PAGE
26
ועדת החינוך, התרבות והספורט
25/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 653 >
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ה' בתמוז התשע"ב (25 ביוני 2012), שעה 12:00

<שביתה בבית הספר היסודי הקהילתי ב' בכפר עארה>

חברי הוועדה: >
עינת וילף – היו"ר

עפו אגבאריה

מוחמד גנאים

ג'מאל זחאלקה

>
שלומית מצליח - מרכזת מיפוי ותכנון, משרד החינוך

רן קליימן - קב"ט מחוז חיפה, משרד החינוך

פתחי מרזוק - עוזר ר' רשות מ"מ עארה

כמאל עטילה - משרד החינוך

נזאר אבו עקל - דוקטור, מייצג ועד ההורים מבחינה מקצועית והנדסית

עסאם יונס - יושב ראש ועד הורים בית-ספר עארה ב'

נסים אבו ואסל - חבר ועד הורים - בי"ס עארה ב'

מוחמד יונס - נציג הורים

מוחמד יונס - נציג ועד הורים

יהודית גידלי

חבר המתרגמים
<שביתה בבית הספר היסודי הקהילתי ב' בכפר עארה>

צהריים טובים. אני פותחת דיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט. זו הצעה לדיון מהיר, לסדר היום, של חבר הכנסת עפו אגבאריה. הנושא הוא שביתה בבית-הספר היסודי הקהילתי ב' בכפר ערה. בבקשה, חבר הכנסת אגבאריה.

גברתי היושבת ראש, אורחים נכבדים, אני רציתי, ראיתי לנכון להעלות על סדר יום הוועדה של עניין השביתה בבית-ספר הקהילתי בעארה. זה בית-ספר יסודי שהוקם בשנות ה- 50, שמאכלס כ- 300 תלמידים בשטח שהוא קטן מאוד ותכף יציגו את הדברים הנוגעים לדבר, המהנדס וגם ועד ההורים.
אני ביקרתי בבית-הספר הזה לפני כשלושה שבועות, כששמעתי שיש שם שביתה, אז נכנסתי והלכתי לבית-הספר הזה וראיתי את הדברים כפי שהם. קודם כל, בית-הספר הזה כמעט ואין גישה מהרחוב הראשי, כי זה נבנה בשנות ה- 50 כאשר כמעט לא היה רחוב ראשי שם והוא מוגבל בטריטוריה שלו באופן מאוד מאוד קטן ומאוד מוזנח. הגישה לבית-הספר היא מאוד מסוכנת מהכביש הראשי של הכפר והוא לא קיבל אפילו את האישור של רשות הדרכים או של המשטרה, כדי שתהיה גישה בטוחה לתלמידים.
כשנכנסים לבית-הספר, אז ישר אתה רואה את החצר, החצר היא קטנה מאוד, לא יותר מ- 100 עד 150 מטר, על 300 ומשהו תלמידים, כאשר הריצוף הוא אספלט מימי לא יודע כמה, מלפני המון שנים, שהוא גם אפילו לא ישר, אז בטיחותית הילדים לא יכולים ליהנות משעת הפנאי.

כאשר נכנסתי לחדרים אז ראיתי שהחדרים, שני החדרים הראשונים שהם בעצם מרתף ואם אני בגובה של 1.70 מטר ויכולתי לעמוד בחדר הזה ולנגוע עם האצבע בתקרה, אז תארי לעצמך מה הגובה שהוא לא תקני, ששתי כיתות גדולות לומדות בחדרים האלה. מיותר לציין שאין אפילו חלון אחד, יש איזה פס מתחת לתקרה, של כ- 20 ס"מ, שזה המקור היחיד לאוורור של הכיתות האלה ושל האור.

שזה של הכיתות במרתף.

של שתי הכיתות האלה, במרתף. ועוד כשסיירתי שם בפרוזדור וסביב בית-הספר, אז המצב כזה רעוע שהעמודים של הבית-ספר הם 20 על 20, שנבנו בשלב ההוא, באיכות מאוד גרועה וזה כבר הכל נסדק ומתקלף, סדקים מאוד גדולים ועל זה יש הוכחות ויש חוות-דעת של מהנדסים שהחברים פה יציגו אותם.
בכיתה למעלה, בכיתות למעלה, ראיתי חדר אחד גדול והחדר הזה, שיש לו כניסה אחת, דלת אחת, כאשר בתוך החדר, בגלל שהחדר הוא קצת יותר גדול, אז חילקו אותו לשניים והמעבר מכיתה לכיתה הוא דרך אותה כיתה, אז רק אנחנו נתאר לעצמנו שילד שרוצה לצאת לשירותים או משהו כזה באמצע השיעור, מהכיתה שהיא בפנים, אז הוא צריך לחצות גם את הכיתה השנייה, ומיותר לציין שילדים כאלה, שלפעמים מתביישים ואם זה בנות, אז זה יכול לגרום להם להתאפק יותר ואני, כרופא, יכול רק להגיד שדברים כאלה יכולים רק לגרום למחלות ועובדה שיש כאלה מחלות של אצירת שתן וכתוצאה מזה, זיהומים בדרכי השתן, במיוחד אצל ילדות. אצל ילדים שלמדו בכיתות למטה, יש תופעות של מחלות ריאות ומחלות של זיהומי דרכי נשימה, בגלל שאין אוורור.
אז ממה שאני ראיתי, אני רואה שהבית-ספר הזה, אין לו את הנתונים שבאמת יכול להיות בית-ספר שיקלוט 300 תלמידים שאין אפשרות להגיד שהתלמידים האלה יכולים ללמוד בצורה שצריכים ללמוד בה.
וזה כמובן בגלל כל מיני סיבות. הסיבה הראשונה שתקופה ארוכה לא היה בכלל מועצה מקומית בעארה וערערה. בשנים האחרונות היתה מועצה מקומית והמועצה המקומית בעארה, בערערה, שהיא יותר היתה אולי שייכת לערערה ועכשיו אנחנו במשא ומתן עם משרד הפנים אחרי שאיחדו את עארה וערערה למועצה אחת, שמועצה מקומית בערערה אינה יכולה לטפל גם בעארה, היות ולא מקבלת תקציבים כפי שצריך. אבל זה לא העניין שלנו, אז העניין זה שהבית-ספר הזה הוא מבחינה בטיחותית, מבחינה תברואתית, מבחינה חינוכית, הוא לא יכול להיות ולא יכול לשמש לילדים ללמוד בבית-הספר הזה.
בשנים האחרונות יש עוד בית-ספר שהוקם, יש תקציבים. מה שאנחנו מבקשים מהוועדה הזו, זה לאפשר או לתת המלצות למשרד החינוך קודם כל למצוא פיתרון לבעיה של התלמידים האלה, למצוא פיתרון לבית-הספר הזה.
אני לא רוצה להרחיב יותר.

אנחנו מדברים בכמה תלמידים בסך-הכל?

306 תלמידים. פה הם עשו תקציר של הבעיות שהן קיימות, את יכולה בינתיים לעיין על הדברים האלה ואני, אם ברשותך, אם את מסכימה, שהם יציגו את הבעיה בצורה אולי יותר מפורטת ויותר מקצועית, כי ההתכתבות בינם לבין משרד החינוך והמועצה המקומית כבר מ- 2006 זה שש שנים, שהמאבק על בית-הספר הזה והמצב של בית-הספר רק הולך ומחמיר ומצב הילדים רק הולך ומחמיר והם כבר עכשיו יגידו לך גם מה מצב החשמל ומה מצב המחשבים שתשעה מחשבים על כל בית-הספר, שלושה חדרי שירותים רעועים בצורה איומה. מה שאני ראיתי שזה בכלל, על כל בית-הספר, ל- 300 תלמידים, שני כיורים, אחד מהם שבור, שגם כן, זה פשוט בלתי ייאמן איך אפשר לתפקד בבית-הספר הזה.
לכן, אני מציע שלפי מה שביקשנו שהדוברים ידברו, שהם יציגו את הבעיה באופן מפורט יותר.

אנחנו הולכים לפי הדוברים שביקשת. הראשון הוא עסאם יונס, יושב-ראש ועד ההורים.

ברשות גברתי, אני מעביר לך דו"ח סיכום מבדק.

יש, יש, קיבלה.

יש את הדו"ח?

כן.

אני לא אחזור על דברי חברי, ד"ר עפו, אני רק אשלים כמה דברים וכמה נתונים ואשים דגש על הבעייתיות שאנחנו נמצאים ודנים בה. אנחנו, כשמדברים על בית-הספר, צריך שבית-הספר יהיה ראוי ויענה על כמה דרישות מינימאליות, הן בהיבט החינוכי והן בהיבט הבטיחותי. בית-הספר בו עסקינן, לא מספק שום דרישה, הן במישור הבטיחותי והן במישור החינוכי.

עסאם, אתה בוגר את אותו בית-ספר?

אני דווקא בוגר בית-ספר אחר, הבן שלי לומד בו.

אולי אבא שלו גם בוגר בית-הספר. בית-הספר בן 50.

בן 60.

בית-הספר, איך שהוקדם וכבר נאמר, שהוא נבנה בשנות ה- 50, 60, נבנה בתרומות על-ידי התושבים, ללא ליווי וייעוץ.

שאלה לפני כן, למיטב ידיעתי, משרד החינוך יתייחס אחרי זה, בתקציב הבינוי יש תקציב בינוי קבוע לחידוש בתי-ספר.

יפה.

כלומר, בית-ספר שעבר 50 שנה, היה צריך כבר מזמן לקבל תקציב חידוש.

נכון. אני אגע בנקודה הזו, גברתי. אני אגע בנקודה הזו גברתי. בית-הספר נבנה, הוא נמצא במצב כל-כך רע, כל-כך קשה, שלא מספק מסגרת חינוכית כלל וכלל ולא מספק מסגרת בטיחותית סביבתית. בשנת 2006, במסגרת בקשה לתקצוב שיפור ושיפוץ פני בית-הספר, הגיעו נציגים ממשרד החינוך וסיירו.

איזה כיתות יש בבית-הספר הזה?

זה יסודי, מ- א' עד ו'.

תודה.

הגיעו נציגים ממשרד החינוך, ביקרו בבית-הספר ובבתי-ספר אחרים באותה רמה בכפר עארה, ערערה. והגיעו למסקנה שבית-הספר בו עסקינן לא ראוי לקבל תקציב לשיפוץ, שכן עדיף שייבנה במקומו בית-ספר אחר. יש לי מסמך מה- 20 בדצמבר 2006, זה גברתי, בדו"ח שהוצג בפני גברתי, שאומרים – ידוע לנו כי מבנה בית-הספר היסודי עאראבה במצב קשה, זה משרד החינוך אומר, ובכל-זאת לא כללנו אותו בפרויקט שיפוץ סביבת הלמידה, מכיוון שסוכם לבנות במקומו מבנה חדש ומכאן ומאז שנת 2006 עד להיום, אנחנו נמצאים.

זה המשפט הכי חשוב בכל הדיון היום. תחזור עליו עוד פעם, כי זה המפתח לדיון.

אני אחזור. אני אחזור אליו.

אמרו להם – שבו בשקט, אתם תקבלו מבנה.

ממתי המסמך?

המסמך הזה, המכתב הזה נכלל בדו"ח מסכם.

הנה הוא.

הדו"ח הזה נכתב ב- 20 בדצמבר 2006, חתום עליו ד"ר שי כנעני, מנהל המינהל בפועל. בתשובה למועצה המקומית ומוכתב למר ג'ד יונס, גזבר המועצה, בעקבות בקשת התקציב במסגרת תקצוב בתי-הספר היסודיים בערערה, עארה שהמסמך הזה מדבר בעד עצמו ועוד בשנת 2006, משרד החינוך עצמו יודע שהוא ביקר בשטח וראה שבית-הספר הזה, לא ראוי להשקיע בו מאומה, שכן עדיף לבנות בית-ספר במקומו וכך סוכם והדברים ברורים דיו וחלפו מאז כשש שנים. אנחנו היינו במאבק והמשכנו להיות במאבק מתמיד מול המועצה, כדי לראות איך היינו מתקדמים.

בשלהי שנת 2009, תחילת שנת 2010, התחילו לבנות יסודות של בניין חדש, בית-ספר חדש. אני בתור יושב-ראש ועד, אספנו את ועד ההורים, והוצאנו מכתב שמברכים בו את התחלת בניית בית-ספר חדש, שכביכול בא לספק מענה עבור ילדינו בבית-ספר עראבה ויהווה כתחליף. לדאבוננו המועצה לא נתנה לנו תשובה חד משמעית אלא תשובה מעורפלת והמתנו עוד כשנה עד שבית-הספר התחיל להיבנות ולראות שהוא מתחיל לקבל מימדים. ב- 20 למאי השנה, לאחר ישיבה שהיתה מטעם המועצה במשרד החינוך, נתברר שבית-הספר דווקא שנבנה הוא יאכלס בית-ספר אחר, בעראבה גם הוא יסודי, מטעמים כאלו ואחרים, לטעמנו, ממניעים - - -

מהם הטעמים האחרים?

הטעמים ה-כאלה ואחרים הם לטעמנו לא טעמים ענייניים אלא משיקולים מוטעים. אנחנו שמענו, אנחנו שמענו כמה נימוקים ולא היה אף נימוק משביע רצון. נימוק אחד ששמענו אותו שבית-הספר אל הילאל, המיועד לאכלס את בית-הספר החדש, נמצא במספר תלמידים יותר מאשר בית-הספר עראבה, מה שהדבר לא נכון, שני בתי-הספר הם במספר של 306 – 308 תלמידים. יש שתי כיתות חינוך מיוחד משותפות לשני בתי-הספר.

ומה קורה עם המבנה שלהם?

המבנה שלהם הוא ממשיך להיות מבנה קיים. הם התכוונו להעביר אליו, כך כתוב גם כן במסמכים מינואר 2012, אומרים שאנחנו עתידים לאכלס כיתות גן במקומו. בית-הספר ימשיך להיות בית-ספר, נעשה לו התאמה שיאכלס גיל רך ולא גיל מבוגר. והם ביקשו תקציב בהקשר, כדי שיקבל תקצוב מיוחד על-מנת להפוך אותו לראוי להיות בית-ספר או גנים. זו תשובה אחת.
תשובה שנייה – הם רוצים להעביר תלמידים בגילאים של חטיבת ביניים כי בנים בני עארה לומדים בבתי-ספר בערערה, חטיבת ביניים. אז בית-הספר הוא ראוי לאכלוס. הוא ראוי לשימוש והמועצה בעצמה, בעצמה אומרת, במכתב מינואר 2012, אומרת, פונה למשרד החינוך בישיבה שמשתתפים בה יושב-ראש המועצה מר ג'מיל מרזוק וגב' אתי דהן, מנהלת לשכתו, ונוכח בה מר יגאל צרפתי, סמנכ"ל מנהל הפיתוח, גב' שלומית מצליח מרכזת בכירה מיפוי ותכנון במשרד החינוך. בישיבה עונה להם – המועצה מבקשת להשלים בניית בית-הספר, כי בית-ספר עראבה נמצא במצב קשה ואינו ראוי לשימוש. הם יודעים. בית-ספר עראבה אינו ראוי לשימוש. עוד בשנת 2006, הוא היה לא ראוי לשימוש, לא השתנה דבר וחצי דבר מהעניין.
המצער מכל, שמשרד החינוך, כשהוא שלח נציגים מטעמו והגיעו וביקרו בשטח, העבירו למרבית הצער ולדאבוני מצג שווא ולא מצג אמיתי, אשר יראה ויתאר את מצב בית-הספר. מבחינה בטיחותית, ליקויים במבנה, ליקויים בסביבה שאני אתן לחברי גם כן את ההזדמנות, לד"ר אבו עאקל זיאד נזהר יתייחס לעניין המקצועי. אני רק, גברתי, רוצה לומר שאנחנו בשנת 2012, לא יעלה על הדעת שבנינו, שהם דור העתיד, ילמדו במסגרת שהיא לא מסגרת חינוכית. אין מעבדות מדע, אין מעבדות מחשבים, כיתות לא ראויות כלל וכלל מבחינת מימדים ומבחינת תנאים, איך שד"ר עפו והוא גם מעין מקצועית, כרופא, שראה שאכלוס תלמידים בכיתה צפופה של 15 מ"ר לשים 23 תלמידים לא יעלה על הדעת שהם יכולים ללמוד כאשר יש בעיית תאורה, יש בעיית אוורור ואני אומר לך גברתי דה-פקטו מהשטח, הבן שלי בכיתה ד', חבל שלא הבאתי אותו, שיאמר את דברו. הוא אומר לי – אבא, יש לי בעיה, שאני לא רואה את הלוח, הלוח מסנוור. איך שאני עומד מכל פינה, אני לא רואה את הלוח. חנק, צפיפות. אי-אפשר לנהל בית-ספר.

נראה לי שאין עוררין על כך שבית-הספר לא ראוי להיות, שהמבנה של בית-הספר אינו מתאים לבית-ספר ולמוסד חינוך.

יפה.

אנחנו נסיים עם הדוברים ונקבל אני מקווה את התשובה בהקדם. שיהיה ברור, הדיון מסתיים באחת ואתה נתת לי חמישה דוברים. איך שאתה רוצה.

המצגת היא חשובה.

אתה רוצה להתייחס עכשיו? בבקשה.

אני רוצה להתייחס כי אני גם מכיר את הנושא מקרוב, עארה הוא שכנים שלנו ואני, חלק גדול מזמני אני נמצא שם ואני שומע את ההורים ושומע את התלמידים וכמעט באופן יום-יומי, התלונות הן לא מהיום, הן שנים. אבל שנים רבות אני שמעתי למה אני אמרתי, כי את הסיפור הזה שמעתי כבר ב- 2007, 2008. אנשים אמרו – בכל מצב בית-ספרנו הוא לא רע, אבל הבטיחו לנו שחבל, אמרו לנו – חבל לשפץ, חבל להשקיע בשיפוץ, אנחנו הולכים על בית-ספר חדש. אז אני רוצה להגיד לך, אני לא מגלה סוד גדול. אני יודע שמצבם של בתי-ספר ערבים רבים הוא לא טוב וההורים, המשפחות, גובות כסף, זה לא מתבטא ברישומים של, איך אומרים, השתתפות הורים, כי השתתפות הורים זה רשמי. ההורים אוספים כסף ומשפצים, בונים, משפצים את השירותים, משפצים. פה אמרו להם – אל תשפצו. אל תעשו כלום.

את חדר המורים הם עשו.

עכשיו אני לא מאשים כאן את המועצה המקומית, גם המועצה המקומית אמרו להם.

אני חייבת להגיד, אתם יותר מכולם צריכים לדעת שבישראל הזמני הוא קבוע.

הם ראו, עכשיו נמצא מצב כזה שהם ראו שבונים בית-ספר, חשבו שהם, זה מספק להם פיתרון. מסיבות שונות זה לא הסתדר. עכשיו מה אנחנו, בפני מה אנחנו עומדים? אני חושב שזה אחריותו של משרד החינוך. לפעמים אומרים לנו באים, בא משרד החינוך ואני, גברתי, אני פה בכנסת בוועדת החינוך, משנת 2003. ובזמנו אנחנו קבענו כלל ברזל בוועדת החינוך, הדבר הכי פשוט – משרד החינוך אחראי על החינוך. סוכני משנה, אם זה עמותות, אם זה מועצה מקומית, לא מעניין אותנו בוועדה. אני מדבר רק על משרד החינוך. הוא האחראי. הוא נושא באחריות מלאה על כך שיהיו לימודים ראויים. שלא יספרו לנו סיפורים – פעם העמותה הזאת, פעם העמותה האחרת. זה לא מעניין בכלל. מעניין אותנו שמשרד החינוך הוא אחראי. ולכן כל החיצים וכל הדיבורים שלנו, הם כלפי משרד החינוך. מועצות מקומיות, אתה יודע, הם נתנו להם תקציב לבנות שני בתי-ספר, היו בונים שלושה. אתה לא יכול, אני לא יכול לבוא בטענה. באופן עקרוני, אני יודע שיכולים להיות ויכוחים, אבל באופן עקרוני, הטענה שלנו היא כלפי משרד החינוך. במיוחד שמשרד החינוך הבטיח והבטיח חד-משמעית. אני חושב שיש כאן מצב שבו משרד החינוך צריך לתת לנו היום תשובה חד-משמעית ופיתרון חד-משמיע. לא רק שהוא נושא באחריות, הוא הבטיח, אמר, איך אומרים? אני אפתור את הבעיה. והוא לא פתר.

אני חייב לענות רגע לגבי האחריות של משרד החינוך.

רק לפני האחריות של משרד החינוך, אני רוצה לשאול. בכל השנים האלה, היו שאלות של אי-סדרים כספיים? כלומר, כספים שהועברו ולא היה בהם שימוש למטרה ראויה?

לא שאני יודע.

כלומר, באף שלב לא היתה בעיה.

לא. אבל לגבי אחריות משרד החינוך, אנחנו שומעים על הסיפור הזה.

מי הדובר?

אני ממונה על נושא ביטחון, בטיחות ושעת חירום, במחוז חיפה של משרד החינוך.

אנחנו שומעים כבר הרבה מאוד זמן על הבעיה בבית-ספר עארה ב' ועוד מעט אני אתייחס גם לנושא האחריות שלנו. עוד פעם, כמובן שהבית-ספר הזה הוא לא ספינת הדגל של משרד החינוך והוא גם לא קרוב לזה מבחינת בטיחות וחירום. יחד עם זאת, עשינו שם לא מעט ביקורות של אנשי מקצוע מהמובילים בארץ, הייתי אומר, שקבעו שבית-הספר הזה הוא ראוי ללימודים.

ראוי?

ראוי?

ראוי ללימודים ויש לנו גם את הדו"חות האלה.

אתה יכול לתת לי?

כן, כמובן.

תן לראות ואחר-כך נשמע את התגובה. נראה את התמונה.

שנייה רגע, תן לי לסיים. נתתי לך לדבר.

אתה לא נתת לי.

לא לא, שנייה, אני זאת שנותנת לדבר. שיהיה ברור.

לפי הסדר אמור היה להיות אבו עאקל, להציג לנו את הדברים. לפי הסדר.

OK. בואו אני אעצור דקה את הישיבה. ניהול הישיבה הוא בידי. חבר הכנסת אגבאריה נתן לי רשימה של חמישה דוברים, זו המלצתו, אני אלך לפי המלצתו. אבל, אם אני רואה לנכון לתת למישהו אחר לדבר, זוהי זכותי ושמורה לי. ולכן, אנחנו נחזור לסדר הדוברים, אני כן רוצה לשמוע. פחות מעניין אותי שאלת האחריות הכוללת של משרד החינוך.

בכמה משפטים, בכללי. רק על ההתנהלות בגדול, באמת בכללי, בכמה משפטים.

פחות מעניין אותי בכללי. אתה אומר שיש דו"חות.

יש דו"חות. ועכשיו יותר מזה, היו דו"חות שהיו בהם ליקויים ברמה אחת שצריכים לטפל בהם מיידית. בא המשרד שלי, אני באתי לרשות ואמרתי להם – אני נותן לכם כמה כסף שאתם צריכים בשיטת ה- Matching, שה- Matching אצלם זה נדמה לי 90 – 10, זה משהו כמעט מלא, כמה כסף שאתם צריכים, שאני יכול לתת לכם, אני נותן לכם לבצע את השיפוצים האלה ואכן, שלחנו את אותו יועץ לאחר מספר חודשים עוד פעם, כל הבעיות בקדימות אחת – תוקנו. ונקבע חד-משמעית שהבית-ספר הזה ראוי ללימודים.

מעניין, אם אתה היית מסכים שהילדים שלך ילמדו בבית-ספר כזה.

הילדים שלי לומדים בירושלים בבית-ספר משנת 70.

משנת 70 אבל זה לא משנת 50.

מ- 68. הבית-ספר נבנה ב- 68.

אתה תראה שמה שאתה מדבר הוא לא נכון. תסתכל.

תן לי לסיים.

התמונות משקרות?

חבר'ה, אני הראשון שבעד לבנות לכם בית-ספר חדש, אבל אני חייב עוד פעם לייצג גם את האינטרסים של משרד החינוך, שזה לא נכון שאתם תוקפים אותו. עוד משפט אחד.

אני עוצרת פה. את הדו"חות של בית-הספר, אתה מעביר לנו עכשיו?

אנחנו נמסור לך את כולם, ברגע זה.

אז אם תוכל להעביר לנו. אני אמשיך עם הדוברים, רק שיהיה ברור לסדר הדוברים, לחברי כנסת כן מותר להתפרץ לדברי הדוברים. ניסים אבו ואסל, חבר ועד הורים גם כן. סליחה, ד"ר נזאר אבו עקל. מהנדס בטיחות.

לא מהנדס.

זה 24.10, זה התיקונים ב- 2 לנובמבר וזה דו"ח נוסף.

בסדר, תודה. כן, אני מקשיבה.

אני לא ממונה בטיחות אלא קונסטרוקטור, יועץ תברואה ומודד מוסמך. יועץ הבטיחות נקרא ניזאר מחאמיד, הוא הכין את הדו"ח, אבל הוא לא יכול להציג אותו, אני מציג אותו במקומו.
לגבי ההתייחסות, לפני שאני מתחיל עם המצגת, אני מתייחס למה שאמר יועץ הבטיחות, רן, מר רן, לגבי הדו"חות. יכול להיות, אני לא יודע מה התוקף של הדו"חות האלה, כי המצב הנוכחי - - -

נובמבר 2011.

OK. נובמבר, עברו שישה חודשים. לפי המצב הנוכחי בבית-הספר איך שאני אציג אותו, אני יכול להגיד שישה חודשים זה מעט זמן בשביל שיתרחש כל-כך שינוי כזה גדול, בוא נראה את המצגת ונעמוד על הדברים.

רק עוד משפט אחד, המועצה התחייבה.

שנייה, אנחנו נחזור אליך.

אז מה שאנחנו רואים ברקע זה תמונה של הסביבה של בית-הספר ותמונה שווה אלף מילים. מה שאנחנו רואים זה צמחייה מאוד מאוד מסוכנת וקצת, את כל הדברים המסכמים אני מדלג, כי אין לי מספיק זמן, כולם יודעים על מה מדובר. אני תוקף, אני מציג את הבעיות בבית-הספר משתי פינות – אחת מפגעים בטיחותיים והשנייה – בדיקות קונסטרוקטיביות על מבנה ישן מאוד, ללא אישורים, ללא תוכניות ומה צריך לעשות בשלב הנוכחי, בשביל להשכיר אותו, במידה והוא יהיה כשר לקלוט את התלמידים.
מפגעים בטיחותיים. דבר ראשון, אין אישור של רשות הכבאות בכלל, אין מערכת כריזה.

רק שאלה, למיטב ידיעתי, בלי אישור של שירותי הכבאות לא פותחים בית-ספר.

נכון. אין אישור, אין מערכת, אין מערכת של כיבוי אש, אין גלאים, אין הזעקה, אין מטפים.

לא צריכים להיות גלאים בבית-ספר.

אבל שנייה. אותי לא מעניין אם יש או אין גלאים. אותי לא מעניין מה נדרש. השאלה אם יש אישור של שירותי הכבאות. זה נכון שלא פותחים בית-ספר בלי אישור של שירותי כבאות?

כמובן, לכל מבנה. כל מבנה ציבורי. צריך לבדוק את זה.

וממתי אין אישור?

לא היה.

אף פעם לא היה אישור ותמיד היה זה. הנושא הזה אי-פעם עלה?

כל הזמן, גברתי. כל הזמן.

אני לא יודע לגבי עלה או לא עלה, אבל כרגע, זה המצב.

גברתי, אני דובר המועצה. יש אישור, יש גלגלונים, זרנוקים, ויש כל מיני דברים. בית-הספר בחודש 11, היה מבדק, מה שמסר מר חקלאי, והוא עבר בדיקה וכל הליקויים הוסרו. זה הליקוי של כיבוי האש, זה בדרגה ראשונה. אז זה נעשה.

האם אין או יש אישור של שירותי כבאות?

יש. יש.

איפה הוא?

יש לנו, במועצה.

אז תציג אותו.

אני לא הבאתי את זה.

אפשר יהיה להעביר לוועדה את האישור של כיבוי אש?

אפשר. יש אישור, יש רישיון לזה.

OK. בסדר.

טוב. בואו נמשיך. כתנאי למתן אישור של שירות כבאות אש, צריך להיות דרך נגישה לרכב כיבוי, רכב הצלחה ובוא נסתכל על התמונה הזאת, זאת הכניסה הראשית של החצר של בית-הספר. בית-הספר הוא בצד פנימה. אני, כיועץ תנועה, זה לא מספיק למעבר של רכב חילוץ ולכן אם הייתי עומד, נותן אישור של כבאות, לא הייתי נותן אישור כזה כי רכב חילוץ לא יכול להיכנס ולא יכול לשרת את בית-הספר.

בואו נחזור לרגע לנקודות. לא קיימת מערכת כריזה, את זה אמרתי. נמצאו שלושה ארונות כיבוי אש – כן, שניים מהם לא נגישים. בואו נסתכל על התמונה. התמונה הזאת מראה, זה גלגל של כיבוי אש, הוא נמצא באזור שהוא נעול לחלוטין ומגודר במעקב בטיחות, למרות שהוא לא תקני, אבל הוא לא נגיש. הוא רחוק מהכיתות. אם תקרה איזה שהיא שריפה חס וחלילה, אף אחד לא יכול לגשת אליו. כמו כן אין מטפים בתוך בית הספר, לא נמצאו מטפים בכלל, מכל סוג. אלה התמונות.
עכשיו נדבר על המסדרון. המסדרון התקני חייב להיות ללא שום מכשול, 2.40 מטר, בבית-הספר הזה יש מסדרון שבולטים ממנו ארונות חשמל, תכף נדבר על ארונות חשמל שהם מכוסים או יש להם כיסוי עץ, שזה מצב מאוד מסוכן, נמצא בפתח של אחת מהכיתות. שריפה אחת היתה בבית-הספר אסלאם בכפר ערערה לפני שישה חודשים. ילדים כמעט נחנקו. קורים דברים כאלה. אם ארון החשמל לא נמצא בתוך נישה והוא לא נמצא בתוך ארון מפח, הוא עלול להישרף ויש ריחות שיוצאים מהארון הזה והוא סכנה, הוא מהווה סכנה של שריפה והילכדות.

אין יציאות חירום מהחצר למקום בטוח. כתנאי למתן של שירותי כיבוי אש, צריך להיות לחצר שתי יציאות חירום, הכניסה הראשית ועוד יציאה נוספת. אין לבית-הספר יציאה נוספת. למה? כי בית-הספר ממוקם על צוק. בוא נגיד 270 מעלות מסביב, הגובה הוא מעל עשרה מטר. אחת מההצעות זה בעצם לבנות איזה שהן מדרגות מפלדה, מדרגות מברזל ולהוציא את התלמידים, אבל לאן הם יוצאים? הם יוצאים לשטח של שכנים. כמובן, הפיתרון הזה, אני לא יודע אם הוא, הוא במיידי אם רוצים להמשיך לאכלס את בית-הספר אבל צריך לבחון אותו.
קיימת יציאה נעולה אחת, כל הזמן, 24 שעות, הכלל אומר – יציאת חירום צריכה להיות פתוחה. בוא נסתכל על התמונה, זאת יציאת החירום, לאן היא יוצאת? היא יוצאת למקום ששטחו פחות מ- 100 מטר, בקצה שלו יש צוק. זאת אומרת, תלמידים, אם חס וחלילה היה איזה שהוא אירוע, קודם כל, הם לא יכולים לקפוץ מעל הגדר, שתיים, אם הם יוצאים, הם יוצאים למקום מאוד מסוכן, הרבה יותר מסוכן, יכול להיות שהוא היה מפגע והצד שלו, זה תהום לא מגודר. צוק מעל עשרה מטר, יש לי גם תמונות של הדבר הזה.
אני מתקדם, מסדרון חדרי מדרגות ודרכי מילוט. לא הוצג, את זה ציינתי. רוחב מסדרון – זה ציינתי. רצפת המסדרון לא חלקה, יש בה מלא מפגעים. אלה מדרגות שיוצאות לשתי הכיתות שדיברנו עליהן, כיתה אחת שחולקה לשניים והמעבר משותף. המדרגות האלה, הכלל אומר – 14 מדרגות מקסימאליות. יש פה 18 מדרגות. לא במרחק שווה. לא במרחק שווה. המדרגה הראשונה היא במרחק שמונה, בגובה שמונה ס"מ והמדרגות האחרות זה 16. אבל זה לא תקני. המעקה של המדרגות הזה – רופף. הרוחב שלו – 95. הרוחב המינימאלי הוא 1.20 מטר. אני מציע להרוס אותו, הוא לא תקני בכלל.

אם נסתכל כאן על התמונה הזאת, יש פה מדרגה בודדת. הכלל אומר שלוש מדרגות מינימום. יש פה מדרגה אחת, היא מהווה מכשול. תלמיד יכול להיתקל בה ויכול ליפול. המדרגות האלה, מדרגות מאוד ישנות, הם לא תקניים, הם לא בגובה אחיד, הם לא ברוחב אחיד.

אבל זה לא לבית-הספר, זה מחסן, שם.

אבל ילדים יכולים לעלות לשם, זה לא משנה, זה לא סגור. אני לא רואה פה שום מחסום שיחסום את התלמידים מהחצר לעלות לשטח הזה.

מילוט. בקומת הקרקע, קודם כל, דיברנו על החצר שצריכות להיות שתי יציאות, אנחנו מדברים עכשיו על המבנה. למבנה חייבות להיות שתי יציאות חירום. יש יציאה אחת בודדת, זאת אומרת, אם חס וחלילה היתה, היה איזה שהוא אירוע שם, תלמידים יילכדו, 300 התלמידים יילכדו בתוך בית-הספר ואני, הילדים שלי למדו בבית-הספר אלסלאם, אם לא היתה יציאה נוספת, כולם היו נשרפים לפני שישה חודשים.

שתי כיתות בגובה 2.20 מטר, מתחת לקרקע, יש, צריך לבצע בדיקת רדון, גז רדון. הרגשה של חנק. גובה החלונות מאוד גבוה. המים של הגשם, נכנסים לתוך הכיתות.

בדיקת גז כזו נעשתה?

אני לא יודע. אבל תראי, כל מה שהוא אומר כרגע, יכול להיות, יכול מאוד להיות שהוא נכון.

לא יכול להיות, זה נכון.

אבל אלה דברים שאפשר לסדר אותם, אלה לא דברים שמצדיקים סגירת בית-ספר.

תן לי ערבות אישית שאתה ערב לכך שלילדים שלי לא יקרה שום דבר. אם תהיה רעידת אדמה.

לא לא, אנחנו לא הופכים את זה לאישי.

זכוכית חייבת להיות תקנית, מחוסמת.

אתה מדבר על רעידת אדמה או על היום-יום?

על הכל. כמעט הגעתי לסוף.

הדיון הוא שלכם, יש עוד 20 דקות.

התערבות קטנה לפני, התערבות קטנה. הוא דיבר על שטח מילוט, כאשר נציג מטעמכם סגר את הדרך שמובילה לשטח המילוט. למה? כי החצר האחורית של בית-הספר, מסוכנת למעבר תלמידים. כך ששטח המילוט, שטח המילוט, כשאני צריך להגיע אליו, שוב, אם אני רוצה להגיע אליו אני צריך להגיע שני מטר מיציאת בית-הספר, הראשית, משמע, אם אני הגעתי לחצר הראשית.

צריך למצוא שטח מילוט. אם אתה תרצה, אני אמצא לך. אני הראשון שבעד לתת לכם.

לא, אבל אתה קיבלת דו"ח. קיבלת דו"ח שאומר לך בית-הספר תקני, יש שטח מילוט, יש שער מילוט – לא נכון. כי הדרך שמובילה לשם, היא סגורה בטיחותית, אתם סגרתם אותה.

תן לו לדבר, אנחנו מוגבלים בזמן. אז בוא.

נעשה את זה בקצרה.

לא כל יום יושב בראש הוועדה הזו איש חינוך וגב' ענת וילף היא אשת חינוך ואני מקווה מאוד שהיא תבין אותנו. תבין אתכם, בעצם.

אין אישור לתקינות הזכוכית. זכוכית חייבת להיות מחוסמת או ביטחון, כל הזכוכית בבית-הספר, לפי הבדיקה שלי, היא מסוג שהוא שביר ויכול לסכן את הילדים.

דלתות. כל הדתות נפתחות לתוך המסדרון. ילדים הולכים במסדרון, הדלת נפתחת החוצה, הם יכולים להיתקל בדלת. כל הדלתות חייבות להיות בתוך נישות, זה מפגע מדרגה ראשונה. אין גובה תקני לדלתות.

דלתות שירותים, 50 ו- 60 ס"מ, גובה סף תחתון של חלון, 1.20 מטר, יש סכנה של נפילה מקומה שנייה.
מספר כיתות קיימות, מדרגה. ישר כשנכנסים לדלת, יש את המדרגה הזאת. היא מכוסה, כשהדלת סגורה.
מערכת חשמל. במערכת החשמל אין אישור בודק חשמל מוסמך. בוצעה בדיקה והבדיקה היתה, אבל המסמך עדיין לא חתום. אני לא יכול להתייחס אליו. אבל הוא פוסל את המערכת. שקעי חשמל בגובה פחות מ- 1.80 מטר, הם נגישים, ילדים יכולים להכניס דברים שהם מתכתיים לתוך זה. תנור חשמל חשוף, מטר וחצי, תנור חשמל שיכול. ארון חשמל עם דלת עץ, זה ממש דבר מזעזע, שהוא בפתח של אחת מהכיתות. שריפה בארון הזה, עלולה לשרוף או לא להגיד את זה, אבל ללכוד 30 או 40 תלמידים. בואו נסתכל על התמונות.

רן, יש לי שאלה אליך. לכל הליקויים האלה יש תקציב לתיקון?

לא רק שיש תקציב, תראי, למשרד, לי כאחראי על הביטחון והבטיחות, יש לי תקציב לדברים מסוימים. אני באתי ואמרתי להם – תשמעו, יש לכם פה את הרשימה של הדברים האלה, אני נותן לכם יד חופשית לכל מה שצריך, תתקנו, אני חוזר, ה- Matching בערערה אם אני לא טועה הוא 90 – 10, זה מימון כמעט מלא או 80 – 20.

ומה נאמר?

אני אומר, בשנה שעברה הם קיבלו. אחרי הדו"ח הזה הם קיבלו קרוב ל- 60,000 שקלים. יעשו, ימשיכו לעשות, עוד פעם, קיבלנו הבטחה.

מי זה הם? מי זה הם?

הרשות.

אנחנו לא ראינו כלום.

הרשות קיבלה 60,000 שקל?

את יכולה לראות גם.

אנחנו חיים בציפייה, זה שש שנים, שיש לנו בית-ספר חדש. זה מה שאני יודע. כבר שש שנים שאנחנו שומעים שבונים לכם בית-ספר חדש. ועל זה אנחנו בונים.

זה דו"ח שבוצע ב- 24.10, כל אלה בעיות בקדימות אחת. בדו"ח של ה- 2.11, כבר אין קדימות אחת. זאת אומרת, הם טיפלו בזה. כשהוא מדבר על מטפים, מטפי כיבוי אש יהיו שלמים. פה היתה בעיית מטפים, פה היא כבר נפתרה.

אני יכולה לדבר? אני שלומית מצליח, ממינהל הפיתוח, משרד החינוך.

בסדר, תכף אנחנו נשמע.

זאת החצר של בית-הספר, תסתכלו על המפגעים שיש פה, זה ממש מסוכן. אני מדלג, חצר אחורית, היא מאוד בעייתית. חצר אחורית בנויה מטרסות, יש שם בצמוד, דיר צאן. בית-הספר הוא לא סטרילי, גובה המעקות הוא לא תקני, אנשים זרים יכולים לחדור לתוך בית-הספר, ילדים יכולים לטפס. בחצר הזאת יש סיכוי להימצאות נחשים, עקרבים. לא הייתי מגדיר את זה כבית-ספר, בכלל. כי אם אני מסתכל על התמונה הזאת ואני רואה פה את כל הטרסות שיש פה, עם כל הצמחייה המסוכנת, אין לי מילים.

מאחר ונותרו לנו עשר דקות, אני מציעה שנתחיל להביא את זה לידי סיום.

אני רק מסכם. רק מסכם.

OK, משפט אחרון.

OK. לגבי הצד השני, הצד הקונסטרוקטיבי. נצפו בבית-הספר סדקים אלכסוניים המעידים על שקיעה של סמך. אני מציע, בגלל שהמבנה הזה מאוד ישן ונבנה מכספי תרומות, לא היו לו תוכניות קונסטרוקציה, לא היו לו בדיקות בטון ויסודות, מציע לאשר אותו קונסטרוקטיבית במידה ומחליטים להמשיך אתו ולתקן את כל המפגעים, כמובן שניתן לתקן את כל המפגעים. במידה ורוצים להשקיע בלהכשיר אותו מבחינה קונסטרוקטיבית, צריך לחזק אותו, צריך לעשות לו בדיקות רנטגן שבעצם מצלמות את הבטון ומראות כמה ברזל יש בתוך הבטון ומה סוג הבטון ודבר אחד שכרגע, במצב הנוכחי, אני לא רואה שבית-הספר הזה יכול לשרת את התלמידים. יש מלא, פשוט לא מצגת אחת, לא שעה אחת מספיקה בשביל להציג את הבעיות שיש בבית-הספר, אבל כולכם ראיתם את התמונות.

תודה רבה. שלומית, בבקשה.

אני רוצה לציין שמשרד החינוך לא אמר לא על לבנות עוד שש כיתות נוספות למבנה החדש שנמצא עכשיו בבנייה. אבל כבר ב- 2011.

אז רק שאני אבין. המבנה שנבנה עכשיו ושנאמר לבית-הספר הזה שהוא לא יאכלס אותו, האם הולכים לבנות עוד שש כיתות?

אנחנו, היתה ישיבה ב- 4 לדצמבר 2011, עם המועצה, וביקשנו מהם שיגישו דו"ח מהנדס קונסטרוקטור, שיוכיח שבאמת בית-ספר עראבת הוא לא ראוי לשימוש.

בלי קשר. האם יש כוונה, נכונות, להוסיף שש כיתות במבנה הקיים?

יש נכונות. ברגע שנקבל את הדו"ח הזה ונראה, אני רוצה לציין שהדו"ח הזה לא רק צריך להראות שבאמת המבנה הזה הוא לא, הוא לא יציב או שהוא יקרוס מחר בבוקר, אלא אם נראה שמבחינה כלכלית עדיף לבנות שש כיתות מאשר לשפץ את המבנה הזה, אז אנחנו נאשר את זה.

מתי תעשו את הבדיקה הזו?

ברגע שיגישו לנו את הדו"ח.

אנחנו. אנחנו.

המועצה צריכה להגיש את הדו"ח?

כן.

אתם תוך שבועיים מגישים את הדו"ח-?

דו"חות, לא דו"ח.

בסדר.

עינת, סליחה, יש פה משהו לא הגיוני. החבר'ה, יש להם מכתב משנת 2006, שאין מה לשפץ ובונים חדש. כבר ב- 2006 הוחלט שהשיפוץ הוא לא כלכלי. אז מה נתחדש? המצב נעשה רק יותר גרוע.

מנהל האגף שלך, הוא חתום עליו, שי כנעני, חתום עליו.

הוא חתום עליו, הוא אומר שהוא לא ראוי שאנחנו מחליפים אותו, בונים בית-ספר חדש. אנחנו עכשיו צריכים לשפץ? הוא לא ראוי לשיפוץ.

יש לי שאלה, באמת. אני רואה את המכתב הזה גם כאן. אם הוא קיים משנת 2006 ובאמת, המצב לא השתפר מאז, למה צריך בית-ספר חדש?

אני חייבת לציין שכל שנה אנחנו בודקים את הבקשות של כל הרשויות, בודקים אותן מחדש ולפעמים משנים החלטות. זה שנעשתה החלטה בשנת 2006, זה לא אומר שאי-אפשר לשנות אותה. ב- 2009 התקבלה החלטה לבנות מבנה חדש לבית-ספר אלהלאל. בית-ספר אלהלאל בזמנו היו בו 14 כיתות, לעומת בית-ספר עראבת שהיו בו רק שש כיתות.

איפה יש 16?

בשנתיים האחרונות, ווסתו הכיתות כך.

יש לך 11 ו- 11.

היום. אבל ב- 2009 היו שש כיתות.

יש כיתות של חינוך מיוחד שמשותף לשני בתי-הספר, בסך-הכל יש לך אצלנו 306 תלמידים ושם 308 תלמידים.

רק שאני אבין כי בסוף זה הפיתרון. כלומר, לצורך העניין, אם המועצה מגישה עוד שבועיים דו"ח.

היא לא תגיש, כבודה.

למה לא?

כי זה כבר שנתיים.

אם המועצה מגישה עוד שבועיים דו"ח, בהנחה שהדו"ח הזה מראה מה שאנחנו רואים פה, תוך כמה זמן מתקבלת החלטה של משרד החינוך לבנות את שש הכיתות הנוספות ובתוך כמה זמן היא מבוצעת?

להחליט את ההחלטה זה תוך כמה ימים, לדעתי, ולהוציא הרשאה זה גם, תוך כמה ימים, שבועות.

ובפועל, הבנייה-? במינימום-?

כמה חודשים.

אנחנו מוכנים להשקיע חצי מיליון שקל מתקציב המועצה, גם לעזור למחלקת הבינוי. אני משקיע 400,000 שקל עכשיו בשיפוצים, שזה לא שווה, אני מוכן להשתתף.

רק רגע. אתה אומר שאתה הולך בקיץ הקרוב להשקיע חצי מיליון, 400,000 שקלים בשיפוץ בית-הספר, בכל מקרה? אני שואלת.

גברתי, אם ייתנו לנו לבנות, אני רוצה להגיד את דבריי מההתחלה. מההתחלה, תני לי להתחיל מההתחלה.

אנחנו כבר לא כל-כך בהתחלה.

הם דיברו, אבל המועצה, חשוב מאוד לשמוע את המועצה.

ובכל-זאת, אני רוצה כן להגיע, כי אנחנו בסוף בדיון מהיר צריכים להגיע לסיכום. אתה 400,000 שקלים, יש לך תקציב.

לשיפוץ.

לשיפוץ, ואתה עושה את זה הקיץ, בכל מקרה-?

נכון. על-פי הדו"חות שיש.

על-פי הדו"חות, יש לנו גם את הדו"חות של משרד החינוך, גם את הדו"חות שלכם.

בדיוק, בדיוק.

אתה מוציא את הכסף הזה במלואו בקיץ הזה.

כבר יצא מכרז.

OK. במקביל, עוד שבועיים, אתה מגיש דו"ח למשרד החינוך, למה לדעתך ראוי שיהיה שש כיתות חדשות. שזה יהיה באותו מבנה של אותו בית-ספר, כן? הם יחלקו בעצם את אותו מבנה.

זה שני בתי ספר שהתאחדו לבית-ספר אחד.

רק רגע. את מבקשת מבתי-הספר להתאחד או פשוט שני בתי-ספר יהיו באותו מבנה?

ודאי, לא. שני בתי-הספר יהפכו לבית-ספר אחד של 18 כיתות.

רק שאני אבין. זה התנאי של משרד החינוך לבניית הכיתות הנוספות?

מה, שני בתי-ספר יפעלו במבנה אחד?

אני שואלת.

הם יתאחדו לבית-ספר אחד.

הדברים האלה קורים? אני שואלת, האם זה התנאי של משרד החינוך, לבניית שש הכיתות.

זה לא נראה מוגזם, 600 תלמידים בבית-ספר יסודי אחד?

הרבה בתי-ספר יש להם 18 כיתות. בהרבה, רוב בתי-הספר.

אבל יש דבר יותר בסיסי, המועצה היתה אמורה להגיש דו"ח על המצב של בית-הספר. נכון?

נכון.

אז זו השאלה שצריכה להיות מופנית.

אתה מצד אחד רוצה, אתה מצד אחד רוצה לשפץ, מצד אחר אתה רוצה לפסול. אז תחליט, או שאתה פוסל, את בית-הספר, ומצד אחד מגיש דו"ח לפסילה, מצד אחר, אתה משפץ. תחליט. איך זה אפשרי?

עסאם, תראה, אני אגיד לך דבר אחד, אני לא מסכימה עם איך שאתה מציג את הדברים האלה בכלל. קודם כל, גם עם הדרך שבה אתה מתנהל. אבל שיהיה ברור, צריך גם וגם. אתם עצמכם ראיתם שלבוא ולהגיד – לא נשפץ כי יבנו, זה לא דרך חכמה להתנהל. צריך לשפץ, נקודה. במקביל, יש לנסות להביא לבניית שש הכיתות הנוספות. לבקש לעשות או-או, אני, המלצתי לכם – לא התנהלות חכמה. גם תדאגו שיהיה שיפוץ וגם תפעלו שיהיו את שש הכיתות.

גברתי, אנחנו, האחריות על הבתי-ספר בעארה, היא אחריות של המועצה, אחריות משותפת של המועצה ושל משרד החינוך. אנחנו מתנהלים ביחד זה אחריות קולקטיבית של שני הגופים. אנחנו מבחינת בטיחות ובינוי וכל הדברים האלה, הם מבחינה פדגוגית, זה משרד החינוך, גם הבנייה היא מתבצעת על-ידי משרד החינוך. יש בעיה בעארה. שני בתי-הספר הם ישנים מאוד, הם לא מקובלים ללימודים. אבל במצב הקיים, איך שאומרים, אנחנו עובדים במה שיש. אין מקום לשלוח את הילדים, או לשים אותם בכביש, או לשפץ את בתי-הספר וכל שנה לתפור אותו ולחזק אותו. יש במה שאומר, אנחנו רק בשנה שעברה, בסוף השנה, בחודש 11, העמדנו את בית-הספר בשיפוצים ועמד בתנאי בטיחות, היינו בודקים וקיבלנו אישור, מה שיש לך ביד. יכול להיות שהמצב גם כן, מהיום הוא לא בסדר. אז ככה.

אני רוצה לשאול בהקשר זה את משרד החינוך. האם, וכדי שהדברים יהיו ברורים. אם בית-הספר משקיע, המועצה משקיעה 400,000 שקלים לשיפוץ, לצורך שנת הלימודים הקרובה, האם מובטח שמשרד החינוך לא יחזיק את זה כנגד המועצה, ויעכב את בניית שש הכיתות הנוספות?

זאת השקעה של הרשות?

לא, התקצוב של שש כיתות.

זה שלכם, אבל יש תקציב לשש כיתות.

אני רוצה להבטיח שזה שהמועצה תקציב כסף לשיפוץ, לא יבוא על חשבון ההחלטה של משרד החינוך לבנות את שש הכיתות הנוספות.

ההחלטה של משרד החינוך תהיה אך ורק על-סמך הדו"ח שיוגש לנו.

אבל הדו"ח הזה לא יחזיק כנגד המועצה את זה שהיא תטפל בליקויים באמצעות שיפוץ.

הדו"ח שקיים היום, מה מצב בית-הספר כיום, לפני השיפוץ.

כלומר, גם אם המועצה משקיעה בשיפוץ, משרד החינוך ימשיך לבנות את הכיתות על בסיס הדו"ח לפני השיפוץ.

OK. ואני רוצה שוב להדגיש שמדובר באיחוד שני בתי-ספר, שזה יהיה ברור.

זה התוכנית?

אני מבינה בית-ספר אחד של 18 כיתות, כן.

גברתי, משרד החינוך העמיד שני תנאים, על-מנת לתת לנו תקציב לבנות את שלב ג' בבית-הספר החדש. בית-הספר החדש, יש לנו תוכניות, יש רישיון, יש הכל. אם ייתנו לנו כסף, בחמישה חודשים אני בונה את שלב ג' ואני מאכלס את בית-הספר שם.

אז הכדור אצל משרד החינוך.

הם נותנים לנו שני תנאים, דוקטור, שני תנאים. תנאי אחד, שגורם מוסמך יפסול את בית-הספר, שהוא לא ראוי לשימוש, אז אנחנו הזמנו בדיקה לצורך העניין והתנאי השני הוא עלות שיפוץ קולקטיבית של המבנה, כאילו חיזוקים, היא עולה יותר מאשר עלות הבנייה. גם את הדו"ח הזה, הבאנו מהנדס שיבדוק את הנושא, שיוציא לנו דו"ח, על-מנת לעשות יסודות חדשים.

זה מהנדס של מכון התקנים?

המהנדס הוא משלנו, הזמנו בדיקת מכון התקנים.

אנחנו הזמנו.

אבל אתם הזמנתם ממכון התקנים?

עכשיו אנחנו הזמנו, כן. אנחנו, מתוך אחריות, מתוך אחריות לילדים שלנו, כי יכול להיות שהורי הילדים חושבים שהמועצה לא איכפת לה מהילדים, יכול להיות שהם חושבים, אבל זה טעות חמורה שהם חושבים את המחשבה הזאת. המועצה, מתוך אחריות, זה ילדים שלנו, איכפת לנו מהם. מתוך אחריות, אנחנו רוצים, כמועצה השנה, לא משרד החינוך, אני אומר, 1,600,000 שקל, שיפוצים לבתי-הספר עארה ערערה.

אני סוגרת את הדיון אתם מוזמנים להישאר כאן לשוחח. אתה יכול משפט אחד אחרון?

דבר בסיסי. לפני שמשפצים, לפני שבונים, קודם כל דו"ח. אמרת להזמין, איפה? לא עשית דו"ח, לא עשית בדיקה. אז איך אתה מחליט לשפץ?

יש לנו דו"ח של מכון התקנים, שהביא אותו משרד החינוך. יש להם דו"ח.

אבל אני ראיתי תשובה. בתשובה לשאילתה שלי, היית אמור להגיש דו"ח למשרד החינוך.

אני מצטערת, אני סוגרת את הדיון. אני רוצה להקריא את המסקנות.

גברתי, רק שתי מילים, כאיש חינוך.

OK, שתי מילים.

מאוד מאוד מצער אותי, כאיש חינוך, שדואג לילדים שלו בשמונה שלא יאחרו להיכנס לכיתה, לראות את משרד החינוך עומד בצד ועומד בצד הלא נכון בנוגע לכל הדברים האלה. אני הייתי רוצה לראות את משרד החינוך מזעזע ובא אצלנו לכפר לבדוק במו עיניו מה הולך שם. זו בסך-הכל נסיעה של חצי שעה ואתה בא עם דו"חות שהם לצערי הרב לא נכונים.

איך אתה אומר את זה? אתה יודע כמה פעמים הייתי? מה אתה מדבר?

תמונה שווה אלף מילים. אז האם התמונות האלה משקרות?

טוב. אנחנו סיימנו בזאת. אני קוראת את דברי הסיכום של הדיון המהיר.

קודם כל, המטרה היא בסך-הכל להתקדם ולכן מה שאני מבקשת זה ככה – המועצה אמרה כאן לפרוטוקול שתוך שבועיים יוגש דו"ח ביחס לבית-הספר, דו"ח למשרד החינוך. אני מבקשת שהעתק יישלח לוועדת החינוך. דו"ח שיעשה עם מהנדס מטעם מכון התקנים, כך שאין עוררין על המעמד שלו, שיבהיר את הצורך, ככל הנראה בכך שבית-הספר במצב הקיים אינו ראוי לשמש לבית-ספר לאורך זמן. הדו"ח הזה יוגש למשרד החינוך. משרד החינוך כאן התחייב שתשובתו לדו"ח הזה תינתן תוך ימים ספורים ובהנחה שהתשובה היא שאכן נדרש להרחיב את בית-הספר הקיים החדש, בשש כיתות נוספות, זאת תהיה ההחלטה וההרשאה תיעשה גם היא תוך כמה ימים ונאמר כאן גם על-ידי המועצה, הביצוע תוך מספר חודשים.

נכון.

אני מבקשת שכל הדברים האלה, העתקים יישלחו לוועדה. העתק מההחלטה, העתק מההרשאה והודעה על תחילת ביצוע.
אני מבקשת שהכסף שהולך לשיפוצים, 400,000 שנאמרו כאן על-ידי המועצה, שבית-הספר ישופץ. משרד החינוך, אני חוזרת על זה גם בדיון, משרד החינוך התחייב שהשיפוץ של בית-הספר על-ידי המועצה אינו כרוך, לא קשור ולא יפגע בזכותם של התלמידים לבית-ספר חדש.

אבל אולי כדאי לחכות עם השיפוץ הזה עד הדו"ח. זאת אומרת, אם יוחלט כן לבנות את השש כיתות, אז למה לשפץ?

אבל גם את אומרת שהשש כיתות זה לא מחר בבוקר.

זאת אומרת, אם את אומרת ככה שהבית-ספר הוא פסול.

שווה להשקיע 400,000 שקל לכמה חודשים? אני לא יודעת.

את יודעת שזה לא שווה להשקיע 400,000 שקל.

אבל אם ילד אחד יאבד את העין שלו, לא שווה כל הכסף הזה, על מה אנחנו מדברים? על חיי הילדים. שריפה אחת יכולה לקרות מחר בבוקר.

אני מציע שבעיות בקדימות אחת שבאמת יכולות לגרום לסכנת חיים יטופלו, אבל מעבר לזה, דברים שאפשר לחיות אתם מספר חודשים - - -

אנחנו כבר חודש בשביתה, אנחנו נהיה עוד שנתיים בשביתה.

אני בכל-זאת, אני מבינה את זה, מבינה את שאלת השביתה.

יש לי רק הערה אחת בקשר לסיכום. שלא יובן מהסיכום שוועדת החינוך תומכת בביטול בית-הספר כליל ואיחוד שני בתי-הספר.

לנו אין עמדה בנושא הזה. משרד החינוך הבהיר שזה התנאי, אחרי זה יירצו להיאבק בזה?

ההורים לא מסכימים.

זה בבדיקה.

אדוני, אם אתה לא, אני מאוד מצטערת, איזה מין.

גברתי תיתן לי רק שתי מילים?

לא, אני מצטערת. אני חייבת ללכת. אתם אחרי זה מוזמנים להישאר ולדון. הדו"ח הזה יוגש אלינו, יישלח אלינו. תוך שבועיים. שבועיים. השיפוץ של בית-הספר, אני כן ממליצה, אם משרד החינוך מוכן להתחייב שהדברים ייעשו מהר, אז אפשר לבחון על שיפוץ בקדימויות. אני חושבת שנכון שהשיפוץ ייעשה במלואו ובמקביל ייבנו שש הכיתות הנוספות. ההורים כבר אומרים לנו שהם הולכים לנהל מאבק נגד איחוד בית-הספר, אז פתאום זה ייקח עוד שלוש שנים, שבהן זה כבר לא תלוי במשרד החינוך. ולכן, השיפוץ צריך להיעשות במלואו, כפי שהובטח כאן, 400,000 שקלים, גם דברים בקדימות אחת, גם הדברים שמאפשרים לימודים. במקביל, מתקיים כל הנושא של משרד החינוך. משרד החינוך מבהיר שבניית שש הכיתות הנוספות היא חלק מאיחוד שני בתי-הספר. אם ההורים רוצים להיאבק נגד זה, זה כבר נושא אחר, שלא קשור לזה שיהיה בית-ספר עומד ויהיה בית-ספר משופץ ומה יקרה בדרך, זה כבר המאבקים.

גברתי, הם יכולים לשפץ את בית-הספר, אבל מבחינת פיקוד העורף, בית-הספר לא ראוי להיות בית-ספר.

מאיפה אתה מביא את זה?

לפי הדו"חות. יש דו"חות.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:04.>