PAGE
48
הוועדה לזכויות הילד
25/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 186>
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, ה' בתמוז התשע"ב (25 ביוני 2012), שעה 12:30

<חשש מקריסת תכנית ועדת טרכטנברג להפעלת צהרונים במוסדות החינוך>

חברי הוועדה: >
אורלי לוי אבקסיס – היו"ר
משה גפני

חנין זועבי

אורי מקלב

אנסטסיה מיכאלי

>
חיים הלפרין - מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

סימה חדד מה יפית - מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

מיכל כהן - מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

מיכל צדוקי - דוברות משרד החינוך

איטה עטייא - סגן מנהל אגף בכיר מעונות יום ומשפחתונים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

נעמי אבוטבול - מפקחת ארצית מועדוניות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

זיו בר - ע. לראש מינהל חינוך המש"מ, מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו - מרכז השלטון המקומי

דוד שלומי - ראש מינהל תוכניות ופיתוח קהילתי, החברה למתנ"סים

שרי שילון - נציבת פניות הורים, ארגון נעמ"ת

מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

שלמה ברילנר - מנכ"ל איגוד מנהלי תלמודי תורה

דורית חזן - יו"ר ארגון גננות מחנכות, ארגון גננות מחנכות

אבנר בן גרא - ראש מועצה מקומית מיתר

דוד דהאן - פעיל חברתי

אליעזר שוורץ - ממ"מ, הכנסת

מריה רבינוביץ - ממ"מ, הכנסת

רבקה קנריק - דוברת הוועדה לזכויות הילד

רחל סעדה

אושרה עצידה
<חשש מקריסת תוכנית ועדת טרכטנברג להפעלת צהרונים במוסדות החינוך>

שלום, אני שמחה לפתוח את ישיבת הוועדה לזכויות הילד. התאריך הוא ה-25.6.2012, ה' בתמוז תשע"ב, והשעה עכשיו כבר 12:37. הנושא הוא הצעה לסדר-היום במסגרת דיון מהיר: חשש מקריסת ועדת תכנית ועדת טרכטנברג להפעלת צהרונים במוסדות החינוך של חבר הכנסת אורי מקלב.
שלום לחברות הכנסת שהצטרפו אלינו.
רק להזכיר שזוהי ועדה שנייה בנושא הזה. עלו יותר מידיי שאלות שאי-אפשר היה לקבל עליהן מענים במסגרת הזמן שהוקצה לוועדה הקודמת בשבוע שעבר. אני מקווה שהיום גם ננהל את הישיבה בצורה יותר מסודרת, כל אחד בזמנו, כל אחד על-פי רשות דיבור. אנחנו נתחיל עם משרד החינוך. אני הבנתי שעשו לנו גם מצגת, אולי לאחר המצגת יהיו פחות שאלות. אני כבר מודיעה מראש כי הועברו אלינו כמה תשובות לגבי שאלות ששאלנו ולא היו עליהן תשובות במסגרת הדיון הקודם. חלקן עדיין לא מספקות והן מעלות שאלות נוספות. אנחנו נחדד את השאלות מייד בתום המצגת.

אני מבקשת שתציגו את עצמכם לפרוטוקול. ישנה אפשרות להתחיל במצגת, רק שלא תהיה ארוכה מאוד.

בסדר, נקצר. מיכל כהן, סמנכ"לית המינהל הפדגוגי. לצידי סימה חדד מנהלת האגף הקדם-יסודי. אנחנו נציג את הנתונים ונעשה את זה מהר.

בהתאם להחלטת הממשלה אנחנו מדברים על העשרה בתום יום הלימודים, על תהליך מדורג של 5 שנים. המסגרות יופעלו עד השעה 16:00 לכיתות א' עד ג' וגני הילדים. כמובן אנחנו מדברים בשנת הלימודים תשע"ג על אשכולות למ"ס 1 עד 3. אנחנו מדברים על אשכולות 1 עד 3 סבסוד מלא. אנחנו מדברים על 81 רשויות באשכולות הללו. הנה הנתונים לפי המסמך שהצגנו לכם, ואני רוצה שנסתכל עליהם. אנחנו מדברים על גני ילדים ברשמי על 76,000 באשכולות 1 עד 3. עשינו פילוח גם לפי מספר ילדים שמקבלים כבר היום מענה ביוח"א, יום לימודים ארוך, ובמיל"ת כשעל בסיס תכנית מיל"ת נבנה כל הסיפור. בסך הכול אנחנו מדברים על 237,000 ילדים באשכולות 1 עד 3. 67,000 מקבלים מענה של יוח"א, 2,000 מענה מיל"ת. אנחנו מדברים על ילדים כפוטנציאל, כמו שדיברתי בפעם הקודמת כ-170,000 – 167,868 ילדים.

מוסדות החינוך – עד עכשיו דיברנו על ילדים, עכשיו אנחנו מדברים על מוסדות. שוב, אנחנו מדברים על 4,134 מוסדות כשיש לנו 1,500 גנים ללא תכנית להארכת יום הלימודים, 242 בתי-ספר ללא תכנית להארכת יום הלימודים.

הם באשכולות 1 עד 3?

כן, כן.

למה הם ללא תכנית להארכת הלימודים?

אמרתי, בתוך אשכולות 1 עד 3 יש את יוח"א ויש את מיל"ת. הפוטנציאל של בתי-הספר שאין להם לא יוח"א ולא מיל"ת הוא 1,745.

אבל הם אמורים להיכנס בשנה הקרובה.

כן, כן.

אני שואלת למען הסר ספק, לחדד.

אני רק מסבירה מה הפוטנציאל של ההתרחבות.

אם כך, מספר הילדים כמו שאמרנו הוא 237,000. המסגרות העתידות להיפתח הן 7,900 בחינוך הרשמי. מסגרות זה אומר כיתות, לא להתבלבל. זה לא מוסדות, זה כיתות. העלות השנתית היא 900 מיליון. אנחנו מדברים על כך שבמוכר שאינו רשמי ההשתתפות תהיה בהתאם להחלטת הממשלה על-פי אחוז ההשתתפות הקיים. כלומר, מ-55% עד 75%.

תחזרי על זה.

לפי החלטת הממשלה כתוב שבתי-הספר הרשמיים וכל בתי-הספר המתוקצבים יזכו לסבסוד בהתאם לאחוז הסבסוד שלהם, בהתאם להשתתפות המדינה. זה הולך על הסקאלה.

במוכר שאינו רשמי יהיה בין 55 ל-75 גם אם הם באשכולות 1 עד 3.

נכון. מי שצריך להשלים ל-100% זה כמובן הבעלות.

או ההורים.

לא. בדרך כלל הבעלות היא זו שמשלימה.

אנחנו כן הכנו את השקף הזה יחד עם איטה ממשרד התמ"ת. היו שאלות לגבי מה יש היום של התמ"ת באשכולות הללו. איטה, האם את רוצה לומר את זה או שאני אומר? בסך הכול אנחנו מדברים בגילאי 3 עד 6 בשלושת האשכולות האלה על 6,431 ילדים שזכאים להשתתפות התמ"ת, לסבסוד התמ"ת. 6,431 תלמידים בגילאים האמורים. בגילאי 7 עד 9 יש 2,976. סך הכול, תשעת אלפים - - -

שהם מסובסדים היום.

כן.

אלה היו מסובסדים שנה שעברה. השנה בתשע"ב זה בערך עוד 5,000 פלוס מינוס. זה לנתוני תשע"א.

הם מסובסדים היום בתמ"ת תחת המסגרת של התמ"ת, תחת התנאים של התמ"ת, כשהתנאים שלכם שונים מאותם תנאים. איך הם ייכנסו לקורת הגג של משרד החינוך אם הם לא עונים על אותם תנאים בסיסיים שהוצגו באמת בתכנית שלכם? ייתכן שיהיו הורים שזכו בעבר לסבסוד מלא באשכולות 1 עד 3 כי הם היו תחת התמ"ת, תחת קריטריונים אחרים, והם ייפלו בין הכיסאות בשנה הבאה כאשר יעברו למשרד החינוך?

נהפוך הוא. מכיוון שאין לנו מבחן תעסוקה אז בעצם כולם זכאים.

העניין הוא שבתמ"ת מה שנבחן הוא האינדיבידואל, לא הרשות. ולכן, אם ההורים הם במצב סוציו-אקונומי נמוך הם זוכים לסבסוד. מה שבמשרד החינוך בתכנית החדשה יהיה, לפי האשכולות של הרשות. יכול להיות שיהיו הורים, אלא אם כן תגידו בסידור החדש: מי שזכה יהיה בעל הזכות גם במעבר ויישאר תחת הכובע של התמ"ת או שלא.

מ-1 עד 3 זה לא רלוונטי ב-4 עד 6.

לא, לא. את מדברת על רשות, במשרד התמ"ת מדובר על אינדיבידואל.

מה שיקרה במעבר בינינו לבינם, מי שיכול להיפגע זה המפעיל. ההורה לא ייפגע לעולם כי ההורה יקבל גם פה וגם פה. ההיפך, פה יקבלו עוד יותר הורים מאשר קיבלו- - -

אם המפעיל נפגע וזה הופך להיות לו לא כלכלי יכול להיות שייסגרו מוסדות מסוימים, ובסופו של דבר מי שנפגע זה כן ההורה כי הוא נשאר בלי מסגרת.

ייפתחו מפעילים אחרים, זה הרציונל.

איפה?

ב-1 עד 3.

לא. באותו מבנה של המפעיל?

כן.

מי ישלם במוכר שאינו רשמי? - - -

תגיע זכותך לדבר עם בקשת רשות.

המבנה של המפעיל כפי שהוא קיים אצלנו היום. יכולות להיות שלוש אופציות: אימא שמנהלת את זה בביתה, יכול להיות מבנה שכור שמישהו שכר לצורך העניין. לכל אחד מאלה יש לנו מבחנים שונים. והרוב, לשמחתי הרבה, זה גנים של משרד החינוך שממילא מורשים שהרשות המקומית נתנה אותם בשכירות כזאת או אחרת למפעיל מסוים. החוזה הוא בכל מקרה לשנה. היא יכולה למחרת לקחת את המבנה הזה ולתת את זה למפעיל אחר. זה לא מבנה של המפעיל.

אבל יש גם מבנים של המפעיל.

כן, הוא ייגש לפי התנאים שלהם למכרז. אני מעריכה ומאחר ואין מספיק גנים אז הם ישמחו שהם יבואו אליהם.

לא, הוא צריך להיות עם ניסיון של אלף.

מה שלא יקרה במשרד החינוך, כי ההארכה או מסגרות ההעשרה יתקיימו במוסדות החינוך עצמם, כך שאנחנו לא נצטרך את המסגרות של המפעילים, למעט במוכר שאינו רשמי. שם זה סיפור אחר. בחינוך הרשמי החינוך יינתן במסגרת המוסדות עצמם, בתוך המוסדות.

כן, זה ברור. זה כשאנחנו מדברים על בתי-ספר וכד'. אבל באשכולות 1 עד 3 שזכו היום לתמ"ת זה לא רק במסגרות שעליהן דיברת, אלא גם במבנים, בחלקם מבנים פרטיים. אף אחד לא יגיד לי משהו אחר כי אני מכירה שיש גם מבנים פרטיים.

כן, כן.

האם עשיתם מיפוי ארצי של כמה כאלו יש במבנים פרטיים? כמה ביקשתם? האם ערכתם איזשהו צפי כמה מקומות ייכנסו, בכמה סידרתם את המנגנון?

כן, אנחנו יכולים לתת לך את הנתונים. אני לא מציגה אותם פה, אבל אנחנו יכולים. ערכנו מיפוי. אנחנו כן למדנו מאיטה מהתמ"ת שגם היום 94% מההפעלה היא במוסדות חינוך רשמיים. זו היתה הסוגיה הראשונה שבדקנו – לראות כמה אנחנו הולכים לבדוק את המסגרות בבית הפרטי וכמה זה רשמי במסגרות הרשמיות. 94% זה מסגרות רשמיות.

חלק הארי זה בגנים מוסדרים.

ואלה שלא ייכנסו, האם אתם תמשיכו לתת את זה? לא. אז יהיו כאלה שייפלו בין הכיסאות. קודם קיבלו.

מפעילים או ההורים?

אם המפעילים לא יעמדו בזה ויסגרו אז ההורים ייפגעו.

הילדים שמגיעים אחרי הגן לביתה של המטפלת נמצאים בבוקר בגן. הם יכולים להמשיך בגן כי הם יתנו בגן, הם לא יצטרכו ללכת לביתה של המטפלת. היום הם הולכים לביתה של המטפלת כי אין בגן.

אני אתן לכם דוגמה כדי לחדד את השאלה. נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה, נשות חירות – איך שלא תקראו לזה – היום הם במסגרת שלכם. הם מפעילים גם כיתות גנים בחלק מהמקרים. אם, למשל, הם לא נכנסים לתוך אותה מסגרת, מה שייפגע בהכנסות שלהם כי אף אחד לא וולונטרי לחלוטין, גם אם הם משיגים כל מיני תרומות שבאות לעזור להן בניהול ובהנגשת השירות הזה לציבור, הם יצטרכו להעלות מחיר כי הם לא יישארו מסובסדים בצהרונים על-ידי משרד התמ"ת.

הגנים שנמצאים בארגוני הנשים למיניהם ומתואגדים והם חלק מהחינוך הציבורי הם יתוקצבו בהתאם. גם נעמ"ת, גם ויצ"ו, נאות מרגלית – כל מי שיש לו רישיון.

<
אני מברכת את יושב-ראש ועדת הכספים שהצטרף אלינו. אדוני, שלום. אני אגיד אוף רקורד שנורא אהבתי לקרוא את הדברים שלך אתמול, ואני מסכימה עם כל מילה לגבי מי שולט במדינה ואיך הדברים מתנהלים ולגבי האחריות של תקציבים, במיוחד מה שקשור לדיור הציבורי.>

שוב אני אומרת, ארגוני הנשים למיניהם: ויצ"ו, נעמ"ת, נאות מרגלית, כל מי שנמצא איתנו בקשר כרגע בתאגוד לקראת החלת היישום בחינוך חינם ב-3- 4, הם חלק מהמהלך הזה.

הם חלק מהמהלך הזה אז הם לא יצטרכו לעמוד בקריטריונים אחרים מאלו שהם עמדו בהם עד היום. זו שאלה שעלתה בוועדה הקודמת ולא היתה תשובה.

לא נתנו לנו לענות.

לא, לא. לא היתה לכם תשובה.

אני רוצה לעבור בקצרה על התכנית גם עליה שמענו בפעם הקודמת, בעצם מה יכלול היום הזה. גם בבתי-הספר גם בגני ילדים הארכת יום הלימודים עד השעה 16:00. שמענו כאן גם מדוע משרד החינוך לא לוקח על עצמו את העסקת כוח-האדם וכו'. את זה אנחנו לא יכולים לעשות, אבל התכנית שתיעשה במהלך היום במסגרות החינוך בעצם תהיה באחריות המשרד, בפיקוח המשרד ובאחריות המנהלים.

הקבלנים יעסיקו אות אותם אנשים שינהלו?

כן.

במקומות, למשל, שייכנסו לתוך החוק החדש של הצהרונים, האם הצוות יתחלף בשעות הצהריים?

בחלק מהמקומות כן, ובחלק מהמקומות הצוות של הבוקר יוכל לבחור להישאר.

אז זה כבר לא לפי הקריטריונים שקיבלנו בשבוע שעבר.

אותם דבר. גננת שמסיימת בשעה 14:00 לפי אופק חדש תוכל להמשיך לעבוד עד השעה 16:00 בתוספת שכר על-ידי הקבלן, תוספת. תרצה – תישאר, לא תרצה – ייכנס במקומה. כנ"ל בבית-הספר. אחריות הפעלת המסגרת היא על מנהל בית-הספר ורכז בית-ספרי מטעם בית-הספר שחייב להיות לאורך כל שעות הפעילות. השכר יהיה משולם על-ידי הזכיין, הצוות ייבחר יחד עם הרשות ובתיאום עם מנהל בית-הספר. לא יהיה מצב שייכנסו לבית-הספר או לגן אנשים שלא יהיו מקובלים על מנהלי המסגרות. מורים שירצו להישאר ולקבל שכר נוסף יישארו, מורים שלא ירצו לא יישארו ואז ייכנסו מדריכים מומחים.
ממילא כשאנחנו מדברים על מסגרת העשרה, לא כל מורה – אמרתי את זה בפעם הקודם – יודע לנגן או ללמד נגינה או לרקוד או לעשות תיאטרון. ולכן, אנחנו רוצים שזו תהיה גם מסגרת העשרה שתכניס כוחות לתוך בתי-הספר וייתנו דברים אחרים. ולכן, זו התכנית שתהיה. גם עבודה לימודית על-ידי מורים ועל-ידי סטודנטים, גם פעילות העשרה, גם פעילות הורים וילדים. כמובן אנחנו מדברים על דרכי פעולה פרטניות, קבוצתיות, מכיוון שיש לנו ממול גם שעות - - -

אני רואה שגם הזנה.

בסוף נענה על כל השאלות.

הסבסוד הוא מלא?

באשכולות 1 עד 3 מלא.

באשכולות 1 עד 3 וזה לפי רשות מקומית. זאת אומרת, אם אנחנו לוקחים את ירושלים או את יפו, מאחר והרשות מדורגת למעלה מאשכולות 1 עד 3 גם אם יש שכונות מצוקה כשבאינדיבידואל ההורים נמצאים בשורה התחתונה באשכולות 1 עד 3, הם לא יקבלו בכלל סבסוד. הם לא נכנסים לתוך הסיפור הזה.

הם נשארים בתמ"ת.

הם נשארים אצלנו בשלב הזה מאשכול 4 עד 7.

מה עושים עם העובדים או העובדות שהיו עד היום ב-1 עד 3?

אנחנו מייד נענה.

עוד משהו לגבי הסבסוד שאינו מוכר רשמי. זה בטח נורא מעניין אותך חבר הכנסת משה גפני - - -

ממש לא. מה מעניין אותי המוכר שאינו רשמי?

כי שם לא יהיה סבסוד מלא גם כאשר הרשות היא ב-1 עד 3. זה יהיה בין 55% ל-75%. השאר יהיה מטצ'ינג.

חוץ מהרשתות. הרשתות מתוקצבות ב-100%. אגב, זה לא היה בהחלטת הממשלה המקורית.

אני יודעת. גם לא היה מבחן תעסוקה בהחלטה המקורית שהשתנתה.

כל כך הרבה דברים שמשתנים מפעם לפעם.

ברמת המוסד החינוכי חשוב לומר שמעבר להארכת שעות הפעילות יש תקציב נוסף לבית-הספר להעשרה עבור הילדים, גם להפעלת הרכז הבית-ספרי שיהיה אחראי ליום הזה, לפעילות של הורים וילדים בבית-הספר, להעשרה, וכמובן תקציב להזנה שהוא גם מכרז אחר. ברמה יישובית, בכל יישוב יהיה רכז יישובי שיתפעל את כל העבודה בתוך היישוב. זאת הרשימה של המדריכים שהועסקו, עובדי הוראה בפועל שמעוניינים להאריך את היום ולהישאר ולקבל את שכרם מטעם הזכיין, סטודנטים שמעוניינים לעבוד, מדריכים מומחים בתחום. כפי שמיכל ציינה קודם בתחומים מקצועיים גם להעשרה וגם במשך היום כי מעבר לשעות הפעילות יש תוספת של העשרה בכל אחת מהמסגרות, וכן מפעילי צהרונים נבחרים שיש להם ניסיון ורוצים בוודאי להשתלב בתוך המערכת.

לא הבנתי, אני לא כל כך מבין עברית. מה זה "מפעילים צהרונים נבחרים"?

מפעילים שיש להם ניסיון.

למה לא סטודנטים נבחרים ומדריכים נבחרים? למה מפעילי צהרונים נבחרים? כי יכול להיות שהזכיין לא ירצה לקחת אותם כי הם מקבלים משכורת יותר גבוהה.

לא.

או שהוא יצטרך לעבוד תחת הקבלן.

לא.

מה פירוש המילה "נבחרים"?

אני מנסה להסביר. היום כל אדם יכול לפתוח בבית בצהרון בלי להירשם בשום מקום, בלי לקבל רישוי. יחד עם זאת, לפי הנתונים שיש לנו, יש הרבה מאוד בעלי צהרונים שמפעילים בצורה מוסדרת ומאורגנת. אנחנו כן מבקשים לקחת אנשים שהם בעלי ניסיון, שהתנסו בזה, וזאת הכוונה. לא כל מי שהפעיל בבית חדר עם כמה ילדים יוכל לעשות את זה.

צריך לכתוב את זה אחרת.

והם יהיו תחת הקבלן?

הם מקבלים בכל מקרה שכר מהקבלן.

חוץ מהשכר, חוץ מהחלפת הכסף, במה הם כפופים לקבלן?

המעסיק הוא האחראי לנושא של ההכשרה שלהם, הוא עושה את הבקרה יחד עם הרכז והמדריך.

אני רואה שהם יצטרכו לעבור השתלמויות בהיקף של 30 עד 60 שעות. מי משלם את זה?

משרד החינוך.

ואנחנו גם נקבע את אופי ההכשרה.

יש פה בעיה כי יש נשים שעובדות היום והן לא יהיו בעדיפות. אתם שמתם את זה במקום הרביעי.

לא, זה לא מדורג. הוצאנו את זה מתוך המכרז.

האם אתם יכולים להגיד שהם יהיו בעדיפות עליונה? כי הם יישארו בלי פרנסה.

ארבעת הסוגים הללו אין לאחד כן ואחד לא. כולם נמצאים מבחינתנו ככוח - - -

לא יכול להיות. כי יכול להיות מצב, אני לא בטוח שזה יקרה, שיהיו יותר מידיי. הזכיין יעשה מה שנוח לו. התפקיד שלנו הוא לדאוג לעובדים או לעובדות. הזכיין יעשה מה שנוח לו, הוא זכה במכרז.

חבר הכנסת גפני, האינטרס שלנו פה הוא קודם כל הילדים. בוודאי שגם העובדים כי אם הם יהיו עובדים טובים אז - - -

זה ברור. אבל מפעילי צהרונים ואני מדבר על אלה שהם ממוסדים ומוסדרים כל השנים הם עדיפים על פני סטודנטים, למשל. זה הפרנסה שלהם, יש להם ניסיון.

גם הניסיון, נכון.

השאלה היא האם יש לזה עדיפות? הזכיין יעשה מה שנוח לו.

אני רק רוצה לומר לגבי הצהרונים של התמ"ת. בואו נזכור שהצהרונים של התמ"ת נותנים כרגע מענה ל-9,000 ילדים. אנחנו מתכוונים לתת ל-170,000 ילדים. עבודה לא תחסר. מי שיהיה ראוי ויהיה מקובל ועשה עבודה טובה יתקבל.

בואו נחדד את השאלה, נראה לי שגם לשם מכוון חבר הכנסת גפני. הקבלן זה רק צינור להעברה. מי שקובע זה משרד החינוך. בסופו של דבר, יכולות להיות מסגרות שעמדו תחת זה של התמ"ת אבל לא יצליחו לעמוד בקריטריונים של החינוך ולכן ייפלו בין הכיסאות כי הקריטריונים ישתנו?

באשכולות 1 עד 3?

כן.

לא.

את אומרת לפרוטוקול אין חיה כזאת.

אין, כי באשכולות 1 עד 3 התמ"ת לא מממן ולא מסבסד אף אחד.

על המפעילים, אנחנו נבחר את המפעילים. אנחנו צריכים לראות. זה לא כל כך פשוט להפעיל ציבור כזה גדול ב- - -

אבל מתי תבדקו? אתם מבינים שתיכף שנת הלימודים. לכן שאלתי אם מיפיתם את השטח.

ברור. קודם כל, אנחנו עשינו חשיפה לרשויות. פנינו לרשויות לנסות לארגן גם מתוכן את כוח-האדם הרלוונטי. ברגע שיהיה לנו זכיין ואנחנו נפנה רשות רשות, ומנהלי בתי-הספר עשינו חשיפה. עכשיו אנחנו נמצאים בתהליך מקביל של - - -

זאת אומרת, גם כשיהיה לנו זכיין אנחנו לא יודעים עדיין מה יהיו המוסדות ששם זה יופעל.

לא, אנחנו יודעים את כל המוסדות. כל המוסדות באשכולות 1 עד 3 בגנים ובבתי-הספר בכיתות א' עד ג', כל המוסדות שאנחנו מכירים תהיה בהם הפעלה.

המוסד ייזום את זה או שהמשרד יגיד: עכשיו המוסדות האלה? האם היוזמה היא מצד הרשות, מצד המוסד שיגיד: אני רוצה לעבור, או שאתם תגידו: עכשיו אנחנו עוברים לפי מקום גיאוגרפי? איך אתם מפעילים ומתחילים את התוכנית? האם אתם מחכים ליוזמה של הרשות או ליוזמה של המוסד?

לא, לא.

אנחנו אמרנו שזה נקבע באשכולות 1 עד 3.

אבל את כל הזמן חוזרת על זה. אני חושבת שיש פה שאלה מסוימת שכדאי לשים עליה את הדגש ובעצם אותה התחיל חבר הכנסת גפני. למשל, לגבי מפעילות מסוימות שנמצאות היום כבר בשטח – האם יכול להיות מצב שהן מוצאות את עצמן מחוץ למערכת הזאת?

אם הם לא יעמדו בתנאים, ברור.

אבל אם הם עמדו בתנאים של התמ"ת קודם, התנאים לא ישתנו או שכן? זאת השאלה. מה יפלוט אותן החוצה? התנאים השתנו הלכה למעשה.

אני אענה. הולך להיות מעניין כי עכשיו תהיה תחרות בין משרד החינוך ומשרד התמ"ת – חבל על הזמן מה שיהיה.

לא, אנחנו לא באותם אשכולות.

לא משנה, אבל יהיה במקומות אחרים שאתם תהיו. הם לא יוצאים, הם נשארים בערים אחרות ואז תהיה תחרות איזה מעון יותר טוב, איזה צוות יותר טוב.

אבל התמ"ת מממן ילדים.

מה אכפת לכם מהתחרות? מה קרה?

יש לי שאלה. בואו נחדד אותה וניתן דוגמה.

אני צריכה גם תשובה לשאלה שלי.

חברת הכנסת חנין, אני נותנת לך לשאול שאלה.

הן טוענות שלא יכול להיות מצב שבו מי שמפעילה היום צהרון באשכולות 1 עד 3 שלא יימצא לה מקום עבודה אם היא עומדת בתנאים. אני מדבר כמובן על עומדת בתנאים כי הדבר החשוב זה הילדים.

נכון.

באשכול 1 עד 3 היום יש 9,000, יהיה 190,000. ולכן, סביר להניח לפי הנתונים שלכולם תהיה עבודה אם אכן הן עומדות בקריטריונים. אני שואל שאלה אחת היות ואני עברתי פה הרבה גלגולים.

אבל גפני, הקריטריונים של התמ"ת והקריטריונים של החינוך שונים האחד מהשני.

בסדר, בסדר. אני מדבר על קריטריונים. אני לא נכנס לשאלה של הקריטריונים. באמת צריך גם כן לבדוק מה הם הקריטריונים, אבל זה נושא אחר.

במידה והיא אכן עומדת בקריטריונים, ובידה ויכולות להיות בעיות - אני יכול לשער מה, אני לא רוצה להגיד את זה אפילו - האם לפי התכניות הללו יש עדיפות לאותה אחת שעומדת בקריטריונים שהפעילה עד היום צהרון שהיא אכן תעבוד והזכיין לא יוכל לשחק עם הדבר הזה?

לא, לא.

הזכיין יכול לבוא ולהגיד: אותה אני לא רוצה כיוון שהיא ג'ינג'ית. הוא לא רוצה, מה יעשו לו? מה התשובה?

בגלל שהיא עולה יותר כסף.

אגב, בהערתו של חבר הכנסת גפני על העדיפות, אנחנו פשוט מדברים פה על כלל העובדים, ובאופן טבעי בבתי-ספר יהיו סטודנטים.

זה לא רלוונטי. מה שאמרתי תמחק כי הרבה פעמים אני אומר דברים ואחרי זה אני חוזר בי. אני שואל, האם הזכיין ידע שבעדיפות העליונה, אם אחת עומדת בקריטריונים והיא עבדה עשר שנים או עשרים שנה במשרד התמ"ת, האם יש לו חובה להעסיק אותה? שזה לא יהיה מצווה הבאה בעבירה.

יש לה יתרון. הנקודה היחידה שיכולה להוות סלע מחלוקת ובגלל זה היא לא תיקלט זה אם תנאי השכר שהוא יציע לה לא יתאימו לה כי היא הרוויחה יותר, זה הכול.

אני מתנצל, אני חייב לצאת. אחרי ששמעתי את זה אני הולך לדון בוועדה אצלי על התקציב הדו-שנתי.

אבל אני עדיין לא קיבלתי תשובה איך מתחילים להפעיל את התכנית? לפי מה? האם אתם מחכים ליוזמה מטעם המוסד? השאלה השנייה, איך התקציב למוסד נקבע? האם על-פי מספר הילדים או על-פי תכנית שהמוסד מגיש לכם? האם הוא אומר: אני רוצה לממש את התכנית הזאת ואז כך נקבע התקציב?

מיכל אמרה לפני רגע שאנחנו עושים פעולות מקדימות עוד לפני שיהיו זכיינים כדי שהרשויות ייערכו, כי הנעלם היחיד מבחינתנו כרגע הוא כמה ילדים ירצו להשתתף כי זה וולונטרי, זו לא תכנית חובה. כלומר, יכולה אימא להחליט שהיא רוצה שהילדים יבואו הביתה ולא יישארו בתכנית הזאת. אבל למעט הנתון הזה אנחנו יודעים מי הם המוסדות, אנחנו יודעים מי הם היישובים. ברגע שיהיה זכיין, הזכיין פונה לכל יישוב ויישוב ומבקש ממנו לכנס את הוועדה היישובית ולבנות - - -

זכיין אחד? זכיינים.

זכיינים, אבל כאשר כל זכיין חייב שיהיה לו ניסיון בהפעלה של אלף מסגרות.

לא, זכיין צריך שיהיה לו 200 מסגרות ניסיון.

שיניתם?

לא שינינו, זה כתב במכרז. הוא צריך להתחייב להפעיל אלף מסגרות. הניסיון בתנאי הסף הוא ניסיון יחסית נמוך, אבל כיוון שאנחנו לא רוצים שיהיו לנו מאה זכיינים כי לנהל מאה זכיינים מאוד מסובך וגם לתאם ביניהם. לכן, אנחנו מעדיפים שיהיו כמה זכיינים גדולים שיפעילו אלף מסגרות. הזכיין יוזם את הפנייה.

הזכיין פונה לרשויות או למוסדות. עכשיו עניין התקציב.

הוא אומר לטובת בית-ספר יש דבר שנקרא מסגרת שפירושה 30 - 35 ילדים, תלוי במקום, ולמסגרת הזאת יש תקציב שעומד לרשות העניין הזה, והזכיין יעסיק את העובדים. לכן, מבחינת בית-ספר הוא לא מקבל כסף, הוא מקבל שירות. לרשות בית-הספר, לרשות המוסד, עומדת היכולת להפעיל את התכנית מ-13:30 עד 16:00 בהתאם ליום הלימודים, והזכיין יעסיק את כל העובדים באותה יחידה שבית-הספר או הגן אחראים עליה.

אנחנו לא מסבסדים פר-ראש, אנחנו מסבסדים פר-יחידה.

קבוצה.

קבוצה. חברת הכנסת חנין זועבי, זה לא לפי מספר הילדים, זה לפי קבוצה. יכול להיות שהעלויות שלו לגבי 30 או 35 ילדים הן אותן עלויות, ולכן הסבסוד יהיה כך.

מה זאת אומרת קבוצה? האם קבוצה שנמצאת במוסד?

קבוצה, כן. לפי כיתה.

אנחנו נכניס קצת סדר עכשיו בדברים. יש לי שאלה נוספת. אם למשל, ויצ"ו ונעמ"ת לא ייגשו למכרז, אז הקבלן יפעיל אותם בצהרונים?

בויצ"ו ונעמ"ת מאריכים את יום הלימודים. הם עצמם מאריכים.

הם צריכים להיות תחת קבלן שמפעיל אלף כיתות.

כל המעונות, גם המעונות של נאות מרגלית וכל אלה, הם לא צריכים לגשת למכרז והם ממשיכים בגנים שלהם – אותה דרך שהיתה.

לא, רגע. אז למה זה שונה מבתי-ספר? שם לא ייכנס קבלן?

ודאי שייכנס.

שם לא ייכנס.

ייכנס קבלן.

לא.

חברים, עוד הפעם יש חוסר תמימות דעים בתוך משרד החינוך.

אני הבנתי שלא נכנס קבלן.

אני שמעתי משהו אחר. ייכנס קבלן או לא ייכנס קבלן בבתי-הספר?

לא בית-ספר, בגני הילדים של נעמ"ת.

הם אמרו כך, כתוב בפרוטוקול: "הקריטריונים להפעלה יהיו כפי שהם היום לגבי מפעילים ותיקים". נו, אז זה כן או לא?

זו השאלה שאותה אנחנו מחדדים. אבל גם בתוך הנציגים של משרד החינוך יש חוסר תמימות דעים. אחד אומר יצטרכו לעבוד תחת קבלן, השניים אומרים שלא.

כל המעבר - אני רוצה לחבר את זה ל-3 – 4 מכיוון ש - - -

עזבי 3 – 4, מה קורה עם השאלה הספציפית ששאלתי.

שוב אני אומרת, מכיוון שהם הופכים להיות חלק מתוך המערך, בערך כמו שלנו יש את יום חינוך ארוך ויום חינוך ארוך יתוקצב כולו, גם כאן פה רק המעונות האלה של ויצ"ו, נעמ"ת ונאות מרגלית מתוקצבים כרגע.

ואמונה נשות חירות? זו שאלה ששאלתי כבר כמה פעמים.

אנחנו לא מבינים.

גם אני לא הבנתי. יש כיתות גן במעונות האלה.

ברשותך, זו דוגמה לא סגורה. אני מבקשת לא לתת אליה עכשיו תשובה. זה מעלה פה סוגיה שהיא לא סגורה.

הבנו, זו סוגיה שהעלנו אותה עכשיו והיא לא סגורה.

אני רושמת לבדוק את זה ולרדת לרזולוציה וניתן תשובה בפעם הבאה.

תודה. אז גם פה עדיין אין לנו תשובה.

אנחנו חוזרים לרמת בית-הספר ולאחריות מנהל בית-הספר על כל מה שנעשה לאורך היום מ-8:00 בבוקר עד השעה 16:00 כאשר אחד התפקידים המשמעותיים שלו זה לבחור רכז בית-ספרי שיופעל על-ידי הזכיין ויהיה אחראי לתפעול כל היום.

הוא מישהו מתוך המערכת הקיימת.

מתוך המערכת הקיימת שיתוקצב על-ידי הזכיין, יעקוב אחרי מה שנעשה בבית-הספר, יחבר את זה למערכת השעות.

ברמת בית-הספר – ועדת היגוי בית-ספרית שתחליט גם על התכנים, על מתכונת העבודה ועל מדדי הצמיחה בהמשך.

ברמת היישוב- בכל יישוב, בדיוק כפי שמופעלת תכנית מיל"ת היום. יש ועדת היגוי יישוב שתחליט גם על התכנים, כוח-האדם, איך זה יתופעל יחד עם הרכז היישוב בו זמנית בחיבור מלא לבית-הספר, להנהלת בית-הספר ולרכז הבית-ספרי.

לגבי התכנית היישובית ואישורה אנחנו - - -. אלה סוגיות שעלו בדיון.

פה יש לי שאלה לגבי עניין מעמד הביניים. לפי מה שאנחנו הבנו, כפי שהמליצה טרכטנברג ובתחילה גם החלטת הממשלה לגבי 4 עד 6 לשנת הלימודים הקרובה, אז נכון, היו שם מבחני ההכנסה שירדו אחר כך, תת-ועדה שגם ביטלה את אותם מבחנים. היא אמרה לא רק לאימהות עובדות אלא בחתך רוחב. לא יהיה בכלל אשכולות 4?

נכון.

בכלל, גם כאשר מדברים על שכונות מצוקה בתוך הערים הכביכול יותר חזקות.

לא יהיה.

יישאר אצלנו. 4 עד 7 יישאר אצלנו.

האם כל הסיפור הוא בגלל העלויות או שיש משהו נוסף שאנחנו לא יודעים עליו?

בין השאר כשיצאנו להחלטה יצאנו עם 60 מיליון ל-4 עד 6 פיילוט. ברגע שהוחלט שאנחנו עושים את אשכולות 1 עד 3 ורמת השירות, האוצר בעצם אמר שלא יספיק הכסף גם לאשכולות 4 עד 6 כפיילוט. צריך רק להזכיר ש-4 עד 6 לא היו אמורים להיכנס מלא. ניסוי, זה גם לא חצי. היו צריכים לקחת מדגמי.

כשהעלות פה היתה 60 מיליון.

אני מברכת את חבר הכנסת מקלב שהיה בנשיאות. אני מכירה עד כמה זה מתארך. אנחנו מודים לו כי עלו פה דברים נורא מעניינים.

תודה. לאורך כל הזמן קיבלתי אס.אם.אסים על המצגת כך שאני מעודכן. גופי היה שם אבל הראש שלי פה.

גם עכשיו עדיין אין לנו תשובות מסוימות לשאלות שהעלית. נצטרך לעשות איזה עוד סוג של - - -

השימוש בתוך הגנים הפרטיים.

גם, בין היתר. היו לנו גם שאלות נוספות.
אני רוצה לחזור לנקודה של העלות של ה-60 מיליון. בשל החוסר ב-60 מיליון האלה בגלל שירדו מבחני ההכנסה, זו הסיבה שלא יהיה פיילוט ב-4 עד 6?

כן, שהוא יחל בתשע"ד.

זו הסיבה שהשנה או שישנם דברים נוספים?

מבחינת משרד החינוך, אנחנו ערוכים להפעיל.

מבחינת משרד האוצר, האם זו הסיבה היחידה? הכסף?

הכסף - זו הסיבה היחידה? אנחנו חוזרים על זה שוב, ולא סתם אנחנו חוזרים. הסיבה היחידה זה הכסף?

קודם כל היה העניין של התקציב. הדבר השני שהיה שאין עליו עדיין הסכמה בין משרד האוצר למשרד החינוך לגבי מבחן התעסוקה באשכולות 4 עד 6.

החוסר ב-60 מיליון – האם זה מה שמונע את הפעלת הפיילוט?

לא, והמודל שבעצם על-פי החלטת הממשלה צריך להיות מבחן התעסוקה, ומשרד החינוך אמר: לא יהיה מבחן תעסוקה כי אנחנו לא נחלק את החינוך. ולכן, אין הסכמה לגבי 4 עד 6 וסוכם בהחלטה השנייה שברגע שיגיעו ליישום 4 עד 6 שר האוצר ושר החינוך יגיעו ביניהם להסכמה.

יכול להיות שגם בשנה הבאה בכלל לא יהיה לנו מודל שיהיה שווה בין הדברים. אני אגיד לך למה. כי לגבי החסך או החוסר ב-60 מיליון בל נשכח שיש עודפים בתמ"ת שלא נוצלו, של הסבסוד. ולכן, יכול להיות שהעברה של הכספים שנשארו, של הרזרבות בתמ"ת, היו מכסים את הפער שהם למעלה מ-60 מיליון. זה משהו שהוא עלה והתמ"ת אישר את זה בישיבה שעברה.

אני אומרת, בכל מקרה הכסף יעבור. יכול להיות שהם לוקחים מראש את הכסף הזה בחשבון.

יתרה מכך, יש פה כפול, רזרבות כפולות. כי אם 1 עד 3 היום תחת הכנפיים שלכם או הגג שלכם עוברים באופן מלא למשרד החינוך, עדיין יש אצלכם עודפים שלא נוצלו לא רק ב-1 עד 3, עודפים לסבסוד שלא נוצלו. אם אנחנו מדברים על 240 מיליון כאשר נוצל 100 מיליון, נשארו לנו למעלה מ-50%. נשארו לנו בסביבות 140 מיליון עודפים שיכלו לכסות את החוסר ב-60 מיליון האלה.

לגבי התקציב – צריך באמת לשאול את משרד האוצר.

כן. לצערי הרב, הם לא שלחו נציג היום.

למעט התקציב יש גם אי-הסכמה כרגע לגבי ההפעלה כמו שאמרתי.

בעבר ידעה מדינת ישראל למפות שטחים לפי מצב סוציו-אקונומי ולא לפי רשות, כמו שיקום שכונות, גם חברתי וגם בכלל. היא ידעה איזה שכונות נמצאות במצוקה והיא הגדירה אותן. האם המודל הזה או מודל דומה הוא לא מודל שיכול להיות גם בנושאים הללו?

זה היה אמור להיות בדיוק הניסוי שאליו כיוונו בתשע"ג. אבל כיוון שאין הסכמה עליו אי-אפשר לבצע אותו.

מי זה "אנחנו כיוונו"? האם החינוך?

משרד החינוך.

אבל הרגע נאמר שבמשרד החינוך לא רוצים למפות אזורים.

לא.

אנחנו ב-60 מיליון שדובר עליהם כניסוי דובר על זה שהוא לא ייערך באופן אוטומטי באשכול 4 וניקח את הרשויות החלשות של אשכול 4 וניתן שם בדיוק כמו שזה עובד ב-1 עד 3, אלא המטרה היתה לקחת באשכולות 4 עד 6 בתי-ספר חלשים שהם בעצם ההורים החלשים של השכונות.

ולמה זה לא?

כי היתה אי-הסכמה על המתווה של איך ממשיכים לעבוד הלאה מאשכול 4 עד 10.

האם יש איזושהי פריצת דרך שאנחנו יכולים לתכנן אליה בהמשך או שהבשורה היא שאין מתווה?

מבחינתנו, אנחנו היינו ערוכים לזה. כיוון שאין הסכמה אנחנו לא יכולים לבצע את זה.

זו נקודה ללחוץ באמת מול האוצר – התקציב הזה והשכונות החלשות.

יש מצב סוציו-אקונומי 1 עד 3 גם בערים החזקות. גם אם הן יהיו מוגדרות 9 יש שם שכונות מצוקה.

בתכנית הזאת מנהל בית-הספר עומד בראש ועדת ההיגוי. נניח שביישוב מסוים יש שלושה-ארבעה בתי-ספר כשאף מנהל בית-ספר לא רוצה כי זו עוד משימה על הגב שלו. האם אז לא מפעילים את התכנית?

מנהל בית-הספר הוא עובד משרד החינוך וזאת הנחיה שהוא צריך לבצע. המשרד מעמיד לרשותו רכז שירכז את זה ולא הכול על כתפיו.

המנהל לא יכול לסרב לתכנית הזאת.

לא. היחידים שיכולים לסרב זה רק ההורים.

זה ההורים, רק אם ההורים לא רוצים. המנהל לא יכול להגיד אני רוצה או לא רוצה בהתאם למה שנוח. מעבר לזה, הוא מקבל תקציב ומקבל תשלום עבור רכז שיעשה עבור בית-הספר את כל העבודה. אנחנו סיימנו.

לא, אני רואה שעלו פה שאלות שאותי הן מעניינות. תיכף חבר הכנסת אורי מקלב יקבל את רשות הדיבור כי הוא זה שיזם את כל הדיונים.

אלה התשובות מענה למעמד הביניים. נאמר בפעם הקודמת: אין מענה למעמד הביניים.

אין מענה.

אמרנו שהחלטת הממשלה מדברת על המדורג, והמדורג, למעט הסיפור של 4 עד 6 שזה פיילוט קטן, אנחנו מתחילים לפי מה שכתוב בהחלטת הממשלה. וכן, בשנת תשע"ד אנחנו מתחילים עם האשכולות היותר - - -

למה אלף מסגרות עדיין?

אמרתי קודם שאנחנו לא רוצים לעמוד מול מאה מפעילים קטנים כי לנהל את זה מול מאה מפעילים זה משהו שקשה מאוד לעשות אותו.

כמה מפעילים פוטנציאלים כאלה יש לנו בשוק?

אנחנו מעריכים שיש לפחות חמישה-שישה גופים גדולים שיודעים לעשות דבר כזה, אבל אנחנו גם יודעים שיש עוד.

אבל אתם צריכים להפעיל 8,000 מסגרות. זאת אומרת שכל מי שייגש יזכה?

המתווה שעליו אנחנו בונים את המכרז הזה הוא שאפשר לצרף כל הזמן עוד זכיינים למכרז.

שיעמדו באלף.

היושבת-ראש שואלת האם יש אפשרות שלכם, בשיקול דעת שלכם, לתת רק למפעיל אחד במכרז?

אין דבר כזה. מראש אמרנו שאנחנו לא רוצים זכיין אחד.

אבל כמה הגבלתם אותו? האם לא יותר מאלף?

לא הגבלנו.

לא, האלף זה המינימום. הפוך, ההגבלה היא הפוכה.

בניסיון, בניסיון.

בניסיון 200.

בהפעלה אלף. הוא יהיה חייב להפעיל אלף.

אם הוא אומר שיש חמישה שיכולים לזכות וחמישה הולכים לזכות זה אומר שזה מכרז תפור כי אין היגיון אחר. חמישה לא יכולים וחמישה יכולים אז זה מכרז תפור.

אתה ירדת לשורש הדברים. לכן, אני שאלתי כל מי שייגש יזכה?

לא, מי אמר?

אין כאלה אנשים, אין כזאת מפלצת.

אבל רשויות מקומיות וחברות מתנ"סים עשו את זה בסדר. למה להתחיל הכול מהתחלה?

רשות מקומית לא יכולה להיכנס לפה.

האם הרשות המקומית והאם המתנ"סים יוכלו להתמודד או לא?

האם רשות מקומית יכולה להתמודד? האם יש לה אלף מסגרות? אין לה אלף.

אני חייב, ברשותכם, קודם כל להגיב לאמירה שנתפסת בעיניי כמקוממת. המכרז הזה הוא לא תפור. אמרנו מראש שאנחנו יודעים על גופים שיכולים לנהל את זה. אנחנו מניחים שיש עוד. ולכן, אין שום החלטה על כמות הזכיינים שיהיו במכרז הזה. כל מי שייגש יעמוד בתנאי הסף. אגב, תנאי הסף הם נמוכים, כמו שאמרתי קודם. הוא רק צריך להתחייב להפעיל אלף מסגרות כי אמרתי אנחנו לא רוצים לעמוד מול ספקים קטנים.
דבר שני, אנחנו כבר לקראת השנה הקרובה נאפשר לרשויות מקומיות שיהיו מסוגלות לקחת את זה על כתפיהן, לקחת את זה על כתפיהן בתנאים מסוימים כי אנחנו נרצה צמוד - - -

כשהאלף כבר לא יהיה מסגרת.

נכון.

זו תשובה, למשל, שלא היתה לנו קודם. אתם תאפשרו גם לרשויות מקומיות לקחת על עצמן את ההפעלה בלי להיות כפוף לקבלן?

לא, לא. זה מנגנון אחר לגמרי.

מול המשרד. זה מנגנון שאתם צריכים לפתח, הוא עוד לא פותח.

החלק המהותי מבחינתנו שכרגע לא סגור - - - אנחנו יודעים להגיד מה אנחנו נותנים כי החבילה מופיעה פה בפניכם. אבל אנחנו כרגע עוד לא סגורים על בקרה שאנחנו חושבים שהיא צריכה להיות מאוד צמודה על איך זה יופעל ברשות מקומית. ברגע שהנושא הזה יהיה סגור הם יוכלו להפעיל - - -

השאלה שעלתה פה, והיו פה נציגים של השלטון המקומי של השטח, שהעלו פה טענות. הם דיברו על כך שישנה בעיה. האם אתה רוצה לחדד את השאלות?

כן. דוד דהאן, הארגונים החברתיים בכנסת.

אני רוצה להציג לו שאלה. ניר ברקת היה כאן בוועדת החינוך לפני כשלושה שבועות בערך. הוא הציג נתונים ורודים בנושא הצהרונים. אני לא יודע איך אתם לא מנסים להתחבר אליהם. הוא הציג ממש נתונים אלקטרונים על המסך בצורה מאוד ורודה ואני לא מבין איך אתם לא מזכירים אותם בכלל ואיך אתם לא מתחברים אליהם.

אם תרשה לי, אני אנסה להתחבר.

ולמה הם לא בתכניות שלכם בכלל?

ירושלים לא ב-1 עד 3. בסופו של דבר, אם יורשה לי לרדת לשורש דעתך, מאחר ורשויות מקומיות מקיימות הלכה למעשה בחלק מהמקומות צהרונים והרבה פעמים זה צהרונים שלא דרך התמ"ת או שלא דרך משרד החינוך כי יש את הבעיה של הרישום, להיכנס לתוך המסגרת. אנחנו ניהלנו דיונים פה בנושאים האלה.

במסגרת הצהרונים שלנו יש גם רשויות מקומיות.

לכן השאלה היא, אם גם כך הם מפעילים היום צהרונים, ואם גם היום הם נמצאים תחת פיקוח של משרד החינוך, מדוע לא להשתמש בהם כמפעיל עתידי ברצף? כי הם גם כך תחת המסגרת שלכם ותחת הפיקוח שלכם. עזוב את ירושלים, אני מדברת עכשיו ארצית ביניהם גם אשכול 1 עד 3.

אם כל רשות תגיד: אני לוקחת את זה עליי ואני מפעילה את זה תוכל בתנאים שאמרנו ל- - -

באשכולות 4 עד 10. באשכולות 1 עד 3 - - -

גם באשכולות 1 עד 3.

כי 4 עד 10 לא צריך אותם בכלל. אם הם לא מסבסדים אז מי צריך את האישורים שלהם?

לא, הם יסבסדו שנה הבאה.

אה, אתה מדבר על השנה הבאה.

יהיה מודל סבסוד גם ל-4 עד 10.

זו בשורה חדשה שלא היתה. הרשות המקומית שתגיש בקשה אמורה להגיש? כי מפה תצא גם בשורה ואולי השלטון המקומי יוכל לפנות גם לראשי הערים ולהסביר להם שיש מנגנון נוסף או שיש איזשהו נתיב נוסף שיוכלו לפנות באופן ישיר למשרד החינוך ולהגיד להם: גם כך אנחנו תחת הפיקוח שלכם, תחת התנאים או הקריטריונים שלכם. ולכן, אנחנו לא צריכים את הקבלן, רוצים להמשיך באופן ישיר. האם אתם תסבסדו אותם?

ב-1 עד 3 כן. אנחנו נגדיר לרשות מה עומד לרשותם, אנחנו נגדיר איך אנחנו נפקח שזה יקרה.

אז אתם צריכים לעשות עכשיו תכנית עבודה אצלכם במשרד על הנושא הזה כי זה לא קיים.

מכיוון שזו שנת הפעלה ראשונה ומכיוון שהרשויות שבאשכולות 1 עד 3 הן הרשויות היותר מתקשות, נקרא לזה, אז לא רצינו לצאת עם אמירה חד-משמעית שהרשות תפעיל. אנחנו נבדוק את כוח יכולת ההפעלה של הרשות.

אבל גם כך היא מפעילה, על מה אתם מדברים בכלל?

תני לי לסיים. זאת אומרת שאנחנו נעמיד את שירותי הקבלן. אבל רשות שהיא מפעילה ויכולה להפעיל אנחנו נאפשר לה אם היא תרצה לגבי אשכולות 1 עד 3. לגבי אשכולות 4 עד 10 כל רשות שתרצה תפעיל.

ברור, כי הם לא יקבלו מכם כסף. אז מה זה משנה? הם לא מקבלים סבסוד - 4 עד 7. נו, באמת. הם נפלטו החוצה, על מה אנחנו מדברים?

בהחלטת הממשלה יהיה מודל סבסוד מ-80% ועד 0%.

יהיה, לא לשנה הקרובה. אנחנו מדברים על השנה הקרובה.

אז רק 1 עד 3 - - -

לכן, 4 עד 10 לא רלוונטי מבחינתנו כי הם לא יסובסדו.

אנחנו נבקש אם תוכלו להעביר לוועדה הזאת, שתהיה לפחות תכנית עבודה לגבי העבודה מול הרשויות המקומיות – להעביר לנו את זה וגם לשלטון המקומי כדי שאפשר יהיה להתנהל כמה שיותר מהר. לא נשאר לנו זמן.

זה יהיה יחד עם השלטון המקומי.

הם יושבים איתנו בוועדה.

נכון. אבל היו פה גם חילוקי דעות בוועדה הזאת בשבוע שעבר בין אנשי השטח, בין ערים מסוימות לבין השלטון המרכזי, השלטון המקומי – הנציגות הארצית שלהם.

אנחנו נעבור לשאלה אחרת שאותי הטרידה מאוד. מה יקרה אם יהיו ערעורים במכרז? אתם עניתם: ייעשה תהליך מזורז ומהיר. אתם בית-משפט?

מה זאת אומרת? כשיש לנו היום ערעורים במכרזים אז יש תהליך של בדיקת ההצעות והגשה.

כמה זמן בממוצע אורך דבר כזה?

יכול לקחת הרבה זמן. אבל מכיוון שאנחנו מחויבים לזמן קצר אנחנו נעשה את זה הכי- - -. אני לא יודעת להגיד לך עכשיו מה יקרה אם - תהליך קצר שעד פתיחת שנת הלימודים אנחנו נסיים אותו.

מתי המכרז נסגר?

ב-15.7.

מתי מכריזים על הזוכה?

אחרי שבודקים את ההצעות, תוך שבועיים.

אוגוסט – אתם מדברים שיהיו לנו זוכים. הליך מזורז לא יכול להיות עד ה-27 לאוגוסט.

מי שיעמוד בתנאים.

אמרנו גם בישיבה הקודמת שההפעלה תתחיל אחרי החגים.

אגב, זה משהו שעלינו עליו תוך כדי ישיבה.

לא, אם הייתם מקשיבים לנו היינו אומרים את זה בהתחלה.

דרך אגב, גם האוצר היה מופתע מאותה אמירה. הוא אמר שהוא היה בטוח שבתחילת שנת הלימודים, ואחרי החגים מבחינתו זו הפתעה וזו חדשה.

בכנס ראשי הרשויות - - - על הבמה.

האם ישנה איזושהי תכנית ב', תכנית חלופית, משהו לביניים בגלל שהמכרז יוצא מאוחר? אנחנו עובדים תוך כדי תנועה. אנחנו מעלים פה שאלות שאולי אחר כך אנחנו עוזרים לכם להכין את הגיבוי בהמשך. אנחנו לא באים להתנגח איתכם, אנחנו באים להעלות שאלות שעולות מהשטח, אם זה מההורים, אם זה מהמפעילים בשטח, אם זה אנשים בעלי ניסיון. אנחנו שואלים את השאלות האלה כדי שיהיו לכם תשובות. הנה, על חלק מהשאלות שלא היו תשובות בשבוע שעבר היום כבר יש תשובות. זה לא רלוונטי אם הן מספקות יותר או אם הן מספקות פחות, העיקר שישנו איזשהו בסיס לפעולה.
השאלה שלי היא האם ישנה איזושהי תכנית חלופית, תכנית ב', מה קורה בינתיים תוך כדי עד שמתברר העניין של הערעורים וכד'? האם יוכלו להמשיך בפלטפורמה הקיימת מול התמ"ת ומול הרשות המקומית עד אשר יתברר מיהו הזכיין או שיש לכם תכנית אחרת? מה קורה בשלב הביניים?

עולה פה עוד שאלה מעניינת אותה שאלנו גם בשבוע שעבר והייתם אמורים לחזור עם תשובה. התמ"ת מסבסד 1 עד 3 מתחילת שנת הלימודים ולא אחרי החגים. מי שעובר היום למשרד החינוך מאבד את הזמן הזה, הוא מפסיד אותו.

או שבכלל לא תהיה לו מסגרת? מי יכין בשביל חודש? מי ייפתח את שנת הלימודים כשבחודש לא תהיה בכלל מסגרת. אתם מתעלמים מהנושא הזה ואתם מעבירים את זה כלאחר יד. אחרי החגים – הפירוש הוא שבמשך למעלה מחודש אנשים לא יוכלו לצאת לעבודה. האם אתם מבינים מה המשמעות של חוסר במסגרות? לאנשים יהיו סכסוכים עם מקומות העבודה, יהיו מתחים במקומות העבודה. אנשים לא יוכלו לעבוד. אתם לא יודעים איזה אנדרלמוסיה תהיה פה. אי-אפשר לפתוח את שנת הלימודים, להוציא את מה שהיה, לא לתת מענה, ולומר אחרי החגים. אתם יודעים כשרוצים לדחות משהו אומרים שזה יהיה אחרי שבת. אחרי שבת זה יכול להיות גם אחרי שנתיים. כל פעם זה אחרי שבת. אף אחד לא אומר מתי זה אחרי החגים, זה יכול להיות אפילו חודשיים מתחילת ספטמבר. אנשים לא יוכלו להחזיק מעמד, המסגרות לא יפעילו. אין מי שיפעיל מסגרת רק לחודש-חודשיים. כל המסגרות הקודמות יפסיקו לעבוד.

אולי שווה לבדוק מול התמ"ת שתהיה תקופה עד שיופעלו הצהרונים כדי שימשיכו לפחות אלה שקיבלו, שמצבם לא יורע.

מסגרות התמ"ת נותנות מענה ל-9,000 תלמידים. אנחנו מדברים על מהלך של 170,000 תלמידים. רוצים לכעוס – אפשר. אבל חצי הכוס המלאה זה 160,000 ילדים שלא קיבלו מענה יקבלו מענה. נכון, לאחר 19 ימי עבודה. אפשר תמיד לומר: אבל הצ'ופצ'יק הזה עוד לא סגור.

לא, אבל גם זה לא בטוח.

בתהליך כזה שהוא מורכב מאין כמוהו, בעיתוי שהחלטת ממשלה בינואר תוקנה באפריל, אנחנו עושים יום ולילה כדי שזה יהיה איכותי, מקצועי, ולא רק לומר: פתחנו. ולכן, התאריכים יהיו אחרי החגים. אם וכאשר יהיו ספקים ונצליח לעמוד בזמן שלפני החגים נעמוד. אבל תאריך היעד הוא אחרי החגים.

יש לי תחושה שאנחנו ניפגש פה גם אחרי החגים ולא ייפתח. אבל תגידו לנו היו ערעורים או היו מקרים אחרים.

אפשר להיות פסימיים, אבל אנחנו לא פסימיים.

השאלה - כשאנחנו מכינים תכנית עבודה, האם אנחנו לוקחים בחשבון את כל הפרמטרים ומנסים להביא להם פתרונות מסוימים? אולי באמת כדאי שמשרד החינוך ומשרד התמ"ת ישבו בינתיים כדי שגם לא תהיה הרעת תנאים עד אשר ייפתח או עד אשר יהיה, והמסגרות שבהן זה פועל עכשיו ימשיכו עד לסיום המכרז עם הזוכה והפעלה בשטח.

המסגרות שקיימות עכשיו ממילא צריכות להגיש ולקבל רישיון חדש בשנה הבאה. אני לא נותנת רישיון לחודש אז זה לא נראה לי ריאלי לעשות שהן תעשנה את כל התהליך.

אבל מצד שני, גם כל שנה הם מבקשים רישיון מחדש וזו גם שערורייה בפני עצמה. יכול להיות שאם היינו פותרים את זה אז לא היה את זה.

הזכיין יגדיר מה הוא האזור שהוא רוצה, איזה יישובים הוא יעבוד בהם, נכון?

המשרד יגדיר לכל זכיין מה הם האזורים שבהם הוא יעבוד לפי החוזק שלו ביחס לאחרים.

אז זה לא שהזכיין יגיד: אני רוצה לעבוד ביישוב הזה או לא.

הוא יכול להגיד, אבל המשרד יחליט.

יחפשו את הזיקה.

המשרד יחליט. לדוגמה, אם החברה למתנ"סים תגיד: אני מעדיפה לעבוד במקום שיש מתנ"סים – זה נתון ששווה לקחת אותו בחשבון מול נתונים אחרים. אבל, בסופו של דבר, המשרד יחליט מי נותן איזה שירות איפה. אנחנו לא ניתן לזכיין אחד להפעיל אחד במטולה ואחד באילת.

יש לי תחושה שהחברה למתנ"סים יפעילו את רוב הצהרונים הללו. אבל זו סתם תחושת בטן.

חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה על המשך קיום הדיון. את הרי סמוכה ובטוחה שנושא הצהרונים מעניין הרבה אנשים. זה נושא שהועלה לסדר-היום על ידינו, על-ידי הכנסת, על אף שזה עוד לא יצא. עדיין היתה העבודה מקצועית שלכם. בקושי המכרז יצא ואנחנו כבר התעוררנו. זה לא בגלל שאנחנו עוקבים אחרי הפרסומים שלכם, אלא בעקבות אנשים שהתוודעו לעניין הזה.
אנשים חיים היום בחשש. דעו לכם, שהמצב היום הוא שעשרות אלפי משפחות בהן המשפחות עובדות והצהרונים זה חלק מאפשרות שלהן לעבוד חוששות. הן לא יודעות מה יהיה. גם הבעלויות שהיום מחזיקות עוד יותר חוששות. יש חוסר ביטחון וחוסר ידע אצל כולם. אנחנו נמצאים במצב של אי-בהירות מוחלט וזה מביא לכאוס, ובעיקר לחשש שלקראת תחילת שנת הלימודים לא תהיה מסגרות לילדים האלה.
גברתי היושבת-בראש, אני רוצה להתחיל עם שני הנושאים האחרונים שסיימנו. קודם כל, נושא המכרזים. את העלית את זה, ובצדק, ואמרת שיש ערעורים. הרי אנשים מערערים לא אליכם, אנשים הולכים לבית-המשפט. כשהייתי פה שמעתי שורה של תשובות: אנחנו נסדר את זה, אנחנו נפעיל את זה. אנחנו ניתן גם לרשויות. הכול טוב כשהפעולה היא של משרד החינוך, הגמישות נמצאת בידיים של משרד החינוך. משרד החינוך אומר: אני אעשה כך או אחרת, אני אתגמש, אני אחליט אחרת. כשזה מכרז אין את האפשרויות האלה ואת הגמישות הזאת של: אני אעשה כך, אני פרסמתי כך, מחר אני אכניס גם את הרשות המקומית. לרשות המקומית אין ניסיון של 200. נניח רשות מקומית קטנה שלא היה לה 200 מסגרות, מה אז תגידו? כשמכרז כבר מתפרסם, אם אתם לא תעשו שינויים אז יש דברים שהתשובות הן משפטיות והתשובות הן שינויי מכרז ולא רק הרצונות שלכם.

מעבר לכך, הנושא של תחילת שנת הלימודים הוא אקוטי, אי-אפשר להתעלם מזה. מסגרת שפעלה עד היום והיא יודעת שאחרי החגים אין לה המשך, לא תמשיך לפעול כבר מהראשון לספטמבר. מה פתאום שהיא תעשה את זה? אנחנו לא דיברנו על כל המסגרות האלה של המוכרים שאינם רשמיים שהיום הם נתח מאוד מאוד גדול, בין אם זה בעלויות בגני הילדים ובין אם זה בעלויות בתוך בתי-הספר של המוכר שאינו רשמי שהיום מפעילים את זה.

חבר הכנסת גפני היה פה והוא אמר שאותו זה לא מעניין.

למה זה לא מעניין אותו?

אני לא יודעת.

כי הרשתות מסובסדות ב-100%, בגלל זה זה לא מעניין.

כמו שאותו זה לא מעניין, זה מתחיל להיות מעניין. זה סימן שאנחנו אולי משחיתים את דברנו לריק.

יכול להיות שיש סיכומים אחרים שלא הגיעו לידיעתנו.

אבל אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אנחנו יודעים שאף בית-ספר ואף מסגרת לא תיתן להכניס שום מפעיל אחר בלי שהיא תקבל שיפוי מלא על כל הדברים. זה גם בלתי אפשרי.

אני מסכימה איתך לחלוטין. אני גם שאלתי. אמרתי שיש כאלו שבאיזשהו אופן נבנים על זה שהקווטה של הצהרון נותנים להם את הרווח שמחזיקים אותם בכלל בחיים. לכן, ברגע שהורדת להם את זה מ-1 עד 3 הם ייסגרו לגמרי. האם יש לנו תכניות חלופיות? זו שאלה שעדיין - - -

גם יכול להיות. אנחנו דיברנו על כך, על פיטורי עובדים שלא קיבלנו. אנשים השקיעו בתוך מבנים, החזקת מתקנים. יש גם השקעות שאנשים השקיעו בזה.

יש לי גם הצעה בעניין הזה. אני שמעתי שגם עניתם לגבי התשובות האלה שהמימון שרק 55% ו-75% המוכר שאינו רשמי, הבעלות תשלים. מי יכול לחייב את הבעלות להשלים? מה פתאום שהיא תשלים? בלי שיפוי?

ההורים ישלימו. בסופו של דבר, זה ייפול על ההורים.

הם יעלו את שכר הלימוד. איך אפשר להגיד דבר כזה שהם ישלימו מבלי שהם ישלימו? אנחנו צריכים לדעת שחלק מהמסגרות האלה הן מסגרות צהרונים בתוך המסגרת הלימודית. מה אנחנו נגיד? שהמפעיל יפעיל את זה בחוץ, מפעיל חיצוני. ישנו גם עניין השינוע. לא תמיד זה מתאים שילד יכול ללכת מגן הילדים שנמצא בבעלות לצהרון חיצוני שיפעיל את זה. נניח, שהוא ישכור מתנ"ס.

יצא שכרו בהפסדו.

מי ייקח אותם? איך ייקחו אותם? איזה אחריות תהיה כשייקחו אותם?

האם יש אפשרות כזאת שיקרה מצב - - -?

לפי כמה וכמה שאלות שאנחנו שאלנו פה ולא קיבלנו תשובה, הלכתם ואז תפסת מרובה לא תפסת. אנחנו הולכים היום במכרז גדול. אנחנו הולכים למחוק את כל מה שהיה, מיד לעשות דברים חדשים. זה לא הולך. בוא ניתן בינתיים למה שהיה הוא שיהיה. אנחנו רוצים להרחיב את המסגרת. מי שהפעיל עד היום ושהיה לו רישיון להפעלת מסגרת צהרון, הוא קיבל רישיון מהתמ"ת, נמשיך איתו במסגרת הזאת. העבודה של המפעיל החדש, של הזכיין החדש, תהיה לפתוח מסגרות חדשות לכל אלה שיכולים היום בחינם, שלא יכלו להרשות לעצמם. זה כל כך מתאים, זה גם מתלבש טוב. נעשה סוג של פיילוט ענק, ולאחר מכן, עם הזמן, אנחנו לקראת השנה הבאה, כמו שאנחנו - - -. ואז אנחנו יודעים שאנחנו יציבות במערכת, אנשים שיש להם היום את המסגרת ימשיכו את המסגרת. גם בעלי המסגרות יכשירו את עצמם. זה יפתור את כל הבעיות. זה מודל שכל כך בריא לעשות אותו.

חפיפה, חפיפה, עד שעוברת האחריות לגבי המסגרות שיהיו. כמה זמן ייקח לכם לבדוק את זה?

יושבת-הראש ישבה בראש ועדת החינוך וועדת העבודה והרווחה ודנו בקביעת שכר לימוד בגני ילדים ובמעונות ובצהרונים.

השאלה היא שלא ייווצר ואקום, שלא יישארו ימים, אולי אפילו חודשים אם יהיו ערעורים לבתי משפט, שבהם לא תהיה לא את המסגרת שהיתה קודמת ולא את המסגרת שאנחנו רוצים לכוון אליה שהיא טובה והיא אולי אפילו יותר מקיפה. אבל שתהיה תכנית ב', רשת ביטחון, ושהמעבר יהיה מעבר הדרגתי ואמיתי תוך כדי תשומת לב שהמצב לא ילך ויורע – זאת השאלה.

תסתכלו מה קרה בתמ"ת. כמה שמשרד החינוך הוא באמת משרד מקצועי, אבל תראו כמה אנחנו דנו בתמ"ת כשאנחנו קבענו את דירוג שכר הלימוד של הילדים. התמ"ת - הבטיחו להם על-ידי חברות מיקור חוץ. מה הם לא השקיעו כדי שזה יהיה, עם תחילת שנת הלימודים כולם יקבלו את הדירוג בשכר הלימוד. אנחנו דנו כאן במצב שאחרי 180 יום עוד לא היה, אחרי פסח עוד לא היה דירוג, ולא עזר שום דבר. מה עשו ההורים?

לכן, אנחנו פונים לחינוך ושואלים כמה זמן.

שאלנו אותם וזה כמעט היה ועדת חקירה. למה לא התחלתם עם פיילוט? איך הולכים על דבר כזה מבלי שעושים פיילוט קודם? אתם הולכים על דבר רחוק מידיי.

שכנעת אותם, הם ימצאו פתרון.

לא אמרנו שנמצא פתרון, אמרנו שנבדוק את מה שאתה אומר כי זה נשמע מאוד הגיוני. אבל אנחנו צריכים לבדוק את זה יחד עם התמ"ת.

בטח, אי-אפשר בלי התמ"ת כי היום התמ"ת נותן את המסגרות 1 עד 3.

נבדוק את הסוגיה הזאת. יכול להיות שאנחנו יכולים לומר יינתן, אבל צריכה להיות פה הסכמה של התמ"ת ולראות שהוא מצליח גם לעשות את התהליך. יכול להיות, יכול להיות, אני לא יודעת להתחייב על זה. צריכים לבדוק את זה. יש עוד גורם שהוא בתמונה והוא האוצר. נבדוק את האפשרות של הפעלה באותם 9,000 - - -

זה גם הרבה יותר הגיוני, כי יכול להיות שאנחנו מתכננים לאחרי החגים והמציאות תאיר משהו אחר. זה סידור, זה הכנת תכנית שמי שהיה לו שלא ייגרע ממנו, והמסגרות הקיימות שנותנות היום פתרונות ימשיכו לתת את הפתרון עד שמישהו אחר ייכנס לנעליים שלהן.

או שמי שיסכים. מי שהיה בעבר והוא רוצה עכשיו להסכים למסגרת ההעשרה גם נקבל אותו. אבל, מי שירצה להמשיך - - - . מי שירצה יכול לעבור.

כמה זמן ייקח למשרד החינוך לבדוק את זה?

חבר הכנסת מקלב, האם הפעלה באמצעות רשות מקומית פותרת את הבעיה מנקודת מבטך של מפעילי הצהרונים?

איפה שהיה. איפה שהיה רשות מקומית יכול לפתור, איפה שלא היה – אני גם לא יודע. גם רשות מקומית היא לא מיומנת בעניין הזה.

רשות מקומית פותרת לנו נתח מסוים. כמה זמן ייקח לכם לבדוק את זה, לדעתך?

אנחנו מעריכים ששבוע, שבועיים.

שבועיים.

שבועיים. אנחנו נחכה פה לתשובות בתוך שבועיים? תודה רבה.

לא עוצרים את התהליך.

אנחנו לא מתכוונים לעצור את התהליך.

לא, לא. אם אנחנו נעצור אנחנו נעכב עוד יותר. אנחנו עובדים בסנכרון, תוך כדי. אנחנו לא רוצים ואקום, זה מה שאנחנו לא רוצים. אנחנו באנו פה לשתף פעולה. קחו את הוועדה הזאת כמנוף של האינטרסים גם של ההורים וגם של המשרד שלכם, וכמובן בראש ובראשונה של הילדים.

דורית חזן, יושבת-ראש ארגון גננות ומחנכות.

שלום. אני רוצה להתייחס קודם כל לדברים שאמר חבר הכנסת אורי מקלב ולשפר אפילו את ההצעה שלו כשהוא אמר שצריך להיות איזשהו סנכרון. כיום מסגרות שעובדות, אם הן עובדות טוב אז אולי כדאי אפילו לנסות לראות איך אנחנו משפרים. ולמה אני מתכוונת? כשיש תיאום בין צוות הבוקר לצוות הצהריים שזה דבר מאוד חשוב לטובתו של הילד, שהצוות ייכנס בשעה 13:00 כדי שהילד יקבל את התזונה של שעת הצהריים ויהיה סנכרון בין הצוות של הבוקר לבין הצוות השני, ולא בשעה 14:30 כשהוא מקבל היום, כי הצוותים נכנסים רק בשעה 14:00 לגנים, ואנחנו פוגעים בילד. הוועדה הזאת מתקיימת למען זכויות הילד. אני כגננת שנמצאת בתוך הגן - - -

אבל נאמר לנו שמי שירצה להמשיך, כלומר אותו הצוות ימשיך גם בשעות שלאחר מכן.

מדובר על גננות שיסכימו להמשיך לעבוד ולקבל שכר נוסף מקבלן כשאני לא בטוחה שכל גננת תסכים לעשות את זה. אני בעצמי עשיתי את זה. זה לא משתלם.

למה? תיאומי מס?

גם תיאומי מס. חוץ מזה, מבחינה בריאותית. המקצוע שלנו הוא מקצוע ורבאלי וזה לעבוד מול הילדים עד השעה 16:00. זה מקצוע מאוד קשה ומתיש. אנחנו רוצות להגיע עם כוחות מחודשים.

המורים יכולים עד 16:00?

אף גננת לא תתבקש ולא תתחייב לעבוד עד 16:00. שנית, הצוותים שייכנסו, בצהריים ייכנסו מהשעה 13:30, כך שתהיה חצי שעה חפיפה וגם היערכות לארוחת הצהריים.

אני יודעת שהיום שבחלק מהמקומות נכנסים ב-13:30.

היום אין צהרונים. היום הצהרונים הם צהרונים הם פרטיים, וכדי להקל על המעבר לארוחת הצהריים אנחנו אפשרנו איזושהי חפיפה מסוימת. אבל בשנה הבאה זה יהיה מאורגן.

אני נמצאת בשטח ולכן אני יודעת מה קורה. היום במסגרת מיל"ת אצלי בגן נכנס הצוות בשעה 13:30, אבל מתן הארוחה נעשה רק אחרי השעה 14:00. במסגרות אחרות זה גם קורה.

מערכת הבריאות נתנה איזשהו חוזר שילד צריך לאכול את מנת הצהריים שלו בין השעה 12:15 ל-13:00 וזה לא מתקבל היום. אני יכולה לתת דוגמאות מתוך הגן. ילדים מגיעים למצב כזה שהם נרדמים על הצלחת ולא מצליחים לאכול.

האמת היא שאם אתה סוחב אותם עד השעה 14:00 הם באמת רעבים. אם ההמלצה של משרד הבריאות היא שהילד יאכל עד השעה 13:00, האם אנחנו לא עוברים על ההמלצה של משרד הבריאות או אפשר לראות בתוך המערכת הקיימת איך אנחנו בתוך ההשתכללות לצהרונים מסובסדים ב-1 עד 3 בצורה מלאה מבטיחים את הנושא הזה שלא יהיה גם בהתנגשות עם הוראות של משרדים שונים אם הם החליטו שזה עד 13:00? אני בטוחה שלמשרד הבריאות יש היגיון מסוים או דברים שתומכים באותה הוראה.

יש פה גננת שיש לה ניסיון אישי. מי כמו הגננות יודעות שהם לא מחזיקים מעמד. היא אומרת: נרדמים על הצלחת. המזנון כאן בכנסת נפתח בשעה 12:00 לארוחת הצהריים, וכבר אז יש תור. אני שואל: בשעה 12:00 ארוחת צהריים? יש כן אנשים.

אם אין לילדים שלי ארוחה על השולחן בשעה 12:30 כשהם בחופשה אז זה לא נעים.

אני יכולה לתת דוגמאות מתוך הגן. המשך היום עד השעה 14:30 כשהילד מתחיל לאכול בין השעה 14:00 ל-14:30 יוצר בעיה. אצלי בגן שני ילדים אושפזו בגלל בעיות של תזונה. יש שם כל כך הרבה בעיות עם התכנית של החלת אופק חדש. יש הורים שמעדיפים להוציא את הילדים בשעה 13:00 ולענות על הצורך הבסיסי של ארוחה ולינה, צורך שאין לנו אפשרות לעשות בגנים. הארגון הזה הוקם כצורך לתת מענה קודם כל לילדים. כגננות, כנשים, אנחנו מרגישות שאם אנחנו לא עונות על הצורך הבסיסי - - -

אני מאמינה שגם הרבה אימהות גם לא יסכימו לגבי השינה בצהריים ש"דופקת" את הערבים ואחר כך את סדר-היום בכלל. אבל לגבי הארוחה אני מסכימה לגמרי. אנחנו מדברים מ-3 עד 9.

אורלי, אני מדברת על גיל 3 בעיקר. שנה הבאה גיל 3 נכנסים.

לגבי הטענה הקודמת שהעלית, מסתבר ממנהלת הוועדה שהגיעו אלינו המון פניות בנוגע לתזונה ובאיזה שעה ועל משיכת הזמן. כאשר ילד רעב והוא מחכה גם הרבה זמן אז גם עניין השינה משתבש. ובכלל, או שהוא עייף או שהוא חצי מעולף או שאני לא יודעת מה.

אני חושבת שהתבלבלת בין המאבק שאת מובילה לאופק חדש לבין הצהרונים. אני רוצה עכשיו כן להגיב. הגברת מובילה את המאבק נגד אופק חדש שכבר מיושם בכל מערכת החינוך.

זה לא רלוונטי מבחינתי. בואי נתמקד בארוחת הצהרים.

לגבי ארוחת הצהריים – אנחנו ערוכים. קודם כל, לא המצאנו את זה היום. ילדים נשארים, יש את זמן החפיפה. מתארגנים בשעה 13:30, נכנס צוות הצהרון. יש את החפיפה שאומרת סימה.

מתי הארוחה?

בשעה 14:00 הארוחה.

מהי המלצת משרד הבריאות?

במהלך יום הלימודים בעקבות ההארכה של יום הלימודים יש את ארוחת הבוקר ויש את מזנון הטעימות לאורך היום שנתן מענה.

תקשיבי לי טוב טוב, הבנות שלי באופק חדש. אין שום מזנון טעימות חוץ ממזנון הטעימות שאני שולחת להם באופן פרטי. אם משרד הבריאות מבקש שהארוחה תוגש עד שעה מסוימת למה לא עומדים בזה?

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות.

האם משרד הבריאות יודע ש- - - ?

בוודאי.

למה הוא נותן לכם אישור לעבור על ההוראות שלו?

כי משרד הבריאות יודע שאנחנו לא מרעיבים את הילדים בין 8:00 ל-14:00. בין לבין יש להם ארוחות. יש שתי מתכונות של ארוחות. יש מזנון שנפתח בבוקר עד השעה 10:30 לערך, ומזנון שנפתח ב-12:00 עד השעה 13:00.

אני נמצאת בגן, אני גננת בפועל וזה לא קורה.

דורית, אם את גננת בפועל את היית צריכה להיענות לצרכי הילדים שלך ולמצוא את הדרכים איך לתת להם מענה.

אני הורה, יש לי שלושה ילדים גם בצהרונים שאני משלמת עליהם באופן פרטי. אין להם מזנון, אני שולחת להם בתיק חטיפים. גם פרי יכול להיחשב לחטיף בריאות.

גם אנחנו חושבים. מתכונת אחת זה שני המזנונים. כשאני אומרת "מזנון" אני מתכוונת לשולחן פתוח שבו הילדים יכולים לאכול לא על-פי שעות, על-פי זמנים קבועים, אלא על-פי יכולת הילדים.

זה גם יכול להיות לחם עם ריבה או עם ממרח שוקולד.

מי ישלם את זה?

מה זה "מי ישלם"? ההורים. ההורים מביאים.

אתה מקבל תקצוב עבור הצהרון. מה זה "מי ישלם"?

אנחנו מפעילים היום את זה כך בכל מדינת ישראל. מה הפליאה המאוד גדולה?

כמה פעמים ביקרתם בגנים כדי לראות שזה עובד?

אנחנו מבקרים כל היום. זו המפקחת האחראית.

העניין שמוזר לי הוא שמשרד החינוך הוא היחידי שאומר שזה קיים.

למה? כי פה נאמרים דברים אחרים ואז זה מייצג?

תסלחי לי, אני אימא לשלושה ילדים קטנים שנמצאים במסגרות עד אחר-הצהרים. צריך לעשות הפרדה בין הגנים לבין בית-הספר. לילד בבית-ספר יש את הפסקת עשר שבמהלכה הוא אוכל את הכריך שהוא הביא מהבית והוא יכול לסחוב עד השעה 14:00. לסחוב ילד בגן עד השעה 14:00 זה איזשהו סוג של התעללות, לדעתי. הגננת באמצע פעילות, באמצע ריכוז, באמצע יצירה כזאת או אחרת תתחיל לתת להם ללכת למזנון חופשי? זה לא קורה, זה לא מתקיים. לגבי הגנים – תבדקו את האופציה איך דואגים לכך שההזנה תהיה בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

אתם מדברים על מציאות שהיא ברורה לכם כשאתם מתארים אותה. סליחה, אנחנו מנהלים את הגנים במדינת ישראל, וזו המפקחת האחראית על כל הגנים.

הילד מחכה עד השעה 14:15 לארוחת צהריים?

אתם מעלים פה סוגיות שהן מזמן פתורות, ויש מערך שלם של הנחיות והגננות פועלות.

מה קורה אצלכם בגנים?

זה לא כך, אין מזנון.

אין מזנון. אצל השנייה יש. אה, מזנון מהבית. במעונות של התמ"ת מקבלים ב-12:00 – 13:00 ארוחה. למה שיהיו הבדלים?

כי זו מערכת אחרת.

אבל ההוראה של משרד הבריאות אומרת שעד השעה 13:00 הילד אמור לאכול צהריים. למה התמ"ת יכול להבטיח את זה במסגרות שלו? תבדקו את הנושא הזה.

אנחנו לא מבקשות לצאת יותר מוקדם, אנחנו מבקשות לעשות את התיאום. חשוב מאוד לסנכרן ולתאם בין צוות היום לצוות הצהריים.

אמרו שיהיה תיאום. אני חושבת שחצי שעה של חפיפה זה בסדר גמור. לא צריך להשתגע שם עם יותר מידיי צוות.

לא צריך יותר מידיי צוות, אבל זה יפנה לנו את הזמן לעשות עבודות ניהוליות באמת כמנהלות גן.

מה זה רלוונטי לדיון הזה?

צריך לבדוק את הדברים האלה.

בתחילת השנה שעברה, לפני החלת אופק חדש, כל הגננות קיבלו הנחיות לגבי הארוחות בגני הילדים. ניתנו שתי אפשרויות. אפשרות אחת, כפי שאמרתי קודם, היא מזנון. זה לא שמגיע קייטרינג לגן אלא פותחים ומאפשרים לילדים לאכול על-פי לוח הזמנים שלהם. האפשרות השנייה היא שלוש ארוחות בתיאום עם משרד הבריאות, ארוחות קטנות.

תבדקו רק שזה מיושם.

האם ההורים מביאים או שהגננת מביאה?

יש מקומות שההורים מביאים, יש מקומות שהצוות - - -

אי-אפשר למשוך את הילד עד השעה 14:00 – 14:30 בלי ארוחת צהריים.

אומרים לכם לא מושכים את הילד.

אומרים לכם שחלק מההורים פה - - -

נבדוק מה קורה בגנים שלהם.

למעלה מ-50% אומרים לכם שזה לא מתקיים, ואתם אומרים: לא, זה מתקיים.

אני מצפה - אם יש ילד שהוא רעב אז אני חושבת שמחובתה של הגננת - - -

לא כל הילדים יודעים לבוא ולהגיד: אנחנו רעבים – בואו נשים את זה על השולחן. יש ילד שפתאום מתחיל להתהפך טיפה. כל אחד והתגובות שלו. לכן, זה כן צריך להיות זמין, וכן צריך להנגיש את זה לילד, להציע לו. אני חושבת שילד לא יכול להיות מרוכז כשהוא רעב. זה הופך להיות גם יותר בלגאן, חוסר שקט. תבדקו מה קורה לגבי הנושאים האלה. אני יודעת שזה קורה בתמ"ת, וזה קורה בשעות נורמאליות ואפילו ארוחות טובות כי יש שם את התזונה שבודקת מה נכנס ומה לא נכנס בפנים. יש איזושהי מסגרת. אני לא יודעת אם זה בכל התמ"ת, אבל אני יודעת שלפחות בחלק מהמסגרות.

הכול, זה בסדר.

נציג השלטון המקומי, בבקשה.

קודם כל, אנחנו מברכים על הדיון כי אנחנו לומדים פה על הרבה נקודות.

צריך להבין, עד היום הרשויות המקומיות הן הגורם העיקרי של ההפעלה. זה הוביל למצב שמעט מאוד ילדים קיבלו שירותים. אנחנו גם יודעים שהיתה שונות בפיקוח במחירים של ההורים ובסטנדרטים. לכן, אנחנו מברכים על המהלך הזה וגם חברים בוועדת ההיגוי.

ישנן כמה דרישות עליהן דיברנו בפעם שעברה ואני אסקור אותן בקצרה. נציג האוצר חסר פה. הכניסה לאשכול 4 היא חשובה. את בעצמך ציינת שיש מקורות תקציביים אחרים שמהם ניתן להביא את התקציב. לא צריך לוותר בנקודה הזאת.

נושא כוח-האדם – אנחנו בשיח מול משרד החינוך כי לא יכול להיות שבגילאים כל כך צעירים נסתפק בגננת וסייעת. הנושא הזה עלה ואנחנו יודעים שנעשים ניסיונות.

זה לא לפי מספר ילדים?

לא.

גננת וסייעת לצהרון גם אם יש 35 ילדים בפנים?

כן.

גם בגיל 3.

תסלחי לי, אם זה משרד החינוך אז תמ"ת כבר עולה בקריטריונים על משרד החינוך?

ובצהרונים אצלנו אנחנו מגדירים מבוגר ל-15 ילדים.

אז למה התעקשתם על 1 ל-7?

את מדברת על המעונות. זה גילאים אחרים, זה סרט אחר – ילדים קטנים. צהרונים זה מגיל 3 ואילך. בקרב ילדים קטנים יש יותר צוות מטבע הדברים.

זה שני מבוגרים גילאי 3 כשחלקם לא גמולים. אנחנו יודעים שצריך להרחיב את כוח-האדם.

עלתה פה נקודה על מדדי שטראוס. כשאת דיברת על האשכולות - אוכלוסיות חלשות גם בערים יותר חזקות. זו נקודה שאנחנו דיברנו עליה מול משרד החינוך ומול האוצר שצריך לתת פתרון. יש ערים שהן נחשבות חזקות ויש שם שכונות מאוד מאוד קשות.

אנחנו שמחים לראות פה כי אנחנו ידענו שתינתן אפשרות לרשויות לגשת באשכולות 4 עד 10. העובדה שזה גם באשכולות 1 עד 3 בהתאם ליישוב. אנחנו נהיה שותפים איך עושים את זה נכון ושזה יגיע לרשויות.
אנחנו מצטרפים לקריאה לבחון בחיוב את קיום מסגרות שעד עכשיו עבדו כמו שצריך. אנחנו יודעים שזה באחוזים קטנים, אבל יש לשמור על זה ולהתקדם בכל המהלך הזה עם כל האוכלוסיות החדשות.

מי עוד רצה לדבר?

דוד שלומי, החברה למתנ"סים.

האם אתם ערוכים להפעלה.

אנחנו נערכים. האמת היא שאנחנו לומדים את המכרז. זה מכרז מאוד מאוד מורכב.

אתם כנראה תצטרכו להפעיל.

אם נזכה במכרז. אנחנו מתכוונים לגשת למכרז הזה.

אני מבקש לבחון את נושא ההכשרה המקצועית. יש 30 עד 60 שעות בשנה הראשונה. שמענו שגננות לא תמיד תהיינה מוכנות. נצטרך לקחת אנשים שהם לא אנשי מקצוע. אנחנו רואים את זה גם בצהרונים היום. קשה מאוד למצוא נשים שבאות לשלוש-ארבע שעות לעבודה באמצע היום. זה שעות מאוד קשות, זה חצאי משרה. זו הכנסה יחסית נמוכה ממסגרת אחרת. מאוד מאוד קשה למצוא. אנחנו מדברים פה על היקפים מאוד מאוד גדולים של אנשי מקצוע שנצטרך לקלוט.

אני חושב שאם הולכים על דבר כזה צריך לתת דגש גם על נושא ההכשרה המקצועית תוך כדי. 30 – 60 שעות בשנה הראשונה – להערכתי, יהיה מאוד קשה לעמוד ברף ציפיות כזה גבוה לשעות הקשות האלה.

מה גם שאתה אומר שזה רבע או שליש משרה.

כן. אנחנו יודעים, אנחנו ערים לזה. זה לא פשוט. אני מבין שזה נתקע בגלל בעיית תקציב, לא בגלל שהמשרד לא רצה. אנחנו עשינו עכשיו מודל יחד עם סימה להכשרת מובילות לצהרונים, קורס של 120 שעות יחד עם מרכז השלטון המקומי. יש לנו צהרונים שלנו. אנחנו מפעילים היום זה כאלף צהרונים.

זוכה אחד במכרז כבר יש לנו.

אני עוד לא יודע.

יש גם רכיב של מחיר.

כן, יש כל מיני תעריפים. עזבו רגע את השאלה מי יזכה. אני חושב שכאשר אומרים: רוצים לקחת סטודנטים או אנשים שהם לא מקצועיים, צריך גם לדאוג לתקציב נאות ומכובד עבור ההכשרה שלהם.

יקבל את זה חזרה.

לא, לא ב-120 שעות. מדובר על 30 עד 60 שעות בשנה הראשונה, תו לא. זה מה שאני הבנתי. יש פה מצב שאני מבקש שאם כבר הולכים לתקציבים כאלה גדולים ומדברים על תכנית כזאת גדולה, נא לדאוג לגבי האנשים הלא מקצועיים שאותם בדרך כלל נקלוט כי אנחנו כבר רואים שלגננות יהיה קשה. צריך לדאוג להם למערכת הכשרה מקצועית, מסודרת, ולהפוך אותם למקצועיים בעתיד כי בסופו של דבר מדובר בילדים בשעות הקשות של היום. זו הבקשה. אני מבין שזה תקוע באוצר.

הוא מעלה טענה שיש בה היגיון. האם לקחתם את הנושא לתשומת ליבכם?

אנחנו שומעים אותה הרבה זמן. אנחנו מסכימים, אבל אנחנו נבדוק.

קודם כל, נאמר קודם שמנהלי בתי-הספר והגנים חייבים להפעיל את הצהרון. זאת אומרת, זו לא אפשרות לבחירה. השאלה היא האם זה הגיוני להגיד לבן-אדם להפעיל משהו שהוא מקבל רק 55% ואת השאר הוא צריך לשלם מכיסו הפרטי. זו שאלה מאוד אמיתית. המדינה באה בטרכטנברג לעזור ועכשיו מתברר ששמים פה הרבה הרבה מוקשים. בעצם באים לבעלויות ואומרים להן: בשעה 13:00 בצהריים תעשו מזנון טעימות, ואחרי זה תחייבו אותם לשלם את ההפרשים. השאלה היא האם זה הגיוני.
גברתי היושבת-ראש, משרד החינוך שלח מכתב לשלוח ההורים שבו משרד החינוך כותב להורים - במוכר שאינו רשמי אני מדבר – כלל התלמידים מכיתות אלו זכאים להשתתף בתכנית ללא תשלום. זאת אומרת, אומרים לנו להודיע להורים שזה ללא תשלום. בכל אופן, משרד החינוך או שזה טעות סופר. במכתב שהמפקח שלח למוסד לשלוח להורים כתוב שזה ללא תשלום. פירושו של דבר, כשאחרי זה כאשר נבוא לגבות מההורים את הכסף מישהו גידו לי: גנב. אתה אומר לי להביא כסף? אתה שלחת לי מכתב שמשרד החינוך שילם את זה מלא. אנחנו ניצלב פה משני הצדדים ומשרד החינוך רק בודק את זה.

לא ראינו את המכתב.

המכתב הזה נוסח על-ידי - - - אמרה לי בפעם הקודמת, מכתב שהיא ניסחה אותו. מנהל בית-הספר חותם, נוסח על-ידי משרד החינוך. היא אומרת שהיא ניסחה את זה.

זה שלי, זה מכתב שלי. אני כבר הסברתי לך ונתתי לך את התשובה בפעם הקודמת שהמכתב הזה נשלח למפקחים על מוסדות החינוך והוא היה אמור להישלח לרשתות. אני לא יודעת איך הוא הגיע אליך, שלחו לך את זה בטעות. האם אתה רוצה לחזור על הטעות? אמרתי לך שזה טעות ואני אוציא לזה הבהרה.

דהיינו, זה לא חל על המוכר שאינו רשמי ועל הבעלות - - -

על הרשתות זה חל. ה-100% מימון הרשתות - - -

אבל זה עדיין לא עונה למה המנהל חייב להפעיל את זה אם לא נותנים מימון.

שמעתי, תודה. יש פה שאלה שהיא הגיונית. הוא אומר שזה בכלל לא נתון לשיקול הדעת של המוסד אם להפעיל או לא להפעיל. הם מחויבים. בסופו של דבר, במה אתם מחייבים אותם? לשלם בין 45% ל-35% מהכיס הפרטי שלהם על משהו שיכול להיות שהם בכלל לא היו רוצים להיכנס אליו.

מוסדות פטור ומוסדות מוכרים שאינם רשמיים, המחויבות שלהם היא לא כמו המחויבות של מוסד רשמי שהמשרד יכול להגיד לו: אדוני המנהל, אתה חייב לעשות כך וכך.

אבל אומרים לו: אתה חייב.

לא. במקרה הזה לא אמרו לו: אתה חייב. הרשתות שזכאיות ל-100% מימון אפשר לחייב באמצעות הרשת את המנהל לעשות את זה.

אתה אומר: אי-אפשר לחייב את מי שמוכר שאינו רשמי.

נכון.

גברתי, מה התוצאה? כל הילדים האלה שבמוכר שאינו רשמי, מסגרות פרטיות, לא יהיה להם צהרון. למשל, משרד החינוך בהחלטה הזאת כשמגיעה החלטה עקיפה, אתם מפלים בין ילד שלומד במוכר לבין ילד שילמד במוכר ש- - -

חבר הכנסת מקלב, מאוד חשוב שלנשים של החרדים תהיה עבודה. זה נורא חשוב למדינה. חוזרים על זה כל הזמן – שתהיה עבודה.

מוכר שאינו רשמי זה לאו דווקא מוסדות לחרדים.

מאחר ויושב-ראש ועדת הכספים אמר שזה לא מטריד אותו יש לי תחושה שחבר הכנסת מקלב צדק כשהוא אמר: אם זה לא מטריד אותו סימן שישנו איזשהו פתרון ואנחנו לא יודעים. נברר את זה.

או שהוא דיבר בציניות. היה מלך שגזר גזירות על הציבור. היועצים שלו הסתובבו ברחובות השוק ואמרו שהציבור ממורמר ושהוא מאוד אלים. הוא אפילו שובר חלונות של בנקים – דברים שלא היו אף פעם. הציבור היה רגוע. הוא אמר: עוד גזירה ועוד גזירה. יום אחד הוא שאל את היועצים שיוצאים לשוק מה הם אומרים עכשיו הם אמרו: הם כבר צוחקים, שמחים. הם לא דואגים. אמר המלך: עכשיו אני מתחיל לדאוג. כשהרב גפני אומר: אני לא מודאג, אני מתחיל לדאוג. זה כבר סימן שאין כבר מה לעשות. הוא לא חושש, הוא כבר לא נלחם. הוא כבר מיואש.
אם אתה אומר שאתה לא יכול לחייב אותו ואתה רק נותן לו מימון של 55% או 75% הפירוש הוא שהוא לא יפעיל את זה. אם הוא לא יפעיל אותם ילדים לא יקבלו את הצהרון הזה. אמרנו שמי שבוחר את החינוך של המוכר שאינו רשמי שישלם. שר החינוך אומר לעיני כל ישראל: כל הילדים שווים. אני לא רואה סיבה להפלות בין ילדים שההורים שלו מרוויחים יותר. אני רוצה לתת בצהרון לכולם בלי מבחן הכנסה. אז למה הילד הזה שלומד במוכר שאינו רשמי או בבעלויות הפרטיות בגנים לא יוכל לקבל את אותו צהריים? זו אפליה מובנית בעניין. אם יש לכם בעיה תקציבית אז תגידו שיש לכם בעיה תקציבית ואתם מנסים לחסוך. הורדתם את ירושלים בגלל הבעיה התקציבית, לא החלתם את זה על 4 ו – 7 – בסדר. אבל ב-1 עד 3 תנו את זה מושלם.

החלטת הממשלה היתה לפי בתי-הספר מתוקצבים ובהתאם אנחנו פועלים.

החלטת הממשלה היתה גם על ירושלים. לא ביצעתם על ירושלים.

אי-אפשר להחזיק את החבל בשני הצדדים.

חבר הכנסת מקלב המשיך את הדברים ואף חידד אותם. השאלות נשאלו, הבנו את תשובת משרד החינוך. אתה אומר: מה שהיה או שיהיה. אם הם מתוקצבים במהלך היום על 55 או 75, כך יהיה גם בצהרונים. אבל לא לקחנו בחשבון שאם הם מתוקצבים במהלך היום זה בגלל שהם לא עומדים בתוך המסגרת של לימודי החובה שרואה משרד החינוך. בצהרונים יכול להיות שהם ירצו להיכנס תוך כל המסגרת אחד לאחד. אולי שווה לבדוק את זה. זאת אומרת, לא יהיו שם דברים מסוימים שיגידו לכם: תפטרו אותי מהם כמו לימודי הליבה, אלא דברים מסוימים שהם פשוט יקבלו.

הם אמרו את זה.

ולכן, אני לא יודעת, תבדקו.

ראשית, זו החלטת הממשלה. אנחנו עובדים על-פי החלטת הממשלה. אין לנו כלים יותר טובים מאשר לבצע את מה שאנחנו נדרשים.

שנית, צריך להבין שבחלק גדול מהבעלויות האלה עובדים היום מסגרות של - - - יום הלימודים, כולל ה-45%. הרי אותו מוסד פטור גובה מההורים את כל היתרה. הוא מקבל מהמדינה את מה שהוא מקבל והוא גובה את כל היתרה מההורים. אם הוא ממילא עובד עד השעה 16:00 אז העלות על ההורים תהיה יותר קטנה.

- - -שאינו רשמי הוא בן חורג שלכם שאתם מתעללים בו לאורך כל הדרך - - -

אני באיחור לפגישה הבאה. חשוב לי לשמוע את נציגת משרד הרווחה, בבקשה.

נעמי אבוטבול, מפקחת ארצית על מועדוניות, משרד הרווחה. קודם כל, אני רוצה לברך את משרד החינוך על המהלך הגדול והלא פשוט הזה שהם נערכים אליו.

אני רוצה לדבר מהצד של ילדים בסיכון. היום יש לנו כ-13,000 ילדים בסיכון שהם נמצאים במסגרות של מועדוניות.

בשיתוף עם משרד החינוך.

לא כולן. 300 מועדוניות מתוך קרוב ל-1,000 מועדוניות הן בשיתוף עם משרד החינוך. קרוב ל-13,000 ילדים הולכים מידי יום אחרי בית-הספר למסגרות בהן מקבלים הזנה ואת שאר המרכיבים של מועדונית. במצב הנוכחי אנחנו בהחלט צריכים לחבור כי יש כמה דברים בעייתיים. ראשית, לתייג את הילדים האלה. כלומר, ילד אחד מכל כיתה יצא למועדונית. אנחנו צריכים לחשוב אם זה נכון להוציא את הילדים האלה למועדונית או האם אנחנו מתחילים לחשוב על האם להשלים מענים בתוך בתי-הספר ובעצם איזשהן תוכניות.

חלק מהמועדוניות האלה הן עד השעה 19:00 בערב. האם את מדברת על השאלה האם להוציא אותם בשעה 13:00 או בשעה 16:00 למועדונית?

להוציא אותם בשעה 16:00 זה מתחיל להיות הרבה פחות רלוונטי, להתחיל להסיע ילדים למועדוניות וחזרה. זה עושה בעיה.

את אומרת שבית-הספר ימשיך את המסגרת.

כן. אחת המחשבות היא להכניס מענים לתוך בתי-ספר ואולי להשלים מענים גם בשעות אחר-הצהרים.

אבל אל תשכחי שבמועדוניות האלו יש מקלחות. אני יודעת, אני ביקרתי בחלק מהמקומות.

לכן, לאור השינויים האלה אנחנו מנסים לחשוב. זה יוצר איזשהו שינוי ואנחנו צריכים להיערך מחדש. יש אפשרות להוציא את הילדים האלה, אבל אז אנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים למנוע תיוג של אותם ילדים שיצאו למועדוניות.

אולי ב-16:00.

ב-16:00 זה הופך את זה מסובך להעביר אותם למבנים אחרים. במקומות שזה קרוב אין בעיה. במקומות שזה רחוק זה יוצר בעיה להעביר ילדים לעוד מסגרת, לעוד צוות, וזה גם דבר שהוא מסובך בפני עצמו. חשבנו על אפשרות להאריך את היום הזה מ-16:00 עד 18:00 או 19:00 לאותם ילדים.

אבל הילדים האלה מקבלים במסגרת הרבה יותר ממה שהם יקבלו עכשיו במסגרת הצהרונים.

בוודאי.

יש להם עזרה בשיעורי-בית, יש להם הזנה שהיא לא ההזנה של בתי-הספר. את אומרת: אולי עדיף לנו להוריד ממה שאנחנו נותנים לילדים בסיכון כדי שייכנסו לתוך המסגרת הזאת וזה בטוח יחסוך גם למשרד הרווחה.

לא שזה יחסוך, זה יאפשר לעוד ילדים בסיכון לקבל מענים.

לקבל לא 100% ממה שהם מקבלים היום אלא 80% או 70%, אבל יקבלו יותר ילדים - אני לא יודעת.

לא. יש פה שני דברים. ראשית, הסוגיה של הוצאת ילדים למועדוניות כמו שזה קורה היום. אבל היום ההבדל יהיה שכיתות שלמות נשארות בבית-ספר ורק הילד של המועדונית יצא.

ישבתם בכלל על הדברים האלה?

כן. אנחנו התחלנו לשבת על המועדוניות. כיוון שהנושא 1 עד 3 כמו שהיא אמרה יש - - -

לא, לא. היא אומרת שאתם לא יושבים עם משרד הרווחה.

לא. המקבילים לי במשרד החינוך, אני לא הבנתי עדיין - - -

אגף שח"ר מפעיל את המועדוניות.

איתי הם לא - - -. אני העליתי את הנושא ולא היה עדיין - - -

אגף שח"ר עושה איזשהו מסמך עבודה. אגף שח"ר מפעיל את המועדוניות של משרד החינוך.

המועדוניות של השיתוף בין משרד החינוך למשרד הרווחה זה שיתוף פעולה לאורך כל השעות שבהם אנחנו מדברים, עד 19:00 בערב. לא יכול להיות שמי שאחראית מטעם משרד הרווחה אומרת לך: לא דיברו איתי, ואת אומרת לי: לא, יש מי שמטפל בנושא הזה.

סליחה, לא נתתי לי לסיים. התחלתי לומר שהמועדוניות של משרד החינוך זה בעבודה עכשיו באגף שח"ר. קודם כל, לגבש איזשהו הצעה, ואז נעשה עבודה עם משרד הרווחה.

למה לא מההתחלה לשבת ביחד? משרד הרווחה יגיד מה הדברים החשובים לו, משרד החינוך יגיד מה - - -

במועדוניות רווחה וחינוך גם אנחנו מפעילים. אנחנו יודעים מה קורה במועדוניות רווחה.

אני יודעת. עכשיו יש לי פגישה של דבורה מרחבי ואני באיחור של למעלה עשר דקות אליה. אני אשאל אותה גם לגבי הנושא הזה. טוב שהעלית את זה לסדר-היום. אנחנו נכניס את זה גם לסיכום.
אנחנו נבקש כמה המלצות. ראשית, אנחנו מבקשים ממשרד החינוך לבדוק את האפשרות לתכנית חלופית למצב הביניים כדי למנוע מחסור במסגרות ומקום.
אנחנו מבקשים שהשנה לפחות תהיה אופציה שהמסגרות שקיבלו אישור והכרה מהתמ"ת ימשיכו בשנה באותה צורה עד אשר תיווצר חלופה אחרת וזאת כדי שלא יהיה ואקום ושלא תהיה הרעת תנאים למי שזכו קודם במסגרות של צהרונים כאשר היו תחת הגג של התמ"ת ושמצבם לא יורע.

הם מסכימים. השאלה היא האם התמ"ת מסכים.

כן, הם יצטרכו לשבת ביחד.

גם תשובה לגבי המעונות הם צריכים לתת.

אנחנו מבקשים גם ממשרד החינוך לתת תשובה לגבי ארגוני הנשים – אם יעבדו תחת קבלן או באופן עצמאי.

אנחנו מבקשים תשובה לגבי הנושא של הרשויות המקומיות. אמרתם שאתם עובדים עכשיו על איזושהי חלופה מסוימת שלא יצטרכו להיכנס תחת הנושא של הקבלן, ומי שיוכל לעבוד ולעסוק בעצמו בתחום אז יוכל.
אנחנו רוצים לבדוק האם העובדים שצברו ניסיון בעבודתם עם ילדים ימשיכו לעבוד, ואיך הם יעבדו. האם מול הקבלן או באופן אחר?

לגבי המועדוניות של משרד הרווחה ומשרד החינוך בנוגע לילדים בסיכון – זה היה צריך להיות האל"ף-בי"ת של התכנית הזאת. אחד הדברים הראשוניים שהיו אמורים להיות פתורים. כי אנחנו באמת לא רוצים ליצור מצב של תיוג כמו שאמרה נציגת משרד הרווחה שאם הילדים ממשיכים בצהרונים עד השעה 16:00 הילדים הללו יוצאים ב-13:30 למסגרות אחרות – לא. לראות איך אפשר ליצור מצב שבו יישארו גם במסגרת, אבל לא יופחתו כל אותם הדברים הנוספים שהם מקבלים במסגרת המועדוניות.

- - -במשרד הרווחה בתוך, לא משרד החינוך.

אין ספק שבכל מה שנוגע לילדים בסיכון שהיום נמצאים במסגרות משותפות למשרד החינוך ולמשרד הרווחה אנחנו נרצה בהקדם האפשרי לדעת מהי התכנית המתגבשת, ובמיוחד בנושא הזה לבוא ולתת לנו תכנית עבודה.

ואשכול 4?

לגבי אשכול 4 – אנחנו מדברים גם על השכונות, לבדוק את הנושא הזה שוב פעם. אנחנו גם נבקש ממשרד האוצר תשובה לגבי שכונות מצוקה באשכולות האחרים ולבדוק אופציה של עזרה אינדיבידואלית למשפחות רווחה שנמצאות בערים חזקות יותר מ-1 עד 3.
אנחנו מחכים בעוד שבועיים לתשובה לחלק מהדברים שאמרתם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:20.>