PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
03/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 644>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ב (03 ביולי 2012), שעה 11:00

<תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון) (תיקון), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
יצחק הרצוג

>
יוסי גור - ר' היח' לכלכת התקשרויות ופרויקטים, משרד הביטחון

דניאלה לותן - ר' היח' לבקרת הרכש, משרד הביטחון

דינה בנרי - עו"ד, לשכת יועמ"ש, משרד הביטחון

שני בן איבגי - עו"ד, לשכת יועמ"ש למערכת הביטחון, משרד הביטחון

סא"ל לילך מושייב - ר' ענף התקשרויות מכירות והתייעלות אט"ל, משרד הביטחון

סרן יונתן לוינשטיין - ס' יועמ"ש אט"ל לחוזים, פרקליטות צבאית, משרד הביטחון

אביב בן שימול - רכזת משרדים כלכליים במנהל הרכש, משרד האוצר

אפרת פרוקצ'יה - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

אורי שאשא - רפרנט באגף החשבת הכללית, משרד האוצר

חנן ארליך - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נעמה מנחמי

דורית ואג

ירון קוונשטוק
<תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון) (תיקון), התשע"א-2011>

אני פותח את הישיבה. תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון)(תיקון). משרד המשפטים, מישהו רוצה לדבר פה? כן, בבקשה, אדוני.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אנחנו ממשרד הביטחון. אני ראש היחידה לכלכלת התקשרויות ופרויקטים באגף התקציבים. הממשלה החליטה ב-2006 להקים ועדה משותפת למשרד הביטחון ולמשרד האוצר, במטרה להתאים ככל הניתן את תקנות מערכת הביטחון לתקנות של האוצר.

כידוע הכנסת תיקנה תקנות מיוחדות להתקשרויות של מערכת הביטחון, שהן שונות מהתקנות של האוצר. הוקמה הוועדה הזאת, הוועדה הגישה את מסקנותיה בתחילת פברואר 2009. אני ריכזתי את עבודת הוועדה מטעם משרד הביטחון, ואם אני יכול להגיד בנימה אישית, זה התחיל די בחשדנות בין שני הצדדים אבל לאט לאט למדנו להכיר אחד את השני ונפרדנו כידידים.
בעקבות הגשת מסקנות הוועדה משרד הביטחון הגיש הצעה לנוסח לתיקון התקנות. ההצעה עברה כמובן דרך משרד האוצר, דרך משרד המשפטים, והוגשה לכנסת על-ידי שר הביטחון, כאשר שר האוצר מאשר שעל-פי החוק קוימה אתו חובת ההתייעצות. והנה, אנחנו מביאים בפניך את התקנות לאישור.

מזל ששמנו לב ששכחתם לשלוח את חובת ההתייעצות, והיינו צריכים לחזור אליכם.

סליחה?

שר הביטחון לא שלח את האישור על חובת התייעצות. כשראינו את זה החזרנו לו את התקנות, ואז הוא שלח את חובת ההתייעצות.

אולי תסבירו לנו מה עיקרי התיקון שלפנינו, לפני שנתחיל לקרוא אותו.

עיקרי התיקון מפורטים בדברי ההסבר. עיקרי התיקונים: צמצום אפשרות השימוש בעילות פטור ממכרז על-ידי הוספת תנאים לפטורים, על-ידי הוספת חובת פיקוח נוספת, על-ידי צורך באישורים של מנכ"ל משרד הביטחון.

מי גברתי?

אני גמלאית של משרד הביטחון, שבזמנו טיפלתי בנושא, לפני פרישתי.

זה המחלקה המשפטית או הביקורת? מי נמצא פה מטעם משרד הביטחון?

המחלקה המשפטית והיועץ הכלכלי.

והרוכש העיקרי.

מנה"ר.

מנהל הרכש, אוקיי.

ונציגי צה"ל.

אתם רוצים שאקרא פה מה שכתוב בדברי ההסבר? זה פשוט מסכם את התמצית.

לא, לקרוא אנחנו יודעים. רק תסבירי לנו מהם עיקרי התיקונים.

עיקרי התיקונים זה צמצום פטורים על-ידי הוספת תנאים נוספים: הוספת פיקוח יותר הדוק מצד מנכ"ל משרד הביטחון, שינוי הסכומים המקוריים – הסכומים הנקובים בתקנות שנקבעו כשהתקנות הותקנו לראשונה בשנת 93', אז הם שונו בהתאמה למדד ולסכומים שנקובים בתקנות האוצר; שיפור ההליכים התחרותיים, בעיקר לגבי מכרז מיוחד, שזה שילוב של מחיר עם איכות; שינויים בתהליכי עבודות ועדת המכרזים וועדות הפטור.

אני לא מבין, למה משרד הביטחון צריך נהלים שונים מכל יתר משרדי הממשלה?

קודם כול, הכנסת החליטה על זה עוד בתחילת שנות ה-90'. היקף הפעילות של משרד הביטחון והאינטנסיביות של הפעילות שלו שונה מאשר יתר משרדי הממשלה.

מי האדון?

אני ראש היחידה לכלכלת התקשרויות באגף התקציבים של משרד הביטחון, לשעבר מה שהיה היועץ הכלכלי של משרד הביטחון שאוחד עם אגף התקציבים.

האינטנסיביות של הפעילות של משרד הביטחון שונה מאשר משרדי הממשלה האחרים, גם מבחינת כמויות הרכש, גם הדחיפות של הרכש וגם המאפיינים של הרכש, ולכן הכנסת גם הכירה - -

החוק.

- - בכך שצריך לתקן תקנות נפרדות. דרך אגב, הוועדה המשותפת לנו ולאוצר בסופו של דבר הכירה בעובדה שמשרד הביטחון שונה וייחודי. גם הממשלה הכירה, ולא התבקשו לבטל את תקנות משרד הביטחון אלא להתאים אותן ככל הניתן לתקנות של האוצר. ולכן יש לנו תקנות נפרדות.

מה הפערים ביניכם לבין התקנות הרגילות, המקובלות, של האוצר?

בעצם המסלול הוא שונה.

המסלול הוא שונה, נכון. מסלול הרכש במשרד הביטחון הוא שונה מאשר מסלול הרכש באוצר. אולי אנשי האוצר יכולים להרחיב יותר לגבי מסלול הרכש, אבל ככל שלמדתי במסגרת דיוני הוועדה, במשרדי הממשלה האחרים, לנושא רכש מקימים מן ועדת מכרזים אד-הוק לכל נושא ונושא, שמטפלת בנושא מתחילתו ועד סופו.
במשרד הביטחון זה שונה. במשרד הביטחון קודם כול יש הפרדה בין צה"ל שהוא הגוף שדורש את הרכש/שירותים הזה, ובין משרד הביטחון שהוא הגוף שמבצע את הרכש, מתוך הראייה שאנשי צבא לא עובדים מול ספקים ולא מתעסקים בנושא של כסף.

במשרד הביטחון גופי הרכש הם, הייתי אומר, גופים מומחים. ולא לכל רכש, ואנחנו מדברים במשרד הביטחון על כ-20,000 מכרזים בשנה, לא לכל מכרז כזה אנחנו מקימים ועדה אד-הוק, אחרת זה פשוט בלתי אפשרי לעבוד בצורה כזאת, אלא לכל נושא יש את הרפרנט שלו במנהל ההרכשה של משרד הביטחון. יש מי שמתעסק בנושא דלק, מי שמתעסק בנושא רפואה. הוא המומחה לזה, הוא מכיר את הספקים, הכול מגיע אליו, והוא מבצע את התהליך. כמובן שיש את ועדות המכרזים וועדות הפטור, שאמורות לאשר אם זה פטור, או אם זה מכרז, מי הזוכה במכרז.

הייתי רוצה, אם אפשר, להוסיף כמה דברים מנקודת מבטו של משרד האוצר. אני מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. הייתי רוצה רק להוסיף כמה דגשים ולהסביר את הפערים שנוצרו, ולמה היום אנחנו באים לגשר על הפערים האלה, כמה שניתן.
עקרונית, במשרד הביטחון אכן יש תקנות אחרות. התקנות האלה, בעצם כל הליך הרכש שנעשה על-ידי משרד הביטחון, הוא שונה במהות מהחשב הכללי ושאר משרדי הממשלה. השוני נובע מזה שוועדת המכרזים היא לא ועדה המורכבת, כמו במשרדי הממשלה האחרים, מחשב, נציג המנכ"ל ויועץ משפטי, אלא יש ועדה שמורכבת מנציגי ציבור והם בעצם הגוף הרוכש.

סליחה, זה לא נכון.

זה ממש לא מדויק. יש גם נציגי ציבור, יש נציג מנכ"ל, יש נציג חשב.

בכל הוועדות יש נציג חשב?

כן, חובה, מ-day one.

אבל יועץ משפטי אין.

לא, יועץ משפטי אין, כי הם צריכים לעשות קניות.

בוועדות הפטור מסכום מסוים - - -

לא, זה הבנתי, עוד לא הגעתי לוועדת הפטור. דינה, אגיע לוועדת הפטור, אני כרגע בוועדת המכרזים. ועדת המכרזים מתחילה את עבודתה רק אחרי שהמציעים במכרז הגישו את ההצעות שלהם. זו בעצם ועדה שהיא פותחת את המעטפות. בעוד שבכל משרדי הממשלה ועדת מכרזים היא זו שמכינה את המכרז, קודם כול מחליטה לצאת במכרז, היא זאת שמכינה את מסמכי המכרז, מגישה שאלות ותשובות, כל ההליך הזה זה הליך של ועדת מכרזים.
במשרד הביטחון כל ההליכים המקדמיים הם הליכים שנעשים על-ידי המשרד עצמו ללא ועדת מכרזים, ועדת המכרזים היא בעצם זאת שפותחת את המעטפות ובוחרת. בוועדה הזאת אין גם יועץ משפטי. יש ועדה אחרת שהיא ועדת הפטור.

זה לא מדויק.

מה זה נציגי ציבור? שאל היושב-ראש ואני שואל, האם בוועדות המכרזים שלכם יושבים נציגי ציבור?

חיובי, כן.

מה זה נציגי ציבור?

מי הם האנשים האלה?

הם אנשים מהאקדמיה, מלשכת עורכי-הדין, מרואי החשבון.

גמלאים של חברות ממשלתיות, גמלאים של משרד הביטחון.

מי ממנה אותם?

יש גוף במשרד שעוסק במיוחד בדבר הזה.

הבנתי.

והמנכ"ל חותם על זה.

מינוי של מנכ"ל, כן.

למה צריך נציגי ציבור בוועדת מכרזים?

לשם השקיפות הציבורית.

למה אין לי כאלה במשרד הרווחה?

אין באף משרד, זה רק במשרד הביטחון. זה היה קיים מימים ימימה במשרד הביטחון, אולי קשור לפרשיות קודמות שהיו.

פרשת רמי דותן.

אני כבר יכולה להגיד לכם שבסבב הבא של התיקונים כנראה שזה ירד.

אפרופו זה, היתה החלטה בשנת 2006, החלטת ממשלה 485. ההחלטה הזאת היא החלטה שבה הממשלה הסמיכה נציגים ממשרד הביטחון וממשרד האוצר להמליץ על תיקונים בתקנות המכרזים של משרד הביטחון, בין השאר היא המליצה לבטל את עניין נציגי הציבור. משום מה זה לא נכלל בסבב הזה.

לא, זה בסבב הבא.

איזה ועדה המליצה?

החלטת הממשלה הקימה את הוועדה שהנציגים בה הם נציגי משרד האוצר ונציגי משרד הביטחון.

החלטת הממשלה לא הקימה, היא הורתה על הקמת ועדה, ואני לא זוכרת שם המלצה לגבי נציגי ציבור.

אז תסתכלי על סעיף 10 להחלטה.

אתם מסונכרנים או לא?

אני רוצה רק להבין דבר אחד, משרד האוצר, השר שלכם חתם פה שהתייעצו אתו לגבי נוסח התקנות. אם אתם חושבים שלא צריך נציגי ציבור ואתם חושבים שצריך יועצים משפטיים, למה הסכמתם?

רגע, עוד לא סיימתי את הדברים שלי. אני אסיים את הפתיח.

לקח שש שנים.

כן, מ-99'.

לא, מ-2006.

תנו לה לסיים. היא תסביר שיש תיקון נוסף בדרך, שמטפל גם בזה.

תיקון נוסף בדרך זה לא אצלי.

כן.

היה סבב ראשון של תיקונים שזה התיקון לתקנות שמונח בפניכם. במקביל לתקנות האלו נעשה תיקון לתקנות הכלליות של תקנות חובת מכרזים. לכן נוצר בעצם סבב נוסף של דיונים, שזה עדיין לא הובא לפתחכם, שבמסגרת הסבב הזה נעשו עוד המון תיקונים לתקנות.
הסבב השני שאותו הזכירה גברת דינה בנרי כולל למשל את ביטול התקנה של נציגי ציבור. הסבב הזה יובא אליכם בשלב יותר מאוחר, אבל כאשר חתמו על התקנות ידעו שבמקביל אנחנו עובדים על תיקון נוסף של התקנות בהתאם לנוסח המקובל.

הדבר היחידי שמוצא חן בעיני בתקנות שאתם מביאים זה סעיף 2. אבל השאלה אם באמת משרד הביטחון יוכל להוכיח שהוא עשה מעשה. מה זה "יעדיף ככל הניתן"?

"יעדיף ככל הניתן" זה ברברת.

הוא לא שונה בעניין הזה מכל שאר המשרדים שכתובים לאותו סעיף בתקנות הכלליות.

בסדר גמור, אני רק רוצה שחבר הכנסת הרצוג לא יתלהב.

כלומר זה משהו חדש?

זה באמת לא כל כך סעיף לתקנות, ולכן הוא היה תמיד מוטמע בהוראות משרד הביטחון, אבל כללנו את זה גם בתקנות.

אבל חוץ מזה, מה עוד עושות התקנות האלה? לא כתוב בזה כלום.

התקנות בעצם עושות שלושה דברים עיקריים: יש את סעיף 2(ב) שאליו כיוונת, שזה באמת הסעיף הכללי והמהותי ביותר בכל התקנות, זה סעיף ברירת המחדל, כשברירת המחדל היא עריכת מכרז ופנייה תחרותית למציעים. זה הסעיף העיקרי.
מעבר לזה יש הוראות שפשוט מעדכנות את הסכומים שכתובים בתקנות המקוריות. ניסינו להראות על גבי כל סכום וסכום מה הערך שלו נכון להיום, ותיקנו בהתאם את ערך הסכום שקבוע בתקנות המקוריות.
מעבר לזה יש אישור מנהל שהכנסנו לגבי הרבה מהתקנות. מנהל זה המנהל הכללי של משרד הביטחון, לפי הגדרה בתקנה 1 שכוללת את ההגדרות.

האישור הוא לגבי פטורים. גם קודם היה נדרש אישור המנהל, אבל פה הסכום הורד.

מה הסכום הורד?

אישור המנהל היה באופן גורף לפי סמכויות החתימה מ-2.5 מיליון. הורדנו את זה ל-1.8 מיליון, כשהמשמעות היא שיותר פטורים יגיעו לשולחנו של מנכ"ל משרד הביטחון כדי שהוא יאשר אותם. כאשר יותר פטורים מגיעים לשולחן של מנכ"ל משרד הביטחון, אז אנשים יחשבו פעמיים אם לבקש פטור.

שמע, לאור חדשות הבוקר על המלחמה בין משרד הביטחון ואגף הביקורת של מערכת הביטחון, אז אני לא יודע, אני חייב לומר. אני מבין שאגף הביקורת משותק, יש מלחמה בין המבקרים לבין עצמם, זה הגיע לכתבה מרכזית היום ברשת-ב'.

כן? אל"ף, לא שמענו, בי"ת - - -

מה הקשר?

אתה נותן פה לאדם אחד סמכות לפטור חופשי ממכרזים. מה זה טוב?

לא, יש ועדות פטור במשרד הביטחון. ועדות הפטור הן אלה שמאשרות.

ועל אף זאת זה גם הולך למנכ"ל.

מעבר לוועדות הפטור על-פי סמכויות חתימה, לפעמים זה עולה לאישור של ראש אגף, ואם זה מעבר לסמכות החתימה של ראש אגף שזה היה 2.5 מיליון, זה עולה גם לאישור המנכ"ל. הורדנו את הסכום בחלק מהפטורים, שבוא נגיד הם יותר רגישים, כדי שיבואו לאישורו של המנכ"ל יותר פטורים ממה שהגיעו בעבר, אחרי שכמובן ועדת הפטור המליצה על הפטור.

מה זה סעיף 11?

אולי נתחיל לקרוא, ואז ההערות יהיו בהקשר.

תקנה 11. תיקון תקנה 28.

תיקון תקנה 28 בתקנות חובת המכרזים של מערכת הביטחון. יש פרק שדן במשרד הביטחון ויש פרק שדן בתעשיות הביטחוניות. בפרק שדן בתעשיות הביטחוניות היה סעיף מאוד מאוד כללי שדן בנושא של איך בנויה ועדת המכרזים במשרדי הממשלה, ועל-פי בקשה של רשות החברות אנחנו הרחבנו את זה.

התאמנו את זה למה שכתוב בתקנות הכלליות. הרשות ביקשה שלא יהיה שוני בעניין הזה בין חברה ממשלתית שהשר האחראי עליה הוא שר אחר, לבין חברות ממשלתיות שהשר האחראי הוא שר הביטחון. זה ממש הותאם לבקשת היועצת המשפטית של הרשות.

נתחיל לעבור על זה? יש גם נוסח משולב של התקנות, אני אקרא בעצם ממנו.
התיקון הראשון זה הוספת הגדרה של חוק החברות הממשלתיות, אני לא חושבת שצריך להתעכב על זה.
תיקון שני – הוספת תקנה 2א, שהיא התקנה הכללית לגבי העדפות: "(א) משרד הביטחון יעדיף, ככל הניתן, לבצע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי, גם מקום שהותר לו לפי תקנות אלה לבצע אותן התקשרויות שלא בדרך של מכרז פומבי.
(ב) החלטה של משרד הביטחון לבצע התקשרות בדרך של מכרז סגור תיעשה לפי תקנות אלה, לאחר בחינת האפשרות לערוך מכרז פומבי וככל שמוצדק וסביר בנסיבות העניין לבצע את ההתקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי."
לאחר מכרז פומבי נגיע לשלב הבא: "(ג) החלטה של משרד הביטחון לבצע התקשרות שלא בדרך של מכרז, תתקבל לפי תקנות אלה לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, וככל שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין.

(ד) משרד הביטחון יעשה כל שניתן כדי שהתקשרות לא תהפוך דחופה, באופן המצריך את עשייתה בפטור ממכרז לפי תקנה 3(12)."

טוב. הלאה.

הערות?

אין הערות, לא כתוב פה כלום.

פטור מחובת מכרז, תקנה 3, מבהירים את ההצמדה שנעשתה למדד משנת 93', אז תוקנו התקנות האלה. רק נציין, שאם אני לא טועה, תקנות חובת מכרזים, אין בהן מנגנון הצמדה, ולכן הסכומים שקבועים שם – אני מדברת על התקנות הרגילות – הם הסכומים גם היום, גם לאחר שנים.

ואומנם עדכנו אותם לאחרונה, אבל אלה יהיו הסכומים עד לתיקון הבא, בעוד שכאן הסכומים, לפחות כרגע, ממשיכים להתעדכן אלא אם ישנו את ההצמדה. כך שאנחנו מעדכנים עכשיו מאז 93', אבל זה ימשיך להתעדכן באופן אוטומטי.

אז כל הסכומים משתנים מ-10,000 ל-20,000, מ-25,000 ל-50,000 בתקנה 3(1). ב-3(2) אנחנו מוסיפים את אישור המנהל, בסיפא שלו. ו-3(3) זה שינוי של התקנה הנוכחית במעט. קודם היא היתה: "עסקה עם בעל רעיון חדשני ויחודי לבחינת הרעיון או לפיתוחו הראשוני", ועכשיו מוצע: "עסקה עם בעל רישיון חדשני ויחודי בתחום הביטחוני, שפנה מיוזמתו" – זה אחד השינויים – "לבחינת הרעיון או לפיתוחו הראשוני, ובלבד שוועדת פטור החליטה, מטעמים שיירשמו, שאין מקום לפנייה לקבלת רעיונות מגורמים נוספים או שנעשתה פנייה כאמור והיא לא נענתה; הפטור טעון גם אישור המנהל."

הלאה.

(6). שוב, גם כאן אנחנו מדברים על עסקה נוספת שמהווה המשך לעסקה ראשונה, שנערכת בתוך שלוש שנים, ומובהר כאן שאם נעשתה עסקה ראשונה שלא בעקבות מכרז, טעון הפטור לעסקת המשך בסכום העולה על 1,800,000 שקלים גם אישור המנהל.
(8). במקום "עסקאות המשך בין אותם צדדים במסגרת פרוייקט אחד עד לסיום הפרוייקט" מובהר שלא תהיה חובה לעריכת מכרז על "עסקאות המשך בין אותם צדדים, הנערכות מטעמים של חסכון יעילות במסגרת פרויקט אחד, עד לסיום הפרויקט". זה מצמצם יותר את (8) הקודם.
(9). גם כאן: "עסקה הנערכת מטעמים של אחידות, חסכון או יעילות עם קבלן משנה או ספק משנה של מי שההתקשרות עמו בוטלה מכל סיבה, להשלמת ההתקשרות שבוטלה, ובלבד שהעסקה הינה בתנאים שאינם גרועים למזמין מאלה שבהתקשרות שבוטלה". זה היה הנוסח הקודם של הסיפא.
ועכשיו מובהר שהקבלן צריך להיות קבלן שמועסק בהיקף מהותי במסגרת ההתקשרות שבוטלה ושהעסקה הינה בתנאים שאינם גרועים למזמין מאלה שבהתקשרות שבוטלה.
ב-(11) שוב אנחנו מוסיפים את אישור המנהל, וכנ"ל ב-(12).

ב-3(15) זה תיקון טכני, אנחנו מורידים רק "תשל"ה-1975" מאחר שכבר הכנסנו את החוק להגדרות.
התיקון הבא הוא בפרט (27) לתקנה 3. גם הוא מבהיר ש"עסקה לרכישת בעלות או זכות אחרת במקרקעין בשביל משרד הביטחון, שאינה פטורה מחובת מכרז לפי פסקה (26)", כלומר אינו עולה על 500 מ"ר, "כאשר למקרקעין נושא העסקה אין חלופה העונה על צרכי מערכת הביטחון או כאשר קיום מכרז לגבי העסקה עלול לפגוע בביצוע מטלות מערכת הבטחון, או עסקה שענינה מכירת זכויות במקרקעין של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב] , תשל"ב-1972; הפטור טעון גם אישור ראש האגף הנוגע בדבר."
מהי דרגתו של ראש אגף?

ראש אגף הוא סמנכ"ל.

(28) עוסקת בעסקה להעברת זכות בעלות או חכירה, במקרקעין שברשות משרד הביטחון. (א) הקודם היה: "העברת זכות כאמור, בדירה או במקרקעין שיש עליהם מבנה למגורים למי שהוא זכאי אגף השיקום במשרד הביטחון וגר באותה דירה או באותם מקרקעין".

"העברת זכות כאמור, בדירה או במקרקעין שיש עליהם מבנה למגורים למי שהוא זכאי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון או אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון וגר באותה דירה או באותם מקרקעין" – אנחנו נשנה קצת את הניסוח, כי כאן הוא לא ברור – "בהמלצת ראש האגף הנוגע בדבר; לא נעשו בדירה או במקרקעין התאמות מיוחדות לזכאי כאמור עמו נעשית העסקה, טעון הפטור גם אישור המנהל".

כאן הוצע תיקון טכני רק בעניין "גר במקרקעין".

כן, אמרתי, במקום שזה יהיה "גר באותה דירה או באותם מקרקעין" נכתוב: וגר באותה דירה או במבנה למגורים, מאחר שהמקרקעין צריך להיות איזשהו מבנה.

לא הבנתי.

פשוט הוא לא גר במקרקעין.

הוא יכול לגור בבית פרטי שזה מוגדר כמקרקעין. מקרקעין זה הגדרה רחבה.

טוב, יתוקן.

זה עניינים ניסוחיים, אנחנו נסגור אותם בינינו.

אז תגידי לנו אחר כך מה עשית.

בסדר גמור.

"(28)(ב) העברת זכות כאמור בדירת מגורים למי שהוא חייל בשירות קבע בצה"ל או עובד מערכת הביטחון וגר באותה דירה, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שיקבע שמאי מקרקעין ממשלתי". גם כאן תוספת אישור המנהל לפטור.
בפרט "(29) עסקת מכר עם קונה בישראל או עם קונה שהוא תושב מדינת חוץ הפונה מיוזמתו, לגבי טובין שהם עודפים ושמשרד הביטחון פרסם ברשימות הפתוחות לעיון הציבור שהוא מוכר טובין מסוגם, אל אם כן קיימת מגבלה בטחונית לכך, ובלבד שבעת ביצוע העסקה לא היתה פנייה של קונים נוספים לגביה ושהתמורה בעדה לא תפחת מהמחיר שקבעה ועדה לקביעת מחירי עודפים, הפועלת במשרד הביטחון; לעניין פסקה זו "טובין" – כמשמעות "ציוד בטחוני" או "ידע בטחוני" בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים".
מי הוועדה לקביעת מחירי עודפים?

יושב שם ראש סיב"ט שממונה על-ידי המנכ"ל, שהוא גם סמנכ"ל או סגנו, נציג צה"ל, נציג מנה"ר, נציג אגף הכספים, נציג היועץ הכלכלי, נציג היועץ המשפטי, נציג אגף תקציבים, נציג ציבור, ויושבים שם עוד נציגים של האגף עצמו.

פרט (31) עוסק בעסקת ביטוח עם מי שאינו תושב בישראל. שאלתי קצת את אנשי משרד האוצר, הם לא כל כך היו בטוחים בנחיצות של התקנה הזאת. הייתי שמחה רק להבין מה המקור שלה.

במקור שלה הפטור היה הרבה יותר רחב, גם לגבי עסקאות ביטוח בארץ. ועכשיו זה צומצם רק לעסקאות ביטוח שנעשות בחוץ-לארץ או עם חברה זרה, ולא לגבי כל הביטוחים שנעשים בארץ, שהיום צריך לעשות מכרז.

למה לעשות עסקאות ביטוח עם גופים בחוץ-לארץ?

רק אם נאלצים.

משום שלא בכל נושא המבטחים הישראליים יכולים לעשות ביטוחים.

זה היקפים ענקיים.

למשל ביטוח של הובלות של ציוד צבאי, הובלות ימיות והטסות של ציוד צבאי מחו"ל לארץ. המבטחים הישראליים לא עושים את זה, אנחנו עושים את זה רק עם מבטחים בין-לאומיים.

וגם שימוש בכספי סיוע.

וחלק זה שימוש בכספי סיוע שאנחנו עושים את זה.

האם אין חשש שדווקא בגלל שאנחנו פוטרים ממכרז מבטחים מחו"ל, שתהיה נטייה לפנות דווקא למבטחים מחו"ל במצב כזה?

לא, אין מבטחים בארץ שיודעים לעשות את זה.

חוק המכרזים עצמו עשה את ההבחנה בין מכרזים בארץ לבין עסקאות חוץ. החוק עצמו הבין שיש מקום לקבוע כללים שונים.

אוקיי. האם אפשר להוסיף לפסקה הזאת שלגבי ביטוחים שלא ניתן לרכוש אותם בארץ? שכאילו הפטור הזה יינתן במקרה שבו לא ניתן לרכוש את אותה עסקת ביטוח בארץ.

אני חושבת אפשר.

לא, אנחנו צריכים להתייעץ - - -

עם הגוף שמטפל בזה.

אז תתייעצו ותודיעו לנו, כי אם אי-אפשר לעשות את זה בישראל אני מוכן לאשר את זה. אם אפשר לעשות את זה בישראל אני לא אאשר את זה.

ובנוסף לגבי הפרט הזה, האם במצב כזה לא צריך להבהיר שנדרשת בדיקה של מספר הוצאות?

לא, זה אוטומטית. בכל מקרה צריך כמה הוצאות.

הנה, זה כתוב בסעיף 2א החדש.

בסדר. (35) עסקה לביצוע עבודות שונות. והשינוי כאן הוא במקום "ניתוח מערכות" ו"תיכנות" – "ניתוח מערכות לשימושים בטחוניים או תיכנות לשימושים בטחוניים". זה צמצום שרק במקרה של השימושים הביטחוניים יהיה את אותו פטור.

התיקון הבא הוא בתקנה 5 שעוסקת במכרז סגור. ב-(א)(1) תיקון הסכום, כפי שהבהרנו קודם לכן.
יש לי רק שאלה לגבי פרט (1). כתוב כאן בסיפא – נקריא את כולו – "עסקה שסכומה אינו עולה על" – עכשיו יהיה – "200,000 שקלים חדשים; נערך מכרז סגור על סמך הפטור שבפסקה זו בלבד, וההצעה הטובה ביותר היתה גבוהה ביותר מעשרה אחוזים מהסכום הנקוב". למה אנחנו צריכים להוסיף את העשרה אחוזים האלה? כלומר יכול להיות שפשוט צריך להעלות כבר את הסכום, אבל מדוע צריך - - -

לא, אני חושבת שזה איזה שפיל כזה, שלא יודעים מראש בדיוק כמה זה יהיה.

יש תיקון לתקנה 4?

זה רק בשביל שלא יצטרכו לצאת למכרז חדש, שזה שקל וחצי מעל הסכום.

אלה הערכות. מין מרחק כזה.

שנייה, יכול להיות שאני פספסתי. בתקנה 4 פסקה (4) בטלה, נכון?

היא פשוט נוספה לתיקון הקודם. זאת אומרת, עסקת מכר עם קונה עברה - - -

עברה לתקנה 3.

כן, זה נמחק מ-4 ועבר ל-3.

אנחנו ב-5(א)(2): עסקה שגורמי בטחון מוסמכים קבעו שהיא מסווגת בסיווג בטחון "שמור" במקום "מוגבל" ומעלה.

אין יותר "מוגבל".

אין בכלל "מוגבל"?

לא, ביטלו את הסיווג הזה.

אז אין לזה משמעות.

ולכן עשינו שתהיה לזה משמעות.

5(א)(6): במקום "עסקה לרכש או לאחזקה של מערכות אמצעי לחימה, או של מערכות שליטה ובקרה או של מערכות שאין לגביהן מפרט טכני או של טובין בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי נפוצים" מוצע נוסח מצומצם יותר: "עסקה לרכש או לאחזקה של טובין בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי נפוצים, לרבות מערכות אמצעי לחימה, מערכות שליטה ובקרה או שאין לגביהם מפרט טכני".
כלומר ה"טובין" ו"אפיונים בלתי נפוצים" הפכו להיות הכלל במקום החריג.

5(א)(10): "עסקה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע, מומחיות או כישורים מיוחדים".

שוב, שימושים ביטחוניים.

שוב, במקום "ניתוח מערכות" ו"תיכנות": "ניתוח מערכות לשימושים בטחוניים או תיכנות לשימושים בטחוניים".

ב-(ג) אנחנו מתקנים שוב את הסכומים בהתאם להצמדה.
תקנה 7 עוסקת במכרז מיוחד. קצת לגבי מכרז מיוחד. מכרז מיוחד הוא מכרז שיש בו גם איכות וגם מחיר. להבדיל מתקנות המכרזים הכלליות, שבהן המכרז הרגיל הוא בדרך כלל מכרז שיש בו גם מחיר וגם אמות מידה של איכות, כאן זה בעצם החריג. אמרתי נכון?

זה נכון שזה פחות נפוץ מאשר מכרז רגיל, אבל לאו דווקא חריג. אני חושבת שגם באוצר היום יש את זה, זה רק עניין סמנטי שלא קוראים לזה כך.

לא, ברירת המחדל במשרד הביטחון זה מכרז מחיר, בעוד שברירת המחדל בשאר משרדי הממשלה זה - - - זה ההבדל.

מה שהייתי רוצה זה אולי להעלות למודעות את העובדה שבעצם דרך המלך במכרזים לפי התקנות האלה היא מכרזים שאינם משקללים איכות.

בעבר זה היה מוגבל לסוגי עסקאות. האוצר הציע לנו, וקיבלנו את ההצעה, ואני חושבת שהיא גם הגיונית, להסיר את ההגבלה הזאת, להשאיר את ההגבלה רק לגבי קיום משא ומתן. כי זה החוק עצמו, חוק המכרזים אומר שהתקנות צריכות לפרט באיזה עסקאות מותר לנהל משא ומתן. בהתאמה לאוצר הורדנו את ההגבלה שהיתה קודם.

נכון, אבל אני תוהה עוד בכלל על עצם העובדה שדרך המלך לפי התקנות האלה - - -

לא הייתי מגדירה את זה דרך מלך. נכון שזה במיעוט מקרים, אבל זה נורא תלוי באופי של המכרז הספציפי, אז לכתוב כאלה הגבלות נראה לי בעייתי.

דרך המלך היא לעשות מכרז רגיל, וככל הניתן לעשות תנאי סף, כדי שאחרי שמישהו עובר את תנאי הסף נעשה מכרז רגיל, אבל יש גם מכרזים מיוחדים במקום שצריך, במקום שגם לאיכות יש משמעות.

וזה מכרזים לכל דבר, אז למה לצמצם? לא נראה לי נכון.

השאלה פה לא לצמצם, השאלה היא למה ברירת המחדל במשרד הביטחון זה מכרזי מחיר ולא מכרזי מחיר פלוס איכות.

משרד הביטחון עוסק ברכש הרבה יותר מורכב מאשר כל שאר המשרדים.

אז זאת התשובה. זה מה שאת צריכה לענות, אז תעני לה.

אז אני אומרת, משרד הביטחון עוסק ברכש מורכב מאוד.

אבל תסבירי למה זה שאתם עוסקים - - -

לא, היא לא צריכה להסביר לך, את זה הייתם צריך להסביר לפני שהסכמתם לתקנות. אתם עושים עכשיו את המעשה שמעלה לי את לחץ הדם. אתם קיבלתם את התקנות, התייעצו אתכם, הסכמתם, ועכשיו אתם שואלים על זה שאלות. הייתם לא צריכים להסכים לזה.

לא, השאלה הועלתה מטעם היועצת המשפטית.

היועצת המשפטית רק ביקשה הסברים.

ורק רציתי להבהיר את השאלה כדי שהתשובה תקלע לשאלה. אני מניחה שיש תשובה, אנחנו רק מנסים לשמוע אותה.

אני לא חושבת שמכרז מיוחד הוא פחות מכרז או פחות מכרזי מאשר מכרז רגיל.

להיפך, אני חושבת שהוא יותר, ולכן אני שואלת למה דרך המלך היא לא המכרז המיוחד הזה.

אני לא חושבת שצריך לכתוב דברים שיגבילו את משרד הביטחון לעשות מכרז מיוחד כאשר נסיבות המקרה מחייבות את זה.

לא, אבל זו לא השאלה.

תראי, מכרז מיוחד דורש ממשרד הביטחון יותר מאמץ ממכרז רגיל. זה מכרז ארוך יותר.

אתם יכולים לתת דוגמה למכרז מיוחד מהזמן האחרון? או שזה סודי.

מכרז מיוחד זה כאשר הפתרון הוא לא מובן מאליו. כשאנחנו מבקשים, יש לנו איזשהו רעיון - -

וזה טכנולוגיה?

- - נגיד אנחנו רוצים כיפת ברזל, בוא נגיד בגדול – זה לא אנחנו אומנם אלא מנה"ר – אז יכולים להיות כל מיני פתרונות, ולכן אנחנו מבקשים פה שייתנו לנו רעיונות כי אנחנו לא מומחים בנושא. ואז אנחנו מנקדים לפי האפקטיביות שלהם.

כשאת קונה נגיד נעליים.

זה לא הגיוני, כי אנחנו מראש דורשים בדיוק את האיכות, כולם צריכים לעמוד באיכות. ואז אנחנו עושים מכרז רק על המחיר. לי לפחות זה הרבה יותר הגיוני לעשות את זה בצורה כזאת מפני שהבדיקות האלה גוזלות מאתנו הרבה מאוד אנרגיה.

טוב.

"7(א)
משרד הבטחון רשאי לערוך מכרז מיוחד אשר ייערך לפי הכללים שלהלן:
(1) ההצעות שתוגשנה תוערכנה על פי אמות מידה שעיקריהן מחיר והתאמה מקצועית, טכנית וניהולית" וכו'.
אלה בעצם אמות המידה, האיכות, אם אפשר להגיד, אם כי בצורה מצומצת יותר מהתקנות הרגילות.
(2) "ועדת המכרזים רשאית, לאחר בחינת ההצעות למכרז, להחליט לגבי העסקאות המפורטות בתקנה 5(א)(5) עד (10), כי ינוהל לפי הכללים שלהלן, משא ומתן עם הספקים שהצעותיהם יעברו את סף ההתאמה, שייקבע מראש על פי אמות מידה כאמור בפסקה (1); המשא ומתן ינוהל תוך הקפדה על מתן הזדמנות הוגנת לכל המציעים שעמם הוא מנוהל; תוכנו של המשא ומתן ירשם בפרוטוקול.
(3) עברה את סף ההתאמה רק הצעה אחת, ינוהל משא ומתן עם המציע" וכו', עוד עקרונות.
מוצע למחוק כאן את (ב), שבעצם נכנס כבר לתוך (א)(2), את (ג) שנוסחו היום: "כל החלטה של יחידה מזמינה בדבר עריכת מכרז סגור מיוחד במקום מכרז סגור רגיל טעונה אישור של מי שהוסמך לכך בהוראות משרד הבטחון".
ו-(ד) מוצע במקום הנוסח הנוכחי "לגבי עסקאות לרכישת בעלות או זכות אחרת במקרקעין, ניתן לערוך מכרז מיוחד לפי הכללים שלהלן".

זה סתם ניסוח.

מוצע במקום זה: "לגבי עסקאות לרכישת בעלות או זכות אחרת במקרקעין, להלן הכללים לעריכת מכרז מיוחד". זה ניסוח מבהיר, בוא נגדיר את זה כך.
לגבי פסקה (ד)(2), אני מציעה למחוק את "ו-(ב)". ברישא כתוב: "הוראות תקנות משנה (א)(2) עד (6) ו-(ב) יחולו". (ב) אנחנו מוחקים עכשיו, לכן אין צורך בו, אז נמחק גם אותו, אם זה בסדר מצדכם.
תקנה 8 – ועדה לפטור ממכרז. אנחנו מעדכנים כאן את הסכום.

זה לא רק עדכון הסכום.

נכון, זה לא רק עדכון הסכום, אתה צודק, זו הפחתה. אם היינו מעדכנים אותו הוא היה 6,000,000 ומוצע להוריד את הסף שממנו יהיה היועץ המשפטי נוכח בוועדת פטור. היום הוא נוכח בשישה.

אנחנו רוצים להגביר את נוכחותו בוועדות פטור.

היום בפועל אנחנו עושים את זה כבר ב-5,000,000.

תיקון הבא ב-8(יג). התיקון מציע שב"חוות דעת של היועץ המשפטי למערכת הבטחון או של נציגו, שניתנה לוועדת הפטור, תכריע בעניינים משפטיים".
בתקנות הכלליות מובהר שעמדתו של החשב תכריע לעניינים חשבוניים.

דנו בזה ובסוף הוחלט לא לקבל את זה.

טוב מאוד. מספיק יש יועץ משפטי, לא צריך לסבך את החיים.

להיפך, ברגע שאתה קובע כלל הכרעה מראש זה יותר פשוט. אתה חוסך לעצמך אחר כך את הדיונים מי מכריע.

טוב.

תקנה 11(ג) שעניינה מכרז פומבי. אנחנו מדברים בעצם על המודעות, מה שמקביל לסעיף 15 בתקנות הרגילות. "במודעה ברבים על קיום מכרז פומבי יפורטו, בין היתר: תיאור העסקה נושא המכרז". וכאן מוצע להוסיף: "לרבות מועדים לביצוע ואופציה, אם ישנה".

טוב.

התקנה הבאה שמוצע לתקן היא תקנה 17.

לפני שאת מתחילה, נראה לי שפספסת את פסקה (ה). לא, ב-17, שימי לב.

היא רק מתחילה את זה.

יש תיקון גם בסעיף (ה) שהיא לא ציינה אותו.

נגיע אליו.

תקנה 17 שעניינה הגשת הצעות למכרז ובדיקתן והחלטות ועדת המכרזים, אז מוצע לשנות את הסיפא של 17(א). "במעמד פתיחת תיבת המכרזים ייערך פרוטוקול שבו יירשמו, בין היתר, מספר המעטפות".

לא, רק מה כתוב. מה שכתוב קודם אנחנו יודעים.

לא, אנחנו לא.

נוסף האומדן.

אנחנו כן.

יבוא "שבו יירשם, לפני פתיחת המעטפות, האומדן לפי תקנה 13".

זאת ההוספה.

והיתר: וכן יירשמו מספר המעטפות, זיהוין, תכולתן.

והמחיר רק לגבי מכרז רגיל, כי במכרז מיוחד לא פותחים את המחיר לפני שבודקים את ההצעה כדי לא להיות מוטה. אלה שני התיקונים.

ב-(ה) מה התיקון? התפספס כאן.

אחרי "בכפוף להוראות תקנת משנה (ד), תפסול ועדת המכרזים" יבוא "הצעות שהוגשו שלא בהתאם להצעה המבוקשת במסמכי המכרז, או".

זה עבר ל-(ו) פשוט. בכל מקרה ב-(ו): "הצעות שצורפה להן הסתייגות עקרונית או שיש בהן שינוי יסודי של תנאי המכרז – פסולות" במקום "הצעות שהוגשו שלא בהתאם להצעה המבוקשת במסמכי המכרז, או שצורפה להן הסתייגות עקרונית".
בתקנה 17(ט): ועדת המכרזים רשאית, מנימוקים שיירשמו, להחליט על בחירת הצעה גם אם היתה זו הצעה יחידה. ומובהר: אישורים של ראש האגף הנוגע והמנהל.

אם זה מכרז סגור.

ב-17(יא): "(1) במכרז סגור כאשר ועדת המכרזים לא שוכנעה שההתקשרות בעסקה נושא המכרז נדרשת בדחיפות או סברה שעריכת מכרז נוסף תביא תועלת, ייערך מכרז נוסף ואם גם בו לא ייבחר זוכה, תהיה ועדת המכרזים רשאית לפטור מהחובה לעריכת מכרז נוסף".
ו-"(2) במכרז סגור, כאשר ועדת המכרזים שוכנעה שההתקשרות בעסקה נושא המכרז נדרשת בדחיפות או סברה שעריכת מכרז נוסף לא תביא תועלת, תהיה ועדת המכרזים רשאית לפטור מהחובה לערוך מכרז חוזר".

בשניהם הכוונה לתועלת בעריכת מכרז נוסף.
17(יב): "דיוני ועדת המכרזים יתקיימו בהשתתפות של לפחות רוב חברי הוועדה, כולל היושב ראש, והחלטותיה תתקבלנה ברוב קולות חברי הוועדה הנוכחים, תהיינה מנומקות ותרשמנה בפרוטוקול שייחתם בידי חברי הוועדה; אם בהצבעה יהיו קולות שווים – יכריע יושב ראש הועדה". והתוספת: "ואולם חוות דעת היועץ המשפטי למערכת הבטחון או של נציגו, שניתנה לועדת המכרזים, תכריע בעניינים משפטיים".

טוב.

תקנה (יג), אני אקריא רק את הנוסח החדש: "לכל משתתף במכרז תמסר הודעה על המציע או המציעים".

לא, זה לא הנוסח החדש, את קוראת את הנוסח הישן.

לא, זה פשוט מתחיל אותו הדבר.

"לכל משתתף במכרז תימסר הודעה על המציע או המציעים שהצעותיהם נבחרו על פי ההחלטה של ועדת המכרזים ובמכרז רגיל תכלול ההודעה גם את מחיר ההצעה או ההצעות שנבחרו".

"במשך תקופה שלא תעלה על 30 יום ממועד ההודעה כאמור, יהיה רשאי משתתף במכרז לבקש לעיין בהחלטה הסופית של ועדת המכרזים ובנימוקיה ובהצעה הזוכה במכרז; העיון כאמור יינתן לו, למעט כאשר ועדת המכרזים החליטה בהחלטה מנומקת שלא להרשות העיון, כולו או חלקו, מסיבות של סודיות ביטחונית, סודיות מסחרית או מקצועית, פגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בביטחון הציבור או פגיעה בכל זכות אחרת המוגנת על פי כל דין; ניתן לקבוע במסמכי המכרז כי העיון יעשה תמורת תשלום לכיסוי העלות".
הסיפא לא מופיעה בתקנות הרגילות, והשאלה שלי איך תיקבע העלות.

כל עמוד לצלם עולה כסף.

כן, אבל איפה זה כתוב.

זה היועצים הכלכליים.

לא, מדובר בעלות, לא מדובר באגרה.

24(א)(2) – עדכון סכומים.
וב-(2א) זאת תקנת משנה חדשה: "(2א) עסקה של חברה בהפרטה, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, אשר מחזור העסקאות השנתי שלה עולה על 2,080,000,000 שקלים חדשים, ובלבד ששווי העסקה אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים".

אנחנו בתקנה שעוסקת בפטור מחובת מכרז. חברה בהפרטה זאת חברה שוועדת השרים קיבלה לגביה החלטת הפרטה.

זה מותאם למה שכתוב בתקנות האוצר.

ולבקשת רשות החברות.

תקנה 28 – ועדות מכרזים. אקרא את הנוסח החדש המוצע: "(א) המנהל הכללי של חברה ממשלתית ימנה לחברה, באישור דירקטוריון החברה, ועדה או ועדות מכרזים, שבכל אחת מהן יהיו שלושה חברים לפחות, כולל היושב ראש, הנמנים עם עובדי החברה ואינם נמנים על חברי דירקטוריון החברה; הרכב כל אחת מהועדות יהיה כלהלן:
(1) המנהל הכללי של החברה הממשלתית או מי שהוא מינה לנציגו, יכהן כיושב ראש הועדה;
(2) חשב החברה הממשלתית או מי שהוא מינה לנציגו;
(3) היועץ המשפטי של החברה הממשלתית או עורך דין שהוא מינה לנציגו; לא מכהן בחברה יועץ משפטי הנמנה עם עובדי החברה, ישתתף בישיבות הועדה יועץ משפטי שאינו נמנה עם עובדי החברה, או נציגו, אולם מעמדו בה לא יהיה כשל חבר ולא תהיה לו זכות הצבעה;
(4) עד שני חברים נוספים שימנה המנהל הכללי של החברה הממשלתית, אם החליט לעשות כן ורשאי הוא, במקרים חריגים, למנותם שלא מבין עובדי החברה אם מצא כי בנסיבות המקרה קיים הכרח לכך, ובלבד שנימק את החלטתו בכתב".

ותקנה 33 היא אותה תקנת הצמדה, ואנחנו מבהירים שזה ה-15 בינואר 2009. אתם עומדים על זה או אתם רוצים לעדכן ל-2012, שבה אנחנו נמצאים?

יוסי, למתי הסכומים נכונים? הסכומים נכונים ל-15 בינואר 2009, נכון?

כן.

קצת מוזר לעשות הצמדה רטרואקטיבית לשנתיים אחורה.

יש מניעה לעשות עדכון להיום ולשנות את התאריך?

אין מניעה, נצטרך לעשות את החישוב.

אז תעשו את החישוב.

אבל השאלה היא כזאת: אם אנחנו עושים את העדכון אז צריך לשנות את כל הסכומים.

נכון.

אז השאלה אם עוד פעם צריך חובת התייעצות.

לא, מה פתאום.

אם תהיה הסכמה, אנחנו בוועדה, אתם לא תצטרכו עוד פעם חובת התייעצות. ההצעה של הוועדה, תראו אם אתם יכולים לעשות את החישובים האלה, אנחנו נראה אם מבחינתנו זה מוסכם.

אין שום בעיה.

תחילה ותחולה: "תחילתן של תקנות אלה שישים יום מפרסומן והן יחולו על מכרזים שפורסמו מיום תחילתן ולאחריו".

טוב. עוד משהו? תודה רבה. מי בעד?

הצבעה

בעד התיקון – פה אחד
התיקון, בכפוף לשינויים, אושר.

פה אחד. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:53.>