PAGE
2
ועדת הכלכלה
26/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי









**
<פרוטוקול מס' 896>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ב (26 ביוני 2012), שעה 12:00

<תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

>
יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גיורא רום - מנהל הרשות, רשות התעופה האזרחית

ישראל אקריש - מפקח כושר אוירי, רשות התעופה האזרחית

פוול גרנדל - סגן כושר אוירי, רשות התעופה האזרחית

אודי גילאי - ממונה תקינה, רשות התעופה האזרחית

אפריים זילברשטיין - כושר אוירי, רשות התעופה האזרחית

אבישי פדהצור - סגן יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית

אברהם רזיאל - ראש אגף מבצעי אוויר, התעשייה האווירית

דוד בן ארי - מנהל אבטחת איכות ובקרה, חברת אל-על

קוזי שמואל - סמנכ"ל תחזוקה והנדסה, חברת אל על

מאיר דיין - מחלקת בטיחות ואיכות, חברת אל-על

אמיר דרנגר - לשכה המשפטית, חברת אל-על

ניסן הדרי - מנהל אבטחת איכות, חברת ישראייר

אורי בן גלים - מנהל אחזקת מטוסים, חברת ישראייר

עודד אילני - מבקר אווירונאוטי ראשי, חברת ארקיע

אשל חפץ - סמנכ"ל מבצעי אוויר, חברת ק.א.ל

אסנת איסן - יועצת משפטית, חברת ק.א.ל

עמרי טלמון - מנכ"ל, קלוב התעופה

איתי עצמון

עידית חנוכה

מוריה אביגד
<תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע"ב-2012>

רבותי, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה, תקנות הטיס. בישיבה הקודמת היה לנו בסעיף 20, כשירות לביצוע תפקידים, נוסח שסיכמנו שנקריא בוועדה על מנת שזה יהיה ברור לכולם.

העיקרון אושר בישיבה הקודמת ורשות התעופה נתבקשה לנסח מחדש את התקנה הזו.

מי יקריא?

אני, ברשותך, אדוני. כמו שאמר היועץ המשפטי, ישבנו, ניסחנו מחדש, קיבלנו את הערות היועץ המשפטי לעניין הזה, אני מניח שעכשיו הנוסח גם יותר ברור וגם יניח את הדעות אז אני אקרא אותו, ברשות אדוני.
"כשירות לביצוע תפקידים
20.
(1) לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד ממונה על התחזוקה או בתפקיד ממונה על ניהול האיכות, ולא יעסוק אדם בתפקיד כאמור, אלא אם התקיימו שני אלה:




(1)  אותו אדם -





(א)           
 






(1) לעניין ממונה על התחזוקה - מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר, אחד או יותר, המתאים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו; 
 






(2) לעניין ממונה ניהול איכות - מחזיק ברישיון תקף של טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר, אחד או יותר, או שהוא בעל תואר ראשון לפחות בתחום ההנדסה, המתאים, בשים לב להגדרי מכון הבדק ולרשימת היכולת שלו, למילוי תפקידו
 





(ב)   הוא בעל ניסיון של לפחות שלוש שנים, מתוכן לפחות שנה אחת בתפקיד ניהולי, בתחום תחזוקת פריטים;
 





(ג)   מכיר ויודע את הוראות קובץ נהלי מכון הבדק וקובץ המידע של מכון הבדק של בעל הרישיון העומד להעסיקו או המעסיקו, את עקרונות מערכי האחזקה של הפריטים שבעל הרישיון הוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגביהם לפי תקנות ההפעלה, וכן את תקנות הטיס והוראות המינהל הנוגעות לעניין הפעלת מכון הבדק.
 




(2)  בעל הרישיון קבע, לאחר ששקל את כישוריו, את ניסיונו של אותו אדם בתחום תחזוקת פריטים, ובכלל זה ניסיונו בניהול בתחום זה, ואת הרקע והידע המקצועיים שלו, כי באותו אדם מתקיימות הוראות פסקת משנה (1) וכי הוא מתאים לתפקיד לו הוא מיועד במכון הבדק, בשים לב למאפייני מכון הבדק ולפעילותו.



(ב)  הוראות תקנת משנה (א)(2)" – קרי: החובה לקבוע את ההתאמה – "למעט החובה לקבוע כי באותו אדם מתקיימות הוראות פסקת משנה (1), יחולו, בשינויים המתחייבים, על מינוי אדם לתפקיד ניהולי, בתחום תחזוקת פריטים במכון הבדק, שאין חובה למנותו לפי תקנה 19(א)(1)-(3)."

אוקיי. רבותי, יש מישהו מהנוכחים שיש לו איזה שהן השגות לגבי הניסוח? מקובל עליכם הניסוח?

העיקרון, כמו שאמרתי, אושר בישיבה ב-20 ביוני, אנחנו פשוט רצינו לקבל הבהרות לגבי הנוסח ולכן היושב-ראש ביקש שתעבירו נוסח מתוקן. משהוקרא הנוסח והעיקרון אושר בישיבה הקודמת אפשר להתקדם לתקנה 20(ה).

אפשר להתקדם, לא צריך להצביע על הסעיף מחדש?

לא, אפשר להתקדם לתקנה 20(ה) שעצרנו בה בישיבה הקודמת.

אנחנו בתקנה 20(ה), אתה יכול להקריא.

"(ה) לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד עובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט, ולא יעסוק אדם בתפקיד כאמור אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:



(1) הוא מחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס ובו הגדר מתאים לפעולת הבדק שלגביה יש לתת תעודת אחזקה ושחרור;



(2) הוא קיבל הדרכה מתאימה, לפי תקנה 22, בנושא מתן תעודת אחזקה ושחרור;



(3) הוא הוסמך בידי ממונה ניהול האיכות, בשים לב לרמתו המקצועית ולניסיונו, לחתום על תעודת אחזקה ושחרור."

עד כאן. הסבר קצר.

בסוף כל פעולת בדק אמור לצאת מסמך שמאשר שפעולת הבדק הושלמה כנדרש. לא כל אחד יכול לחתום על המסמך הזה. בגלל שזה המסמך הכי קריטי ולמעשה החוליה האחרונה בשרשרת הפעולות והאישור שהפעולות בוצעו כפי שנדרש יש אדם מיוחד שמוסמך לחתום על תעודת האחזקה והשחרור. להסכמה שלו יש דרישות סף מקצועיות מצד אחד וההסמכה שנעשית במכון הבדק מצד שני. כל אלה אמורים לתת לנו מוצר של אדם מקצועי שכשהוא חותם על תעודת האחזקה והשחרור זה אכן מאשר שפעולת הבדק הושלמה כדבעי.

עד כאן יש למישהו הערות, רבותי? אין הערות. אני אצביע על סעיף (ה). מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 20(ה) אושר.

הסעיף אושר. סעיף (ו).

"(ו) בעל הרישיון יוודא שכל אדם המבצע פעולות בדק בפריט הוא אחד מאלה:



(1) עובד מכון הבדק המחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס עם הגדר מתאים;



(2) עובד מכון הבדק העובד בפיקוח של טכנאי לבדק כלי טיס (להלן - המשגיח); אדם זה רשאי לבצע אותן פעולות בדק אשר המשגיח עליו רשאי לבצען אם המשגיח -




(1) נמצא בקרבת מקום כדי לאפשר לעובד מכון הבדק להתייעץ עמו;




(2) מפקח אישית על ביצוע העבודה במידה הדרושה כדי לוודא כי היא מבוצעת כהלכה, ומאשר, בנוסף, בחתימת ידו, את ביצוע העבודה כהלכה."

יש לי שאלת הבהרה. אני מבין שהסעיף הזה בעצם אמור להתאים לסעיף 23 לחוק, השאלה היא האם עובד מכון בדק צריך להיות עובד טיס?

עובד מכון בדק בעל רישיון הוא עובד טיס.

לא בהכרח. עובד טיס, לפי חוק הטיס, הוא מי שיש לו רישיון. פה יש לנו שני סוגים של עובדים, בדיוק אולי בשביל לחדד את הנקודה הזאת, יש לנו סוג אחד של עובד שהוא גם עובד טיס, קרי: יש לו רישיון לטכנאי לבדק כלי טיס שניתן לפי סעיף 2 – אם אני לא טועה – לחוק הטיס, והוא בגדר עובד טיס כהגדרתו בחוק.

אתה מדבר על פסקה (1), אני שואל לגבי פסקה (2).

בפסקה (2) הוא איננו חייב להיות עובד טיס. זו הרבותא, זה הדגש. זה יכול להיות אדם מן היישוב או אפילו עובד טיס - - -

מי שעוד לא הוסמך.

תלוי בהכשרה.

קרי מישהו שצובר את הניסיון, שהוא עובד מכון הבדק אך איננו עובד טיס. בגלל הקריטיות של זה הוא איננו יכול לעבוד בר בשטח, הוא צריך לעבוד תחת פיקוח צמוד של מישהו שכן מורשה, מישהו שכן עובד טיס.

זו ההכשרה שלו גם.

הוא גם לא רשאי לחתום.

אדוני היועץ המשפטי, סעיף 23(א) לחוק קובע: "או שהוא מבצע פעולות בדק בהשגחת עובד טיס כאמור", או שהוא עובד טיס או שהוא מבצע בהשגחה.

בהשגחה, אוקיי, זה מה שרציתי לוודא.

יש הערות, רבותי? יש למישהו הערות לגבי סעיף (ו)? אין. אני מצביע על סעיף (ו). מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 20(ו) אושר.

הסעיף אושר. (ז).

"(ז) לא יעסיק בעל רישיון אדם בביצוע פעולות ריתוך, בדיקות ללא הרס או כל פעולת בדק אחרת שהורה המנהל, בפריט, אלא אם אותו אדם, על-פי נהלי מכון הבדק –"


פה, אדוני, עשינו שינוי נוסח בעקבות הערות הציבור אז אני ברשותך אקרא מתוך הנוסח ששונה, זה שינוי מיקום.

(1) הוסמך לביצוע פעולה כאמור במסגרתו" – קרי במסגרתו של מכון הבדק – "ועומד בדרישות הכשירות הבריאותית והמקצועית הנמשכת לביצוע פעולה כאמור, לפי אמות מידה מקצועיות לפיהן מבקש בעל הרישיון לפעול, שאושרו על-ידי המנהל;


(2) הודרך והוכשר לביצוע הפעולה."

סעיף (3) נמחק?

(3) עבר בעצם ל-(1)?

(3) נבלע ב-(1). היה לנו חשש שאולי זה יתפרש כאילו יש פה סמכות כללית לתת הוראות שנותנות פועל תחיקתי, מה שאי אפשר לקנות בחקיקת משנה באופן כזה אז מיקדנו את זה, וזה גם נכון כי במציאות תוכנית הדרכה תהיה מסוימת לאותו מכון ומבקש.

כלומר, גם הכשירות וגם ההדרכה הן לפי אמות מידה שיאשר המנהל לגבי כל מקרה לגופו?

עיונית זה כל מקרה לגופו אבל מעשית, אני מניח, שמי שיאושר לפעולה מסוימת לא יהיה ניתן לאשר - - -

תיווצר פרקטיקה מסוימת.

כן, בסדר, אבל עדיין האישור הוא פרטני לכל אחד וזה הופך את זה שזו לא תקנה בעלת פועל תחיקתי.

יש הערות לציבור? אוקיי אז אני אצביע על סעיף (ז) כולל התיקונים שהוצעו בסעיפים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 20(ז) אושר.

הסעיפים אושרו כולל התיקונים. סעיף (ח).

"(ח) מצא הממונה על ניהול האיכות כי מי שהוא הסמיך לשמש כמבקר לפי תקנת משנה (ד), או כעובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט לפי תקנת משנה (ו) אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא לבטל את הסמכתו."


דיברנו על זה גם בישיבות קודמות, יש לנו פה שני בעלי תפקיד קריטיים, המבקר והחותם על תעודת אחזקה ושחרור. על מנת להבטיח את העצמאות המקצועית שלהם, בעקבות הערות הציבור, הוספנו פה הסדר מפורש – שהוא אולי משתמע אבל כאן קבענו אותו במפורש – שהפה הממנה, קרי מי שמסמיך, הוא גם זה שיכול להסיר, לבטל את ההסמכה, בשביל ליצור את השונות בין ההיררכיה המקצועית להיררכיה של יחסי העבודה.

אבל ההפניה לא נכונה, אבישי. ההפניה היא לתקנת משנה (ה), לא לפי תקנת משנה (ו).

כן, אנחנו נצטרך לתקן את ההפניות ל-(ה). אנחנו נתקן, תודה.

רבותי, יש הערות? אני מבין שאין הערות אז אנחנו נצביע על סעיף (ח) כולל התיקון שנאמר פה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 20(ח) אושר.

הסעיף אושר. אנחנו הגענו לסעיף 21.

"רישומים לגבי נושאי תפקידים אחראיים
21.
בעל רישיון יחזיק וינהל רשימה מעודכנת של נושאי תפקידים אחראיים כמפורט להלן -




(1) רשימת המבקרים, ובה שמותיהם, מספר וסוג הרישיון שלהם וההגדרים שנקבעו ברישיונם ודוגמת סימון החותמת שלהם, כאמור בתקנה 20(ד);




(2) רשימת המוסמכים לחתום על תעודת אחזקה ושחרור, ובה שמותיהם מספר וסוג הרישיון שלהם וההגדרים שנקבעו ברישיונם ודוגמת סימון החותמת שלהם, כאמור בתקנה 38."

מה זה "דוגמת סימון החותמת"? כי בתקנה 20(ד) אין אזכור לדוגמת סימון החותמת.

נכון. תקנה 20 קובעת את דרישות ההסמכה למי שמבצע פעולת ביקורת, אבל בלי שום קשר תקנה 21 קובעת שלכל מבקר יש חותמת אישית עם מספר מזהה, עם צורה אישית, והדוגמה הזו חייבת להיות ב-list, מה שנקרא בשפה המקצועית ה- roster של המבקרים שקיימת במכון הבדק.

אז נשנה פשוט את המיקום של הסיפה.

או לדחוף אותה למעלה. צודק, קיבלנו.

יש הערות, רבותי? אני מבין שאין הערות? אנחנו נצביע על סעיף 21. מי בעד? מי נגד? כולל התיקון שהוצע פה, זה תיקון טכני.
הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 21 אושר.

אושר. סעיף 22.

"תוכנית להדרכת עובדי מכון הבדק
22.
(1) בעל רישיון יכין ויגיש לאישור המנהל -




(1) תוכנית הדרכה שתבטיח כי עובדי מכון הבדק יבצעו את תפקידיהם ואת הפעולות המוטלות עליהם ברמה מקצועית הולמת, ובהתאם לנהלי מכון הבדק.




(2) כל שינוי בתוכנית הדרכה שאושרה או תיקון שלה, לרבות לעניין הדרכה תקופתית והדרכה מתקנת כפי שאלה מתחייבות מפעילות מכון הבדק."


כאן, ברשות אדוני, אנחנו נרצה לשנות מעט את הנוסח כי אם נסתכל בהמשך אנחנו נראה שאין כזה דבר "הדרכה מתקנת", ולכן מה שצריך לעשות מבחינת הנוסח - - -

יש הדרכה מתקנת.

דיברנו על זה בשעתו, יש נוהל בדבר הדרכה מתקנת, אבל הדרכה מתקנת מעצם מהותה היא לא כזו שמראש אני צופה אותה. ולכן הנכון פה הוא הנוהל לגבי הדרכה ולא הדרכה מתקנת כי למשל כשאני מאשר את תוכנית ההדרכה מלכתחילה אני עוד לא יודע במה אני אצטרך תיקונים.

אז מה השינוי שאתה מציע?

פשוט למחוק את "והדרכה מתקנת", ואז יש לנו: "כל שינוי בתוכנית הדרכה שאושרה או תיקון שלה, לרבות לעניין הדרכה תקופתית כפי שאלה מתחייבות מפעילות מכון הבדק". בהמשך נראה שיש נוהל לעניין הדרכה מתקנת ואז זה סוגר את זה.

אוקיי.

רבותי, יש הערות? אין הערות, אני מבין שאתם עשיתם שיעורי בית לפני כן.

השתדלנו, אדוני.

עשו שיעורי בית רציניים.

אני מצביע על סעיף 22(א)(1) ו-(2). מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 22(א) אושר.

הסעיפים אושרו. (ב).

"(ב) המנהל רשאי לאשר תכנית הדרכה כאמור בתקנת משנה (א), והוא רשאי להתנות את אישורה בביצוע כל תיקון או שינוי בתוכנית ההדרכה, לרבות הוספת הוראות בעניינים שיורה עליהם."


(ג) בעל רישיון יערוך הדרכות לעובדי מכון הבדק לפי תוכנית הדרכה שאושרה כאמור בתקנת משנה

(ב), לרבות לעניין מועדיה ותכניה,.


(ד) תוכנית ההדרכה תכלול פרקים נפרדים לפי פירוט זה:



(1) הדרכת היכרות עם מכון הבדק;



(2) הדרכה ראשונית;



(3) הדרכה תקופתית;



(4) הדרכה מיוחדת;



(5) הדרכת חומרים מסוכנים;



(6) נוהל בדבר הדרכה מתקנת;



(7) נוהל כאמור בתקנת משנה (יא);



(8) נוהל לעניין הערכת כשירות עובדי מכון הבדק, כאמור בתקנת משנה (יג)."

יש הבדלים מהותיים בין הדרכת היכרות להדרכה ראשונית או שההבדלים הם בעצם בנושאים שתכלול כל הדרכה כזאת?

אנחנו נראה את זה בהמשך, יש שוני גם בנושאים וגם בהיקפים. הדרכת ההיכרות היא הדרכה יותר כללית, יותר רחבה, פחות מתייחסת לאדם כאיש מקצוע אלא יותר לאדם כעובד מכון הבדק ומה שנקרא היכרות כללית עם אופן הפעולה, לעומת זאת, ההדרכה הראשונית היא כבר ירידה לקרבים של אופי או מהות הפעולה. אנחנו עוד מעט נראה את זה.

כן. רבותי, יש הערות? אין הערות, אז אנחנו נצביע על סעיפים (ב), (ג) ו-(ד). מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיפים 22(ב), (ג) ו-(ד) אושרו.

הסעיפים אושרו. (ה).

"(ה) הדרכת ההיכרות עם מכון הבדק תכלול לפחות נושאים אלה:




(1) החוק והתקנות שהותקנו לפיו ובפרט תקנות אלה;




(2) נהלי מכון הבדק, לרבות אלה הקשורים למערכת ניהול האיכות;




(3) הדרכה בסיסית לגבי חומרים מסוכנים;




(4) ביצועי אנוש בפעולות בדק;




(5) מערכת המחשוב של מכון הבדק והתוכנות המשמשות אותו;




(6) בטיחות בעבודה;




(7) נהלי הביטחון של מכון הבדק."

כן. יש הערות, רבותי, לסעיף (ה)? אין הערות. אנחנו מצביעים, מי בעד? מי נגד הסעיף?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 22(ה) אושר.

סעיף (ה) אושר. (ו).

"(ו) ההדרכה הראשונית תכלול לפחות נושאים אלה:


(1) ההוראות לפי הפרק השביעי, סימן ט' בפרק השנים עשר וסימן י"א בפרק השלושה עשר בתקנות ההפעלה,"


כאן, אדוני, עלתה הערה מקרב הציבור שאומרת שלא כל מכון בדק חייב לקיים את ההדרכות הללו. אני מזכיר, לפי תקנות ההפעלה, יש לנו רישיונות שונים שניתנים, רישיון לפי הפרק ה-12 הוא רישיון למונית אוויר, רישיון לפי הפרק ה-13 הוא למובילים מסחריים, ויתכנו מכוני בדק שיתנו שירות רק לחד ולא לשניהם יחד. אין חובה, נגדיר את זה ככה, לכפות על מכון בדק שלא נותן שירות לפרק ה-12 הדרכות לפי הפרק ה-12.

הדרכות לא רלוונטיות.

הדרכות שלא שייכות לעניין ולכן אנחנו מציעים להוסיף את התוספת בסוף, אחרי "בתקנות ההפעלה": "בהתאם לרישיון ההפעלה האווירית בו מחזיק מי שבעל הרישיון מבצע עבורו פעולות בדק".

כן. יש הערות, רבותי? אני מבין שזה מקובל על הציבור אז אנחנו מצביעים על סעיף (ו) – לא הקראת את כולו, רק את (1)?

לא, אני יכול להמשיך.

תקרא את כולו.

"(2) סקירה כללית של העבודות הכלולות בהגדרים המפורטים ברישיון, ובכלל זה תכנון העבודות, ביצוען, בקרתן, הפיקוח עליהן, סיומן, מתן תעודת אחזקה ושחרור וניהול האיכות לגבי עבודות אלה;"

אלה עבודות או פעולות בדק?

שאלה טובה. באופן עקרוני אלה פעולות בדק, אתה מבצע פעולות בדק באמצעות עבודה. יכול להיות שהניסוח פה הוא לא כדבעי.

אני חושב שאולי כדאי לכתוב "פעולות הבדק" כי זה בעצם המינוח הנכון בתקנות.

אין בעיה, גם ברישה.

תודה רבה, אנחנו ניישם את התיקון הזה, וממילא, כמו שאמר אודי, לכל אורך התקנה הזו.

כמובן, אנחנו נערוך התאמה.

תמשיך.

"(3) הדרכה לגבי תפקיד עובד מכון הבדק ככלל, והתפקיד שיוטל על העובד במסגרת מכון הבדק בפרט;


(4) בטיחות בעבודה;


(5) תיעוד העבודה ושמירת התיעוד;


(6) חומרים, חלקים וחלפים;


(7) מתקני בדיקה ומכשירי בדיקה, לרבות ציוד קרקע;


(8) כלי עבודה;


(9) ביצועי אנוש במילוי תפקיד עובד מכון הבדק או הפעולה המסוימת המוטלת עליו, ובכלל זה תיאום ושיתוף פעולה עם אחרים המעורבים בביצוע פעולת הבדק ועם צוותי אוויר;


(10) כל נושא אחר שהורה עליו המנהל."

כן. רבותי, יש הערות? אין הערות, אני מצביע על סעיף (ו) כולל התיקון שהוקרא בתחילת הסעיף. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 22(ו) אושר.

הסעיף אושר. (ז).

"(ז) הדרכה תקופתית (Recurrent) תהיה בהיקף של 8 שעות לפחות ותכלול רענון הנושאים האמורים בתקנת משנה (ו), נושאים חדשים שהתעוררו מאז קבלת ההדרכה הראשונית וכל נושא אחר שהמנהל הורה עליו."


(ח) הדרכה מיוחדת תכלול הדרכה ראשונית, הדרכת רענון והסמכה בנושאים הנובעים מתפקידים או מפעולות שביצועם דורש מומחיות מיוחדת, לרבות:



(1) התזת פלזמה;



(2) תהליכי ציפוי מיוחדים;



(3) בדיקות מיוחדות, דוגמת ביקורת ללא-הרס (NDI), בדיקות בורוסקופ ובדיקות הקשה;



(4) פעולות עיבוד מיוחדות;



(5) פעולות ריתוך;



(6) פעולות הרכבה מיוחדות;



(7) פעולות נוספות שיורה עליהן המנהל."


ברשות, אדוני, בהמשך לתיקון שעשינו קודם על הדרכת ריענון וכו', אנחנו מבקשים גם את הרישה של תקנת משנה (ח) לתקן, כך שייכתב: "הדרכה מיוחדת תכלול הדרכה ראשונית, הדרכה תקופתית והסמכה המותאמות לנושאים".

אני רק רוצה להבין ולחדד, מכיוון שאין לנו הגדרות מהותית לסוגי ההדרכות השונים, כלומר, אנחנו לא יודעים מה זה מבחינה מהותית הדרכה ראשונית למעט פירוט הנושאים, ואתם אומרים שזה יהיה מדובר בכל הנושאים שמפורטים בהדרכה ראשונית, כל עוד הם רלוונטיים לפעולות המיוחדות. כלומר יכול להיות שפשוט ישמטו די הרבה נושאים אם יהיה צורך?

אם אינם ישימים, בהחלט.

הדרכה מיוחדת היא הרי לא אמורה להיות מקיפה, היא אמורה להיות ספציפית לאירוע מסוים, למקרה מסוים.

אוקיי.

יש הערות? כן.

בסעיף (ז) "הדרכה תקופתית" זה לא recurrent, אני חושב שצריך להיות במקום "הדרכת ריענון".

אולי "הדרכת ריענון תקופתית"?

טרמינולוגית, השאלה אם יש נפקות מעבר לטרמינולוגיה כאן, זה עניין של הניסיון לתרגם את ה-recurrent בצורה מניחה את הדעת.

לדעתי צריך להשאיר את זה איך שזה. יש הדרכות תקופתיות שהן מחויבות על פי חוק שצריכים לעשותן פעם בשנה ופה מדובר על ההדרכות התקופתיות, נושא הריענון הוא חלק נוסף.

אז למחוק את האנגלית, את המושג האנגלי.

בסך הכול בתוך החקיקה שלנו נתקלנו הרבה פעמים במונחים שהם בטח לקוחים מתוך האמנה, אני דווקא לא הייתי מוריד אותם.

לא, הוא אומר משהו אחר. הוא לא אומר לא להשתמש במונח מהאמנה, הוא אומר: אם אתם רוצים לשנות את המהות אתם יכולים אבל אז אל תשתמשו במונח מאנגלית. זו הטענה לפחות.

את הטענה שלו הבנתי.

המונח recurrent זה ריענון, זה חידוש תוקף.

אנחנו שוב נקלעים פה לפינה הלשונית של אבשלום קור, של איך מתרגמים את המונח הלועזי. המהות של ההדרכה, כמו שאמר היועץ המשפטי, זה מה שחשוב. אנחנו בחרנו לתרגם את ה-recurrent כתקופתי, המהות היא אותה מהות, כל פרק זמן מסוים אתה מחדש את הידע. לקרוא לזה "ריענון"? לא יודע, זה עניין בלשני.

אבל אתה מוסיף ידע בנוסף לריענון.

אין לי התנגדות למחוק את המילה "recurrent" אבל אני חושב - - -

לנו זה לא מפריע.

רבותי, המילה לא מפריעה.

לא דרמטי בעיניי.

אז אתה רוצה למחוק?

לא, לא רוצה, המילה תישאר כמו שהיא. רבותי אני מאשר את סעיפים (ז) ו-(ח) כולל התיקון שהוצע בנוסח. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד

סעיפים 22(ז) ו-(ח) אושרו.

הסעיפים אושרו. (ט).

>
"(ט) הדרכת חומרים מסוכנים תהיה בהיקף של 8 שעות לפחות, ותכלול הדרכה ראשונית והדרכת ריענון בנושאים המפורטים להלן:"

גם כאן נערוך את אותם תיקונים?

גם כאן אותם תיקונים. אני אציע נוסח בסוף התקנה, ברשות אדוני.

"(1) ידע והכרה כללית של דרישות השימוש בחומרים מסוכנים, על מנת לאפשר לעובדי מכון הבדק לזהות חומרים מסוכנים;


(2) הדרכה לגבי חומרים מסוכנים המיועדים לשימוש בביצוע פעולות הבדק, ובכלל זה בעניין סימון, אריזה, פטורים ודרישות מיוחדות לחומרים מסוכנים כאמור;


(3) אמצעי הגנה לעובדי מכון הבדק המשתמשים בחומרים מסוכנים המיועדים לשימוש בביצוע פעולות הבדק;


(4) שיטות ותהליכים למניעת תקלות הקשורות לשימוש בחומרים מסוכנים או לשינועם או הנובעות מהם;


(5) הוראות של משרדי ממשלה ורשויות שלטוניות אחרות בישראל שעניינן שימוש בחומרים מסוכנים."

ברשות אדוני אני אבקש לשלב שני תיקונים בנוסח שקראתי כרגע. התיקון ראשון, כמו שאמר היועץ המשפטי, הוא ברישה. במקום "הדרכת ריענון" וכו', ייכתב שם: "הדרכת חומרים מסוכנים תהיה בהיקף של שמונה שעות לפחות ותכלול הדרכה ראשונית והדרכה תקופתית המתואמות לנושאים המפורטים להלן:", ואז אנחנו סוגרים את זה. בפסקת משנה (5) עלתה השאלה למה הכוונה ב"רשויות שלטוניות" ומזה רשויות שלטוניות.

שאלה שאני הפניתי אליך.

שאלה שהיועץ המשפטי העלה. ברשות אדוני, הכוונה היא למשל לצה"ל, אם פיקוד העורף מחליט להוציא הוראות כאלה או אחרות לעניין טיפול בחומרים מסוכנים, אנחנו רוצים שמכון הבדק, כמו כל ישות אחרת שכפופה להוראות האלו, יפעל. וכמובן, פיקוד העורף – צה"ל, צה"ל הוא לא משרד ממשלתי. היועץ המשפטי הסב את תשומת לבנו לכך שהבחירה בתיבה "רשות שלטונית" היא לא אולי המוצלחת ביותר אז אנחנו מבקשים שבמקום "רשויות שלטוניות" ייכתב "רשויות מדינה".

אז למה צריך להגיד "משרדי ממשלה ורשויות מדינה"? זה מסורבל. אפשר להגיד פשוט "הוראות של הגופים המוסמכים מטעם המדינה" או משהו כזה. לא צריך לחלק בין משרדי הממשלה לרשויות אחרות. אם זה רשות המים אז זה משרד האנרגיה והמים או שזו הרשות?

אני לא חושב שזה דרמטי, אין לי בעיה, כל נוסח שמבחינת משרד המשפטים - - -

אני חושב שהנוסח שהציעה עורכת הדין למברגר הוא מדויק יותר.

אין לי בעיה עם זה.

אז מה הנוסח?

"הוראות של רשויות המדינה המוסמכות"?

כן. גם יכול להיות שיהיו פה שינויי נוסח כלליים, "ידע והכרה כללית", אולי זה "היכרות כללית"? "הכרה" אתם לא מתכוונים ל-recognition, נכון?

על איזה סעיף את מדברת?

על סעיף (1).

הכרה מלשון דעת. בסדר, שוב, אם מחלקת הנוסח במשרד המשפטים תחדד לנו את המינוחים בהקשר הזה אין בעיה.

תסמיך אותנו לחוק?

כן.

אנחנו מוסמכים לבדוק את הניסוח.

לגבי הניסוח אין לי שום בעיה שאתם – זה עניין של ניסוח בלבד, זה לא דבר עקרוני. אין לי בעיה שתתקנו את זה בהתאם. עוד משהו, רבותי? יש לכם עוד איזה שהן הערות? יש הערות, רבותי, לגבי סעיף (ט) וכל הסעיפים הקטנים? אין הערות. אני מצביע על סעיף (ט) כולל כל התיקונים שהוצעו. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 22(ט) אושר.

הסעיף אושר.

"(י) הדרכה מתקנת -


(1)
תינתן לעובד מכון בדק שהפגין חוסר ידע או חוסר מיומנות, ותכלול הדרכה לשיפור הידע והמיומנות של עובד מכון הבדק, בייחוד בעניין שהופגנו בו חוסר ידע או חוסר מיומנות כאמור;


(2)
יכול שתינתן גם לקבוצת עובדי מכון הבדק, אם ראה בעל הרישיון כי חוסר הידע או חוסר המיומנות שהופגנו מחייבים זאת;


(3)
תינתן בסמוך, ככל האפשר, לאירוע שהופגנו בו חוסר ידע או חוסר מיומנות כאמור."

יש לי הערה. בעצם כל ההדרכה המתקנת תיקבע לפי נוהל?

כן, האיתור של הצורך, התכנים. כי, שוב, הואיל וזה משהו שמתקן ואי אפשר לצפות מראש מה יתקלקל אז צריכים להשאיר את זה ערטילאי, לקבוע את אבני הדרך, את היסודות, כי המהות היא תיקון, תיקון אותו קלקול בעובד או בקבוצת העובדים, ולכן זה ייעשה לפי הנוהל.

אבל הנוהל יכלול ממש את התכנים של ההדרכה או שרק את הנסיבות? מכיוון שאני מסתכל על תקנת משנה (יא), כתוב בפסקה (3): "נסיבות המצריכות הדרכה מתקנת".

אני חושב, יתקנו אותי אנשי המקצוע כשאטעה, שהנוהל לא יוכל לכלול מלכתחילה את כל הנושאים שבהם תיערך ההדרכה המתקנת כי המהות שלו היא באמת כזו שבאה בדיעבד.

זה נקבע בעצם בכל מקרה לגופו?

בדיוק.

הבנתי. רק הערת נוסח קטנה בפסקה (1), אני חושב שצריך לכתוב "שהפגין חוסר ידע מקצועי או חוסר מיומנות בביצוע תפקידו" ואז אנחנו גם מתאימים את הניסוח לסעיף 38 לחוק.

קיבלנו, תודה רבה.

רבותי, יש הערות? אין הערות. אני מצביע על סעיף (י) כולל התיקונים שהוצעו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 22(י) אושר.

הסעיף אושר. (יא).

"(יא) בעל רישיון יכין נוהל לקביעת כל אלה:

(1) מועדי הדרכה תקופתית;


(2) פעולות ותפקידים שביצועם טעון הדרכה מיוחדת;


(3) נסיבות המצריכות הדרכה מתקנת. "

יש לי שאלה. מה מוסיפה ההוראה הזו על תקנה 14(ו)(17) שמדברת על נוהל שנוגע להדרכה והסמכה? יהיו שני נהלים נפרדים?

לא, זה אותו נוהל, אבל אנחנו נראה את זה גם בתקנות אחרות שבאופן עקרוני נוהל בא לבצע הוראה או חיובים שיש בתקנה, הוא בא להגשים אותם. אנחנו נראה את זה לא רק כאן אלא גם בתקנות אחרות, שיש מקומות שבהם התייחסנו ספציפית לנהלים מסוימים בתוך התקנה למרות שלכאורה זה כלול בנוהל הכללי, בגלל החשיבות המיוחדת שלהם. ולכן זה לא בא במקום אבל זו הבהרה של חלק מהנוהל. במקום להרחיב את תקנה 14 ולהפוך אותה לכוללת הרבה מאוד תת סעיפים, פה יש קונקרטיזציה של חלק מהנוהל שצריך להתקיים לצורך - - -

אני פשוט בודק אם יש קישור בין שתי התקנות כדי שבאמת יהיה ברור שהדובר על אותו דבר. בפסקה (17) שציינתי כתוב: "נהלי הדרכה שיבטיחו כי בעל רישיון ימלא את החובות החלות עליו לפי תקנה 22 ובכלל זה פירוט תוכנית ההדרכה לעובדי מכון הבדק, נוהל לעדכונה ולהגשת העדכון לאישור המנהל וכן נוהל לתיעוד ביצוע הדרכה;". וכאן אתם מדברים בעצם על איזושהי ספציפיקציה של הנוהל הזה?

כן, הואיל והנוהל הוא הגשמה של חובה בתקנה, הוא לא יוצר חובה יש מאין, אז אני כאן מעגן את החובה שלו לקבוע בנוהל הוראות לעניין א', ב', ג' ו-ד'. תקנה 14 היא "תקנה טכנית" שרק אומרת מה צריכים להיות הנהלים, והואיל ונוהל מגשים חובה אז פה יש את החובה בהקשר הנושאי.

יכול להיות שאולי נצטרך לבדוק איך נקשר בין שתי התקנות האלה, שיהיה ברור.

אין בעיה, ברור.

אוקיי, אז אפשר להצביע על סעיף (יא). יש הערות? אין הערות. רבותי, אני מצביע על סעיף (יא). מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 22(יא) אושר.

הסעיף אושר. (יב).

"(יב) בעל הרישיון יעדכן את תוכנית ההדרכה לפי הצורך, ויגיש כל עדכון לתוכנית ההדרכה לאישור המנהל."

(יג), תמשיך להקריא.

"(יג) בעל הרישיון יעריך את כשירות עובדי מכון הבדק לביצוע פעולותיהם ותפקידיהם לאחר שהשלימו הדרכה מן ההדרכות המפורטות בתקנות משנה (ה) עד (י); הערכה כאמור יכול שתיעשה בדרך של מבחן בכתב, מבחן מיומנות, מבחן בעל פה, תרגול קבוצתי או במהלך ההדרכה או בסיומה.


(יד) בעל הרישיון יתעד, באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל, את ההדרכות שעבר עובד מכון הבדק לפי תוכנית ההדרכה, כאמור בתקנות משנה (ה) עד (י), ואת ההערכה כאמור בתקנת משנה (יג), וישמור את התיעוד."

בתקנת משנה (יד) מדובר על הוראות פרטניות או כלליות?

הרעיון הוא להוראות כלליות כי אלה הוראות שהן די טכניות ולכן, אם יש חשש, עוד פעם, מההוראה בת פועל תחיקתי שנכניס פה אז אפשר למצוא לזה פתרון ניסוחי, אם אדוני יסמיך אותנו, כי בהמשך התקנות יש הוראות לעניין שמירה של מסמכים ותיעוד שלהם וכו' ולזה הכוונה.

אני לא כל כך מבין מה השינוי בעצם שאתה מבקש שנעשה.

אני אומר, יכול מאוד להיות שאנחנו פשוט מאוד נשנה את התקנה הזו באופן כזה שבעל רישיון יתעד את ההדרכות שעבר עובד מכון הבדק לפי תוכנית ההדרכה כאמור, וישמור את התיעוד כאמור בתקנות 37, 38 וכו' שנראה בהמשך, שמתייחסות לאופן השמירה.

אז אנחנו נמחק "באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל" ונפנה לתקנה כללית?

אני חושב שזה - - -

כן, אני חושבת שזה יהיה.

אוקיי. בתקנה 38 אתה אומר?

אני לא זוכר, זו לא 38, זו אחת בדרך. אנחנו ניתקל עוד מעט בניסוחים, יש תקנה שעוסקת בשמירת רישומים ותיעוד וכו'.

35.

35. תודה, אמיר. תקנות 35, 36, שמירת תיעוד והוראות נוספות לעניין שמירת תיעוד.

בסדר, אנחנו נתאים.

תקריא גם את (טו).

"(טו) ראה המנהל כי אין תוכנית ההדרכה מספקת כדי לעמוד בדרישות תקנות אלה, רשאי הוא לדרוש מבעל הרישיון לשנות את תוכנית ההדרכה שלו; דרש המנהל שינוי כאמור, יעביר בעל הרישיון את תוכנית ההדרכה המעודכנת לאישור המנהל."

רבותי, יש הערות? אין הערות. אני מצביע על סעיפים (יב), (יג), (יד) (טו) כולל תיקוני נוסח שאתם צריכים לבצע.

כל התיקונים שדיברנו עליהם לאורך ההקראה.

כן, אין שום בעיה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד

סעיפים 22(יב) עד (טו) אושרו.

הסעיפים אושרו. פרק ה': מערכת ניהול איכות ומערכת ניהול בטיחות.

"פרק ה': מערכת ניהול איכות ומערכת ניהול בטיחות

מערכת ניהול איכות
23.
(א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הוא מקיים מערכת ניהול איכות עצמאית, שאושרה על-ידי המנהל, שמטרתה להבטיח, באופן מתמשך ויסודי, רמה מקצועית נאותה בביצוע פעולות בדק וקיום הוראות תקנות אלה בפעילות מכון הבדק, וכי כל פריט שבעל הרישיון נותן לו תעודת אחזקה ושחרור שמיש ועומד בכללי כושר אווירי."

למה הכוונה ב"מערכת ניהול איכות עצמאית"?

אני אסביר. מערכת ניהול האיכות, יש היום תפיסה מודרנית של ניהול האיכות במכוני בדק או במפעילים אוויריים שזה רעיון של מערכת שכשמה כן היא, היא עצמאית, הגויים משתמשים במפורש במונח הזה, והמטרה שלה היא לבצע בקרה או ביקורת על פעילות מכון הבדק לפי נהליו. לראות שמכון הבדק פועל בהתאם לנהלים שהוא קבע לעצמו, מקיים את ההוראות האלו. מטבע הדברים זוהי מערכת שיש בה היבטים של לעומתיות. היא באה להגיד למכון הבדק מה הוא עושה בסדר ולא בסדר. בשביל להבטיח שהמערכת הזאת תגשים את התכלית שלה כמו שצריך היא צריכה להיות עצמאית. ולכן, אפילו ברמה ההצהרתית מצאנו לנכון, כמו שהגויים מדברים על "independent system" להוסיף פה את המילה "עצמאית" או "בלתי תלויה", או כל דבר שווה ערך, בשביל להצהיר את הכוונה לכך. אנחנו זוכרים שגם ממונה ניהול האיכות, שדיברנו עליו בתקנה 19, כפוף ישירות למנהל מכון הבדק, גם כן כחלק מהעצמאות של המערכת.

אני מעיין רגע בסעיף 24 לחוק, תבהיר לי אם באמת מדובר על אותו דבר, בסעיף 24(5) כתוב: "חובות שיחולו על בעל רישיון להפעלת מכון בדק בעניינים אלה: (א) חובה לקיים מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות". זה אותו דבר?

בהחלט.

אז השאלה אם לא כדאי להתאים את המינוח.

אנחנו עברנו ויה דולורוזה מאוד מאוד ארוכה במינוחים האלה. יש, יתקנו אותי אנשי המקצוע כי אני אפול פה קרוב לוודאי בהסברים, יש שתי תפיסות עקרוניות בעולם ניהול האיכות התעופתי. יש את הגישה האמריקאית המסורתית שמדברת על ביקורת איכות, או בקרת איכות – שוב, גם כאן ניסיון שלנו לתרגם את זה – ביקורת בקרת איכות בגדול אומרת שיש פריט, מתבצעת בו הפעולה, בא הבן-אדם ובודק שהכול בוצע כמו שצריך באופן ספציפי. יש תפיסה מודרנית יותר ששולטת באירופה, ב-EASA, אולי היא תתחיל להיקלט גם בארצות הברית שמדברת על ניהול איכות, שמסתכלת על הפעילות של מכון הבדק כמכלול, שבודקת את התאמת הפעילות של המכון הבדק לנהליו. הם קוראים לזה, אם אני לא טועה,"quality assurance"

quality assurance"", הבטחת איכות.

לעומת quality control.

עכשיו גם מדברים היום על מערכות ניהול איכות, שזה quality management system"", שזה כולל גם את הבטחת האיכות וגם את ניהול הבטיחות שנראה בהמשך. זאת אומרת שבעולם הטרמינולוגי שאנחנו מתמודדים אתו, למרות שחוק הטיס מאוד מאוד מודרני בהקשר הזה, הטרמינולוגיה בהקשר הזה התקדמה אולי אפילו הרבה יותר מחוק הטיס, אבל הכוונה היא בהחלט למערכת הבטחת האיכות.

יש איזה קושי בזה אז אולי אנחנו יכולים לפתור את זה בצורה של הגדרה? נגיד להשתמש כן במונח של הבטחת איכות ואז לעשות פה הגדרה לעניין זה.

הבטחת איכות ובקרת איכות.

כן, לעניין פרק זה ואז אתה מגדיר כמו שאתה רוצה. זו בעצם הגדרה לצורך הפרק הזה כי החוק לא הגדיר את זה.

נכון, החוק הסמיך את השר לתת תוכן בעצם למונחים שקבועים בחוק אז אני חושב שזו הצעה טובה. כך אנחנו גם שומרים על מינוח שעולה בקנה אחד עם הוראות החוק ומאפשרים את הגמישות שדיברת עליה.

אני מבין את הרעיון אבל אנחנו צריכים לחשוב על זה במובן הניסוחי. מה יהיה לנו? מערכת ניהול איכות - - -

הבטחת איכות ובקרת איכות.

מערכת הבטחת איכות כשמשמעותה בסעיף 24 לחוק? אנחנו צריכים לחשוב פה על הניסוח.

אני פשוט רואה קושי כשיש לנו הוראה מפורשת בחוק לכתוב משהו אחר בתקנות. שני דברי החקיקה האלה אמורים לדבר אלה עם אלה.

אז אולי אנחנו יכולים לקפוץ לפרק ו' ולחזור לזה? אנחנו לא נסיים לדעתי, ולצערי, את התקנות היום אז אולי נחזור לזה?

אולי כבר לקפוץ אל התקנות?

אפשר לדלג על שתי התקנות האלה?

אני לא חושב. אני גם לא חושב שזה נכון לדלג על זה כי אם הבעיה היחידה שלנו פה היא בעיה טרמינולוגית אז נניח - - -

יש שם עוד בעיה טרמינולוגית שנגיע אליה.

אני מציע לכם הצעה יותר פשוטה: אנחנו נצביע על זה, עד מחר – מחר בבוקר יש המשך אם לא נסיים היום, לא נראה לי שנסיים היום – מקסימום - - -

השאלה, אדוני, אם ידרשו תיקונים, אני לא ממליץ - - -

לא, אז יהיה צריך לפתוח דיון מחדש על הסעיפים.

לא צריכה להיות בעיה, זה לא כל כך קרדינלי.

לא, אבל בשביל רביזיה היום על פי התקנון אתה חייב להפיץ סדר-היום מסודר מראש חצי שעה לפחות.

יש לנו פה מספיק תקנות. אם היינו מסיימים היום הייתי רואה בזה עיכוב, כיוון שיש לנו מספיק תקנות לדון בהם - - -

אני גם חושש שלפעמים בהיבטים של ניסוח מתחבאים גם היבטים מהותיים ואני לא רוצה לקחת את הסיכון שנאלץ להידרש לדיון מחדש.

אם הקושיה היחידה היא שאנחנו קוראים לזה "מערכת ניהול איכות" ולא "הבטחת איכות", יתקנו אותי אנשי המקצוע כשאטעה, אני לא רואה בעיה לקרוא בתוך התקנות האלה במקום "ניהול איכות", מה שכתבנו, "הבטחת איכות".

"הבטחת איכות ובקרת איכות"?

לא, הבטחת איכות בלבד. רק מערכת הבטחת איכות.

גם בחוק מדובר על שתי מערכות נפרדות.

השימוש בתיבה "ניהול איכות" היה בשביל לתת איזשהו פתרון מינוחי כוללני.

אני גם זוכרת שבעבודה אנחנו דנו בסוגיות האלה. זה לא שזה משהו שהוועדה, כשהיא אישרה את זה - - -

והמינוח שונה תוך כדי הדיונים.

המינוח שונה תוך כדי הדיונים כדי להתאים את זה.

בניסיון לתת פה את הפתרון הניסוחי כנראה שבאמת התרחקנו יותר מדי החוק אז מה שאני מציע, אדוני, זה שאנחנו נקרא בכל מקום במקום "ניהול איכות", וגם נתקן את זה למפרע בתקנות, "הבטת איכות" בשביל לתאום את הוראות החוק כי התכלית היא אותה תכלית.

אוקיי.

אוקיי. רבותי, מקובל עליכם?

המינוח ישתנה, יותאם לחוק.

מערכת להבטחת איכות ובקרת איכות?

לא, לא, רק הבטחת איכות.

הבטחת איכות ובקרת איכות אלה שתי מערכות בתפיסות שונות לגמרי. כשנדרשנו לעניין הזה והעמקנו, לא רצינו את שתי המערכות. רצינו שבמכון הבדק מנהל מכון הבדק יישא באחריות לאיכות. ואני יכול להגיד לך, כבוד היושב-ראש, שלפי דעתי, אולי 5 שנים מהיום, תפיסות הניהול המודרניות ילכו וכל הזמן, כל נושא האיכות ב-10-15 שנים האחרונות, כל הזמן הולך ומתנסח אחרת. ולכן, ואני ער לעניין שבחוק הטיס זה מופיע במושגים הכאילו מקובלים, אבל כשלקחנו את המושג הזה "ניהול איכות" בעצם רצינו לכרוך את שני הדברים האלה. אחד מהם מתאר בדיקה שבמהלך כל התהליך, כל תחנה מבצעת את תפקידה כראוי לפי הפרוטוקולים, ומערכת שניה לוקחת את הפריט בסוף התהליך, את מכשיר הרדיו נניח, ובודקת אם הוא מתאים לספציפיקציות של הרדיו. זה כאילו ב-90 מעלות אחד לשני ולכן רצינו לאחד את זה, בשביל גם לא להפיל על מכוני הבדק את הצורך בשתי מערכות, ובאופן יותר מעשי, רצינו להשאיר בידיהם את האחריות לניהול האיכות. הם בסוף מוציאים בקצה מוצר שהם נושאים באחריות לו והם צריכים לנהל את זה. לי אין התנגדות שהמילה "ניהול" תוחלף במילה "הבטחה" וזה יקרא "מערכת הבטחת איכות", וכך זה גם ידבר עם סעיף 24 לחוק וגם ישאיר בידי מכוני הבדק את האחריות כפי שהיא מתוארת אחר כך באופן מעשי בסעיפים.

כן.

אני חושב שיש פה דברים לא מדויקים. יש הבחנה ברורה בין הבטחת איכות ובקרת איכות, על זה כולם מסכימים. מה שגיורא תיאר כרגע זה לא קיים, זה לא התיאור הנכון. מערכת הבטחת איכות היא מערכת שקובעת את הנהלים, היא לא מערכת של בדיקות בתחנות עבודה. לחלוטין לא. בדיקות בתחנות עבודה זה פיקוח והבקרה של האיכות, והמערכות העולמיות, לאן שהולכת EASA וכו', היא בפירוש ניהול איכות ולא הבטחת איכות. ואני חושב, עם כל הכבוד לעניין המשפטי, צריך למצוא דרך לפתור את העניין שבין החוק לתקנות ולהשאיר את ניהול האיכות כי היות שזו המערכת שאליה הולך כל העולם המתקדם.

אני רוצה בבקשה להעיר?

דקה. כן.

יכול להיות שזה ישלול את הצורך בהמשך להערתה הטובה מאוד של יערה, אנחנו נוסיף פה הגדרה של - - - מערכת ניהול איכות לרבות מערכת הבטחת איכות, ואז זה מכסה למעשה. קודם כל, זה מפנה אותנו לחוק - - -

אני לא הבנתי.

אני אסביר. צריכים להסביר את הרקע לזה, ברשותכם. התקנות שלנו קובעות כעיקר, מבחינה מהותית, את מערכת הבטחת האיכות. ברקע יש לנו גם מבקרים, ראינו את התקנה הזו מקודם, שהם חלק ממערכת בקרת האיכות שהיתה פעם ועדיין יש להם תפקידים לפי מערכי אחזקה של כלי טיס שמבקשים היום שפעולות מסוימות יעשו על-ידי מבקרים. בחלקים מהתעשייה שלנו מחזיקים ברישיונות גם של ה-FAA וגם של EASA. זאת אומרת, הם גם צריכים לקיים בשביל EASA מערכת הבטחת איכות ובשביל ה-FAA מערכת בקרת איכות. הם משרתי שני אדונים. אנחנו התבקשנו במהלך הדיונים לבטא את ההוליסטיות, את הכלליות, או את הכוללניות, של הפעילות שלהם גם בתקנות שלנו, כי לפעמים כשהגויים באים ומבקשים: תתרגמו לנו את התקנות הישראליות אז שנשתמש במונחים שהם אולי יבינו בתרגום חופשי, וניהול איכות זה ,quality managementבעוד שאם ניכנס למינוחים של בקרת איכות או הבטחת איכות, יכול להיות שבגין זה ה-FAA אולי לא יבינו משהו אחד וה-EASA לא יבינו משהו אחר. אנחנו, בניסיונות לגשר על הפער הלשוני השתמשנו במונח "ניהול איכות" שאפשר להגדיר אותו לצורך התקנות הללו כ"ניהול איכות לרבות מערכת הבטחת איכות כמשמעותה בתקנה 24.

אני מציע בכל זאת לדבוק במה שכתוב בחוק ולכתוב הגדרה של מערכת להבטחת איכות, שהיא מערכת עצמאית שמטרתה ניהול והבטחת איכות, ואז אנחנו נצמדים למה שכתוב בחוק ונותנים את התוכן שאתם מבקשים.

בסדר.

מקובל עליכם, "אל על"?

מה יהיה הניסוח בסוף?

בעלי התפקידים נקראים מנהלי ניהול האיכות ולא - - -

רבותי, דקה אחת, אני לא רוצה לקבל החלטה שגויה ואחרי זה – לא, לא שייך אליכם. רבותי, זה לא שייך לדיון פה מה שהיה, לא רציתי לעשות איזו טעות, ביקשו ממני משהו שהוא שייך לתוספת לסדר-היום של המליאה בגלל שאני מחליף את יושב-ראש הכנסת שנסע לחו"ל אז אמרתי שאני מעדיף להתייעץ לפני שתהיה איזו תקלה. שלא תיפול תקלה על-ידי, נכון, מר טלמון?

נכון.

אנחנו מתפללים כל יום שלא תיפול תקלה על ידינו. מה סיכמתם?

נציג "אל על" בדיוק דיבר.

אולי באמת נקפוץ לתקנה 24? אני מרגישה שאנחנו נוכל להתגבש יותר מחוץ לוועדה וחבל על זמן הוועדה.

מקובל עלי. אנחנו נדלג על זה ונחזור.

נדלג על 23.

סליחה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף משהו לפרוטוקול. אני רוצה שמדברים על הנושא הזה של הבטחת איכות או ניהול האיכות, העניין הזה משליך גם על תקנה 19, שם מזכירים את הממונה, ניהול האיכות אצל המפעיל האווירי. משום מה מזכירים את זה ב-19, בנוסף לשני ממלאי התפקידים שיש במכון, מנהל המכון ומנהל הבטחה/איכות. לדעתי, העסק לא גמר את תהליך ההבשלה שלו וההבנה בדיוק, כי למיטב תפיסתי המקצועית, בסוף, בפיקוח על כלי טיס, צריך שתי מערכות: המערכת שמבצעת ומערכת שמבקרת. לא צריך ליצור עוד כל מיני מערכות איכות.

שוב פותחים, אדוני, את תקנה 19. זה לא קשור.

סליחה, לדעתי זה קשור כי אתם צירפתם שם ניהול איכות במפעיל האווירי וזה אותו ניהול איכות, שניהול האיכות כולל בתוכו את הבטחת האיכות, את בקרת האיכות, את כל אותם תפקידים שצריכים להיות בסופו של דבר במכון הבדק.

כן.

זה לחלוטין לא אותו דבר ואני אסביר. תקנה 19 היא תקנה שמפנה לבעלי תפקיד שקיימים היום לפי תקנות ההפעלה. היא לא תקנה שעוסקת במערכת האיכות של המפעיל האווירי בתקנות ההפעלה, היא פשוט עושה הפניה לבעלי תפקיד שקיימים היום בתקנות ההפעלה. הדיון מה כן צריך להיות בתקנות ההפעלה או לא צריך להיות בתקנות ההפעלה, מקומו בשולחן שבון דנים בתקנות ההפעלה, שזה שולחן ברת"א. פה ההערה היא הערת נוסח ותו לא, ולא הערה שמטרתה לפתוח את הדיון העקרוני בתקנות ההפעלה בשאלת מערכת האיכות.

צודק. אנחנו מדלגים על 23, עוברים לסעיף 24, ואנחנו נחזור לסעיף 23.

תודה, אדוני.

"מערכת ניהול בטיחות
24.
(1) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הוא מקיים מערכת ניהול בטיחות (Safety Management System) המקובלת על המנהל לפי תקנה 44.



(2) המערכת תבצע, לכל הפחות, את הפעולות המפורטות להלן:




(1) זיהוי סיכונים בטיחותיים;




(2) ווידוא יישומן של פעולות מתקנות, הנדרשות לקיום רמת בטיחות נאותה;




(3) קיום מעקב מתמיד אחר רמת הבטיחות המושגת וביצוע הערכה מתמשכת שלה;




(4) זיהוי, איסוף, דיווח וניתוח של תקלות שיש לדווח עליהן לפי תקנה 40.




(5) שיפור מתמיד של רמת הבטיחות הכוללת של בעל הרישיון .



(3) מערכת ניהול איכות תזהה ותגדיר בבירור את תחומי האחריותיות (Accountability) על הבטיחות בכל המערכת הארגונית של בעל הרישיון, כולל אחריותיות ישירה של ההנהלה הבכירה בארגון על הבטיחות."

כן, הסבר.

הסבר קל. שוב, אנשי המקצוע יתקנו אותי כשאטעה. אחת מהתפיסות שמשתרשות היום בעולם נדרשת, כחלק מהפעולות התעופתיות שתכף נפרט יותר על-ידי ה,ICAO- מערכת שנקראת מערכת ניהול בטיחות (Safety Management System) שבגדול מסתכלת על הפעילות של הארגון, מנסה לאתר חורים בפעילות הגורם האנושי בין היתר, במטרה למנוע תקלות עתידיות. כל הזמן יושבים ומבקרים את האופן שבן הארגון מתנהל, מאתרים כשלים, חושבים איך למנוע כשלים או איך לטפל בקשיים שהתגלו ולהסיק מזה מסקנות בהיבטים הארגוניים כולם.
הערה או תיקון לנוסח שאנחנו רוצים להוסיף פה בעקבות הערות הציבור, לפי התקנות כנוסחן היום המערכת הזאת צריכה לחול על כל מכון בדק באשר הוא, בעוד שהדרישה לקיום מערכת ניהול בטיחות קיימת – אודי, תקן אותי כשאטעה – רק ביחס למפעילים לפי הפרק ה-13 לתקנות ההפעלה, או תתקיים. ולכן אנחנו מבקשים לצמצם את תחולת התקנה הזאת ולהוסיף את ההגבלה ברישה כך שיקרא בתקנה 24(א): "לא יפעיל בעל רישיון שהוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לפי תקנות ההפעלה לגבי מטוס המופעל לפי הפרק השלושה-עשר לתקנות ההפעלה מכון בדק אלא אם כן הוא מקיים." זאת אומרת, שרק מכון בדק הנותן שירותים למפעיל שפועל לפי הפרק ה-13 ושיהיה מחויב במערכת ניהול בטיחות, רק הוא יצטרך לקיים אותם. מכון בדק שאינו נותן שירותים לכלי טיס כאמור, ירצה – יקיים מערכת כזאת, לא תהיה עליו חובה על פי דין.

אוקיי.

יש לי שאלה לגבי אותה תקנת משנה (א), לעניין הסיפה: "המקובלת על המנהל לפי תקנה 44", אני מבין שהבחנתם בין נהלים ופעולות שמקובלים על המנהל או שאושרו על-ידי המנהל?

בהחלט.

השאלה מבחינה משפטית, אני פשוט לא כל כך מכיר את המנגנון הזה, אני מכיר מנגנון של אישור. אפשר לחדד?

בעולם התרופתי אכן זה מעט יותר מורכב מהעולם המשפטי. יש מנגנון שנקרא " "approvalויש מנגנון שנקרא ""acceptance, של קבלה. יש לזה פנים לכאן ולכאן, כי approval זה אומר stakeholder, בעל עניין לא פועל עד שהוא לא קיבל אישור upfront מהרשות התעופתית הנוגעת בדבר, וזה יוצר עומס אדיר כי אתה צריך להגיש כזו חבילת נהלים, כאלה ספרים, אתה לא יכול לזוז פסיק, מילימטר, בלי שקיבלת אישור מראש. במקרים מסוימים, שבהם מקרים כבדים במיוחד, הרשות השלטונית, רת"א וגם ארגון התעופה הבין-לאומי, קובעים שבדרישות מסוימות יש חובת אישור מראש. יחד עם זאת, יש דברים שהם יותר תיקונים פנימיים של המפעיל האווירי, של מכון הבדק, שאלה תיקונים בנהלים של דברים שהוא מסיק את המסקנות. ארע לו אירוע בטיחותי, הוא הגיע למסקנה שהוא פעל לא נכון ובעקבות כך הוא רוצה לעדכן את הנהלים שלו, הוא לא יחכה עכשיו שרשות התעופה האזרחית תעצור את הכול, תקרא את זה ובינתיים הוא ממשיך לעבוד על דברים אחרים. לכן העולם קבע מנגנון שנקרא acceptance, הוא מגיש את האישור או את הנהל המבוקש לרשות התעופה האזרחית, רשות התעופה אזרחית בוחנת. לצורך כך נקבעה תקנה 44 שאנחנו נראה את מנגנון הבחינה.

אני רוצה להבין, מגיש זה אומר שהוא יכול להתחיל לפעול ובמקביל הוא מגיש את זה ואז הרשות בעצם יכולה להתערב ולהגיד לו "לא"?

זה אישור בדיעבד? אתה מבדיל בין אישור מראש לאישור בדיעבד?

אין אישור בדיעבד, רק אם הוא עוצר - - -

יש דברים כאלה בחקיקה אחרת, וטו של שר הפנים, זה כמו מה שדיברנו לא מזמן בפסולת אלקטרונית. המשמעות של זה – רק אתמול בדקתי איך זה כתוב בפקודת העיריות – שאפשר להתנגד. זו המשמעות. מבחינה משפטית או שיש לך מנגנון לאשר או שיש לך מנגנון שאתה יכול להתנגד, ולהתנגד זה אומר, גם בחוקי עזר בעצם, שלא צריך אישור של שר הפנים אלא הוא רשאי להתנגד אחר כך.

זה בדיוק המנגנון.

אז זה לא מקובל.

יכול להיות שצריך יהיה לחדד כאן את מבחינה משפטית.

אני חושב שאנחנו נבחן את המנגנון הזה בתקנה 44.

ואז נתאים את המינוח?

לא, אני חושב שגם אין מקום. אתה שואל כרגע את מנגנון ה-acceptance, את מנגנון הקבלה. ככל שמערכת ניהול הבטיחות מקובלת על אדוני היועץ המשפטי ועל אדוני היושב-ראש שהיא באמת מערכת מקובלת, כל מה שאנחנו צריכים לבחון כרגע זה את מנגנון המקובלות.

שעליו שאלתי, פשוט רציתי לדעת מה בדיוק המשמעות המשפטית של המינוח הזה.

לא, אני מקבלת את 44. 44 בדיוק אומר את מה שאני מכירה, את העניין שאתה מקבל משהו, אם אתה שותק זה אומר שזה מקובל עליו, זאת אומרת, הוא לא הביע את התנגדותו. זה די דומה בעיני לחוקי עזר, למיטב זכרוני, אני לא מומחית לעיריות, אם שר הפנים לא אומר כלום אחרי תקופה מסוימת זה נכנס לתוקף. אנחנו קוראים לזה וטו, הוא יכול להביע התנגדות, ואם הוא לא אומר כלום רואים את השתיקה שלו כהסכמה. אבל זה לא מנגנון שאין אותו בתחומים אחרים. התעופה תמיד חושבת שהיא נורא מיוחדת אבל אני מצטער לאכזב.

אני לא אמרתי שהמנגנון הזה - - -

אני מצטער, אני פחות מכיר ממך את - - -

התשובה היא קצרה: יש approval ויש acceptance וזה כל הסיפור, וזה acceptance, וזו כל התשובה.

ויכול להיות שאיך בדיוק לנסח את זה נעסוק בתקנה 44.

אוקיי. יש לכם הערות, רבותי?

לגבי 24 שמדובר פה על מערכת ניהול הבטיחות למי שמשרת מטוסים של מפעילים של פרק 13, רציתי להוסיף שאפשר שתהיה חפיפה במידה ואותו מפעיל פרק 13 או הבעלים של אותו רישיון, מכון בדק, ויש לו מערכת משל עצמו בתוקף תקנות ההפעלה, אפשר לאחד את הפונקציות האלה ושתהיה לו מערכת sms אחת, לא צריך פה שתי מערכות במקרה הזה.

התקנות כנוסחן היום אינן מונעות את הדבר.

אינן מונעות אבל במקומות אחרים - - -

אינן מונעות את הדבר.

אם אין מניעה בשביל מה לשנות?

אין מניעה בתקנות שאותה מערכת sms תשמש למי שחפץ בכך, גם את המפעיל האווירי וגם את מכון הבדק. שמעתי דעות מקרב אנשי המקצוע שאומרות שזה לא צריך להיות ככה אבל התקנות לא מבקשות לקבוע הלכות גורלות לכאן ולכאן. ירצה יאחדן, לא ירצה יפרידן.

אז באותו משקל אפשר להבין לגבי מערכת ניהול האיכות, גם שם לא כתוב במפורש.

אני לא יודע על מה אתה - - -

אין חובה בתקנות ההפעלה לקיים מערכת ניהול - - -

אנחנו לא מדברים כרגע על מערכת ניהול איכות.

אנחנו שוב נגררים, אדוני, לתקנות ההפעלה, לקונספט של ניהול האיכות אצל המפעיל האווירי. עם כל הכבוד, אני מניח שיהיה מספיק זמן בעזרת השם לחלות על זה כשנגיע לתקנות ההפעלה ונעסוק בנושא הזה. זה לא כאן. יש לכם בעיות עם פקודת הדיג, אני מניח שזה גם לא השולחן עכשיו לברר.

רק במילה, אין חובה בתקנות ההפעלה לקיים מערכת ניהול איכות אצל מפעיל אווירי. ככל שמפעיל אווירי מבקש לקיים מערכת כזו תבוא עליו הברכה.

יכול להיות שרק מבחינת המינוח "המקובלת על המנהל", ככל שנעשה שינוי בתקנה 44 כמובן שזה ישתנה כאן.

הערה?

כן, בבקשה.

אין לנו עדיין את סעיפי התחולה החדשים שיתוקנו בתקנה וחשוב לנו רק להבהיר שהתקנה הזו צריכה להיות מינואר 2014 - - -

הכוונה שלנו בהוראת התחילה היא שזה יחול מה-1 בינואר 2014.

אנחנו לא דנים על זה כרגע.

בדיוק, כשנגיע להוראות התחילה, אבל אם יש ספק אז זו הכוונה שלנו לקבוע בהוראות התחילה, בהחלט.

עוד הערות? טוב, הדברים גם נאמרו לפרוטוקול וגם הדברים ברורים. אנחנו נצביע על 24 כולל השינויים שהוצעו. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 24 אושר.

הסעיף אושר. 25, פרק ו'.

"פרק ו': מבנים, מתקנים, ציוד ומידע תחזוקתי

מבנים ומתקנים
25.
לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן עומדים לרשותו כל אלה:




(1) מבנים ומתקנים המתאימים לאחסון נאות של חומרים, חלקים, חלפים, ציוד, מתקני בדיקה, מכשירי בדיקה וכלי עבודה ולהגנה עליהם; סדרי האחסנה יבטיחו הפרדה ברורה ומוחלטת בין חלקים שמישים לבין חלקים בלתי שמישים.




(2) מבני משרדים המתאימים לניהול העבודה, ובכלל זה לתכנון העבודה, לניהול מערכת ניהול האיכות ומערכת ניהול הבטיחות ולשמירה על קבצים, רשימות או תיעוד כאמור בתקנות אלה;

כמובן ככל שנשנה את שמה של מערכת ניהול איכות הוא ישתנה גם כאן.

"(3) מבנים, מתקנים וסידורים הולמים לאחסון נאות של חלקים ותת-מכללים בכל שלבי ביצוע העבודה, והגנה עליהם מפני אבק, חום, גופים זרים, לחות ופגעים סביבתיים אחרים; במבנים ובמתקנים יהיו גגות, תאורה, אוורור וניקוז ומתקני פיקוח על טמפרטורה, אבק ולחות כנדרש לביצוע נאות של העבודה ולשמירה על בטיחותם, בריאותם, ערנותם ויעילותם של עובדי מכון הבדק;




(4) לעניין בעל רישיון שאינו מבצע תחזוקת קו בלבד - מוסך המתאים לאחסונו של אחד לפחות מכלי הטיס הגדולים ביותר מתוך קבוצת כלי הטיס הכלולה בהגדר, כאשר ישים."

מה זה "כאשר ישים"?

אם אין הגדר לכלי טיס גדול.

או אם אין לו בכלל הגדר לכלי טיס.

אז זה לא "כאשר ישים", זה בעצם "לפי העניין".

אין בעיה, אני מקבל את התיקון הזה.

רבותי, יש לכם הערות לסעיף 25? אין הערות. אני אצביע על הסעיף כולל התיקון האחרון שהוצע פה בנוסח. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 25 אושר.

הסעיף אושר. 26, ציוד מכון הבדק.

"ציוד מכון הבדק
26.
(1)




(1) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן עומדים לרשותו ונתונים לשליטתו המלאה, בדרך קבע, חומרים, ציוד, מתקני בדיקה, מכשירי בדיקה וכלי עבודה הנדרשים לביצוע פעולות הבדק (להלן - ציוד מכון הבדק), המתאימים ומספיקים לביצוע יעיל של פעולות הבדק הכלולות בהגדרים המפורטים ברישיון;




(2) בעל רישיון יהיה אחראי לבדיקת השמישות, לתחזוקה ולכיול של ציוד מכון הבדק ולמעקב אחר השימוש בו ויבצע בדיקה תקופתית של התאמתו לביצוע יעיל של פעולות הבדק;"


אדוני, אם צריך הסברים אני אשמח ואם לא אני רוצה להעיר שבעקבות שיח עם הציבור נתבקשנו לחדד פה נקודה ובצדק. אם אנחנו מסתכלים ברישה כתוב: " מכשירי בדיקה וכלי עבודה הנדרשים לביצוע פעולות הבדק", לא כתוב נדרשים לפי מה. בעקבות הערות הציבור חידדנו את זה ואנחנו נבקש להוסיף כאן: "הנדרשים לפי המידע התחזוקתי הישים", שאמרתם לי שהתרגום הסביר הוא:approved maintenance data.

תוכל להסביר למה הכוונה?

אני אסביר. באופן עקרוני, במכון הבדק אני מבצע פעולות בדק בפריטים תעופתיים, כל פריט כזה מגיע עם מידע תחזוקתי הנוגע אליו האומר איך אתה מבצע את פעולות הבדק באותו פריט ובאילו כלים אתה משתמש. אומרים לך – עכשיו אני אטעה בוודאי – לסובב בורג מסוים אז אתה לא לוקח לצורך העניין טסטר, היצרן לפעמים בא ואומר לך: תיקח מברג מסוג כזה או אחר ובתוק בעוצמת סיבוב כזו או אחרת. ולכן בהוראות הטכניות הללו מפורטות לא רק דרכי ביצוע הפעולה אלא גם הציוד המשמש. הציוד הזה שהוגדר לביצוע הוא ציוד קריטי, זה לא ציוד גנרי, זה לא שרפרף, זה לא סולם כללי, ולכן אנחנו מבקשים להחיל על הציוד הזה הוראות מיוחדות ואנחנו מבקשים לכלול אותו תחת ההגדרה של ציוד מכון הבדק, ובשביל שזה לא יהיה כוללני מדי אז "לפי המידע התחזוקתי הישים".

כן. מקובל עליכם, אני מבין?

דבר ראשון, אומרים את התיקון עכשיו, קשה לקלוט את זה במקום, אז אם תהיה לנו אפשרות כמו שנתת פעמים קודמות, רק את הסעיפים שעכשיו הורדת - - -

איזה תיקון?

אנחנו הוספנו, אדוני, ארבע מילים, "לפי המידע התחזוקתי הישים".

איזה תיקון? ארבע המילים האלה?

לא הייתם שותפים לדיונים ברת"א?

התיקון הזה במידה מסוימת היה לבקשתכם אז אני מתפלא על זה שאתם - - -

הנוסח המוצע כרגע, אנחנו רואים אותו לראשונה והוא מאוד מתקדם לכיוון מה שאנחנו ביקשנו אבל הוא לא הכול.

אני אצביע על הסעיף, אם אתם תראו שתוספת ארבע המילים האלו היא קרדינלית אני אפתח את הסעיף. זו הבעיה שלך? אני שואל, זו הבעיה? אני אומר לך מראש, אם אתה תלך הביתה ותעשה שיעורי בית ותגיד לי: תשמע, אני רואה שהכניסו לי פה מוקש, לא שמתי לב, אוקיי? אז בואו נתקדם, חבל על הזמן.

לא, זה לא זה.

היושב-ראש, אפשר רגע להעיר הערה?

כן.

כמו שהיינו מסוכמים עד עכשיו, וציינת את זה בתחילת דבריך - - -

גם עכשיו אני אומר, אם תהיה לכם בעיה בסעיף הזה ואתם תבואו ובאמת תהיה בעיה שאני אחשוב לנכון שאכן יש פה דבר שהוא לא סביר אני אפתח את הסעיף, נדון עליו ונתקן אותו.

יש לכם הערה לגבי תקנת משנה (א)?

כן.

אדוני, אם החלופה היא להשמיט את ארבע המילים הללו אנחנו לא נתנגד לזה.

בשמחה רבה.

לא, זה כמו הסיפור עם העז, זה לא ככה. זה חוסר הוגנות בסיסי עכשיו, מה שאתם אומרים.

לא, חבר'ה, בואו לא ניכנס לזה.

פה אנחנו הוצאנו את העז ואתם מבקשים להכניס אותה.

קוזי, אתם ביקשתם.

רגע, מה ביקשנו? כשרוצים להוציא אותך להורג אתה מבקש שיעשו לך גם - - -

חבר'ה, אל תיכנסו למריבות פה.

זה לא מריבות, יש לנו בעיות עם הדבר הזה.

עזוב, נתתי פתרון. במידה ואתם תגיעו למסקנה שיש פה בעיה, אני אפתח את הסעיף ונדון עליו מחדש עד שנפתור את הבעיה, אוקי?

יש בעיה מהותית נוספת לגבי תקנת משנה (א)?

כן, אני אגיד מהי. תקנת משנה (א) דורשת שליטה מלאה בציוד. הרעיון של שליטה מלאה – כלומר, שלא תוכל להוציא את זה מחזקתך, להשכיר את זה או להשאיל את זה לאחר – היא רלוונטית לפי התקנה האירופית רק לציוד שדורש שירות מסוים או כיול. כלומר, הפחד הוא שתיקח איזה מוצר שאחרי זה כשתקבל אותו חזרה לא עשית את הפעולות הנדרשות כדי שהוא יהיה שמיש.

אבל אני חושב שבטרם תשלים את ההערה אולי כדאי שעורך הדין פדהצור יקרא גם את תקנת משנה (ב), כי אולי היא נותנת מענה.

היא נותנת מענה אבל לא לנושא הזה של שליטה מלאה.

אבל אולי כדאי שהוא יפרוש את התמונה המלאה בפני חבר הכנסת וקנין ואז הוא יוכל להחליט, כי יש איזשהו סייג בתקנת משנה (ב).

אוקיי, אז אחרי.

אני אקרא את תקנת משנה (ב) ברשות אדוני ואז אני אסביר את תכלית התקנה הזו בשביל שיהיה ברור כי יכול להיות שיש פה אי הבנות.

אוקיי.

"(ב) המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון כי חלק מציוד מכון הבדק, לא יעמוד לרשותו בדרך קבע, אם הוצג לו הסכם או הסדר להשאלה או להשכרה של הציוד האמור או לשימוש בו, המאפשר שימוש של מכון הבדק באותו ציוד כאשר הוא נדרש לו והמבטיח כי במהלך תקופת השימוש בציוד כאמור הוא יהיה נתון לשליטתו המלאה של בעל הרישיון."


אני אסביר את תכלית התקנה קודם כל מלכתחילה כדי שנבין. כאשר מכון הבדק בא למנהל הוא מבקש רישיון, הוא מבקש הגדרים והוא מבקש פריטים ברשימת היכולת, שזה אומר כל מה שאני מתחייב או מבקש שהמנהל ירשה לו לעשות. כשאני בא לבקש מהמנהל שירשה לי לתקן מטוס פלוני או לבצע פעולת בדק בפריט אלמוני אני צריך להראות למנהל שיש לי את הציוד המתאים לביצוע הפעולה הזו, לא שתאשר לי ואני אסתדר, מחר אני אלך לבסטה שלו ומחר לחנות הכלים שלו. ממש לא. אתה מלכתחילה צריך לבוא ולומר: אדוני, אלה הפעולות שאני מבקש, זה הציוד שדורש יצרן הפריט לביצוען, הציוד אצלי, הוא נשלט על ידי, אי אפשר לעשות בו מניפולציות, אני יודע בדיוק מה קורה אתו, ואז המנהל מאשר את זה ולכן גם היה חשוב להוסיף את המילים "לפי המידע התחזוקתי הישים".
קורה בעולם התעופה, כמו בעולמות אחרים, שיכול להיות שיש כלי עבודה מסוים, פריט ציוד כזה או אחר, שהוא חיוני לביצוע הפעולה אבל הפעולה היא לא פעולה שכיחה. אני עושה אותה פעם בשנה או פעם בשנתיים, כי לפי מערכת האחזקה צריך פעם בשנה לעשות א' או ב'. מצד אחד, אם אני אכפה על בן-אדם להחזיק ציוד יקר כזה כל הזמן, כל השנה, בשביל פעם בשנה שהוא נדרש לו אז אני מכביד נטל שהוא אולי בלתי סביר, וגם הגויים סבורים ככה. ולכן באה תקנת משנה (ב) שאומרת: תשמע, לגבי הציוד הזה – ואנחנו לא השתמשנו פה בטרמינולוגיה של הגויים שאומרת ציוד שהשימוש בו הוא נדיר וכו', אפשרנו את זה קצת יותר רחב בגלל מגבלות השוק.

יותר רחב ממה שמקובל בעולם?

ממה שמקובל בעולם אני לא יודע, ממה שמקובל ב-EASA. ב- EASAמדברים בדברי ההסבר שלהם על ציוד שהוא rarely used או משהו כזה, אני לא רוצה לעוות את המילים, אבל הם מדברים על נדיר.

יש לנו דברים כאלה גם בהקשרים אחרים, למשל במכוניות השכרה לנכים, זה היה בוועדה הזו אני חושבת, ששם דיברנו משהו על התקשרות.

טוב, זאת הערה נוספת מה זה הסכם או הסדר, אני לא הבנתי מה זה הסדר.

תכף נגיע לזה, גם את זה אני יכול להסביר. תקנת משנה (ב) באה ליתן מענה לנקודה הזו, ועדיין יש לנו פה איזשהו עיוות כי, מצד אחד, אנחנו דורשים שהציוד יהיה בשליטתי, שלא יעשו לי בו מניפולציות, שאני לא אבוא להפעיל אותו כשהוא לא מתוחזק או מציוד או מכויל כהלכה. ולכן תקנת משנה (ב) באה ואומרת: מצד אחד אני מאפשר לך, אם אתה מראה לי מראש את ההתחייבות, לא אומר לי: אדוני המנהל, כשאני אצטרך בעוד שנה לבצע את הפעולה יהיה בסדר, אלא אני כבר בא ואומר: תראה, בעוד שנה התחייב יצרן הפריט למסור לי את הפריט הזה, לשלוח לי אותו בדואר, בעוד חצי שנה יגיע הפריט מספק פלוני אלמוני שיש לי אתו חוזה. אז המנהל אומר: בנסיבות הללו, ובלבד שמובטחת השליטה שלך, שוב, מחשש למניפולציות ושימוש בציוד לא מתאים, לא מתוחזק או לא מכיול כהלכה, אז המנהל מרשה את זה. תכלית התקנה הזו היא להבטיח את תקינות פעילות מכון הבדק, מכון הבדק הוא לא מאכר של ציוד, זה לא שהיום הציוד אצלי, מחר אני מוכר לפלוני אלמוני.

הדברים ברורים. כן, רצית להגיד משהו?

כן, רציתי להתייחס לגבי הנושא של ההעברה הראשונית, שאומרת שהתיקון יהיה קודם כל לפי נושא ה-approved data, זה צד אחד אבל הוא לא הושלם, כי לגבי (ב) לדוגמה, approved data זו הספרות הטכנית של המטוס שאומרת לך עם איזה מתקנים אתה צריך להשתמש לצורך בדיקה מסוימת למשל. ב-(ב) יש את הדרישה שלא ראינו אותה באף אחד מההסדרים שיש לדוגמה ב- EASAאו באמריקאים, היום, נכון לרגע זה. אין להם שום הסדר כזה שמחייב את מכון הבדק, במידה ויש לך עכשיו כלי שה"מנס-מנואל" מחייב אותך לעבוד על פיו והכלי הזה נכשל, אז אתה יכול לפעול, ללכת להשאיל אותו ממישהו אחר. הדרישה כאן ב-(ב) מחייבת אותך חוזה, ללכת לעשות הסכם.

זה לא זה, זו לא התקנה.

רק שניה, תן לי להסביר עד הסוף. זה (ב).

זה לא (ב) הזה.

זה כלי נכשל, זה לא (ב). (ב) זה לא כלי נכשל, (ב) זה משהו אחר לגמרי.

לא, זה משפיע גם על זה.

לא, כשכלי נכשל וכשעובד חולה יש לך חור - - -

לא, (ב) זה לא מקרים נקודתיים.

זה לא בלת"מים, זה לא חריגים, ודיברנו על פעם ופעמיים ושלוש וארבע וגם חמש אנחנו נשמח לדבר על זה.

כל הרעיון הוא שבמכון הבדק יהיה ציוד וציוד שכלכלית אפילו לא כדאי שהם ישקיעו בו, שיהיה להם תיק עם ניירות שבו הם אומרים: כשנצטרך את הכלי הזה אנחנו יודעים בדיוק ממי אנחנו מקבלים אותו. זה הכול. שלב ג' הוא לדוגמה כשאיזה מתקן לבדיקת רדיו יום קודם נפל על הרצפה ונשבר, זה לא (ב), זה סיפור אחר לגמרי, זה מקרה emergency, זה משהו אחר. ואני מוסיף ואומר: אני מתנגד לתוספת של (א)(1). קראתי את (א)(1), זו עברית פשוטה וברורה וזה משאיר למנהל מכון הבדק המון דרגות חופש כי "הנדרשים", הוא יכול גם להחליט מה זה הנדרשים, למה אני צריך לפרט את זה? אני לא צריך את כל התוספת הזאת.

אתה מתנגד לתוספת "לפי המידע התחזוקתי"?

לתוספת שאבישי קרא, אני לא רוצה את התוספת הזאת. כתוב פה "הנדרשים", שהוא יחליט מה נדרש, שיכין את מכון הבדק שלו וזה הכול.

זה מספיק ברור לבעל רישיון לדעת מה נדרש?

הוא צריך לדעת מה נדרש. הוא צריך לעשות, נניח, את שיפוץ C-check, הוא צריך לדעת מה נדרש לזה. ודאי שנדרש לפי הספרות שלה, הרי לא צריך נניח את הציוד שקשור בלעשות גוונים בשיער אם צריך לעשות C-check.

אני מציע לאדוני בכל מקרה כן להשאיר את התיבה הזו.

למה?

כי זה חשוב לנו למשל אם חלילה וחס נידרש בעתיד לפעולות אכיפה, אז שלא יתחילו פה ספקות, "נדרש" אם זה סובייקטיבי, אובייקטיבי. אני רוצה שלתקנה הזו שהיא קריטית, שהיא חיונית, תהיינה שיניים. אני לא אוכל להגיע לפעולות אכיפה אם חלילה נידרש אליהן רק בגלל שיבוא בן-אדם ויגיד: מנהל רת"א אמר שזה סובייקטיבי.

אוקיי, בואו נסכם, רבותי, חבל על הזמן. עלי מקובלת התוספת, השאלה שלי היא האם אתם עדיין עומדים על כך?

כשנגיע ל-(ב) נראה.

הקראנו את (ב) גם.

(ב) זה משהו אחר, זה נושא אחר, אני מדבר כרגע על (א)(1) ו-(2). אנחנו מסכימים עם השינוי שהציע אבישי, הקושי היחידי הוא עם הדרישה לשליטה מלאה. בנוסף לזה שבעל רישיון צריך שיעמוד לרשותו וגם בדרך קבע, יש דרישה שלישית של שליטה מלאה. האפשרות של שליטה מליאה היא שאסור לך להוציא את זה מהידיים שלך.

לא נכון, שליטתך המלאה, הכוונה היא שאתה הוא זה שאחראי לפריט. בוא ניתן את המקרה ההפוך: אם לחברת "אל על" יש כרגע ציוד קריטי שבתעשייה אווירית נשבר כרגע והם צריכים אותו כרגע ואתם לא צריכים אותו בחצי שנה הקרובה, הציוד הזה שלכם, כתוב פה שאסור לכם להשאיל אותו לתעשייה אווירית?

אבל אז הוא לא יהיה בשליטה של "אל על", לא?

מה זה בשליטה?

אני שואל אתכם מה זה בשליטה. זאת השאלה.

משפטית, שליטה זה שאתה - - -

שאתה יודע כל דבר שקורה אתו כל הזמן.

אנחנו מסכימים עם הרעיון.

רגע, אתם מדברים ביחד.

שליטה זה אומר שהוא עומד לרשותך בכל רגע נתון, שאתה זה שקובע. השאלת אותו לתעשייה אווירית? בסדר, ביום פקודה אני צריך אותו, אני מקבל אותו חזרה.

אבל השאלה היא אם כאשר הציוד לא ברשות התעשייה האווירית הוא נמצא בשליטה מלאה. זאת השאלה, זאת שאלה טובה.

זו בדיוק הנקודה, תסתכלו על סעיף (ב).

לא, אני לא מדבר על סעיף (ב), אני מדבר על סעיף (א).

סעיף (ב) זה המשלים, זה ההופכי שלו. הוא נתון לשליטתו המלאה - - -

זה בדיוק העניין.

זה מה שהם אומרים, ש-(ב) הוא ביחד עם (א).

הוא נתון לשליטתו המלאה, מבחינתו, זו האחריות של מכון הבדק.

אני יכול לעזור פה ללבן את הבעיה? כי אני חושב שהבעיה היא במילה "שליטה", מדובר פה על שמישות של הכלי מכיוון שיש כלים שהם צריכים לעבור כיול, ואם בעל הרישיון משתמש בכלי הזה והוא מכויל אז זו השליטה, ואם הוא משאיל אותו למישהו אחר, מי אחראי שאכן הכלי הושאל והוא מכויל? לזה התכוון המשורר.

זה לא רק הכיול.

זו שמישות הכלי.

זו לא רק השמישות.

אודי, לאירופאים חשובה שליטה במכשירים שיש להם כיול ושירות מיוחד, כאן – איפה חשוב להם?

השמישות והכיול המיוחד זו חובה נפרדת, זו חובה שקיימת בתקנת משנה (ג), זו חובה של בעל הרישיון לשמור שהציוד יהיה מכויל.

איזו שליטה צריכה להיות לי ב"אל-על" כשאני משאיל את הכלי לתעשייה אווירית שעובדים בו יום-יום בחצי שנה האחרונה? מה, זה אפסנאות? זה אפסנאי? זה הרעיון, הקושי הוא לחדד את זה רק.

לא, אני גם בעצמי מתלבט עם המילה הזו, ש"נתון לשליטתו המלאה". מה הכוונה ל"שליטתו המלאה"? הרי בואו נגיד שמכשיר מסוים נמצא כרגע בתעשייה האווירית, "אל על" נתנה אותו - - -

טרקטור.

לא יודע מה, לא משנה.

לא, טרקטור זה לא ציוד מכון הבדק לפי מה שהגדרנו קודם, אלא אם כן הטרקטור הזה נדרש לפי המידע התחזוקתי הישים.

למה לא?

>
כתבת כאן "ציוד".

זה חלק מהמידע התחזוקתי הישים, רבותי?

רבותי, בואו נטפל בבעיה ולא נכניס דברים שלא שייכים. יש פה מכשיר, נגיד, לכיול, שנמצא כרגע בתעשייה האווירית והושאל מ"אל על".

בדרך כלל זה הפוך.

שהוא שייך ל"אל על".

נכון שהמכשיר הזה שייך לי – אני "אל על" – אבל הוא לא בשליטה שלי כרגע פיזית. פיזית הוא נמצא בתעשייה אווירית. מה אתה אומר "שליטה"? איך אני מביא את זה לביטוי?

אפשר להגדיר "שליטה" ואני אסביר.

זו לא בעלות.

לא, ירדנו ממבחן הבעלות, אני אסביר. זו שליטה – נקרא לזה, אפקטיבי, האם לשליטה - - -

אני הייתי אפילו מחדד את זה יותר , האם בזה שהמכשיר נמצא כרגע בתעשייה האווירית הוא נמצא באחריותי שלי?

יפה, אני אחדד את זה. לשליטה, כפי שאני רואה אותה, יש שני רכיבים. אנחנו זוכרים, זה ציוד שצריך להיות של מכון הבדק בשביל לשמש אותו בביצוע פעולות הבדק שהוא מורשה לבצע. לשליטה הזו יש שני מימדים. מימד אחד הוא המימד הטכני, שזו האחריות לתחזק את הציוד, לכייל אותו כמו שצריך ולבדוק אותו. זה א' וזה יכול להיות רלוונטי גם כשהוא לא נמצא בשטח שלי פיזית. בנוסף, יש לשליטה עוד רכיב, אני הרי מכון הבדק, זה הציוד שלי, הוא צריך להיות זמין לי, והרכיב השני הוא למעשה הזמינות, הנגישות של אותו פריט אלי. ואז מה זה אומר? זה אומר שבדוגמה ש"אל על" מדברת עליה, בהנחה שיש מכון בדק שהוא ברוקר של ציוד, זה אומר שאתה יכול למסור את הציוד הזה לשימושו של אחר אבל אתה אחראי על התחזוקה שלו, על הבדיקה שלו, על הכיול שלו, ובנוסף, אם אתה צריך אותו אתה יכול להיות מסוגל מעכשיו לעכשיו לקחת אותו אליך.

תנו לי לקחת את זה למקומות אחרים כי אני רוצה לראות תמונה, זה לא פשוט מה שהוא אומר פה כי "אל על" יכולה לשכוח בכלל שיש לה את הפריט. רבותי, יש לי מעלית בכנסת, המתחזק שלה הוא "אלקטרה", הבעלות של המכשיר היא שלי, בעלות של הכנסת, נכון?

זו לא הדוגמה. לפי התקנה הזו אתם מטילים את אותה חובת שליטה גם על השואל וגם על המשאיל בו זמנית, דבר בלתי אפשרי.

אז אנחנו רוצים לתקן את זה.

אם חובת השליטה היא אצל השואל, היא לא יכולה להיות אצל המשאיל.

בסדר, אנחנו רוצים לפתור את הבעיה.

- - -

רבותי, בואו נעשה סדר, כך לא נדבר כולנו כי באמת זה נושא שהוא מאוד רגיש, מורכב ולא פשוט. איזו אחריות יש לי? אני נותן מכשיר שהוא בודק את המנועים, לא יודע מה, אני לא מבין בזה, השאלה היא האם אני יכול להטיל אחריות כי בזה שאני נתתי את המכשיר אין לי גישה.

אני לא יכול לאכוף אותה, אין לי יכולת אכיפה אמיתית, מה אני אעשה?

פה צריך למצוא את הפיתרון על מי תהיה האחריות ברגע שמסרתי את המכשיר הזה למישהו שמטפל כל היום במנועים, המכשיר הזה יום אחד התקלקל, הלך המנוע ויחפשו, טוב, "אל על" לא באה לבדוק את המכשיר - - -

הדוגמה הכי טובה היא כמו נשק. אתה מוסר אותו למישהו, האחריות באותו רגע עוברת למי שקיבל את הנשק ולא לבחור שהנפיק לו את הנשק. זה מה שרוצים כאן.

אדוני, אנחנו מבקשים רגע להציע משהו בהסתמך על ההוראה של ה- FAA.

כן.

ברשות אדוני, אם מה שמפריע לנו פה זו השליטה והמהות וההגדרה של השליטה והניוד של הציוד וחלוקת האחריות אנחנו מציעים את הנוסח הבא:
"(א)
(1) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן עומדים לרשותו בדרך קבע" – "הנתונים לשליטתו" לא נעלם, נדחה – "חומרים, ציוד" וכו'.


ואז אנחנו מוסיפים סיפה לתקנה הזו שאומרת: "בעת ביצוע פעולת הבדק יהיה הציוד נתון לשליטתו המלאה של בעל הרישיון", ואז זה גם מדבר עם תקנת משנה (ב).

בסדר גמור.

מקובל עלינו.

ובא לציון גואל.

מקובל.

הנה, ראיתם? זה למשל לא תוחלת ממושכה שזו מחלת לב, כן? אבל הפעם, הנה, הגענו ליישוב.

אני רק רוצה רגע לשאול שאלה. אתה אומר "בעת השימוש", אבל יכול להיות - - -

"בעת ביצוע פעולת הבדק".

"ביצוע פעולת הבדק", כלומר, זה מן הסתם יכול לארוך גם מספר ימים?

כן, כל עוד זה בשליטתך.

כלה ונחרצה, ודאי.

אוקיי, מקובל עליכם, חבר'ה? אפשר להצביע על הסעיפים? יערה, רצית להגיד משהו?

כן, שהוא יסביר מה זה הסכם או הסדר.

נכון, זה מה ששאלתי קודם.

אבל זה (ב).

אנחנו מצביעים גם על (א) וגם על (ב).

אני יכול להתייחס, ברשות אדוני, לתיבה "הסכם או הסדר". לכתחילה אנחנו דרשנו שכשהבן-אדם מגיע למנהל רת"א הוא צריך להציג הסכם. במהלך הדיונים עם הציבור עלתה הקושיה שאומרת: לא תמיד יש לי הסכם במובן הפורמלי הצר, נחתם ביום זה וזה בין צד א' לצד ב'.

אבל חוזה לא חייב להיות בכתב. זה לא צריך להיות "הוצג הסכם", אפשר להגיד "שוכנע כי קיימת התקשרות".

שניה, לא צריך לכעוס, אפשר רגע להקשיב ואז לדחות את הטענה כי לכעוס לפני ששומעים את הטענה זה - - -

אבישי, קצר.

כן, אדוני. ולכן אנחנו, במסגרת השיח עם הציבור - - -

בסדר, סליחה.

אבל הוא צודק, הוא באמצע. עד היום, יערה לא יכולה להגיד שאני לא אפשרתי לה להגיד את מה שהיא חושבת. אבישי צריך להתמודד עם כולנו, רבותי, לא פשוט. לפחות אני מגן עליו קצת.

תודה, אדוני.

הוא למד את העניין טוב מאוד.

ובכן, במסגרת השיח עם הציבור עלתה השאלה של הקונקרטיזציה של ההתגבשות של צריך צעטלע לא צריך צעטלע, ואז נכנסו לשיעור בדיני חוזים אם התקשרות יכולה להיות גם בלי כתב, עם כתב, ואז אומרים ההדיוטות, הלא-משפטנים, מבחינתם, אבל הסכם זה כן כתב, זה לא כתב. אז הוספנו גם את התיבה שאולי לא הכי מוצלחת "הסדר", שזה ניסיון שלנו לתרגם את המונח האנגלי שנעשה בו שימוש "arrangement". טוב יותר, טוב פחות, הכוונה היא שאתה צריך להוכיח רצינות מוחשית משפטית באפשרות לקבל את הציוד הזה, אם זה בכתב, אם זה בעל פה, אם זה עם סעיף של תמורה, בלי סעיף של תמורה, זה פחות קריטי. ולכן כתבנו "הסכם או הסדר", אפשר לכתוב התחייבות, אפשר משהו אחר.

אוקיי, יערה.

בסופו של יום תקנה היא מסמך משפטי, עם כל הכבוד למונחים המקצועיים, נושא של הסכם והסדר הם מונחים שמכוונים לעולם המשפטי ולא לעולם התעופה, ולכן אני רואה קושי גדול בלהמציא מונחים שאני לא מכירה לתוכן המשפטי שלהם. אני גם לא מבינה את הצורך לעשות את זה כי כמו שאמרתי נושאים דומים עלו בהסדר שאושר בוועדה הזו בעניינים אחרים. ולכן לא חייבים לעשות את זה בצורה של הוצג, אתה אומר: איך אני אציג משהו בעל-פה? גם איך אתה מציג הסדר? לא בטוחה שזה צריך להיות בצורה של הוצג. צריך "שהמנהל שוכנע בדבר התקשרות". זאת אומרת, התקשרות היא המונח שמפנה לדיני חוזים, התקשרות יכולה להיות בכתב ויכולה להיות בעל פה. רוב החוזים שאני מכירה סוכמו בסוף בעל פה.

אין לי בעיה עם זה.

אוקיי, מקובל.

אז אנחנו מאמצים את הנוסח שעורכת הדין למברגר הציעה?תוכל לקרוא את הנוסח המתוקן?

כן.

אני אקרא, ברשותכם.

"המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון כי חלק מציוד מכון הבדק, לא יעמוד לרשותו בדרך קבע, אם שוכנע כי קיימת התקשרות להשאלה או להשכרה של הציוד האמור" וכו'.

אוקיי. יש הערות, רבותי? אפשר להצביע על (א) ו-(ב)?

אני רק רוצה שיקריאו שוב את (א)(1) עקב השינויים.

תקריא לו עוד פעם.

"(1) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן עומדים לרשותו בדרך קבע, חומרים, ציוד, מתקני בדיקה, מכשירי בדיקה וכלי עבודה הנדרשים לפי המידע התחזוקתי הישים לביצוע פעולות הבדק (להלן - ציוד מכון הבדק), המתאימים ומספיקים לביצוע יעיל של פעולות הבדק הכלולות בהגדרים המפורטים ברישיון;
(2) בעת ביצוע פעולות הבדק יהיה ציוד מכון הבדק נתון לשליטתו המלאה של בעל הרישיון".

בסדר, ו-(ב) רק עוד פעם.

אתה מתיש אותנו, הקריא כרגע את (ב). עוד פעם, בואו נתקדם.

"(ב) המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון כי חלק מציוד מכון הבדק, לא יעמוד לרשותו בדרך קבע, אם שוכנע כי קיימת התקשרות להשאלה או להשכרה של הציוד האמור" וכו'.

אוקיי, אני מאשר. רבותי, אנחנו מצביעים על סעיפים (א) ו-(ב) כולל התיקונים שהוצעו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיפים 26(א) ו-(ב) אושרו.

הסעיפים אושרו. (ג).

"(ג) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט אלא אם כן כל ציוד מכון הבדק הנדרש לביצוע פעולת הבדק עומד לרשותו"

(ד) ציוד מכון הבדק העומד לרשות בעל רישיון יהיה המומלץ על ידי יצרן הפריט שלגביו מבוצעת פעולת הבדק, ואם ציוד מכון בדק כאמור אינו בנמצא - כזה שבעל הרישיון קבע שהוא שווה ערך לו.
(ה) בעל רישיון יוודא שציוד מכון הבדק, ובפרט זה המשמש לקבלת מוצר (Product Acceptance) או לקביעת ממצאים לגבי כשירות אווירית, ייבדק, יכויל ויתוחזק בתדירות נאותה, כדי שדיוק הכיול שלו יתאים לתקנים המומלצים על-ידי יצרן ציוד מכון הבדק; בעל רישיון ישמור תיעוד לגבי כל כיול שבוצע ושל התקנים שלפיהם בוצע."

עד כאן, הסבר קטן.

ברשות אדוני, מטעמים של כרונולוגיה חקיקתית או התנהלותית, אנחנו נבקש את תקנת משנה (ג) לדחוף לסיפה כי היא נכונה יותר מבחינת ההקשר.

אוקיי.

לא כל כך הבנתי.

אני אסביר. תקנות משנה (א), (ב), (ד) ו-(ה) מדברות על הציוד והדרישות הספציפיות שיש לגביו, תקנת משנה (ג) היא תקנה כללית שאומרת שאתה לא יכול לעשות שימוש, להפעיל את מכון הבדק, אלא אם כן יש לך את הציוד.

כלומר את תקנת משנה (א)(1) אתה רוצה להעביר?

לא, את תקנת משנה (ג) אני רוצה לדחוף ל-(ה), שהיא תהיה כאילו (ה).

לשנות את הסדר, אין בעיה.

אוקיי. יש לי שאלה לגבי תקנת משנה (ד). האם עולה ממנה בעצם שכל ציוד מכון הבדק צריך להיות ציוד שיהיה מומלץ על ידי היצרן?

בוודאי. הואיל והגדרנו מלכתחילה את ציוד מכון הבדק ככזה שנדרש לפי המידע התחזוקתי הישים, אז ממילא זה מה שיצרן קובע.

כלומר, אין בידי מכון הבדק ציוד כהגדרתו כאן, כשמשמעותו כאן, שהוא לא מומלץ על ידי היצרן?

אין חובה.

כי כאן כתוב שמדובר על: "חומרים, ציוד, מתקני בדיקה, מכשירי בדיקה וכלי עבודה", כל זה ציוד מכון הבדק כמו שהגדרתם בתקנת משנה (א)(1).

כל זה, ככל שהוא מופיע במידע התחזוקתי הישים, הוא ציוד מכון הבדק. אני אסביר. יש פה את הדוגמה שנפל לי חלילה מטוס מהמקום של העבודה ואני צריך להביא מנוף להרים אותו. המנוף הזה הוא חלק מציוד מכון הבדק לפי התקנה כי זה לא חלק מהציוד שנדרש לפי המידע התחזוקתי הישים, או, לצורך העניין, הכסא שעליו יושב העובד. מבחינה קניינית זה ציוד מכון הבדק, מבחינת התקנה זה ציוד גנרי, זה לא ציוד שנדרש לפי המידע התחזוקתי.

הדברים ברורים. רבותי, יש לכם הערות?

לי יש הערה לגבי תקנת משנה (ה). בסיפה שלה כתוב: "בעל רישיון ישמור תיעוד לגבי כל כיול שבוצע ושל התקנים שלפיהם בוצע." לכמה זמן יידרש בעל הרישיון לשמור את התיעוד?

הנורמה שקבענו בתקנות היא שימור לתקופה של שנתיים, ככלל.

מה זאת אומרת "קבעתם בתקנות", זה לא כאן?

35.

ו-35 מפנה לתקנה הזו?

מה סיכמתם לגבי סעיף (ה)?

סעיף (ה), העיר היועץ המשפטי בצדק, שחסרה שם התקופה שלצורכה יש לשמור את התיעוד. אנחנו מבקשים שהתקופה תהיה שנתיים, שזו תקופה שקבענו גם במקומות אחרים בתקנות שצריך להישמר תיעוד, ולכן הנוסח יהיה: "בעל רישיון ישמור תיעוד לגבי כל כיול שבוצע ושל התקנים שלפיהם בוצע לתקופה של שנתיים מיום ביצוע הכיול". תודה ליועץ המשפטי.

"מיום ביצוע הכיול"?

כן.

זאת אומרת, תקנים זה במובן התעופתי, לא במובן - - -

לא תקני כח אדם.

לא, לא בעניין תקני כח אדם. תקנים במובן של חוק התקנים, אימ"ו, יש כל מיני.

לא, בגלל זה זה מופיע בסמיכות "התקנים המומלצים על ידי יצרן מכון הבדק".

"ושל התקנים כאמור" פשוט? אם התקנים שאתה מדבר עליהם "יתאים לתקנים המומלצים על ידי יצרן" וכו'.

זה בסדר. אם זה יתאים אין לי בעיה. אם המילה "תקנים" מציקה אין בעיה.

"לתקנים המומלצים" זה כאילו ממליץ לפעול על תקן ISO כך וכך, או שיש לו מפרט משלו?

בחוק התקנים נכנסת המילה תקן אז אפשר לכתוב: "יתאים להוראות יצרן ציוד מכון הבדק". תודה, יערה.

זה הטוב ביותר, כן. אוקיי, רבותי, אנחנו נצביע על סעיפים (ג), (ד) ו-(ה) כולל השינויים שהוצעו. מי בעד, רבותי? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיפים 26(ג), (ד) ו-(ה) אושרו.

הסעיפים אושרו. 27, ייצור חלפים לשימוש עצמי.

"ייצור חלפים לשימוש עצמי
27.
(1) לא ייצר בעל רישיון חלפים לשימוש בפריטים שהוא מבצע בהם פעולות בדק (בתקנה זו - שימוש עצמי), אלא על-פי נוהל לעניין ייצור חלפים לשימוש עצמי שאישר המנהל.



(2) המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון לייצר חלפים לשימוש עצמי, אם נחה דעתו כי נשמרת רמת בטיחות שוות ערך לזו הנדרשת בידי היצרן המקורי של החלף האמור.



(3) בשוקלו אם לאשר לבעל רישיון ייצור חלפים לשימוש עצמי, יביא המנהל בחשבון את חיוניות החלף המיוצר לכשירות האווירית של כלי הטיס ואת המידע התחזוקתי, מערכת ניהול האיכות ותשתית הנהלים של בעל הרישיון לביצוע הייצור, הפיקוח עליו ותיעודו.



(4) בעל רישיון יסמן חלפים שייצר בייצור עצמי בשם ובסימון המזהה אותו, וייתן לכל חלף מספר ייחודי המזהה אותו.



(5) הוחלף חלק מקורי בחלף שייצר בעל הרישיון, יציין בעל הרישיון, באופן מפורש, ברישומים האמורים בתקנה 35, כי נעשה שימוש בחלף שיוצר כאמור."

הסבר.

קורה לעיתים שמכון הבדק צריך להשתמש בחלפים לצורך השלמת פעולת הבדק. החלפים בדרך כלל מגיעים מיצרן חלפים אבל גם קיימת האפשרות לפעמים שמכון הבדק ייצר לעצמו את החלפים. המצב הזה הוא לא המצב השכיח, הוא מצב רגיש, מכון הבדק נכנס לפונקציה של ייצור. שעה שבעולם הייצור יש תקנים והסדרה ורגולציה מאוד מאוד מפורטת, כשמכון הבדק נכנס לזה הוא לא יצרן כשלעצמו מלידה, הוא מכון בדק מלידה. ולכן צריך להיות פה נוהל מיוחד ותהליכים מיוחדים וזה מטיל נטל לא מבוטל על מכון הבדק שלוקח לעצמו פה איזושהי חירות שבאופן רגיל היה צריך לעבור תהליך רישוי מאוד מאוד מפורט לעניינה.

יש לי שאלה לגבי תקנת משנה (א): "נוהל לעניין ייצור חלפים לשימוש עצמי שאישר המנהל." תקן אותי אם אני טועה, זה איזשהו נוהל עבודה של בעל הרישיון שהמנהל מאשר באופן פרטני?

באופן מסוים, בוודאי. ספציפי לאותו מכון ולאותו חלף.

כן. יש הערות, רבותי, לסעיף 27? אין הערות. מי בעד, רבותי? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 27 אושר.

הסעיף אושר. 28, מידע תחזוקתי.

"מידע תחזוקתי
28.
(א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הבטיח כי ביצוע פעולות הבדק בידי עובדי מכון הבדק, הוא בהתאם למידע תחזוקתי מלא ועדכני לפי הוראות תקנה זו.



(ב) בעל רישיון יבטיח שהמידע התחזוקתי הישים, זמין לשימושם של עובדי מכון הבדק.



(ג) בעל רישיון יחזיק ברשותו מידע תחזוקתי עדכני החל על כל פריט הכלול ברשימת היכולת לפי תקנה 16 ובכלל זה:




(1) הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת או התאמה נמשכת לשימוש תעופתי מאת יצרן הפריט או המתכן שלו, לרבות ספרי עזר ועלוני שירות;




(2) הוראות כושר אווירי לגבי הפריט, שניתנו לפי סעיף 69 לחוק;




(3) כל דרישה, הוראה או מידע לגבי שמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט ישראלי, שנתן המנהל, או של פריט זר, שנתנה הרשות המוסמכת במדינת הרישום או במדינת התכן של אותו פריט;




(4) הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט מאת המפעיל האווירי של אותו פריט, לרבות נוהלי התחזוקה ומערכי האחזקה שלו;




(5) כל מידע ישים לעניין שינוי דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת, כאמור בתקנת משנה (ד)."

עד כאן.

בגדול, מכון הבדק צריך לפעול לפי מידע תחזוקתי והמידע התחזוקתי הזה אומר איך מבצעים את פעולת הבדק, איך היא צריכה להיעשות, באיזה ציוד, דיברנו על זה קודם וכו'. למכון הבדק אין חירות להחליט מה הוא עושה, איך הוא רוצה. הוא הולך למידע הזה, ממילא המידע הזה צריך להיות מלא, עדכני בכל עת, בכל שעה, לגבי כל פריט ופעולה שמתבצעים.

אוקיי. יש הערות, רבותי? אין הערות. אני מצביע על סעיף 28 עד לסעיף (ד), לא כולל (ד). מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיפים 28(א), (ב) ו-(ג) אושרו.

הסעיף אושר. סעיף (ד).

"(ד) בעל רישיון רשאי, בהתאם לנוהל לפי תקנה 14(ו)(23), לשנות את דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת לפי תקנת משנה (א), ובלבד שלפני ביצוע השינוי בעל הרישיון -




(1) הודיע על השינוי למחזיק תעודת הסוג של הפריט;




(2) הודיע על השינוי למי שמסר את הפריט לידיו לשם ביצוע פעולת הבדק וקיבל את אישורו לשינוי;




(3) הוכיח למנהל, באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל, כי השינוי מבטיח רמת תחזוקה שוות ערך לזו המתקבלת בהליך ביצוע פעולת הבדק לפי המידע התחזוקתי העדכני או גבוהה ממנה והמנהל אישר את השינוי."


ישנה דרך מלך לביצוע פעולת בדק. לפעמים יכול מכון הבדק משיקוליו שלו להחליט שהוא משנה אותה. הואיל, ושוב, דיברנו עם דרך המלך והמידע התחזוקתי והחשיבות של הדבקות במידע הזה, מקום שבו בעל רישיון רוצה לשנות את פעולת הבדק הוא צריך לעבור תהליך של אישור. קודם כל צריך להיות לו נוהל מסודר והנוהל הזה צריך לעבור אישור, ובנוסף, יש שתי חובות יידוע שהוא צריך לבצע. אנחנו בדקנו אתמול את החובה להודיע על השינוי למחזיק תעודת הסוג למי שייצר את זה, אין חובה כזו, ולכן אנחנו מבקשים למחוק את פסקה (1). כמובן שאם מי שמסר לי את הפריט לכתחילה ציפה לעשות את זה לפי הדרך הקבועה ואני רוצה לשנות, אני חייב לקבל את רשותו, הפריט הוא לא שלי, הוא שלו. זו פסקה (2) שתהפך להיות עכשיו (1), ואישור המנהל מופיע לנו בפסקה (3).

לגבי אישור המנהל, אני שוב חוזר על השאלה לגבי התיבה "באופן או בצורה שהורה עליהם המנהל", לא מדובר על הוראות כלליות, נכון?

לא, ספציפית.

אז אולי נכתוב: "באופן ובצורה שהורה לו המנהל"

מקובל עלי.

כן, רבותי?

צריך לשים לב, זה עלה בדיונים, שנושא המידע התחזוקתי בסעיף ההגדרות מפנה לתקנה 28 ובתקנה 28 זו לא ממש הגדרה אלא תיאור כללי כזה.

"כמשמעותו", לא? מה כתוב?

אם זה מספיק ברור זה מספיק ברור.

"כמשמעותו" זה רחב יותר. זה בסדר.

יש הערות, רבותי? אין הערות. אני מצביע על סעיף (ד) כולל השינויים שהוצעו, מחיקת סעיף (1). מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 28(ד) אושר.

סעיף (ד) אושר כולל התיקונים. 29, עדכון מידע תחזוקתי.

"עדכון מידע תחזוקתי
29.
(א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הוא הבטיח שמירה על מידע תחזוקתי מעודכן.



(ב) בעל רישיון יתעד אי דיוקים, סתירות או חוסר במידע תחזוקתי, שהתגלו אגב ביצוע פעולות בדק, וידווח עליהם לגורם שהוציא את המידע התחזוקתי הנוגע בדבר ולמנהל.



(ג) בעל רישיון יבטיח שהודעה על אי דיוקים, סתירות או חוסר לגבי מידע תחזוקתי, המגיעה מן הרשות המוסמכת במדינת התכן או הייצור או ממחזיק תעודת סוג, מיצרן, ממפעיל אווירי או מן המנהל, תתועד ותובא לידיעת עובדי מכון הבדק."


בגדול, דיברנו על החשיבות של המידע והצורך לעדכן אותו מכל מיני מקורות. אם מגיע המידע ואם אתה מגלה פערים במידע החובה שלך להוציא את הפער הזה החוצה למען יידע מי שאחראי על המידע שיש פער. זו התכלית של התקנה הזו.

ומה מוסיפה תקנת משנה (א) לתקנה 28 שכבר קובעת ש"לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הבטיח כי ביצוע פעולות הבדק בידי עובדי מכון הבדק, הוא בהתאם למידע תחזוקתי מלא ועדכני"?

פה זו השמירה על המידע.

בדיוק, התהליך פה הוא תהליך השמירה. זה הדגש. המידע צריך לשמש אותך ובנוסף יש עליך חובת שמירה על עדכניות המידע.

לא, אבל אם יש לך חובה לפעול על פי מידע עדכני אז זה מטיל עליך חובה לעדכן את המידע שעל פיו אתה פועל.

אז חזקה עליך שאתה חייב גם לשמור על כך.

אני לא משוכנע.

כנראה אני לא מבינה את ההבדל, תוכל להסביר שוב?

אני אנסה להסביר את זה שוב. יש לי חובה לפעול לפי מידע מעודכן, אוקיי, יש לזה חובה מקדימה שהתוצאה שלה היא שאני פועל לפי מידע מעודכן. אם אני מטיל את החובה לעדכן זו חובה משפטית אחרת. אם בן-אדם לא מקיים את החובה הזו, לשמור על המידע התחזוקתי, זאת אומרת, יש לו את המנגנונים לאיסוף המידע ולהטמעה שלהם - - -

מה זה "לשמור"? תסביר למה אתה מתכוון במילה "לשמור"? "לשמור" זה לעדכן את המידע?

לא. זה איסוף המידע, העיבוד שלו והעדכון שלו בתוך קובץ המידע.

אני מבינה את זה כעדכון. אני לא יודעת מה זה שמירה, שמירה אני מכירה בהקשרים אחרים. אנחנו מעדכנים את הקובץ אצלנו, בשביל לעדכן אנחנו אוספים מידע, אנחנו מכניסים אותו לקובץ - - -

וככל שיש שינויים אנחנו מעדכנים. אני חושב שפשוט תקנת משנה (א) מיותרת.

זה מחזיר את כולנו למונחים לועזיים. יש מונח שנקרא to update the dada"", ויש מונח שנקרא "to retain data". אחד לא נוגד את השני. אתה חייב - - -

Retain זה להשיג.

לא, זה קיום.

וגם, to retain document זו שמירה בצורה עדכנית, אז אלה שני מונחים שלא סותרים אחד את השני.

אז אולי במקום "הוא הבטיח שמירה", "הוא הבטיח כי המידע התחזוקתי מעודכן"?

יש פער. האנגלית, כולם פה יודעים, היא שפה הרבה יותר עשירה מהעברית, יש הרבה יותר מילים לפעולה שבעברית, כיוון שהיא שפה דלה – אנחנו רואים את זה בכל ההקשרים. המילה "לעדכן" בעברית, להבנתי, כוללת גם להשיג את המידע וגם את פעולת העדכון.

כי אם לא עדכנת אז המידע שלך לא מעודכן.

זה נעשה גם בהקשרים אחרים, התקנות האלה נמצאות באיזושהי הרמוניה עם כלל - - -

הן צריכות להיות בהרמוניה עם כלל החקיקה.

באופן עקרוני, יש פה רק איזשהו דבר קטן, עורכת הדין למברגר. בתקנה 28(א) יש חובה לפעול על פי המידע העדכני, זה בסדר, אבל אין באמת את החובה לשמור את העדכניות. זאת אומרת, אתה יכול להביא איזה ספר עדכני מבחוץ ולפעול לפיו, אבל אין לך את החובה בעצמך.

לא, בתקנה 28(ג): "בעל רישיון יחזיק ברשותו מידע תחזוקתי עדכני", זאת אומרת, אתם גם חוזרים על זה שוב.

אז אין בעיה.

אז אני לא רואה בעיה למחוק את תקנת משנה (א).

תודה.

יש עוד הערות, רבותי? אנחנו מצביעים על סעיף 29, כולל התיקון של מחיקת סעיף (א). מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 29 אושר.

הסעיף אושר. 30.

"רישום כרטיסי עבודה
30.
(א) לא יפעיל בעל רישיון מכון בדק אלא אם כן הוא מנהל רישום כרטיסי עבודה או גליונות עבודה (Work Cards/Worksheets) לשימוש עובדי מכון הבדק בביצוע פעולות הבדק (להלן - מערכת כרטיסי עבודה).



(ב) ביחס לכל פעולת בדק, ובכלל זה פעולת בדק שנעשתה על-ידי מכון חוץ או גורם חוץ לפי תקנות 32 ו- 33, בהתאמה, רישום כרטיסי העבודה -




(1) יבטיח תיעוד מלא ומפורט של השלמת כל הפעולות הקשורות לאותה פעולת בדק;




(2) ישקף באופן מלא ובמדויק את תוכן המידע התחזוקתי הנכון לה.



(ג) נתבקש בעל רישיון לבצע פעולת בדק לפי כרטיסי עבודה של מפעיל אווירי, רשאי בעל הרישיון לבצע את פעולת הבדק בהתאם לכרטיסי העבודה של אותו מפעיל אווירי, ובלבד שיש בידי בעל הרישיון נוהל לפי תקנה 14(ו)(25) המבטיח מילוי נכון של כרטיסי העבודה כאמור."

כן, הסבר.

בגדול, לגבי כרטיסי העבודה – יתקנו אותי אנשי המקצוע – מגיעים למכון הבדק עם הפריט ואומרים איך צריכה להתבצע פעולת הבדק בפריט, קובעים סדר של פעולות וכו'. מטבע הדברים, אני, מכון הבדק, אלה הוראות העבודה שלי ואני צריך לקיים אותן ואני צריך בכל מקום לסמן שקיימתי את הפעולה וכו' מטעמים של ניהול, של בטיחות, של חלילה צורך לתחקר, לעקוב אחר כל פעולה מי עשה ואיך עשה.

ברור. יש הערות, רבותי? אין הערות.

ולכמה זמן שומרים את התיעוד הזה, את כרטיסי העבודה?

זה כתוב בתקנה 35.

זה כתוב ב-35?

רבותי, אני מצביע על סעיף 30. מי בעד הסעיף? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 30 אושר.

הסעיף אושר. 31, רמת ביצוע עבודות.

רגע, רק שהוא יענה אם זה רשום באמת ב-35.

"בכל פרטי פעולות הבדק" - "פרטי פעולות הבדק" זה על סמך כרטיסי עבודה, אם רוצים שם להרחיב אפשר אבל באופן כללי זה מופיע.

אבל התקופה היא שנתיים?

לא, תלוי על איזה סוג של פעולה מדובר.

זה נכון.

תסביר.

התחלת, המתחיל במצווה.

יש פריטים שאתה שומר מ-day one, כלומר, שזה לא מותנה בשנתיים. פה מדובר על כרטיסי עבודה שאתה עושה לדוגמה ב-C-check, אז אתה עושה את זה מ-C-check אחרון ל- C-checkהזה. אבל יש חלקים מסוימים, שזה מופיע בתקנות התיעוד, לדוגמה LLP שאתה צריך לשמור למעשה מ- day oneשל אותו חלק, לגבי כל ההיסטוריה שלו מהרגע הראשון .

31.

"רמת ביצוע עבודות

31.
(א) לא יבצע בעל רישיון פעולת בדק בפריט אלא לפי הוראות הפרק השביעי לתקנות ההפעלה.



(ב) לא יבצע בעל רישיון הנותן שירותי בדק למפעיל אווירי בהפעלה מסחרית פעולות בדק עבור מפעיל אווירי כאמור אלא בהתאם להוראות ספר בקרת האחזקה (MCM) ולמידע התחזוקתי הישים שסיפק לו המפעיל האווירי ובהתאם להוראותיו של המפעיל האווירי.



(ג) בעל רישיון המבצע שיפוץ בפריט יוודא כי הפריט נבחן לפי מידע תחזוקתי אשר פיתח ואישר היצרן או מחזיק תעודת הסוג, לרבות יצרן של ציוד תעופתי בעל נוהל תקן טכני (TSO) כמשמעותו בתקנות ההפעלה או לפי מידע תחזוקתי שאישר המנהל."

מה זה "הפריט נבחן"? איזו בחינה נעשית לפריט?

עושים ניסוי, למנוע לדומה - - -

לפריט אלקטרוני אתה עושה בדיקה פונקציונלית, הכוונה שהוא נוסה, מבחן פונקציונלי.

כן, (ד).

"(ד) בעל רישיון יוודא כי -




(1) פריט, חומר גלם או חלק חילוף המתקבל במכון הבדק נבדק מקדמית לשם גילוי פגמים או ליקויים, וכי תוצאות בדיקה מוקדמת כאמור נרשמות בטופס הכולל פרטים לעניין הפריט, חומר הגלם או חלק החילוף שהתקבל, לרבות סוגו של כל אחד מאלה, שם היצרן, מספרו הסידורי, מצבו וכיוצא באלה;




(2) לפני ביצוע כל עבודה בפריט שהיה מעורב בתאונה או בתקרית מתבצעת בדיקה יסודית לגילוי נזקים נסתרים וכי תוצאות הבדיקה נרשמות בטופס המיועד לכך."

אני חושב שב-(ד)(1) "וכיוצא באלה" – התיבה הזו מיותרת כי אמרנו "לרבות", אין צורך פעמיים.

תודה, מקבל.

הערות, רבותי, לסעיף 31? אין הערות. אני מצביע על סעיף 31. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 31 אושר.

הסעיף אושר. פרק ז', הפעלת מכון הבדק.

רגע, אני רק לשאול לגבי הפרק, סימנתם באפור את התקנות האלה, השאלה האם אתם מבקשים להתחיל לדון בהם כעת או לדלג? אני פשוט חושב שאם התקנות האלה לא בשלות חבל על זמנה של הוועדה.

אני אגדיר את זה ככה, לדעתנו התקנות בשלות אבל הואיל ובנוסח שהעברנו לוועדה זה מסומן באפור כנוסח שעוד לא בשל אנחנו לא נכשיל עכשיו את הציבור. אנחנו כן הכנו שי לציבור, צילמנו מראש את הנוסחים אז מי שרוצה את הנוסח המעודכן מוזמן לאוספו ואז נוכל לדון על זה בישיבות הבאות, אדוני.

מחר זו הישיבה הבאה.

מחר מדברים על 32?

32 ו-33. מבחינתנו הנוסח בשל לדיון, אז אפשר להמשיך עם 34.

רבותי, אנחנו מדלגים על סעיפים 32 ו-33, עוברים לסעיף 34. מה שאני מציע, רבותי, הנוסח של 32 ו-33 נמצא אצלכם?

לא, עדיין לא קיבלנו אותו.

לא, אנחנו עכשיו מקבלים אותו בפעם הראשונה. הנוסח המתוקן כרגע ניתן לנו, זה נראה לי כל כך - - -

אדוני, הנוסח מתוקן בניואנסים, לא במהויות.

רבותי, אנחנו לא נדון בזה היום, תקראו את זה בלילה, אני גם אקרא את זה, אקום בבוקר עם הרמב"ם ואני מקווה שאני אפתור לכם את הבעיות שיהיו לכם מחר.

רגע, למה מחר?

כי מחר יש דיון.

ואין מספיק בשביל לדון מחר מ-34 צפונה?

אם תהיה לך בעיה אני אחליט בשבילך, בסדר? למה ליצור - - -

אני מעדיפה להחליט לבד, אבל למה אי אפשר מ-34 וצפונה מחר?

יכול להיות שהדיון יתקדם.

כי לא נשאר לנו הרבה ואני מעריך שמחר אני אגמור.

יש עוד הרבה שקשור לתקנות המשלימות של ההפעלה - - -

אנחנו נשלים את זה מחר בעזרת השם.

רבותי, תראו, יהיה עוד דיון. אני תמיד אומר לכם, למה אתם מעוררים בעיות ואני צריך לחזור מאה פעם? אני יכול להביא את זה לדיון עם הסכמה שלכם או לא אבל אני לא עושה את זה ככה. מה שאני אומר הוא שאנחנו מדלגים כרגע, מחר אנחנו נשלים את כל מה שאפשר. לא נסיים את זה? יהיו בעיות? נפתח את הסעיף, נתקן אותו, אל תעשו עניין מכל דבר. אני רחב לב אתכם.

אתה רחב לב מאוד, אני אומר את זה ממקום טוב, רק מה? ראית שוני מהותי בין מצב שכבר ישבנו לבין מצב שאנחנו – לא רוצים להתגושש כאן.

בכל מקרה, אתה לא צריך להגיד לי, עברתי את זה בחוק הטיס 8 גלגולים. מר טלמון יכול להגיד לך כמה פעמים נפגשנו מחוץ לוועדה. הוא יגיד לך אם פעם אחת אמרתי לו "לא". טלמון, אני אומר דברי אמת?

זה נכון.

ולא רק אתו, דרך אגב, עם הפקחים, עם הטייסים, עם מי לא נפגשנו פה. עשינו ישיבות גם צדדיות בכל מיני חדרים, מה שאתם לא רוצים, סיורים, מה עוד? חבר'ה, בואו נסכם.

אני רק אגיד לך למה זה קריטי לנו.

לא קריטי כלום, חבל על הזמן, אני מדלג על 32 ו-33. אם מחר אנחנו נראה שאנחנו יכולים להמשיך בסעיפים האחרים, 34 והלאה, אנחנו נשאיר לכם את זה שאתם תשבו, אבל אני לא רוצה לכלות את זמני פה סתם. אוקיי, 34, חבר'ה, נשארו לנו עוד 10 דקות.

יש לי שאלה, האם המסמך הזה עם סעיפים 32 ו-33 מופיע גם באתר רת"א, בצורה אלקטרונית?

אני אישית לא הכנסתי אותו אבל אני אדאג שהוא יופיע שם וגם ישלח בדואר אלקטרוני.

אפשר יהיה אחר הצהרים להוריד אותו בצורה אלקטרונית?

יש נוסח אחר מהנוסח המסומן באפור?

כן.

אני מציע ככה, אם אפשר לחלק את זה לכול – כבר חילקתי להם אני רואה? חילקו לכולם.

כבר נגנב ממני.

לא, גנבנו את זה.

אוקיי, הגונב מגנב פטור.

אנחנו גם נשים את זה באתר רת"א וגם נשלח את זה לרשימת המיילים של כל הנוכחים.

אם אדוני יעביר את זה לוועדה בקובץ לפני אז אנחנו נוכל להוריד את זה לאתר, אין בעיה, בסדר?

גם זה יעשה, תודה, גברתי.

אבישי, אתה לבד פה ואני אגן עליך כל הזמן.

תודה רבה, אדוני.
"שינויים ותיקונים הטעונים אישור המנהל
34.
(א) לא יבצע בעל רישיון שינוי גדול או תיקון גדול בכלי טיס, מנוע או מדחף, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:




(1) מצויים בידיו, במסגרת המידע התחזוקתי, נתונים טכניים מאושרים לגבי השינוי הגדול או התיקון הגדול, כאמור. לעניין זה "נתונים טכניים מאושרים" - הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת מאת יצרן אותו פריט או מאת המתכן שלו המתייחסות לשינוי הגדול או לתיקון הגדול, שאושרו בידי מדינת הייצור או מדינת התכן, לפי העניין, ובכלל זה עלוני שירות;




(2) אם לא מצויים בידיו נתונים טכניים מאושרים - הוא הגיש לשם כך בקשה בכתב למנהל, באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל, שבה ציין פרטים מלאים לגבי הפעולות המבוקשות, לכך והמנהל אישר את ביצוע השינוי או התיקון כאמור.



(ב) בעל רישיון שביצע שינוי גדול או תיקון גדול כאמור בתקנת משנה (א) יודיע על כך למנהל מייד לאחר ביצועו.



(ג) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות הפרקים הרביעי והחמישי לתקנות התיעוד."

עד כאן. הסבר קטן.

>
בוודאי, ברשות אדוני. יש לנו שתי משפחות של שינויים ותיקונים. יש לנו שינוי ותיקון גדול, שאלה – יתקנו אותי אנשי המקצוע כשאטעה – פעולות משמעותיות ודרמתיות באותו פריט, אם זה שינוי המבנה שלו, התצורה שלו, פעולות שהן לא טריוויאליות, הן לא פשוטות מאליהם, ולכן שמים סייגים מיוחדים לביצוע הפעולות הללו. הסייגים הללו קודם כל מחייבים מטבע הדברים הסתמכות על המידע הטכני הרלוונטי. אם אתה הולך, לוקח מטוס ואתה מוסיף לו כנפונים למשל, זאת אומרת, משנה את המבנה שלו, את הגוף שלו, אתה צריך שיהיה לך כל המידע שאומר איך אתה עושה את זה, מה ההשלכות של זה, האם זה משפיע על התפעול שלו וכו'.

באותם מקרים שבהם אין לך את המידע הזה שמגיע מהיצרן שלו וכו' אתה צריך לקבל את אישור המנהל לכך כי זו אנומליה, אתה מבקש לעשות פעולה מאוד מאוד דרמטית בלי שיהיה לך את המידע הרלוונטי מהמקור. אנחנו נבקש, אדוני, לערוך שני שינויים קלים בנוסח שקראתי כרגע, בעקבות דיון שהיה ברת"א שבוע שעבר גם עם הציבור. אנחנו מבקשים שהשינוי הגדול או התיקון הגדול יהיה בפרטי, קרי, לא רק בכלי טיס, במנוע, או במדחס, אלא בפריט שזה כולל גם מה שאיננו כלי טיס, מנוע ומדחף. אחרת יש לנו פה משפחה של יתומים שאין לגביהם הוראות, שזה הפריטים שהם לא אלה, אנחנו רוצים שגם באלה לא יהיו שינויים גדולים לאחר יד.
שניים, אנחנו מבקשים גם בתקנת משנה (ב) שבעל הרישיון שמבצע שינוי גדול או תיקון גדול יודיע על כך כמובן גם למפעיל האווירי של כלי הטיס, בנוסף למנהל. פשיטא, שיניתי במשהו שאיננו שלי, שאני אודיע על כך.

כלומר ב-(ב) נוסיף: "ולמפעיל כלי הטיס"?

מפעיל כלי הטיס או הבעלים של הפריט, לדעתי, כי הרי איחדנו את זה גם לפריט.

המפעיל האווירי של הפריט.

ב-34(א)(2) "באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל".

שהורה לו, נכון?

אתם מתכוונים לטופס?

כן, הכוונה היא לטפסים.

זה טופס כללי?

זה טופס כללי שקיים, הוא מובנה.

קיים, הוא פורסם באתר רת"א, יש לו שם.

כלומר, לא מדובר כאן על משהו פרטני אלא כן על משהו כללי?

הטופס הוא כללי, הנתונים הם פרטניים.

ברור, הבנתי את זה, אני שואל רק אם מדובר כאן על הוראה שתחול על כל בעלי הרישיונות, שאז צריך יהיה לפרסם אותה ובעצם לומר "באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל בנוהל שיפורסם באתר" או משהו בסגנון הזה, או שמדובר "באופן ובצורה שהורה לו המנהל"?

מבחינתי אפשר לכתוב "באופן ובצורה שהורה לו המנהל" כי בסופו של יום נהלי רת"א הרי מחייבים את רת"א והאדם מקבל שירות לפי הנהלים הללו.

אבל אני שואל, זו הוראה פרטנית או הוראות כלליות?

הטופס הוא כללי.

אז אם כך צריך לשנות קצת את הנוסח, "באופן ובצורה שהורה המנהל בנוהל שיפורסם באתר רת"א"?

לדעתי אפשר למחוק את "באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל".

אפשר למחוק את זה אולי.

יש נוהל, הנוהל מפורסם במסגרת החובה לפרסם הנחיות מינהליות, אפשר לדעתי למחוק את המילים הללו. הן מוסיפות מבחינה משפטית היכן שאין כזו.

אוקיי, מצוין, עוד יותר טוב.

רבותי, יש הערות? אין הערות. אני מצביע על סעיף 34 כולל התיקונים שהוצעו. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד

סעיף 34 אושר.

הסעיף אושר. אתם רוצים שניכנס ל-35? בוא תקריא.

"ניהול רישומים
35.
(א) בעל רישיון יפרט ויתעד במסמכי הפריט, באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל," – שוב אנחנו נחזור לאותה שאלה – "את כל פרטי פעולות הבדק, ובכלל זה כל ביקורת, שינוי גדול או תיקון גדול שבוצעו בפריט, כמפורט ברישומים לפי תקנה 136(ב) לתקנות ההפעלה, וכן את הפרטים שלהלן:




(1) (1) הפניה למידע התחזוקתי שעליו מבוססת פעולת הבדק;




(2) (2) זיהוי של מבצע העבודה או הביקורת, באמצעות חותמת או באמצעי אחר שאישר המנהל;




(3) (3) זהותו, חתימתו ומספר רישיונו של האדם המאשר את השלמת פעולת הבדק בפריט או השולל אותה;




(4) (4) תאריך ביצוע פעולת הבדק;




(5) (5) מספר הרישוי של מכון הבדק.



(ב) בוצעה בדיקה או ביקורת לפריט על פי מערך אחזקה של מפעיל אווירי, יכלול בעל הרישיון ברישומים במסמכי הפריט הפנייה למערך האחזקה האמור ולבדיקה או לביקורת הנדרשים לפיו, וכן הצהרה כי הבדיקה או הביקורת בוצעו לפי דרישות מערך האחזקה האמור.



(ג) בעל רישיון אשר ביצע פעולת בדק בפריט, שכתוצאה ממנה חלו שינויים במגבלות הפעלה הרשומות בספר הטיסה, במערך התחזוקה של המפעיל אווירי או בספרות ישימה אחרת בנוגע לאותו פריט, ידווח על כך למפעיל האווירי ויעדכנם בדבר השינוי שיש לבצע בספר הטיסה, במערך התחזוקה של המפעיל אווירי או בספרות הישימה.



(ד) לא ירשום אדם במסמכי הפריט כי בוצע שיפוץ לפריט אלא אם כן מתקיימות הוראות תקנה 31(ג)."

עד כאן.

במהלך חיי מכון הבדק, דיברנו על הציוד, הגענו עכשיו לביצוע הפעולה וההשלמה שלה. רישומים – יש חשיבות עליונה לכך שכל פעולה שמבוצעת יש תיעוד מלא של מי עשה, איך עשה, מה עשה, מה המידע שהוא הסתמך עליו. שוב, אם חס וחלילה קורה אירוע, קורית תקלה, צריכים את האפשרות ללכת אחורה ולבדוק היכן היה הכשל. התקנה הזו נועדה להבטיח קודם כל שלכתחילה לא יקרה הכשל, ואחרי הכשל ניתן יהיה ללכת למפרע ולהבין היכן הוא נפל, ולכן נדרשים כל הנתונים הללו. יש גם הפניה כמובן למקום שבו אני נותן שירות למפעיל אווירי. מפעיל אווירי הוא הבעלים של כלי הטיס, הוא קובע לי איך אני פועל, אם אני פועל לפי הוראותיו, כמכון הבדק אני צריך להפנות להוראות שלו ולהגיד מה ביצעתי לפי ההוראות שלו. אם בעקבות פעולת בדק שיניתי משהו באותו פריט, ביכולות שלו, במגבלות שלו, אני חייב להודיע על זה לבעלים של הפריט. הוא לא בהכרח יודע שהמוסכניק שינה לו משהו בפריט, זו חובה שלי בשביל למנוע את פערי המידע והכשלים.

עד כאן.

אולי אתה יכול רק להסביר למה אתה מתכוון כשאתה אומר: "כמפורט ברישומים לפי תקנה 136(ב)"? הרישומים הם לגבי מה צריך לפרט? אני מנסה להבין מה הקשר בין 136(ב) ל-35 לחוק.

תקנה 136(ב) מפרטת את סוגי הרישומים ואת משך התקופה שצריך לשמור אותם. לצורך העניין עורך דין פדהצור תכף יקריא את התקנה.

אוקיי, אז מה הממשק בין "באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל" לגבי "יפרט ויתעד" לבין 136(ב)? זה לא מה ש-136(ב) כבר עושה?

לא, 136(ב) קובעת את התקופה אבל לא קובעת איך הם מתעדים את זה, כי לפעמים מתעדים רק בחותמת, בשורה של זיהוי המבצע, לפעמים זה עם הוראות מסוימות מה עשית, באיזה מדות ונתונים נוספים על הפריט. וזו הכוונה, שלפעמים יש חידוד של מה שצריך להיות ברישומים עצמם וזה לא קבוע בתקנה 136(ב).

וגם זה, פרטני או כללי? לגבי כל פריט יש משהו אחר או שיש הוראות כלליות?

לגבי כל פריט זה אמור להיות, זה יותר פרטני.

אז גם כאן אנחנו צריכים לשנות: "באופן ובצורה שהורה לו המנהל"? לכל בעל רישיון?

אם אנחנו חוזרים לבעיה הזו אז גם כאן אני חושב שאפשר לוותר על התיבה הזו "באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל".

אם זה פרטני זו בעיה?

לא, אם זה לא פרטני.

אני רק אסביר, אנחנו מבקשים להימנע מהכנסת הוראות בנות פועל תחיקתי, הוראות כלליות, בעצם להוראות מינהל שבאות לעקוף או לשנות הוראות שאנחנו כאן מאשרים בתקנות.

להבנתי אפשר למחוק את המילים: "באופן ובצורה שהורה עליהם המנהל".

ואז המשמעות היא למעשה שכל בעל רישיון יוכל לתעד את מסמכי הפריט באופן שהוא ימצא לנכון?

יש סטנדרטים בדברים האלה, יש נהגים מקובלים, common practices, יש הוראות של הגויים, יש נהלי רת"א. גם אם נהלי רת"א לא יקבלו תוקף כופה מהדבר הזה, כי אני לא יכול בתקנות לקבוע לזה תוקף כופה, עדיין זה הסטנדרט שמשמש היום, אני לא מכיר דעות בתעשייה לפיהן לא כדאי לעבוד ולכן המילים הללו לא ישנו את המצב אלא רק יגרעו. אפשר למחוק אותן לדעתי.

אז אפשר למחוק. ועכשיו בהמשך לשאלה הזו, בפסקה (2) "זיהוי של מבצע העבודה או הביקורת, באמצעות חותמת או באמצעי אחר שאישר לו המנהל;"?

זה ספציפי.

פה זה פרטני.

"שאישר לו המנהל".

הוא מזהה אותו, בהחלט.

כן.

יש הערות, רבותי, לסעיפים? אין הערות. אני מצביע על סעיף 35 עד (ד). ב-14:00 יש לנו דיון, אני צריך לסיים. אנחנו מחר נמשיך מסעיף (ה) בסעיף 35. מי בעד סעיף 35 עד (ד)? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד

סעיפים 35(א), (ב), (ג) ו-(ד) אושרו.

הסעיפים אושרו כולל התיקונים שהצעת. רבותי, אני נועל את הישיבה, מחר בבוקר נתראה בשעה 09:00.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>