PAGE
12
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
25/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 732>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ה' בתמוז התשע"ב (25 ביוני 2012), שעה 11:00

<דוח פעילות לשנת 2011 של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה>

חברי הוועדה: >
אילן גילאון – מ"מ היו"ר

>
אינה סולטנוביץ דוד - מ"מ נציבה ארצית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד אסתר אליאס - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

הילה בר אילן - מתמחה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

מרים כבהא - נציבה אזורית חיפה והצפון, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אהוד שישון - מתמחה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רנין שלבי - עוזרת ראשית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

עו"ד ג'נט שלום - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

חגית שריד - מ' תחום מחקר, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

רות דיין מדר - ראש תחום בריאות ונוער, המרכז לשלטון מקומי

מאירה בסוק - לשכה משפטית, נעמ"ת

ליאת גור - התאחדות המלאכה והתעשייה

ענת כהן

שלומית כהן
<דוח פעילות לשנת 2011 של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה>

שלום לכולם. דוח פעילות לשנת 2011 של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אנחנו נראה מצגת. זו ועדה שמעריצה נציבים, כולל נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מאז הנציב העליון, אנחנו מעריצים נציבים ואנחנו אפילו מתגעגעים קצת לבריטים. הם ידעו לטפל טוב ברכבות. בבקשה.

אני עו"ד אינה סולטנוביץ דוד. במהלך שלוש השנים האחרונות שימשתי כנציבה אזורית בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. עו"ד ציונה קניג-יאיר הקימה את הנציבות, ולמעשה החל מהשבוע אני ממלאת את מקומה בזמן שהיא יצאה ללימודים.
אני מברכת את יושב-ראש הוועדה ואת הוועדה על קיום הישיבה הזאת. אנחנו רואים בכך חשיבות מאוד גדולה, להביא את הפעילות שלנו בפני הוועדה, כמו גם בפני השר שאנחנו מציגים בכל שנה. בנוסף, אני רוצה לברך את חבר הכנסת חיים כץ על הצעת החוק שעברה היום בוועדת שרים בנוגע להארכת המועד שניתן לתבוע בגין פערי שכר בין נשים לגברים.
אתחיל עם המצגת. הדבר הכי חשוב בנציבות זה כמובן הצוות הנהדר של הנציבות, שרובו יושב כאן, ובלעדיו הפעילות לא היתה נעשית.
הנציבות קיימת למעשה משנת 2008, ומשנה לשנה הפניות לנציבות עולות ככל שעולה המודעות לפעילות שלנו. אפשר לראות שב-2011 טיפלנו ב-781 פניות, ובסך הכול מעל 2,000 פניות טופלו בנציבות עד היום.

2,000 זה הרבה או מעט?

2,000 לתקופה האמורה זה סביר.

הסמכויות של הנציבות מתחלקות לשניים. יש לנו סמכות הסברתית, שבמסגרתה אנחנו מעבירות הרצאות בכל מקום. בנוסף יש לנו גם פעילות משפטית. למעשה מדובר בגוף אכיפה אזרחי. ויש לנו סמכות לטפל בתלונות מול מעסיקים. אנחנו מקבלים פניות ציבור מכל הציבור, מעסיקים, עובדים וכל מי שנתקל בנושאים של אפליה בעבודה. יש לנו סמכות ייחודית להורות בצו למעסיק להעביר לנו נתונים. יש לנו סמכות להגיש תביעות משפטיות בבית-הדין לעבודה בשם הנציבות או בשם העובד עצמו. ויש לנו סמכות להגיש חוות דעת ועמדות בהליכים משפטיים.
אפשר לראות לגבי הפעילות שלנו ב-2011 שטופלו 26 הליכים משפטיים על-ידי נציבות השוויון בבתי-הדין לעבודה. ביניהם אני רוצה לציין במיוחד פסק-דין שניתן לאחרונה בבית-הדין הארצי לעבודה בנושא של אפליה על רקע גיל, יוסף מוצפי נגד בנק לאומי. בנוסף בג"ץ אורית גורן, שיצר הלכה כאשר בג"ץ קיבל את העמדה המשפטית של נציבות שוויון, ולמעשה הקל על עובדות להוכיח תביעות בגין פערי שכר, בהמשך להצעת החוק שעברה היום בוועדת השרים. יש פה חוות דעת משפטיות שאנחנו מגישים.
בנוגע לפעילות, הנציבות רואה חשיבות רבה לפעילות מול מעסיקים, ובמסגרת הזאת פיתחנו קורס הכשרה למעסיקים. לא מזמן הסתיים הקורס הראשון, ביחד עם "להב", בית-ספר לעסקים באוניברסיטת תל-אביב. אנחנו מסייעים למעסיקים במהלך יצירת תוכניות להטמעת שוויון, ובמקרה הצורך אנחנו גם נותנים אישור לתוכניות כאלה. מדי שנה הנציבות עורכת כנס שנתי. השנה זה היה בנושא של שוויון במגזר הפרטי מול המגזר הציבורי. מוציאים מדריכי הנחיות למעסיקים. אפשר לראות שנציגות הנציבות משתתפות בעשרות ימי הרצאות בכל האוכלוסיות, לאוכלוסייה הערבית בשפה הערבית, בפני מעסיקים, עובדים וכל מי שרלוונטי לעבודה שלנו.
ב-2011 פותחה, לאחר שנה וחצי של עבודה, תוכנית אסטרטגית לשנים 2013-2012. במסגרת התוכנית הזאת נאלצנו לעשות בחירות קשות.

מה יחסי הגומלין ביניכם לבין ארגונים יציגים של עובדים? אתם עובדים עם ההסתדרות, עם ארגונים אחרים, או שהפנייה אליכם היא פנייה ישירה של אנשים שלא מאוגדים ולא מאורגנים?

דבר ראשון, מתחילת הדרך שלנו השתדלנו ליצור שיתופי פעולה עם כל הארגונים החברתיים האפשריים, עם כל הגורמים המשיקים לעבודה שלנו, הן בממשלה והן מחוצה לה. בוועדה המייעצת שלנו לכאורה אמור להיות נציג של ארגון יציג. עד היום ההסתדרות לא שלחו נציג, ואני מקווה שבדצמבר, כאשר הוועדה המייעצת תתחלף, יהיה לנו נציג.

יש בזה אמירה? זה כפל תפקידים?

אני לא יודעת לדבר בשמם, אבל אנחנו באמת משתדלים. אני לא חושבת שהעבודה שלנו מאיימת, אלא אנחנו בהחלט פועלים בשיתוף פעולה עם כל הארגונים.

את יודעת מה הם חושבים?

לא. אבל בשטח יש לנו יחסי עבודה מולם.

אולי גם תזכירי שאתם לא יכולים לפעול מול המדינה. זה מאוד חשוב, ולא כתבתם את זה בשום מקום.

אני מיד אזכיר את זה.

אם יש אפליה באיזשהו משרד ממשלתי, הם לא יכולים לתבוע.

היא תזכיר את זה. היא עדיין לא סיימה.

לפני שאעבור למה שמאירה ציינה בצדק, אני רוצה לתת דוגמה אחת למקרה שאנחנו מצליחים לפעול במגזר הפרטי, כדי להמחיש את מה שמאירה אומרת. במקרה הספציפי הזה דובר בכ-20 עובדים ערבים שפוטרו בן לילה. בעצם כל העובדים הערבים של סניף מסוים של רשת "כמעט חינם" פוטרו מעבודתם בגלל היותם ערבים. לפני כן התחלף מנהל סניף וטען שהוא לא מעוניין בעובדים ערבים. הנציבות ייצגה את אותם עובדים.

לפעמים מאוד קשה להוכיח דברים כאלה.

נכון.

פעם ביקשתי להיות מלצר במקום כלשהו, ואמרו לי שהאנגלית שלי לא טובה. אז איך אני יכול להוכיח שזו אפליה מטעמי מוגבלות? קשה.

נכון. במקרה הזה זה היה יותר פשוט, מאחר שכל העובדים פוטרו בלי שימוע, בלי סיבה פרטנית לגבי כל אחד, כל העובדים הערבים פוטרו באותו יום. בעקבות ההתערבות של הנציבות וצו המניעה שהגשנו, בית הדין ביטל את הפיטורים.
תיק אחר נוגע למקרה שנעשה מול המדינה. עובדת הגיעה אלינו בטענה לאפליה על רקע מין בקידום ובתנאי השכר. היא פנתה אלינו, ואנחנו ערכנו בירור מול המעסיק. הבירור לא סיפק את הטענות שלנו, ובמסגרת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה הנציבות מחויבת לנהל הליך בירור פנימי אצל היועץ המשפטי לממשלה. ערכנו את הבירור הזה. עדיין לא הגענו לעמק השווה עם המעסיק, ובשלב זה למעשה הפעילות של הנציבות נעצרת ואנחנו לא יכולים להגיש תביעה בשם אותה עובדת בבית הדין.
בנוסף, בהליך הבירור אצל היועץ המשפטי לממשלה העובדת לא יכולה להיות נוכחת. העובדת פנתה לנעמ"ת ולשדולת הנשים, הגישה תביעה כנגד המעסיק, ובית הדין ביקש את חוות דעת נציבות השוויון.
המעסיק מיוצג פה על-ידי הפרקליטות, ואז טענו כלפי נציבות השוויון שגם אנחנו צריכים להיות מיוצגים על-ידי פרקליטות שמייצגת את המעסיק. זאת אומרת, זה מוביל למצב של ניגוד עניינים מובנה בכל העבודה שלנו במקרים מול מגזר ציבורי. זה לא נותן לנו את חופש הפעולה לפעול כפי שאנחנו פועלים מול המגזר הפרטי.

אם אני מסתכלת על פילוחים, אפשר לראות שפניות רבות מתוך הפניות שמגיעות אלינו הן בנושאים של היריון, הורות, פניות בנושאים של אפליית נשים. אפשר לראות 12% של אפליה על רקע גיל, שזה אחוז שגדל מאוד בשנים האחרונות. אפשר לראות 2.4% פניות בגין אפליה על רקע לאום.

אתם עוסקים גם באי העסקה, או רק בפיטורים?

הנציבות מתעסקת בכל שלבי ההעסקה, החל מקבלה לעבודה, בתנאי עבודה, כולל הכשרה, תנאי שכר וכו', קידום בעבודה, ובפיטורים ובתנאי פרישה.

הבעיה על רקע גיל, למשל, רוב האנשים ששולחים קורות חיים בגיל מסוים בכלל לא מקבלים התייחסות. איך יכולים להוכיח לכם את זה?

במסגרת הזאת גם יש לנו תיקים שאנחנו מייצגים בהקשרים האלה. זה כל מקרה לגופו.

חברה שלא מתייחסת לאדם מעל גיל מסוים, באופן שיטתי, אתם מתייחסים למציאות כזאת? כל אדם שהוא משנתון מסוים לא יקבל תגובה בכלל, באופן אוטומטי. זה קורה הרבה מאוד בהיי-טק. אין התייחסות חזרה. אתם יכולים להתייחס לחברה כזאת?

באופן עקרוני אנחנו יכולים, ואני מזמינה את הוועדה ואת כל הנוכחים להפנות אלינו פניות ולראות כיצד נוכל לטפל. כפי שציינתי, יש לנו צו להורות למעסיק להעביר לנו נתונים. יכול להיות שבמסגרת צו כזה כן נוכל לטפל בפנייה כזאת.

בנוסף היה לנו מקרה של עובד שנתקל באופן גורף בקושי להתקבל לעבודה. הוא לא קיבל התייחסות לקורות החיים שלו והחליט להצעיר את הגיל שלו ב-10 שנים על גבי קורות החיים. הוא התקבל לעבודה, וכעבור שלוש שנים וחצי, כאשר המעסיק גילה את ההתנהגות הזאת של העובד, הוא פיטר אותו.

שיטה מצוינת. אני אמליץ עליה.

התיק היום מנוהל בערכאות משפטיות.

בהחלט טיפ שווה.

אנחנו כמובן לא מעודדים עובדים לא לומר את האמת למעסיקים.

אם זו המציאות, אז אין ברירה.

מה שכן, גם מעסיק שדורש גיל מעובד והוא לא יקבל אותו, הנטל יכול לעבור אליו ולהראות שהוא לא הפלה אותו.

לגבי פניות לנציבות לפי שלב תעסוקה, אפשר לראות ש-39% פנו אלינו בגין פיטורים. זה די הגיוני, כי קל יותר לפנות לאחר שמפוטרים. אפשר לראות שאחוז יותר קטן בגין קבלה לעבודה, ותנאי עבודה זה האחוז הנמוך ביותר.

איך זה יכול להיות שתנאי העבודה זה אחוז כל כך נמוך, כאשר קיים כזה פער בין נשים לגברים?

מאוד קשה לתבוע כאשר עובד נמצא במקום העבודה. מעבר לזה, בנושא של פערי שכר הרבה פעמים עובדות לא מודעות לעלויות השכר של העובדים האחרים, אז עד שהן מגלות את זה גם עובר זמן.

מעבר לפניות שהתקבלו אצלנו, בשנת 2010 נציבות שוויון ערכה הערכות שכירים לגבי ממדי האפליה בעבודה. אפשר לראות שאוכלוסיית המבוגרים – מעל גיל 45 – יש אימהות לילדים קטנים, אוכלוסייה שהוגדרה כמופלית מאוד, נשים, ערבים, עולים מאתיופיה וכן הלאה.

אבל היתה לכם קטגוריה כזאת בתלונות, אימהות לילדים קטנים? כי לא זוכרת שראיתי.

לגבי הפניות אצלנו, זה יכול להיכנס בהיריון, בהורות, במין.

עולים מברית-המועצות לשעבר ואתיופים, זה גם קטגוריה?

כן. זו אפליה על רקע מוצא. על רקע גזע במקרים מסוימים.

שאלנו את אותה שאלה ב-2011. ערכנו סקר מעסיקים ביחד עם מינהל מסחר וכלכלה. הסקר הזה העלה נתונים די דומים, שוב – אוכלוסיית המבוגרים, אימהות לילדים קטנים, ערבים ואתיופים הוגדרו כאוכלוסיות המופלות ביותר לטענתם.

הקמפיין שרץ עכשיו בטלוויזיה הוא שלכם?

הוא של רשות לפיתוח כלכלי במשרד ראש הממשלה. אנחנו צפויים גם לצאת בקמפיין.

הממשלה מעודדת תעסוקת מיעוטים.

יושב-ראש הוועדה שאל קודם לגבי הממשקים של הנציבות. אעבור על זה במהירות. ארגונים חברתיים, ארגוני עובדים, ממשלה, מעסיקים, בית הדין לעבודה. אפשר לראות שגם עם התאחדות התעשיינים יש לנו קשרי עבודה טובים, ועם ארגוני מעסיקים אחרים. אני חושבת שבכל הממשקים האלה גם העברנו הרצאות ואנחנו משתדלות לקיים שיתוף פעולה פורה עם הגופים האלה.
התייחסתי קודם לתוכנית האסטרטגית, והיא גם חולקה לכם כאן. היא כמובן מופיעה באתר האינטרנט של הנציבות. עילות האפליה שהנציבות אמונה עליהן הן 14 עילות אפליה: גיל, נטייה מינית, דת, גזע, לאום וכו'.

לא ראיתי מוגבלות פיסית או שכלית. איך זה?

לגבי אנשים עם מוגבלות, אמונה עליהם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ולא אנחנו. הם הוחרגו מהסמכות שלנו.

זה צריך להיות אצלכם.

יכול להיות שבנושא התעסוקה, מאחר שאנחנו מטפלים בנושא התעסוקה, אנחנו המקום. נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות לא נמצאים כאן, אבל גם אם הם היו כאן הייתי יכולה לומר להם את זה.

אעבור בקצרה על נושאי הדגל. נושא ראשון זה קידום רב-גוניות ושילוב של מגוון אוכלוסיות בקבלה לעבודה במגזר הציבורי. בנושא הזה יש חובת ייצוג הולם שנקבעה בחוק, ואנחנו מנסים לראות ביחד עם נציבות שירות המדינה וגופים אחרים איך מיישמים את זה ואיך מביאים לייצוג גבוה יותר של האוכלוסיות המופלות. פערי שכר מגדריים זה גם אחד מנושאי הדגל, ושילוב ערבים במגזר הפרטי. בנוסף לזה יש פרויקטים מרכזיים שהנציבות תעסוק בהם בשנים האלה, שמדובר על אפליה על רקע גיל, מניעת אפליה על רקע דת ושילוב חרדים ואפליה נגד הקהילה הלהט"בית. בכל אחד מהנושאים האלה מפורט בתוכנית האסטרטגית מהם הדברים שאנחנו מתעתדים לעשות, כולל מחקרים, כולל שולחנות עגולים בהקשרים האלה, תיקים משפטיים ועוד.
הבאתי לכם את הדוגמה למה הוא שוויון. אפשר לראות שנקבע פה מבחן מאוד שוויוני, שמבקשים מכל החברים פה לטפס על העץ, ואפשר לראות שחלק מהמשתתפים הם בעצם לא במשחק. לכן כשקובעים כל מיני קריטריונים צריך לחשוב איך לא מדירים אוכלוסיות שונות ואיך מאפשרים לנצל את היתרונות של כולם.

זו סקירה במעבר מהיר יחסית. אם יש שאלות, אשמח להתעמק בנושאים שמעניינים את הוועדה.

מאירה, בבקשה.

הנושא של נציבות שוויון הזדמנויות – בהתחלה היה מדובר שהוא יהיה גם נגד מעסיק המדינה, שזה למעשה הדבר הכי חשוב. כשעשו את החוק, המדינה התנגדה לזה בצורה חד-משמעית, ולכן קרה מה שקרה. זו בעיה. אי-אפשר להתעלם שזה נכה. אתה מדבר פה נגד מעסיקים פרטיים, והמעסיק הפרטי, שיהיה מי שיהיה, יגיד: רק רגע, תסתכלו על עצמכם קודם. ואם אנחנו לוקחים את הנושא של החוק של אכיפת יחסי עבודה שעבר כאן ויתעקשו באופן מוחלט שזה יהיה גם נגד המדינה וזה נכנס, גם פה היה צריך להתעקש. היום זה ממש חוק בעייתי.

מה באמת המקור לדבר אנומאלי כזה?

זה בעייתי מאוד. אנחנו רואים את זה בגלל הקשרים שלנו עם הנציבות, והם נמצאים בבעיה שאני בהחלט מבינה אותם.

כלומר, אנחנו מאפשרים למדינה להיות עבריינית מספר אחד. אם בארזים נפלה שלהבת, מה אנחנו רוצים מהמוסך או מהחשמלאי?

האמת היא שבחוק אין שום הגבלה, אנחנו יכולים לפעול לכאורה מול כל המעסיקים. גם לגבי דרישת נתונים אנחנו יכולים לפעול מול כל המעסיקים. יש הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, ואולי ראוי לקבוע ישיבה בנוכחות היועץ המשפטי לממשלה שייתן את התייחסותו לנושא הזה.

בהחלט. אנחנו כבר רושמים לעצמנו לפרוטוקול.

זה ייתן כוח.

זו פעם ראשונה שאני מודע לדבר הזה. אני מניח שאם אני לא יודע, אז יש עוד כמה שלא יודעים.

אני בטוחה שלהם יש בעיה להעלות את זה, לכן אני זאת שהעליתי את זה. זאת בעיה אמיתית, זה לא פשוט.

טוב שהעלית, ואנחנו נצטרף להעלאת הנושא הזה. נבקש דיון בעניין, בנוכחותו של היועץ המשפטי, כדי להבין, כי זה דבר שהדעת אינה סובלת.

האם אתם גם בלי תלונה יכולים לפנות למשל למעסיק כמו "מגה", מעסיקים גדולים? אתה רואה שם או את פערי השכר או שהם נותנים משכורות כוללות, ולמעשה הם לא נותנים שכר מינימום. כי הקופאיות ועובדים אחרים לא יתלוננו. יש דבר כזה?

אנחנו ניזונים מכמה מקורות. דבר ראשון, כמובן, תלונה. כאשר אנחנו מקבלות תלונה זה לא אומר בהכרח שאנחנו נצטרך לפנות בשם אותו עובד. כאשר נקבל את התלונה ואת המידע ונברר ויהיה איזשהו בסיס, אז ייתכן שהנציבות תוכל לפנות גם בלי אותו עובד. לפעמים אנחנו ניזונות מהתקשורת. אנחנו כן משתדלות לעקוב אחרי מה שקורה על סדר היום. אבל לבחור מעסיק ולהתחיל לבקש ממנו נתונים זה לא משהו שקורה. אולי בשלב מאוחר יותר, כשיהיה כוח-אדם אצלנו שיוכל לעבד את הנתונים האלה, אפשר יהיה לחשוב על זה.

למה אדם יפנה אליכם ולא אל מועצת הפועלים?

אנחנו למעשה גוף אכיפה אזרחית.

אבל ראיתי שאתם מייצגים בבית המשפט.

יש לנו המקצועיות וההתמקצעות בנושא של שוויון. לכן גם כאשר ארגונים חברתיים או ארגוני עובדים רוצים להגיש תביעה, הם מבקשים את העמדה המקצועית שלנו בנושאים האלה.

רציתי לדבר קצת על מניעה, על הלפני. כי לנו כארגון מעסיקים קטנים ובינוניים, שאין להם יועץ משפטי צמוד והרבה פעמים המודעות שלהם היא די נמוכה לגבי מותר ואסור, יש אינטרס לנסות למנוע את זה עוד לפני שמגיעים לתביעה ולבתי-דין לעבודה וכולי. התחלנו את הפרויקט לפני שנתיים עם בוב, וחשבנו על כל מיני תוכניות איך מגיעים למעסיקים הקטנים האלה, וזה לא הבשיל והפרויקט הסתיים. השאלה היא איך ממשיכים את זה. כי לנו יש עשרות אלפי בעלי עסקים קטנים, כמו שאמר היושב-ראש, המוסכניק, החשמלאי, שלא מודעים לדברים, ואנחנו רוצים לעודד אותם לדעת לא למעוד מלכתחילה. השאלה איך עושים את זה ואיך משתפים פעולה.

אתן הקדמה קטנה לגבי הפרויקט שדיברת עליו. במשך שנתיים עשינו פרויקט עם האיחוד האירופי. זה פרויקט שנקרא Twinning, שנציבות שוויון הזדמנויות בצפון אירלנד ליוותה אותנו במהלך השנתיים האלה. בוב ניבן היה פרויקטור פה. אחד הנושאים שהפרויקט התעסק בהם הוא שיתוף פעולה עם מעסיקים. אני מזמינה אותך לפנות אלינו ולראות איך להמשיך את שיתוף הפעולה הזה, כי יש לנו שיתוף פעולה עם מעסיקים גם לגבי תוכניות להטמעת שוויון, שאנחנו מלווים את המעסיקים, אנחנו נותנים ייעוץ, וגם הכשרות למעסיקים שעכשיו אנחנו עובדות על השלב הבא ועל פיתוח נוסף של הנושא הזה.

מה זה אומר כהנחלה? אני המוסכניק או בעל בית המלאכה לתריסים, ואני רוצה לדעת מה מותר לי ומה אסור לי. אני מקבל מכם מנשר או לוח או חוקים? מישהו מתקשר אלי ואומר לי מה לעשות ומה לא?

דיברתי על התוכניות היותר מפורטות ועל העזרה היותר עמוקה. מעבר לזה אנחנו מקבלות פניות גם ממעסיקים להתייעצויות שוטפות.

רק אם אני מתעניין אני יכול לדעת? זאת אומרת, אין פנייה יזומה שלכם.

שיתוף הפעולה שלנו זה מול ארגוני מעסיקים, ואנחנו גם עומדות לצאת בקמפיין שמופנה כלפי מעסיקים. בנוסף יש לנו אתר אינטרנט.

כלומר, היא צריכה לעדכן את בעלי המלאכה שלה? את מדברת אתה, והיא צריכה לעדכן את בעלי המלאכה שלה?

זו פעילות משותפת. כמובן שעל הנציבות יש לנו הפעילות להעלאת המודעות לפעילות של הנציבות, ומעבר לזה העובדה שאנחנו יוצרים קשר עם ארגונים כאלה מגדילה את האפשרות שלהם לחשוף אותנו לאוכלוסיות נוספות. מעבר לזה יש לנו כמובן מדריכים גם למעסיקים והנחיות למעסיקים, גם לגבי גיוס עובדים, ואפשר לפנות אליהם ולקבל כל דבר שתרצו.

איך זה עובד? בא מדריך שלכם ונותן הרצאה פרונטאלית לסוג מסוים של עוסקים או מעסיקים?

כן. דרך אחת היא באמצעות העברת הרצאות, שאנחנו עושים באופן שוטף.

הבעיה היא עם מעסיקים קטנים. לכן רצינו לחשוב על דרך אחרת. כי מוסכניק אחרי יום עבודה לא ייסע לשמוע הרצאה בערב על העסקה שוויונית, למשל. צריך למצוא דרכים קצת יותר יצירתיות להגיע אליו, וזה מה שניסינו לעשות בפרויקט Twinning, אבל הוא נגמר לפני שהספקנו לעשות משהו.

למה אירלנד?

נציבות צפון אירלנד זכו במכרז. הם מאוד מתקדמים באיחוד האירופי מהבחינה הזאת של שוויון. זו נציבות שקיימת כבר 20 שנה, והיה לנו הכבוד במסגרת הפרויקט הזה לעבוד עם המומחים הכי גדולים לשוויון באיחוד האירופי.

בנוגע לטענה שלך, אני חושבת שאם יש לך נושאים ספציפיים, אנחנו צריכים לדבר על זה ולראות פרטנית איך אנחנו עוזרים לכם.

בזמנו דיברנו לעשות סיורים במפעלים. אבל הבנתי שהפרויקט נגמר. השאלה היא אם יש פרויקטים אחרים ותוכניות.

הפרויקט נתן לנציבות את הכלים להמשיך את הפעילות שלהם. כדי לא להלאות את הוועדה, אני מציעה שנדבר לאחר מכן לראות איך אנחנו מתקדמים בעניין הזה.

אשמח לשמוע בעניין הממשקים עם השלטון המקומי לקידום, להדרכה, מול מנהלי המחלקות למשאבי אנוש, מול היועצים המשפטים. הסברה נוספת בנושא הזה.

עו"ד ג'נט שלום מהנציבות הארצית תשיב על כך.

היינו רוצים מאוד לעשות שיתוף פעולה כמה שיותר קרוב עם הרשויות המקומיות. כרגע העבודה נעשית אתם בשני מישורים. האחד, במסגרת ייצוג הולם לאתיופים ברשויות מקומיות, שאנחנו מנסים ביחד עם משרד ראש הממשלה לשבת עם רשויות מקומיות ולהחליט על תוכניות להטמעת אתיופים.

מה זה ייצוג הולם?

תלוי לאיזו אוכלוסייה. אם אנחנו מדברים על אתיופים, אז ייצוג הולם ברשויות מקומיות ספציפית, זה האחוז שלהם באותה רשות מקומית. למשל, אם יש 8% אתיופים ברשות מקומית בקריית-מלאכי, ייצוג הולם בעירייה יהיה 8% מהעובדים וכל הדרגות. זה במובן אחד. במובן שני אנחנו עובדים עם משרד הפנים, עם מוני מעתוק, לגבי נוהל וחוזר לכל הרשויות המקומיות לגבי שוויון הזדמנויות והטמעת שוויון. נשמח מאוד לעוד שיתופי פעולה, כי הרשויות המקומיות זה אחד המקומות שיותר חשוב לנו להגיע אליהם. מעסיקים המון עובדים, ונשמח על כל שיתוף פעולה נוסף.

גם החברות הכלכליות שליד זה, לא רק הרשויות עצמן.

כן. לכל הממשקים אנחנו לרשותכם.

כשאתם מדברים על ייצוג הולם, אתם מדברים רק על אתיופים או שיש עוד קבוצות שאתם מדברים עליהן?

תלוי בחקיקה. לגבי רשויות מקומיות מדברים היום רק על אתיופים, כי זה התיקון שנעשה בחוק. לגבי שירות המדינה אנחנו מדברים על אתיופים, על אנשים עם מוגבלות, על ערבים ועל נשים.

אם אתם מטפלים ברשויות מקומיות, מדוע אתם לא מטפלים במשרדים ממשלתיים? זו היתה הנחיה של היועץ המשפטי?

כן.

אבל הם לא יכולים לתבוע שם גם כן. זה כמו רשות המים.

רשות מקומית אפשר לתבוע באישור משרד המשפטים.

אנחנו עדיין מחויבים להליך בירור פנימי, ולאחר מכן מול רשויות מקומיות אנחנו יכולים להגיש. האמת היא שיש לנו אפילו תביעה נגד רשות מקומית.

איזו?

עיריית ירושלים בנושא של פערי שכר.

טוב מאוד. אם כך, תני לנו את הבשורה ונוכל להיפרד בשמחה ולא בדאגה.

כמו שעלה פה בצורה מאוד ברורה, הבעייתיות שלנו היא אל מול מעסיקים ציבוריים. דבר ראשון, אשמח כמובן, כפי שיושב-ראש הוועדה הציע, לקיום ישיבה בנוכחות היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, כל דרך שהוועדה תראה לנכון לסייע, אם זה באמצעות חוות דעת משפטית וכדומה. אני משאירה את זה כמובן לשיקול דעת הוועדה.

אנחנו יכולים לקבל את ההנחיה הזאת כתובה כדי להסתמך עליה?

נשמח להעביר לך.

דבר נוסף, אנחנו כמובן נשמח לקיומם של דיונים נוספים בנושאים שהנציבות מקדמת בוועדה הזאת, שאנחנו רואים בפעילות שלה חשיבות רבה מאוד לענייננו.

תודה רבה. אנחנו בהחלט מרימים את הכפפה הזאת, אנחנו רק מבקשים שתעבירו לנו כדי שנוכל לקבל משהו כתוב. אנחנו בהחלט נזמן לכאן את היועץ המשפטי, במגמה לשנות את המציאות הזאת. זו מציאות לא מתקבלת על הדעת.

1. הוועדה מברכת את נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה על עבודתה. 2. הוועדה שמעה על העלייה בהתמדה של הפניות, ועדיין קיימת התחושה שהציבור הרחב, הן העובדים והן המעסיקים, לא מודעים לפעילות החשובה, ולכן יש צורך בהסברה ובשיתוף פעולה עם מעסיקים. 3. פנייה ליועץ המשפטי לממשלה, כפי שכאן אמרנו, לשקול בשנית את ההנחיה להחריג את הפיקוח של הנציבות על המעסיק הגדול ביותר, המדינה, במגזר הציבורי. את זה אנחנו לוקחים על עצמנו, ברגע שנקבל את ההנחיה הזאת מכם, להעלות את הנושא הזה, כי הוא נושא מאוד חשוב.
אני מודה לכולכם. תודה רבה על העבודה ועל השתתפותכם. תצליחו.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:35.>