PAGE
21
הוועדה למאבק בנגע הסמים
26/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 82>
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ב (26 ביוני 2012), שעה 13:00

<עיריית רמלה - החינוך הבלתי פורמלי כמענה לבעיות האלימות הסמים והאלכוהול>

חברי הוועדה: >
טלב אלסאנע – היו"ר

>
קרן רוט-איטח - ממונה מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

אורלי שיפמן - מפקחת יועצים מחוז מרכז, משרד החינוך

אילן שמש - מפקח ארצי קידום נוער, משרד החינוך

שלמה כהן - מפקח מחוזי בשירות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה

שלומי שגיא - סנ"צ, מפקד תחנת רמלה, המשרד לביטחון פנים

דני שחר - מנהל תכנית עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול

עופרה הילה מתתיהו - מנהלת תחום חינוך בלתי פורמלי, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול

סוזן בן עזרא - מנחה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

הלנה הבר - מנחה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

ז'אנה אבייב - רכזת מניעה והסברה ליוצאי חבר העמים, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אהוד אורטל - ראשד מדור בכיר יחידת מבצעים, מטה סמים, מכס

יואל לביא - ראש עיריית רמלה

עופר תודר - מנכ"ל, עיריית רמלה

איילת כהן - מנהלת אגף חינוך ונוער, עיריית רמלה

רוני ברזילי - דובר, עיריית רמלה

אמיר וידר - מנהל המחלקה לתכנון אסטרטגי וקליטת עלייה, עיריית רמלה

אילנה שנבל - מנהלת מח' רווחה, עיריית רמלה

אריה בור - מנהל תכנית עיר ללא אלימות, רמלה

עידן גונן - מדריך מוגנות, עיר ללא אלימות, רמלה

קאיד אלקצאצי - ע"פ של ח"כ טלב אלסאנע

אוריאנה אלמסי - חוקרת, המרכז למידע ומחקר של הכנסת

אסף דורון - דובר הוועדה

בת שבע פנחסוב

ס.ל., חבר המתרגמים
<עיריית רמלה - החינוך הבלתי פורמלי כמענה לבעיות האלימות הסמים והאלכוהול>

צהריים טובים. זה לא ביקור ראשון שלך בעיר.

יש לי נציגות מכובדת בעיר.

יש כאלה שיודעים מזה, יש כאלה ש- - -

יש לי אחות כאן.

לא מדברים על זה. יתחילו לעשות לה פרוטקציה פה ואני לא רוצה.

לא, יש ניגוד עניינים, למען גילוי נאות.

לא, היא בזכות עצמה מוערכת פה מאוד. באמת יש לה המון זכויות.

אני מציע שלפני שאני אתחיל את הסקירה, תציגו את עצמכם.

(סבב נוכחות).

אני, אדוני, אחסוך ממך את כל הנתונים בעיר. 37,000 תושבים, מתוכם כ-17,000 ערבים, בתוך המספר הזה 4,000 נוצרים, ועוד פרט או שניים ואנחנו נרוץ לתוך המצגת.

הקונספט שעומד מאחורי כל פעילות הנוער, פעילות הקיץ שלנו, הפעילות לאורך השנה, זה שבעצם יהיה רצף שנשלט על המספר הרחב ביותר של ילדים ובני נוער לאורך היממה, כי בסך הכול הם שוהים בבית הספר בחינוך הפורמלי סדר גודל של 15% מזמנם השנתי. שלא יתפסו אותי עכשיו במילה, כי על פני היממה זה נתפס כשבע-שמונה שעות מתוך ה-24, אבל בהתחשב בכמות הימים שסך הכול עובדים במשך השנה, אנחנו מדברים על בערך כ-15% ופחות מכך שהם נמצאים תחת ההשפעה של החינוך הפורמלי ואנחנו מנסים להשפיע עליהם יותר מתוך תפיסה, שיכול להיות שהיא שגויה אבל זו התפיסה המקובלת, שככל שהם נמצאים תחת פיקוח, שליטה, הנהלה, הכוונה שלנו, רמת האלימות, רמת הוונדליזם בעיר יורדת. אתה תראה פה פעילות ענפה מאוד, מגוונת. יכול להיות שאפשר לעשות יותר, כל דבר נעשה במידתיות שהיא נגזרת של סך המשאבים שעומדים לרשותנו ביחס למעטפת הצרכים והדרישות שהיא הרבה יותר רחבה מסך המשאבים שעומדים לרשותנו.

בעיר בסך הכול, בגילאים שאנחנו מדברים עליהם, אני קופץ ישר לתוך הנושא כדי שיהיה גם זמן להתבטאויות ולהתייחסויות של אנשים, אגב, כל מה שאני מציג פה לכבודו יש לו באופן מסודר, כך שאני מקווה שיש חפיפה בין מה שנתנו לך לבין מה שאני מציג, אבל אנחנו מדברים על סדר גודל של 8,100 בני נוער בגילאים המדוברים ואם אתה רוצה לדעת את הנגזרת של כמות הילדים, נדמה לי שיש 2,700 ילדים בגיל הזה. לא טעיתי, 2,673. כיצד העסק הזה עובד? אצלנו, ותיכף תראה שני שקפים נוספים שממחישים את זה, מעורבים כמעט כלל משרדי הממשלה. אתה רואה כאן לפי היושבים כאן, זו נציגות קבועה, משרדי הממשלה שותפים, ולא במקרה נמצאים פה גם אגף החינוך וגם אגף הרווחה ונגררות של פרויקטים, חלקם פרויקטים לאומיים, חלקם פרויקטים של משרדי ממשלה, יש פה מערך פעילות עצום. אתה רואה את כל השותפים, מצד שמאל אתה רואה את גורמי המדינה, מצד ימין את כל תנועות הנוער, עמותות כאלה ואחרות שנוטלות חלק, נניח עמותת עלם שפה מורגשת, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, יש פה תכניות ופרויקטים לאומיים כמו 'עיר ללא אלימות' או תוצאות של ועדת שמידט, ואנחנו רואים פה את החבר'ה שהם פנימיים שלנו, כל הגופים הפנימיים.

איך השיטה עובדת? לקחתי שני שולחנות עגולים, כי העסק עובד בשולחנות עגולים, כמובן שלכל נושא יש ועדת היגוי, אבל לקחנו פה במקרה את תחום ההתנדבות, אתה תראה אחרי זה שיש כמות גדולה מאוד של נוער שמשולבת בפעילות התנדבותית. נגיע לפירוט של זה. אתה יכול לראות שהכול יש פה, מסביב לשולחן העגול הזה, כתוצאה מכך כל אחד מכניס את השיקולים שלו, מפעיל איזה שהוא וקטור כדי שפעילות כזו או אחרת תקבל את הביטוי שלה במסגרת התקציבית שעומדת לרשותם.

איפה הקהילה נמצאת בתוך השולחן העגול הראשון?

תיכף נראה את זה בתוך קידום הנוער.

מה יש לנו פה בעיר קודם כל? אתה יכול לראות מגוון עצום של תנועות נוער. אגב, גם במגזר הערבי זה משולב. נניח אתה לוקח את תנועת הנוער העובד והלומד, מראש זה אינטגרטיבי, יש גם את המגזר הערבי, ואתה יכול לראות פה את השומר הצעיר שזה טהור על בסיס של ערבים בעיר. בסך הכול כ-909 חניכים בנקודת הזמן הנוכחית שפעילים בתנועות נוער. אנחנו תיכף נראה עוד מועדוני נוער, זה לא הכול, מנסים לתת להם ערכים ושילמדו לחיות כבני אדם וכמובן שהאלימות היא לא חלק מההגדרות האלה שמניתי קודם, אלא הם צריכים להיות מרוסנים, לכבד אחד את השני, לכבד את השונה, וכל הערכים שאנחנו מטיפים להם ואנחנו מקווים שאנחנו גם מצליחים להקנות. אתה יכול לראות גם את הצופים האורתודוקסים פה, שזו תנועת נוער שהיא בסיס הכנסייה האורתודוקסית יוונית, שיש לה פה בית ספר, עמותה שמפעילה בית ספר. אגב, לא כל הילדים הם נוצרים, יש פה גם ילדים מוסלמים בתנועת הנוער של הצופים.
תכניות הקיץ – תיכף אני חוזר עוד לפעילויות, אני הולך לתת קצת דריסת רגל לכל התחומים. הקיץ הוא בעייתי. באין חינוך פורמלי אני צריך להעסיק יותר זמן והנוער מחפש את פעילויותיו בשעות הלילה המאוחרות, אז אנחנו מתאימים את עצמנו לפעילויות לילה. הרבה פעילויות מתחילות בשעות הערב וחלק מהפעילויות נכנסות בכלל לחצות. פעילות ספורט, כל המגרשים מוארים, חלקם מאורגנים, חלקם סתם פתוחים, גם הופעות של אמנים, כל מיני דברים כאלה אנחנו מרכזים לפעילויות לילה. גם פה, דיברתי על פעילויות ספורט מחצות.

קייטנות, יהיו פה 3,000 ילדים שיהיו פעילים בקייטנות מכל הסוגים, מכל הגוונים. אגב, הרוב במחירים הוגנים מאוד, אין להשוות את המחירים אצלנו למקומות אחרים. אנחנו מדברים על סדרי גודל של 900 שקל ל-18 ימי קייטנה, מתוכם בין 9 ל-11 ימים יוצאים החוצה מתוך העיר לפעילויות במה ילדים אוהבים, אוהבים ימית 2000, שיילכו לימית 2000, אוהבים דבר כזה או דבר אחר, יוצאים החוצה.

יש ציפורי לילה – רק המושג הזה כבר מעיד שיש פה פעילות שהיא לשעות הערב. אמרתי, עמותת עלם שעובדת מראש בשעות הערב, אז היא כמובן עובדת קצת יותר. וכמובן מופעים, לא רק סטנדאפיסטים אלא מופעים מכל הסוגים. אחת לשבוע יש סטנדאפיסט תורן מתוך התכניות הידועות, אם אתה צופה בהן, בערוץ 2 או בערוצים אחרים, שהנוער אוהב אותם, שיקבלו אותם. חלק בתשלום, חלק חינם.

אנחנו התחלנו את אירועי הקיץ ב-20 לחודש באירוע יפה, שגם מבוגרים השתתפו בו, של מאור אדרי יחד עם רדיו לב המדינה, 91FM, שבאמת התיש אותנו, אבל התגובות היו חיוביות, אבל זה התיש אותנו כי זה היה מלא אנרגיות.

מועדוני נוער – אמרתי שאני חוזר, יש לנו, אתה יכול לראות פה, ארבעה, תיכף תראה עוד שניים שאנחנו נציג. הרעיון המרכזי של המועדונים זה פינות ישיבה, תחומי העשרה, פעילויות במסגרת הקבוצה החברתית, שוב, שזה ערכים, נורמות בחברה, בנייה של קבוצות או בנייה של מנהיגות. כל הדברים האלה הרעיון המרכזי הוא מניעת שוטטת וחוסר מעש, כי אתה יודע, השעמום מגלגל אותך לדברים לא- - -

לגבי התכנים, התכניות, שמריצים במועדונים, יש את הפיקוח?

יש. אנחנו מחזיקים פה מדריכי נוער, כאלה שמנהלים את המועדונים על בסיס קבוע.

יש מועדון שנוגע גם למגזר הערבי, מתוך הארבעה?

יש, מועדון השלום, לדוגמה.

איפה זה? באיזה שכונה, באיזה מקום?

הוא במקרה בעיר העתיקה, אבל יש לנו גם מועדון בג'ואריש, עם הפועל תל אביב, שהוא מועדון כדורגל.

לא כדורסל?

כדורסל. חוץ מהכדורסל שמיועד לאליפויות אירופה, יש לנו גם כדורסל בתי ספר וכדורסל- - -

אבל ברמלה אין כדורגל מתפתח.

יש לנו. אנחנו קבוצה שאולי אתה רוצה למחוק מהזיכרון, אבל זו קבוצה שנקראת בית"ר.

איזה ליגה?

ליגה לאומית, בית"ר תל אביב רמלה זה אנחנו. אנחנו באמצע הטבלה היינו בשתי העונות האחרונות, עזרנו לבני לוד להגיע למעלה, אני אומר באמת 'עזרנו', נתנו לפועל רמת גן 3-0, על התנהגות לא ראויה, כדי שחברים שלי, הם באמת חברים שלי כי התחום הספורטיבי מאחד ומלכד, גם לאבו סובחי וגם לאזברגה הלודאי, ג'ומעה, עזרנו, הם הגיעו לגמר.

יש לך נציגים גם כאן, אזברגה יש גם ברמלה.

כן. דווקא אזברגה בלוד הוא יותר טוב. ג'ומעה אזברגה הלודאי, הוא לא צריך הרבה מהמערכת הציבורית, הוא גם משקיע הרבה כסף ונותן מכיסו.

יש מועדון שלא הזכרנו עוד, אנחנו פותחים אותו, מועדון גולני. שוב, הכול בסיס של פעילויות. חלק זה אמנות, חלק זה ספורט, חלק זה שירה, בכל המקומות האלה.
יש גם חוגים על בסיס פרטי שאנחנו יצרנו את התשתית. נניח חוגי דרמה וחוגים אחרים, או ריקוד או ג'ודו, או כל מיני דברים כאלה, זה לא מופיע פה, זה מופיע במסגרת המתנ"ס, אבל כמובן שכל זה הוא מכלול אחד שלם. אני לא יכול לעבור על כל הפריטים, אבל אני אומר לך, יש פה פעילות ענפה של האנשים.

נט"ע (מצוינות טכנולוגית לנוער) – זו תכנית שמצאתי לנכון להדגיש לפניך. זה 35 ילדים בשנה, ביחד עם חברת סיסקו העולמית, קרן היסוד, מלמדים בתכנית של ארבע שנים, שלוש שנים זה לימודי טכנאות תוכנה של חברת סיסקו העולמית ושנה רביעית זה שירותים לקהילה, באחזקת מחשבים, בקשישים, גם במערכת של מוסדות החינוך, כל מיני דברים כאלה. ב-35 בני נוער שנבחרים יש ייצוג למוסלמים, של נוצרים, של עולים חדשים וכמובן של ותיקים, ביחס שהוא קצת יותר טוב מאשר היחס באוכלוסייה.

50% ערבים.

פחות מ-50%.

למרות שיש 35% בגילאים האלה ערבים, לדעתי זה 50%.

בסוף ההכשרה הוא מקבל תעודת טכנאי, זאת אומרת אתה מקצוען לכל דבר ועניין, אתה יכול לקחת, גם לעשות עבודה על החומרה, על המכשירים עצמם, אבל בעיקר לדעת לתחזק את שירותי התוכנה של סיסקו העולמית, שזה דבר שמשרת אותך, אלה חברות רב לאומיות, לא בינלאומיות אלא רב לאומיות.

ספציפית בנושא הזה, אנחנו נראה פה רשימה של איזה עשרים תכניות וגם מפגשים וגם סדנאות, גם הרצאות, גם בתחום הפורמלי וגם אחר הצהריים, כשאנחנו מנסים, פשוט מנסים להתמודד במסגרת כל התכניות שקיימות בארץ, בעוד תקצוב שלנו שהוא מעבר למאטצ'ינג, כדי לתת לעניין הזה את המשקל שצריך לתת לו, כי החברה נמצאת באיזה שהוא תהליך של אלימות הולכת וגוברת. כמחוקק, אני אומר לך ממה שנקרא מחוויותיי האישיות, אנחנו לא שמים גבולות היום בשום נושא, לא בבתי הספר- - -

בשביל זה אנחנו מדינה ללא גבול. אין גבולות למדינה.

אני לא אגרר למקום הזה. לי יש גבולות מובטחים. אני צוחק. אתה צודק, זו הערה עניינית, אנחנו מדינה ללא גבול, אנחנו לא תוחמים לאף אחד במדינה הזאת את הגבולות וזו התוצאה של החינוך שלנו. לדור שלי היו גבולות, היה לו גם רספקט הרבה יותר רחב להורים, ילד לא התלונן במשטרה על הוריו, סמכות הורית הייתה סמכות הורית. אני צוחק על הצבא שעכשיו ועדי ההורים מעורבים ומתערבים בכל נושא, וגם במערכת החינוך. יצא לי לדבר על מעורבות והתערבות באחד הסימפוזיונים ועשינו את ההבחנה, מעורבות זה דבר חיובי, מעורבות שבאה לטובת הכיתה, לטובת בית הספר, היא מתבקשת, אם יש הורה שיודע לתת הרצאה על משהו שאף אחד מאיתנו לא יודע לתת, אז למה שלא נביא את הילדים לידי ידע רחב יותר או עמוק יותר בתחום שהמערכת הבית ספרית לא יודעת לתת אותה, אבל כשהוא בא ומתערב למה המורה מדברת עם הבן שלו כך, או למה היא לא מענישה ילד אחר, זה, שוב, תחום ללא גבולות. אתה חייב לתת להורה לכאורה להיכנס לתחומי בית הספר ולהשפיע, אבל הוא בא ומבזה את המורה בפני כיתתו. אלה דברים ברמת התערבות שהיא אסורה. אין לנו גבולות לתחומים האלה, דברים לא מוגדרים. אנחנו מנסים, אני יודע עד כמה זה עוזר? בתוצאות, הסטטיסטיקה המשטרתית מוכיחה שיש השתדרגות, זאת אומרת יש ירידה ברמת השימוש בסמים, יש ירידה ברמת המסחר בסמים שהיא ודאית, היא ניתנת לבדיקה, יש ירידה בעברות רכוש, יש הישגים בעוד הרבה תחומים, אתה רואה פחות מסוממים ברחובות. זה מאוד פשוט, מי שמעיף מבט לאחור של עשר שנים לעומת הימים האלה, אתה נתקל בתופעה הזאת פחות ופחות. גם הפעילות ההסברתית, שהיא לא עיריית רמלה, אלא נושא של שימוש באלכוהול, או אם שהשתמשת באלכוהול, שיהיה לך נהג מראש, נהג מחליף, אתה לא נוהג באוטו כשאתה שיכור, אז יש לך תאונות שמעידות על ההיפך, אבל אני יודע שבהתנהגות זה הולך ותופס, אנשים ששותים מפסיקים לנהוג, אתה רואה את התופעה של היערכות מוקדמת של בני נוער ומכאן אתה מבין שיש השפעה. לנו גם יש את כל האוטובוסים, לתל אביב לדוגמה, בימי חמישי, שמיועדים לזה, שלא תנהג באוטו. מראש, אתה הולך לבלות? יש רכב ציבורי שיחזיר אותך לעיר בשלום.
מה עוד? ליגת שכונות. נניח בכדורגל, שזה מתנהל פה. שוב, אם אתה מתעניין במגזר הערבי, אז הם מגיעים לגמר, הם יודעים לשחק כדורגל. ציפורי לילה – שוב, פעולות חברתיות לאורך הלילות.

ניידת עלם, סיירת הורים. אני חייב להגיד משהו על סיירת הורים, זו פעולה קבועה שנעשית לאורך השנה, של צוות של נציג משטרתי, נציג שלנו מהעירייה, נציגים של ועדי הורים, עושים סיבוב קבוע בכל מיני נקודות, מוציאים דוח, הדוח כולל גם מפגשים ושיחות שלהם עם בני נוער, פה היו כמה חבר'ה בגן הציבורי הזה, במקום אחר היו במגרש משחקים, תופסים אלכוהול, שופכים, מרוקנים את הבקבוק, שיחות על הרגשות שלהם, על כל מיני דברים כאלה. כותבים את זה בדוח, ישר מקבלים אינדיקציות על בעיות כאלה ואחרות בבית ספר מסוים שצריך להעביר, את האינדיקציה הזאת אנחנו מעבירים. גם החלטתי פעמיים או שלוש במהלך השנה לערב הורים, שהורה יידע שילד מסוים התנהג כך או התנהג אחרת. יש לנו גם מקרים שלקחנו ילד לתחנת המשטרה, קטין, הפיקוח העירוני יחד עם שוטר, או לא שוטר, לקחנו למשטרה ושהאבא יבוא ב-2:00 בלילה, שיידע שהבן שלו התנהג כך. אנחנו מוגבלים במה אנחנו יכולים לעשות לילד כזה, אבל אם אתה מביא את האבא, נוצרת שם כבר מערכת של התערבות. אנחנו לא רוצים לדעת את התוצאה, כי יותר טוב שיעשה את מלאכתו בתחום הפרטי, אבל אנחנו נהנים שיש תוצאה.

ההתרשמות הכללית היא שיש באמת ירידה ברמת האלימות ברמלה ויש שינוי. קודם היא הייתה תוספת כותרת בתחום הזה, יכול להיות שהנתונים, אחר כך נשמע, הם יותר- - - האם יש קשר בין הפרויקטים שציינת עכשיו לבין התוצאות האלה, או שזו פעילות של המשטרה באכיפה?

אני רציתי להעיר שתי הערות ואני חוזר לנקודה הזאת. נמצא פה אריה שהוא מדריך מוגנות ואחראי עכשיו על הפרויקטים של 'עיר ללא אלימות' ומייצג אותנו במפגשים בינלאומיים כבר. יש לנו מתחם של קרית חינוך, במתחם הזה, בשנה הראשונה של המצלמות ו'עיר ללא אלימות', אני חושב שכל פעם היינו צריכים להקפיץ ניידת, אחת לשבוע, משהו כזה?

כן.

התאיידה התופעה, אני מציג נכון? זה די נדיר שהם גם מוציאים את הסכסוכים הפנימיים או את האלימות הפנימית מחוץ לגדרות בתי הספר, מה שהיה שגרה, התארגנות של כנופיה, אני מדבר איתך על כנופיה של ילדים בני 14-12, כולל בנות. הדבר הזה התאייד. רוני, הדובר שלי, בכל מקום מנופף שהיה פעם פרסום של 'ידיעות אחרונות' על סטטיסטיקה ומחקר, בדקו במשטרה, שרמלה דורגה בנושא אלימות ל-1,000 מטר במקום 16 או 17, אז הוא ממש מרוצה, הוא מנופף בזה בכל מקום. אני אגיד לך משהו, אני ראיתי מי ה-16 לפניי, זה מדאיג אותי מאוד, כי אני לפעמים עובר בראשון לציון, אני עובר בנתניה, מסוכן.

אם אתה מגיע למצב כזה, זה טוב.

זה לא טוב.

שזה במקום אחר.

זה לא טוב, אני אומר לך, אני מודאג. כי אנחנו בסך הכול לא רק נושאים בטייטל של ראש עיריית רמלה, האלימות הזאת ברחובות והאלימות בחוף הים היא מטרידה, אי אפשר להגיד שאפשר לישון בשקט.

עכשיו לשאלה שלך. אני חושב שיש קשר. אגב, בכל דבר יש קשר בין התפוקות או התוצרים שאנחנו מקבלים לבין פעילות שאנחנו עושים. נלך אחורה, אתה זוכר שפעם היה אסור לנו לקטוף פרחים, נהיה אחרת לגמרי. אנחנו עכשיו בעיר נכנסים לעניין של טיפול באשפה, הפרדת אשפה במקור. אני מבטיח לך, תוך שנתיים, תהיה הפרדה במקור, תהיה מודעות. בכוונה אני הולך למקומות שאתה רואה את התוצאה שלהם, אתה רואה את התפוקה, אתה רואה פרחים, אתה תראה גם אשפה מופרדת. זה יהיה 90% אפקטיבי, זה יהיה 98% אפקטיבי? זה כבר פחות חשוב, אבל יש השפעה. מן העבר השני, מה שאף פעם אנחנו לא רואים זה שאם לא היינו עושים את הדברים האלה, עד כמה זה היה ממשיך להידרדר. היה לי פה מנהל בית ספר שהיה מדבר איתי על הדור החדש, הוא היה מדבר איתי במונחים שהדור החדש בערכים שלו ובהתנהגות שלו הוא על המדרגות הנעות בקניון ואנחנו רצים במעלה המדרגות הנעות, מנסים לחסום אותן. אז אם אתה לא עושה את הדברים האלה, אתה לא יודע עד איפה זה מידרדר ולאן זה יגיע, לכן באופן אישי, לא מחקרי, אלא תחושות, וגם נתתי לך עכשיו כדוגמה, אם לא היינו בקרית החינוך הזאת מפעילים הליכי מוגנות ומפעילים מערכת שיטור ומפעילים את התשתית הצילומית שמאפשרת לנו לתעד מקרה ולקחת אותו עם אחוז גילוי יותר גבוה לבית המשפט, או להורה, אז זה לא היה מגיע למצב שהתופעה התאיידה, כי היא הייתה קבועה. אתה רואה את זה בהרבה תחומים, חד משמעית. התחושה היא אמנם ברמה שרתית ולא ברמה מחקרית אבל התחושה היא חד משמעית, יש ירידה בכול. בסמים, אני אומר לך בוודאות, אין מסחר כמעט.

גם בתחום המסחר וגם בתחום השימוש.

כן, יש ירידה מאוד דרסטית. במסחר, היום אני מקבל הודעה אם יש תחנת סמים או משהו כזה, או מישהו משחק קלפים או יש חשד שמישהו פתח קזינו- - -

זה בא מהקהילה עצמה? שיתוף פעולה בינך לבין הקהילה?

אנשים היום מדברים על זה חופשי.

וזה לא היה קודם?

ממש אתה מקבל אס.אמ.אסים. זאת אומרת אם פעם היו רוצים לפגוש אותך כדי להגיד לך, היום הוא שולח לך אס.אמ.אס ואומר לך כתובת ואומר לך הכול. אתה מרגיש יותר ביטחון בלבטא דברים שאתה נגד, או שהמדינה או החברה היא נגדם.

נפתח את זה לדיונים או נמשיך בעוד כמה?

אם אפשר לקראת סיכום, כדי שגם ניתן לאחרים להתחיל את הדיון.

אני אגיד עוד משהו אחד, מנהלת מחלקת הרווחה פה, לאורך כל השנים, יש טיפולים לקבוצות סיכון כאלה או אחרות שמחלקת הרווחה מטפלת בהם פרטנית ואני חושב שמבחינה זאת יש המון פעילויות, יש את התוצרים, הם טובים. להגיד אם אנחנו יכולים לשבת על זרי הדפנה? אמרתי את זה באחד הפעמים לראש אגף חינוך ונוער אצלנו, הבעיה היא שאתה יכול להשקיע בעיר והם ישקיעו בעיר ויעזרו לך והרווחה תטפל והחינוך יטפל וכולם יטפלו, אבל בסוף הילד נוסע לריביירה בבת ים והוא נוסע למסעדה בתל אביב והוא רואה את האלימות, אז מה? המערכת העצבית שלו שונה, או הוא המרגיע הלאומי, הרמלאים פתאום יהפכו להיות המרגיע הלאומי? זה לא עובד ככה. זאת אומרת יש לך פה מסרים כפולים, יש לך את המסר החינוכי והעבודה, אני חושב האינטנסיבית, בתחום הזה ברמלה, מגיל צעיר מאוד, ומצד שני אתה נקלע לתוך אירועים כי אתה חלק מהחברה, ואת הסתירה הזאת לא כולם יודעים להתמודד ולהכיל, לא רגשית ולא קוגניטיבית, את המצבים המשתנים האלה. הוא לא יעמוד בצד כשהוא יראה שמתרחשת קטטה, זה לא האופי של הבית.

אני חושב שאפשר לסכם, כי יש כמה נקודות שרציתי להעלות בפניך- - -

בפני כל הפורום.

בפני כל הפורום, בוודאי, וגם התייחסותך.

אדוני חבר הכנסת, אני חייב להגיד לך, ברמלה אתה בא לוועדת היגוי, כל אחד מדבר פה.

כן. מאחר שמדובר בישיבה פורמלית של הוועדה למלחמה בסמים, שמתקיימת בעיריית רמלה, אז אנחנו יוצאים מתוך הנחה שכל התופעות השליליות, אם זה אלימות או שימוש בסמים, הן לא בעיה אלא הן סימפטום של בעיה, או לפעמים סימפטום של בעיות שמביאות לתופעות השליליות של האלימות ושל שימוש בסמים ואני רוצה להקדים ולציין, גם בתור מי שמבקר ברמלה, בעבר וגם עכשיו, אני מרגיש שיש שינוי. אני חושב שמבחינת הביטחון האישי, מבחינת ההרגשה, מבחינת ירידה ברמת האלימות, זה שינוי משמעותי לחלוטין, מה שהיה לפני שנים ומה שיש היום. אני מקווה שזה יימשך והמצב יילך וישתפר, אנחנו גם משווים למקומות אחרים שביקרנו בהם ואנחנו שומעים חדשות, ולכן מגיע יישר כוח לכל הגורמים שפועלים בתחום הזה של התמודדות עם אלימות שהביאו לתוצאות הטובות. גם מבחינת העיר רמלה, בשנים האחרונות הכול משתנה, רואים שכונות, רמת פיתוח, אבל יש בעיות מבחינת המגזר הערבי, התחושה שרמת ההתפתחות או הפיתוח והתשתיות לא משתנה בקצב שזה חל בכלל העיר רמלה. זאת אומרת אם אנחנו משווים איפה הייתה העיר ולאן הגיעה ועושים השוואה בשכונות הערביות, איפה הן היו ולאן הגיעו, רואים שהפערים הם גדולים, בעיקר הבעיות, אם זה באלימות או תופעות של סחר או שימוש, לצערי זה נמצא במגזר הערבי. אנחנו רוצים שזה ייעלם וייעלם בכלל בכל העיר רמלה, לכל תושביה. מה העירייה עושה כדי לפתור את הבעיות של מצוקת הדיור, בעיות חברתיות שקיימות שיש להן השלכות על תופעות שליליות של אלימות- - -

צריך לחזור.

כי אתה התמקדת בנושא שהוא חשוב, העניין של החינוך הלא פורמלי, אבל אם אנחנו נכסה יריעה של העיר רמלה, על כל תושביה, ההתפתחות שלה, שכונות, מגורים, מה הולך, מה העירייה מתכננת גם בתחומים האלה.

אני אדבר קצת על תשתיות פיזיות וטיפול במגורים בשכונות. נתחיל בג'ואריש וזה נכון גם לגן חקל. העירייה מצויה עכשיו בשתי תכניות הרחבה שסיימו את תהליכי ההפקדה שלהן בוועדה המחוזית, גם הרחבה בג'ואריש וגם הרחבה של גן חקל. לא פשוט להתמודד בוועדות המחוזיות, בין היתר משום שנניח בג'ואריש, כבר גמרנו את כל ההליך, פתאום בדיון, שהעירייה לא נטלה בו חלק, מ"ח 170/3, אדוני יכול לבדוק את התכנית הזאת, פתאום החליטו שאין תכנית ביוב בג'ואריש. לא שאלו אותנו, אף מהנדס מהעיר לא השתתף בדיון. רצנו- - -

אתה חבר קבוע בוועדה המחוזית.

היום לא, אני כבר הרבה שנים לא. זו ועדה שלא מטפלת בבעיות, אז אני לא אהיה במקום שלא עובדים בו, רק מתלבטים ורק מתדיינים, אפשר לחשוב שאלה תכניות אורבניות, בונים פה את שיקגו, דאון טאון מנהטן, לא יודע מה הם עושים שם בוועדה המחוזית. יש להם שם צפרדע של נחל פולג, התקשרתי במקרה לביולוג הראשי של האוניברסיטה העברית, שאלתי אותו אם יש צפרדע בנחל פולג, כי בוועדה המחוזית דנים עליה, הוא אמר לי, לא, הוועדה עוד לא מצאה את זה. אתה לא מבין איזה- - - אם יום אחד אני אכתוב ספר על הוועדות המחוזיות, זה פשוט אחד הדברים ש- - -

יש לך את הדיון בעניין של כל השינויים בחוק התכנון והבנייה בכלל מבחינת המבנה וגם הוועדות וגם לוח הזמנים, מתי מתחילים ומתי מסיימים.

אני כחבר בחברה הישראלית מתחנן, אל תכניסו חוק תכנון ובנייה חדש, אל תכניסו, תישארו בישן. אתה יודע מה טוב בישן? כבר יש פסיקה כמעט על כל סעיף, כי בחדש כל עורך דין של כל צד מתדיין יבוא ויגיד 'זו הפרשנות שלי' והשני יגיד גם, תחכו עכשיו- - -

לפסיקה חדשה.

כן, שבית המשפט המחוזי בבאר שבע יאמר את דברו, הוא יגיד א', בית המשפט המחוזי בנצרת יגיד ב', ואחרי כן נחכה עוד כמה שנים שהבג"צ יגיד מה שהוא יגיד. אתה תוקע את כל מערך הבנייה- - -

יש לך משהו נגד עורכי הדין? הם צריכים להתפרנס.

לא, אני אומר לך רק על התהליך.

אבל אחד היתרונות הוא שיקבעו לוח זמנים מתי מתחיל. היום יש סוגיות אין סוף, אין מגבלה של זמן.

תתקן את החוק של שנת 65', אל תביא חוק חדש, כי בתיקון של החוק הזה יש כבר פסיקות על הכול. אנשים לא מבינים שכל המדינה הזאת תלך בסוף לבית המשפט, שאלה יכריעו. מי מכריע? בלי שיש פה אחד מעורכי הדין, הם לא בחדר, הגוף האקדמי היחיד שמתעסק כל היום בשינון זה הגוף המחליט המנהל את המדינה, לא מינהל עסקים או כלכלה או דברים כאלה, הכול בסוף בא לבית המשפט, שכל העסק שלהם זה שינון, מה כתוב בפסיקה הזאת, מה כתוב בפסיקה הזאת, מה התכוונה הפרשנות לחוק הזה, מה כתב וינוגרד ומה כתב השני. מה זה מעניין אותנו? תבואו, נעבוד פה קצת, כל היום משננים. אני אומר את זה בשיא הרצינות. אגב, לפעמים משננים חוק שחוקק לפני 40 ו-50 שנה, שהוא לא חזה את ה-50 שנה אחרי ועדיין הוא הקובע ולפיו פועלים ואין גמישות ואין כלום, ולזה תוסיף תהיות של כל מיני אנשים, ככה פתאום מתעורר עם תהייה, אומר לך פתאום. עדיף להישאר בחוק הקיים, מי שרוצה את חוק המרפסות לא חווה חוויה של ועדה מחוזית מימיו, הוא רוצה הפרטות והוא רוצה כל מיני דברים בומבסטיים ובסוף הפריטו את הנמלים, הם לא הופרטו, אבל אנחנו משלמים מחיר יותר יקר על ההובלה היום. אני יכול לתת לך דוגמאות ממאתיים דברים שכאלה, אף אחד לא עושה חקר לאחור.

אבל אני רוצה לחזור. אז מ"ח 170/3, אף אחד לא משתף אותנו בדיון, פתאום אומרים שאין תכנית ביוב. עד שהם מפרסמים את הסיכום שלהם, גם לוקח שלושה חודשים, מה שאתה פה בוועדת משנה מפרסם מחר בבוקר, בוועדה המחוזית שלושה חודשים עד שמפרסמים את זה. אתה הולך, אתה אומר להם, 'רגע, חבר'ה, מה קרה לכם? אין תכנית ביוב?', 'מה, יש תכנית ביוב?', 'נגיש לכם נספח', תגישו, אל תגישו, תביא להם חדש, אל תביא להם חדש, עוד חצי שנה אבדה. אחרי שהבאנו להם, אמרנו להם איזה מן סעיף זה, שנה בזבזנו, התחילה ההפקדה מחדש כי היה כאילו עכשיו נספח שלא היה בהפקדה הקודמת. אבל גמרנו את ההרחבה שם, גמרנו הרחבה- - -

ההרחבה הזו, בכמה בערך דונמים מדובר?

היום בשתי ההרחבות מענה לגידול הטבעי, מענה של עשרים שנה, ובלי לקחת בחשבון- - -

גן חקל א' או ב'?

ההרחבה תהיה ב-ב'. כל השטח שבין שורת הבתים לבין כביש 40. אתה מכיר את זה. כל זה, שם גם צמודי קרקע, בג'ואריש גם נתנו קצת קומות, כי בלאו הכי בג'ואריש זה כבר כולל ארבע קומות, מחר בבוקר יגיעו לקומה חמישית, אז אם כבר עושים, אז מראש, נעשה את זה מתוכנן, מסודר.

מה עם תכנון בית ספר תיכון שם?

יש גם בית ספר תיכון. יש פרוגרמה של 18 כיתות.

יש לך הערכה של זמן?

איך שאתה בא, טאק, יש כסף.

איך?

יגאל צרפתי שומר לנו את הסכום, יש פרוגרמה.

משרד החינוך אישר את הצורך, אתה בא עם התב"ע (תכנית בניין עיר).

רק התב"ע, רושמים ויוצאים לדרך.

ויש הערכה לגבי התב"ע, מתי תהיה?

כל רגע. אם אדוני ירים טלפון לממונה על המחוז זה יעזור לנו מאוד, כי אנחנו באמת משחיתים זמן והתב"ע זה מ"ח 170/3, השחתת זמן סתם. פתאום אין נספח ביוב. יש מערכת ביוב עשר שנים, בתקופה האחרונה גם החלפנו שם צינור, היו בעיות והחלפנו שם צינור, בארבעה-חמישה חודשים אחרונים תאגיד המים החליף שם צינור ביוב ענק. אז גם לג'ואריש וגם גן חקל יש תכניות הרחבה.

מעבר לזה אני איש בשורה. היה לנו מאבק עם המינהל ובמאבק עם המינהל אנחנו סיכמנו שתהיה הערכת שמאי על הקרקע בג'ואריש וישלמו 12% מהערך השמאי של הקרקע כהחזרת הזכויות, כבעלים על הקרקע בג'ואריש. נגמור את ג'ואריש, נוכל עם אותו הסכם ללכת לגן חקל. אני אומר לך, כולם יודעים את זה מהמנגנון המקצועי הפנימי, אני אמרתי שזה מבחינתי ייהרג ובל יעבור, אני רוצה שמקום יישוב אחד ערבי במדינת ישראל לא יוכלו לבוא ולהגיד שאין לו היתרי בנייה, לא מוכן, אני רוצה לגמור את זה. אנחנו נלחמים על זה, חתמתי על התב"ע שם כשהייתה תמונת מצב ב-95' עם פואד, שהיה אז שר הבינוי והשיכון, ואני רוצה שזה יקרה. נלחמנו במינהל, הגענו לשמאות ו-12% משלמים על ערך השמאות, שזה, אתה יודע, מחיר יותר מהגון. המינהל רצה שכל אחד יבוא ויחתום לי פה, אמרנו, 'רגע, לא מקובל עלינו', כמו שנניח חממי, הלך ובנה 500 יחידות, או מצלאווי בנה 500 יחידות, נתתם לאחד הסכם פיתוח, תנו לאחד הסכם פיתוח, הוא יבוא ויישב עם כל אחד ויגמור עם זה, תשימו צוות מנהלתי שיגמור את העניין הזה. הדבר השלישי היה מה הזכויות שלנו, מה העירייה מקבלת או לא מקבלת. היו לנו דיונים, בסוף היינו צריכים לבצע צו הריסה על שני בתים, אחד ממשפחת ג'רושי, אחמד, שהוא בנה עוד קומה, והשני היה משפחת אלוגרה, סאגר אלוגרה. הייתה לי בעיה עם סאגר אלוגרה על המדידה, לדודו הרסנו את הבית ונוצרו ספקות ביחס לתב"ע שהייתה בתוקף כשאני נתתי הוראה לשנות אותה. הייתה תב"ע של כביש טבעתי, אני נתתי הוראה ליישר את התב"ע ולהגדיל את התחום של התצ"ר (תכנית לצרכי רישום), מה שהיה ב-95' תצ"ר, שהוא תמונת מצב וליישר ולאפשר מגורים בהרחבה נוספת בחלק הצפוני של ג'ואריש, לא רק בחלק שתחום על ידי 431. היו פה בבית משפט השלום, פעמיים דחיות, אנחנו ביקשנו זמן לאפשר לבן אדם להסדיר את הזכויות שלו בקרקע, לא הסתדר, לא הסתדר, אמרתי לו, 'תשמע, לך לבג"צ'. יחד עם אחמד ג'רושי הם מימנו בג"צ, את כל החומרים שכתבתי לאורך השנים על המינהל הם הגישו לבג"צ. בג"צ אמר למינהל מקרקעי ישראל, 'תסתדרו'. לפני שבועיים בערך חתמנו על ההסדר עם המינהל שהם לקחו על עצמם את האחריות של ההשקעות שלנו, כי מה אנחנו באנו ואמרנו? אנחנו לא הולכים לתושבים, לתושבים אין זכויות, אני לא יכול לבוא אליהם, אני יכול לבוא למינהל שהוא בעל הקרקע, כלחץ על המינהל, 'תשלמו לי את ההשקעות בביוב, במים, אתם הבעלים'. לא רצו לשלם, אמרו לי 'אנחנו לא הבעלים', אמרתי לו 'מה אתם לא בעלים? אז מי הבעלים? אתם חייבים להגיע להסדר', ואנחנו הצגנו את עצמנו בבג"צ שזה מה שאנחנו רוצים, ועכשיו הפרקליטות הגיעה להסדר איתנו וההסדר איתנו, שנחתם גם בהחלטת מועצה, יוצג בבג"צ ויבוא סוף לעמדה של המינהל שמנעה עד היום לגשת ולסדר ולהקים צוות מנהל, יעבור בית בית, או משפחה משפחה, לא יודע, יקפצו מבית לבית, אני לא יודע איך יסדירו את זה, אבל אני מעריך שבהליך של שנה-שנתיים יכולים לגמור את העניין הזה ולכל אחד יהיו את הזכויות שכן הוסדרו ב-52' או כן נרשמו ב-52', אחת ולתמיד, ב-12% של עלות הקרקע. יוכלו להגיש בקשות, בקשה להיתר צריכה להיות חתומה על ידי בעלים או בעלי זכות חכירה בנכס, עד היום העירייה לא יכלה לטפל בשום היתר בנייה. עכשיו שאנחנו עוברים את המצוקה הזו, אנחנו יכולים לטפל בהיתרי הבנייה.

זו תקנה בחוק התכנון והבנייה, שצריך לקבל את ההסכמה של הבעלים, של המינהל.

כן, אני חייב שמישהו יהיה חתום.

צריך לדעת עוד דבר אחד, שזה לא רק הסיפור שהם לא מוסדרים, יש גם בעיה קשה עם העניין של החשמל- - -

אני אסביר את זה. עוד מאבק מול היועץ המשפטי, יהודה זמרת, של משרד הפנים. הייתה לנו דלקה לפני שנה, שנשרפה אישה עם שתי בנות שלה, חידשנו את המאבק, באנו ואמרנו להם, 'חבר'ה, יש לנו ועדה פנימית מ-2005, עם היועץ המשפטי, לא ישבתי בוועדה, בואו תאפשרו בית, גם אם אין לו היתר, אבל הוא קיים, תן לו חיבור חשמל נפרד', אז יהודה זמרת התנגד, כי כתוב שמי שאין לו היתר בנייה, אי אפשר לחבר אותו לחשמל, למרות שבבתים חיים כבר שלושים וארבעים שנה. ויכוחים מפה עד להודעה חדשה, אי אפשר היה לצאת מזה. מה הבעיה בפועל? לבתים מסוימים יש מונים, אז בבתים האלה חיבור החשמל נעשה לבתים האלה והם גם יכולים להגדיל, נניח במקום שיהיה 20 על 3, תלת פאזי, יכולים להגיע ל-80 כפול 3, תלת פאזי, ואז לקחו מהמונה הזה, זה לקח והשני לקח והשלישי לקח, אבל כל אחד התחיל להתווכח, 'אני לא צרכת', 'אני לא הפעלתי דוד כל החורף', 'אני לא הפעלתי חשמל כל הקיץ', 'אני לא הפעלתי מזגן כל החורף', כל מיני, וזה מביא לאלימות. רצינו לפתור את העניין, לא הלך, אז גם העניין הזה, כמו שעופר אומר, ייפתר בדרך הזאת, כי מרגע שיש לך היתר ואתה יכול להוציא את ההיתר, אתה יכול גם לעשות חיבור חשמל ואז החיכוך הזה בין האחים או בין בני דודים ייגמר אחת ולתמיד. יש לזה הרבה יתרונות. אנחנו מחכים עכשיו, הגשנו את המסמך יחד עם המינהל כדי שיוכלו לטפל בעניין הזה.

אני אגיד עוד משהו על תשתיות פיזיות. אנחנו עושים שם גני ילדים, אנחנו עושים שם בתי ספר, אנחנו עושים גני משחקים, אנחנו הולכים לעשות מגרש דשא סינתטי בג'ואריש ואני אגיד לך גם את המניע שלי. אני רוצה שהילדים בשכונה יהיו בשכונה, קודם כל שיהיו תחת פיקוח ולא הרגשת חוסר ביטחון ולא שטלב יבוא ויגיד לי 'לא שוויוניים', לא רוצה, אני רוצה להוכיח שאני שוויוני. מה הבעיה שלי? 4 מיליון שקל? אני אבקש מטלב שיעזור לי בתכנית החומש. אבל זה בערך העניין. בשביל מה? לא יותר טוב לי להסתובב חגיגי ושאף אחד לא יעיר לי הערות על הדברים האלה? ויש לנו את הדברים האלה, אני אחרי ויכוחים, יש לנו את השטח החום ויש לנו את כל הדברים האחרים ואנחנו גם עם תקציבים לעשות את הדברים האלה. אז יהיו בתי ספר ויהיה זה. היית אצל רבאב, בתיכון המקיף הערבי המשותף שהיה של רמלה-לוד ועכשיו הוא של רמלה?

כן, הייתי. לפני שנה היינו, הייתה מנהלת.

עכשיו יש מנהלת חדשה, רבאב, היא מטירה. תראה איך בית הספר נראה.

שמעתי שרמת ההישגים לא הגיעה לרמה של בתי הספר של- - -

אתה יודע למה? היא נלחמת בתופעת ההעתקות, היא לא רוצה העתקות, היא רוצה ילדים הישגיים והיא תחנך אותם להיות בעלי הישגים כדי שיוכלו ללמוד ולא ששלושה מורים לוקחים את הבן של זה ואת הבן של ההוא, מכניסים אותו לכיתה, זה הפתרון, והוא גם נכשל. גם את המורה שמכשיל אותם, הוא חושב שהוא יודע- - -

כל בית הספר היום הוא באחריותך?

כן.

בית ספר טכנולוגי יש?

אנחנו עכשיו עומדים לפתוח את המח"ק, עם רשת דרור.

יש בית ספר ערבי גם בנצרת, שהוא- - -

שוב, המניע, שילמדו.

זו ההשקעה הכי כדאית, מבחינת התוצאות. כמה אתה משקיע כאן ומה אתה מקבל בתמורה.

אנחנו יודעים את זה.

אנחנו גם ביקרנו בלוד, התחושה שמבחינת הקשר בין הקהילה לבין העירייה כאן יותר טוב מאשר הקשר עם הקהילה שם, כאן הקהילה יותר מלוכדת, אני חושב.

לא, גם פה יש לנו גאנם וג'רושי וזה, אבל יותר קל לדבר, יותר אס.אמ.אסים עוברים, אם יש בעיות אתה מקבל פידבקים, אתה יכול למתן, אתה יכול לרסן, אתה יכול לבקש שהתגובה לא תהיה קיצונית. יש הרבה דברים שהם יכולים ויש דברים שאנחנו לא מצליחים. האירוע האחרון שהיה במשפחת מוסרקי, אנחנו סימנו אותו, ידענו את כל הבעיות שהולכות להיות, כולם ידעו את העניין, הלכה הבחורה. שנתיים ליווינו אותה, שנתיים של- - -

התופעה מ-2000, המשפחה שם- - -

אני מדבר על המקרה האחרון.

זה היה בכפר יסיף, אני חושב.

כן. אז מהבחינה הזאת אני אומר לך, התב"עות מסדרות גם את בית הספר, אבל גם מסדרות ירידת לחץ ואפשרות של לבנות בנייה אחרת וכמובן שזה נותן מקומות למגרשי משחקים וכל מיני דברים כאלה. אתה נכנס היום לג'ואריש, כבר אתה רואה מתקן משחקים כמו שיש בכל שכונה. אנחנו בעד. עכשיו יש החרמות פנימיות שאנחנו צריכים להתמודד עם זה. יש לי תב"ע נוספת, איפה שהייתה המשפחה של קראג'ה, שיש לי סיכום עם המינהל שאת עשרה הדונם האלה אנחנו הופכים לשטח חום, בלי פיצויים, בלי כלום, הופכים אותו לגן ציבורי ולמועדון נוער נוסף שיהיה בשכונה. אני אומר לך, המניע שלי הוא 'תהיו בשכונה, אז אתם מפוקחים יותר טוב'. ושתיים, שלא יהיו טענות, בשביל מה אני צריך את הטענות? זה מוסיף לי משהו?

כמו שציינת גם, רוב הזמן אנשים לא נמצאים במערכת החינוך הפורמלית, אז ברגע שיש להם את המסגרות האלה, אז אפשר גם לכוון, אפשר גם לנווט, פיקוח על מה שמתנהל.

אגב, אם אתה נכנס לבית ספר ג'ואריש, הוא מודל להוראה באמצעות מחשב. תעשה טלפונים, תעשה בדיקה, אני אתן לך את הטלפון של נוואל, אם אתה צריך.

הייתי אצל נוואל, ביקרתי אצלה, יש לה בית ספר גדול, צריך לתת לו את האפשרות להתרחב.

מוציאים עוד גן ילדים משם, עכשיו אני מוציא עוד גן ילדים, כי בנינו גן ליד המתנ"ס, הוספנו גן נוסף ואז מתפנה עוד גן ויהיה עוד חדר לימוד, אבל רק בנייה של בית ספר זה יהיה הפתרון ההולם. ראית שם גינון, ראית שם את השיק, ראית שם את מגרש הספורט? ואם היינו מקבלים 10% ממה שלוד מקבלת, 10%- - - הנה, אני אומר לך עכשיו, תראה כמה, יותר משניים, יש פה גם- - -

רואים שאתה מצליח גם בלי הדבר הזה. רואים שהתוצאות ברמלה- - -

יש פה גם עדים כשרים. בוא נגיד שחלק פה עדים כשרים, כי ראיתי היום משהו בעיתון שיכול להיות שחלק מהעדים לא כשרים. יש פה גם עדים כשרים, מתוך הערמה. 10%. אני עכשיו הגשתי בג"צ נגד ממשלת ישראל, בשש השנים האחרונות לוד קיבלה 380 מיליון שקל- - -

היה טיפול נקודתי.

כן, אני לא יודע איפה הנקודה. אני לא יודע כמה נוצל מתוך זה, אנחנו והם זה בלון אחד ארוך, אתה לוחץ במקום אחד, מתנפח במקום השני. אם אתה לא מטפל הדדית, אתה ממשיך להזיק, אתה לא פותר. זה ניסיון החיים שלי. אם לא ישימו את הדברים ששמים שם, אני לא חושב שצריך 380 מיליון שקל, שאף אחד לא יתבלבל, גם לוד עם 380 מיליון שקל, חבל על ההשקעה, חבל, כי אלה לא הכספים שצריך, צריך להיות מכוון עניינית למה אתה רוצה להשיג ולאורך זמן תשיג. אם אני מקבל 10%, 60% שלך, תגיד לי איפה לשים אותם. 11 קולות בוועדת הכלכלה או בוועדת הפנים ויש את זה.

בוועדת הכספים.

אני אומר, 11 קולות כולה, מה. אין בישיבה יותר מארבעה, ועדת כספים קצת יותר, ואני מביא לך כמה חבר'ה, אחד שקוראים לו אמנון כהן, לישיבה, כדי שיהיה עוד תגבור, ואני אביא לך דוד של עוד מישהו שחי פה, הדוד שלו, נגיד לו, 'תלך לוועדה להצביע- - -

אתה לא צריך להגיד את זה לפני כולם. זו צריכה להיות תכנית סודית

אתה יודע שיש פה דוד של מישהו שהוא חבר כנסת מאוד ידוע.

ברשותך, אני רוצה גם לשמוע סקירה מנציגים של המשרדים השונים לגבי הפעילות שמתבצעת כאן כדי לסכם, אלא אם יש דברים נוספים שמתוכננים. אני אשמע את המשרד לביטחון פנים, לגבי הפעילות של המשטרה, לגבי נתונים, אחוזי הפשיעה.

לגבי ההרגשה, אני אתן קצת נתונים כדי שההרגשה תאומת בעובדות. בין 2010 ל-2011 ירדנו בכמעט 7% ברמת הפשיעה ברמלה, מבחינת אחוזים זה המון. נכון לרבעון הנוכחי אנחנו בירידה של 5.7% ברמת האלימות אל מול רבעון קודם, כאשר יש פרמטרים שאנחנו יותר ויש פרמטרים פחות, אבל אנחנו משקיעים המון המון המון בתחום הנוער. אריה פה איתי, אנחנו כרגע בשיאו של פרויקט שנקרא מיל"ה (מובילים יחד למען הנוער), אנחנו מובילים 15 בני נוער שיש להם תיקים פליליים, ועל ידי פעילות שתימשך מספר חודשים, בסוף הפעילות מי שיוסמך, אנחנו מוחקים לו את התיק הפלילי, ומה שנקרא הוא חוזר חזרה לשגרה, מגויס לצה"ל וממשיך את חייו כרגיל. הקבוצה שכבר מתוכננת, הבאה, היא בתוך ג'ואריש, 15 בני נוער ערבים שאנחנו רוצים גם אותם לקדם. בכוונה בחרנו את ה-15, אנחנו קצת גולשים ל-18, אבל זה פרויקט מצוין שאנחנו מובילים אותו בתוך התחנה. יש גם תקציב של המשטרה לטובת הנושא. אנחנו פשוט לוקחים את אותם בני נוער שחלקם קיבלו תיק על עברה פעוטה ועל דברים קטנים ואנחנו רוצים לשקם אותם. אני מאמין מאוד שאם נשקם את הנוער אנחנו בעצם נשקם את דור העתיד וזו השאיפה שלי.

יש את הפרויקט שדיברו עליו, סיירת ההורים, אנחנו עובדים מאוד מאוד חזק בפארקים בלילות, עם המצלמות של העירייה, עם הפרויקט של 'עיר ללא אלימות'. ביום שישי האחרון 29 אירועים של שפיכת אלכוהול. זה אומר שאנחנו מסתובבים בפארקים בהכוונה של המצלמות, המצלמות מכווינות אותנו בדיוק למי שמחזיק את בקבוק הוודקה- - -

אגב, המוקד של כל המצלמות הוא כאן, עשרים מטר מכאן, בבניין העירייה, אפשר לראות אותו תיכף.

בטלפונים ומכשירי קשר אנחנו מזהים חבורת בני נוער, נערות, נערים, שרק מחזיקים את הבקבוק, ישר אנחנו מזנקים אליהם, מגיעים ושופכים את האלכוהול. המטרה שלנו היא ברורה, מאז שיש את החוק הזה של שפיכת אלכוהול, עובדתית האלימות יורדת. בעיקר הוודקה, שזו מכה, ואנחנו מצליחים בזה, אנחנו מורידים ואז האלימות והוונדליזם יורדים.

מעבר לזה יש שיתוף פעולה עם הרשות, אנחנו מאוד מאמינים בשיתופי פעולה. יש כאן ניידת משולבת, שזה פקח עם שוטר, והחל מ-1 ביולי עוד ניידת לקראת חודשי הקיץ, שהם מטפלים רק בעברות איכות חיים. מה זה עברת איכות חיים? כל נושא הקמת רעש, כל הנושא של שפיכת אלכוהול, אנחנו מטפלים בזה ביד חזקה. לדוגמה דוח הקמת רעש ודוח איכות הסביבה, 350 שקלים, הוא מגיע, ההורה חותם עליו בתחנה וכמו שאמר ראש העיר, אחר כך בבית אנחנו לא יודעים מה קורה, אבל אני בטוח שרובם לא חוזרים להקמת רעש וזה עובד. ההורים, שישלמו.

לגבי בית הספר המקיף ארזים. רק הבוקר רבאב הייתה אצלי בפגישה, סיכמנו את שנת הלימודים האחרונה. אני אומר לך, מעבר לאירוע אחד שבו אני התערבתי אישית- - -

אתה יכול להשוות לעומת שנים קודמות?

לעומת שנים קודמות, ממה שאני הבנתי, אני שנה וחצי בתפקיד, אני יכול להגיד לך שיש שקט מבית הספר המקיף. אנחנו עושים שם רבות, המשטרה בפנים, עם פעילויות נוער וכו', אבל גם כשהיה שם אירוע אחד של תקיפה, הגענו לשם עם 14 מעוכבים לתחנה, עשינו רעש שכל העיר שמעה, ואני אמרתי למנהלת של בית הספר ובכלל הנהלת בית הספר שאני הגב בנושא הזה ונתתי קדימויות אצלי בתחנה שאם מגיעים להתלונן, מורה או מנהלת או איש מהעירייה, הוא לא ממתין בתור והוא ישר ניגש להגיש תלונה ואנחנו מטפלים בזה בשיא החומרה. אפילו הבוקר רבאב טרחה להגיע אליי לתחנה, להגיש תעודת הוקרה לשוטרים על הפעילות.

עוד דיברתי אתמול והנה זה כבר היום בכותרת ב-YNET.

דבר אחרון בנושא הסמים, גם כאן יש לנו ירידה, בעיקר בסחר. טיפלנו כאן בתחילת השנה במספר מוקדים שהיו דווקא במגזר היהודי, אחד עם 17 עצורים, פעילות מאוד ענפה שאנחנו נמשיך. אבל בסך הכול, עוד פעם, העיקרון, לפחות מבחינתי כמפקד משטרה זה שיתוף הפעולה עם הרשות המקומית. אם יש רשות מקומית חזקה, כמו ברמלה, לנו, כמשטרה, הרבה יותר קל לעבוד, עם שיתופי פעולה עם המנכ"ל, עם ראש העיר ברמה שלי, עם מנהלת הרווחה, מנהלת אגף החינוך, ואז הדברים נראים אחרת.

לגבי הפרויקטים שקיימים, 'עיר ללא אלימות' וזה, זה עוזר, יש שיתוף פעולה ביניכם?

ברור, 'עיר ללא אלימות' זה שלנו, זה של המשרד לביטחון פנים, יש כאן את הנציג, אריה אצלי בתחנה כמעט מדי יום, מקבל את כל הנתונים שהוא צריך, הוא עובד עם השוטרים שלי. פרויקט מיל"ה, שמובילים למען הנוער, יש שוטר שלי יחד עם אריה, אנחנו מובילים את זה יד ביד. אמרתי, בגלל שיתופי הפעולה על כל הפרויקטים שיש פה, סיירת ההורים, אני מקבל את סידור העבודה שלהם, אני יודע מתי הם עובדים, אני יודע איפה הם פועלים ואת הסיכומים. בסך הכול אנחנו בתחנה 126 שוטרים בתקן, אנחנו 116 מצבה פעילה ואנחנו לא רק רמלה, אנחנו רמלה, באר יעקב וכל יישובי גזר, השטח שלנו יותר גדול, אבל בתוך העיר אנחנו ממוקדים יותר ויש תוצאות. בג'ואריש אתה יכול לראות חודשים שלמים שאנחנו רק באים לבקר אנשים ויש לי שם נקודת משטרה קבועה, ואם יש משהו שצריך לטפל מטפלים, אבל בסך הכול מה שאמרת, ההפרש בין לוד לרמלה, ברמלה בקטע הזה המנהיגות חזקה, המנהיגות של המשפחות חזקה ויש עם מי לדבר שם.

שתי הערות, ברשותך. קודם כל שאלת מה היה בשנים קודמות בבית ספר מקיף ערבי, כל יום היו קטטות, אני הייתי בתקופה הזאת, היו קטטות, היו סכינים, השנה באמת שנה נהדרת, שקטה, באמת יוצא מן הכלל.

המנהלת היא מנהלת מהשנה הזו. היא לא הייתה מנהלת בשנה הקודמת.

היא הייתה גם בשנה הקודמת, אבל בתקופות קודמות הייתה תחלופת מנהלים, היה רע מאוד.

שתיים, שלומי לא כל כך ציין את זה, אבל חוץ מפעולות האכיפה שהוא עושה, חוץ מהפעולות המשותפות, יש להם גם פעולות הסברה בבתי הספר, אני מניח שיש לזה את התרומה הייחודית של זה.

ימי שיטור קהילתי, עשינו גם במקיף הערבי ימי שיטור.

לגבי הרשות למלחמה בסמים, מה בדיוק הם עושים בפרויקטים ברמלה, איזה פרויקטים הם מבצעים, מקיימים?

אני אייצג את המתאם שלנו, יואב, שעושה עבודה נפלאה כאן והוא נמצא מחוץ לעיר. העיר רמלה מאופיינת בפעילות ענפה עם המון שיתופי פעולה. אני יכולה להגיד מהיכרות עם העיר מלפני מספר שנים העיר עברה שינוי מדהים ורואים את זה. זה משהו שרואים אותו גם ברחוב וגם במערכת החינוך וגם בחינוך הבלתי פורמלי.

הפעילות שלנו מאופיינת ברגישות תרבותית, היא נותנת מענה, אם זה מענה למגזר הערבי, למגזר הכללי, למגזר של עולים מחבר העמים ולמגזר האתיופי. כרגע יש לנו רכזת של המגזר של העולים מחבר העמים ויהיה לנו גם רכז למגזר האתיופי ורכז למגזר הערבי והכול תלוי תקציב. זאת אומרת ברגע שנקבל את התקציב אמורים להיות פה שני תקנים נוספים.

מבחינת שיתופי הפעולה שלנו, יש שיתוף פעולה עם האכיפה, כל הקבוצות, קבוצות הנוער, פעילויות שונות, שפיכת אלכוהול, שרואים את זה בצורה מאוד מאוד יפה- - -

זה גרם לירידה משמעותית בשימוש באלכוהול? כי זה חוק חדש שנכנס לתוקף.

אני אגיד לך, היום כבר העסקים רובם סוגרים בשעה 23:00 כי הם יודעים שב-23:00 ודקה אני כבר מחפש אותם, וגם מכירת אלכוהול לקטינים. השנה אני צריך להביא מספר תיקים, אני לא עומד בזה, כי אין. אנחנו מבצעים מארבים ומעקבים אחרי העסקים כאן וזה מוריד. שפיכת האלכוהול בפארקים, ברור שזה מוריד, האנשים הולכים הביתה פחות שיכורים, אז יש פחות ונדליזם.

תחנת רמלה זוכה כתחנה מצטיינת של מחוז מרכז.

יש שיתוף פעולה עם הרווחה, אנחנו מפעילים גם קבוצות למניעה והסברה וגם כרגע שיקום תעסוקתי למכורים נקיים, זה פרויקט מאוד גדול. עם החינוך כמובן שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה, החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, בפורמלי, מקיימים מערכי שיעורים בכל שכבות הגיל, יחד עם כישורי חיים עם שפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי), בחינוך הבלתי פורמלי כמובן כל פעילויות הקיץ שראינו, כל התכניות שראש העיר הציג במצגת הן בשיתוף פעולה איתנו, כאשר התכנים של הרשות מיוצגים בתוך המערך.

לגבי מענה שניתן למכורים. אנחנו ביקרנו כאן אז, היה ביקור מיוחד לגבי המשטרה והאכיפה, איזה מענה ניתן כאן ברמלה לגבי איתור מכורים, טיפול?

אני יכולה להגיד שמבחינת הרשות למלחמה בסמים- - -

משרד הרווחה.

אני רק אציין את סיירת ההורים שצוינה- - -

חוץ מסיירת ההורים, אנשים שנמצאים כדי- - -

בסוף דבריי שכחתי לציין את סיירת ההורים, שיש פה רכז נהדר שמוביל פה פעילות יפהפייה בשיתוף פעולה עם 'עיר ללא אלימות', רציתי רק לשבח את הרכז שלא נמצא כאן.

יש לנו יחידה לטיפול בנפגעי סמים. היחידה כוללת 4.5 תקנים של עובדים שמטפלים היום בערך ב-90 מטופלים מבוגרים, בנוסף יש עובדת שעובדת אך ורק עם נוער, גם במשרה מלאה, יש כרגע, נדמה לי, 12 נערים מטופלים אצלה.

צריך להוסיף שההגדרה היא בעצם נערים שמשתמשים, לא מגדירים ילדים עד שהם בוגרים כמכורים.

בנוסף אנחנו גם יש תקציב מיוחד לתחנות טיפוליות, למרכזי יום אזוריות, יש לנו מרכז יום ברחובות שאנחנו עובדים איתו. יש פה פעילות די ענפה שכוללת גם כאן טיפול קבוצתי, כמובן בדיקות שתן פעמיים בשבוע, שיחות טיפוליות. כרגע היחידה עוברת שיפוץ מסיבי בעקבות שרפה שקרתה ביחידה.

המרכז נשרף, לא ברור אם הוא הוצת או אירעה שרפה והוא בתהליך שיפוץ אחרונים, תוך חודש הם יחזרו, אבל הם ארבעה חודשים מחוץ למקום.

אני חושב שבסך הכול יש פה מענה טוב לטיפול בסמים.

ומי שנזקק לגמילה?

גמילה פיזית, זה מופנה לאשפוזיו של משרד הבריאות.

באיזה מקום?

עד היום היה בקרית שלמה, אם אתה מכיר. כרגע הם לא זכו במכרז, זה עבר למשהו בצפון, ליחידה אחרת, אבל אנחנו מקפידים להפנות לאשפוזיות ברישיון של משרד הבריאות. באזור המרכז עכשיו יש פחות כאלה, יש באשדוד ויש בצפון.

הרשות למלחמה בסמים מממנת אשפוזיות לעולים מחבר העמים כרגע, גם באשדוד וגם בשאר האשפוזיות באברבנאל, ברנסנס.

לגבי החינוך הלא פורמלי, רצית להוסיף משהו, או בכלל.

רמלה היא עיר מצטיינת בחינוך הבלתי פורמלי. הייתי פה לפני חודש בוועדה שעסקה בנושא של הפרס. זה חינוך בלתי פורמלי בתוך בתי ספר, מנהיגות, התנדבות, כל הדברים האלה, ומחוץ לבתי הספר מועדונים, תנועות נוער, בלילות בוודאי, בשיתוף פעולה מדהים עם כל מיני שירותים. על זה אפשר לדבר הרבה וזה נכון. אני רוצה לציין נקודה שצריכה שיפור וכיף להגיד את זה שיש משהו שאפשר לשפר, כי בכל זאת זו עיר שעושה. בשנה שעברה היה לנו פרויקט תעסוקה לנוער, מדהים ביופיו, גרם לי להזיל דמעות, לכל עובד של בנק לאומי היום יש לוח שנה של קבוצה שעסקה בפרויקט תעסוקה פה, 10,000 כאלה, זה העסיק במשך חודשיים קבוצה לא פשוטה של נערים מנותקים, אתיופים, קיבלו שכר יפה ויחד עם זה לימדו אותם לעבוד. כל הנושא הזה של תעסוקת נוער לא התרומם מספיק ברמלה. למה אני אומר לא התרומם מספיק ברמלה? בהשוואה למקומות אחרים. יש מיזמים עסקיים, יש דברים כאלה מאוד יפים שאני יודע שיש גם דין ודברים בנושא הזה עם רמלה, יש טעם טוב במה שנעשה ואני מאוד רוצה לנצל את הפורום הזה דווקא בגלל שאנחנו באמת עיר מצוינת מבחינת ה- - -

אני חייבת לעדכן אותך, לפני שבוע עשינו פעם ראשונה יריד תעסוקה לנוער, מגיל 16, לקראת הקיץ, הבאנו לפה- - -

אנחנו רוצים מיזם תעסוקתי של גינון, אנחנו רוצים שהעירייה תיתן- - -

רגע, שנייה, אתה נכנס למקום- - -

יש לנו הרבה דרישות כי אתם טובים. אני אומר שוב, אתם טובים, אם לא הייתם טובים לא הייתי א אליכם.

אז יריד תעסוקה עשינו עם מקומות השמה. בשביל שנוכל לראות שהילדים מועסקים לקחנו את מספרי הטלפון בשביל לבדוק באמת שאכן אותם בני נוער אכן מועסקים. יריד גינון, גם זה עכשיו אנחנו- - -

זה מיזם עסקי.

מיזם עסקי של גינון, בחסות של ראש העיר, שאמרו שאנחנו ניקח מקומות גדולים לבתים של קשישים ואותם בני נוער יילכו ויטפחו את הגינות האלה של ה- - -

זה קיים באשדוד, זה קיים ב- - -העירייה נותנת את הזיכיון, החבר'ה לומדים גננות, כשיתבגרו זו הכשרה. זו הכשרה של בני נוער, הם מקבלים משכורות, אלה דברים מאוד יפים שערים מוצלחות עושות ורמלה יכולה.

רבותיי, אם יש מישהו שרוצה מהנוכחים להוסיף, הערות?

אני הייתי רוצה להוסיף. החינוך הלא פורמלי זה קטע אחד מרצף של- - -

ברשותכם, ראיון קצר וחוזר.

< <(הישיבה נפסקה בשעה 14:15 ונתחדשה בשעה 14:25.)>
>

אנחנו ממשיכים.

בני הנוער, במסגרת החינוך הפורמלי רוב הילדים נמצאים בחינוך הפורמלי ומגיעים להישגים כאלה ואחרים, יש גם להם את המנה נגד אלימות בבתי הספר והם מוחזקים. בחינוך הלא פורמלי, בסיכומו של דבר מי שרוצה ומי שהוריו רוצים מגיע. קצה הרצף לא מגיע, לקצה הרצף צריך ללכת ולחפש אותו ולחזר אחריו- - -

ושם חשוב להגיע.

כן, אבל בשביל זה כל המשרדים, גם החינוך, גם הרווחה, גם ביטחון הפנים, צריכים תקנים, צריכים אנשים שיעשו את זה. כל פרויקט לאומי או אחר שמקימים, בכסף הזה אם היו מתקננים באופן קבוע בתקינה ברשויות, לדעתי היינו מגיעים להישגים טובים.

תודה רבה.

אנחנו יכולים לסכם. לסיכום הישיבה אני רוצה לציין שגם מהסקירה ששמענו מראש העיר, במיוחד מראש העיר, ההתרשמות היא שהעיר רמלה עושה רבות בתחום החינוך הלא פורמלי כדי להגביר את המודעות, גם כדי להתמודד עם התופעות החברתיות השליליות, במיוחד העניין של אלימות, וההתרשמות היא שאכן יש ירידה, הן בעניין של סמים, סחר, שימוש וכל התופעות השליליות, ואנחנו היום קיבלנו את ההוכחה לכך שזה לא מקרי אלא תוצאה של עבודה שיטתית והירתמות מערכתית של כל הגורמים, מבחינת גורמי הממשלה השונים שמעורבים, אבל גם מבחינת הקהילה, ואנחנו מברכים על שיתוף הפעולה.

הוועדה ממליצה בפני משרד האוצר, בפני הממשלה, לתקצב את העיר רמלה כעיר מעורבת, שיש בה גם ערבים וגם יהודים ביחד וחשוב גם להרים את רמת החיים ואיכות החיים כדי שהיא תהיה גם שוויונית וזה יעזור להצלחת העיר לגבי כל תושביה. אנחנו רואים חשיבות רבה לעזור לעירייה שעושה מאמץ רב בתחום הזה, הן מבחינת המשאב האנושי, הן מבחינת הנוער והן מבחינת התשתיות, התשתית הפיזית בעיר רמלה. אני גם אפעל, יחד עם חבריי, להביא את העניין לדיון בוועדת הכספים כדי לשאול מדוע כאן לא מתייחסים באופן הראוי כמו שמתייחסים לערים מעורבות אחרות, מה הסיבה להבחנה, מה גם שיש הצלחה, הצלחה זה לא אומר שצריך להזניח, אלא מי שמצליח צריך לעודד אותו שימשיך בהצלחה, כי אסור שתהיה רגרסיה והתוצאות יהיו שליליות.

אני מודה לכל המשתתפים ואני מאחל הצלחה. נהיה בקשר.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:30.>