PAGE
2
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
09/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 177 >
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, י"ט בתמוז התשע"ב (09 ביולי 2012), שעה 12:00

<פניות ציבור בנושא דירוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים – היערכות לשנת הלימודים התשע"ג – ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב-9 במאי 2012.>

חברי הוועדה: >
דוד אזולאי – היו"ר

>
חה"כ אורית זוארץ



עמוס שקדי - חשב המשרד, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

תמר אלמוג - מנהלת אגף בכיר מעונות יום ומשפחתונים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שמעון ברונר - מנהל אגף בכיר מערכות מידע, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יעל שמרגד - מנכ"ל העמותה, ארגון נשי חרות בישראל ע"ר

שרי שילון - הנהלה, נציבת קבילות הציבור, ארגון נעמ"ת

עו"ד מאירה בסוק - לשכה משפטית, נעמ"ת

עו"ד גלי עציון - לשכה משפטית, נעמ"ת

עו"ד עירית גזית - לשכה משפטית, ויצ"ו

רחל שמחיוף - מנהלת מחלקת גביה מעונות, גני בית יעקב

אברהם יעקבסון - הורה לילד במעון נעמ"ת

משה גבאי - הורה לילדים במעון

רחל גבאי - הורה לילדים במעון

שלומית אבינח

חבר המתרגמים
<פניות ציבור בנושא דירוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים – היערכות לשנת הלימודים התשע"ג – ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב-9 במאי 2012.>

רבותיי, אני פותח את ישיבת הוועדה לפניות הציבור.

הנושא שעומד על סדר היום שלנו זה המשך דיונים לגבי דירוג התשלום למעונות יום, משפחתונים, צהרונים. למעשה זה עוד ישיבת מעקב לאחר שקיימנו כבר כ – 6, 7 ישיבות. הישיבה האחרונה היתה ב – 9. למאי 2012, כאשר הגב' מיכל צוק השתתפה בדיון הזה והבטיחה, בכל אופן, נתנה הצהרה לפרוטוקול שהדברים יסתיימו בזמן הקרוב. כל הנושא של גביית דמי הרישום התקבלו החלטות ומעודכן.
לצערי הרב, לא שמענו על שום התקדמות. יתרה מכך, לפי הנתונים שקיבלתי כאן המדובר כאן שכ – 130, יש צפי לקליטה של כ – 130,000 ילדים שאמורים להיקלט. מהנתונים שקיבלנו ממשרד התמ"ת עולה שעד ה – 10 ביולי 2012 הגיעו כ – 8,591 ערכות למוקד. 3,126 ערכות מולאו באינטרנט. 5,465 ערכות שהגיעו בדואר ועד היום נקבעו רק 746 דרגות. אולי טעיתם? אולי מישהו טעה בנתון? זה נראה לי לא נורמלי. זה פשוט לא יכול להיות. לא יכול להיות שמתוך כל כך הרבה תיקים שהגיעו רק 746 כשאנחנו עומדים בפתחה של שנת הלימודים. יש למישהו כאן הסבר בבקשה?
יש גם נתון נוסף שמשנה שעברה כ – 5,624 ילדים לא נקבעה להם עדיין דרגה סופית. אנחנו בסוף שנת הלימודים ועדיין לא נקבעה להם דרגה סופית. אני מניח שיש פה כמה הורים שתיכף יתייחסו לעניין הזה.
אני אשמח לשמוע הסברים.

אדוני היושב ראש, ברשותך, אני רוצה קצת לפתוח בתהליך עצמו. תהליך ההרשמה למעונות יום הוא נעשה בשתי פעימות: פעם אחת בתקופת הרישום, שזה בסביבות חודש אפריל. השנה ההרשמה נפתחה באמצע אפריל עד 11 במאי. אז נעשה הרישום בלבד למעונות ולמשפחתונים. הכוונה: ההורים מגיעים, נרשמים, אחר כך אם יש ביקוש גבוה באותו מעון אז יש גם צורך לקיים ועדות קבלה ולבחון לפי הקדימויות שנקבעו מי כן יתקבל ומי לא. התהליך הזה נמשך לפחות חודש ימים נוסף לאחר תום ההרשמה למעונות. כלומר, אנחנו מגיעים כבר לתחילת יוני, 10 ביוני, משהו כזה. ברגע שמסתיים החלק הזה, אז ההורים מקבלים, אנחנו במקביל שולחים את ערכות ההרשמה לכל מעון ומעון. מנהלת המעון, או המשפחתונים מוסרת לכל הורה את הערכה. ההורים מתבקשים, כל אחד באופן פרטני, אם באמצעות האינטרנט, או אם באמצעות הדואר, למלא את השאלון, לצרף אליו את המסמכים הרלוונטיים לפי סטטוס של המשפחה, כל אחד לפי הסטטוס שלו הם מקבלים גם דף הסבר וכל הנהלים מפורסמים וכו'. מצרפים ואת זה הם שולחים למוקד לצורך קביעת הדירוג לשנת הלימודים החדשה. זה שני מהלכים שונים.

אני שמה בצד כרגע את ה – 30,000 ילדי צהרונים. אני נתייחס רק ל – 80,000, 85,000 ילדי אמהות עובדות במעונות יום ובמשפחתונים. מתוך סך של כ – 85,000 ילדים נשלחו למוקד עד כה רק 8,600 בקשות. זאת אומרת, אם ההורים לא שולחים את הבקשה למוקד, המשרד לא יכול לעזור בקטע הזה.

למה את חושבת שההורים לא שלחו? איפה זה תקוע? אותי, זה מעניין קודם כל.

יש להם קצת חוסר אמון בתמ"ת, אז הם אומרים: יש זמן, זה בין כה לא יגיע מהר. הם יוצאים מתוך הנחה שיש להם זמן.

אדוני היושב ראש, אנחנו לא תוחמים בזמן את שליחת הערכות. אנחנו כן דווקא עושים איזה שהוא תמריץ שהוא נחשב כחיובי, אבל ההורים מפרשים אותו כשלילי: אנחנו אומרים שהורה שישלח את הערכה, במהלך כל שנת הלימודים הוא יכול, אבל אם הוא שולח אותה, לדוגמה, בינואר, אז הוא לא יהיה זכאי לקבל את הסבסוד מספטמבר. כי אנחנו אומרים: למה? אתה כבר מיוני יכול כבר להתחיל לשלוח. אז למה אתה מחכה עד ינואר? למה אתה מחכה עד דצמבר? אז אם אתה מחכה, איזה שהוא קנס אתה מקבל. אתה תקבל רק רטרו חודשיים אחורה. עשינו כל מיני מהלכים. אנחנו מנסים להתחקות אחר הבעיה.

היא מדברת על 8,600 בקשות.

מתוך 85,000.

כמה מתוך ה – 8,600 נקלטו אצלכם?

תרשו לי, כמי שאחראי על מערכות מידע, המערכת שמתחילה לעבוד בטלאול, שזה המוקד של מעונות יום, הניירות, או המסמכים, או המעטפות עוברים, מה שנקרא, כמה תחנות בדרך. בשלב ראשון כל מה שמגיע וזה לא משנה אם מגיע או באמצעות האמא שמילאה באינטרנט, כולל כל הצרופות, או ששמה את הכל בדואר במעטפה ושלחה למוקד, צריך להבין שמי ששלח בדואר את כל השאלון יושבות שם קלדניות מקלידות את כל החומר. החומר נקלט. כל המסמכים נסרקים. ברגע שהכל נקלט מבחינה שכל החומר קיים בתוך המערכת הממוחשבת. כל המידע שנשלח. האמא מקבלת, מה שנקרא, אוטומטית גם SMS, גם אימייל וגם את מספר הבקשה שלה שהכל הגיע. זאת אומרת, עוד לא בדקו כלום. כרגע המעטפה כמו שהגיעה, היא מקבלת כבר סימן שזה הגיע.

ומי שאין לו מייל? לאוכלוסייה רבה מאד אין מייל.

יש אוכלוסייה רבה שאין לה אימייל, היא יכולה דרך האינטרנט להיכנס ולראות את הסטטוס של הבקשה.

לאלה שאין אימייל, אין אינטרנט. אתם הבטחתם לעשות, לעזור לנו לעשות במעונות מיחשוב, גם זה לא - - -

רגע, בואו תעזרו לי, אני רוצה לשמוע פה איך אנחנו פה את כל הנתונים האלה - - -

כרגע, יש מה שנקרא: "במצב קליטה". זה אותו מצב שכל החומר הגיע ונמצא במערכת עוד לפני בדיקה – 5,198 שאלונים, שזה נכון לבערך לשעה 10:30 הבוקר.

זה לא 8,600?

לא. 8,600 בסך הכל בסטרים. אני אתן לכם את החלוקה. 5,198 – כרגע נמצאים במצב של קליטה.
נקלטו כבר קודם ועברו לשלב הבא. השלב הבא יהיה שלב שנקרא: בדיקת כל הניירת לראות אם חסרים מסמכים או לא חסרים מסמכים. בתחנה הזאת כרגע – 471 שאלונים נמצאים, מה שנקרא, במצב של השלמת מסמכים. זאת אומרת שצלצלו לאימא, היו איתה בקשר, הודיעו לה: חסר תלוש שכר של האבא, חסר תלוש של האמא. מה שחסר בשביל בכלל לקלוט את הילד. זה 471 שאלונים מחכים שם. ממתין למילוי נתוני שכר - - -

רגע, 5,196, אני לא הבנתי כלום. אני, סליחה שאני מתפרצת - - -

הגיעו בסך הכל, אז אני אסביר מהתחלה.

לא, סליחה, אני דיברתי עם מירי ואני קיבלתי נתונים והם לא מסתדרים עם מה שאתה אומר.

מירי הביאה לך את הנתונים, הייתי בשיחה שעה קודם. אני מביא לך נתונים משעה 10:30 בבוקר. בסדר?

או.קיי. בסדר.

זה עובד, זה מערכת - - -

כמה זה זז וכמה זה לא?

אז אני אומר, בסך הכל אכן הגיעו 8,651 שאלונים. מתוכם 5,198 נמצאים במצב של קליטה. זאת אומרת שגם אלה שהגיעו בדואר ישבו במוקד, הקלידו את הכל, סרקו את כל מה שצריך. האינפורמציה קיימת. עוד 471 אחרי בדיקה התגלו שחסר מסמכים. הם בקשר המוקד מול ההורים להשלמת המסמכים ועד שלא ישלימו את המסמכים אי אפשר להתקדם איתם הלאה. בסדר? 1,477 נוספים עברו את כל שלב הבדיקה ונמצאים בשלב של בדיקה של חשבי השכר, אשר לוקחים את תלושי השכר, שזה התחנה האחרונה ומחשבים לפי כמה שעות עבדה, את כל הפרמטרים לקביעת הזכאות.

הכל ממוחשב?

כן, הכל ממוחשב.

אבל, עדיין כדי לקחת ולעשות את החשבון מתוך התלוש, מסתכלים בניירת, יושב חשב שכר בודקים את הניירת. 1,477 נמצאים בתחנה הזאת ועוד 702 אחרי חשבי שכר יש ביקורת שניה שמישהו בודק עוד פעם שהכל בסדר. 702. אם תחבר את כל אלה ביחד תראה שכמעט 800 כבר עברו למחשב. יש כבר דרגת זכאות.

בדרך כלל, כשהתהליך הזה מתחיל לעבוד - - -

אני רוצה לשאול אותך שאלה, באמת, זה נראה לך? נראה לך שההליך תקין?

השאלות לגבי ההליך אני לא חושב שתפקידי לענות. אבל שתבינו שבשביל לרשום היום ילד למעון יש סדר גודל, תקני אותי תמי אם אני טועה, בסביבות 85 טפסים שונים שכל אחד צריך לצרף בכל מקרה.

כבר 3 שנים שאנחנו קובלים על מילוי השאלון הזה, זה שאלון פסיכומטרי.

כשהילדים שלי היו במעונות של "אמונה", באתי, מילאתי 2 טפסים, חיברתי תלושי שכר. כל טוב, נגמר. קיבלתי , כן או לא ושלום על ישראל.

אני אתן לכם תשובה. זה נעשה באמת מורכב יותר משום שהמשרד כל שנה, לאור צרכים, בקשות שעולות מהשטח הוא מוסיף אוכלוסיות שונות שלגביהם נקבעים קריטריונים נוספים. פעם לא היו משפחות חד מיניות, פעם לא היו נשים בחופשת לידה - - -

תמי, למה אתם לא מקדימים את ההרשמה?

הקדימו לאפריל.

כשאתה עושה מבחן תמיכה אתה אמור מראש לקלוע לכל האוכלוסיות. ככל שאנחנו נכנסים, אנחנו עובדים עם אוכלוסייה מאד גדולה של מעל 100,000 ילדים. עכשיו, הוועדה גם כן נתקלה בכל מיני סוגיות קצה שאנשים באו, לא נפלנו לא בתבנית הזו ולא בתבנית אחרת. עכשיו כל שנה אתה לומד על עוד מקרה קצה, על סוגי העסקה שונים. כל פעם אתה מנסה להתאים את מבחן התמיכות שלך והנתונים שלך לכל כלל האוכלוסייה, מה שיוצר מצב שסט הנתונים שצריך לדווח עליהם כדי שיתאימו, כדי שנדע מראש לקלוע לכל האפשרויות הוא גדול יותר ואז התהליך נהיה מסורבל יותר.

תן לי דוגמאות.

אני אתן דוגמה מהשטח: אנחנו מנסים, אתה צריך, יש מבחן הכנסה. במבחן יש מבחן הכנסה. עכשיו במקום הכי פשוט, אתה שכיר ואתה מקבל תלושי שכר, אם בשנה שעברה אמרנו תגיש תלוש מרץ, עכשיו זה 3 תלושים, לא משנה, נעשה ממוצע, יצא לך. אחרי זה, יש עצמאיים ואתה קובע מה הוא צריך להגיש כעצמאי. אחרי זה אתה מגלה שיש - - -

זו לא הבעיה שלנו. סלח לי שאני קוטע אותך, עמוס, תרשה לי רגע, תשמע, אני לא יודע, אולי יש פה מישהו סביב השולחן הזה שיקום ויגיד לי: אתם מכירים עוד מערכת שנדרשים למלא 85 טפסים? תגידו לי.

רק לסיים את הדוגמה, אחרי זה אתה נתקל בכל המקרים של אנשים שהספיקו לעבוד ועברו משכיר לעצמאי, מעצמאי לשכיר. עכשיו, סתם במקרה לפני שבועיים נתקלנו במשהו שלא הכרנו קודם: מישהי שהיה לה בעיה בדרגה מכיוון שהיא לא שכירה ולא עצמאית. זה שיטת העסקה ספציפית למי שכותב, פרילאנס כתבות בעיתון. יש 10 כאלה בכל המערכת. עמדנו על הראש.

תוציאו קוד חריג.

אבל כמות החריגים, כשיש 120,000 איש, היא גדולה ואז אתה מנסה לקלוע.

אפשר לבקש טופס אחד של מס הכנסה, כשהבן אדם הוא חצי שכיר, חצי עצמאי, איך מס הכנסה מסתדר איתו? מגיש טופס, עושה תיאום. תבקש טופס אחד.

סליחה, המשרד ביקש לפני שנתיים כבר לקבל נתונים ממס הכנסה והתהליך נעצר בוועדת כספים כי הכנסת חשבה שהוא לא ראוי. פעם אחת. רצינו לתאם הכנסות, לקבל נתוני מס הכנסה. זה נכנס לחוק ההסדרים, למיטב זיכרוני, של 2011 וועדת כספים על הכנסה של הורים. אין לכולם טופס 106. גם 106 מייצג, אם אתה נרשם במרץ לספטמבר, 106 מייצג כשיש לך אותו, שנה אחורה.
אם אתה רוצה לקלוע לאוכלוסייה נזקקת, אתה לא רוצה להסתמך על ההכנסה שהיתה לפני כמעט שנתיים. זה לא הגיוני, זה לא לוגי.

סליחה, רוב האוכלוסייה היא רגילה, או בעייתית?

רוב האוכלוסייה היא רגילה.

יפה. אז תעשו את החריגים לחריגים בלבד. מכיוון שרוב האוכלוסייה היא אוכלוסייה סבירה, ממוצעת, הם ללא חריגה, שהם יקבלו - - -

אומנם יש 85 טפסים, אבל לא לכל הורה והורה, יש וריאציות ואפשרויות שונות לכל האוכלוסיות.

הבעיה שלנו, שהשאלונים לא מגיעים וזה יותר חמור.

מהרגע שזה עבר לידיים שלכם, סרבלתם את הכל.

למה השאלונים לא מגיעים?

אני מבטיח, שכל שאלון שיגיע עכשיו עד ה – 1 בספטמבר, נשיב לכולם.

אולי מישהי יכולה כאן להשיב לי למה הטפסים לא מגיעים?

אדם נרשם, מקבל את המעטפה עם כל הפרטים. עכשיו, ודאי שאומרים לו: עליך לשלוח את זה כדי לקבל את זה מיד. כמו שנאמר פה, יכול להיות שיש אנשים שאומרים: בין כך וכך לא וכו' וכו'. אני רוצה לדעת, האם כשאדם פותח מעטפה ברור לו שיש סנקציות שאם הוא לא ישלח אותה מיידית הוא ייענש?

יש שתי סנקציות שהם אוטומטית מתבצעות: אם הוא לא שולח, אין לו דרגה, הוא חייב לשלם בינתיים מלא למעון.

כשהוא פותח את המעטפה - - -

רשום, יש שם דף מידע.

יש שם דף מידע?

כן. והסנקציה השנייה זה שאם הוא שולח במהלך השנה אז הוא יכול לקבל רק חודשיים אחורה.

אנחנו מדברים עכשיו שנרשמו אלפי ילדים והתקבלו רק 5,000 ומשהו - - -

זה לא שהתקבלו. זה תהליך קליטה, מרגע שקלטו את השאלונים וסרקו אותם - - -

1,000 ביום.

בקצב של 1,000 ביום.

1,000 ביום המוקד עושה. 1,000 ביום.

8,500. את תיראי, שבעשרת הימים הקרובים כל התהליך הזה, כל הסבב של התחנות ייגמר.

כתוב כאן בצורה ברורה, שמקבלים את זה רק באתר המשרד ובחוברת ההנחיות למנהלות המעון. להורים זה לא רשום. למה אתם לא נותנים את זה לכל הורה כדי שהוא יקרא?

חוברת לכל הורה?

את דף ההנחיה כמו שביקשו.

הדף הוא כתוב.

כתוב שלא, אתם עניתם את זה.

עשינו וזה כבר עלה באתר.

זה היה הסיכום בישיבה הקודמת.

מנהלת המעון לא צריכה להגיד את זה להורים, זה לא התפקיד שלנו.

נציגות המעונות, אנא מכן, אנא.

אדוני היושב ראש, לפני שבועיים קיימנו כנס שנתי של מפעילי מעונות יום. בכנס חילקנו דפי מידע בשפה הערבית האמהרית והרוסית. הם היו שם על השולחן עם התיק האישי. באתר של המשרד שם זה מופיע. החברה שמוציאה לנו התעכבה עם זה.

ברגע שהרחיקו את המנהלות מכל העניין, צריך להרחיק אותן לגמרי. הן לא צריכות להיות מעורבות.

אבל את יודעת מה הסיבה שהמנהלות מעורבות בזה? מפני שלצערי הרב חלק גדול מהילדים, מההורים, לא יודעים לבצע את המשימה הזו לבד ולכן אנחנו פנינו וביקשנו שגם מנהלות המעונות יהיו שותפות להליך של סיוע.

זה בדיוק העניין, זה צריך להיות סיוע. גם ככה המנהלות הן סוג של שק חבטות, כי ההורים שכן מגישים ולא מקבלים ולא מקבלים דרגות מאד כועסים. על מי יש להם לכעוס? על הארגון. הם לא מבחינים, לכן צריכה להיות אבחנה.

מה את מציעה?

קודם כל שזה יהיה בתוך הערכה. שזה יהיה ברור לזה. אולי המשרד יעשה גם איזה שהוא פרסום, אני לא יודעת, אפילו ברדיו.

את מבקשת שיהיה בתוך הערכה.

שיהיה קודם כל, הדבר הראשון שיהיה כתוב: דף הסבר מה קורה אם אתה לא מגיש - - -

כולל הסנקציה?

כולל הסנקציה. דבר ראשון הסנקציה.

הדף הזה כבר מופיע בערכה.

אז אנחנו עכשיו יהיה לנו 87 דפים.

אם יש כבר 85, אז 87 – לא קריטי.

בסדר.

השורה התחתונה היא, שכשזה טופל על ידי הארגונים זה עבד מהר וכשלקחו את זה לחברה חיצונית - - -

ממוצע של בסביבות 15 טפסים. את תיקחי 3 תלושים של האבא, 3 תלושים של האמא, צילום תעודת זהות של הילד ושל האבא ושל האמא ואישור של המעון, כבר עברת את 10. בממוצע עכשיו, כל אחד, חד הורית, לא הורית – עוד 2. בממוצע מתוך ה – 85 כל אחד צריך לצרף בסביבות 15 טפסים.

הנגישות למאגר המידע היא אך ורק לתעודת זהות על מנת לוודא שאכן תעודת זהות כזאת קיימת וזה התעודת זהות שלו. לא מצב משפחתי של האמא, לא אם היא חד הורית, שום דבר, אסור לנו לגשת ואין לנו גישה לזה. על זה, היא צריכה לצרף טפסים.

כשזה טופל על ידי הארגונים, איכשהו יש תחושה שזה היה יותר יעיל. אבל המשרד לקח את זה והוא עושה את זה ובסדר. אז קודם כל - - -

את מכירה יש פתגם שאצלנו אומרים כשמישהו בא לנשק מישהו: במקום לנשק אותו, עיוור אותו. זה בדיוק אותו דבר.

זה נכון שבעבר זה היה ככה, אבל בוא רק נבין, לא היו 130,000 אלף ילדים. זה לא היה בספטמבר, זה תמיד ינואר, פברואר, מרץ.

לפחות הם קיבלו תשובה, אמנם מאוחר, אבל קיבלו תשובה.

השאלה היא, האם ייקלטו כולם ביולי אוגוסט?

אני אומר לך עוד פעם, כל מי שהשאלון יגיע, עד ה – 1 בספטמבר יהיה דרגה.

בתנאי שכל המסמכים תקינים. אם מישהו צריך להשלים ולתקן?

לכן אין ברירה, אני חוזר למה שאמרתי בישיבות הקודמות, נכון שמנהלות המעונות אינן חייבות, אבל משום רצון טוב וסיוע לאותם הורים צריך לעזור להם. זה הכל. אז יכול להיות שישנם מעונות שההורים לא צריכים את העזרה הזאת, אבל ישנם מעונות שההורים צריכים את העזרה הזאת, אחרת אנחנו לא נוכל להתקדם. לצערי הרב זה המצב.

לגבי הסנקציות, האם מי שצריך לעשות השלמת מסמכים נכנס לסל הסנקציות?

לא, מה פתאום?

תאריך קבלת ההערכה הוא הקובע. אם מישהו שלח הערכה ביוני ועד שהוא השלים את המסמכים הגענו לדצמבר, הוא מקבל את הדרגה מספטמבר.

אין שום ספק שהמנהלות עוזרות במקרים שזקוקים ההורים לעזרה. זה ברור. הבעיה היא רק העניין באמת של הסנקציות וזה אנחנו מדגישים כאן כדי להסביר להורים את המיידיות, כי ברגע שהיא עוזרת זה בסדר. אבל ברגע שהיא משתפת את עצמה עם הצד השני של המערכת ואומרת: יהיו לכם סנקציות, תיענשו וזה, כי כבר הפכה לצד - - -

לכן אם זה היה מופיע באותו מסמך - - -

היא כבר לקחה צד, זה יוצר אנטגוניזם ואז היא פתאום - - -

כל ההורים קיבלו ערכה. בתוך הערכה יש דף מידע להורים בעברית.

כולל הסנקציה?

גם הסנקציה. התרגום לא הספקנו להכניס לערכה, הפצנו את זה בכנס.

אני חושב בעניין הזה אני בהחלט לא הייתי רוצה לראות - - -

המערכת היא מערכת עם הרבה ילדים. המשרד לא באמת מנסה להקשות. התפיסת עולם בסופו של דבר אומרת שאם את מכניסה כמה שיותר דברים לרובריקה, לא בהערות, המערכת שתיתן לך ... תעבוד הרבה יותר חלק. אם עכשיו מישהו יצטרך לקבל החלטה על 10,000 ילדים שהוא צריך לנתח כל אחד מהם מה כתוב בסוגיה הספציפית שלו בהערות, כמות הזמן שזה ייקח בשביל לקבל החלטה תהיה בלתי נגמרת. הרעיון להיכנס לרובריקה עם נתונים הוא בשביל להכניס את הרעיון לפס ייצור שבו ישבו אנשים ויהיה אם זה X זה ככה ואם זה Y זה ככה ובזה זה נגמר. זה אמור לייעל את התהליך. אף אחד לא מנסה להקשות.

עמוס, אתה יודע מה? אני מסכים לכל מילה שאמרת, אבל בוא נחיה את המציאות. המציאות היא שזה לא עובד כמו שאתה אומר. זאת מציאות. עובדה היא שהנתונים שאנחנו מקבלים כאן חלק גדול מההורים, גם אם כבר היו, זכו לקבל את הסיוע הנדרש והגישו את המסמכים, לא תמיד העבירו את המסמכים הדרושים וצריכים להמתין ואנחנו אחר כך נכנסים לתוך שנת הלימודים וזה נמשך וזה יכול להימשך עד סוף שנת הלימודים, כפי שאמרתי. אנחנו עומדים כבר בתחילת הקיץ, שזה תחילת החופש ואנחנו יודעים על למעלה מ – 5,000 הורים שטרם קיבלו מענה עד היום.

אנחנו לא יודעים מתי הם הגישו אבל. זה מאד משנה, כי אם הוא הגיש לפני חודש, אז זה לא כמו מישהו שהגיש בספטמבר.

אבל עצם העובדה, אדוני, שישנה בעיה כזו זה אומר שמשהו במערכת לקוי ואתם חייבים בעניין הזה ועל זה אנחנו מדברים ודשים עוד הפעם ועוד הפעם. צריך פעם אחת לעשות סדר בבית. אתם אצלכם. המעונות פה נרתמו לפעולה. ההורים חייבים להישמע להוראות התמ"ת, אבל אתה תיכף תשמע פה הורים שנמצאים איתנו, תשמע אותם מכלי ראשון כדי שכולנו נבין על מה מדובר פה.

בבקשה מר יעקבסון.

שלום וברכה. קודם כל הערה קטנה לגבי למה ההורים עדיין לא מגישים. הורים, מטבע הדברים, יש להם הרבה שינויים בחיים, במיוחד עובדי הוראה ודברים כאלה. הם לא יודעים במרץ, בתקופה הזאת, ביוני יולי, מה יהיה איתם בספטמבר.

במקרה הטוב ב – 1 בספטמבר הוא - - -

אז זו סיבה ראשונה למה לא מגישים. סיבה מאד פשוטה. אמהות יולדות הרבה פעמים, לא יודעות אם יחזרו, כן יחזרו, לא יחזרו, לאיזה מתכונת יחזרו? זה סיבה הגיונית, מעבר לחשש של ההורים מה יקרה אחרי שהם ישלחו, למה הם לא שולחים את זה כבר עכשיו. סיבה די טריוויאלית ומובנת.

לגבי עצם הפניה – אני שומע פה את כל האנשים המלומדים שיושבים ומסבירים כמה זה פשוט וכמה זה מובן ורק את הטפסים האלה וכו'. אני אתן דוגמה מכלי ראשון מה היה לנו.

איפה אדוני גר?

אני גר ביישוב עלי בבנימין.

אדוני סיים 8 שנות לימוד, אני מקווה.

ברוך ה', כן. אנחנו במקרה עלינו על מדגם בקרה זה נקרא, משהו כזה, במרץ 2012. לא יודע למה זכינו. בסדר גמור. קיבלנו את המעטפה, קיבלנו את הכל. 15 מסמכים זה נראה לי המינימום. לא משנה. שלחנו את כל מה שהם ביקשו: תלושים ואישורי מעסיקים. מה שנדרש – שלחנו. שולחים את המעטפה. כלום. מחכים. אחרי כמה זמן מקבלים - - -

כמה זמן?

לפחות חודש פלוס. אשתי מקבלת SMS, זה גם חשוב על מה תמ"ת עומדים ועל מה הם לא עומדים. אשתי מקבלת SMS מהמוקד שלהם שלא הגיע. המסמכים לא הגיעו. שלחנו במעטפה שלהם, אני אישית הכנסתי לתיבת דואר עם המעטפת החזר שלהם. אנחנו מתקשרים אליהם, שואלים, אומרים: לא הגיע, אבל תחכו, זה במוקד, עד שסורקים זה פסח, עד שיסרקו, עד שזה, אולי תחכו עוד קצת. בסדר. מחכים. עוברים עוד איזה שבועיים, שלושה, ארבעה, מקבלים אני חושב מייל, או משהו כזה. לא הגיע. טוב, לא הגיע, מחדש את הכל.

לכם יש גם SMS וגם מייל?

זהו. זה מה שאני בא להגיד לכבוד היושב ראש.

גם מייל וגם SMS. אתה בר מזל.

אני בתפקידי מנהל אדמיניסטרטיבי אז יש לי גם מייל, גם פקס, גם מכונת צילום, גם זה וגם אני קצת יודע להבין במסמכים.

אין לו – אנחנו מתקשרים אליו.

רוב האנשים לא יודעים.

אנחנו נותנים את הדוגמה הקלסית. כי גבירתי העירה קודם: מה? כולם לא יודעים לקרוא? לכולם אין SMS? לכולם אין אינטרנט? אז הנה, בבקשה, אדם שיש לו הכל. בסדר. בבקשה, בואו נשמע.

יש לו הכל והוא גם מתעסק ביום יום בטופסולוגיה, אז יש לו את הסבלנות והעקשנות להמשיך, אבל ברור לי שאנשים אחרים במקרה שלי היו פורשים ולא היו מקבלים את ההנחה. בכל אופן, מגיע - - -

עבר פסח בינתיים.

לא, עברנו כבר את פסח, בעוד שבועיים שלושה אומרים: לא הגיע, אבל אתה יכול, אם אתה רוצה לייעל את התהליך שזה בטוח יגיע, תסרוק את הכל מחדש באתר שלהם. טוב, סורק, מסתבר שלא כל קובץ יכול להיכנס שם, רק קבצים מאד, מאד קטנים. אני הקטן אפילו בזה לא מבין. קראתי אחראי מחשבים, עזר לי, סרקתי את הכל בגודל שהם רצו, קבצים קטנים, 300, לא יודע, יש להם איזה שהיא הגבלה טכנית. כל מה שהם רצו – העברנו. בסדר. גם שלחתי בפקס ליתר ביטחון. אמרתי: שלא יגידו שלא הגיע. עובר עוד איזה חודש, פתאום אני רואה בחשבון בנק ירד הסכום המלא. אין הודעה. אין טלפון, אין מייל, שום דבר.

כמה הורדות הורידו לך?

12. דרגה המכסימלית.

כלומר, שילמת את המקסימום?

פתאום בבת אחת.

רטרואקטיבי?

למזלי, שהמועצה שלי התחשבה בי אז לא עשתה את זה רטרואקטיבי, עשתה את זה לאותו חודש. אבל פתאום קפץ הסכום לכמעט פי 2, בלי שום הודעה, בלי מייל, בלי כלום. עכשיו, עוד פעם אני אומר לכבודו: אני ברוך ה' טיפה בעניינים.

אני רואה שגם יש לך משכורת טובה.

אני אומר לכבודו, לא, אם היתה לי משכורת טובה לא היה קופץ פי 2.

הוא אמר שהוא עובד במועצה, אני לא מכירה שום מועצה - - -

לא אמרתי שאני עובד במועצה, אמרתי שלמזלי המועצה בבנימין התחשבה. כבודו, אם היתה לי משכורת גדולה לא הייתי מקבל הנחה.

לא, לא 50 אחוז בטח שלא.

לא משנה. בכל מקרה קפץ הסכום בלי שום הודעה, בלי כלום. התחלתי להתקשר. לא יודע, חסר בטופס ההוא, אין אישור מעסיק. מה אישור מעסיק? אבל כתבתי עם הטופס ממוכן, אשתי עבדה בבר אילן עוזרת מחקר, לא צריך אישור מעסיק. כתוב לכם למעלה אחוז משרה. לא, זה לא טוב. אתה צריך להביא אישור מעסיק. ככה התחלנו את הסאגה. הבאנו אישור מעסיק, לא, זה לא בפורמט הזה, זה בפורמט ההוא, תביא ככה, תביא ככה, תביא תלוש של מרץ, תלוש של פברואר. אני אומר לכבודו, אני הרגשתי וגם כתבתי את זה במיילים, מזלי שאני איכשהו הצלחתי ליצור קשר עם מישהי שם במייל בטלאול, בחברה שעובדת איתם ובמישהי בתמ"ת, לא יודע איכשהו, במקביל פניתי לועדה לפניות הציבור וככה היה לי איכשהו תקשורת ישירה. אני רוצה להגיד לכבודו, אם אני באמת לא היה לי, אני הרגשתי שאני בקרב. ממש הרגשתי. גם כתבתי להם: הרגשתי שאני בקרב. כל פעם: תביא את המסמך ההוא, לא, תביא את המסמך הזה.

איפה הדברים עומדים עכשיו?

בסופו של דבר קבעו את הדרגה. כבודו, קבעו את הדרגה. אחרי שכבר החליטו שאשתי אולי בכלל היא סטודנטית, למה? כי היא עוזרת מחקר אז היא חייבת להיות סטודנטית. עד ששכנעתי אותם שהיא לא סטודנטית, היא רק עוזרת מחקר. שלחתי להם את החוזה שלה. השתכנעו וקבעו את הדרגה. אחרי שבוע בערך, אני מקבל מייל: "הדרגה מבוטלת, לא הבאת תלוש של מרץ ונקבעה בטעות הדרגה". אמרתי: הגעתי כבר עד לפה, נמשיך. שלחתי להם גם את מרץ עוד פעם. קבעו את הדרגה בסוף, אני מקווה בינתיים, נכון להיום, זה עוד לא השתנה. אבל עוד פעם, אני בא להגיד לכבודו, אני ברוך השם בן אדם שיש לו במשרד פקס.

איזה 5 דקות, אני לא מקנא בך.

גם מכונת צילום.

אגיד לך יותר מזה, כל הכבוד שלא התייאשת.

אני אומר לכבודו: במשך חודשים היה ממש קרב בירוקרטי ואני אומר לכבודו, אם לא הייתי יושב במשרד עם פקס, עם מכונת צילום, עם מייל ישיר, לא הייתי מקבל. למה באתי לפה בעצם? כי ברור לי שהרבה מאד הורים - - -

אם אבל קורה לאותו אזרח פשוט שאין לו את האמצעים, הוא בא למנהלת המעון ובצדק, שתעזור לו.

בגלל זה רציתי לבוא לפה כדי להסביר לכבודו שלאזרח פשוט שיש לו קצת פחות זמן ממני וקצת פחות אמצעים, אמצעים הטכניים הפשוטים, הוא לא יקבל דרגה בגלל כזאת שטות שהוא לא יבין אפילו למה. עכשיו, הם לא טורחים להגיד. כשיש את העלייה הם לא טורחים לשלוח מייל, לא טורחים כלום. כשהם צריכים את הטפסים הם ישלחו לך SMS וזה. ברגע שהם קבעו את הדרגה אתה לא תקבל שום הודעה והדרגה פתאום קופצת - - -

תודה רבה לך מר יעקבסון.

משפחת גבאי מבית שמש, בבקשה.

מרמת בית שמש. אני עובדת סוציאלית פה בעיריית ירושלים באגף הרווחה וחברי הוועדה פה כולם דיברו על כל העניין של הטפסים, שזה קושי מאד מאד גדול, אבל אני רוצה לדבר על דברים הרבה יותר משמעותיים, שלי באופן אישי גרמו תסכול ומה שאתה ציינת שזה הרגשה כמו בקרב, אז אני חושבת שזה משהו קטן לתאר את כל ההרגשה שלמשך כל השנה.

בעלי ידבר על העניין עצמו, אבל אני רוצה לדבר על היחס של המוקד הטלפוני ועל השירות. קודם כל אני חושבת שהשירות הזה מתאפיין בחוסר מקצועיות וחוסר תקשורת ישירה, שזה מתבטא בזה כשאני מתקשרת לנציגה ושואלת אותה משהו, היא אומרת לי: שנייה. אני לא יודעת לענות לך, רגע. שמה אותי על המתנה רבע שעה, מתייעצת כנראה עם החשבת שכר ואז חוזרת אלי. ואז אני רוצה, אחרי שהיא חוזרת אלי עם מענה, אני אומרת לה: או.קיי. אבל ככה וככה, אז שנייה, רגע, אני לא יודעת לענות לך, עוד רבע שעה המתנה. אני לא מדברת על זמן ההמתנה. תנסו לחייג עכשיו למוקד הטלפוני, לא היה מקרה אחד שפחות מרבע שעה אני נעניתי. זה דבר ראשון.

במקרים שאני ככה עומדת על דעתי ואני רוצה לדבר עם מנהלת, אומרים לי: "לא ניתן לדבר עם המנהלת יותר מפעם אחת, במשך כל תקופת השירות.

הם רושמים לך את זה?

רק אם פעם אחת. אני רוצה לדבר על דבר עוד יותר חמור מזה. אני מדברת עם נציגה ולמי שירצה, יש לי פה הקלטה שלמה של שיחה, כמעט של חצי שעה שכל הדברים שאני אומרת עכשיו תועדו. אני מדברת עם נציגה. הנציגה אומרת לי, אחרי שהיא מתייעצת עם חשבת שכר, אומרת: או.קיי. טעינו, אנחנו מתנצלים. באמת היינו צריכים להחשיב איזה שהוא עניין שבעלי אחר כך ידבר עליו, אתם צודקים. אנחנו נזכה אתכם. אני מתקשרת יום למחרת, הנציגה שענתה לי, שהיא נציגה אחרת אומרת לי: תקשיבי, זאת שאמרה לך את זה היא חסרת ניסיון. היא לא יודעת. היא פשוט חדשה, היא חסרת ניסיון, כל הדברים האלה בפלאפון פה מתועדים. אני אומרת לה: את מודעת למה שאת אומרת? את מודעת לזה שאת אומרת לי שנציגה יום קודם אומרת לי משהו ואת אומרת לי משהו אחר? יום למחרת אני אתקשר אני אקבל שוב מידע אחר? כל זה תחושה של חכמי חלם שאני מדברת עם אנשים ואין שום התייחסות רצינית.
אתה אמרת, שאם חסר טופס אז נציג התמ"ת מתקשר להגיד שחסר טופס?

לא נציג תמ"ת, נציג מוקד.

נציג מוקד. לא משנה, מבחינתי המוקד זה התמ"ת. חודש, אני שלחתי את כל הדברים, חודש, אני התקשרתי לשאול מה קורה? חסר לך טופס. לא משנה שאני שלחתי את כל הטפסים. אף אחד לא מתקשר לעדכן. אף אחד לא מתקשר להודיע. זה תקשורת מאד מתסכלת. אין הרגשה שמבינים ומטפלים. אני יצאתי לעבוד, יש לי תינוק חולה אפילפסיה בבית, אנחנו היינו מאושפזים איתו, אני לא חזרתי לעבוד אחרי חופשת לידה, אנחנו גם לא קיבלנו קצבת נכות על המחלה שלו, אבל זה בירוקרטיה אחרת שלא קשורה אליכם. אני בתור אישה, אם המטרה של התמ"ת זה לקדם נשים בתחום התעסוקה, אני יוצאת לעבוד, על פי כל הטיפולים שהוא צריך לעבור, 3 טיפולים בשבוע, על כל המלחמות. אני נעדרת מהעבודה בשביל לא לפגוע בעבודה. אני עובדת 32 שעות, מה שאני זכאית להנחה. אני כבר אדבר על זה שלא זכיתי להנחה שאני צריכה, אבל זה הרגשה של אפיסת כוחות. אני אמרתי לבעלי: אני מתייאשת. אין לי למי להתקשר, אין מי שיטפל בעניין. כל נציגה אומרת משהו אחר. זה הרגשה שאתה אומר: מה רוצים לעזור לי בתור אשה עובדת על אף כל הקשיים. בעלי ידבר על העניין עצמו.

בבקשה אדוני, אתה רוצה להמשיך?

כן. אני רוצה קודם כל להודות שוב פעם על הבמה כאן שניתנה לי לדבר, אבל אני בשונה ממר יעקבסון אני מוכן כאן, הבאתי את תלושי משכורת שלי, אני מוכן גם להראות את המספרים במה מדובר. אני עובד באשדוד בבנק מרכנתיל ואני נוסע כל יום מרמת בית שמש לבנק מרכנתיל.

שנינו עובדים מחוץ לעיר.

מחוץ לעיר, הילדים נמצאים בתוך העיר.

שני ילדים במעונות.

אנחנו כל הזמן בהתרוצצויות איך להגיע בזמן כדי להוציא אותם מהגנים וכו'. אבל אני נוסע, לצורך העניין אני חייב לנסוע עם אוטו, כי אין לי אפשרות לנסוע באוטובוסים. התחבורה הציבורית לא נותנת לי את האפשרות הזאת.

ההסכם שלי עם העבודה זה לקבל החזר נסיעות. אני מקבל החזר נסיעות לפי אוטובוס וגם זה לא בצורה מלאה. אני מקבל בסביבות ה – 80 אחוז החזר נסיעה. אני מדבר היום על החזר נסיעה בסביבות כ – 2,700 שקל בחודש.

חוץ מהעניין שההחזר הזה הוא ממוצע פעמיים - - -

זה מחושב כהכנסה.

והוא מחושב כהכנסה. חוץ מזה שהכסף הזה ממוסה פעמיים, שאני מוציא כסף שכבר נקי ממס.

והמעביד מוכן לאשר בכתב שזה ההסכם?

בוודאי. יש לי כאן תלושי משכורת.

זה מפורט: נסיעות.

זה מפורט בנסיעות, אני יכול להראות את זה פר נסיעה.

צריך לעשות לברוטו, זה לא יעזור.

זו לא הטבה. רבותיי, יש שני סוגים של נסיעות, אחד מהם נקרא: הטבה. אנחנו יודעים, הוא מקבל אחזקת רכב, פה זו לא הטבה.

אני יכול להראות לך את תלוש המשכורת.

אני הבנתי אותך.

מדובר כאן בהחזר, כהחזר 2,700 שקל, שזה עדיין לא מכסה לי את כל ההוצאה. בנוסף אני מקבל החזר לימודים. יש לי גם את החוזה, נמצא מהבנק, אני לומד גם תואר ראשון לקראת סיום לימודי, אני מקבל החזר כ – 1,400 שקל החזר לימודים. 80 אחוז מהלימודים שאני משלם בפועל. אני יכול להראות קבלות על הכל. הראיתי את זה גם לתמ"ת את אישור התשלום והכל. אני מקבל החזר מהעבודה, כ – 80 אחוז החזר לימודים. גם את זה מחשבים לי את זה בשכר. הכניסו לי את זה כהכנסה. זאת אומרת, אני הגעתי היום לשכר המינימלי של שכר הבסיס הוא 4,400 שקל. 4,400 שקל. אני מקבל עוד הטבה לילדים עוד 1,800 שקל. על כל ילד 900 שקל מעונות. זאת אומרת, אנחנו יכולים לעשות חשבון ביחד, אני כמעט מגיע ל – 6,000 שקל הכנסה ברוטו. שלא כולל החזר ההוצאות. חישבו לי את החזר ההוצאות הללו, עוד כ – 5,000 שקל כהכנסה. כאשר אני מדבר עם הנציגות המלומדות במשרד של התמ"ת שמה, ממשרד הלקוחות, הם פשוט לא יודעים, לא מבינים שום דבר. אני מדבר עם חשבת שכר, היא אומרת לי: נכון. היתה שם חשבת שכר אחת בשם גל, היא אומרת לי: נכון, אתה צודק, חישבו לך את זה. צריך להוריד לך את זה. אבל כשאתה מדבר בפועל שום דבר לא קורה. אני, בבוקרו של יום, כשאתם אומרים שמודיעים משהו למעונות, אני עובד בבנק, אני מסתכל על החשבון בנק שלי, אני מנהל את החשבון בנק שלי. בבוקר אחד לפני 4 חודשים 3,496 שקל תשלום על המעונות.

שני ילדים במעונות.

תשלום על המעונות לשני ילדים. זאת אומרת, משכורת שלמה. אני לא מדבר על ארנונה, לא מדבר על חשמל, לא מדבר על מחייה נורמלית. אני אמרתי לאשתי באותו יום: תצאי מהעבודה, תשבי בבית, יותר זול לי.

אני לא צריכה לספר לכם, מהי משכורת של עובדת סוציאלית.

משה, תודה.

זה לא הגיוני. אין עם מי לדבר, גם חשב שכר בכיר ואני יודע את הכללים הללו. שמו שם נציגות שירות, שלא יודעות שום דבר.

רבותיי, נציגי התמ"ת. אני חושב שמענו כאן שני מקרים קלאסיים ואני מאמין שזה אולי דוגמה קטנה למה שקורה אצל רוב האנשים. מדובר פה על אנשים שהם עובדים במשכורתם, הם קשי יום בעבודה, אבל הם מגיעים לעבודה, עושים את עבודתם אנשים מביני עניין. אנשים שיודעים למלא טפסים. אנשים שיודעים לחייג בטלפון ולדבר.
תארו לכם היה יושב פה איזה איש, או אשה מבוגרים שכל הדברים האלה מהם והלאה, רק תחשבו לרגע מה היה קורה איתם.
רבותיי, אני מצר על כך שמיכל, שהיתה אמורה להיות פה היום ולשמוע את הדברים, כי בעצם היא נכנסה לתפקיד בראש ובראשונה כדי לשפר ולייעל את המערכת הזאת, אבל כאן שומעים דברים ולא לילד הזה פיללנו. הוועדה לפניות הציבור, לא קיימה כל כך הרבה דיונים בשביל להגיע לתוצאות כאלה. זה 7 ישיבות שאני מקיים, אני לא ארפה ולא אתייאש, אני אמשיך ואקיים עוד דיון ועוד דיון, עד שמישהו יסיק את המסקנות ויתייעלו ויתנו שירות נאות לציבור.
לא יעלה על הדעת, שאדם שאמור לקבל הנחות, לא רק שהוא לא מקבל הנחות, הוא נדרש לשלם את המקסימום אחרי כל הטרטורים שעברנו. אילו שתי דוגמאות שמייצגות חלק גדול של אותה אוכלוסייה שאדוני דיבר עליהם. אני שוב פעם חוזר ואומר, זה מדובר על אנשים מביני עניין, מכירים את המערכות, יודעים איך לעבוד עם המערכות. תארו לכם מה קורה עם אותם שאינם יודעים? אז בוודאי שהם נשחקים בגלגלי הבירוקרטיה, או שלא מכניסים את הילדים למעונות, או שפשוט מתייאשים, מרימים ידיים ובזה נגמר.

אני שואל: זה נראה לכם תקין?

אני רוצה להוסיף שאלה לדברים של היושב ראש. ... הערכה ומדידה לגבי ... שלכם, זה אחד. ... הדבר השני זה העלויות: מה העלויות בגין ההתייעלות הזאת?

אין טעם שנמשיך. אני אומר, אין טעם להמשך דיון כששומעים פה נתונים, רואים עובדות. אין מה להציע. אין מה להגיד.

רק להעיר אולי זווית נוספת לתשובה, שאם כל המערכת מתנהלת בצורה כזאת, הם עוד הוסיפו עליה גם את הבקרה. כלומר, הם עוד לא פתרו את כל הבעיה של הקליטה והחליטו עוד לפני שפתרו להיכנס לתוך בקרה שהכניסה אנשים - - -

עכשיו תהיה בקרה על הבקרה.

בבקשה אדוני.

אני שמעתי את המקרים הפרטניים פעם ראשונה, אני יכול לבדוק אותם.

סליחה שאני מתפרצת. המקרים האלה הועברו למשרד התמ"ת וגם לנו, כמנהלת הוועדה, גם אנחנו עונים ללבנה, היא לא עונה, אין מענה.

שלחתי גם לשר.

יש פה תכתובת.

אני מנהלת הוועדה, אני אומרת שזה הועבר למיכל.

רבותיי, דקה. אני רוצה לשמוע את עמוס, בבקשה אדוני.

אני לא אמרתי שזה לא הגיע לתמ"ת. אני אישית טיפלתי בכמה מקרים שהגיעו אלי כחשב, משום שזה לא ממש בקור ביזנס של העשייה שלי. אבל צר לי, שני המקרים הספציפיים האלה מתוך 1,500 עובדי התמ"ת, אלי זה לא הגיע. אז אני לא יודע לענות. אני מנסה לענות, אני רק אומר שההתייחסות שלי כוללנית.

רבותיי, תאפשרו לו לדבר.

אני חושב ששתי הסוגיות שונות. אם אני יענה שניה לסוגה הזו – אם יש פה תלונה לא על המוקד. משרד התמ"ת החליט איך הוא מחשב הכנסה, מה הוא מכניס בפנים ומה הוא לא מכניס בפנים. האנשים שיושבים במוקד עושים עבודה טכנית בהתאם להנחיות שהם קיבלו איזה נתונים להכניס ואיזה נתונים לא להכניס. זו שאתה חושב כחשב שכר שלא צריך להכניס את זה והיא חושבת שכן, זה לא רלוונטי אליה. היא קיבלה הנחייה מה לעשות. זה כן. זה לא.

צריך לבדוק את זה, כי אני אומר את זה בזהירות, פעם ראשונה שאני שומע. מה שקרה זה שבמבחני תמיכות שהיו בשנה שעברה, לא יודע מה יקרה השנה, אותו רכיב הוצאות נכלל בהכנסה. אני מבין שהוועדה חושבת שלא צריך להיכלל. שמענו את זה. אני מניח שהמשרד יבחן את העניין. אבל זה לא בעיית מוקד.

רגע, עמוס, אני רוצה להסביר לך, אני כרגע לא נכנס אם הוא זכאי או לא זכאי. זה לא התפקיד שלנו. בסדר? אבל אני מדבר על תשובה. ההורה הזה יושב פה, פנה, הציג נתונים, הוא הודיע שההכנסה הזאת זה לא הכנסה אלא החזר הוצאה. מישהו היה צריך להגיד לו: אינך זכאי, זה נחשב כהכנסה. את זה הוא לא קיבל.

אני דיברתי במקביל, כששלחתי את הטפסים הללו בתחילת השנה דיברתי עם מנהל משמרת במוקד השירות שמה של התמ"ת. הוא אמר לי: תשמע, בדרך כלל נסיעות נחשב כהכנסה, אבל בגלל שכאן מדובר בהחזר הוצאה, שזה מאד חריג, אנחנו נשקול את זה וכנראה שתהיה אפשרות, היו מקרים היו תקדימים. אנחנו נשתדל לבוא לקראתך. לגבי החזר לימודים, החזר הוצאה - - -

בשיחה אישית עם איילה אלבוחר, היא אמרה שלא מחשיבים שכר לימוד.

אומרים במפורש, אבל, בסופו של דבר כשזה מגיע למוקדניות, זה בכלל לא קביל.

עמוס.

אני מוכן לבדוק את הנתונים ולבדוק את המקרה שלו פרטנית. אני לא יודע לענות על הטענות שלו עכשיו בשליפה.

לגבי מוקד פניות הציבור בתמ"ת. אותו מוקד, צריך לתת מענה לכל העניינים. מה שאמרת כאן, גב' אלמוג, זה שאם יש בעיות נוספות צריך לפנות למוקד הפניות בתמ"ת. למה?

אם יש להורים תלונה על התנהלות המוקד, אז יש להם עוד כתובת לפנייה לתמ"ת.

אני מצר על מה שקרה. כלומר, אני לא ציני, אני רואה בזה גם פן חיובי. אני אומר שהתוצאה בסוף היא בעייתית. אני הייתי באי אילו וועדות שדנו בנושא, לא רק בועדה הזו. כן, היה גם טענות שהמוקד לא מגיע וכן מגיע ולא עונה וכן עונה. עובדתית המוקד הצליח ועשינו מאמץ גדול, להתריע בפני אנשים שיש בעיה. אני אומר, אני מקבל את זה שהתוצאה הסופית היתה לא תקינה. אני לא מתווכח. או.קיי? ואני מצר על זה, אני מוכן לבדוק. אני לא יודע להגיד למה זה, שוב פעם בשליפה, למה דואר כזה או אחר לא הגיע למוקד? או.קיי? אני רק אומר וצר לי, עשינו מאמצים גדולים כי הייתי שותף בתהליך הבקרה, שלא נוריד דרגות ואם לא הגיעו טפסים שיידעו את ההורים, שידעו עוד פעם, שוב פעם ושוב פעם. לפחות, אני אומר, העניין הזה עבד. אנחנו נשתדל להתייעל. אני לא יודע למה זה לא הגיע עובדתית הניירת שלו למוקד. לא יודע לענות.

מילא שלא הגיע, אבל מה ששאלתי אותך, מה שאמרתי שחסר מסמך בהתחלה בבקרה אתם יודעים להתריע. כשפתאום הסכום קופץ כי חסר איזה שהוא מסמך, אחרי שקיבלתם את כל המסמכים, אתם לא מתריעים, אתם פשוט מחייבים את החשבון בנק, כי זה הכלי הכי קל לכם. אצלו זה היה 3,400, אצלי זה היה - - -

רגע, למיטב זיכרוני ואני לא רוצה להתווכח, אם אתה אומר אז לא הודיעו לך, חזקה עלי שאם אתה אומר את זה, אז זה המצב. אני רק אומר שמיטב זיכרוני הודיעו להורים בגדול, אני אומר את זה בזהירות, כי יכול להיות שאני לא זוכר נכון.

היא בעצמה אמרה שלא שולחים.

לא מודיעים, שולחים את היומן למנהלת.

אני אומר לך, רוב האנשים אין להם את הסבלנות ואין להם את הכוח לעשות את זה. זה מה שבעצם הביא אותי לפה. אני לעצמי בסוף ברוך ה' בסופו של דבר דאגתי אחרי הרבה כאב ראש. אבל האנשים הפשוטים וזה הנקודה הכי חשובה פה. אתה צריך להבין את זה בתור אחד שיושב בראש, מראשי הפירמידה. אנשים הפשוטים, במיוחד העולים החדשים, במיוחד העולים מאתיופיה שיותר קשה להם כל הדברים האלה, הם לא מקבלים את ההנחות וזה הסיבה לנתונים שיש לך ואני מבטיח לך שנה הבאה, אם לא יהיה משהו דרסטי לא ישתנה שום דבר. האנשים הפשוטים לא יודעים. אין להם את הסבלנות. הם גם לא מקבלים את המידע. הם לא מקבלים את המידע, אף אחד לא מתקשר אליהם להגיד להם: חסר.

מר יעקבסון, בוא נאפשר לעמוס לסיים את דבריו.

אני שומע איזה שהיא אמירה דואלית מנציגי המעונות. מצד אחד הן אומרות: אנחנו לא רוצות שהמנהלות יהיו בפרונט ושהמנהלות יהיו הרעות. מצד שני הן אומרות: מה פתאום הפרטתם? מה פתאום לקחתם את זה מאיתנו?

לא אמרו את זה.

ככה אני שמעתי.

זה היה יותר יעיל. אבל, תדייק.

אני משתדל.

שאלו אותי לגבי מה היעילות של ההפרטה? או.קיי. אנחנו מסכימים אתכם שלא מנהלות המעון צריכות להיות אלה שעוסקות במילוי הטפסים. אין ויכוח. גם לשם אנחנו הולכים. כרגע אין כוח אדם בתמ"ת. המוקד מעסיק עשרות, 150 עובדים. זה ברור לכם שאין 150 עובדי מדינה שמסוגלים לעשות את העבודה. העמדנו הרבה עובדים וגם זה אני מבין - - -

לא, הם לא עובדי מדינה.

ברור שלא, זה מיקור חוץ, אבל זה מה שאני אומר. אתם שאלתם: למה הפרטתם? איזה חלופה יש? מנהלות - - -

150 עובדים לא מקצועיים שהם מוקדנים שלא יודעים את התשובות, היעילות שלהם היא זהה לעובד אחד בתמ"ת. אני מדברת ממקום של אחיות בריאות הציבור. אני רואה את אותו מסלול, את אותו מדרון תלול. הסבירו את כל ההסברים האלה ובשורה התחתונה אני רוצה להגיד לך שלי אישית יש ילדה שעוד לא עשיתי לה חיסון כי לא הגיע הזה. אותו דבר פה, אתה יכול לקחת 2,000 עובדים, אם הם 2,000 עובדים שעל כל שאלה צריכים ללכת ולהעביר ו – 50,000 טפסים, זה לא יעיל. זה לא יעזור כמה עובדים אתה תיקח.

אני מצטער, זה שצועקים לא עושה את זה יותר נכון. לפני 3 או 4 שנים כשזה נעשה דרך המעונות, היה כמות ילדים פחותה, הדרגות לא ניתנו גם כן עד דצמבר, ינואר.

כמו שגלי אומרת, הייתם יכולים לתגבר את כוח האדם של התמ"ת.

אנחנו צריכים כוח אדם איכותי.

אני מוכן לקבל שיכול להיות שאנשים במוקד, אולי בחלקם, הם לא האנשים שהיינו מצפים שישבו שם, אולי צריך לדאוג להם להכשרות נוספות, אולי הדרכות נוספות. אולי חשבי השכר צריכים להיות קצת יותר מיומנים עם הדוגמאות שקיבלנו פה, זה ניתן לשפר. אבל, רק לידיעה, מחר נוסעת מדריכה ליומיים לטלאול בשביל לתדרך את הצוותים.

אני מקבל את האמירה שיש הרבה מקום לתיקון. אני לא חושב שהמקום הוא אידיאלי. אני מצר על כל אזרח שנפגע. אני מבין שאנחנו עוסקים בחלקן באוכלוסיות חלשות שיותר קשה להם. אני מבין שאנחנו צריכים להשתפר. המצב שהיה לפני שנתיים שהקמנו את המוקד והמצב היום הוא שונה באופן מהותי. אנחנו כל הזמן משתפרים, כל הזמן לומדים. זה לא אומר שהמשרד נח על זרי הדפנה. זה לא אומר שהוא לא מקבל את הביקורת או את ההערות. אני לא חושב שאחד מהמקרים האלה היה צריך לקרות ואני מתנצל, צר לי. מטפלים ב – 130,000 אנשים, זה קורה. אני לא אומר שזה תקין. אני לא אומר שצריך לקבל את זה, אני רק אומר שאני חושב שהשיפור מאד מאד, אנחנו לא נגדכם. אם להיות הוגנים אני חושב שהמצב שהיה לפני שנתיים עם המוקד והמצב שיש היום זה עולם אחר.

עמוס, אני חושב, צריך גם לקחת את הביקורת בכיוון הנכון. יפה מצידך, בוא באמת, אני אומר אני מקבל את מה שאתה אומר, זה בסדר. יחד עם זה, יש פה נציגות של המעונות שהן אומרות ואני חושב שאין יותר טוב מהן להכיר את המערכת. כשהן אומרות, אני לא שמעתי כאן, באמת ואני חיפשתי, לא שמעתי גם איזה שהיא אמירה שאומרת: חל איזה שהוא שיפור, כמו שאדוני אומר. ההיפך. אנחנו שומעים מפעם לפעם שהמצב יותר חמור. הסבל יותר גדול. אני חושב שפה משהו צריך לעשות. אני חושב לא יודע אתם, אני אומר לך, לו אני הייתי היום במעמד שלכם פה בישיבה כזו לא נוחה ולא נעימה, הייתי פשוט עוצר את העסק ואומר: רבותיי, בואו נעשה חושבים. זה לא בושה. לקחת ... יכול להיות שמשהו, יש איזה תקלה בדרך. כשיש כל כך הרבה מוקדנים וכשיש כל כך הרבה אנשים שאמורים לבדוק ובכל זאת יש תקלות. תראה, לא כולם הגיעו לפה. לא על כולם אתם יודעים.

אין לי ספק שהשניים האלה אינם היחידים.

דרך אגב, זה גם לא המקרים שמייצגים. אלה אנשים שמייצגים סוג של אוכלוסייה מסויימת, אבל יש פחות. אנחנו מכירים אנשים קשיי יום שאני בטוח שגם להגיע לפה הם לא מסוגלים, גם לדבר הם לא יודעים.

אני רק רוצה להגיד שבסופו של דבר זה חבל, כי שתי חברות שלי החליטו לרשום את הילדים לגנים פרטיים מהסיבה שאין לנו כוח לכל העניינים האלה, לכל המלחמות האלה, שאני מעדיפה שקט נפשי ולשלם כמה מאות שקלים יותר. אני לא מסוגלת. אין לי את הפריבילגיה הזאת של שקל יותר.

צודקת.

אם נגיד, סלח לי על השאלה הזאת, אולי אתם לא יודעים לענות את התשובה, אם אנשים לא מילאו את מכסת התמיכות, זאת אומרת, הכסף נשאר אצלכם, מה קורה? הלוא בסך הכל לפי מה שאנחנו רואים, כמות הכסף שניתנת בחזרה לציבור כהנחה היא פחותה. מה קורה לכסף?

איך את רואה את זה?

כמות הבקשות קטנה.

בכל שנה אנחנו מבקשים תוספת מהאוצר.

אז איך זה יכול להיות? לפי הנתונים שאתם נותנים, מעט מאד אנשים מבקשים.

על 2011, בסדר? נכון להיום, הרשומים במעונות וצהרונים.

צהרונים זה משהו אחר. תגיד מעונות.

87,146 ילדים.

וכמה צריכים להיות קלוטים? 95?

לא, קלוטים כולם. מקבלים השתתפות לפי דרגה כזו או אחרת, למעט 13,300 שלא זכאים, כולם מקבלים השתתפות.

זה תמיד קיים?

לפחות ב – 15 אחוז.

עכשיו תחשבי את הדרגה שלהם כפול מספר ילדים, כפול 12 חודשים תיראי כמה מיליונים - - -

הפרוצדורה מגיעה אליהם. כפי שאני מבין והתלונות ואני מקבל אותן, עד שהתהליך מסתיים האנשים עוברים, חלקם יותר חלקם פחות, שבעה מדורי גיהינום זה כלום, הם עוברים ייסורים בירוקרטיים כאלה ואחרים. על זה, באמת, אני חושב שצריך לראות איך אפשר להקל עליהם. אבל אני לא חושב, אין מטרה, שילמנו, למיטב זיכרוני מעל 600 מיליון שקל שנה שעברה על תמיכות הורים. שילמו סכומים מאד משמעותיים. ההורים מקבלים כסף. הבעיה המרכזית, דרך אגב, שהממשלה רואה בפניה זה היצע המעונות של התמ"ת, כלומר שחסרים מעונות ושצריך לבנות עוד מעונות. אבל זה ממקום שאנשים, לא מספיק אנשים - - -

אנחנו לא שם.

הביקוש יותר גדול, שאנחנו מגיעים לדרגות, בניגוד למה שאת אומרת, כי רוצים להוסיף עוד מעונות כדי להגיע לעוד אנשים.

מר יעקבסון, משפט אחד.

אני לא יודע מה המעמד של הוועדה ביחס לתמ"ת, אבל אם הוועדה יכולה באיזה שהיא דרך להורות, או לכפות על התמ"ת שלא משנים דרגה להורה בלי ליידע אותו, לא רק במכתב, בטלפון שהוא עונה בשפה מובנת לו, במכתב בשפה שמובנת לו, באמת בכל האמצעים שיודעים ההורה קיבל את המידע, יש לו חודש, אני לא יודע, חודשיים לענות על זה, להגיב ולא באופן חד צדדי לחתוך את ההורים. זה לדעתי א', ב'.

יש לי שאלה, יש לי בקשה, בהיותי נציגת נעמ"ת אז אתם יודעים גם מה הרקע, האם משרד התמ"ת יכול לחשוב על קבלה מחדש אל תוך המשרד, עבודה מאורגנת ועבודה של העובדים, במקום 150 אנשים שצריך, לא מוכשרים וצריך להכשיר אותם, להגדיל את מספר העובדים המוכשרים שעובדים בתוך המקום שהם יטפלו בעניין הזה, שתהיה בעבודה מאורגנת ולא קבלנית ולא עבודות חוץ. זה תמיד משהו כזה ערטילאי, מי משגיח עליהם? מי נותן להם אינפורמציה? מי מדריך אותם? בסוף שני הצדדים סובלים. גם העובדים וגם אנחנו.

אני יודע לענות על זה את עמדתי האישית, אבל זה לא התפקיד שלי.

אבל אני שואלת באמת אם משרד התמ"ת יכניס את השירות הזה, יוציא את זה מרשות הקבלנים החיצוניים ויחזיר את זה לעובדים המיומנים של משרד התמ"ת?

אני רוצה להגיד לך הרעיון יכול להיות טוב, אבל אם אין מספיק כוח אדם אנחנו - - -

אנחנו מממנים כוח אדם חוץ.

מחטיאים את המטרה. לצערי הרב, כשמדובר במקרים כאלה יגידו לך תמיד שאין כסף. אבל בשביל כוח אדם חיצוני ימצאו את המימון והלוואי וזה היה, אנחנו נתקלנו באותה תופעה גם בחלוקת התווים לנכים וכל הפרוצדורה. גם שמה העסק הזה הופרט ולצערי הרב גם פה התקיים דיון דומה של סבל של אנשים.

בסיכומו של דבר זה עולה למערכת יותר. גם בסבל של אזרחים וגם בכסף.

רבותיי, יש פה שני דברים שאני מבקש: דבר ראשון – לגבי דמי הרישום של 300 ש"ח שדובר עליהם בישיבות הקודמות, הובטח שהנושא הזה ייבדק ויוגשו המסקנות של אותה ועדה שהיתה אמורה לבדוק את זה ולתת לנו תשובה לועדה. מישהו יודע? בבקשה.

אנחנו פשוט המתנו לקבלת אישור על חברה של משרד רואי חשבון שזכה במכרז במשרד.

זה התשובה שהיתה לנו בדיון הקודם.

כן. יש לנו כבר זוכים וכבר יצרנו איתם את ההתקשרות והתהליך של העבודה מתחיל. אני מעריכה שבתוך פרק זמן לא ארוך - - -

איזה פרק זמן?

מה רשמנו בתשובה?

כי אנחנו בישיבה הקודמת שמענו בדיוק את אותו דבר. עכשיו אני שמח שהתקדמנו עוד צעד אחד. כבר יש זכיין והוא כבר מתחיל לעבוד.

הערכה היא כשבועיים של הלו"ז – לוח זמנים – הצפוי, אבל אי אפשר להתחייב על זה, אבל זאת הכוונה. אנחנו כולנו רוצים לעשות את זה בלו"ז כמה שיותר - - -

אני לארג', קחו חודש. בסדר?

כן.

אני נותן לכם חודש ימים.

יש כבר משרד וכבר התחיל התהליך איתם.

בסדר גמור. אז אני אבקש לקבל תשובות בנושא הזה ואני אודה לך על כך. דבר שני – אדוני החשב, הייתי בכל זאת רוצה את התייחסותך לפניה של מר יעקבסון שאני חושב שהוא דיבר כאן גם בשם מנהלי המעונות ואני בטוח שהוא משקף עמדה של ציבור.

לגבי מה?

אי שינוי דרגה בלי יידוע.

אי שינוי דרגה, שתהיה הודעה קודמת לפני שהולכים להוריד את זה מהחשבון.

וזמן תגובה.

זה נשמע לי מאד מאד סביר. אני חושב שגם אתה וגם אני לא הייתי רוצה שבחודש אחד ינחתו עלי ויורידו לי 30, 40 אחוז מהמשכורת ללא הודעה מוקדמת.

הבקשה, על פניו, נשמעת לי סבירה. אני צריך לבדוק את הישימות הטכנולוגית שלה. אני לא יודע לתת תשובה להבטחה בעל פה. זה נשמע לי סביר. לגבי זמן תגובה – אני לא בטוח שאני מקבל את זה. התרעה מראש אני מקבל.

מה עשית בזה?

מה שעשיתי בזה, אני מקבל את האמירה שלא צריך לגלות דרך חשבון הבנק, שהשתנתה הדרגה. אני לא מתווכח עם האמירה הזאת.

אם המשרד מסוגל לתת לך, אני אומר את זה על פניו, אני צריך לבדוק את זה. אבל סביר בעיני שאם המשרד מסוגל לתת לך תשובה מה הדרגה שקיבלת מלכתחילה, הוא צריך לתת לך תשובה מה הדרגה אם החליטו להוריד לך אותה. נשמע לי סביר על פניו. כשעשינו את הבקרה X אחוזים גם גילו דרגות משופרות.

על זה אין ויכוח. גם עמוס אומר שצריכה להיות הודעה גם כשאתה מוריד דרגה, גם כשאתה מעלה דרגה צריכה להיות הודעה.

אבל ככל שיש לי היתכנות לעשות את זה, זה נשמע לי סביר.

אתה יודע מה? עשינו חצי דרך, יש "סור מרע" ויש "עשה טוב". את ה – סור מרע כבר עשינו. עצן העובדה שיקבלו הודעה מוקדמת יהיה לך זמן עד להורדה מהחשבון שלך, יהיה לך את הזמן הזה לבדוק למה ואיך.

לא מורידים כלום מהחשבון של ההורים.

אתם לא מורידים להם?

לא, לא, סליחה, ההודעה מגיעה בצורה מאורגנת לארגון, כל הילדים רשומים שם, רק הארגון הוא שמבצע שינוי בהוראת קבע.

הסיטואציה שתוארה פה היא סיטואציה שתוארה כתהליך הבקרה. תהליך בקרה נוסף יתבצע אך ורק במרץ 2013 אני מעריך. יש לנו עוד זמן להגיע לשם. עכשיו, אני אומר, בהנחה ואנחנו נצליח ואני מקווה שנצליח להגיע לסיטואציה שאנחנו נודיע להורים שהשתנתה דרגתם. אנחנו נעשה את זה כך מכיוון שאני משלם למעונות רק ב – 5 לחודש, שיודיע לפני המועד הבא של התשלום כך שיהיה לו דה – פאקטו התרעה לפני שזה קורה.

מצויין.

נעשה את המאמץ ואז זה פותר את הבעיה. ההודעה אמורה להיות, כפי שאמרתי, להורה.

כמו שהודעת להורה שחסר מסמך בבקרה.

תודה רבה. רבותיי, אני רוצה לסכם את הדיון הזה. יש סוגים של דיונים שאני יוצא מכאן מרוצה, עשינו משהו. לצערי הרב זה מסוג הדיונים שאתה יוצא מכאן מאד מאוכזב, כי סך הכל, כל המטרה של הדיונים האלה זה לצאת מכאן עם איזה שהיא בשורה לציבור הרחב והאמן לי שאני מבין ואני מלמד עליכם זכות שמדובר בסדר גודל של 130,000 תלמידים שהולכים למעונות. זה בהחלט משימה לא קלה. אני לא אומר שזה דבר קל. יחד עם זה, קרה פה משהו. גם אם בתקופה הקודמת שלפני שנתיים, עוד לפני שנכנסה החברה הקבלנית הדברים לא היו כל כך טובים, אבל לא הגיעו למימדים כאלה. לא הגענו למימדים כאלה.

פשוט ההורים לא פנו. פנו לארגונים ולא למשרד.

אני לא יודע. אין לי את הסטטיסטיקה, אז לא טיפלתי בדברים האלה. אבל, אני מדבר כרגע על המצב הקיים היום. המצב הקיים היום, תסכימו פה שני הצדדים של השולחן, כולם מסכימים שיש בעיה ושצריך לטפל ולשפר. אז בסדר, לוקח זמן לשפר, במיוחד ... איזה שהיא מערכת מיחשוב חדשה. אבל לא יעלה על הדעת שיש אנשים שפשוט סובלים בגלל חוסר של המשרד שלא נותן מענה. אתם הכנסתם כוח אדם. יכול להיות שחלק מהכוח אדם שהכנסתם באמת לא מיומן, לא עונה על הדרישה שלשמה הם עובדים שמה. כשאתה שומע פה הורים והורים, שמעת את התשובות אתה בעצמך. זאת אומרת, שמע, יכול להיות, תדע לך, לפעמים תשובה נכונה היא כבר חצי פתרון. כאשר אין לך פה תשובות, כאשר יושבים אנשים שלא יודעים מה לענות אנחנו נמצאים באותה בעיה. לכן אני מבקש, אתם צריכים לעשות סדר בבית. לבדוק את אותם אנשים אם יש הכשרה, אם קיבלו הכשרה, לא קיבלו – צריך לתת להם את ההכשרה הראויה כדי שיוכלו לענות לציבור.

אני מבקש, באמת, אינני רוצה להעלות פה עניינים אישיים, אבל יושבת פה משפחת גבאי שאני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם וכל מילה מיותרת בעניין הזה. היתה התכתבות. אנחנו כבר התכתבנו אחרי שהוא עבר את כל הסבל שהוא עבר, רק אחרי זה הם הגיעו אלינו. אנחנו גם פנינו אליכם בחודש מאי ועדיין לא קיבלנו - - -

לקחתי את זה ואני אמרתי את מה שאני עושה - - -

בבקשה. את יודעת מה תמר? אני אשמח לקבל ממך תשובה שאכן קיבלנו מענה. בסדר? אני רוצה ליזום בצוות שלי. בסדר? תביאי לי נתונים באמת שפנו ופניתם אלינו. אני רוצה בכל אופן, אני מעמיד את הצוות שלי למבחן.

כן, כן. היום זה יהיה.

אין למי לפנות. באמת היום לא יודעים למי לפנות. יש לנו טענות לאבינו שבשמים.

לקחתי את זה, אני מחזירה תשובה היום. אני אומרת, לקחתי את ... אני מחזירה לשלומית תשובה עוד היום.

משה, אנחנו העברנו את החומר לתמר. אתה תפנה אלינו. אני נותן שבוע ימים. לא יום, לא יומיים, קח שבוע ימים, תהיה בקשר עם שלומית, או עם מירב.

כן, אבל זו שאלה יותר עקרונית כי אם הרכיבים האלה ייחשבו כהכנסה או לא הכנסה? אנחנו יודעים רק להגיד - - -

רגע, סליחה, אני רוצה שנהיה ברורים: אני כרגע לא נכנס לתוכן השכר של משה. הנושא הזה תבדקו אותו מקצועית, משפטית אם הוא זכאי או לא זכאי. אני אומר עצם העובדה שהבן אדם פונה, לא קיבל שום תשובה מוסמכת. זה הנקודה.

מה שאני רוצה להגיד, אדוני היושב ראש, שגם אם נקבל החלטה לשנות משהו, אז ההחלטה יכולה להיכנס לתוקף משנת הלימודים תשע"ג ולו מן הטעם של שוויוניות ושקיפות להורים האחרים שכל ההכנסות שלהם לא חושבו כך. אני לא יכולה להתחייב על משהו נקודתי השנה.

אני לא מתכוון להתעמת עם המקרה הספציפי. אני כן אגיד מה האופציות שיכולות לקרות: היה והוא עונה על אחד מהתהליכים המובנים – הוא יטופל בתהליכים המובנים. או שמגיע או שלא מגיע. יש מקרים מאד ספציפיים שהם חריגים, שמשום מה נפלו ואין לך תשובה חד משמעית, למקרה הזה יש ועדת חריגים.

נכון.

אני לא יודע לענות. יכול להיות שיתנו לך, יכול להיות שיגידו לך שצר לנו, ואיך שמוגדרת הכנסה עכשיו לא מגיע לך, ויכול להיות שאין מענה לא פה ולא שם וזה יעלה לועדת חריגים. זה שלושת האופציות שיכולות - - -

עמוס, אין בעיה, שיגיע לועדת חריגים.

אני מסכים איתם.

שיתנו לו תשובה ויגידו לו שזה הולך לועדת חריגים. אין בעיה.

גם כשאני מגיע למנהל בתמ"ת והוא אומר לי: תשמע, תגיש בקשה, ודיברנו גם עם מנהלים של התמ"ת עצמו. לא משנה כרגע שמות, ודיברנו עם המנהלים עצמם ואמרו לנו: תגיש בקשה - - -

אתה יכול להגיד שמות: איילה אלבוחר.

לועדת חריגים, אתה תקבל את זה רטרואקטיבית על השנה הנוכחית. לא שנה הבאה, השנה הנוכחית. אני משלם היום המון כספים. אני אמרתי להם: אני רוצה להוציא את הילדים שלי מהגן.

משה, אני רוצה להגיד לך משהו, תקשיב, אני חושב בואו נלך צעד אחר צעד. אני יודע שאתה כבר הרבה זמן בסיפור הזה, אבל בכל זאת אין לך ברירה אחרת. הברירה היחידה שעומדת בפניך כרגע, בוא תן לגורמי המקצוע שיבדקו את הנושא הספציפי שלך. אם יתברר שאכן הנושא של ההכנסות הנוספות שלך שהם בעצם לא הכנסות אלא החזר הוצאות וזה מוכר כהכנסה. כלומר, שפה משהו לקוי וצריך לבדוק או שינוי חקיקה, או שינוי תקנה שהם יצטרכו לקבל על זה החלטה. אבל בוא קודם כל נראה אם אתה עונה על זה, או לא עונה, אחרי שהיית בועדת חריגים. אחרי שהיית בוועדת חריגים אני אשמח לקבל את התשובה. אם צריך ואין שינוי תקנה, אנחנו נפעל בנושא הזה.

אני שמעתי שכן היו תקדימים. אני שמעתי במפורש מאנשים, שכן היו תקדימים.

תן קרדיט לאנשים ותן קרדיט לועדת חריגים.

אני רק רוצה להוסיף משפט אחד. אני אומרת, אם אפשר גם הסתכלות, אני גם מתגוררת ברמת בית שמש, אני עובדת בירושלים. יש לי החזר הוצאות נסיעה של 500 שקל. אני לא ביקשתי, אבל כשמדובר בהוצאה חריגה של 2,700 שקל החזר נסיעה, שאנחנו משלמים יותר מ – 3,000 שקל, אז אני אומרת, אולי צריכה להיות איזה התחשבות נוספת.

אבל תביני, לא עובדים פה, אי אפשר לעבוד ספציפית לפי קריטריון של כל אחד ואחד. ישנם קריטריונים. יכול להיות שצריך לשנות קריטריונים, אבל לגביכם ספציפית הם לא יכולים לשנות בגללכם את הנוהל הקיים. אם צריך לשנות – יעשו את זה למען כולם. לכן בוא נראה. אני בעצמי סקרן לדעת, אחרי שזה ייגמר בועדת חריגים אני רוצה לשמוע.

רבותיי, אני רוצה בראש ובראשונה להודות לכם. אני מאד מקווה שהדיון הבא הוא יהיה. אני אקיים את הדיון הזה בתוך חודש, גם בפגרה, שאנחנו יוצאים לפגרה אני אקיים את הדיון הזה כי הנושא הוא חשוב מאד. אני אבקש לתאם את זה עם הסמנכ"לית.

תואם כבר.

או.קיי. שזה יתואם איתם. אני מבקש שיגיע. אני מקווה שיהיו פה הורים נוספים על מנת שיציגו את הדברים שוב פעם, אולי עד אז כבר תהיה בשורה לאנשי התמ"ת ונוכל לצאת כאן בהרגשה טובה.
אני מבקש ממשפחת גבאי, אנא מכם, עדכנו אותי, או את שלומית, את מנהלת הוועדה. עדכנו אותנו. חשוב לנו מאד לדעת מה קורה ואם צריך ליזום איזה שהוא תיקון בתקנות אנחנו גם מוכנים לעשות את זה.

רבותיי, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:14.>