PAGE
2
ועדת הכלכלה
18/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 889>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ח בסיון התשע"ב (18 ביוני 2012), שעה 9:30

<1. תקנות עידוד השקעות הון (תנאים למתן אישור שעניינם שמירה על איכות הסביבה), התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
ישראל חסון – מ"מ היו"ר
דב חנין

>
רותי לירז שפירא
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

צפריר נויימן
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלי גרשנקרוין
–
מרכז ההשקעות

נעמה שחל
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

אורן כהן
–
המשרד להגנת הסביבה

חזקי ישראל

התאחדות התעשיינים

מילכה כרמל

יועצת סביבתית, מרכז השלטון המקומי

מאיה קרבטרי

סמנכ"ל חיים וסביבה, ארגונים להגנה על הסביבה

ליאור רותם

דובר ועדת הכלכלה

אתי בנדלר
אביגל כספי

עידית חנוכה

אושרה עצידה
<תקנות עידוד השקעות הון (תנאים למתן אישור שעניינם שמירה על איכות הסביבה), התשע"ב-2011>

בוקר טוב. על סדר-היום תקנות עידוד השקעות הון (תנאים למתן אישור שעניינם שמירה על איכות הסביבה), 2011.
לפרוטוקול אני אומר כי מי שנאבק קשות מאוד על מנת להביא את זה לכלל מימוש חבר הכנסת איתן כבל בשל איזושהי תקלה טכנית יגיע לפה עוד עשרים דקות וישתתף איתנו.

רבותי, בבקשה.

בוקר טוב. אני עו"ד רותי לירז שפירא מהלשכה המשפטית של משרד התמ"ת. אני שמחה להביא את התקנות האלה לדיון בוועדה. זה הדיון השני ואני אעדכן מה היה מאז הדיון הקודם.

אולי תזכירי רק ליושב-ראש באופן כללי על מה התקנות מדברות, מה הנושא שלהן.

בשמחה. שר התמ"ת מתקין כאן תקנות מכוח סעיף 19 לחוק עידוד השקעות הון שמורה לו להתקין תקנות שעניינן התניית תנאים לקבל סיוע לפי חוק עידוד השקעות הון, מענקים למפעלים שנותנת מינהלת מרכז ההשקעות, תנאים שעניינים שמירה על הסביבה. הוא צריך לעשות את זה בהיוועצות השר להגנת הסביבה.

והתקנות כמובן טעונות אישור ועדת הכלכלה.

נכון, ולכן אנחנו כאן.

בהליך היוועצות ארוך ופרי של שיתוף פעולה נעשו מגעים עם המשרד להגנת הסביבה ונקבע מודל, מתווה, לתקנות האלה. הוא בסך הכול מודל מאוד פשוט וקל להפעלה. יש פה איזשהו מודל של GO - - -. זאת אומרת, בודקים את המפעל בארבע השנים לפני שהוא הגיש את הבקשה ורואים אם הוא עבר איזושהי מכסה, איזשהו רף של עבירות בתחום הסביבה כאשר יש איזשהו מדרג לפי חומרת העבירות. זאת אומרת, אתה צריך לא לעבור מכסה מסוימת של עבירות. אבל אם עברת עבירה שעונשה למעלה משנת מאסר אז המשקל גדול יותר, אם זה פחות משנת מאסר זה משקל קטן יותר. אם גיליון ההרשעות של המפעל הוא נקי הוא יכול לגשת למינהלת מרכז ההשקעות והבקשה שלו לסיוע תידון, ואם לא הוא לא יוכל לקבל את הסיוע הזה. זה המנגנון של התקנות.

התקנות האלה מתייחסות רק להרשעות או לתלונות?

הן מתייחסות להרשעות, אבל הרשעות על מגוונן הרחב. זאת אומרת, גם עיצום כספי, גם עבירות - - -

אני רוצה לתקן והשאלה היא טובה. המונח הרשעה מתייחס לתחום המשפט הפלילי. זאת אומרת, זה הרשעה לאחר שהוגש כתב אישום או ברירת קנס או ברירת משפט בשל עמדת המדינה הטוענת שאדם מסוים ביצע עבירה פלילית.

כאן אנחנו מדברים גם על הפרות שאינן פליליות. מה שהובא כאן בחשבון וזו היתה הסיבה העיקרית לעיכוב באישור התקנות עד כה כי התנהלו מגעים בקשר למתווה הנכון ככל שמדובר בהפרות שבשלן הוטל עיצום כספי. עבירות שבשלן מוטל עיצום כספי יכולות להיות הפרות שהן גם עבירה פלילית לכאורה אבל לא הוגש בשלן כתב אישום, ולכן הבן-אדם לא הורשע והוא זכאי, אבל המנהל הפעיל את סמכותו להטיל עיצום כספי בשל אותן הפרות, ויכולות להיות גם הפרות טכניות כמו למשל אי-הגשת דוח במועד. גם בשל עבירות טכניות שאינן עבירות פליליות ניתן להטיל עיצום כספי. אחת השאלות העיקריות שבשלן היה עיכוב באישור התקנות היתה איזה משקל ראוי לתת להפרות שבשלן הוטל עיצום כספי שאין כאן הרשעות.

אני מחזירה את הכדור אלייך הגברת לירז שפירא.

ולכן, נעשה איזשהו איזון לאורך כל התקנות. זאת אומרת, במקרה שההפרה מקורה בעיצומים כספיים או בעבירות שהן רק עבירות קנס או ברירת קנס או ברירת משפט רף ההפרות שמונע סיוע הוא 12 ולא 8 מתוך הנחה שאתה צריך לצבור יותר הפרות כדי שיישלל ממך סיוע שבסך הכול הוא סיוע שאם אתה עומד בתנאים שלו אתה זכאי לו, רק האיזון הזה בין שמירה על הסביבה לבין קבלת הסיוע מכוח עידוד השקעות הון. זה המענה לשאלה.

אתה יכול לקבל בגין פעולה מסוימת שורה של עיצומים כספיים, נניח הפרת היתר. אחד התיקונים בין הדיון הקודם לדיון הזה הוא שבגין אותו מעשה אפשר יהיה לקבל רק עיצום כספי בגין הפעולה החמורה ביותר. אתה לא תוכל להגיע לרף ההפרות רק בגין מעשיך, רק בגלל שבגין מעשיך יכולת להגיע ישר ל-8 או 12 יחידות הפרה. אבל מבקש בעל מפעל שהוא רצידיביסט, הוא חוזר על הפעולה שלו, הוא כמובן עלול להיתפס ברשת ולהגיע לרף ההפרות שיימנע ממנו את הסיוע.

האם יש פה נציגים של התעשיינים?

אנחנו התנגדנו לכל הנושא. ברמה העקרונית כשנחקק החוק של איתן כבל התנגדנו לכל הנושא של ההתניה של חוק אחד בחוק שני. אנחנו חושבים שאם יש הפרה של משהו בתחום איכות הסביבה אז יש עיצומים בתחום איכות הסביבה, יש סנקציות בתחום איכות הסביבה. לא צריך לחפש חוקים אחרים ולקשור אחד בשני. אנחנו מתנגדים לכל הנושא הזה.

אבל הדיון עכשיו הוא לא על החוק. החוק הוא מאחורינו, הדיון הוא על התקנות.

בשביל ההשכלה המועטת שלי, האם ישנן עוד התניות לצורך קבלת מימון מעידוד השקעות הון?

האמת שבאותו תיקון חקיקה שנעשה שמכוחו אנחנו מתקינים את התקנות היום יש קובץ תקנות אחר שכבר עבר בוועדה באוגוסט 2011, וזה התניית המענקים בקיום הוראות שכר מינימום, התניית המענקים שמכוח חוק עידוד השקעות הון שנותנת מינהלת מרכז ההשקעות בכך שהמפעל מקיים את הוראות שכר מינימום. זה תקנות דומות. בודקים את המבקש, בודקים את המפעל, בודקים אם הוא לא עבר איזשהו רף מסוים של עבירות. אנחנו לא עוצרים סיוע בגין זוטי דברים, אנחנו עוצרים בגין הפרות בוטות. גם בתקנות האלה נבחרו שורה של חיקוקים. במקרה הזה החוק קבע במפורש עבירה על חוק שכר מינימום והתקנות מיישמות את זה. זה מתקיים היום במינהלת מרכז ההשקעות.

סליחה על הבורות. אם לאדם הזה יש עבירות מס מכאן ועד להודעה חדשה, האם הוא מגיע לשולחנכם?

זאת שאלה טובה, אבל אני לא בטוחה שכאן המקום לדון בזה. זאת אומרת, זאת שאלה עקרונית.

אני מנסה להבין את המכלול.

מינהלת מרכז ההשקעות בסך הכול בודקת אם הבקשה שמונחת בפניה מגשימה את תכליתו של חוק עידוד השקעות הון. דהיינו, מדובר במפעל בפריפריה שצפוי להעתיק עובדים, שהוא בר תחרות בשווקים בין-לאומיים. השאלה של עמידתו של המבקש בחיקוקים של מדינת ישראל, אין לה את הכלים לבדוק את זה, והיא לא יודעת. אין לה גם את המידע לבדוק את זה.

אני מנסה להבין את ההיגיון, וזה גם ההיגיון של הצעת החוק של חבר הכנסת איתן כבל. הוא אומר: יש איזושהי תכלית ראויה שהציבור מותר לו לדרוש לפני שהמדינה משקיעה כסף ציבורי במפעל הנתון הזה. אני שואל, למה רק התכלית שמדברת על איכות הסביבה? והאם המשרד המסחר והתעשייה לא חושב שהוא צריך לבחון את זה מעוד כמה אספקטים? אם הוא עבריין מס ידוע, ומצד שני, מדינת ישראל מעניקה לו כסף, גם בכך יש משהו. אבל זה לא דיון על התקנות הללו. זאת אומרת, זה בהקשר של התקנות, אי-אפשר להתעלם מזה.

זאת השאלה כמה חוק עידוד השקעות הון הוא כלי אכיפה לחיקוקים אחרים. אלי, נציג מרכז ההשקעות, האם אתה רוצה להשיב?

כן. אני רוצה לחדד איזושהי נקודה בנושא הזה. מינהלת מרכז ההשקעות מורכבת מנציגי ממשלה, ובין היתר, יושב במינהלת מרכז ההשקעות נציג רשות המיסים כך שבעצם כן יש דרך שבה במידה ויש איזשהו מפעל שהוא עבריין מס סדרתי ניתן להציף את זה בדיון במינהלת וכמובן שזה יכול להחליט על הבקשה. אבל היום בחוק אין איזושהי סנקציה מובנית כמו שאנחנו עכשיו יוצרים סנקציה מובנית.

איך תהליך קבלת ההחלטה למי מעניקים למי לא? האם זאת הצבעה? מה זה?

זה יכול להגיע לכדי הצבעה. אבל יש איזשהו סל של בקשות שמובאות לדיון. הן מדורגות לפי קריטריונים שנקבעים במרכז ההשקעות.

נציג המיסים טוען שמדובר בעבריין סדרתי. מה זה משפיע על ההחלטה שלך?

זה משפיע על שיקול חברי המינהלה. בבואם לקבל את ההחלטה הם צריכים לשקול את הנושא הזה. זה חלק משיקול הדעת.

אני שואל עוד הפעם, איך חברי המינהלה מקבלים את זה? בסופו של דבר, אדם אחד מקבל את ההחלטה?

לא. בסופו של דבר, ההחלטה היא בהצבעה במידה ויש מחלוקת. במידה ויש מחלוקת ההחלטה היא בהצבעה. אבל אני יכול להגיד שעד היום בנושאים שבהם נציג רשות המיסים העלה איזשהן סוגיות מס שנוגעות למפעל שהבקשה שלו נידונה אז בדרך כלל הבקשה שלו הוסרה מסדר-היום.

אתם תמכתם בסיפור של איכות הסביבה?

אנחנו?

כן. כי אתם מייחדים, יש פה משהו שמייחד ערך מסוים על פני ערכים אחרים.

אני עו"ד נעמה שחל מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה אני חושבת שמבחינת האינטרס שהחוק שעבר בא להגן עליו, הוא בא להתייחס להיבטים הנובעים מפעילות התעשייה. החוק לעידוד השקעות הון נועד במידה מסוימת לתמוך בתעשייה בישראל, ואז הם באים ומסתכלים מה ההשלכות של התעשייה בישראל, לאו דווקא לחיוב אלא לשלילה. ההשלכות האלה הן בעיקר בהיבט הסביבתי. לכן, הסעיף הזה כפי שאנחנו רואים אותו בעצם נועד למנוע מצב שמדינת ישראל תומכת בתעשייה שמממשת ומגשימה את ההשלכה השלילית ביותר של פעילות התעשייה שזה פגיעה בסביבה. לכן, הסעיף ייחד התייחסות לנושא הזה, ואנחנו כמובן - - -

למה אני מוטרד באיזשהו מקום? שמענו שאנחנו מתחילים לייחס איזשהם ערכים מסוימים של חשיבות. בתקנות הללו תשלום שכר מינימום, עכשיו אנחנו מבינים שאיכות סביבה זה הערך השני. אני מתחיל לשאול את עצמי לאן אנחנו מתגלגלים.

למקום טוב שאנחנו לא ניתן לעבריינים כסף. אני רק מתפלא שהדבר הזה קצת מתון מידיי. אבל המקום הוא מקום מאוד טוב.

יש עוד דף אחד של הוצאה להורג.

הוצאה להורג זה החלק שהשב"כ מתמחה בו, אני לא.

מכובדי היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לשאלה שלך אבל בצורה קצת יותר רצינית, אם אפשר. אנחנו היום מבינים שהסיבה העיקרית לפגיעות בסביבה איננה איזשהו רצון רע וגם איננה טעות. הסיבה העיקרית לפגיעות בסביבה היא אינטרסים, ואם אנחנו רוצים להתמודד עם האינטרסים האלה אנחנו צריכים לייצר מערכת של מנגנונים שהכותרת הכללית שלהם היא המזהם משלם. אם אנחנו לא מכניסים פרמטרים כלכליים אמיתיים לתוך ההתנהלות הסביבתית התוצאה היא שאנשים לא משקללים לבד את השיקולים הסביבתיים והתוצאה הסביבתית המצטברת היא תוצאה מאוד מאוד גרועה.

התקנות האלה שהן מימוש של תיקון בחוק שהוא כבר בן כמה שנים, מ-2006, נועדו להתגבר על מצב מאוד מאוד אבסורדי. מצד אחד, המדינה אומרת: אנחנו נגרום למי שפוגע בסביבה לשלם כי אחרת אנחנו נמשיך את הפגיעות בסביבה. אבל מהצד השני, כשהמדינה נותנת כסף אין לנו כלים, אין לנו יכולות ואין לנו מנגנונים לוודא שאנחנו לא נותנים כסף למי שפוגע בסביבה. התוצאה היא אבסורדית. המדינה מצד אחד אומרת: אנחנו מפעילים עקרונות של מזהם משלם. מצד שני, המדינה משלמת למזהמים בלי לשקלל את זה בכלל.

דב, אתה התעכבת. בגלל שאתה מכיר את החומר הרשת לעצמך להתעכב. אני שאלתי לפני כן שאלה ואמרתי שיש מכלול של נושאים שבהם אתה עובר עבירות כלפי המדינה. שאלתי, למשל, לגבי תשלום מיסים. אם אדם לא משלם מס זו פגיעה סביבתית לא פחותה.

זו פגיעה. אני לא בטוח שהיא סביבתית אבל היא פגיעה.

היא סביבתית כי היא גורעת מהציבור כסף שאמור להגיע אליו חזרה, נכון? היא פגיעה, בסופו של דבר.

אמר פעם השופט ברק: מלוא הארץ משפט. אני מוכן לחתום על המשפט גם: מלוא הארץ סביבה. אבל אני לא בטוח שזו ההגדרה המקובלת של סביבה. אבל בסדר, אין בעיה.

היא פגיעה בנכסי הציבור.

כן, בהחלט.

מצד שני, אתה מקבל כספי ציבור. שאלתי מה מכלול התקנות או תהליך קבלת ההחלטות במרכז לעידוד השקעות? כיצד הדבר הזה מתבצע ולמה אנחנו בוחרים? בחרו פה שני ערכים שמייחדים אותם בתקנות. האחד זה שכר מינימום והשני זה זה.

אני אענה לך תשובה בשתי רמות. ברמה ערכית עקרונית אני חושב שהשאלה שלך היא מאוד לעניין. אני חושב שמי שפוגע בחוקי המדינה ולא משנה באיזה תחום לא יכול לקבל סיוע מהמדינה, וצריך רק להגדיר את הפרמטרים מהי פגיעה. פה נעשה מאמץ, לטעמי קצת מרחיק לכת עם ה-8 יחידות הפרה האלה. אבל אני מקבל את הרעיון הבסיסי שלא כל טעות קטנה מייד אומרת המדינה: עשית טעות קטנה, אנחנו לא ניתן לך לעולם יותר כסף. ברמה העקרונית אני לגמרי מסכים עם אדוני. אני חושב שכן ראוי ליצור מצב שמי שפוגע בדיני המדינה המדינה לא נותנת לו כסף.

ברמה המעשית למה התחילו דווקא מהדברים האלה? אני חושב שהתחילו מהדברים האלה בגלל ניסיון מצטבר של חולשת אכיפה בתחומים האלה. הניסיון הראה שבנושאים סביבתיים המנגנונים שלנו, של החברה הישראלית ושל החברה בכלל של מזהם משלם, לא עובדים טוב. אנחנו ראינו פעם אחר פעם, יש על זה דוחות. התפרסם על זה לפני שנתיים דוח העוני הסביבתי של אדם טבע ודין שמראה איך מדינת ישראל נותנת המון כסף למזהמים קיצוניים שפוגעים בסביבה בצורה נוראית. היא נותנת כסף, בין היתר, כי לא היו הכלים שעכשיו רוצים לייצר אותם כאן בתקנות. אותו הדבר גם עם הנושא של אכיפת דיני העבודה. גילו שפשוט האכיפה הזאת לא מתבצעת. היא לא מתבצעת כי לא פועלים עליה מנגנונים כלכליים. בסופו של דבר, כשאתה נכנס לתוך המערכת הכלכלית, מערכות שהן חוץ-כלכליות כמו: עונשים, קנסות, דברים פליליים, לקחת אנשים לבתי-סוהר ולהוציא אותם להורג, זה עובד פחות מאשר כלים כלכליים. בתוך המערכת הכלכלית אתה צריך כלים כלכליים, וזה יופי של כלים כלכליים. אומרים לאותם גורמים: אם אתם מזיקים לסביבה ברמה קיצונית, וזה בעצם מה שאומרות התקנות האלה, אנחנו לא ניתן לכם סיוע.

ברמה המעשית אני מבין את הטעם שהמדינה בחרה להתחיל את הדרך הזאת, ואני מקווה שהיא תמשיך בה. אני מקבל. אני לא יודע אם לשם אתה חותר מבחינה ערכית, אבל אני לפחות בהחלט במקום הזה – שהמדינה תלך ותרחיב ותגרום לזה שאנשים שעוברים על חוקי המדינה לא יקבלו סיוע מהמדינה. אני חושב שנכון אתם עושים כשאתם מתחילים באמת באכיפת דיני העבודה ובשמירה על איכות הסביבה.

אבל אם כבר אני נמצא ברשות דיבור, אדוני, אז אני רציתי לשאול למה כזאת נדיבות? 8 יחידות הפרה? אני אתן לך דוגמה, אדוני. אפשר לקבל שמונה קנסות בעבירות קנס – כל עבירת קנס זה נקודה אחת – שמונה פעמים קיבלת קנסות על עבירות סביבתיות ועדיין תקבל סיוע מהמדינה. זה לא נראה לכם קצת ידידותי למזהם?

אגב, זה מאוד מחייב את המשרד להגנת הסביבה להיות יותר אקטיבי.

כן. זה לא מחליף את כלי האכיפה הרגילים.

אני אגיד לך את האמת. אני מאוד בעד שהנוכחות של גורמי האכיפה תהיה רבה יותר ושהמינון יהיה כמות גדולה של קנסות ולתת לאדם גם את הצ'אנס לשנות את דרכיו על פני זה שעל כל עבירה אני חובט ישר. הקונספט הזה יותר מוצא חן בעיניי.

אבל שמונה עבירות קנס? לא נראה לך קצת מוגזם?

בארבע שנים פעמיים בשנה אתה מבקר אצל מזהם. מה קרה?

המשרד להגנת הסביבה שיש לי הרבה מאוד הערכה לפעילותו, והוא משרד מאוד פעיל, הוא לא עד כדי כך פעיל שכל גורם מזהם חוטף ממנו קנס כשצריך.

חוק האריזות יושם כבר?

הוא בתהליך משמעותי.

הוא בתהליך, כן.

לא כל כך בגלל חוסר רצון אלא בגלל באמת מערכת אכיפתית ומערכת פיקוח מאוד מאוד מצומצמת של המשרד להגנת הסביבה הוא לא באמת מצליח להגיע לכל מזהם ולתת לו את הקנס כשצריך. לכן, הרבה מאוד גורמים מזהמים עוברים מתחת לרדאר או מחוץ לרדאר. לומר שאתה יכול בכל שנה לבצע שתי עבירות קנס ועדיין לקבל סיוע מהמדינה נראה לי - - -

אדוני, העבירות שנקבעו כעבירות קנס באופן טבעי הן עבירות שחומרתן יחסית נמוכה. בדרך כלל אם מישהו הוא רצידיביסט לא יתנו לו שמונה פעמים הודעות תשלום קנס, אלא יגישו נגדו כתב אישום או יטילו עליו עיצום כספי. אני לא רוצה להתבטא במילה זוטי דברים, אבל אנחנו די מתקרבים לשם.

אני אשמח להבהיר את עמדת המשרד להגנת הסביבה בנושא הזה. הנוסח שמונח כרגע בפני הוועדה הוא כמעט כולו תוצר של עבודה מאוד ממושכת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת, ובאמת בחלק מהמקרים הגענו לפשרות שלאו דווקא אם אנחנו היינו השר שמתקין את התקנות היינו מגיעים אליהן, אבל הסיטואציה היא כזאת שהשר המתקין זה שר התמ"ת בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה. באמת ייאמר לזכות משרד התמ"ת שהיתה פה נכונות מאוד משמעותית להתייעצות מאוד מקיפה וארוכה איתנו.

בסופו של דבר, הנוסחה שצריך להגיע ל-8 יחידות הפרה בארבע שנים היתה איזושהי פשרה שהסכמנו אליה משני הכיוונים.
הנקודה שבה כרגע עמדת השר להגנת הסביבה היא בנוגע לעיצומים כספיים. אנחנו סבורים שעיצומים כספיים הם כלי אכיפתי מאוד משמעותי שבכוונתנו לעשות בו שימוש משמעותי ככל שהשנים יגברו והוא נכנס ליותר ויותר חוקים סביבתיים. מסיבות כאלה ואחרות השאיפה שלנו היא באמת להשתמש בו כמה שיותר, וייתכן אפילו שבאיזשהו שלב הוא גם יחליף ברוב המקרים את העבירות הפליליות. ולכן, אנחנו חושבים שעיצומים כספיים חייבים להיכנס לתוך התקנות האלה כ - - -

- - -

כן, כן. זו השורה הראשונה של הטיעון שלי.
השורה השנייה של הטיעון שלי היא שבגלל שהכנסנו את המנגנון של הרצידיביזם שמקפיד על זה שלא יהיה מצב שמפר סביבתי מקבל עיצומים כספיים על אותן הפרות, על אותם מעשים מספר הפרות נפרדות וכך מגיע ליחידות ההפרה, אלא הפרדנו את זה למעשים נפרדים. לכן, עמדתנו היא להתנגד לתקנת משנה 2(ב), ואנחנו סבורים שאין מקום להעלות את מספר יחידות ההפרה כשמדובר בעיצומים כספיים זה 12 יחידות הפרה, אלא להשאיר את אותו ניקוד של 8 יחידות הפרה גם כשמדובר במצב שכל יחידות ההפרה הן נובעות מעיצומים כספיים. זאת עמדת השר להגנת הסביבה.

אני מבקשת להתייחס.

גם אני אתייחס.

כמו שהסברתי בפתיח, אלה תקנות של שר התמ"ת. הוא מחויב לפי חוק עידוד השקעות הון להתקין אותן. הוא מחויב בהיוועצות.

בשפה שלנו ממגרשי הכדורגל זה לא עניינו.

עשינו היוועצות ארוכה מאוד, מאומצת מאוד, מאוד. המשרדים הקיזו דם כדי להגיע להסכמה.

ברמה הרעיונית אני לא כל כך מבין. אולי היועצת המשפטית תסביר לי את המנגנון המעניין הזה שבו סעיף (ב) אומר לנו: אל תקראו כל כך את מה שכתוב בסעיף (א) לגבי חלק מהעניינים.

לא, לא.

רק רציתי להגיד שעמדת המשרד זה שאם הוועדה מעוניינת לעכב את התקנת התקנות, המשרד מוכן לשקול. אבל זו עמדה שקיבלנו הבוקר, ונכון להבוקר אנחנו לא הספקנו לבדוק את עמדת המשרד לגופם של דברים. הגענו להבנה אחרי מיצוי ארוך של הליך היוועצות. לא חייבת להיות הסכמה, חייבת להיות היוועצות.

אני אומר באופן כללי. אין ספק בדבר חשיבות הכלי של הטלת עיצומים כספיים נוכח הבעיות הכרוכות בהעמדת אדם או תאגיד לדין פלילי. זה כלי אכיפה יעיל, כלי מינהלי מצוין. אבל עדיין זה כלי מינהלי על יתרונותיו וגם על חסרונותיו. בין חסרונות הכלי הזה, למשל, כפי שאני תופסת את העניין, צריכים לזכור כנקודת מוצא כשאנחנו מדברים על הטלת עיצום כספי שבעצם גוף אחד הוא הגוף הבודק או החוקר, הוא הגוף המחליט והוא הגוף השופט. זאת אומרת, הוא מרכז בידיו את כל הסמכויות שככל שמדובר בדין פלילי בדרך כלל הן מפוזרות בין שלושה גורמים או לכל היותר שניים. זאת אומרת, גם אם יש יחידת תביעה במשרד, בסופו של דבר יש בית משפט שמחליט לגבי הראיות ומחליט לגבי העונש. בעיצומים כספיים הסמכויות האלה מרוכזות בידי גוף אחד. אתה אומר: אוקיי, הוטל על אדם, לרבות תאגיד לצורך העניין, עיצום כספי יערער לבית משפט אם הוא חושב שטעו בהפעלת שיקול הדעת. דא עקא שלגבי רוב החיקוקים הערעור או הדיון בערעור בבית משפט הוא לא ערעור מה שנקרא בעולם המשפטי DE NOVO. זאת אומרת שדנים במכלול העובדות, במכלול הראיות, ובדרך הפעלת שיקול דעת על-ידי הגוף המינהלי, אלא זה ערעור מינהלי בלבד שבו היקף שיקול הדעת הוא הרבה יותר מצומצם. אני לא אכנס עכשיו לכל הפרטים. אתמול הוועדה דנה בזה שוב אגב דיון בהצעת חוק שהוועדה אישרה. אני חושבת שכדאי להסתכל על הנושא הזה בעיניים פקוחות ובלי להתבלבל לומר שיכול להיות שבסופו של דבר יוטל עיצום כספי על אדם שאולי לא ביצע את ההפרה או ביצע הפרה פחות חמורה ממה שיוחס לו. גם כלי הגבייה אחר כך לגבי הסכומים שהוטלו כעיצומים כספיים הם כלי אכיפה מתקדמים ונוחים למינהל.
זאת ועוד, הטלת עיצומים כספיים היא גם בשל הפרות טכניות. לדוגמה, בשנה אחת אם צריכים להגיש ארבעה דוחות לפי אחד מהחיקוקים מידי שלושה חודשים, מספיק שבשנה אחת היה איזשהו חוסר סדר במפעל. הוא לא הגיש ארבע דוחות כספיים, והנה יש לנו ארבע הפרות בשנה אחת. כל הפרה זה שתי נקודות. דהיינו, בשל אי-הגשת ארבעה דוחות בשנה אחת מגיעים כבר לצבירה של הנקודות האמורות כאן. לכן, לתת לזה אותו משקל כמו להרשעה פלילית, הרשעה בעבירה על-ידי בית משפט, אני חושבת שזה פשוט תפיסה לא נכונה בעניין הזה. כך גם כלפי עבירות קנס שזה משהו בין לבין. תוסיף לזה את העובדה שבאמת אין התייחסות בחוק לאי-קיום חובות אחרות כלפי המדינה. זאת אומרת, אפילו הרשעות פליליות, אני לא מדברת על עיצומים כספיים. בן-אדם חטא כלפי החברה, הורשע על כך בית דין פלילי, ולא מביאים את זה בחשבון. כשאתה מסתכל על התמונה הכוללת, לתת להטלת עיצומים כספיים משקל כל כך גבוה, אני חושבת שזה פשוט לא נכון מבחינת הפסיקה.

גברתי היועצת המשפטית, קודם כל, הערותייך כתמיד הן מאוד נבונות והן מפנות את תשומת ליבנו לשאלות אמיתיות. בכל זאת יש לנו פה ויכוח עקרוני מאוד עמוק, והוויכוח הוא לא על הצד של המשמעות של העיצומים המינהליים שאני דווקא מסכים עם גברתי. אני חושב שזה כלי מאוד מאוד חזק, מרחיק לכת, שצריך לשקול אותו מאוד בעדינות. אבל אני מציע לנו להסתכל על הצד השני של המטבע. מה זה עידוד השקעות הון? עידוד השקעות הון זה מתנות מהמדינה. אני אומר שאם נותנים מתנות אז למתנות צריכים תנאים מחמירים וקיצוניים, זאת נקודת המוצא שלי. אם הדיון שלנו היום היה על עיצומים מינהליים אני מניח שהיינו מגיעים להרבה הסכמות. עכשיו אנחנו מדברים על עידוד השקעות הון ואנחנו מדברים על גורמים שהולכים לקבל כסף מהמדינה. המדינה הולכת לתת מתנות. אני אומר שאנחנו צריכים לייצר סטנדרט. אני מסכים למה ששניכם אמרתם בצורות שונות. אני חושב שהסטנדרט הזה צריך להיות כולל. אני חושב שמי שהוא עבריין והוא עשה עבירה לא צריך לקבל מתנות מהמדינה. יש כללים. יש המון אנשים שהיו שמחים לקבל מתנות מהמדינה, אבל אף אחד לא מעלה על דעתו לתת להם מתנות כי הם סתם אזרחים.

לא, היועצת המשפטית אומרת דבר אחר. נניח שמקבלים עכשיו את התפיסה האחרונה שדיברת עליה, בחלק גדול מהנושאים יש לך אינסטנציות שהן אינסטנציות ערעור ואינסטנציות דיון. פה בקטע הזה מרחב הדיון שלך בחלק גדול מהתחומים שבעטיים אתה יכול לקבל סנקציות הוא מוגבל מאוד, אם בכלל. נכון שזה מה שאת אומרת?

נכון.

אדוני, יש הרבה מאוד דברים שבהם האזרח מול הרשות, כאשר הרשות פועלת מולו, הוא נדון להיכנס לאפיק של - - -, איך אומרים לי אנשים ברחוב כשהם מספרים לי על בעיות שיש להם? אבל יש בג"ץ. כמו שאומרת היועצת המשפטית מה זה בג"ץ? בג"ץ זה לא ערעור, זה דיון מינהלי ו-99% מהעתירות לבג"ץ נדחות, אז מה נעשה? צודק, ביקורת נכונה.

גם כאן הביקורת - - - אומרת שבית המשפט לא שם את שיקול דעתו במקום שיקול הדעת המוסמך לכך.

נכון מאוד, אבל זה בכל העניינים המינהלים. זה לא נכון רק על עידוד השקעות הון, זה בכל העניינים המינהליים. זה המשפט המינהלי של מדינת ישראל שהגיע הזמן – ואני אומר את זה בצורה כללית, אבל בכנסת הנוכחית אין לי רוב לזה - להרחיב את עילות הביקורת של המערכת המשפטית.

חבל שאדוני לא היה בוועדה אתמול כי עמדה נדחתה בעניין הזה.

אני אומר בכלל, באופן כללי. בכנסת יש מגמה הפוכה שחושבת שבתי המשפט מתערבים יותר מידיי. נדמה לי שזה אפילו הרוב בכנסת, ואני אומר את זה בזהירות מסוימת. לכן, אני אפילו לא מעלה את השאלה כי אני חושש שאם אני אעלה אותה אני עלול לצמצם את סמכויותיו ואת היקף התערבותו של בית המשפט. אבל אני מסכים לזה.

דב, יש מצב ששתי התופעות קיימות זו לצד זו. במקום מסוים מעט מידיי, במקום מסוים יותר מידיי.

יש מעט מידיי התערבות שיפוטית ב- - -

אנחנו חיים במזרח התיכון, אביב וחורף הולכים ביחד.

אבל בעיקר קיץ.

בהקשר של היקף הביקורת השיפוטית אני חושב שאלו סוגיות מאוד חשובות, אבל הן לא נוגעות רק לסוגיה הזאת. הן נוגעות לשאלה של השקפת עולם של היחסים בין הרשות השיפוטית לבין רשויות אחרות בישראל, והיכולת של הרשות השיפוטית לתת מענה לדרישותיו ולטענותיו של הציבור באופן כללי.
לגבי השקעות הון – אני חוזר ואומר, אני חושב שבסוגיה הספציפית הזאת ראוי ברמה הערכית להחמיר מאוד. מי שביצע עבירה, מי שפגע בחברה, מי שפגע בסביבה, לא יקבל כסף מהמדינה. זו צריכה להיות הנורמה. אני מבין שהממשלה פה בעקבות ההידברות בין השרים, אני האחרון שרוצה פה לקלקל הידברות שבטח השקיעו בה הרבה הרבה זמן ומאמצים. אבל אם דעתי היתה נשמעת אני הייתי הולך הרבה הרבה יותר תקיף, והייתי אומר: פגעת בסביבה, ושוב, אני לא אומר פגיעה אקראית, מקרית, ותמת לב שאירעה אי-פעם. אני אומר: פגעת בסביבה, פגעת בזכויות עובדים, ביצעת עבירות, לא משנה בכל ה - - -

אגב, פגיעה בזכויות עובדים איננה נשקלת כאן, רק אי-תשלום שכר מינימום.

נכון. גברתי, אני חושב שזה בדיוק מסוג הדברים שצריך לתקן.

צריך לתקן את החוק, אבל לא - - -

אני מתכוון להרים את הכפפה, גברתי, לתקן את החוק ואני מקווה שהצעת החוק הזאת תגיע לשולחן ועדת הכלכלה בעתיד.

חשוב לי להדגיש שתי נקודות ביחס לדברים שנשמעו פה. אם הגענו למצב שמפר מקבל ארבעה עיצומים כספיים בתוך תקופה של ארבע שנים, במיוחד לאור משאבי האכיפה המצומצמים של המשרד להגנת הסביבה כפי שעלה פה, אני חושבת שאפשר להגיד בוודאות שההתנהלות של אותו מפעל והיחס והכבוד שלו כלפי שלטון החוק וכלפי הדין הסביבתי הוא כזה שמצדיק שלא תהיה לו זכות למענק באותה תקופה. זו העמדה שלנו.

עו"ד שחל, אני חושב שיש פה שתי תפיסות מאוד מאוד ברורות. מצד אחד, עו"ד בנדלר אומרת דבר מאוד פשוט הדבר הזה הוא נוקשה מידיי לפי תפיסת עולמה כלפי הציבור. דב אומר שהוא מקל מידיי לכאלה שפוגעים בציבור, באיכות הסביבה של הציבור, ורוצים ליהנות מכספי הציבור. זה ברור לגמרי.

באופן אישי אני מאוד פוחד ממנגנונים שהם כמעט לא מרוסנים. אני אישית לא אוהב מנגנון שמנגנון הריסון שלו נמוך, אבל בקצה יש סנקציה. אני לא אוהב את זה. אני לא אוהב, יש לי רתיעה מובנית מסיטואציה כזאת. אני חושב שהדעות פה די ברורות.

נאמר פה שחוק עידוד השקעות הון זה מתנה, ואני רוצה להזכיר שגבולות הגזרה שלנו כאן זה מטריאה של דיני עידוד. אנחנו בתקנות עידוד השקעות הון. הן נועדו למטרה לאומית – להביא עובדים לפריפריה.

ברור.

אנחנו משתמשים בהן ככלי אכיפתי, אבל זה לצד כל כלי האכיפה של המשרד להגנת הסביבה.

בבקשה, גברתי.

תודה. מאיה קרבטרי, סמנכ"ל חיים וסביבה, מארגוני הסביבה. כמובן שזה לא יפתיע שאנחנו נאמר שאנחנו תומכים כמובן בעמדת המשרד להגנת הסביבה. אני רוצה להוסיף פה שיקול. בוודאי שאנחנו תומכים בעידוד השקעות הון, בוודאי שאנחנו תומכים בפריפריה. אבל בדיוק כמו שאמרה עו"ד שחל, כאשר מפעל מגלה חוסר כבוד לחקיקה הסביבתית, במיוחד בפריפריה, ומזהם את הסביבה של העובדים שלו בצורה סדרתית, הרי שזה בדיוק הגיוני לא לתת לו מתנה מהמדינה.

אני רק רוצה להזכיר שהעובדה שמפעל מגיע לרף הזה זה לא פוסל אותו מלהגיש שנה אחרי זה כאשר הוא כבר נמצא מתחת לרף. כלומר, מפעל שייפסל שנה אחת יקבל את הפסיקה שהוא מזהם מידיי, ושנה לאחר מכן הוא יתקן את דרכיו ואז הוא יוכל לקבל. זה בדיוק הרעיון מאחורי מתנה חשובה של המדינה, אבל היא צריכה גם לבוא ולהתנות תנאים ולהגיד למפעל שהוא לא מתנהל כמו שצריך, שהוא פוגע בעובדים שלו, פוגע באזרחים סביבו. אתה יכול להגיש בשנה הבאה. זהו בדיוק ההיגיון מאחורי התקנות האלה. לכן, זה מוצדק לגמרי.

דב, לאורך כל הדיון מנקרת לי שאלה בראש: מה היו ארגוני הסביבה אומרי לחלוצים שייבשו ביצות בארץ? אני חושב שהיינו בבעיה לא פשוטה איתם. אבל, בואו נתחיל להקריא.

אני חושב שארגוני הסביבה בעצם ייבשו ביצות.

בבקשה, גברתי.

אם אני יכולה להוסיף עוד נקודה לגבי המנגנון של - - -

נעמה, את יכולה להוסיף. קחי רק בחשבון שאנחנו לא נסיים לקרוא את התקנות. אני ב-10:30 קם.

אז אני שותקת.

דב, תישאר אחרת זה לא יעבור.

אני סומך עליך.

אני לא.

אני מקריאה את התקנות.

"תקנות עידוד השקעות הון (תנאים למתן אישור שעניינם שמירה על איכות הסביבה), התשע"ב – 2012



בתוקף סמכותי לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

בתקנות אלה -



"המבקש"- המבקש אישור לתכנית לפי סעיף 17 לחוק או מי שהוא בעל שליטה במבקש אישור כאמור;



"חיקוק סביבה" – הוראה לפי חיקוק המנוי בתוספת הראשונה;



"מינהלת מרכז ההשקעות" – מינהלת מרכז ההשקעות שהוקמה לפי סעיף 6 לחוק.

תנאי למתן אישור

2.
(א) מינהלת מרכז ההשקעות תאשר תכנית רק אם המבקש לא ביצע, בארבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשה לאישור התכנית, 8 או יותר יחידות הפרה; מספר יחידות ההפרה שביצע המבקש יקבע לפי המפורט להלן:




(1) המבקש הורשע בביצוע עבירה על חיקוק סביבה שעונשה המרבי הוא:





(א) מעל לשנת מאסר - 6 יחידות הפרה;





(ב) מאסר שאינו עולה על שנה - 3 יחידות הפרה;





(ג) קנס בלבד - 2 יחידות הפרה;




ואולם, אם הורשע המבקש בביצוע מספר עבירות בגין אותו מעשה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה החמורה שבהן.




(2) על המבקש הוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראות חיקוק סביבה - 2 יחידות הפרה, ואולם, אם הוטלו מספר עיצומים כספיים על המבקש בגין אותו מעשה, יראו אותו כמי שהוטל עליו עיצום כספי אחד;




(3) על המבקש הוטל קנס בגין עבירת קנס כמשמעותה בסעיף 221(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 או עבירת ברירת משפט כמשמעותה בסעיף 228(א) לחוק האמור, שהן עבירות על חיקוק סביבה - יחידת הפרה אחת.



(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם כלל יחידות ההפרה שביצע המבקש כאמור בסעיף קטן (א), הן בעקבות המפורט להלן, מינהלת מרכז ההשקעות תאשר תכנית רק אם המבקש לא ביצע, בארבע השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור התכנית, 12 או יותר יחידות הפרה:




(1) הטלת עיצום כספי;




(2) הטלת קנס, כאמור בסעיף קטן (א)(3);



(ג) המבקש וכל אחד מבעלי השליטה במבקש ימציאו בבקשה לאישור התכנית, בנוסף לכל מסמך אחר, הצהרה לפיה המבקש ובעלי השליטה בו מקיימים את חובותיהם בדבר שמירת חיקוקי הסביבה כהגדרתם בתקנות וכי הם מתחייבים להמשיך ולשמור על חיקוקי הסביבה במשך כל תקופת האישור. הצהרה כאמור תהיה ערוכה לפי הנוסח שבתוספת השנייה.

מסירת מידע מהמשרד להגנת הסביבה
3.
לצורך בדיקה האם מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 2 יעביר המשרד להגנת הסביבה למרכז ההשקעות נתונים אודות העבירה על חיקוק הסביבה לפי נוהל שעליו יסכימו הצדדים בדבר העברת מידע, מועד ההעברה ותנאיה, ובלבד שהמשרד להגנת הסביבה לא יעביר נתונים אודות מידע פלילי הנמסר לפי הוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981.

תחולה
4.
לעניין תקנה 2 יילקחו בחשבון הרשעה ביחס לעבירה שנעברה מהיום הקובע ואילך, ועיצום כספי בשל הפרה שבוצעה מהיום הקובע ואילך, ובלבד שאחת מן העבירות או ההפרות לפחות נעברה או בוצעה לאחר יום תחילתן של תקנות אלה;
לעניין זה, "היום הקובע" – ג' בטבת התשס"ו (3 בינואר 2006).

תחילה
5.
תחילתו של פרט (11) לתוספת הראשונה, ביום כ"ג בסיוון התשע"ג, (1 ביוני 2013).


אנחנו מבקשים שתהיה כאן הוראה לעניין תחילה – 30 יום מפרסום כי היישום של התקנות האלה מחייב ממשק עם המשטרה. אנחנו התחלנו בפעולות האלה, אבל זה תהליך שאורך זמן. זה ממשק מכוון מחשבי שמחייב הרשאות ואישורים ואנחנו זקוקים לזמן ההיערכות הזה.

את התוספת לא צריך לקרוא, נכון?

בוודאי שצריך.

אני מבקשת להפנות את תשומת הלב לשני דברים. אחד, אני תומכת בזה. אבל כיוון שחבר הכנסת שהיה כאן קודם התייחס לתקנות כאילו הן מקלות מידיי אז קודם כל, ככל שמדובר בהרשעה פלילית מדובר על כך שהוא הורשע בביצוע עבירה על חיקוק סביבה שעונשה המרבי הוא כפי שמפורט בהמשך, מעל שנת מאסר או אינו עולה על - לא משנה מה העונש שהושת בסופו של דבר על אותו אדם. יכול להיות שהוא קיבל מאסר על תנאי לחודשיים, ועדיין אם העבירה שבשלה הוא הורשע, עונשה - - -, אז כבר יש כאן הרבה מאוד יחידות הפרה. יכול להיות שיש לו 6 יחידות הפרה בשל כאמור מאסר על תנאי לתקופה מאוד מאוד קצרה.
דבר שני, לגבי תקנת משנה 2(ב) כשמדובר על 12 יחידות הפרה. אני מוכרחה לומר שלמרות שזו היתה עמדתי, וההצעה הזאת משקפת בהחלט את עמדתי, ואני שומעת גם שזו עמדת כמובן השר הממונה, שר התמ"ת, אם אדוני יחליט להוריד את זה ל-10 יחידות הפרה אני לא אחשוב שיש כאן חריגה בלתי סבירה מהצעת השר.

טוב.

אני רק צריכה לחזור על מה שאמרתי קודם בקצרה. עמדת השר להגנת הסביבה היא להתנגד לתקנת משנה 2(ב), מה שהיועצת המשפטית של הוועדה התייחסה אליו עכשיו, תקנת משנה שאומרת שאם כלל יחידות ההפרה הן תוצאה של עיצום כספי או עבירות קנס או ברירות משפט אז נדרש כדי לשלול את המענק 12 יחידות הפרה ולא 8. עמדת השר להגנת הסביבה היא להתנגד לתקנת המשנה.

אני חייב לומר לכם משהו לפני שאני מצביע על הדבר הזה. בעיניי אני לא סתם שאלתי שאלות על המנגנון של קבלת ההחלטות. יש פה איזשהו קונספט שאומר האם יש לנו מנגנון שיודע לבצע תהליך סינון ראוי כי בחוק עידוד השקעות הון אתה יכול להגיד לאדם: לא תקבל השנה, תקבל בשנה הבאה, בלי לפסול או משהו מהסוג הזה - לדחות, ובלבד שאתה אומר לו: תקן את דרכיך בא', ב', ג', ד', וה' - ניתן. אגב, אני חושב שבאיכות סביבה הסוגיה של סנקציות היא מאוד חשובה, הסוגיה של רתימה היא חשובה יותר. הרתימה היא לאו דווקא בתהליך של אורך המקל. צריך גם מקל ארוך, אבל לא רק זה.

אני אומר לכם בכל הרצינות, אני חושב שזה שאני כותב פה 8 יחידות או 12 יחידות זה לא כל כך משנה כי בסופו של דבר ההחלטה אצלם והרוח צריכה להיות - - -. יכול לבוא אדם עם 6 יחידות והמנגנון בתהליך שלו, בתהליך העבודה שלו, צריך לעשות את הסינון. החוק – אין לי שום בעיה שיעמוד על 12. ממש אין לי שום בעיה עם זה, שום בעיה. אני מקבל את עמדתו של שר התמ"ת שהוא נוטה, ואני - - -

אני רק רוצה לדייק. זה התגבש תוך כדי דיונים עם היועצת המשפטית של הוועדה. אם אדוני מעוניין - - -

לפי דעתי היא מדברת על מנגנון מרסן אלמנטארי. האם אני מכוון לדעתך בעניין הזה?

כן. אני ניסיתי קודם בקצרה לומר מה היתה דעתי בקשר להפרות או הבאה בחשבון של הטלת עיצומים כספיים בלבד, יחידות הפרה שמקורן בעיצומים כספיים בלבד או בעיצומים כספיים בשילוב עם הטלת קנסות. אין לי מה להוסיף על הדברים שלי. פשוט אמרתי שאם בכל זאת אדוני סובר ש-12 יחידות הפרה שנובעות רק מהטלת עיצומים כספיים או מהטלת קנסות זה יותר מידיי אז אני לא אעמוד על --- , אני לא חושבת ש - - -

אני לא חושב שזה יותר מידיי. אני אומר לך את זה בצורה מאוד פשוטה. אני לא מתכוון. הרי בסופו של דבר חוק עידוד השקעות הון - תהליך קבלת ההחלטה שם הוא בדיון, בהיוועצות, ובסוף יש החלטה. התקנות האלה קובעות לכם רף מקסימום, הן לא קובעות לכם רף מינימום.

קשה לי לדמיין סיטואציה שבה מגיע מפעל עם בקשה עם כמות נמוכה יותר של יחידות הפרה ונפסל מסיבות של הפרות סביבתיות כשכמות יחידות ההפרה שלו היא נמוכה יותר. לדעתי, התקנות מטיבות את ה - - -

גברת שחל, לא סתם שאלתי על מיסים. אני יכול לשאול אותך עכשיו עוד קשת של עבירות, קשת של עבירות. אני לא שאלתי על חוקי תכנון ובנייה, לא שאלתי עוד על קשת שלמה של עבירות שניתן. חוק עידוד השקעות הון או הפונקציה שמחלקת את הדבר הזה צריכה להיות גורם שמעביר ערך האומר: רבותי, עבריינים לא יקבלו את כספי הציבור. האם את איתי?

כן, אבל כאשר החוק שותק. במקרה הזה חוק לא שותק ויש תקנות שמגדירות - - -

בשום חוק לא צריך להיות כתוב: תפעיל שכל ישר.

ברור, אדוני. אבל במקרה הזה מכיוון שכן יש תקנות וכן יש התייחסות - - -

בסדר, אבל אני לא מקבל את הגישה של לקצר את החבל בגלל שאת יכולה עם מפקח שמשתולל באזור מסוים להגיש ארבע קנסות, ואין לי שום יכולת להתמודד איתו.

עיצומים כספיים לא מוטלים על-ידי מפקחים, הם מוטלים על-ידי גורמים בכירים יותר.

דרך מה? הוא מגיש לך את הדוח, נכון?

אבל, בסופו של יום, מי ששוקל את שיקול הדעת זה גורם בכיר במשרד להגנת הסביבה.

זה ברור לי. גם ברור לי מה היכולת לפעול כנגד מפקח. האמיני לי, אני מתעסק עם תחומים שאתם מידי פעם משיקים להם. אני יודע מה היכולת להמאיס את החיים על אזרח שלא מתכוון להיות עבריין, אני יודע מה היכולת. אני חלילה לא אומר את זה כרגע עליכם, אני אומר לך אני יודע מה היכולת. בהיעדר גורם מרסן שיכול לתת לאזרח את היכולת לטעון את טענותיו בתחומים הללו, אני חושב שהעובדה שאנחנו מאריכים את החבל זה עובדה מספקת. נעמה, אני לא מתעקש סתם. זה עניין של תפיסת עולם. עזבי, אני מבין. אני חושב שיש לכם פה כלי מספיק טוב.

חשוב לי להגיד, מכיוון שאנחנו גם מדברים על הפרוטוקול, שיש לאזרח אפשרות לטעון גם מול מי שמטיל את העיצום הכספי וגם בבית משפט, או בית משפט שלום או בית משפט לעניינים מינהליים לפי החיקוק, אבל בזאת סיימתי.

הצבעה
בעד – כולם

תקנות עידוד השקעות הון (תנאים למתן אישור שעניינם שמירה על איכות הסביבה), התשע"ב-2011 אושרו.
רבותי, התקנות אושרו.

עם תחילה 30 ימים מיום פרסומן ולעניין פרט (11) לתוספת הראשונה בראשון ביוני.

אתי, מה שתגידי.

יש רק שתי תוספות שצריך לאשר אותן. אני מכירה היטב את האמור בהן. אולי תפרטי רק מה הן אומרות בקצרה.

התוספת הראשונה היא החיקוקים שנבחרו כחיקוקים שמונעים סיוע, חיקוקים מרכזיים מתוך חיקוקי הסביבה הרבים. אני אזכיר פה את חוק אוויר נקי, חוק למניעת מפגעי אסבסט שהתחולה שלו צריכה להיות לו היערכות, חוק לסילוק ומיחזור צמיגים וכו'.

התוספת השנייה היא התצהיר שהמבקש את האישור של מינהלת מרכז ההשקעות ובעלי השליטה בו צריכים לחתום עליו. הם מתחייבים שהם גם עומדים בתקנות וגם מתחייבים להמשיך ולשמור על החיקוקים האלה במהלך תקופת האישור.

אוקיי.

התקנות מאושרות. כולנו קראנו את התוספת, ניתנה שהות כדי לקרוא את התוספת.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:30.>