PAGE
5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
25/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 733>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ה' בתמוז התשע"ב (25 ביוני 2012), שעה 12:00

<הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 15) (צו למניעת עבירה), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
אילן גילאון – מ"מ היו"ר
אורי אריאל

>
עו"ד דוד ימין - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד פריד מחאג'נה - יועץ משפטי, משרד המשפטים

יעקב אביד - רכז המחלקה המשפטית - האיגוד המקצועי, הנוער העובד והלומד

יורם בר קובץ - רכז האיגוד המקצועי, הנוער העובד והלומד

עו"ד אביבית ברקאי-אהרונוביץ - המועצה לשלום הילד

נעה בן שבת
אביטל ברקוביץ (מתמחה)

ענת כהן

שלומית כהן
<הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 15) (צו למניעת עבירה), התשע"ב-2012>

הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 15) (צו למניעת עבירה), התשע"ב-2012, של חבר הכנסת אורי אריאל, פ/1325. בבקשה, הקראה ואישור.

אני רק אסביר כמה תיקונים שחלו מאז הקריאה הראשונה. המנגנון הוא אותו מנגנון. יש יסוד סביר להניח שעומד להתבצע התנהגות מפרה, פעולה מפרה. אנחנו לא מכנים אותה עבירה, כדי לא ליצור בלבול. אנחנו בסך הכול נמצאים פה בהליך אזרחי, שהוא יכול להיות מוסמך להליך פלילי אבל הוא גם יכול לעמוד בפני עצמו. אם כן, אנחנו מדברים על עבירה, אנחנו לא נבחן את הראיות כראיות פליליות, אלא הראיות ייבחנו כראיות מנהליות. לכן היא נקראת פעולה מפירה. אנחנו מדברים על כך שאותו צו למניעת פעולה מפירה יכול להינתן כנגד כל אדם, לא רק כנגד מעביד, כי יש עוד אנשים, למשל מתווך בעבודה או מי שמזמין הופעה. יש כל מיני אנשים שיש לגביהם הוראות פליליות בחוק הזה. אנחנו נכלול את כולם.
יש עוד הוראות שנכללו בקריאה הראשונה, ובסופו של דבר הגענו למסקנה שאין צורך להגיד אותן בצורה מפורשת. למשל, סעיף קטן (ד), שהיה בנוסח בקריאה הראשונה, שאמר שהצו למניעת עבירה לא גורע מכל סמכות אחרת לפי חוק זה לפי דין אחר, בסופו של דבר הגענו למסקנה שההווא אמינא היא לא שיש באמת גריעה מסמכות. הסמכות הזאת נוספת כמובן לכל סמכות אחרת. כך גם לגבי סעיף קטן (ה), לגבי התליית תוקפו של הצו. העיקרון הוא שמרגע שניתן צו, הוא תקף ואין סיבה שערעור יתלה את תוקפו, ולכן גם לא הכללנו את פסקה (ד) ו-(ה). זאת אומרת, הסרנו אותם מהצעת החוק, כי אנחנו חושבים שהם ממילא חלים.

אורי, אתה רוצה לומר משהו לפני קריאת החוק?

אני רוצה להודות ליועצים המשפטיים ולצוות שהכין את זה והביא אותנו עד הלום.

בבקשה.

רציתי לבקש או להציע – התיקון הזה לחוק הוא תיקון חשוב. אנחנו חושבים שאפשר וראוי יהיה לחזק אותו ולאפשר גם למי שנפגע מהעבירה לדרוש שהיא תופסק. היום כמות הפקחים וכמות האכיפה היא מסוימת והיא מוגבלת, וזה ידוע ואני לא אלאה. לעומת זאת, כמות בני הנוער שבפועל נפגעים מפעולות מפירות ומעבירות שנעשות כלפיהן היא גבוהה פי כמה עשרות מונים ממה שמצליח להיות מטופל. היום הסעד העיקרי שיש לבני נוער הוא לפנות, אם זה דרכנו ואם באמצעים אחרים.

אתה מתייחס באופן כללי לדברים? כי החוק עומד לקריאה שנייה ושלישית. כל דבר כזה היום לעכב את החוק כדי לעשות בו תיקונים, אני חושב שזה יהיה חשוב. כי זה חוק חשוב, כפי שאתה אומר, ומתקדם. אני מציע שתיקונים יבואו בהמשך.

אנחנו רוצים תוספת פשוטה. כיום החוק מציע לאפשר לתובע, כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי. אנחנו מציעים לאפשר גם לתובע כהגדרתו בחוק סדר הדין האזרחי, ולאפשר לבני הנוער עצמם. כי יש היום עבירות שבגלל שאין עליהן ענישה כספית, נניח אי מתן הפסקה, אז אין לנער מה לעשות עם זה. ואם הוא יוכל לתבוע הפסקת העבירה, אז יהיה לו.

אנחנו הולכים לתבנית שהיא קיימת בכמה חוקים. למשל בחוק הבנקאות שירות ללקוח, בחוק ניירות ערך, בחוק הגנת הצרכן, בכולם מדובר על כך שאו היועץ המשפטי לממשלה ובא כוחו או המפקח, ראש המערכת, הממונה על הגנת הצרכן למשל, הוא זה שיכול להגיש את הצו הזה. אנחנו בכל זאת מדברים על צו, אנחנו מדברים על ערובה, אנחנו מדברים על פגיעה בקניין. זה לא דבר שצריך לאפשר אותו באופן שגרתי. זה ייעשה במקרים המיוחדים שבאמת יש עבירה צפויה וצריך להפסיק את העבירה. היום תובע אזרחי שניגש ותובע יכול לקבל צו מניעה. אין איסור לקבל צו מניעה. אנחנו רק רוצים לאפשר שהמדינה תוכל בעצם לפנות ולקבל צו כזה.

אני רוצה לציין שיש חריג אחד שכן מאפשר פנייה. לא פנייה של תובע, אלא פנייה של ארגון, צער בעלי חיים. זה בחוק צער בעלי חיים. אבל שם באה עם זה מערכת שלמה של הוראות, שאומרת שאם התברר שהפנייה היתה לא מוצדקת, אז אפשר להטיל פיצויים על הארגון שתבע. זאת אומרת, זה לא עניין קטן לכתוב רק תובע בהליך אזרחי, אנחנו מדברים על עניין מורכב. אני גם לא בטוחה שזה מוצדק.

מה מונע מהנער לתבוע?

אם הנער רוצה היום לתבוע, בדרך כלל הוא לא מחויב להיות מועסק בתנאים מסוימים. הוא יכול לא להיות מועסק, והוא יכול לקבל צו מניעה אם הוא יודע שבאמת הוא מועסק בתנאים מסוימים שהם עברייניים, וכמובן הוא יכול לתבוע תביעה כספית. החשש הוא שהדברים האלה הם לא מתאימים וצריך שהמדינה פה תתערב והיא זו שתנקוט בהליכים במקום הנערים להפסקת העבודה. אם הנערים כולם היו תובעים, המצב היה הרבה יותר טוב. העניין הוא שהם חלשים, כמו עובדים אחרים, בוודאי כשמדובר בנערים, אז הם מוחלשים לעומת המעביד, הם לא טורחים לתבוע, ואז איך נמנע מציאות של קיומן של עבירות? במיוחד עבירות צפויות. לכך נועדה הצעת החוק הזאת.

מה מונע להוסיף שלוש מלים: או כתב תביעה אזרחי?

אני מסבירה שזה לא העניין של להוסיף שלוש מלים, זה עניין של בכלל לשנות את הקונספט שקיים בחקיקה בהרבה חוקים, או לחילופין ללכת למודל של צער בעלי חיים, ואז זה להכניס את כל המערך – מה קורה אם התברר שהתביעה לא מוצדקת. יכול להיות שאנחנו צריכים לשקול האם זה נכון לתת אפשרות לקבל צו במעמד צד אחד. זה נכון כשמדובר בתובע שהוא יקבל צו במעמד צד אחד? יצטרכו אז לשקול שיקולים אחרים. אנחנו צריכים להכניס את כל השיקולים של צו מניעה אזרחי. יש פה עניין של מאזן הנוחות.

כפי שאמר היושב-ראש, אני מבקש לסיים את החוק הזה דווקא בגלל שהגיע החופש הגדול והנערים כבר עובדים. כפי שאתם יודעים, ואני שמח שאתם פה, ואני מודה לכם על הגילוי של ההתעניינות באזרחות. אני מציע להבא – החוקים האלה נמצאים באינטרנט, תעקבו, ואם אפשר לתת לנו את זה מראש, עדיף.

שלחנו לכם את זה לפני שלושה שבועות.

אני לא ראיתי. אני לא אומר שלא שלחתם. תסבו את תשומת לבנו וננסה לעבוד ביחד.

אתם מבינים במה כרוך העיכוב הזה?

אפשר לתקן לקראת השנה הבאה. חוקים משנים. תודה רבה על ההשתתפות שלכם, על הערנות שלכם, על הרצון שלכם. אני מציע בפעם הזאת להצביע ולהתקדם, כדי לגמור.

אני מבקש לחזק את נעה בתשובה שלה.

זה לא מקובל אצלנו לחזק את נעה, כי היא חזקה.

רק לחזק את התשובה בנושא שכאשר נער תובע בבית-הדין, הוא יכול לפי הכללים הרגילים לבקש צו מניעה. הוא לא צריך את זה.

באת להתחזק וחיזקת. אנחנו קוראים ומאשרים.

בחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה, בתוספות, יש רשימה של עבירות שעליהן אפשר להטיל עיצום כספי. בחוק שעות עבודה ומנוחה יש עניין של מתן הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים, וזה נקבע כעבירה והוא נכנס לתוך התוספת לחוק הגברת האכיפה. ההוראה המקבילה שמתייחסת לנערים בחוק עבודת נוער לא נכנסה, נשמטה, ואנחנו מבקשים בהזדמנות זו שאנחנו מתקנים את חוק עבודת נוער גם לתקן את הנושא הזה.

לאפשר להם ללכת לשירותים, זה דבר חשוב.

לאפשר את העבירה הזאת במקרה שצריך יהיה לאכוף אותה.

בבקשה.

הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 15), התשע"ב-2012. סעיף 1 – הוספת סעיף 29א. בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, אחרי סעיף 29 יבוא: 29א. צו למניעת פעולה מפירה. (א)(1) היה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו, או למפקח עבודה בכיר ששר התעשייה, המסחר והתעסוקה הסמיך לעניין זה, יסוד סביר להניח שאדם מבצע או עומד לבצע, במעשה או במחדל, פעולה מפירה, רשאי הוא להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו המורה לאותו אדם להימנע מהפעולה המפירה, או לעשות מעשה למניעתה (בסעיף זה – צו למניעת פעולה מפירה).
(2) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי תובע כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, להגיש בקשה למתן צו למניעת פעולה מפירה.

(3) בסעיף זה, "פעולה מפירה" – פעולה בניגוד להוראות לפי סעיפים 2, 2א, 4, 5, 6, 7, 11, 12, 14, 18(ב), 20, 21, 22, 22א, 23, 24, 27ה, 28, 28א, 31, 32, ו-33ד. זה בלי הפירוט של סעיף קטן (ב), כי יש גם בסעיף קטן (ד) עבירה שאנחנו רוצים להביא בחשבון.

(ב)(1) בית הדין האזורי לעבודה רשאי לתת צו למניעת פעולה מפירה במעמד צד אחד.

(2) ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו, ורשאי בית הדין האזורי לעבודה להאריך את תוקפו של הצו למניעת פעולה מפירה, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שלגביו ניתן הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון.

(ג) נוכח בית הדין האזורי לעבודה כי יש בעפולה המפירה או בנסיבות העניין משום סיכון שלומו או בריאותו של נער, רשאי הוא להורות בצו למניעת פעולה מפירה על מתן ערובה לקיום הצו, בסיכום ולתקופה שיקבע.

2. תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה – בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בתוספת השנייה, בחלק א', אחרי פרט (15) יבוא:"(15א) מתן הפסקה לנער לשם שימוש בחדר שירותים לפי סעיף 22א לחוק עבודת הנוער".

תודה רבה. מי בעד החוק? אתה לא מצביע, אורי. מצטער.

אני במקום חבר הכנסת אריה אלדד.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 15), התשע"ב-2012 – 2

נגד – אין
נמנעים – אין

הצעת החוק נתקבלה.

אני מודה לכם מאוד, ומברך את המציע.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:15.>