PAGE
11
הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים
לתקציב הכנסת
25/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 11>
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים
לתקציב הכנסת
יום שני, ה' בתמוז התשע"ב (25 ביוני 2012), שעה 13:30

<שינויים בתקציב הכנסת בשנת 2012.>

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר

מגלי והבה

>
דן לנדאו – מנכ"ל הכנסת
חיים אבידור – חשב הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

לאה קיקיון
<שינויים בתקציב הכנסת בשנת 2012.>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לעניין תקציב הכנסת. על סדר יומנו – שינויים בתקציב הכנסת בשנת 2012. מכובדי, החשב, בבקשה.

אנחנו מבקשים את אישור הוועדה המשותפת להעברת סעיפים מתכנית לתכנית בשנת 2012. ההעברה הראשונה היא העברה שאנחנו עושים אותה כמעט כל שנה – העברה מאחזקת רכב להוצאות ליסינג, וזה כתוצאה ממעבר עובדים מאחזקת רכב לקבלת רכבים צמודים בליסינג. אנחנו מעבירים את ההוצאות שתקצבנו באחזקת רכב לליסינג. כמובן שזה מהלך שיש עמו גם חיסכון.

הסעיף הבא שאנחנו מבקשים זה חלוקה שונה בשיא כוח אדם על ידי העברה של עודף משרות שקיימות במשמר הכנסת למנגנון הכנסת, כאשר יש פירוט למה אנחנו צריכים: למ.מ.מ, לוועדת החוץ והביטחון ולחטיבת המידע. זו בסך הכל העברה מתכנית לתכנית, זה לא גידול בסך הכל, לא בכמות ולא בעלות המשרות.

נושא נוסף שאנחנו מבקשים – העברה מהרזרבה. אנחנו מבקשים להעביר את השימוש בהקלטות בוועדות שאנחנו משתמשים בגורמי חוץ וזה כתוצאה מכמות גדולה יותר של ועדות, פעילות יותר גדולה, סיורים ועוד – שאנחנו מבקשים להעביר. אני לא בטוח שנשתמש בכל הסכום אבל בשנה שעברה כבר נתקענו לקראת סוף השנה ואני לא רוצה לבוא שוב, סתם, על סכום קטן עוד פעם לוועדה, ולכן אני אבקש את הסכום הזה.
נושא נוסף – הצילומים, בסכום קטן של 20,000 שקל. אותו צלם שמצלם לנו את כל האירועים, את כל הביקורים שיש. צריכים קצת הגדלה.

כל זה באלפי שקלים?

כל זה באלפי שקלים.

הנושא האחרון שאנחנו מבקשים העברה מסעיף לסעיף זה הנושא של גידול בכוננויות. אנחנו רוצים לתת לעובדים נוספים שאנחנו משתמשים בשירותים שלהם ובזמינות, מבקשים את הזמינות שלהם מעבר לשעות העבודה, מבקשים להפסיק לעשות את זה בחינם ולעשות את זה תמורת תשלום כוננויות.

זה למעשה העלאת שכר, אם אני מבין נכון.

אני לא יודע אם זו העלאת שכר. אני אגיד לך. העובדים האלה עומדים לרשות הכנסת לאחר שעות העבודה. עד עכשיו הם היו מספיק מסורים כדי לעשות את זה בחינם. זה דבר שקיים, דרך אגב, גם במשרדים הממשלתיים.

זה קיים גם פה.
יש פה נציגות של שלוש אוכלוסיות שעובדות מול הפרלמנט, והן דוגמאות מייצגות לעניין הזה: מנהלות ועדות, גם, בקרוב - היועצים המשפטיים וגם אנשי הפרוטוקולים ששם זה הוטמע כבר בתוך הסכם השכר החדש שהם עוברים אליו בהדרגה. הדברים הללו מבטאים גידול בפעילות הפרלמנטרית – נקראת לזה: החוץ פרלמנטרית, של חברי הכנסת. בגלל בעולם הדיגיטלי, בעיקר, ואנחנו רואים את הגידול בשנים האחרונות, בגלל העובדה שלרובנו, כולל עובדי הכנסת, ובוודאי אתם חברי הכנסת - -מחזיקים את המחשב בכף היד, כולל המיילים וכולל הכל – אתם דורשים יותר גיבוי שלנו, המינהל, לפעילות שלכם. אז אתם מתקשרים, אם זה יושבי ראש ועדות – למנהלי ועדות, ליועצים המשפטיים, אתם מפעילים יותר את הפרוטוקולים, מפעילים אותנו יותר, וזה מצוין וזה מבורך. אנחנו רוצים להיות במצב מוסרי שבו אנחנו משלמים לאנשים על זה שהקפצנו אותם בערב, ולא סתם לאיזשהו טלפון, אלא –עכשיו, אומרים למנהלת ועדה – עכשיו, בלת"מ, אני צריך שתשני את הסיור מהיום למחר, ועכשיו תפתחי את המחשב, ותתחילי לעבוד. זה יכול להיות גם שעתיים – שלוש של עבודה בערב. אנחנו רוצים לשלם על העמידה בכוננות. כלומר, על זה שהם צריכים לישון עם הפלאפון ליד האוזן.
התחלנו כבר בחלק מהיחידות. זה נכנס גם לתוך עובדי הפרלמנט, לא רק עובדי המנהל.

גם הרכזות הבכירות.

כן, כן. אני חושב שכמעבידים אנחנו מצליחים גם בעניין הזה לשמש דוגמה, ולכן יש פה צורך בהגדלת הסעיף הזה על חשבון הרזרבה. מן הסתם, כשנתכנן את תקציב 2013, הדברים האלה יוטמעו בצורה הרבה יותר מובהקת בתוך בסיס התקציב, או החלק של התקציב שהולך לשכר העובד.

אני מבין שחלק קיבלו וחלק עתידים לקבל.

זו לא תוספת רוחבית. היא לא ניתנת - - מילה של הקדמה: במדינה בכלל, אפשר לומר שיש דה פקטו – שלושה סוגי כונניות: יש כונניות ההסכמיות, למשל – לרופאים, לדוברים של משרדים, לא לדוברים בכנסת, שהם מקבלים את זה כבר מוטמע בתוך השכר, אבל לדוברים של משרדים, וכל מיני בעלי תפקידים – נניח, לתחום המחשוב. יש הסכם קיבוצי של המדינה שאומר: אתם מקבלים שכר, פלוס X כוננויות על השכר הזה. הכוננות נגזרת מגובה השכר, כמובן. משהו חלקי 100. יש סוג שני של כוננויות, שזה כוננויות שזה יהיה יותר דה פקטו, זה לא דה יורה, שאומרים: אנחנו לא רוצים להעלות לכם את השכר בדרך הישרה, בגלל חשש מהשלכות רוחב, קחו בנק של כוננויות, תחלקו את זה, "תמרחו את החמאה" בצורה שווה לכולם. רואים את זה מדי פעם בכמה משרדי ממשלה. זה לא קיים בכנסת.
מה כן קיים בכנסת? שימוש בכוננויות ככלי ניהולי. כלומר, יכול להיות שאני אצטרך את פלוני בכוננות, ופלוני עומד לרשותנו אנחנו באמת מפעילים אותו, ואני לא צריך את אלמוני. אלמוני גומר את העבודה פה, ובא למחרת בבוקר, אני לא צריך שהוא יהיה בכוננות, אני לא צריך שהוא יהיה זמין.

מי יפקח?

בשביל זה יש לנו תקציב שקוף, שלפני שבועיים-שלושה באנו לכאן ודיווחנו, לפי חוק שאנחנו יזמנו, על ביצוע התקציב. בסופו של דבר, אנחנו עומדים בפניכם, כל הספרים פתוחים, אנחנו מדווחים על כל הדברים הללו. אבל זה לא משהו שנועד לכלל עובדי הכנסת. זה גם לא משהו שהוא בתוך יחידות – הוא "נמרח" בצורה שווה. מה כן? – למשל, בדוגמה של מנהלי הוועדות, אז אנחנו רואים את כל מנהלי הוועדות כממלאים אותו תפקיד. אתם מכירים את זה מהסיעות שלכם – אנחנו רואים איך זהותו של יושב ראש ועדה יכולה להשפיע בצורה דרמטית על היקף העבודה מחוץ לשעות העבודה, של מנהל ועדה. יכול להיות מנהל ועדה שהיה רגיל לסטנדרט מסוים. התחלף היושב ראש, אין לו יום ואין לו לילה. ואז מתחלף שוב היושב ראש והמצב נרגע. זה "פיקים" ותקופות שפל שתלויים בכם.

באישיות ובאופי העבודה.

תלויים באישיות שלכם, תלויים בפוליטיקה שלכם, בעונות השנה הפרלמנטריות והפוליטיות, וזה ממש לא ניתן לצפייה. לכן שם, לדוגמה – ויש לנו דוגמאות נוספות – זה נראה כאילו שנתנו לכולם, אבל נתנו לכולם כי כולם ממלאים את אותו תפקיד, ואת כולם אנחנו צריכים בכוננות. הרי מנהלת ועדה לא יכולה להגיד ליושב ראש ועדה – תתקשר אלי מחר. אין דבר כזה. למיטב ידיעתי הם גם מכירים את זה מקרוב. לכן אנחנו חושבים שזה נכון, זה מוסרי, אנחנו עושים את זה על השולחן לא ב "פוילעשטיק" אלא ככלי ניהולי. אני יכול לעדכן עוד דבר: אנחנו בוחנים, בחנו את זה יחד עם נציבות שירות המדינה ואנחנו מתכוונים ליישם את זה בצורה מאד מאד זהירה, כלי נוסף שהוא שונה מכוננויות והוא, בעצם - שעות נוספות מהבית. כלומר, אדם שעושה שעות נוספות, אין צורך שהוא יבוא לכאן, שנפעיל כאן את המקום, את המזגנים ואת המשמר. תדווח לי שורה שורה מה עשית. דוגמאות? הלשכה המשפטית, דוגמה מובהקת. אנשים שנאלצים לבוא לפה לפעמים כדי להכין חקיקה. הם באים במוצאי שבת, עושים פה לילות. בשביל מה שאני אפתח פה? אז נגיד להם – תעשו את הדבר הזה מהבית, תמלאו הצהרה המפוקחת על ידי המנהלים שלכם, שורה –שורה. זה עוד כלי, מוסרי, בעיניי. כן, הוא עולה כסף, אבל אני חושב שאני יכול לעמוד מולכם ומול בעלי המניות שלנו, אזרחי מדינת ישראל, ולומר – כן, אנחנו חושבים שעובדי הציבור האלה צריכים להיות מופעלים והם צריכים לעמוד לרשותנו לפעמים 24/7 ומגיע להם תשלום על כך. וכדי שהם יעמדו לרשותכם, הדרג הנבחר, אנחנו צריכים להיות מוסריים כלפיהם. ברגע שאנחנו מעמידים לרשותם כארגון את כל האמצעים הדיגיטליים, בעצם, הסב-טקסט של הדבר הזה הוא: אני לא מרשה לך לא להיות זמין. ואז אני צריך לשלם תמורה על הדבר הזה.

אז מי אמור לקבל את זה עכשיו שלא קיבל את זה עד עכשיו?

אנחנו נמצאים באמצע מהלך. החלנו על חלק מסגל הוועדות – מנהלי הוועדות והרכזים הבכירים. אנחנו לקראת סופה של עבודה לגבי רוב הלשכה המשפטית, כלומר, הצוותים שעומדים מולכם, חברי הכנסת, או מול הוועדות. זה בתחום הפרלמנטרי. בתחום המנהלי, כמובן – זה תלוי תפקיד. נניח – איש מזגנים - -

באיזה משרדי ממשלה או מקומות עבודה זה קיים, בסגנון הזה – שתעבוד מהבית ורשום לך - -

לא, לא. מה שנמצא פה זה כוננויות. זה קיים בכל משרדי הממשלה. הדבר שאנחנו מדברים עליו, החידוש השני שאנחנו מדברים עליו קיים בעוד רשות אחת, רשות הפטנטים. זה קיים בסקטור הפרטי, כל מי ששעבד במשרד עורכי דין מכיר את זה - במיוחד כלפי אימהות עובדות. מבקשים מהן להתחבר למחשב בערב, ולדווח על השעות. במשרד עורכי דין פרטי אנחנו צריכים את המעקב בשביל החיובים של הלקוחות. כשזה מדינת ישראל מול נותני השירות שלה, מול הציבור, מול נבחרי הציבור, אז אנחנו רוצים לוודא שהדבר הזה לא יהפוך איזה סטנדרט, תוספת שכר. זו לא תוספת שכר. זו תוספת שכר מול יותר עבודה. ככה צריך להגדיר את זה.

כן, אבל זה לא נעשה ככה כשהעובד מחליט לעשות את זה. הוא צריך לעבור מערכת אישורים מסוימת, של מנהל החטיבה שלו, שצריך לחתום לו אישור ספציפי לגבי אותו נושא שהוא צריך להתעסק אתו.

בכוננויות זה לא - -

הכוננויות ניתנות באופן פרסונלי. הן מחויבות בדיווח. כלומר, אדם שעשה שעות נוספות, באותו יום הוא לא יכול לדווח על כוננות, כי הוא היה פה, הוא עבד. כוננות זה לא השעות שעבדתי, זה תוספת תשלום על זה שאני - -

זה גלובאלי.

זה לא גלובאלי. זה לא גלובאלי. יש מספר כוננויות . כוננות זו יחידה של שעות נוספות.

5.33 שעות, שאפשר להתחיל אותה אחרי השעה 18:00.

· - מדי יום.

זה לא מדי יום. זה לא מדי יום. זה 4 פעמים בחודש, 5 פעמים בחודש, 6 פעמים בחודש. זה ממש לא מדי יום. זו לא תוספת flat, זה משהו מאד מאד במשורה, ולפי כללים של הנציבות.

אני רוצה להבין: ומי שיקבל את זה עכשיו, יקבל אחורה?

לא, לא. אין דבר כזה.

למה?

כי אין דבר כזה.

גם אם אתה מפעיל את זה באמצע החודש זה לא רטרואקטיבי.

ויותר מזה – זה גם דבר שהוא הדיר. ככה גם הסברנו לוועד העובדים. בגלל שזה כלי ניהולי אפשר להגיד למשל, יכול להיות מצב, כמו שהיה לפני הכנסת הנוכחית, שהיתה פגרת בחירות ופגרה שהתחברו לכדי כ-9 חודשי פגרה, משהו כזה. בהחלט סביר שמנהל הכנסת יגיד – בתקופה הזו אף אחד לא בכוננות, אנחנו מבטלים את הדבר הזה לתקופה הזו. בהחלט יכול להיות. זה הדיר, זה פרסונאלי, זה פר יחידות, זו לא תוספת שכר מהבחינות האלה, זה מאד חשוב להדגיש את זה.

כמה עובדי כנסת יש שבשקלול כל מרכיבי השכר שלהם שכרם יותר גבוה מזה של הח"כים?

לדעתי 12-11.

כמה זה שכר ח"כים היום?

37 אלף שקל. 6-7 עובדים.

ממה זה נובע, מתוספות ותק גדולות?

במקרה אחד זה תוספות ותק, אחרים הם מוקבלים. לצערי זה מאד מעט אנשים. אם נלך לשיטתך שתוקבלו לשופטים מחוזיים - -

שיטתי לא נכונה?

יש לי נתון מדויק – 9 יותר.

תראה, זה מתוך ארגון של 700 איש. זה לא נורא.

אל"ף, אני מודה לך שקיימת את הישיבה בשעה 13:30. בדרך כלל קבעתם את הישיבות ליום שני בשעה 09:00.

הבעיה היא שזו ועדה משותפת עם ועדת הכספים ולכן יש לנו בעיה של מועדים.

זו נקודה אחת.

נקודה שניה – אנחנו בחלק מהדברים שראיתי פה – אנחנו צריכים להוות דוגמה, כנבחרי ציבור. אנחנו מפוקחים גם על ידי הציבור, גם על ידי הכנסת, על ידי כולם. אני מקווה, אני סומך על מה שאומר המנכ"ל - - -

אל תסמוך. תבדוק אותי. אתה בוועדה.

עוד לפני הוועדה, אני עכשיו מחפש משרה שמשכורתה מעל חבר כנסת וייעודה לבוא ולפקח. אני טוען – יכול להיות שצריך למצוא מישהו, אל תצפה מוועדות – אנחנו בקושי מפקחים על עצמנו, בקושי מפקחים על הממשלה, בקושי מפקחים. זה פתח שאנחנו צריכים מאד להיות זהירים, כי מגיע לעובדי הכנסת כל - - -

אבל יש משהו חדש, אמרתי את זה קודם. ביוזמתנו ארבל אסטרחן כתבה חוק וזה עבר לפני כשנה. החוק כאילו מקביל אותנו לממשלה שמחייב אותנו לבוא אליכם, ועדת התקציב, ולהציג לכם לא רק את התקציב לפני ההעברות, אלא תקציב מול ביצוע. ביצענו את זה לפני שבועיים. על 2011 כבר עשינו את זה. אנחנו, בניגוד - -

אין משרד ממשלה שהחשב שלו לא יודע - - -

אז לגבי מינהל הכנסת הציבור יודע.

- - הייתי מנכ"ל משרד ממשלתי, ידעתי כל שקל לאיפה הוא הלך ולאן. מה שאני מנסה להגיד בהערה שלי - שאנחנו צריכים להיות מאד - - פשוט לא לקבל החלטות גורפות כי בסופו של דבר הביקורת היא עלינו, ברגע שהם הציגו לנו ואנחנו אישרנו. לכן, אני סומך על מה שאתם עושים, וכאן ההערה שלי: שאתם תשמרו גם על עצמנו וגם עליכם, שלא נראה מצב כמו המצב הקשה שאנחנו רואים במקומות עבודה שונים, מקצצים ומקצצים ואנחנו רואים גם את ההשלכות הרחביות. אני אומר שעובדי הכנסת - כבר 12 שנה אני יכול להגיד את זה - ברוב המקרים אנשים מסורים שאתה מוצא אותם מבצעים את עבודתם הכי טוב שיכול להיות, ולכן אנחנו בעד שהם יקבלו את מה שמגיע. טוב שאתם מתאמצים ונותנים להם את הכלים, שלא יקופחו.

אני גם ראיתי פה שהעברתם מהמשמר 5 משרות – למה צריך להעביר?

נוצר מצב שבמשמר יש לנו עודף משרות, במינהל יש לנו חוסר במשרות.

מסכים עם זה קצין הכנסת, שיש לו עודף?

ברור. ברור. אלה משרות לא מאוישות. זה לא שאנחנו מעבירים אנשי משמר, אולי זה לא הובן. יש שם שיא של כוח אדם במשמר שהוא גבוה מספיק, הוא לא מאויש כולו, כמובן, כדי להעביר מתוכו למנהל הכנסת 5 משרות.

הדבר האחרון: אנחנו צריכים לנהל דיון, אדוני היושב ראש, להוסיף עוד עוזר פרלמנטרי ל-120 חברי הכנסת. אני אומר את זה באחריות כי יכול להיות שיש כאלה שמספיק להם חצי עוזר, אבל חברי כנסת, מי כמוך יודע, מי שרוצה להיות פעיל ולשרת את הבוחרים שלו - להילחם על תוספת של עוד עוזר. עשיתי השוואה, ויצא לי להסתובב בעולם – אנחנו מאד מאד מקופחים בהשוואה לפרלמנטים, אפילו באירופה ואפילו במקומות שאנחנו אפילו עברנו אותם מבחינת המצב הכלכלי. אז צריך גם לחשוב על הנקודה הזו.

זו נקודה שעלתה הרבה פעמים. הבעיה היא שהיא טעונה, כמובן, המלצה של ועדת גרונאו, והם מתנגדים לזה בכל תוקף.

הם ימשיכו להתנגד, אבל אנחנו צריכים להביא את האינטרסים של נבחרי הציבור.

העמדה הזו שלהם גם מקובלת על יושב ראש הכנסת, כך אני מבין. לכן, אני חושב - - אני בהחלט בעד, אני חושב שאם תימצא הדרך לשכנע אותם ולהביא את יושב ראש הכנסת להסכמה בעניין הזה, אני בעד זה. אני בכלל רוצה לומר לך שיש כאן הרבה מאד בעיות מבחינת תנאי עבודה ושיטת העבודה שמאד לא פשוט העניין. אני גם אומר שמצאתי אוזן קשבת לא לעתים קרובות בנושאים האלה.

אני חושב שאנחנו צריכים ליזום, כחברי ועדה, לעשות כל מאמץ לשנות את התקנים. לא יכול להיות. אני רואה את ההתנהלות. זה כאילו אנחנו רוצים לעמוד בסטנדרטים של פרלמנטים אחרים, אבל אנחנו לא שם. ולכן, הרבה דברים מתפספסים. הרבה דברים נופלים בין הכיסאות, ואני לא רואה בזה – לפעמים, אתה יודע, הציבור כן רואה ושומע והוא בוחן, כל 4 שנים הוא בוחן אותנו. אז אם לא מוצדק, שלא יבחרו, אז ברגע שאתה נמצא ואתה צריך לתת שירות לבוחרים שלך - - -

קשה לעבוד ככה, אין ספק. אני הייתי שמח אם אתה היית יושב עם גרונאו.

מה עם צוות שטרית?

אני לא יודע. אגב, אנחנו הקמנו כאן צוות בראשותו של חבר הכנסת מאיר שטרית שהיה אמור לבחון את כל הסוגיות האלה. אני עודני ממתין למסקנות.

- - -

שאלתם אותו את כל השאלות החשובות. אנחנו, כמינהל הכנסת, אין לנו עמדה. אנחנו בסך הכל יכולים לספק לכם משמעויות. מה שאתם מחליטים, אנחנו מצביעים ומבצעים.

אם אפשר, יש עוד סעיף אחד, ואחר כך הייתי רוצה לחזור על הסכומים. ישנו סעיף אחד שלא מופיע בדוח אלא במכתב של יושב ראש הכנסת, היות והסך שלו הוא אפס – זו הוצאה מותנית בהכנסה, פרויקט חדש שהדובר מתעסק אתו, של הכנסת פרסום – ייצור הפקות נוספות על ידי ערוץ הכנסת בתנאי שיהיו הכנסות שיממנו את זה. אנחנו מתכוונים לעשות פרסום ביחד עם לפ"מ בערוץ הכנסת – פרסום של משרדי ממשלה, או מה שייקבע.

זה מותר על פי החוק?

השאלה היא למה רק לפ"מ ולמה - -

אתה חבר ועדת הכנסת?

לא. אני בוועדת הכספים.

אז הוא עכשיו יחליף כובעים, יהפוך לוועדת הכנסת כרגולטור, מתקין התקנות של ערוץ הכנסת לפי חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת. מה שכתוב בחוק הראשי, חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, 2004 והתקנות שהותקנו לפיו זה שאל"ף, אפשר לשדר בערוץ הכנסת תשדירי שירות, וכתוב סדרה של תנאים תחת תשדירי שירות ממלכתיים: לא של שום ארגון ושום דבר שנתון במחלוקת, ובי"ת, כתוב שזה יהיה באמצעות לפ"מ, כברירת מחדל. והיה ולפ"מ מופרטת או נסגרת, או אני-לא-יודע-מה, הכנסת יכולה לצאת למכרז.

עכשיו, לראשונה, אחרי 8 שנים לפ"מ הכניס קמפיין קטן של משרד הגמלאים והכנסת הכניסה סכום ראשון – 4,000 שקל, עבור הקמפיין הזה שזה סוג של פריצת דרך מבחינת ערוץ הכנסת כפלטפורמה ממלכתית. זה לא כסף גדול, אבל יש מנגנון כזה שבעצם מופעל פה לראשונה, שאם נכנס כסף הוא נכנס לכנסת, לא לערוץ, ואז הכנסת יכולה לדרוש מהערוץ שיעשה עוד כמה דברים. ב-4,000 שקל? זה לא חשוב, אבל הפרינציפ הוא חשוב. זה סוג של ניסוי.

אם אפשר לתת לי לחזור על הסכומים, לצורך הפרוטוקול: העברה של 1,2 מיליון שקל מתכנית הוצאות עובדי הכנסת לאמרכלות בגין מימון העברת אחזקת רכב לרכב ליסינג, העברה של - -

עשיתם השוואה איך הוא יותר משתלם לעובדים?

לעובדים או לכנסת?

אני חושב שאני מדבר עכשיו בשמם של העובדים.

תלוי איפה הם גרים. יש עובד שמשתלם לו לקבל אחזקת רכב ולא לקחת רכב ליסינג, כי הוא לא נוסע הרבה, ואחזקת רכב היא לא תלוית נסיעה בפועל. אז הוא מקבל סכום נאה לנטו ויש עובד שנוסע הרבה קילומטרים, הוא גר רחוק או משהו כזה – ובהחלט שווה לו לקחת רכב ליסינג.

כל עובד, לפני שהוא מקבל רכב ליסינג, מקבל המלצה לבוא לחשבות. עושים לו תחשיב. יש לנו templates לפי הקילומטראז' שהוא נוסע בשנה ואנחנו אומרים לו מבחינה כלכלית אם כדאי לו לקחת רכב או לקבל אחזקת רכב, אבל אחר כך יש גם פסיכולוגיה, הכלכלה נעלמת.

להעביר מתכנית ביטחון לתכנית הוצאות עובדי הכנסת 450 אלף שקל בגין העברת 5 משרות בשיא כוח האדם, העברה מהרזרבה של 220 אלף שקל לשירותים מקצועיים ועוד 220 אלף שקל להוצאות עובדי הכנסת, בסך הכל – 440 אלף שקל, וכמובן, מהסעיף האחרון, הנושא של הוצאה מותנית בהכנסה לצורך הפקת תכניות נוספות בערוץ הכנסת בגובה של 30 אלף שקל.

הערות נוספות? אין. אני עובר להצבעה. נצביע על כל אחד מהסעיפים בנפרד, כמובן.
מי בעד לאשר את הבקשה להעברות מסעיף לסעיף, על פי הפירוט בנספח למכתבו של יושב ראש הכנסת מיום 14 ביוני, 2012, לרבות העברת 5 המשרות כמפורט שם?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

ההעברות מסעיף לסעיף אושרו.

הבקשה אושרה.

מי בעד האישור להגדלת ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2012 עבור ערוץ הכנסת כמפורט בסעיף (ב) למכתבו של יושב ראש הכנסת מיום 14 ביוני, 2012?
הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

בקשת ההעברה המותנית בהכנסה עבור ערוץ הכנסת אושרה.

הבקשה אושרה.

תודה רבה, ואני מברך את כולם על העשייה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:20>