרה כמו שתיאר חבר הכנסת מקלב, אתם תצאו בבושת פנים משום שהעקרונות שנקבעו בחוק להסיר את מכסי ה זמנים באופן כללי מאנשים שהם זכאים, לא יתפסו. לא יבינו למה בסעיף א' הסכמנו ובסעיף ב' לא הסכמנו. לכן, נדמה לי שזה לא עולה בקנה אחד עם השכל הישר.
כיוון שהחלנו על עצמנו את חובת התיאום איתכם ואני לא מתכוון להפר את ההסכמות האלה, לכן אנחנו שומעים את עמדתכם.

אני נציגת קבוצת הנפגעים - - -

קבוצת הנפגעים בתאונות דרכים, חלילה?

לא. קבוצת המטפלים שנפגעו בגלל הוראת המעבר.

מאיזה מקצוע את?

אני קלינאית תקשורת.

אני רוצה לחזק את הדברים האלה. הקריטריונים שנקבעו בחוק, בניגוד למה שיכול להשתמע פה מדבריו של ד"ר שנון, הם לא מגבלת תאריך בלבד. יש קריטריונים מהותיים מאוד מאוד ברורים.

שעליהם עמדנו בתהליך החקיקה.

בדיוק. זאת אומרת, התאריך פה הוא נושא מאוד מאוד קטנוני. האפליה פה בין שתי אוכלוסיות היא מאוד לא ברורה.

אני רוצה גם להגיד לכם, שבהיעדר מנגנון הודעות מסודר, קחו בחשבון שכל הפיזיותרפיסטים של צה"ל, אנשים שיש להם תעודות, רובם מאוניברסיטת בן-גוריון ועבדו 20 בצה"ל, אין להם תעודות הכרה כי חלק ממקומות העבודה לא דרשו מהם להוציא תעודת הכרה של משרד הבריאות.

אדם כזה, באם תמשיכו לא לעשות מערך הודעות מפורט, יבוא עוד שנה ויום - - -

איזה מערך הודעות את רוצה?

אני לא יודעת.

תעבירו אלינו כל בירור שאתם יודעים - - -

מקרפ"ר קיבלו הודעה?

בבקשה, אנחנו נעביר הודעה ספציפית.

אבל אני לא צריכה לחשוב על זה.

מישהי שנוסעת לחוץ לארץ ותחזור ארצה בעוד 10 שנים, אני לא יודע עליה.

נכון ולכן מגבלת התאריך היא לא עקרונית.

אדוני היושב ראש. חייבת להיות הנחייה ברורה ופרסום נאות.

בגלל זה מגבלת התאריך היא מאוד לא רלוונטית.

בנוסף, הסמכות שניתנה בזמנו לשר היא סמכות שקיימת בכל חקיקה שהטילה משטר רישוי במקום שבו לא היה משטר רישוי בעבר, כולל מקצועות רפואיים אחרים. בג"צ כבר קבע יותר מפעם אחת שכדי שהוראות מעבר תהיינה מדתיות – היועצת המשפטית בוודאי יודעת, שכדי שהוראות מעבר תהיינה מדתיות ותעמודנה במבחן חופש העיסוק, הן צריכות לכלול הוראות שסתום שמקנות סמכות לשר.

היום יבוא הפיזיותרפיסט הצבאי הראשי של מדינת ישראל ואי-אפשר - - -

אני לא יודעת על מה מדובר.

בשום חוק אין דבר כזה. את משפטנית, אם מותר לשאול?

אני לא משפטנית.

הוראות המעבר האלה עמדו במבחן בג"צ בנוסח המקורי שלהם שדרש 5 שנות עיסוק. בוודאי ובוודאי שאני לא צופה שהבג"צ יתערב במקרה הזה.

חברים, אנחנו יכולים להמשיך לנסות את משרד הבריאות לקראת קריאה שנייה ושלישית לשנות את עמדתו.

אני עונה למשרד הבריאות שלקראת פרסום החוק, אחרי שיתקבל בשעה טובה, באמת תנסו להגיע לכל הגופים המעסיקים את בעלי המקצועות השונים האלה על-ידי פרסום ציבורי נרחב ובפניות מכוונות אל הגופים. הוזכר כאן חיל רפואה של צה"ל ואני תמהה שהוא לא מכותב קבוע.

חלק מהאנשים החליפו את התעודה, זה לא שאנשים לא ידעו.

בהחלט יכול להיות אבל זה סוג של חממה של אנשים עובדים בה הרבה שנים והם לא מודאגים ממעמדם המקצועי כי הם כל יום באים לעבודה כפיזיותרפיסטים ולא חושבים שאחרי שישתחררו מצה"ל פתאום קרה משהו בחוץ.

אולי יש עוד חממות מהסוג הזה.

יש לי הערה לגבי מה שאדוני אמר קודם. אני פונה למשרד הבריאות לבדוק את האפשרות, במסגרת ההסכמות וההבנות, שגם הנושא של הערעור ייכלל בהצעה.

אני רק אומרת שזכות הערעור קיימת.

עד הקריאה השנייה והשלישית. תחסכו לאנשים את בית המשפט.

ועדה מיוחדת שהשר יחליט.

ועדה שלכם תהיה הגורם. תבדקו את זה עד הקריאה השנייה והשלישית.

אגב, רק שתדעו אם מישהו מערער לא בהכרח הולכים לבית המשפט. יש לנו ועדה מייעצת - - -

לא תהיה לך סמכות. אם אין בחוק, אין לך סמכות.

מה אכפת לך להקים ועדת ערעור שיהיה לה סמכות לתת?

חברים, למרות שד"ר שנון נמצא איתנו פה, אני מצטט דברים שהוא חזר ואמר בדיונים על הכנת המקורי. הוא אמר שהוא חושש ממצב שבו יהיה לו שיקול דעת בלתי מוגבל בדברים האלה כי אז ברגע שהוא יתיר לא' יבוא ב' ויטען למה הוא לא.
אנחנו נמצאים פה במתח בין הרצון להבנות את הדברים ככל האפשר לבין הרצון לאפשר פיתרון לבעיות חריגות ושונות. הפיתרון של בית משפט בוודאי קיים לכל אדם. הייתי שמח אם היתה עוד סמכות שיכולה לקבל החלטה שונה בתוך משרד הבריאות. שוב, קיבלנו על עצמנו לתאם עם המשרד. אני אשמח אם המשרד יבוא ויגיד שהוא מחליט להקים גוף כזה ואז אנחנו נעגן אותו בחוק.

חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

אני פונה אליך, אדוני היושב ראש וגם לחבריי המציעים. בסעיף העיקרי לחוק אנחנו מתקנים את סעיף קטן ג', שמדבר על ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת ובתזונה. בחוק העיקרי יש את סעיף קטן ה', שמדבר על אותו מקצוע. למה הוא נמצא בסעיף נפרד? מכיוון שאין לו תואר כנדרש אבל הוא עמד בהשכלה מתאימה ובבחינות. דהיינו, בזמנו, כשהחוק חוקק, זיהינו קבוצה של כאלה שלמדו במכללות, שאין להם תואר אקדמאי אבל בסופו של תהליך הכרנו בהם כאנשי מקצוע. כיום אנחנו צריכים להוסיף. אם היינו מודעים לכך כשכתבנו את החוק, היינו מוסיפים גם את אלה שנמצאים בתוך ההגדרה של סעיף ה'.
היום, אחרי שהסכמנו להכיר בהם - - -

המטרה היא להפוך את זה למקצוע אקדמי.

זה מכאן ולהבא אבל אנחנו מדברים על כאלה שהיו. אנחנו מדברים על כאלה שלמדו ועסקו במקצוע 5 שנים קודם. הם למדו, קיבלו הסמכות ותעודות ממשרד הבריאות. יכול להיות שלא קיימת בעיה, אבל אם יש כאלה, אנחנו מפלים אותם. גם אם יש אחד או שניים כאלה, אנחנו לא נותנים להם את התעודה כנדרש.

למרות שהכניסה לחריגה היא מהיעדר תואר אקדמי שהיה תנאי לכניסה לחוק הזה. הבעיה העיקרית היא המועד האחרון להגשת בקשות. אני הבנתי שהמשרד מתנגד להאריך את המועד.

להבהיר, זה לא רק המועד האחרון להגשת בקשה. פה היה מדובר גם בבחינות מיוחדות שצריך לערוך להם וגם המועד אליהן חלף. זה דבר אחד.

דברי שני, זאת לא הכרה אוטומטית במישהו שבעיקרון עומד בתנאי החוק, למעט איזה תנאי לא מהותי של הגשת בקשה ולמעט בחינה, זה תנאי מהותי. פה מדובר על מישהו שמהותית לא עומד בדרישות החוק ובהשכלה. מישהו שכל מה שיש לו זה 5 שנות ניסיון. זה לא מעט אבל אנחנו מדברים על מישהו שאין לו את ההשכלה המתאימה.

כי החוק כתב שיש פתח כניסה לאנשים כאלה.

פה נדרשה מאיתנו בדיקה פרטנית של כל אדם ואדם לעומת הקבוצות האחרות של בוגרי הארץ שברגע שהם מראים לנו תואר אקדמי הם נכנסים לסעיף. פה יש ועדה מייעצת שיושבת לגבי כל אדם ואדם ובודקת את השכלתו.

מה אכפת לכם שהוועדה תשב עוד שנה?

מהניסיון שהצטבר אצלנו אנחנו חושבים שמדובר בקבוצה שלא עומדת בתנאי החוק ולא עומדת בתנאי ההשכלה. מעטים עמדו בדרישות ההשכלה. האינטרס הציבורי שעומד מנגד, לעומת בוגרי הארץ שהם באופן כללי עומדים בתנאים המהותיים ואין פה פגיעה מהותית בציבור - - -

הרי יש לכם ועדה מייעצת. אם יבוא אדם שאינו ראוי, תגידו לו: לא.

פה אנחנו חושבים שיש פגיעה באינטרס הציבורי.

למה? הרי אתם המסננת.

המטרה היא שהמצב שהיה לפני 20 שנה, שבו מקבלי התעודה לא היו בהכרח בעלי תואר, יופסק. אם לא, המצב הזה יונצח לעוד 20 שנה. החוק הזה בא לתת איזה גבול שממנו והלאה - - -

אנחנו לא מדברים מכאן ואילך. אנחנו מדברים על אנשים שכבר עסקו במקצוע.

מדובר על אנשים שלמדו בארץ.

כל אחד יכול להגיש.

אני פותח סוגריים כי אנחנו נהיה בדיוק באותו מצב בנושא של טיפול באומנות. אתם תצטרכו להחליט אם אתם לא מחוקקים אותו ואז יהיו עוד 10,000 כאלה לא מסודרים ואיש הישר בעיניו יעשה.

מה שאתם מבקשים כרגע זה להחזיר את המצב לקדמותו.

לא, זה דמגוגי טיפה. אנחנו לא מבקשים להחזיר את המצב לקדמותו. אנחנו משתמשים באותו פתח שנחקק בחוק המקורי אבל שמנו עליו חסם של תאריכים.

לא לשווא שמו את החסם. החסם של התאריך אומר שמשעה מסוימת אנחנו רוצים שאנשים שמטפלים במטופלים יהיו בעלי תואר אקדמי. זה תנאי מינימאלי בחוק.

גם את סעיף ב' לא שמנו לשווא. היה רעיון מאחורי הגבלת התאריך.

גם באמנות אתם רוצים שמתאריך מסוים יהיה צורך בתואר שני. פה, מה שאתם רוצים לעשות, שלעולם ועד אפשר יהיה - - -

מה זה לעולם ועד? לא מעתה ואילך אלא אחורה.

איך אחורה, אני לא מבין?

אחורה זה רק אלה שלמדו בעבר. לא היה להם תואר אקדמי והם כבר עוסקים במקצוע. אלה לא אנשים - - -

אבל היתה להם אפשרות - - -

היתה להם אפשרות וגם אתם הסכמתם שהיתה להם אפשרות, אלא אם אין סיבה מספקת שלא לשנות את החוק. יכול להיות שאנשים לא שמעו, לא קיבלו, לא ידעו, לא הגישו בקשות במועד. הסכמתם לזה לגבי סעיפים אחרים.

אינני מבין את ההיגיון בהסכמה לשנות - - -

כי ההבדל הוא מהותי. פה מדובר באנשים שיש להם השכלה לכן אנחנו מוכנים ללכת לקולא. מדובר באנשים שהם חסרי השכלה - - -

אם הם היו מגישים בזמן, זה בסדר? חסרי השכלה אבל היו מגישים בזמן?

היה בסדר. אם אתה שואל אותי האם זה טוב לעם ישראל? התשובה היא חד-משמעית לא. אם אתה שואל אותי איזה עתירות יש לנו בחקיקה הזאת? זה בדיוק על 58ה'. כמעט כל העתירות שיש לנו הן בנושא הזה.

אנחנו רואים הבדל מהותי בין מי שעומד בתנאים לבין מי שלא עומד בתנאים.

אני מציע לאדוני להגיש הצעת חוק והפעם לא תתחייב לתאם עם הממשלה ונוכל להתקדם.

אם זאת הכוונה ואנחנו לא מסיימים עם החקיקה של החוק הזה - - -

אנחנו לא מסיימים אותו כי הציבור לא סיים אותו.

יש לנו הסכמות.

אני אומר לך שאני לא משנה את ההסכמות. אני רק אומר לך מה מחכה מעבר לפינה. לכן חבל לי שנצטרך לחזור על אותו תהליך עוד פעם.

אם זה קרב השהייה, גם בקרב ה שהייה יש יתרונות.

יש עוד סעיפים.

אני שואל את עו"ד וינר: אם יש כאלה שעמדו בבחינות ולא הנפיקו את התעודה, את מסכימה? אמרת שאת מתנגדת כי את לא רוצה לעשות בחינות מחדש.

זה לא מה שאמרתי.

כאלה שעמדו בבחינות, עמדו בכל התהליך רק לא הנפיקו את זה. היום את מאפשרת?

זה לא רק מה שנימקתי.
שנית, הנושא שאתה מדבר עליו נמצא בדיון בבית המשפט.

אני מודיע שאני לא מדבר על איזה נושא. אני לא פניתי בגלל שאני מכיר איזה נושא. אני לא מכיר מה עומד בפני בית המשפט.

על הבנות שנבחנה ולא הגישו בקשה בזמן, זה נושא שתלוי ועומד בבית המשפט.

אבל הם כאלה שבעבר נתנו להם את זה.

זה נמצא בדיון משפטי.

לא ידוע לי על אלה.

לא ידוע לנו על אחרים, אין אחרים.

אנחנו מדברים על כאלה שנתת להם רק שהם עברו את התאריך. אנחנו רוצים את ההארכה של התאריך כפי שעשינו עם הקודמים.

בדיוק אלה הגישו עתירות לבית המשפט.

כאלה שהכרנו בהם. הם לא מסכנים את המערכת.

- - -

אני לא מכיר פניה, אפילו אין לי פניה אחת. אני לא רוצה שתבוא פנייה.

אם אתה לא מכיר פניה, אני אומר שוב, אנחנו לא יודעים על מה ב דיוק אתה מדבר.

אנחנו פה במבוי סתום וחבל לי לא להתקדם עם החוק.

אלה אותם אנשים.

אני ממועצת הפיזיותרפיסטים, מרצה בכיר.
בדיון האחרון בוועדה לפניות הציבור הובטח לנו שבמידה והחוק יעבור בקריאה טרומית, בעצם תוכלו להנפיק את התעודות - - -

זה לא מה שאמרו.

אני יודע ואני מסכים איתך וזה היה הסיכום. אבל, היות ואנחנו נמצאים בהליך מהיר – קיבלנו פטור מחובת הנחה. בשבוע שעבר זה עלה בקריאה טרומית, היום זה עובר לפה ובשבוע הבא זה יבוא לקריאה ראשונה. רבותיי, אני חושב שבעניין הזה כדאי לתת להליך להתקדם.

אפשר להפסיק לפטר לפחות? עדיין ממשיכים לפטר אנשים שלנו. האם אפשר לפנות לנציגי משרד הבריאות להשעות את פיטורי האנשים?

נמצאת פה אורית גלידאי, שהיא תזונאית 10 שנים, תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תעודת הכרה. השבוע הרופא המחוזי, ליאוניד גולדשטיין, הורה לפטר אותה לאלתר ממקום עבודתה.

האם אפשר לעצור את זה?

אני לא ליאוניד גולדשטיין.

אתה יכול לתת לו הנחיה.

אני לא יכול לתת לו הנחיה.

למה לא?

אנחנו מחכים לחקיקה. ברגע שזה יעבור - - -

אבל בינתיים משפחה נוספת - - -

זאת היתה ההנחיה - - -

זאת דוגמה מובהקת לכך ש"אויבו של הטוב הוא הטוב יותר". בהזדמנות זאת שהחבר אוסישקין נפטר, אנחנו גם רוצים לעלות את שאלת היערות בארץ ישראל בכלל. בהזדמנות זאת שאנחנו נוגעים בחוק, אנחנו רוצים לתקן עוד כמה דברים. אני מסכים שיש דברים טעוני תיקון אבל אני מציע, משום הנקודה הזאת, כדי להתקדם מהר בחקיקה וזה חוק שאפשר להתקדם בו מהר, לא לנסות להעמיס עליו דברים נוספים. להגיע לאותן הבנות שהגענו איתן עם משרד הבריאות ולסגור אותן ולעגן אותן. לאפשר למי שיכול ליהנות מזה, ליהנות מזה.

אם צריך להמשיך להיאבק בזה חוקית או משפטית בהמשך, נעשה את זה.

- - -

למה? יש עוד קריאה שנייה ושלישית ואפשר לדבר אחר-כך. אני מציע לא לפתוח מוקשים שאין בהם צורך כרגע. קראנו נוסח, הנוסח ברור ומוסכם עם משרד הבריאות.

אולי נשמע את ההערה?

אני לא מבין. קראנו את הנוסח "הכחול" ועברו עליו במליאה. קראנו את הנוסח ה"לבן" שהוא מוסכם עם משרד הבריאות. יש לחברי הכנסת שאלות על הנוסח הזה?

אני מבקש להעלות להצבעה את הנוסח שקראה היועצת המשפטית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב

נגד - אין
הנוסח אושר לעלות לקריאה ראשונה
תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:30.>