PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
03/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 643>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ב (03 ביולי 2012), שעה 10:30

<צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(תיקון מס' 2), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
יצחק הרצוג

>
מורן רוזנבלום - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עדי גולדינר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

טליה אגמון - לשכה משפטית, משרד הבריאות

עירית גוטמן - מרכזת בכירה פניות ציבור, המשרד לאזרחים ותיקים

אודליה אדרי - רשות האוכלוסין, משרד הפנים

שלמה גור - סגו נשיא לישראל, "ועידת התביעות"

אהוד מוזס - יועץ משפטי, "ועידת התביעות"

אסתר היימן - יועצת משפטית, עמותת "עזר מציון"

תמי סלע

דורית ואג

ירון קוונשטוק
<צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(תיקון מס' 2), התשע"ב-2012>

בוקר טוב. צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(תיקון מס' 2). יש פה פנייה של שר המשפטים שמבקש לאשר את הצו הזה. בבקשה, מי רוצה להסביר לנו את הצו?

אני אשמח. אני ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אמונה על תחום הגנת הפרטיות. עניינינו בתיקון צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), שמטרתו לאפשר העברת מידע ממרשם האוכלוסין ל"ועידת התביעות" ולנרשמי תורמי מח עצם, כפי שאפרט בהמשך.
כזכור פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות עוסק בהעברת מידע בין גופים ציבוריים, כלומר משרדי ממשלה, מוסדות מדינה אחרים, רשויות מקומיות, וכן גוף ששר המשפטים קבע בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שיהוו גופים ציבוריים לצורך העברת פרטי מידע מסוימים ולתכלית מסוימת.

אתחיל לקרוא את הצו. האם תרצו שנעשה זאת תיקון ראשון בעניין מרשם תורמי מח עצם ולאחר מכן התיקון השני, או שאקרא הכול יחד?

תקראי את הכול יחד.

את הכול יחד.

בתוקף סמכותי לפי פסקה (2), בהגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

תיקון סעיף 1

בסעיף 1 לצו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986, אחרי פסקה (12) יבוא:



טור א'
הגוף

טור ב'
סוג מידע וידיעות שרשאי הגוף לקבל


"(13)
מרשם תורמי מוח עצם שקיבל היתר לפי סעיפים 6 ו-19(א) לחוק מרשם תורמי מוח עצם, התשע"א-2011, או הפועל מכוח סעיף 19(ב) לחוק האמור.

לגבי נבדק בבדיקת התאמה, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק מרשם תורמי מוח עצם, התשע"א-2011 –
(1) לצורך איתורו של נבדק, אשר נמצאה התאמה בינו לבין אדם הזקוק לתרומת מוח עצם - מען המגורים;

(2) האם נפטר;


(14)
ועידת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה


לגבי ניצול שואה, המקבל קצבה חודשית המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה, כהגדרתו בחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007, לצורך הוכחת חיים –
(1) האם נפטר;

(2) תאריך פטירה. "


אני יכולה להסביר בקצרה?

כן. תסבירי לי למה את 2 צריך, את 1 אני מבין.

אסביר את שניהם, ברשותך.

התיקון המוצע הראשון עוסק בהעברת מידע אודות כתובתם של נבדקים שנמצאו מתאימים לתרומת מח עצם, וכן אינדיקציה על פטירה לגבי כלל הנרשמים במאגר. התיקון המוצע השני כולל העברת מידע ל"ועידת התביעות" אודות ניצולי שואה שזכאים לקבל קצבה חודשית שמכונה "קרן סעיף 2" – נמצאת איתי כאן עדי גולדינר ממשרד המשפטים שתוכל להרחיב בעניין זה – ומשולמת בהתאם להסכם שנחתם עם גרמניה בשנת 1992.
העברת המידע המתבקשת היא אינדיקציה על פטירה ותאריך פטירה של ניצולי שואה. כתנאי לקבלת הקצבה על ניצולי שואה לחתום מדי שנה על אישור חיים ולהעבירו ל"ועידת התביעות", ומשם לקבל את הקצבה.

ממי מקבלים את הקצבה?

אני יכולה להסביר זאת, אבל אני בטוחה שיכולים להסביר זאת טוב יותר נציגי "ועידת התביעות" שנמצאים כאן או עדי גולדינר ממשרד המשפטים, אם תרצי להתחיל על "קרן סעיף 2".

שלום. "קרן סעיף 2" זו קרן שמאפשרת לתת לניצולי השואה שהם חלק מהגרעין הקשה של ניצולי השואה, אנשים ששהו תקופות ממושכות במחנות, בגטאות, במסתור תחת זהות בדויה.

ושעלו לישראל לפני 1953.

אחרי.

כלומר, זה נוגע באמנה שיש לנו עם ממשלת גרמניה, זה לא נוגע לחוק. זה לא חוק, ה-1953.

אני מ"ועידת התביעות". הקצבה הזאת היא תוצאה של משא ומתן בין "ועידת התביעות" לממשלת גרמניה. ממשלת גרמניה היא המשלמת את הקצבה הזאת באמצעות "ועידת התביעות", שהיא גם ה-processing agency לצורך העניין הזה. את הקצבה הזאת קיבלו בישראל בסביבות 40,000 איש, נמצאים אתנו כ-22,000 איש. לצורך התשלום ממשלת גרמניה דורשת "תעודת חיים".

נשמע הגיוני.

כדי להקל על אותם ניצולי שואה, במקום להטריח כל אחד ללכת גם לנוטריון לאשר את החתימה ולשלם גם אגרה, באמצעות קבלת המידע הזה זה נחסך מאותם ניצולי שואה והם יכולים לקבל את הקצבה שלהם מדי חודש, או בעצם מדי שלושה חודשים.

טוב.

כמה הערות קצרות. קודם כול, כמה הערות כלליות. צריך אולי להבהיר, אם נשלחים איזה מכתבים לגופים שנקבעים כגופים ציבוריים, ברגע שהדברים יתפרסמו ויהיו בעלי תוקף והם יוכלו לקבל את המידע. אז אולי צריך גם להבהיר, ואני אומרת את זה גם לפרוטוקול, שעל הגופים האלה חלים כללים שנקבעו בתקנות וגם בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין מסירת מידע בין גופים ציבוריים. זה מחייב בין היתר הקמת ועדה לעניין העברת המידע, איזשהו ממונה לעניין אבטחת המידע. יש תקנות בעניין הזה, וצריך שיהיה ברור שהן חלות מהרגע שאותו גוף נקבע כגוף ציבורי.

כמובן שהגוף הוא גוף ציבורי רק לצורך העניין הספציפי שמפורט, קבלת אותו מידע, וגם כתוב לצורך מה: לצורך הוכחת החיים או לצורך איתור הנבדק וכו'.

זה ייעוץ משפטי שאת נותנת לגופים או למשרדי הממשלה?

אני אומרת שזה משהו שחשוב יהיה להבהיר אותו כדי שהגופים יעמדו בכללים האלה ברגע שהם ייקבעו כגוף ציבורי.
לגבי מרשם מוח עצם חשוב להבהיר שכרגע כפי שהצו מנוסח - - -

זה מח עצם, לא מוח עצם.

אבל כותבים בתקנות תמיד "מוח".

השם של החוק הוא עם ו"ו.

בכל אופן, לגבי המרשם, חשוב להבהיר שהצו כפי שהוא מנוסח כרגע בעצם לא חל על שום מרשם. הוא חל רק על מרשם שקיבל היתר או שהגיש כבר בקשה לקבלת היתר, ולכן חלה עליו הוראת המעבר שבחוק. ובעצם היום אף אחד מהמרשמים לא הגיש עדיין בקשה להיתר כי לא פורסמו עוד נהלים שמאפשרים את זה, וזה בעצם משהו שמתעכב במשרד הבריאות. רק ברגע שהם יגישו בקשות בהתאם לנהלים שיפורסמו, הם יוכלו לעשות שימוש בצו הזה. אז ככה שחשוב שזה יהיה ברור.

אני עורכת-דין, יועצת משפטית של "עזר מציון". בקשר למאגר מח עצם, הגשנו למיטב ידיעתי בקשה מסודרת, כבר עברה את מרשם האוכלוסין והכול.

עוד לא פורסמו הנהלים.

אשמח אם טליה אגמון ממשרד הבריאות תוכל להבהיר בעניין.

החוק קובע שאנחנו צריכים לפרסם נהלים וכללים לגבי ההפעלה של מרשמי תורמים. אנחנו בשלבי סיום של זה, הנושא של אבטחת המידע והגנת הפרטיות הוא אחד הנושאים שקצת עיכב את זה כי היה צריך לתאם עמדות עם הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע. זה ממש בשלבי סיום, אנחנו נפרסם את זה בקרוב, ואז כל המאגרים הקיימים, כיום יש שלושה, יוכלו להגיש בקשה, ואין לנו סיבה להאמין שאף לא אחד מהם לא יקבל.

כמה זמן זה ייקח?

אני מעריכה שבמהלך החודש הקרוב.

טוב, מצוין.

אוקיי. ועוד דבר לגבי המרשם, הבנתי שגם היום נבדק חותם על איזשהו טופס, וכבר ברור לו שאפשר לפנות למרשם האוכלוסין. אני מניחה שהדברים האלה יצטרכו להיות מותאמים לכך שבעצם באופן אוטומטי אפשר לקבל לגביו מידע מהמרשם ולאתר אותו.

אני אסביר. היא אומרת חודש, מבחינתנו יש אנשים שזה יכול לעלות בחייהם, כי כשאנשים באים ונותנים דגימה, בין אם זה דגימת רוק, ומצטרפים למאגר, הם ממלאים טופס, כמו שאת אומרת, והם אכן נותנים גם את הסכמתם שאנחנו נפנה לאן שצריך כדי לאתר אותם. אלא שהאיתור היום יכול לקחת הרבה מאוד זמן, וכשתהיה לנו נגישות ישירה זה יכול להיות באותו רגע. כי אנשים נעלמים לנו, זה ברור.

אז בהקשר הזה אני גם פונה למשרד הבריאות, באמת תסתכלו על הדברים האלה. עשינו ב-31 במאי מבצע התרמה, הלכנו לכיוון של מבצע עדתי, אחד מהנתרמים נפטר באותו יום, יוסף קריכלי. ממש קשה לי להגיד לכם את זה, אבל הגיעו התוצאות, מתוך 21 דגימות קיבלנו השבוע 13,000 בחזרה, ונמצאה שם דגימה מתאימה לבן-אדם הזה. בשבילו זה היה מאוחר מדי. במקרה הזה זה לא מה שעיכב, אבל חשוב לדעת שאנחנו עובדים על זמן אפס. קחו את זה בחשבון.

טוב.

אפשר לדעת לגבי "קרן סעיף 2", כמה היום זכאים מקבלים?

בארץ?

כן.

בערך 22,000 איש.

טוב. מה אדוני אומר?

בעד, כמובן.

אתה בעד? טוב.

הצבעה

בעד אישור התיקון – פה אחד
התיקון אושר.

אושר פה אחד. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:53.>