הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
40
ועדת החוקה, חוק ומשפט
24/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 660>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ה' באב התשע"ב (24 ביולי 2012), שעה 10:00

<הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 39)(הוצאה לפועל במסלול מקוצר), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אברהם מיכאלי

אורי מקלב

אחמד טיבי

חנא סוייד
יצחק הרצוג

יובל צלנר
רחל אדטו

>
גלעד סממה - עו"ד, משרד המשפטים

חיים זקס - עוזר ראשי, משרד המשפטים

דורון סמיש - רפרנט ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר

דוד מדיוני - מנהל הרשות, רשות האכיפה והגבייה

אריה כהן - סמנכ"ל אכיפה וגבייה, רשות האכיפה והגבייה

שלמה כהן - מנהל המסלול המקוצר, רשות האכיפה והגבייה

ענת הר-אבן - יועצת משפטית, רשות האכיפה והגבייה

ענת ליברמן - סגנית היועצת המשפטית, רשות האכיפה והגבייה

דורון ברזילי - ראש לשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין

דנילו דרמן - נציג, לשכת עורכי הדין

ויקטור פישר - נציג, לשכת עורכי הדין

יוסף ויצמן - נציג, לשכת עורכי הדין

ליאור שפירא - נציג, לשכת עורכי הדין

סורין גנות - נציג, לשכת עורכי הדין

יהל בן-נר - מנהלת אגף רגולציה וקשרי מפעילים, חברת "פרטנר"

אפרת והב-בלס - מנהל מנהל אגף בקרת הכנסות גבייה ומשווקים, חברת "פרטנר"

מיכל אבני - מנהלת שירותי הגבייה, "שירותי בריאות כללית"

אלי כהן - סמנכ"ל כספים, "שירותי בריאות כללית"

יונתן ארבל - מנהל מחלקת המחקר, חברת "לקסידל", מוזמנים שונים

ורדית דמרי-מדר - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, "ידיד" - עמותה לסיוע הדדי וקידום פעולות חברתיות וקהילתיות

יעל קסטן-רבסקי - סמנכ"ל, עו"ד, "ידיד" - עמותה לסיוע הדדי וקידום פעולות חברתיות וקהילתיות

תמר גנות - משנה למנכ"ל, "אמון הציבור"

אוריאל לדרברג - ארגון פעמונים , מנכ"ל, מוזמנים שונים

אליסה דברה - המשמר החברתי, פעילה, מוזמנים שונים

סיגל קוגוט
רות גורדין

דורית ואג

יעקב סימן טוב
<הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 41), התשע"ב-2012>

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 39)(הוצאה לפועל במסלול מקוצר). גברתי, היועצת המשפטית, נא להקריא להם על מה אנחנו הולכים להצביע.

לשם הנוחיות שמנו נוסח משולב, שתראו איך זה משתלב בסעיפים. אני אקרא לפי זה.

היושב-ראש מציע – זה הסעיף הראשון – שבמקום הצעת הממשלה שההוראה תהפוך להוראה קבועה, הוראת השעה תוארך בארבע שנים. זאת ההצעה הראשונה. יהיה כתוב ככה, בסעיף 20א – במקום התאריך שכתוב, יהיה כתוב: י"ב באלול התשע"ב, 15 בספטמבר 2016.

הסעיף השני זה תיקון לסעיף 20ב. תיקון שקובע שאם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולים על 100,000 שקלים חדשים, אז לא יפעלו במסלול המקוצר לגביו. זה מתוך ההבנה שלמישהו שיש לו חובות רבים, אין טעם להפעיל את המסלול הזה לגביו.

ראיתי שהפעילו את זה כשיש חוב של 70,000 שקלים, ואחר-כך כל אחד קיבל 70 שקלים בתיק הזה.

טוב. את זה אתה יכול להגיד גם על עוד חובות במסלול הרגיל.

איך? לא הבנתי.

היה בן-אדם שהיה חייב 84,000 שקל. פתחו לו תיקים במסלול המהיר. ואחר-כך עיקלו לו את מה שיכלו, וחילקו לכל אחד 70 שקל. אבל שכר-הטרחה על 700 שקל היה גם-כן 700 שקל.

טוב. שכר-טרחה זה סעיף אחר, שאתה מציע לגביו גם איזשהו תיקון.

התיקון השלישי הוא תיקון לסעיף 20ב(ג) – משהגיש התנגדות לביצוע בקשה לפי סעיף 81(א)(ג) או לפי סעיף 81 (א)(1)(ד), - - -

יש טעות בנוסח.

אני יודעת. 31(א)(א) - - -

- - -

בסדר. תיקנו את הטעות.

מה שהסעיפים האלה אומרים, שברגע שמגישים בקשות, שלמעשה, לפי החוק, סוגרות את ההליך, כי ההליך עובר לדיון בבית-המשפט, אין טעם לפעול לגביהם במסלול המקוצר. אנחנו לא יודעים כמה זמן הדבר יהיה בבית-המשפט.

זה תיקון של - - -

תיקון של הממשלה. יש שני תיקונים שהיושב-ראש מציע. היו גם כמה תיקונים שאנחנו הצענו, והגענו בהסכמה עם הממשלה. התיקון הראשון שהיושב-ראש הציע הוא שהוראת השעה תוארך בארבע שנים, במקום להפוך אותה להוראה קבועה. התיקון השני שהיושב-ראש מציע קשור לשכר-טרחה. תיכף נגיע אליו.

סעיף 20ב(ד)(1) – "הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם ההוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש את הבקשה לביצוע - - -".

הזוכה. שבה הגיש הזוכה.

כן.

כי יש - - -

כן, כן, הזוכה.

"דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה".

סעיף 20ב(ד)(2) – "ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי, ותקופה זו לא תובא במניין הימים - - -". הדיון בטענת "פרעתי" הוא בלשכת ההוצאה לפועל.

איזה סגן שר אתה רוצה להיות?

אני רוצה רק להיות הסגן שלך.

סגן שלי זה - - -. טוב.

מגלומן.

- - -

חבר הכנסת טיבי, גם אתה.

- - - זה מגלומן. מי שרוצה להיות סגן שלו, זה - - -

אני נגד ההפצצה באיראן, אז אני לא חלק מהתרגיל הזה.

היושב-ראש רותם לא תומך בזה.

אני יכול לפתור לך את זה בדרך הרבה יותר פשוטה: תגיד לי מה אתה רוצה.

איפה להפציץ.

לא "איפה להפציץ". איפה להפציץ, אני יודע איפה שאתה רוצה להפציץ.

אולי תסבירי ללא עורכי-דין מה המשמעות של זה.

- - - תסביר את הכול מחדש - - -

הדבר האחרון הוא שכשיש טענה, שמצריכה דיון בלשכת ההוצאה לפועל, הטיפול יעוכב עד שהטענה תתברר. טענת "פרעתי" משמעותה שהחייב טוען שהוא לא צריך לשלם את החוב, כי אולי הוא כבר שילם אותו. אז צריכים לברר את הטענה הזאת לפני שממשיכים נגדו בהליכים.

בירור הטענה הזאת היא בלשכת ההוצאה לפועל, בניגוד לטענות בסעיף הקודם שזה עובר לבית-המשפט, ולכן בכלל יוצא מהמסלול.

יושב-ראש הוועדה מציע שלא יהיה שכר-טרחה אל"ף בכלל במסלול המקוצר. ההצעה הזאת - - -

אין שם עורכי-דין, למי שכר-טרחה?

בוא נאמר ככה: אתה רוצה שאני אראה לך?

עושים ניסוי?

עושים ככה.

ניסוי. אז אין שכר-טרחה. בוודאי שלא יהיה. איך?

אם אחר-כך מפטרים.

אולי תסביר.

אה.

אתה מבין. מה שקורה זה שמחייבים.

הבנתי.

סיפרו לנו שיש נקודה מאד מעניינת: במסלול הרגיל, שכר-הטרחה מכפיל את החובות. ובמסלול המהיר אין שכר-טרחה. בקיצור, אני מצאתי תיק של 750 שקל, וחייבו 750 שקל בגין שכר-טרחת עורך-דין במסלול המהיר, המקוצר. ואחר-כך הסבירו לי שהם בדרך-כלל מוותרים אחר-כך על שכר-הטרחה.

אבל איך? ממי לקחו שכר-טרחה?

העורך-דין.

לא. פה צריך להבהיר משהו. שכר-הטרחה - - -

הייעוץ המשפטי, אולי, במסלול - - -

לא, לא, לא.

בוודאי.

- - -

יש מחלקה משפטית לכל החברות האלה.

- - - רוצה לשלם - - -. זה בסדר.

תלוי באיזו תדירות מקובל.

שכר-הטרחה, גם במסלול המקוצר – ראשית, הוא נקבע בגלל הדיונים הקודמים, וגם בעקבות הערות של אנשים, לרבות לשכת עורכי-הדין, שרצו לאפשר לעורכי-דין לייצג גם במסלול המקוצר. לפי הנתונים - - -

הם יכולים לייצג בחינם.

בסדר.

מה קרה? עורכי-הדין הם עשירים גדולים. הם יכולים לעשות משהו בחינם.

קודם צריך להסביר את העובדות.

ראשית, החוק קובע במפורש ששכר-הטרחה יינתן רק כשהבקשה לסכום קצוב בלבד, לא לשטרות. רק בסכום קצוב. אם האדם מיוצג. המטרה היתה שאדם יוכל לבחור אם הוא רוצה עורך-דין או לא. למרות שבמסלול המקוצר, מטבע הדברים - - -

מה עם שטרות?

אין שכר-טרחה בשטרות במסלול המקוצר.

למרות שעולה מצב שבו אדם פשוט - - -

מה היה מספר התיק שנתתי לכם?

הוא היה תובענות.

תובענות.

מה הוא היה? שטר.

סכום קצוב.

שהוא זכאי לשכר-טרחה - - -

לא, לא שטר.

זכאי לשכר-טרחה - - -

ללא שטר.

לא היה שטר. הוא היה "תובענה" - - -

היה שטר.

לא שטר.

לא, לא, לא - - -

- - -

בניגוד לפסיקה.

איזו פסיקה? ממש לא.

החוק קובע ששכר-הטרחה במסלול המקוצר יהיה אך ורק אם האדם מיוצג, ואך ורק בתובענות בסכום קצוב.

ורק שכר-טרחה.

כן. אבל כל שטר אפשר להגיש בסכום קצוב. זה מה שעשו - - -

שמעתי אותך. לא יהיה שכר-טרחה במסלול המהיר. נקודה.

מעולה.

יהיה מיוצג על-ידי עורך-דין, יוצא מן-הכלל. עורכי-הדין יעבדו קצת בחינם. לא קרה כלום. איך נקרא המסלול שלכם?

"פרו-בונו".

שכר-מצווה.

"פרו בונו". שכר-מצווה. תעשו פעם מצוות, לא יקרה לכם כלום.

אני שמח שפעם אחת אפשר להסכים עם חבר הכנסת דוד רותם.

אני יודע. אתה גם צודק. אבל חבר הכנסת טיבי לא יסכים.

למה הוא לא יסכים?

למה? אני יכול - - -

בשבילו הכי חשוב לא להפציץ - - -

מצד אחד, הנתונים מראים שרוב האנשים ויתרו על שכר-טרחה במסלול הזה, ממילא. מצד שני, אדם פרטי שמגיש תובענה יצטרך לפעמים איזשהו סיוע בכתיבת התובענה, - -

אז זו השאלה: האם הוא יקבל סיוע משפטי.

- - ואז נשלל שכר-הטרחה פה.

את זה צריך לברר. אפשר לשאול שאלה, אדוני היושב-ראש?

אפשר לשאול כמה שאתה רוצה. רק תזכור שבשעה 11 אני בוועדת הכנסת.

גם אני צריך לצאת.

בשעה עשר וחצי יש ועדת כספים.

זה לא חשוב.

בכלל לא חשוב.

מה קורה לאזרח קטן – דווקא מאלה הנזקקים, שמהחוק המקורי היה המטרה – שרוצה לקבל ייעוץ לגבי איך הוא מגיש שטר או איך הוא מגיש תובענה בהוצאה לפועל. הרי מה הבעיה? הבעיה היא שמטרת החוק היתה מאד טובה. אבל בעצם שכר-הטרחה, בעיקר מי שנהנים ממנו, זה לא באמת האזרח הקטן. בוא נודה על האמת. זה הסיפור פה, ושלא נטייח.
עכשיו, השאלה היא מה קורה אם אזרח קטן בכל זאת צריך ייעוץ? אז אתה אומר שהוא לא יכול לשלם שכר-טרחה.

לא. אני אומר שלא ייגבו ממנו שכר-טרחה. הוא יבוא ללשכת ההוצאה לפועל, - -

יעזרו לו.

- - והם יעזרו לו. בשביל זה הם קיימים, במסלול המהיר.

אבל הוא אמור לבוא לשם אחרי התובענה.

הוא יבוא לעורך-הדין, ועורך-הדין לא יהיה זכאי לקחת ממנו כסף.

צריך לבוא עם התובענה ללשכת ההוצאה לפועל.

הוא יבוא, והם יעזרו לו לכתוב את התובענה. בשביל זה קיימת - - -

אבל אם הוא הולך לעורך-דין בעיר שדה, אוקיי? הוא גר בעיר שדה, והוא לא יודע איך להגיע להוצאה לפועל.

אתה מתכוון לחייב?

לא, הנושה.

הזוכה.

אני אגיד לך את האמת: אם זה - - -

הוא בא לייעוץ והוא אומר: אני לא יכול לשלם לך שכר-טרחה. אומר לו העורך הדין: אז לך לכל הרוחות.

לא. לשכת עורכי-הדין תוציא כלל שבהתייעצות כזאת אי-אפשר לגבות שכר-טרחה.

יש לנו גם שכר-מצווה, שאנחנו עושים את זה בהתנדבות.

תעזוב אותנו. אנחנו מדברים על מקרים - - -

שכר-מצווה זה טוב. השאלה אם זה יהיה הנוהל הרגיל.

חבר הכנסת הרצוג, גם לפני זה לא היה. אין שינוי. בעניין של שטרות וזה, לא היה שכר-טרחה - - -

אין שכר-טרחה?

אתם לא תגבו שכר-טרחה בשביל לעזור לבן-אדם למלא את הטופס.

גם בדרך-כלל זה לא קורה. בדרך-כלל, זה לא מתבצע ככה.

איך תבטיח את זה?

איך אני אבטיח את זה? דבר מאד פשוט. בוא נאמר ככה: או שהלשכה תצהיר את זה. או שמר דוד מדיוני יכין טופס, שאנשים יבואו והוא ייתן להם למלא את הטופס.

בסדר. מצד שני, הבעיה שלך היא לא זאת. הבעיה שלך שזה לא עיקר התעשייה.

הם פתחו הרי - - - כאלה.

אם לשכת עורכי-הדין מוכנה, על כל חלקיה, לאשר את זה, זה משהו אחר.

"על כל חלקיה" – אתה מבקש יותר מדי.

אולי זה יאחד אותם.

אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע – אני רואה שמונה סיעות בלשכת עורכי-הדין.

וכולם מאוחדים פה.

כולם מאוחדים פה. לכן - - -

לפחות לזכותו של עורך-הדין ברזילי אפשר לומר שהוא לא מציע סגן שר לאף-אחד.

חכה. התחלנו את הדיון. חכה.

כל דבר בעתו.

מי לא מציע סגן שר?

עורך-הדין ברזילי. עובד על זה, אבל זה לא אומר.

הוא חילק כל מה שהיה אפשר לחלק.

כן.

אדוני, אפשר להעיר, בבקשה?

משרד המשפטים רוצה להעיר. כן.

בנושא שכר-הטרחה רצינו להבהיר את העמדה שלנו. אנחנו הצגנו את ההצעה בלי שינוי בשכר-הטרחה. חשבנו שבנושא שכר-הטרחה בקשר לתובענה, יש שתי פעולות שבגינן מגיע שכר-טרחה. בשלב הגבייה בהוצאה לפועל במסלול המקוצר אין שכר-טרחה, כי הגבייה מתבצעת באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

כדי להכין את התובענה, הלשכה לא מכינה את התובענה. ואדם שצריך להגיש תובענה לא יכול לעשות את זה, בדרך כלל. הוא צריך עורך-דין שיסייע לו. הוא צריך עזרה. לכן, יש הגיון במצב הקיים שבו יש שכר-טרחה בשלב המקדמי לגבייה.
בנושא הזה אין גם הבדל בין המסלול המקוצר למסלול הרגיל. אדם שצריך להגיש תובענה, אם מגיע לו שכר-טרחה, אז מגיע לו במסלול המקוצר וגם במסלול הרגיל. אם לא מגיע לו, אז לא מגיע לו בכלל. אין הגיון להבחין בין שלב טרום הגבייה של הכנת התביעה. בין המסלול הרגיל לבין המסלול המקוצר.

טוב. הבנתי. אני אגיד לך משהו: אילו המסלול המקוצר היה באמת בשביל אנשים מסכנים. אבל מה שקרה זה שאתם הפכתם את זה למסלול המרכזי בהוצאה לפועל. כל חברות הענק.

אתה יודע מה? לי יש הוכחה כתובה שלכם, שיש גופים כמו קופות-חולים, שפעם היו מגישים 3,000 תיקים, והיום הם מגישים 130,000 תיקים.

זה לא נכון.

זה נכון. אתה נתת את הנתון הזה.

לא נכון.

לא נכון.

וגרוע מזה: כאשר במסלול המהיר הם לא מצליחים, הם גונזים את התיקים. זו שיטת "מצליח" של המסלול המהיר.

זה ממש-ממש לא נכון.

זה ממש לא נכון? אתה רוצה שאני אוציא את המכתב שלך?

תוציא את המכתב. את כל המכתב הוצאת מהקשרו. סליחה שאני אומר לך את זה.

אני הוצאתי מהקשרו. הבנתי.

אני יושב, ואתה כל הזמן אומר לי דברים לא נכונים ולא מדויקים. ואני, מפאת כבודך, לא אומר את מה שאני חושב.

אתה יכול להגיד מה שאתה חושב.

אבל, עם כל הכבוד, מאחר ואתמול העוזר של חבר הכנסת אורי מקלב אמר לי שהוא שמע את הטענה הזו ממך, ביקשתי ממר אריה כהן לפלח את כל תיקי המערכת כדי לתת את התשובה. אני מבקש שתענה עליה, מר אריה כהן. זה הכול.

אבל, אדוני היושב-ראש, אסור גם לשכוח שקופת-חולים – אם זה נכון – עד היום לא השתמשה במשרדי עורכי-דין. לכן, הם לא לוקחים שום-דבר. גם אם נניח - - -

השתמשו.

אוי, כמה השתמשו.

אם היית אומר - - - ההבדל, אז זה סימן שהם לא השתמשו.

לא. ועוד איך השתמשה.

שיטת "מצליח".

אם ככה, ההבדל לא גדול.

רגע, אדוני, אני רוצה להבין: אני מבין שהאטרקציה של המסלול המקוצר היא שאין שכר-טרחה. אני מבין כאן שבכל זאת גובים שכר-טרחה.

כן.

רק במסלול - - -

כשהבן-אדם מיוצג. לא כשהוא לא מיוצג.

לא, לא, לא. אדוני, הבאת את התיק שביקשתי - - -?

18% מהתיקים.

כיוון שהוא מיוצג, מבקשים ממנו לוותר.

את התיק שביקשתי, הבאת?

כן.

איפה הוא? תן לי אותו.

בבקשה.

שלחנו לך גם מכתב מפורט.

לא את המכתב המפורט. אני - - -

והתיק אצלו.

אנחנו מוכנים גם להסביר.

תובענות.

זה תיק תובענות.

אני רק מבקש, אדוני היושב-ראש, שתסבירו את הדברים לאנשים שאינם עורכי-דין. אני לא מבין את זה. גם חברי - - -

צודק.

אנחנו חשבנו שדוקטורים מבינים - - -

תעשה לי טובה, תפסיק לקשקש בשכר-טרחה. 708, על כמה חוב? זה 700 שקל.

אבל זה מה שהמחוקק החליט.

בסדר. המחוקק החליט.

זה מה שהמחוקק החליט.

אין בעיה. אז לא יהיה יותר דבר כזה.

מקובל.

בסדר. לפי טענתך, שכר-הטרחה גבוה מדי. הטענה הזאת סבירה.

לא יהיה שכר-טרחה.

אבל מי שקובע את שכר-הטרחה, זאת לשכת עורכי-הדין. רק צריך לשים את זה על השולחן.

לא יהיה יותר שכר-טרחה במסלול המקוצר.

- - -

צריך רק לומר שאני ביררתי עם הרשות, ואני מבין ש-18% מהתיקים הם עם שכר-טרחה. זה נכון?

כן.

זה הסיפור?

כן.

18% מהתיקים.

וזה בתור התחלה.

- - -

וזה עוד בתור התחלה. כאשר יהיו עוד חברות, יהיה יותר.

- - - רגילה, שזה מתנהל לא ברשות האכיפה והגבייה. אחר-כך, שכר-הטרחה הזה מתגלגל. יש - - - כשכר-טרחה שגובים על הטיפול שם. ככה אני מבין.

לא. לא.

על התביעה.

רגע, רבותיי.

אני רוצה להסביר לך - - -

אני לא רוצה לתת לך כלום, אוקיי? אתה מוכן לשבת בשקט?

מכפישים את משרד המשפטים, ואת אנשי רשות האכיפה והגבייה.

מכפישים את משרד המשפטים. בוא נאמר ככה: וזה עוד בחסד.

ואני רוצה שנייה להסביר.

ועוד בחסד. אתה מבין?

- - -

לא, לא, - - - בזכות דיבור.

ואנחנו צריכים להתנצל על שהבאנו משהו טוב לאזרחים.

אתם לא הבאתם שום דבר טוב לאזרחים.

אז אני מרגיש שיש כאן חוסר הבנה.

אתם בניתם איזה קונגלומרט ענק, וזה הכול.
רבותיי, עכשיו אף-אחד לא מדבר בלי לקבל רשות דיבור, מרגע זה ואילך. ברור לכם? כי אחרת, לא יהיה לי פרוטוקול.

אני רוצה לחזור לנתונים שביקשתם.

מה?

ביקשתם את הנתונים.

כן.

אז אני רוצה לומר ככה: קודם, אחד מעורכי-הדין - - - פה, שהוא מחזיק למעלה מ-12,000 תיקים של "שירותי בריאות כללית". כאשר - - -

דרך אגב, מאיפה אתה יודע, מר כהן?

רגע, רגע, סליחה. תגיד, למה אתה קופץ? אתה יודע שמתרגזים בדרך-כלל רק על האמת.

לא, לא מתרגזים. להיפך. מאיפה יש לו את - - - הזה?

מ-1983 נפתחו תיקים על-ידי "שירותי בריאות כללית". ויש לי את הכמות שבאמצעות עורכי-דין בלבד: עד ה-1 לאוגוסט 2009 נפתחו 126,831 תיקים על-ידי "שירותי בריאות כללית", על-ידי עורכי-דין בלבד. משנת 2009 נפתחו במסלול המקוצר 9,195 תיקים על-ידי "שירותי בריאות כללית". כל שאר התיקים נפתחו על-ידי עורכי-דין, והם קיבלו שכר-טרחה אל"ף ושכר-טרחה בי"ת כדין.

טוב. יופי.

מה זה "שכר-טרחה אל"ף, ושכר-טרחה בי"ת"?

זה קבוע בחוק.

אתה לא יודע? בהוצאה לפועל - - -

מה, הוא כל יום בהוצאה לפועל?

תדע לך, בכל פעם שעורך-דין עובר בהוצאה לפועל ליד הלשכה, שכר-הטרחה - - -

לא. שכר-הטרחה זה שכר-טרחה שקובעת לשכת עורכי-הדין. חוק ההוצאה לפועל קובע שחייבים לפעול לפיו. שכר-טרחה אל"ף, זה שכר-טרחה על פתיחת תיק בהוצאה לפועל.

אל תעשה את עורכי-הדין שודדים.

אני לא עושה את עורכי-הדין שודדים. אני עושה אותם? הם נולדו כאלה.

- - -

שכר-טרחה אל"ף הוא שכר-טרחה - - -. שכר-טרחה אל"ף זהה גם במסלול הרגיל וגם במסלול המקוצר, כי הוא על פתיחת - - -

- - -

שמעתי אותך. תודה רבה לך. אני לא אתן לך. אתה גם רוצה לנהל את הישיבה? טוב.
אוקיי, בבקשה, רבותיי, אני מקריא את הסעיף האחרון.

הסעיף האחרון הוא גם תיקון שיושב-ראש הוועדה ביקש: תיקון לסעיף הדיווחים. בגלל שמאריכים את הוראת השעה, ובמיוחד רוצים לראות פה שאכן פניכם אל הציבור הרגיל, אז הוספנו עוד כמה פרמטרים בסעיף הדיווח: מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול המקוצר, ואשר הזוכה בהן היה מיוצג על-ידי עורך-דין; מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול המקוצר, אשר הזוכה בהן לא היה מיוצג; מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול המקוצר, ואשר הזוכה בהן הוא אדם פרטי, ושיעורן מבין כלל הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול המקוצר.
מהפיילוט בעצם ראינו שהנגישות למסלול היתה מקרית. מי שבמקרה ראה וחשב שקיבל שירות טוב, המשיך לבוא. אבל לאזרחים פרטיים אין הרבה תיקים בהוצאה לפועל. אז גם אם מישהו היה מרוצה, למי הוא ימליץ בדיוק על המסלול הזה? מה שאומר שאתם צריכים להגביר את הנגישות למסלול הזה לציבור הרגיל.

אנחנו נפרסם.

כן.

הסעיף האחרון הוא סעיף תחילה. בגלל שהוראת השעה פוקעת בתאריך מסוים, החוק הזה יימשך מאותו תאריך.

"בנקים – לא מעל החוק", מי זאת? כן, גברתי. מה את רוצה להגיד לנו?

תודה רבה. אני באתי הנה לייצג קבוצה של 1,048 חברים, שחלקם נפגעי בנקים והוצאה לפועל – שיתוף פעולה מוצלח.

מה שמך?

שמי אליסה דברה.

ואנחנו, מצד אחד, מברכים על ההליך המקוצר, ועל תיקון מספר 39. מצד שני, אנחנו אומרים שיש הרבה בעיות שהתיקון לא מכסה אותם. אבל במסגרת התיקון צריך לשים לב לכמה דברים: אל"ף, דובר כאן כבר, על-ידי כבוד היושב-ראש, על שכר-טרחה שבכל זאת מתגנב בין השורות. וגם צריך לשים-לב שלמרות ניגוד העניינים עם לשכת עורכי-הדין, לשכת עורכי-הדין הפנתה את תשומת-הלב על חיוב בשכר-טרחה גם כשזה במסלול המקוצר.
דבר נוסף שאנחנו מצאנו לנכון להעיר הוא שישנם תשלומים לספקים חיצוניים, ובמקום הזה יכול להיות מצב שגם במסלול המקוצר החייב ייצא בשן ועין, ויחייבו אותו בהוצאות לא לו. לכן, נבקש - - -

- - -

סליחה, יכול להיות שאני טועה. אינני עורכת-דין, ואני לא כל-כך בקיאה. אבל תרשו לי להביע את דעתי בשם 1,048 אנשים.
אנחנו חושבים שצריך אולי לתת סמכות לשר המשפטים לקבוע תעריף מרבי. לא מקובל, זה בסדר. אנחנו חשבנו כדי שלא יהיה מקום שבו אפשר יהיה לחייב את החייבים, שהם, בסך-הכול, אנשים נורמטיביים ולקוחות מזדמנים של ההוצאה לפועל.
הדבר הנוסף שחשבנו עליו הוא שצריכה להיות שקיפות. כרגע, אין שקיפות, וחוסר השקיפות פוגע מאד בחייבים. אין דיווחים שלציבור יש נגישות אליהם. כך אנחנו חווים את זה, מצדנו.

הדיווחים, לפי המסלול המקוצר בחוק הזה, מתפרסמים באתר האינטרנט של ועדת חוקה, חוק ומשפט.

אני מאד שמחה.

וגם של רשות האכיפה והגבייה.

תודה. זה כבר טוב.

הרשמים לא נהנים מהרבה סמכויות. אבל אולי אפשר לשקול, אם תרצו, לתת לרשמים אפשרות להקל על הוצאות למיניהן שמתגלגלות על החייבים, כדי לצמצם את היקף התיקים.

אין הוצאות בתיקים האלה.

אין הוצאות. יש אגרה.

ההוצאות הן במסלול הרגיל, ולא המקוצר.

אוקיי. בכל זאת, הרבה פעמים מצאנו שתאגידים מצליחים להכניס הוצאות של שכר-טרחה או הוצאות גבייה למיניהן, ולהעמיס על התיקים.

במסלול המקוצר?

גם במסלול המקוצר. אני מצטערת שלא הבאתי את הדוגמאות איתי. אבל מצאנו דוגמאות כאלה.

ובנוסף, אנחנו רוצים לומר דבר כזה: יש תקלות רבות במסירת הודעה לחייב. יש תקלות רבות. בוודאי אתם מודעים לתקלות האלה. היינו רוצים להמליץ לוועדה, אם אפשר, לקבוע מועד מסירת הודעה לחייב ביום שבו סניף הבנק שלו קיבל הודעת עיקול. ומאז לאפשר לו, אם אפשר, 21 ימי עסקים בכדי להסדיר את החוב, לפני שהוא נכנס לסחרור.

התקלה בגלל השיטה, או בגלל הבירוקרטיה?

זה לא בחוק הזה.

זה לא קשור למסלול - - -?

זה לא קשור למסלול המקוצר. זה קשור לבעיות - - -

בירוקרטיה.

כלליות.

לא. אינהרנטיות של רשות האכיפה והגבייה.

הוצאה לפועל.

כן. אנחנו מכירים את זה. זה לא חדש.

אז אני מודה לכם שהקשבתם לי.

תודה.

רבותיי, למישהו מחברי הכנסת יש איזושהי בעיה, או שאפשר להצביע?

אני רוצה לשאול אותך, את היועצת המשפטית: האם על הבסיס העובדתי יש תמימות דעים? הבסיס העובדתי שבעצם, המסלול המקוצר חוסך הוצאות מיותרות - - -

אמור לחסוך. כן. הוא אמור לחסוך.

זה בטון?

הוא אמור. בטון – אין בטון - - -

"אמור"? מה זה אמור?

הוא אמור לחסוך. בוא נאמר ככה: אני מצאתי שפתאום יש תיקים, אתה מבין? מספרים לי סיפורים שזה תובענות, אז יש פתאום שכר-טרחה.

אדוני, אם אפשר - - -

את יכולה להגיב למה שאת רוצה. בבקשה.

אני רוצה להגיב לעניין הזה. כי זה יוצא כאילו הצגנו נתונים שגויים, וזה לא נכון.

כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, החוק מאפשר, או החוק קובע, זכאות לשכר-טרחה אל"ף בתיקי תובענות. כשאנחנו הצהרנו לוועדה והבאנו נתונים, אמרנו שעל-אף הזכאות הזאת, לזוכים מיוצגים בתובענות, במרבית התיקים מוותרים על הזכות הזו לקבל שכר-טרחה אל"ף, כך שאחוז מאד נמוך מהזכאים גם דורשים את שכר-הטרחה – כלומר, 19%. לא אמרנו שכל הזוכים בתובענות מוותרים על שכר-טרחה אל"ף.
אדוני הציג לנו תיק, שהוא בין התיקים שלא נמצאים בין אלה שוויתרו. ואגב, אני חייבת לומר שגם בין אלה שלא ויתרו, הם נתנו זכות לוותר על שכר-הטרחה במהלך חיי התיק אם מגיעים להסדר. והתיק שאדוני הציג הוא תיק כזה שלא הצליחו להגיע עם החייב להסדר, ועל-כן ויתרו. אין - - -

והכלל הוא שמוותרים.

- - - חוק.

81% מוותרים.

בוא נאמר ככה – הכלל הוא, איך אמרו לי: חותמים על הסכמה שבעצם ההוצאה לפועל רשאית לוותר בשבילם.

נכון.

זה לא נכון?

הם מוותרים - - - שהתיק נפתח - - -

כן, בוודאי. אוקיי. אז אני צריך לסמוך על ההוצאה לפועל בזה.

וזה בחוק.

התיק נפתח ללא שכר-טרחה. הם מוותרים מראש. ושוב אני מזכירה שמדובר בשכר-טרחה - - -

אז אני לא רוצה שום דבר. אני רוצה לקבוע בחוק שלא יהיה שכר-טרחה במסלול המקוצר. נקודה.

אדוני, אם אתה תפגע בו - -

שאני אפגע בו, זה מי שיש לו - - -

- - זה דווקא הזוכים הפרטיים הקטנים. כי הזוכים המוסדיים ממילא אנחנו רואים שהם מוותרים ברובם. אדוני, אז מי שייפגע מהכוונה הזו, - - -. אנחנו לא מרוויחים מזה כלום.

בואי נאמר ככה: הדאגה שלכם לאזרח הקטן, פשוט מעוררת בי – אני מוכרח לומר – השתאות קשה מנשוא. פשוט קשה מנשוא, הדאגה שלכם לאזרח הקטן.

מה רע בזה?

אין שום דבר רע בזה. מי שאל מה רע בזה?

אני שאלתי מה רע בזה.

אין שום דבר רע בזה, אם זה רק היה אמת.

זה לא עובד.

רבותיי, חברי הכנסת, יש מישהו שיש לו עוד שאלות? כן, אדוני.

האמת היא שניסחת את זה כל-כך יפה, וכמעט שאין מה להוסיף בהיבט הדאגה של כולם לאזרח הקטן. אבל סליחה שאני חוזר על עצמי, למי שהיה פה בדיון הקודם. אנחנו צריכים לזכור שיש פה דאגה לאזרח קטן, או לכמה אזרחים קטנים, מאד מסכנים, הידועים בשפת העם כטייקונים. אנחנו מאד דואגים להם, כי אנחנו רואים את התספורות שהם נדרשים לעבור, וכמה קשה להם - - -

תעשה לי טובה, עזוב אותי מהטייקונים עכשיו. מה אתה מכניס לי פה את הטייקונים?

חבל שהם לא פה. אני רק רואה את הנציגים שלהם פה. כשאני רואה את הנציגים שלהם פה, אני מתחיל לדאוג.

אדוני היושב-ראש, זה ברור לנו שהמסלול המקוצר נועד בעיקרו – ואני מבין שרואים את זה, פה, בדברי ההסבר להוראת השעה מלפני חמש שנים – נועד לעזור לאזרח הקטן, שחייבים לו כסף. לא נועד לעזור לאזרח הקטן-הגדול שחייבים לו כסף.
ולכן, אני מציע – אדוני היושב-ראש, אתה נשמע לי לא מרוכז בי כרגע.

אני מרוכז בך מאד.

- - -

לא, יש לי בעיה. בוא נאמר ככה: אני גם מסוגל לחשוב על הטייקונים, וגם עליך.

כי אנחנו, הגברים, בדרך-כלל, יש לנו בעיה בחלוקת קשב. אני מודה. זו בעיה אינהרנטית. אז זו עוד הוכחה שנשים טובות יותר. וזה לא היה - - -

אתה תגיד לו - - - היו פה לפני שבועיים. כבר עשינו ככה - - -

לענייננו – אני חושב שכדי שנוכל להמשיך במסלול הזה, שיש לו תכלית ראויה, אמיתית, לטובת אותם בעלי עסקים קטנים ובעלי חוב קטנים, אני חושב שההצעה שלך להמשיך את החוק לתקופה נוספת, קצובה, היא הצעה נכונה. בהחרגה של אותם אזרחים קטנים, הידועים בתור טייקונים. בין אם נעשה את זה על-ידי זה שנקבע שחברות ציבוריות לא יוכלו להיכנס במסגרת החוק כבעל חוב, ובין אם נקבע שתהיה מכסה – בדומה לתביעות קטנות – שלא יהיה ניתן להגיש יותר מ-20 תביעות בשנה. אני הגשתי הסתייגות, בטח ראית.

ראיתי את ההסתייגות שלך.

אני חושב שזה נותן מענה לכל הקשת. מאפשר לנו להמשיך במסלול הזה. אם נראה בתום התקופה - - -

חבר הכנסת צלנר, אני אגיד לך מה מפחיד אותי: אותם אזרחים קטנים, טייקונים, שאתה מדבר עליהם, הם ימשיכו להגיש תיקים במסלול הרגיל. אני, שאני חייב – אתה מבין? כי מה שקרה זה שהחתימו אותי על איזה טלפון מצ'וקמק שלא עובד. בסופו של דבר, אני חייב 500 שקל, - -

ותשלם עוד כסף.

- - וזה יגיע ל-5,000 שקל.

בוא נגביל את זה. מצוין. אבל אתה לא - - -

מה תגביל את זה? אני לא מבין.

- - -

למי?

זה לנהוג בחוסר שוויון.

אני לא ביקשתי את ההערות שלכם עכשיו.

אני רוצה להדגיש: אני חושב שהמחשבה של משרד המשפטים, של לפתור בעיה על-ידי יצירת בעיה אחרת, היא מחשבה לא נכונה. זה שיש בעיה במסלולי ההוצאה לפועל, אין חולק גדול ממני. זה שעורכי-הדין הם אחת הבעיות הרעות של מדינת ישראל, ובכלל של החברה המערבית – כעורך-דין אני אומר שאין ספק. - - - דווקא בהיבט הזה.
אבל אם אנחנו מדברים עכשיו על ההיבט של המסלול המקוצר – אני בטח לא נכנס לסוגיות של ניגוד עניינים, ולסוגיות של פרטיות שעלו קודם, ברגע שיש לנו הגבלה – אני נכנס למהות עצמה. בסופו של יום, החוק הזה נועד לעזור לבעל החוב החלש, שקשה לו לגבות את החוב - - -

חבר הכנסת צלנר, אני אגיד לך מה: אני הולך לתקן את ההצעה שלי, - -

איזו מהן?

- - שמי שהגיש יותר מ-20 תיקים, לא יהיה זכאי לשכר-טרחה.

בדיוק.

עד 20 תיקים – הנה, אתה רואה? כיוונתי לדעתך, חבר הכנסת חנא סוייד.

אני רציתי בדיוק להציע את הדבר הזה. אדוני היושב-ראש, תראה: במסכת הדיון כאן נשמעו הרבה טענות, במיוחד מצד עורכי-הדין, על הטייקונים. אני חושב שזה שימוש ציני בעניין הטייקונים. מה, אם הטייקונים שותים חלב, אז מייבשים את הפרות? זה טיעון ציני, לדעתי.

חברות גדולות צריכות לוותר. אם הן רוצות להשתמש במסלול הזה, לוותר על שכר-הטרחה.

טוב. חברת הכנסת רחל אדטו, מה רצית לשאול? אנחנו קוברים, כן. אנחנו דוחים את הקבורה. הוא קיבל את הטענה שלי שצריך לפנות לכל אחד.

הבנו. אנחנו הבנו למה התכוונת.

מי שלא הבין - - -, שיקרא בעיתון.

איך יש לכם זמן לקרוא עיתונים בלילה?

גם אתה צריך להבין.

במקום לעבוד, אתם קוראים עיתונים?

אני רוצה שתסביר לי איך חל התיקון הזה עכשיו לגבי קופות-החולים, שיש להם את כל אלה שחייבים להם 120 שקלים, 200 שקלים – החובות הקטנים האלה – שמסיבות כאלה ואחרות לא משלמים.

הם לא יוכלו לקבל שכר-טרחה, אם הם ילכו במסלול המקוצר. בסדר?

הוגן. enough fair.

תגיד לי עוד פעם.

הם לא יקבלו שכר-טרחה - - -

מי זה? עורכי-הדין של הקופה - - -?

את מי זה כולל? אתה יכול להסביר?

המחלקות המשפטיות של קופות-החולים, את מבינה? עד היום המחלקה המשפטית היתה מגישה את התיקים, והיו גובים שכר-טרחה. לא יהיה.

נכון. זה צודק.

ואותו חייב ישלם את ה-220 שקלים - - - למיון, בלי התוספת מסביב.

שישלם את ה-220 שקלים, וזה הכול. נכון.

אז זה בסדר.

כן, אדוני. בבקשה. מי אתה?

מכר שלך.

אזרח - - -

אני יודע. זו הבעיה שלי. אתה מבין? הרי בוא נאמר ככה: כפי שאתה יודע, הרי העובדה שיש לי עורכי-דין מכרים, בגלל זה אני נלחם נגד ההוצאה לפועל. אם אתה עוד לא שמעת את זה, כדאי שתשמע את זה. נכון מר מדיוני?

אני מסכים.

הנה, מר מדיוני אומר - - -

אתה חושש ששלושתנו נגדך, כשאתה בניגוד אינטרסים.

אני תמיד בניגוד אינטרסים בחיים שלי.

דרך אגב, הוא כל הזמן בניגוד אינטרסים איתי, והוא מתפקד לא רע.

בוא נשאיר רגע את חוש ההומור בצד, כי הנושא רציני מדי.

איזה חוש הומור? מר מדיוני טוען את זה בפני כל העיתונאים.

אני לא רוצה להתייחס לגופו של איש. אם מישהו נמצא פה בניגוד עניינים, הרי זו רשות האכיפה והגבייה.

בדיוק.

תראו מה קורה פה. אני אתן על זה חצי דקה. כבוד היושב-ראש, שתי דקות.

מה שתי דקות? יש לך דקה לגמור.

נו, באמת.

אתה לא חייב לדבר. חברי הכנסת כבר יודעים איך מצביעים.

תראה, יש לך חסרון אחד מני רבים, שהוא: אנחנו היינו ביחד במהלך כל הרפורמה של ההוצאה לפועל. אתה ישבת איתי פה, בחדר, כאשר שמענו את הפעם הראשונה שהגישו את הצעת החוק למסלול המקוצר. הכוונה אז היתה לאפשר, ואתה זוכר, לבעל המכולת הקטן – ככה הציגו את זה - - -

אולי פתרנו את הבעיה הזאת.

לא, לא פתרנו. אני אומר לך למה: קודם-כל, לגבי שכר-הטרחה, פשוט להחריג את התביעות של סכום קצוב, של תיקון 24, בכלל מהמסלול המהיר, ואז לא תהיה בעיה של שכר-טרחה. גם לא מתאים שתביעות בסכום קצוב ייפתחו במהלך המסלול המקוצר. זה קודם-כל.

זה מה שהוא עושה. מה אתה רוצה?

תודה.

יש תיקון להצעה הזאת. היושב-ראש עכשיו תיקן אותה.

בסדר.

תראה, אנחנו חושבים שרשות האכיפה והגבייה נמצאת בניגוד עניינים מובנה.

שמעתי אתכם. קיבלתי - - - ממר חיים זקס על זה אתמול, בערב. ואתם, הבוקר, בשעה 9:15, חשבתם שאתם יכולים לשלוח לי תגובה לתגובה. אז אם אתם חושבים, בלשכת עורכי-הדין, שאני בשעה 9:00 בבוקר יתעסק עם הדברים שלכם, יש לכם טעות חמורה.

אני רוצה למצות בדקה: אם אנחנו רוצים לעשות את זה בהוראת שעה לתקופה קצובה – למרות שארבע שנים זה הרבה, אבל זו תקופה קצובה. זאת אומרת, אפשר לדון בזה מחדש – למה לא לעשות בתקופה הזאת, כהצעת ההסתייגות של חבר הכנסת המכובד, צלנר, עם הגבלה? בתביעות קטנות, דרך אגב, זה חמש. פה זה 20. האם מישהו יכול להעלות על הדעת - - -

תגיד, אתה לא מקשיב?

שנייה, אדוני היושב-ראש.

לא, לא. אתה יודע מה הבעיה שלך?

אחת מני רבות.

שאתה לא רק עורך-דין, אלא אתה גם לא מקשיב למה שאני אומר.

אתה אמרת שלא יהיה שכר-טרחה מעל 20. אני אומר להגביל.

אני אמרתי שלא יהיה שכר-טרחה מעל 20.

את זה הבנתי. אני כן מקשיב.

עד 20.

אני אומר לא להגיש בכלל מעל 20. למה?

זו הסתייגות של חבר הכנסת צלנר. - - - עליה.

אני רוצה לנסות לשכנע אותך. אתה פתוח לשמוע.

מה אותי? אני לא מבין. יש פה עשרה עורכי-דין, מה אתה רוצה ממני?

הרי אתה גם קול. אתה מצביע.

אני לא מצביע בכלל.

אני משווה לתביעות קטנות: האם מישהו יעלה על הדעת שבתביעות קטנות יגיע תובע למזכירות, והמזכירות תדריך אותו איך להגיש תביעה נגד הנתבע? לתת לו עדיפות. המדינה תיזום, תסביר לו, תייעץ לו, תגיש לו, תדריך אותו, כנגד הנתבע האחר. יעלה על הדעת? זה משהו, לדעתי זה הזוי.

אז אולי גם במסלול הרגיל.

סליחה.

אני מזכיר גם את מה שאמרתי בפעם שעברה, שכולם אומרים: הסיסמה היא כביכול שכר-הטרחה.

אתה לא מקשיב לי. חבל.

בסדר. כל השאר מקשיבים.

המסלול הרגיל מאפשר - - -

תודה רבה. שמעתי אותך.

רק - - - אחת.

תודה. לא, לא. נגמרה לך המילה. תודה רבה לך, אדוני. לא. אני עכשיו עובר להצבעה, רבותיי.

- - -

סליחה, אתה רוצה לדבר, אני יודע. אבל אני לא נותן לאף-אחד לדבר עכשיו.

אבל אולי זה משהו חשוב יותר מכל מה - - -

יכול להיות שזה מאד חשוב. אבל אני לא נותן לך זכות דיבור.

כי אתה - - - על מה אני רוצה לדבר, כי זה נושא מאד כואב.

אני לא נותן לך זכות דיבור.

אבל אני חושב - - -

רבותיי, אפשר לעבור להצבעה. אני עובר להצבעה.

אתה רוצה שאני אוציא אותך?

אם תרצה - - -

אם לא תשב, אתה תהיה בחוץ.

אז זה העניין, שלאנשים כמוני אין כוח ומוציאים אותם.

יכול להיות. אם לא תשב, אתה תהיה בחוץ.

- - -

חברים יקרים, אני שואל שאלה: מי בעד - - -

רגע, לפני זה יש הסתייגות אחת.

כן, יש הסתייגות אחת.

עוד לפני שמצביעים על החוק, הסתייגותו של חבר הכנסת צלנר, שכל המסלול הזה יחול אך ורק על כאלה שמגישים פחות מ-20 תיקים.

עד 20 תיקים.

עד 20 תיקים.

אתה - - -

- - -

לא, לא. - - -

לא, לא את זה. על שכר-הטרחה.

לא. - - - על שכר-הטרחה.

יש הבדל גדול מאד.

רבותיי, חבר הכנסת צלנר רוצה שמי שיש לו יותר מ-20 תיקים, לא יוכל להגיש במסלול המהיר.

בכלל.

כלומר, אנחנו יכולים לעזור לבעלי החוב הקטנים, ולא עוזרים לטייקונים.

ומה עם החייבים? מה עם החייבים?

החייבים ישלמו - - -

- - -

רבותיי, רבותיי, מי שרוצה - - -

אתם מדברים רק על הזכאים.

האזרחים ישלמו יותר.

תודה רבה לך. מי שרוצה - - -, שימשיך לצעוק.

החייבים ואחרים – החוק הזה עוזר לאנשים להחזיר את החובות שלהם, לחייבים, לאנשים המסכנים.

תודה רבה.

סוללה של עורכי-דין יש פה. כאילו, איזו מלחמה אתם עושים? על מה אתם נלחמים? על שכר-הטרחה שלכם? - - - דואגים לשכר-טרחה. תראו איזו התגייסות מוחלטת יש פה. החייבים - - -

חברים, אני עובר להצבעה.

מה זה הדבר הזה?

רבותיי, אני עובר להצבעה על ההסתייגות.

שהחייבים יהיו מול העיניים שלכם. לא אף-אחד.

אני עובר להסתייגות של חבר הכנסת צלנר. מי בעד ההסתייגות?

אולי תחדד את - - -?

ההסתייגות של חבר הכנסת צלנר אומרת שמי שיש לו יותר מ-20 תיקים בשנה, לא יוכל לפתוח אותם במסלול המהיר.

אבל זה מה - - -

לא, לא - - - שכר-טרחה. הוא מדבר על אפשרות לפתוח.

- - -

- - - כמו בתביעות קטנות?

אתה מוכן לשבת, או שתהיה בחוץ?

אפשר בבקשה להתייחס להסתייגות בקצרה, מנקודת המבט של החייבים?

לא.

רבותיי, מי נגד ההסתייגות?

הצבעה
בעד ההסתייגות של חבר הכנסת יובל צלנר – מיעוט
נגד – רוב

נמנעים – אין
ההסתייגות נדחתה

תודה. ההסתייגות לא עברה, והיא תעלה למליאה.

- - -

היא לא עברה כי אנשים הצביעו נגדה. מה אתה רוצה שאני אעשה?

לא. הצביעו בעד שלושה.

תסלח לי, אתה מוכן לא לעזור לי?

אדוני היושב-ראש, שלושה הצביעו בעד, ואחד נגד.

רבותיי, בואו נבדוק עוד פעם. מי בעד?

הוא הצביע בעד - - -. אין - - -

לשכת עורכי-הדין לא יכולה להצביע.

אדוני היושב-ראש, לא הבנתי את עמדתך. לא אמרת - - -

- - - הוא רוצה - - -

מה?

- - -

אני רוצה שיעלה את זה למליאה. אני רוצה לאפשר לו להעלות את זה למליאה. לא חשוב.

רבותיי, מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת צלנר, ירים את ידו.

חברת הכנסת אדטו גם בעד.

שניים.

מי שאיננו, אי-אפשר לספור.

לא, לא. איננה, אז תודה רבה.

אין דבר כזה.

רבותיי, מי נגד ההסתייגות?
הצבעה
בעד ההסתייגות של חבר הכנסת יובל צלנר – 2
נגד – 3
נמנעים – אין
ההסתייגות נדחתה

שלושה. יאללה, ההסתייגות נפלה והיא תעלה למליאה.

רבותיי, מי בעד החוק בנוסח שאני הצעתי? נא להרים את היד.

חבר הכנסת צלנר, שכחת להרים את היד.

נגד. מה?

בעד החוק, כפי שאני הצעתי אותו.

אני נגד.

מה אתה נגד? אז תרים את היד. הבנתי. אוקיי. תודה רבה.

הצבעה
בעד הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 39)(הוצאה לפועל במסלול מקוצר), התשע"ב-2012 – 6
נגד - 1
נמנעים – אין

שישה בעד. אחד נגד.

תודה רבה, רבותיי. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:42.>