PAGE
40
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
19/06/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 171>
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ב (19 ביוני 2012), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 19/06/2012
סיור וישיבת ועדת בשכונת הר שמואל שבגבעת זאב בנוגע לפניות ציבור של תושבי המקום.
פרוטוקול
סדר היום
<סיור וישיבת ועדת בשכונת הר שמואל שבגבעת זאב בנוגע לפניות ציבור של תושבי המקום.>
מוזמנים
¶
נטליה אברבוך - מרכזת בכירה תכנון יהודה ושומרון, מגזר יהודי, משרד הפנים
יאיר עוז - יועץ השר, המשרד לשירותי דת
ישראל אבוחצירה - עוזר השר, המשרד לשירותי דת
ישראל אפרייט - קמ"ט תחבורה מתפ"ש, משרד הביטחון
יואב גואל - אגף פסולת, המשרד להגנת הסביבה
אסנת לסק - אגף פסולת, המשרד להגנת הסביבה
חיים שמואלי - מת"ח שפט - משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
ליאור כהן - מ"פ נ"ג תחנת שפט, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
ארנון פרידמן - ראש משרד שיטור וקהילה, תחנת שפט, משטרה, המשרד לביטחון פנים
יובל עזרא - מ' נ"ג גבעת זאב, משטרה, המשרד לביטחון פנים
דב זיו - מנהל תחום פיקוח טכנולוגי, משרד התקשורת
אבי שמר - מנהל בטיחות אזורית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
איתי עטרי - הנדסה ורשת, חברת בזק
אליעזר בן חמו - סגן ראש המועצה, מועצה מקומית גבעת זאב
אריה פאר - מהנדס המועצה, מועצה מקומית גבעת זאב
דני ניקפרד - מנהל מחלקת התחזוקה ושיפור פני העיר, מועצה מקומית גבעת זאב
אילן דיין - וטרינר, מועצה מקומית גבעת זאב
דורון לנגה - כונס הנכסים
אודי טויר - ב"כ כונס הנכסים
הראל מרוקו - פיקוח הנדסי, כונס הנכסים
אפי יהושע - מנכ"ל, לינוי בנייה ותשתית בע"מ
שלמה כהן - רב, יו"ר ועד התושבים הר שמואל
יצחק אוחנה - חבר ועד, ועד התושבים הר שמואל
יניב כרמי - חבר ועד, ועד התושבים הר שמואל
יעקב שרגא - חבר ועד, ועד תושבי שכונת הר שמואל
אושר - דייר בהר שמואל, גבעת זאב
אבי רוזן - ע"פ של ח"כ דוד אזולאי
עליזה אוזן - ע"פ של ח"כ דוד אזולאי
קצרנית פרלמנטרית
¶
ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור וישיבת ועדת בשכונת הר שמואל שבגבעת זאב בנוגע לפניות ציבור של תושבי המקום.>
היו"ר דוד אזולאי
¶
בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה לפניות הציבור שמתקיימת בשכונת הר שמואל שבגבעת זאב. אנחנו, כוועדה לפניות הציבור, ברוב המקרים מקיימים את הדיונים אצלנו בוועדה, הפעם החלטנו לצאת לשטח על מנת להתרשם מקרוב מהנעשה פה. את הדיון הזה אנחנו מקיימים בעקבות פנייה של קבוצת אנשים, הרב שלמה כהן, יעקב שרגא, יניב כרמי ויצחק אוחנה, שפנו אלינו והעלו מספר טענות ותיכף אני אתן לאחד מהנציגים להציג את הדברים. לפני שאני אפתח את הדיון, אני אבקש שכל הנוכחים יציגו את עצמם, שנדע במי המדובר. אני מבין שאדוני סגן ראש המועצה.
(סבב שמות).
טוב, רבותיי, אנחנו ניגש לנושאים. פה קיבלנו מגוון של נושאים שאמורים להיות מטופלים ותושבים העלו טענות ואני אזכיר את ראשי הפרקים בלבד, הנושא של מקווה, פסי האטה, אתרי בנייה, עפר, עבודות פיתוח, ניקיון ותברואה, כלבים שמשוטטים, תשתיות בזק, הקמת מבני ציבור וביטחון. אז אני אבקש מאחד מהנציגים, הרב יצחק אוחנה, בבקשה, אדוני.
יצחק אוחנה
¶
בעצם הישיבה הזאת מתקיימת כישיבת המשך לפגישה הראשונה שהתקיימה אצלכם בכנסת. אנחנו רצינו בעצם לעדכן אתכם מה קרה במשך הזמן שעבר מאז, כשנה, משהו כזה, על ידי יושב הראש הקודם, אורי מקלב.
יצחק אוחנה
¶
אז בואו נעבור לפי סדר הנושאים שרשומים בדפים שקיבלתם. הנושא של המקווה – כיום יש איזה שהיא הסכמה בעל פה בין כונס הנכסים לבין המועצה לגבי בניית המקווה כאשר ההסדר מדבר על איזה שהיא חלוקה בתקציב שחלק מהכסף יגיע מכספי העמותה וחלק מהכספים יגיעו מכספים שהמועצה מקצה לצורך זה. אנחנו שומעים זמן רב שהעסק הזה בטיפול, לא ברור לנו מה הסטטוס, האם יש הסכם חתום, הסכם ברור ואם יש לוח זמנים או לא, אז הנושא הזה כרגע נמשך ולא ברור לנו מה קורה עם זה.
ככלל אנחנו רוצים להגיד שהקשר שלנו עם כונס הנכסים הוא אין קשר. זאת אומרת כונס הנכסים שמנהל את העמותה, שהוא אמור לטפל בכל הפיתוח של השכונה מול התושבים, הקשר איתו הוא שאין שום קשר, אין שום דיווח, דבר שהוא בהחלט לא תקין, כך שאפילו דברים שנעשים ועומדים להיעשות, אנחנו שומעים את זה דרך צינור שני, שלישי, אנחנו לא שומעים את זה ישירות מכונס הנכסים, כאשר הוא אמור לייצג אותנו. זה המצב וזה מאוד מצער. כך שאם יש דברים חדשים שנעשו בנושא המקווה, אנחנו לא יודעים, אולי מר לנגה יעדכן אותנו.
היו"ר דוד אזולאי
¶
תסביר לי דבר אחד, למה כונס הנכסים צריך לטפל במקווה כשישנה מועצה שאמורה לתת את השירות הזה?
יצחק אוחנה
¶
כי כדי לקדם את הנושא של המקווה, הכספים שאנחנו שילמנו, כל משתכן פה, אנחנו רוצים לבנות את המקווה, אנחנו אומרים שאנחנו רוצים את כל התקציב, אבל אי אפשר, אנחנו מוכנים להשתתף בחצי מהתקציב של המקווה, מכספנו אנו. אלה כספים שכבר שולמו כדמי פיתוח לעמותה, אז אני חושב שלא בכל מקום יש את הפריבילגיה הזאת, לבנות מקווה שהוא לא רק מכספי הקצאות למקווה אלא ממש מכספים של תושבים ששילמו אותם במיטב כספם.
יצחק אוחנה
¶
הסכום ששולם הוא עבור פיתוח בכלל, שמתוכו בחלק מהכסף מראש תוכנן שיהיה איזה שהוא מבנה ציבור. לא כל מבני הציבור כמובן, הכסף הזה לא יכול להכיל את הכול, אבל לפחות למקווה, שהוא הדבר הבסיסי, כן.
הנושא של בטיחות בשכונה – כפי שאתם רואים, המגרשים פה נבנים עקב בצד אגודל. זאת אומרת יש פה 230 מגרשים, במשך הזמן יש עוד מגרש שנבנה ועוד מגרש שנבנה. לפי הסכם הפיתוח המקורי מול מינהל מקרקעי ישראל, כל בעל מגרש חייב לסיים את הבנייה תוך שנתיים. הדבר הזה לא נאכף, כתוצאה מכך, אני לא יודע אם זה מקור כל הבעיה, זה גורם בעצם להתמשכות של העבודות, עבודות פיתוח של תשתיות, תוך כדי בניית הבתים, דבר שגורם גם לקלקול כל התשתיות תוך כדי בנייה וכמובן גורם לבעיה של בטיחות כאשר יש פה עשרות אם לא מאות משאיות ביום שמסתובבות ונוסעות פה בכבישים מאוד צרים והדבר הזה מהווה סכנה בטיחותית. אני לא צריך להגיד לכם, יש פה משפחות שגרות עם ילדים וילדים קטנים שלא נמצאים כל היום בבית, או שהם רוצים לצאת החוצה, אז זו פשוט סכנה לצאת החוצה. הרכבים פה ממש שועטים במהירות, דיברנו לפחות על פסי האטה, לא ברור לנו איפה הסוגיה הזאת עומדת.
יצחק אוחנה
¶
הנושא של אתרי בנייה – אני משער שלאחר מכן נצא קצת לסיור ואין טוב ממראה עיניים, אבל הרבה בתים שנבנים פה נבנים ללא שום גידור. בעצם בית שנבנה הוא פתוח חופשי, ילדים יכולים בטעות להיכנס לתוך אתר הבנייה, דבר, שוב, לא צריך להגיד, שהוא ממש סכנה. מה גם שהאנשים בעצם פולשים לשטח הציבורי ושם מעמידים את כל חומרי הבנייה, כל הברזלים וכו'. זאת אומרת אין פה הפרדה ואין פה תיחום ברור בין אתר הבנייה לבין השטח הציבורי ששייך לכולם. הדבר הזה לא נאכף כמו שצריך על ידי המועצה.
הנושא הבא זה יתרות עפר – שוב, זה עדיין לא נפתר. ביתרות העפר הייתה בעיה מאוד קשה שאנשים פה חפרו מגרשים וחלק מהאנשים עשו דין לעצמם והשליכו את יתרות העפר או לשטחים ציבוריים או לשטחים פרטיים שכנים. הבעיה הזאת לא נפתרה, אנחנו יכולים לראות שיש עדיין לא מעט יתרות עפר בהרבה מאוד מגרשים, אלה יתרות שנשפכו ממגרשים שכנים.
לגבי הנושא של עבודות פיתוח ותשתיות תקשורת – שוב, תצאו החוצה ואתם יכולים לראות את הפיתוח של בעיקר מדרכות, פילרים וכאלה דברים. אנחנו יכולים לראות שהעבודה היא לא תקינה. אתה יכול לראות פילר באמצע מדרכה, בשליש מדרכה, ברבע מדרכה. אתה יכול לראות עבודה שנעשתה במדרכות רק לפני כמה חודשים והיום חלק מהתשתיות, או נהרסו על ידי בנייה, או חלק מהתשתיות היו פגומות מעיקרן, זאת אומרת נעשו בצורה לא תקינה. העסק הזה עדיין לא נמסר למועצה ולא ברור מתי הוא יימסר למועצה ובאיזה מצב יימסר למועצה, אבל זה מאות או מיליוני שקלים שנשפכו על העבודות האלה ואתה יכול לראות בזבוז כספים שהולך בצורה לא נכונה.
חוץ מזה, יש פה את הנושא של תקשורת בזק, זה בכלל נפל בין כל הכיסאות. עשו את כל התשתיות של בזק באיזה שהוא שלב בהתחלה, לפני הרבה מאוד שנים, כיום- - -
יצחק אוחנה
¶
להרבה אנשים אין קו בזק שמגיע הביתה והדבר הזה נופל בין הכיסאות, בין הקבלן לפיתוח, או בין הכונס לבין משרד התקשורת לבין בזק ולא ברור לנו איפה הנושא הזה עומד.
אני לא מדבר על הנושא של כבלים, גם תשתית הכבלים במקור הייתה אמורה להיעשות, היום אנחנו נמצאים לצערנו פה רק עם תשתית של בזק, כאשר כל אחד יודע שהיום יש שוק חופשי ותחרות ואנחנו כבולים לתשתית של בזק. אם מישהו ירצה מחר להתחבר לתשתית תקשורת שלא דרך בזק, אין לו את האפשרות הזאת. זו שכונה יחסית חדשה, אנחנו לא מדברים על שכונה שקיימת כבר 30 שנה.
ניקיון ותברואה – יש פה תשתיות, כבישים, מדרכות, אנחנו לא זוכים לטיפול כמו שצריך מהמועצה. אף על פי שאנשים גרים פה, לא עוברת פה משאית טאטוא, גם לא פעם ב-, אני יודע שקשה להכניס פה משאית טאטוא כי יש פה חצץ על הכבישים ועל המדרכות, אבל אני חושב שעם קצת מאמץ- - -, לא ביקשנו תחזוקה שוטפת כל יום, כל שבוע, אבל תחזוקה מינימלית, כי עדיין, צריך לזכור שיש פה עשרות משפחות שגרות פה ומשלמות ארנונה מלאה למועצה. כיום 55 משפחות גרות.
יצחק אוחנה
¶
גם הנושא של הגינה. פנינו הרבה פעמים, עדיין הגינה לא מתוחזקת כמו שצריך.
כלבי רחוב – אנחנו מזמינים אתכם, יש פה לפעמים, אתה יכול לספור, 20-10 כלבים שמשוטטים וזו ממש מכה רצינית. הם נובחים בלילות וזה גם נושא של סכנה בריאותית, כלב כזה שנושך, אתה לא יודע מה טיבו, מאיפה הוא הגיע ואיזה מחלות הוא נושא איתו.
הקמת מבני ציבור – כל הנושא הזה עדיין בתהליך, אנחנו רצינו לשמוע אם יש איזה שהוא צורך בהקמת שטחי מסחר או מה המועצה מתכוונת לעשות עם שטחי הציבור פה.
ביטחון – יש פה פועלים בכמויות עצומות וההבאה וההוצאה של הפועלים, זה לא נאכף כמו שצריך ואפשר למצוא פה פועלים שמסתובבים ממש באופן חופשי.
יצחק אוחנה
¶
בשעות הלילה לא, אבל בשעות היום, והם עובדים פה עד החשכה ואתה יכול לראות פה פועלים מסתובבים חופשי וכל אחד שגר פה יוצא החוצה ורואה ממש מסביבו כל הזמן הולכים ובאים. הדבר הזה, לדעתנו, מצריך יותר הקפדה.
לגבי תאורת הביטחון, מה המצב?
שלמה כהן
¶
ההתקדמות של הבנייה – אנחנו רוצים לשמוע מכם אם יש דרך לפנות לבעלי המגרשים שיבואו ויבנו מהר, אם לא, העסק הזה יימשך עוד 20 שנה, כל אחד יושב על המגרש שלו, מחכה לעליות מחירים. אנחנו רוצים שאנשים שקנו את המגרשים יבואו ויבנו אותם. שיהיה שנה-שנתיים של בלגן עצום ובסוף נוכל לגור בשכונה נורמלית. אנחנו פונים אליכם, למינהל, אמרו לי שהם האנשים שיכולים לטפל בדבר הזה, שמישהו יאכוף על בעלי המגרשים לגמור את הבניין שלהם.
דורון לנגה
¶
אני מבקש להיות הראשון שמגיב, גם כי יש לי דיון בבית המשפט המחוזי בעשר, וגם כי אני חושב שהעובדות יותר בידיעתי וחבל שלא תשמעו אותם לפני שאני אלך. אז ברשותך.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני אתן לך, אין שום בעיה. אבל אני חושב שמן הראוי שניתן קודם לסגן ראש המועצה. אני אגיד לך, לפי הסדר, באמת מבחינתי חשבתי לתת לך לדבר אחריו, אתה רוצה לתת לו?
היו"ר דוד אזולאי
¶
אוקי, אז אין לי בעיה. אולי ברשותך קצת רקע, למה כונס נכסים, כל הסיפור פה, כי זה חשוב לדעת.
דורון לנגה
¶
אני אסביר. מדובר על עמותה שהגיעה, גם בגלל דרך הפעילות שלה וגם בגלל הליכים פליליים שהתנהלו נגד הראשים שלה, למצב שבו היא לא הצליחה לשלם את חובותיה, בעיקר היא לא הצליחה לשלם את החובות שלה לקבלן המבצע. נוצרו חובות בסכומים גבוהים ביותר. הליך הכינוס מלווה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים כאשר הבעיה העיקרית בהליך הכינוס היא שאין מאחורי הליך הכינוס גוף פיננסי.
דורון לנגה
¶
אני כבר אענה גם על זה. בדרך כלל בהליכי כינוס נכסים הליכי הכינוס מנוהלים כאשר מאחורה נמצא, נניח, בנק, שהבנק יכול לקבל החלטה מה הוא עושה עם ההליך, אם הוא מוכר אותו, משלים אותו או נוטש אותו וכו'. במקרה הזה, מכיוון שהכינוס נעשה על ידי הקבלן המבצע, תהליך הכינוס נתקל בקשיים מאוד גדולים משום שהכינוס היה צריך לממן את עצמו, צריך היה לממש מגרשים לצורך פיתוח ובנייה כאשר אף אחד לא רצה לבוא ולקנות מגרשים מפרויקט שתקוע כל כך הרבה שנים. היו קשיים מאוד גדולים בהתחלה, אני שמח שאנחנו אחרי זה ואנחנו יכולים היום לשבת, לצערי אני כנראה לא אלווה אתכם בשלב הסיור, אבל קודם כל אתם תוכלו לסייר במכונית נוסעת, יש כבישים, חוץ מזה אתם תראו מדרכות וחוץ מזה אתם גם לא תראו תשתיות, כי הן כולן קיימות וקבורות מתחת לאדמה והן קיימות, וכל ה-55, או לא יודע בדיוק כמה, דיירים שכבר גרים, יש להם את כל התשתיות גמורות.
דורון לנגה
¶
לא, יותר מחצי. מעבר לכך, הליך כינוס הנכסים הוא הליך שנתקל בהמון בעיות נלוות להליך הכינוס. משום שמדובר על כינוס מבצע, כינוס ביצוע שאמור לבוא ולהשלים את הפיתוח, אז התוצאה הסופית היא שהליך הכינוס נאלץ בעצם להיות מעין קבלן מפתח, או מעין יזם מפתח, עם כל ההתנהלות כלפי כל הרשויות שמסביב, שלגבי חלקן אני אעיר ולגבי חלקן יש לי ביקורת. לצערי חלק גדול ממה שאני ציפיתי, שזה יהיה התערבות של הרשויות והדיירים לבוא ולסייע, לא קורה. למשל דוגמה, יושב ראש הוועדה הקודם שישב בישיבה הקודמת, דיברנו שם על נושא של פסולת עפר, בשלב כלשהו הוא שאל מי זורק את העפר, אז אמרו לו 'הדיירים', ואז הוא אמר אינסטינקטיבית, 'אז תפסיקו לשפוך, אם זה כל כך מפריע'. זו סתם התנהלות רשלנית של דיירים כשבדרך כלל מי שעושה את זה אלה דיירים שעדיין לא פה, זאת אומרת אלה דיירים שעוד הגיעו ולא אכפת להם כרגע, וזה נורא חבל. מישהו צריך לאכוף את הדברים האלה וכדי ליצור את הלינק לדברים אני אמשיך באותו נושא. בפעם הקודמת שהגענו למצב של שפיכת פסולת התוצאה הייתה שדיירים היו מעבירים את הפסולת למגרש השכן ושוב משם למגרש השכן לידו, וכן הלאה, עד שבשלב כלשהו זה הגיע, כל אותה פסולת, לשטחים הציבוריים שהם בוויכוחים, שאני כונס אותם ואני צריך לבנות אותם. בשלב הזה כבר לא יכולתי להבליג, משום שאז יוצא שהאחריות היא של הליך הכינוס על מה שקורה, ובאמת היו פה ערמות בסדרי גודל של 10-8 מטרים גובה פסולת עפר. בשלב הזה אנחנו קיבלנו החלטה ופינינו את פסולת העפר, פינינו מפה 30,000 קוב חול. זו כמות עתק. מאז דבר אחד בטוח, אל"ף, בשטחים הציבוריים לא שופכים יותר פסולת, כי אני מפתח אותם, ובי"ת, אין פסולת שיכולים לטעון שהיא תוצאה של עבודות שמבצע הליך הכינוס. זאת אומרת מה שאתם תראו היום זו פסולת עפר חדשה שזורקים דיירים חדשים ופה אנחנו מגיעים לשאלה מי צריך למנוע את זה. המועצה. אני מוצא את עצמי נותן הוראות למפקח מטעמי ומקבל העתקים של פניות של המפקח מטעמי לפיקוח המקומי שאומר, 'הנה המגרשים, הנה אנשים שופכים פסולת, לכו תטפלו'. זה לא תפקיד שלי, ועם כל הכבוד הפיקוח יכול להיות פה, מצדי שיישן פה, אני לא אכפת לי, הפיקוח צריך למנוע את הדברים האלה.
דורון לנגה
¶
לא רציתי להיכנס לזה, אבל אני מוכן גם להבהיר, באותו שלב זה היה שלב שבו המשרד להגנת הסביבה קנס את המועצה, את ראש המועצה, דרש מהם לפנות, הם הביאו לפה שתי משאיות, דגדגו את הר ערמות העפר ולא קרה עם זה כלום. אני אומר עוד פעם, אחרי זה אנחנו- - - אבל אני לא מוכן להגיע לשם עוד פעם, אני לא אפנה יותר, אין לי תקציבים לזה, אני לא אפנה יותר. 30,000 קוב, אפי, כמה משאיות זה?
דורון לנגה
¶
3,000 משאיות, אנחנו שומעים טוב? 3,000 משאיות שנוסעות ומפנות, מי שילם על כל זה? זה מטורף, זו כמות אדירה. היום, כתוצאה מהפינוי ואחרי הפינוי, בניתי מדרכות, שזו משימה אדירה. לא רק כי זה הרבה עבודת בנייה, אלא כי זה מסובך, כי יש כאלה שבנו ויש כאלה שלא בנו, יש כאלה שעכשיו בונים, יש כאלה בנו בחריגות. אני סיימתי את המדרכות, ואני חוזר למה שאמרתי קודם, אני סיימתי את המדרכות, המועצה לא מקבלת את המדרכות. לא אכפת לי להיות אבא של המדרכות עוד חצי שנה, שנה, אבל כשאתם תצאו לסיור בשטח אתם תראו מה קורה למדרכות. כל 200 מטר, או כל 150 מטר, מישהו אחר בא מפתח את המגרש שלו והורס לי את המדרכה. אני לא יכול לעשות נגדו כלום, מי שיכול לעשות נגדו משהו זו המועצה, אז קחו את המדרכה, קבלו אותה ממני. לא. ואם כבודו רוצה לדבר עם סגן ראש המועצה, אז אני אגיד לך, אני קיבלתי פרוטוקול של אנשי המקצוע שאומרים לי, 'אתם רוצים לבצע מסירה? תפנו לסגן ראש המועצה'. אני לא רוצה לפנות לסגן ראש המועצה, ביצוע מסירה טכנית נעשה, רג'טקים אין, קחו את המדרכות. למה אני מכניס אותך לכל הפרטים האלה? כי הנה אני מודיע ואני אומר בפורום הנכבד הזה, לא יקבלו את המדרכות? אני יוצא מהשטח, תסתדרו עם מה שיש. אני אצא מהשטח, לא אקח אחריות על תקציב שאין לי.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אדוני, מה קורה, העלו כאן נושא של אותם בעלי מגרשים שפשוט לא בונים, אני לא יודע מה הסיבה, יש בכלל מצב שאפשר לכפות עליהם בנייה?
דורון לנגה
¶
יש שתי התחייבויות חוזיות בנושא של הבנייה. ההתחייבות האחת היא התחייבת של הדיירים על פי חוזה הפיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, הם צריכים להתחיל ולסיים תוך שנתיים.
דורון לנגה
¶
כן, המינהל צריך לקבל החלטה שהוא בא ומבטל חוזים. אם המינהל ישלח התראות על ביטול חוזים- - -
דורון לנגה
¶
המינהל, אם הוא יבוא ויקבל החלטה ויוציא מכתבי התראה לבעלי הזכויות, שהוא יודע שהם בעלי הזכויות, אז בוודאי שזה יזוז. זו התחייבות חוזית אחת. ההתחייבות החוזית השנייה היא חלקית בלבד, כלפי חלק מהאנשים שהם אלה שקנו מגרשים באמצעות הליך הכינוס. הם התחייבו כלפיי בהתחייבות חוזית, רובם המוחלט הם אלה שבונים.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אתה יכול להגדיר לי באחוזים כמה דרכך וכמה דרך המינהל? זה לא חייב להיות מדויק, פשוט נתון כדי לקבל תמונת מצב.
דורון לנגה
¶
50% שהם מקוריים, שהם אנשים שחלקם שילמו לי כסף במסגרת הפיתוח וחלקם לא היו חייבים כסף, הם פשוט היו צריכים לפתח וחלקם לא עושים כלום, כי לא חייבים לי.
דורון לנגה
¶
משפטית אולי, אבל צריך להיות ברור, אלה אנשים שחתמו לאחרונה על חוזה עם המינהל, לאחרונה זה בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות, ולמינהל יש סנקציה הרבה יותר אלימה, הרבה יותר חזקה.
דורון לנגה
¶
הנושא של המינהל ושיתוף הפעולה עם המינהל, דווקא במישור הזה, אני מאוד שמח, כי זה שיתוף פעולה פרטני, פר מגרש, זה ממש לא פשוט.
עכשיו אני רוצה להעלות את הנושא של המקווה ולהסביר אותו.
דורון לנגה
¶
לא יודע, מה שצריך לעשות זה לקחת את ה-55 שמסרו לנו וצריך להגיד לנו כמה היתרי בנייה יש של אנשים שבונים, נניח עוד 80, 100, אין לי מושג, בעל פה אני לא יודע להגיד, אולי אריה יידע, היתרה אלה כאלה שלא בונים.
היו"ר דוד אזולאי
¶
וכל המגרשים האלה עשו להם מיקום וזה הועבר למועצה, למינהל? כלומר בעניין הזה יש סדר?
דורון לנגה
¶
כן. חד משמעית. אם היום יש מישהו שבא וחופר במגרש ושופך חול, אני יודע של מי המגרש, אני גם יודע מי קיבל את החול לצערו.
דורון לנגה
¶
גבעת זאב. דווקא הנושא של היתרי הבנייה עובד יפה. אם יש לי ביקורת על קבלת המדרכות, הנושא של היתרי הבנייה מקודם יפה. אני עם היד על הברז, אני יודע איפה- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
עלתה פה טענה לגבי הנושא של המקווה. תסביר לי משהו שאני לא מצליח להבין, קודם כל מה פתאום תושבים צריכים לשלם? האם זה חלק מההסכם? ואם הם שילמו, אז מה מעכב לא להקים את המקווה?
דורון לנגה
¶
אני אענה. הנושא של המקווה עלה בשיחות ביני לבין ראש המועצה כמעט בהתחלה כשהוא מונה. הנושא של המקווה כרוך בעצם בשניים, אחת זה תכנון לקראת ביצוע, שתיים זה מימון. השלב הראשון, של תכנון לקראת ביצוע וכו', זה שלב שאני סייעתי בו בשמחה ובהתלהבות כי אני יודע עד כמה הדבר חשוב לדיירים. זה לא חלק מתפקיד הליך הכינוס, הכינוס אמור לעשות פיתוח ולא מקווה. במקביל לכל מה ששמענו כאן הליך הכינוס נוקט בדברים נוספים. יש לנו עוד ראשים שבהם הליך הכינוס פועל. אחד הראשים הוא הליך משפטי שמתנהל כנגד מינהל מקרקעי ישראל, זה ראש אחר שלו, שנוגע ליצירה של העמותה והמעבר של בעלי הקרקעות מהר שמואל עצמו מנבי סמואל עצמו, לשטחים כאן. אז נוצרה הזכות המשפטית לקבל פיצוי. הפיצוי הוא לא כספים שמגיעים לדיירים, הכספים שמגיעים לדיירים לא מממנים את המקווה, הכסף שאני קיבלתי משם לטעמי צריך להיות מוקצה לאיזה שהוא משהו ציבורי.
דורון לנגה
¶
אני יודע, לכן אני מסביר את זה. הדיירים שילמו כספים, הכספים שהם משלמים הולכים כולם לפיתוח, אין שימוש בכספים של הדיירים למקווה. חד משמעי, אין.
יצחק אוחנה
¶
בהסכם הפיתוח המקורי בין העמותה לבין התושבים היה מוקצה סכום של 2-3 מיליון שקלים לטובת מבני ציבור.
דורון לנגה
¶
כשנגיע לשם, אם נצליח לגמור בהליך כינוס שהוא הליך כינוס עם סכום עודף. עם כל הכבוד, אני רוצה קודם כל לגמור את הפיתוח, אני רוצה לוודא שלאנשים יהיה פה את כל הפיתוח, לא חלק, ואז המטרה היא בסוף להגיע למצב שהליך הכינוס יסתיים ואפשר יהיה להעביר משהו לעמותה והעמותה, מצדי, שתעשה עם הנושא הזה מה שטוב לה.
דורון לנגה
¶
בהכרח שלא. המקווה לא קשור לנושא של הפיתוח. אבל אני אומר עוד פעם, יש את התקציב, התקציב קיים. זה לא תקציב תיאורטי, הכסף אצלי בחשבון, קיבלתי כבר התחלה של פיצוי מהמדינה- - -
דורון לנגה
¶
הוא כן, צבעתי אותו. הכסף הזה צבוע לצרכי המקווה, הוא לא כסף שהדיירים שילמו, אבל הכסף קיים, ואז ישבתי בישיבה עם ראש המועצה, אפילו כמה פעמים, והגענו להסכמה עקרונית שלפיה אנחנו נעשה מקווה עם מעורבות מלאה שלי, כי אני צריך לפקח על איך יוצא הכסף ממני בהליך הכינוס, אני צריך לדווח לבית משפט, נעשה מקווה כשהמטרה או השאיפה או הדיבור הוא שקל מול שקל. זאת אומרת המועצה, מהתקציבים הדתיים שלה, תביא תקציב, ואנחנו, מתוך התקציבים האלה, הצבועים, האחרים, לא כספי הדיירים, נביא בדיוק את אותו הסכום. בהסתמך על ההסכמה הזאת הליך הכינוס, ורק הוא, עוסק בתכנון של המקווה. תכנון המקווה נעשה בימים אלה. גמרנו את התכנון של המקווה, בשלב הבא הגיעה איזה שהיא התנגדות של חברת מקורות. מה אמרה חברת מקורות? שגם היא, אני מניח, לא הוזמנה- - -
דורון לנגה
¶
מאה אחוז. באה חברת מקורות ואומרת 'לי יש קו ראשי שנמצא מתחת למגרש הזה', לפי אנשי המקצוע שלי הקו אכן נמצא מתחת למגרש, רק לא איפה שהמקווה אמור להיבנות. לכן אנחנו באים ואומרים, לא מעניין אותי, אני הולך לגמור את המקווה. יותר מזה, קו מקורות צריך להיות מוסט, אין ספק שהוא צריך להיות מוסט, רק שבאופן מפתיע מי שצריך להסיט אותו זה מקורות, אלא שהמועצה בחרה שוב בדרך הקלה, הוציאו לי מכתב, 'תסיט את קו מקורות'. לכן אני הודעתי ואני מודיע גם עכשיו, אני לא מתכונן, אין לי תקציב ואין לי כוונה להסיט את קו מקורות. אם המועצה הייתה משקיעה את אותה אנרגיה בלפנות למקורות ולהגיד להם 'תסיטו את הקו', היה יותר טוב, אבל כאשר יש כזה ריג'קט ואומרים, 'יו, יש פה קו של מקורות', אישור התכניות של המקווה נתקע. לא אצלי, אני גמרתי את התכנון.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני רוצה להפנות שאלה לנציג משרד הדתות, בנושא של המקווה. כפי ששמעת, בעצם חלק מהתקציב זה מאטצ'ינג, שקל של כונס הנכסים מול המועצה, המועצה, אני לא יודע מה מצבה, האם אתם כמשרד הדתות מסייעים בעניין הזה?
יאיר עוז
¶
אל"ף, אנחנו יודעים לסייע, אבל כדי לסייע אנחנו צריכים שיבקשו מאיתנו סיוע. אני רוצה להוסיף עוד דבר, ב-2010 ו-2011 סייענו ב-2.6 מיליון שקלים למועצה לבניית שני מקוואות, אבל כנראה שהמועצה העדיפה את שכונות אחרות כמו נווה מנחם ואגן איילות שבעיניי, אגן איילות, לבקש שם מקווה, היה תמוה ואני לא הבנתי למה לא מבקשים עבור הר שמואל.
יאיר עוז
¶
אנחנו רוצים לעזור, מוכנים לעזור, יש לנו את האפשרויות לעזור, אבל צריך שהמועצה תרצה את העזרה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
כלומר אתם כמשרד הדתות לא יכולים לצבוע את הכסף, כשאתם נותנים תקציב, כשאתה אומר, אדוני, אנחנו נותנים איקס כסף צבוע לטובת שכונת הר שמואל.
יאיר עוז
¶
על פי כללי התמיכות, מי שמגיש את הבקשה זו הרשות המקומית והרשות המקומית צריכה לבוא ולהגיד מה היא מבקשת.
דורון לנגה
¶
נושא אחד הוא נושא הבטיחות בפסי האטה. שלא יהיו אי הבנות, הנושא הזה נראה לנו קריטי. אנחנו העמדנו יועץ בטיחות, יועץ תחבורה, שהריץ תקנות מזמן. שילמתי כבר לקבלן מקדמה על ביצוע עבודות. יותר מזה, הקבלן כבר ביצע חלק מהעבודות עוד לפני שהתקבל אישור. אתם תראו שבצמתים יש כבר את המחיצות, מה שאנחנו קוראים בטעות איי תנועה, אבל המחיצות של האבנים שפונים ימינה, פונים שמאלה, כל זה כבר קיים, הוא כבר ביצע עוד בלי אישור תכניות. אין לי שום ידיעה, הבנה, למה לא מקבלים אישור לתכנית כדי לבצע אותה. נמצא פה קמ"ט (קצין מטה) תחבורה, אני לא יודע אם זה הוא או- - -
דורון לנגה
¶
נעזוב את הנושא של הסיכון, אני הגשתי את התכניות לפני חצי שנה, באישור המועצה. שוב, אם יש לי ביקורת על המועצה, לא בעניין הזה. המועצה בנושא התחבורתי עפה, מיד קיבלנו את האישורים וזה עבר לאן שצריך, חזרה לא קיבלנו כלום. ואני לוחץ כל הזמן כי אני אומר 'תשמעו, זה בטיחות'. אז נעזוב רגע את השאלה מי אחראי על זה, אני מוכן לעשות את זה, אני ערוך לזה, יש לי תכניות שאני שילמתי עליהן, את תשובה.
דורון לנגה
¶
נקודה אחרונה, עלה פה כל הנושא של תשתיות וכו', שאני לא יודע כמה אתם יודעים או צריכים להיכנס לזה, אבל נעזוב את זה. כל התשתיות, כולל בזק, חשמל, מים, ביוב, ניקוז, כולן בוצעו, נמסרו ואין לי שום קשר אליהן. או המועצה, או חברת חשמל, או בזק, כולם קיבלו את התשתיות, הכול נמסר כדת וכדין.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני רוצה לשאול שאלה אינפורמטיבית, להשכלתי הכללית, הכונס שנמצא כרגע כאן, בעצם, אם אני מבין נכון מהדברים שנאמרו כאן, אין שום פעולה שיכולה להתבצע בשכונה ללא תיאום עם כונס הנכסים?
היו"ר דוד אזולאי
¶
לא, אני מדבר במסגרת העמותה, הרי העמותה היא שאמורה לפתח והיא אמורה לתת את מבני הציבור- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
נכון שהעמותה לא קיימת, אבל למה היא לא קיימת? מפני שהיא פשטה את הרגל ומינו לה כונס נכסים. בואו נקרא לדברים בשמם.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני שואל שאלה, האם נכון לרגע לזה כל מה שמתבצע ביישוב, עם כל הכבוד למועצה, אי אפשר לבצע שום דבר ללא תיאום ואישור של כונס הנכסים?
היו"ר דוד אזולאי
¶
השאלה הנוספת שלי היא, עד מתי כונס הנכסים אמור להיות פה? עד ימות המשיח, עד שתתאזן ה- - -
דורון לנגה
¶
אני גם לא יודע. אני רק אומר, הלחצת אותי, אם ימות המשיח זה יכול להיות עוד כמה חודשים, אז כן.
דורון לנגה
¶
אני אומר שוב, אני מזמין אתכם בשלב הסיור לבוא לראות בעין את הנזקים שנגרמים לעבודות שאני ביצעתי. לכן אם אנחנו נצטרך לצאת מהאתר, עד שמישהו יתעשת ויגמרו את הנושא של רוב הבנייה וכו' אז ייקח זמן. להערכתי מה שיקרה זה שבעוד חודשים ספורים, או מיד, אמרתי, אם לא יקבלו את המדרכות, אני יוצא כבר, לי נמאס, הקטע של אי קבלת המדרכות מרתיח אותי- - -
דורון לנגה
¶
לא ירימו אבן בהר שמואל. חד משמעית. כי אם ההתנהלות היא לא לעזור לי אלא להפריע לי, אל תעשו טובות. זה לא הגיוני. אני לא צריך לשלם על כל דייר שגורם פה נזק.
דורון לנגה
¶
יש, ועם מהנדס המועצה, שיושב פה לפניי, האנשים שלי בקשר איתו לדעתי מדי שבוע, אני מקבל פה את הקונים, הכול טוב ויפה. אני הופתעתי מהנושא של המדרכות, שהם לא מקבלים, אני מופתע גם מהנושא של המקווה שהם באו משום מה דווקא אליי ולא למקורות, אבל אלה בדרך כלל דברים שלא קורים מול מהנדס המועצה. האגף הטכני של המועצה, העבודה שלו היא לא אינטנסיבית מספיק, כי הם צריכים לפקח על כל מה שקורה, הם צריכים למנוע את השפיכה של החול, את זה הם צריכים למנוע, את זה אני לא יכול לעשות, אין לי סמכות, אני לא שוטר.
דורון לנגה
¶
אם אני סיימתי את הנושא של המדרכות ופיתוח השטחים הציבוריים שמבוצע כיום בתוך חודשים ספורים, אני בכל מקרה חייב לצאת מהשטח לכמה חודשים, אולי חצי שנה-שנה, כדי שאנשים יגמרו את בניית הבתים שלהם. זה לא קשור בכלל לאף אחד שנמצא כאן, לפחות בכמות גדולה יותר, משום שהעבודה העיקרית שנשארה אחרי זה היא הדרכים הפנימיות. הדרכים הפנימיות הן דרכים מאבנים משתלבות, מה שאנחנו קוראים כבישים הולנדיים. את זה, אם אני אבנה, טרקטור אחד עובר, נגמר, אז אני לא אבנה את זה עכשיו. אני, מכיוון שראיתי שזה לוקח זמן, אותן דרכים פנימיות היום סלולות, אני צריך להוציא את הסלילה ולעשות אבנים משתלבות, אז אני אחזור, אעשה את הכבישים ואלך. אם היינו יושבים פה לפני חמש שנים הייתי אומר לך שזה ייקח שלושים שנה, היום אני שמח להגיד ולבשר שלדעתי כמות העבודה היא של חצי שנה, והיא תתפרש על פני שלושה חודשים עכשיו ושלושה חודשים בעוד שנה. זה המצב.
היו"ר דוד אזולאי
¶
כלומר בוא נגיד בטווח הרחוק, משהו כמו שנה, אתה מעריך שהשלב של כונס הנכסים יכול להסתיים.
היו"ר דוד אזולאי
¶
הסיפור של מינהל מקרקעי ישראל, דיברנו, זה סיפור אחר. את זה אני לוקח על עצמי, לפנות למינהל מקרקעי ישראל לברר באמת מה הם מתכוונים ומה הם עושים לגבי כל המגרשים הריקים.
אריה פאר
¶
לא, אני לא אכנס לפוליטיקה, אבל אם זה לא משהו קריטי, הם, על פי עיקרון, מרגע שמכרו נכס הם לא יעשו כלום.
היו"ר דוד אזולאי
¶
לא, זה לא נכון, אני לא מסכים איתך. אני מכיר את המינהל, קצת, לא הרבה, ואני יודע שכאשר קונים רוכשים מגרש- - -
יש לי רק בקשה אליך, הבטחתי לו שאתה תשמע אותו, אז אנא ממך עוד שתי דקות, למען ההגינות, לפחות כלפי האנשים פה, נדלג רגע, אני רוצה לעבור אליו כדי שהוא יוכל להגיד את דבריו בקצרה, כי אנחנו צריכים לעבור גם לסגן ראש המועצה.
ישראל אפרייט
¶
משרד התחבורה לא אחראי ברשויות, זו סמכות הרשות המקומית, אבל מסיור שעשיתי פה וגם ממה שאמרת, אני חושב שצריך לציין שאתה צריך שבמסגרת של הר שמואל יהיה פיקוח עליון שיוודא שכמו בתכנית ככה גם בוצע, ואם כבר ביצעת ואתה הגשת תכנית, אז לתקן בהתאם לתכנית. בשביל זה צריך פיקוח מלווה- --
ישראל אפרייט
¶
אני רואה שאתה כבר עשית.
פיקוח מלווה לוודא שזה על בסיס התקינה כמו שיצרן קבע, פעם שלישית בקרת איכות. שלושה דברים שאמורים לעשות במסגרת אחרי היתר בנייה. אמנם אני לא מוציא את זה, אבל מפקח תעבורה הוא המנחה העליון ולפי מה שראיתי פה, איך שנסעתי וכל פעם אני שומע פה מדרכות, מדרכות, מדרכות, כנראה שיש פה איזה פער בין התכנית לבין הביצוע. אני מבקש שתתבצע התכנית שאושרה- - -
ישראל אפרייט
¶
קודם כל הם יודעים, כשיש בעיה הם פונים לקמ"ט תחבורה, בשבועיים אתה מקבל תשובה. זה שנתת לי את זה שלשום, זה לא אומר שאני בעייתי.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אז אני שמח לשמוע שכשאתה פונה לקמ"ט תחבורה, הם גם מגיבים נכון והם נענים, זה לא שהם לא נענים לדרישות. תודה רבה, אדוני, אני מודה לך.
אדוני, סגן ראש המועצה, בבקשה.
אליעזר בן חמו
¶
אני אתייחס קודם לנושאים שהעלו הוועד. אני מתפלא שהוועד טוען שאנחנו לא שותפים לתהליכים ביישוב הזה. הוועד הזה מתכנס אצלנו אחת לחודש לפחות, לפגישות מסודרות ולדרישות שלהם, על כל מה שקורה באזור הזה ואנחנו נותנים תשובות לאורך כל הזמן, אבל מכיוון שהיישוב הזה כרגע נמצא בתהליך בנייה ותהליך תנופת בנייה חזקה- - -
אליעזר בן חמו
¶
על השכונה. יש בעיה להמשיך ולנקות את היישוב הזה, את השכונה הזאת, ולראות איך אנחנו ממשיכים לעבוד פה. יש כאן כל מיני דברים שקורים ביום יום עם עברות בנייה כאלה ואחרות, שאנחנו לא נרד אליהן כרגע, אני מעריך שאת הדברים המקצועיים אני אבקש ממהנדס המועצה להגיב, יש לנו כאן גם את הווטרינר שלנו בנושא של הכלבים, אם תרצו תשובות. אני אומר עוד פעם, אנחנו משתדלים ביום יום לתת להם שירותים טובים, לתושבים פה. יש טענות והטענות מוצדקות, מכיוון שזו שכונה שנמצאת בתהליך בנייה ואנחנו לא מסוגלים להתגבר על מה שקורה פה.
אליעזר בן חמו
¶
לא, הבעיה היא בעיה נטו תושבים שעושים כאן שמות בתהליך הבנייה שלהם, בחוקיות של הבנייה שלהם, ואנחנו נשמע את זה תיכף ממהנדס שלנו, הוא יסביר את זה יותר נכון ויותר טוב. הדברים היומיומיים, אני חושב שאנחנו כן מגיבים לאורך כל ה- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
תסביר לי למה אתם לא מקבלים את המדרכות מכונס הנכסים? אני מבין שזו נקודה רגישה מאוד שעלולה לגרום לפיצוץ ביניכם.
אליעזר בן חמו
¶
לפני הכניסה שלי לכאן לישיבה פנה אליי אדון לנגה ואמר לי, 'אתה לא מקבל את ה...'. אני לא שמעתי את זה, פעם ראשונה שאני שומע שאני אמור לקבל את המדרכות. לא יודע על זה שום דבר, אם יש איזה שהיא דרישה והיא בכתב, אני רוצה לראות אותה, אני לא מקבל מדרכות. אני, כסגן ראש מועצה, לא מקבל מדרכות, יש מחלקת הנדסה שלנו שעושה את הקבלות בצורה מסודרת.
אפי יהושע
¶
אז יש ישיבה שהייתה אצל מהנדס המועצה והעוזר שלו, קאופמן, קיבלנו פרוטוקול וכתוב במפורש, לפנות בקשר למדרכות- - -
אליעזר בן חמו
¶
אני אומר שוב, אם יש בתהליך היומיומי של התושבים פה עוד בעיות, אנחנו פתוחים לברר כל דרישה שלהם, הם יודעים את זה.
יצחק אוחנה
¶
אנחנו רוצים דבר מאוד פשוט, כל מי שבונה, חייב להיות פה קודם כל אתר הבנייה מגודר. אחד שבונה ושם את חומרי הבנייה שלו על המדרכה, חייבים לאכוף את זה.
אליעזר בן חמו
¶
כמה פעמים אנחנו נמצאים פה, כמה אכפנו, כמה פעמים קנסנו אנשים, זה עוזר? מי שיקבל קנס, אנחנו ממשיכים לתת- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
אלי, תסלח לי. עם כל הכבוד, אני חושב, אנחנו מכירים, מי שקצת היה בתחום המוניציפאלי יודע שכדי לקבל היתר בנייה יש תנאים, א', ב', ג', מה הבעיה לעשות את אחד התנאים גידור השטח ושמירה על הניקיון.
היו"ר דוד אזולאי
¶
מעלים פה טענה צודקת ואתה יודע, מי שלא חווה את החוויה הזאת לא יודע על מה הוא מדבר. להיות שכן של אדם שבונה זה פשוט עונש. כולם מוכנים לקבל תקופה של חצי שנה-שנה בנייה וכל אחד מוכן לספוג את זה, אבל כשזה מתחיל להתארך וזה בלי גבולות, באיזה שהוא מקום אני חושב שהמועצה- - - יצא לי במקרה להכיר את ראש המועצה שלכם, אדם שעושה רבות ומקצת שבחו של אדם מותר לי להגיד, אני יודע שהוא אדם מסור ונאמן לעבודה שלו, אבל יחד עם זה, כשמדובר בהיתרי בנייה ומגבלות לטובת התושבים זה א'-ב', ואני מציע לך, אדוני, שתמצאו את הדרך איך לסייע לתושבים שלכם. בסופו של דבר אלה תושבים שלכם, שאתם צריכים לדאוג להם.
אליעזר בן חמו
¶
אני טוען שהתושבים צריכים קודם להיות בסדר ואחר כך לבוא בטענות אלינו, כי מי שעושה את עברות הבנייה אלה התושבים האלה שבונים. ואני אומר שוב פעם, אם הם היו מקפידים על תהליך הבנייה שלהם, תאמין לי שהדברים היו נראים אחרת.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני מסכים איתך, רק בוא נסכם את הנושא הזה יחד איתך, אלי. צריכה גם להיות אכיפה מצדכם ופיקוח מצדכם, ואני בהחלט מקבל את הגישה שקודם כל צריך כל אחד לעשות לעצמו ואחר כך המועצה. מסכים איתך.
אליעזר בן חמו
¶
בנושא המקווה – אנחנו היינו במשא ומתן עם לנגה, כמו שלנגה אמר. אנחנו הבטחנו שקל מול שקל. עשינו ישיבת מועצה, הקפדנו שהדבר ייעשה, אנחנו מתוקצבים לגבי המקווה, כשיסתיימו התכניות המקווה ייצא לדרך. הנושא של בקשה למשרד הדתות, משרד הדתות בכל שנה מקציב איקס מקוואות ליישובים, אנחנו הגשנו וקיבלנו לשני מקומות שלנו בגבעת זאב, נווה מנחם, 600 משפחות שגרות 13 שנים בלי מקווה. הייתה לנו עדיפות, והמקווה באגן איילות אותו דבר. יש משפחות שצריכות את זה, מנותקות מהיישוב מבחינה פיזית, הם צריכים לנסוע או ללכת ברגל קרוב ל-6 קילומטרים על מנת להגיע למקווה הקרוב וזה היה שיקול הדעת של החלוקה, 200 משפחות שגרות שם. זה היה שיקול הדעת שלנו לתת את המקווה הזה. אנחנו כרגע תקצבנו מכספים שלנו, משהו בסביבות מיליון וחצי שקל לטובת המקווה פה, יודעים את זה החברים- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
לפי מה שאני שומע, גם משרד הדתות, גם הרשות המקומית, גם הכונס, לא שמעתי שיש פה בעיה כספית, כל מה ששמעתי זה משהו ביורוקרטי, ברגע שיאושרו תכניות הבנייה, אני מאמין שאפשר לצאת לדרך בנושא הזה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אמרתי, לא ראיתי שיש פה בעיה כספית ואני בטוח, יושב פה נציג השר שאני מכיר אותו- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני אומר, יושב פה נציג השר, שהוא באמת בקי בנושא הזה, לא שמעתי ממנו אפילו לא ברמז שיש קושי לסייע תקציבית, ולכן בעניין הזה אני שמח. בדרך כלל הבעיה היא כספית, פה דווקא הבעיה הזאת לא קיימת ואני חושבת שצריך להתקדם בנושא הזה.
אדוני סיים?
ישראל אפרייט
¶
כן, אני אתן הסבר רקע שתבינו מה משרד התחבורה, לפני שבכלל פונים וטוענים. משרד התחבורה והשר, אתם רואים בכל הארץ, התחבורה- - - גם ביישוב הזה, השנה הסתובבנו עם סגן ראש המועצה, הוא הראה לנו מקומות בעייתיים. משרד התחבורה, לא רק שיצאנו לסיור ולא רק שזיהינו את הבעיות הגיאומטריות בכל מקום, כבר עבר כסף למועצה. זאת אומרת שר התחבורה, בעניין של המועצה, היחסים מצוינים, גם עם ראש המועצה וגם עם מהנדס המועצה יש לנו קשרים ישירים, אני קצת הייתי מופתע מהטיעון שהתכנית אצלנו, כי אנחנו פה ביחסים כל כך קרובים שגם אם משהו מתעכב מרימים טלפון לקמ"ט תחבורה, למה זה מתעכב.
לגבי פסי ההאטה – מבחינת תקצוב, משרד התחבורה לא יכול לתקצב בתוך המועצה, למעט דברים מסוימים, זה על פי קריטריונים של אוצר. איפה שיש מוסדות חינוך, איפה שיש מוקדי סיכון, רק אז אנחנו יכולים לתקצב. יש גם קריטריונים שלנו יש מגבלות ואנחנו לא יכולים להיכנס ולתקן כל דבר. לגבי מה שאני ראיתי פה מהסיור הראשון ואני גם מכיר את השכונה, כמו שהבנת, יש פה בנייה של אנשים שיוצאים לשטח ציבורי, זה יכול להיות רק על מדרכות. פעם שנייה אני הערתי לו, במטרה שגם המועצה תקשיב, על פי מה שאני רואה בשטח, בייחוד כשאני שומע שזה גם עם מים, יש תהליך שקוראים לו פיקוח עליון, אמור להיות מהנדס שילווה את הביצוע שאמנם מה שאושר בתכניות זה גם מה שיקרה בשטח. על פניו נראה פער, או מבנייה שהיא לא חוקית, או ממצב של חוסר פיקוח.
לגבי החניות שאני רואה פה גם על הכבישים, הייתי מבקש שיבדקו פה, כי חלק מהחניות אמורות להיות בכל שטח פרטי, הם לא אמורים להיות בכביש. נראה לי שעל פניו יש פה הרבה מחסנים, אין פה חניות. זאת אומרת כל החניות שאמורות להיות בתוך הבתים, זה נראה לי קצת מחסנים- - -
ישראל אפרייט
¶
אני לא ספרתי דודי שמש, בגלל זה לא הגעתי לזה, אבל לפי דודי שמש אפשר להבין גם כמה בתים יש שם. זה יפגע בעוד מהלך, כי אחרי הכול, אחרי שאתה מסיים בנייה, אני אמור גם להכניס תחבורה ציבורית, בנושא של תחבורה ציבורית, איפה אני מציב תחנה, האם אוטובוס יכול לעבור בכלל. הפגיעה תהיה פה בתושבים. זאת אומרת אחד שחושב שעכשיו 'אני בניתי ויצאתי וזה יעזור לי', לא, זה לא יעזור לך, אני כקמ"ט תחבורה דורש להציב תחנה 200 מטר מבית, כי אנחנו מתבגרים, אנשים חוזרים מהשוק ואין להם כבר רישיון נהיגה והם אמורים להרים סלים, לכן אני משתדל 200 מטר מבית בקצה שתהיה תחנה. זאת אומרת זה לא יפגע רק בתכנון, זה לא רק יפגע בבנייה, תהיה לנו גם בעיה עם תחבורה ציבורית בנושא הזה. לכן הנושא של התשתיות, זה הבסיס של כל איכות החיים שתהיה לכם פה כתושבים, ואני מכיר את המועצה, אני יודע שהמועצה עושה כמה שהיא יכולה, ויוסי, איך אמרת? הוא לא פה, אפשר להגיד שהוא ראש מועצה באמת אכפתי, אבל גם כל תושב צריך לתרום את החלק שלו, אי אפשר שכל תושב ינסה להכשיל אותו ולהגיד לו 'אשם'. זה לא עובד כך.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני מניח שהוא, כראש מועצה, ודאי יודע, אבל אני חושב, אדוני, שראוי שכקצין תחבורה, קמ"ט תחבורה, הייתי מבקש ממך שתסב את תשומת לבו, כי אתם מדברים פה על דברים חשובים שלא רואים אותם היום, אבל לטווח הארוך בסופו של יום התושבים יסבלו מכך ולכן צריך להתריע היום על כל אותם דברים, כי אחרת הציבור יסבול.
היו"ר דוד אזולאי
¶
ישראל, אני שמח ואני מברך על היחסים הטובים, אבל השאלה היא אם במסגרת היחסים הטובים אתה הבאת לידיעת המועצה את כל אותם ליקויים שאתה מעלה. תשמע, כשאתה מדבר על בית שנבנה, לא מדובר על מחסן, מדובר על בית שנבנה, אמר סגן הגזבר מבלי לשים לב שלא מדובר פה על חניות, מדובר על עוד בית שנבנה שם ובבוא היום יצטרכו להרוס אותו והשאלה אם לא כדאי כבר היום להתריע ולעצור את הדבר הזה.
ישראל אפרייט
¶
בכל תכנית שאנחנו יושבים, אנחנו יושבים בתדירות, יושבים גם עם מהנדסים שלי וגם בחלק מהדיונים אנחנו דנים בהם, והדברים האלה עולים וצפים, כי אני לא מסתכל רק על המעגל הראשון, אני רואה מעגל שני ושלישי גם.
אריה פאר
¶
תודה, כבודו. נתחיל בכמה הערות קצרות בנושא מקורות שנטען שלא נעשה דבר. אני מודיע לך שאישית ישבתי במרחב מקורות, הייתי מהנדס העיר מודיעין עילית שמונה שנים, יצרתי איתם מערכת נהדרת, הדלת שם פתוחה בפניי והייתי שם ודיברתי עם כל מי שהיה צריך לדבר, הם אומרים בצורה הכי ברורה, 'אנחנו לא נשים שקל, מי שהיה מחויב לפנינו בזמנו להסיט את הצינור של 14 צול זה היה העמותה', או עכשיו הוועדה מבחינתם, 'אנחנו לא נשים על זה כסף'. כתוצאה מהוויכוח הזה בין העמותה לבין מקורות קו מקורות עובר וחוצה את השטחים הציבוריים, פלוס שלושה מגרשים, ולא נעשה דבר בעניין הזה. זאת אומרת מה שקורה שהיום המועצה מקבלת מהעמותה שטח לבנייני ציבור שלא ניתן לממש עליו בנייה כי חוצה אותו, ממש באמצע, קו לכל האורך. אז כל עוד לא קיבלנו התראה, הכול בסדר, אני יכול להתעלם כך או אחרת, אבל היות שקיבלנו התראה ממקורות, למעשה אני לא יכול לנצל את השטחים הציבוריים לביצוע מבני ציבור אם וכאשר יהיה בהם צורך.
אריה פאר
¶
שלילי, לא מוכנים לשים שקל. הם מוכנים לבצע את העבודה, עלותה במיליון וחצי למיליון ו-800- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני שואל. מישהו צריך להחליט זה בוודאי. אני יודע להגיד את התשובה. לו לא היה כונס הנכסים הייתי אומר לך את התשובה, אבל היות שכונס נכסים מעורב פה במקרה הזה, יש פה בעיה. אם אתה רוצה היום לבוא ולשנות או להעביר את המגרש, את מבני הציבור, או לשנות את התוואי של הצינור, בכל מקרה זה עלויות, השאלה אם המועצה יכולה לעשות את זה ללא תיאום עם כונס הנכסים, ושמענו פה תשובה ברורה, אין אפשרות לבצע שום דבר ללא כונס נכסים, נכון לרגע זה.
אריה פאר
¶
אני מטיל ספק בזה, כבודו, מהסיבה הפשוטה, עדיין הריבון כאן זה לא כונס הנכסים, זה נמצא בתוך תחומי המועצה ואם המועצה תרצה לעשות משהו על פי חוק- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
הלוואי שזה היה נכון, אבל אני לא רואה שזה בדיוק ככה, אני אומר לך שתנסה לעשות צעד בלי כונס הנכסים ותראה את התוצאה.
אריה פאר
¶
הנקודה היא אחרת. אל"ף, כונס הנכסים לא מעוניין לשמוע מילה בעניין. בי"ת, אנחנו קיבלנו את זה ירושה עוד כשהמקום הזה היה שייך למטה בנימין. כשאנחנו באנו לפה מצאנו תכנית משווקת עם צינור באמצע ועכשיו, איך אומרים? תשברו את הראש. זה בנושא של מקורות.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני מציע לך בנושא של מקורות, כי אני חושב שזה ילווה אתכם עוד הרבה זמן אם לא תחתכו את הסיפור הזה כמה שיותר מהר, אני מציע לכם לשבת, גם כונס הנכסים, גם המועצה המקומית, יחד עם מקורות ולנסות למצוא פתרון. אף אחד לא יבוא וינדב מיליון וחצי שקל, שיהיה לך ברור.
היו"ר דוד אזולאי
¶
לכן אני אומר, אף אחד לא יבוא ויתנדב ויגיד 'אוקי, חבר'ה, אני לוקח עליי את המשימה הזו', תשכחו מזה, אז מה שהייתי מציע לכם, תשבו שלושת הגורמים, ואני חייב להגיד ששלושת הגורמים זה כולל כונס הנכסים, לא יעזור לך שום דבר, הוא חלק מהשחקנים פה ואתה לא יכול להתעלם ממנו.
היו"ר דוד אזולאי
¶
לא, אני אומר, גם אם אתה רוצה, אתה לא יכול, זאת מציאות. אתה חי במציאות מסוימת, לכן הצעתי אליך בנושא הזה- - - יש פה נציג של משרד הפנים?
היו"ר דוד אזולאי
¶
בנושא הזה אני מציע לכם לשבת ביחד, שלושת הגורמים, גם כונס הנכסים, גם ברשות המקומית וישנם גורמים נוספים, מקורות כמובן, זה הנושא כמובן, ולמצוא את הדרך, כי יש פה עלויות לא גבוהות, רבותיי, מיליון וחצי שקל זה באמת לא הרבה כסף בסדר גודל של מועצה ואפשר למצוא את הפתרון.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אלי, עזוב, מיליון וחצי בסדר גודל תקציבי של מועצה מקומית זה באמת כסף קטן, ובמקום לתקוע את כל מבני הציבור לטווח ארוך, אתה יכול לפתור את הבעיה.
אריה פאר
¶
אני אתייחס קודם למקווה ואחר כך למדרכות. בנושא של המקווה, כבר לפני חודשים רבים התכנון היה מוכן, הוא הוצג לוועד, הוועד לקח את זה לעיון, ישבו עם מי שצריכים לשבת, חזר לתיקונים. לפי מה שהם ביקשו, תוקן. חזר אלינו, לקבלת היתר כבר אחרי תיקונים, שוב הם הגיעו עם מומחה גדול בתחום, עוד אחד בתחום המקוואות, שהיו לו דרישות נוספות ואחרות ושינויים. היות שאני מכיר בחשיבות הנושא גם את זה קיבלתי, העברתי הוראה לאדריכל שבסבלנות רבה תיקן את זה פעם נוספת. היום סוף סוף זה נמצא בקבלת היתר ואולי אפילו היום, נדמה לי, במסגרת הוועדה לתכנון ובנייה. אנחנו מודעים לעניין. מי שעיכב את העניין, אולי מסיבות ראויות, זה לא המועצה, זה גם לא הכונס.
היו"ר דוד אזולאי
¶
התכנון, כמו שנאמר פה על ידי כונס הנכסים, הוא באותו מקום שהזיזו את המקווה, או שהוא עדיין מתחת ל- - -
אריה פאר
¶
ממש לא.
עכשיו פיתוח המדרכות. הסיבה שלא קיבלנו עד היום את המדרכות, ואני מודיע לכבודו, אני באמת נמצא בקשר אחת לשבועיים עד אחת לחודש עם מר מרוקו, הממונה על הפיתוח פה מטעם הכונס, אנחנו כל הזמן נמצאים בדו שיח מקצועי לשביעות רצוני המלאה, אלא מאי? נוצרה בעיה, הבנייה של חלק מהבתים לא נעשתה בהתאם להיתרים, הבנייה של הפילרים לא נעשתה לפי המדרכות, חלק מהם, תקעו עמודי חשמל מסוימים באמצע הדרך, אישה עם עגלה של תאומים לא תצליח לעבור שם, היא תצטרך לפצל את העגלה לצורך העניין, לכן היינו פה, נתנו ריג'קטים, אנחנו צריכים לבוא פעם נוספת. הפעם הנוספת הזאת שאמורה להיות למעשה אולי הפעם של קבלה, או אחת לפני קבלה, היא אמורה להיעשות בנוכחותו של דני, שהוא מנהל מחלקת אחזקה, ומי שממונה על שפ"ע (שיפור פני העיר), זה סגן ראש המועצה, לכן הפניתי גם את העניין לסגן, כי אנחנו עובדים יד ביד לכל אורך הדרך וככה זה יהיה גם בהמשך. המדרכות יעברו ביקורת פעם נוספת, אז זה בעניין הזה.
בנושא של פסי ההאטה וכל הטענות בנושא הזה – המתכנן מטעם הכונס לא הבין כנראה את המומחים של הקמ"ט כי זה הלך יותר מדי פעמים של ריג'קטים הלוך חזור, הלוך חזור, היות שאנחנו לא בן יחיד שם אז עד שמגיע תורנו זה לוקח גם קצת זמן ולכן עד היום זה טרם נגמר.
אריה פאר
¶
תיאמתי פגישה ויום לפני הפגישה הסתבר שהמומחה היה חולה, זה היה צריך להיות ביום שלישי שעבר, הפגישה התבטלה. היא תועתק, אני מקווה, לשבוע הבא.
אריה פאר
¶
בנושא של יתרות עפר – אני ארכז את הכול לדבר אחד. כל הנושא של הפיקוח פה, למועצה יש תקן לשלושה מפקחים, יש לי רק מפקחת אחת, אנחנו נמצאים כרגע במשא ומתן מתיש מול משרד הפנים לעדכון המשכורת, כי אף אחד לא רוצה לעבוד בפיקוח ב-4,500 שקל שכר. אם יש למישהו פה בעל מקצוע עם תואר הנדסאי או מהנדס שרוצה לעבוד בשכר הזה, אקבל אותו בשמחה.
אריה פאר
¶
לא, יש לי בעיה. עם מפקחת אחת. אני צריך ביישוב הזה להעמיד פה מפקח לכל אורך הדרך, כי למה? כי בין השאר, כבודו, יש לי 32- - -
אריה פאר
¶
לא קיבלתי כלום, כל מי שבא ושמע מה המשכורת לא הגיע. יש לי פה 32 פסקי דין להריסה על עברות בנייה, על כל היישוב, גם העמותה השנייה, יש לי 178 תיקים בבית הדין. זה רק אומר כמה תעסוקה התושבים פה נותנים.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אז יש לי הצעה בשבילך, קח שניים-שלושה מקרים חריגים, תריץ הליכים משפטיים, שניים-שלושה אנשים יעמדו לדין, ישלמו קנס, האמן לי, זה יעבור כמו אש בשדה קוצים.
אריה פאר
¶
32 איש. לא, כבודו. 300,000 שקל מהישיבה האחרונה בבית משפט קנסות היו, 300,000 שקל, לא מזיז להם, למה? כי אם אתה משכיר שתי דירות, כל דירה כפול 12 וכו', אז כדאי לו לקבל את הקנס ולצפצף על כל העולם ולהמשיך.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני לא צריך לתת לך עצות אילו סנקציות יש בידך, יש לך מספיק סנקציות לפעול. אין ספק שביישוב כזה קטן כל כך הרבה עברות בנייה, כפי שאדוני אמר, זה חמור מאוד, משהו לקוי במערכת. מה שאני מציע לך זה קח את העצה שלי, תפוס שניים-שלושה, למען יראו וייראו ואתה תראה שהעסק נראה אחרת. זה הכול. אנחנו מכירים את זה גם ביישובים אחרים ותאמין לי שזה עובד.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני מאמין לך, לכן אכיפה. אדוני, יושבים פה תושבים, שמישהו יקום ויגיד לי שהוא מתנגד לאכיפת חוקי הבנייה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
רבותיי, כשבונים פה בצורה מופקרת זו בכייה לדורות. אנשים באו לפה לקנות איכות חיים.
אדוני, משפט סיכום.
אריה פאר
¶
הטענות של הכונס בנושא של הריסת מדרכות על ידי קבלנים וכדומה. כל קבלן, לפני שהוא מקבל את היתר הבנייה שלו הוא משאיר מעל 10,000 שקל צ'ק בנקאי בתוך התיק והיה ואחר כך המדרכה לא חוזרת לקדמותה, אנחנו מבצעים את העבודה.
אריה פאר
¶
עד היום חלק מומש, חלק בסופו של דבר גם הסתדר, אין בעיה.
בקשר למבני ציבור – חוץ מבית כנסת ואני לא מדבר על מבני דת, אבל מבני חינוך, משרד החינוך נותן לפי רשימות. אני בטוח שברגע שתהיה פה רשימה שיש צורך בכיתת גן, שתיים, שלוש, ארבע, כמה שיהיה צורך, כי שטח יש מספיק וזה מפותח וראוי, אין שום בעיה להביא את המבנה. אבל כרגע מספר המשפחות שחיות פה מצומצם.
היו"ר דוד אזולאי
¶
תודה, אני מודה לך, אדוני.
אני מבקש את נציג המשטרה, מפקד התחנה. בבקשה, אדוני. עלו כאן טענות לגבי הביטחון ובעיקר אוכלוסייה של ערבים, אני מניח הם שב"חים (שוהים בלתי חוקיים).
היו"ר דוד אזולאי
¶
אוקי, אז אם הם עם אישורים, ודאי שזה בסדר. רק השאלה אם יש פיקוח כמו הטענות שהעלו כאן, אני אבקש את התייחסותך.
חיים שמואלי
¶
בוקר טוב. כחלק מתופעת הבנייה בשכונה קבלנים ומעסיקים פונים בדרישה להעסקת עובדים פלשתינאים, חלקם הגדול בתחום הבנייה. ישנם גם ניקיון ושירותים אחרים, אבל בעיקר זה בתחום הבנייה. הבקשות עצמן מועברות למינהל האזרחי שמבצע בדיקה, בחינה ביטחונית והוא מאשר אותן בהתאם. האישורים מגיעים לרכז הביטחון במועצה שמעביר את זה לאותם קבלנים ומעסיקים. כיום עובדים בשכונה כ-170 עובדים עד 200 בממוצע, כולם עם אישורים, ישנו שער אחד שהוא מאובטח, כמו שכולם ראו פה בכניסה. אותם אנשים שעובדים פה מהכפרים הערביים מסביב מגיעים לכאן, אם זה רגלי, אם זה רכוב, מפקידים את התעודות שלהם בכניסה על פי האישורים ונכנסים לבצע. בסוף יום העבודה הם לוקחים את ה- - -
חיים שמואלי
¶
אין מצב שאנחנו יודעים שנשארים פה, ואם יש, אני אשמח לקבל ולשמוע כדי שבאמת נטפל בזה. מעבר לזה, אנחנו מבצעים סיורים גם של מג"ב עוטף, בעיקר של מג"ב עוטף שנמצא פה בגזרה, סיורים מבוצעים כחלק משגרת הפעילות השוטפת שלנו, מדי פעם נכנסות גם ניידות סיור כחולות לתוך היישוב כשצריך, אנחנו לא זיהינו ולא קיבלנו אירועים דרמטיים. מספר האירועים הוא מזערי לעומת שכונות אחרות שאנחנו מכירים.
היו"ר דוד אזולאי
¶
הדבר הכי חשוב שאתה אומר לי זה שאותם פועלים נכנסים לכאן אך ורק עם אישורים. מי שנכנס לפה בלי אישור אז בוודאי שמישהו נתן לו ואתם מטפלים בנושא הזה.
חיים שמואלי
¶
בוודאי, אותו בן אדם גם לא יכול להישאר, כי התעודה נשארת בכניסה ואנחנו יודעים מי נכנס ומי יוצא.
חיים שמואלי
¶
התאורה ההיקפית זה משהו שקשור למועצה, מן הסתם משטרת ישראל לא אחראית על התאורה במקום. זה גם חלק, אנחנו נשמח אם כמות התאורה תגדל פה בשכונה, זה רק יעזור לנו לעשות את העבודה שלנו יותר טוב, אבל זה משהו שאני חושב ששייך למועצה.
חיים שמואלי
¶
כן, גם מסביב ליישוב. דבר אחרון שאני רוצה להתייחס בנושא הביטחון זה תרגילים שמבוצעים פה במסגרת נושא הגנת היישוב. אנחנו ממש בקרוב מתוכננים לצאת לתרגיל יחד עם המועצה ויחד עם הנושאים של אבטחת יישובים בכל מיני אירועים חריגים. עד כאן.
דב זיו
¶
לגבי נושא של בזק והוט, הכבלים. אנחנו מחויבים לשירות אוניברסאלי. לגבי בזק, קיבלנו פניות ועוד מעט נציג בזק שמכיר היטב את הנושא ייתן את התייחסותו. בנושא של הוט, מי שקיבלה כאן את הזיכיונות זו חברת- - - אנחנו לא קיבלנו פניות ובמשרד התקשורת הוקמה ועדה מייעצת וכאשר פונים ולא ניתן שירות אוניברסאלי הנושא מועבר לוועדה. תועבר הפנייה, אנחנו נעביר את זה לחברת- - -
דב זיו
¶
התושבים, המועצה, שיעבירו את זה. אנחנו נעביר את זה לחברת הוט, הם יצטרכו להגיש את זה לוועדה המייעצת, פה יש שיקולים כלכליים, שיקולים אחרים אם כן או לא.
איתי עטרי
¶
צהריים טובים. כמה נתונים לגבי תשתית בזק ולקוחות. דיירים פה מחוברים לתשתית בזק, נכון להיום ארבעה מגרשים , יש פניות של ארבעה לקוחות לחברת בזק, אני אתן לכם במדויק מגרש- - -
איתי עטרי
¶
כן, הוא פונה לבזק להתחבר לשירות. מגרש 101 פנה אלינו, יש בעיה אצלנו בתשתית בזק, אנחנו מטפלים בה, עוד שלושה מגרשים, 207, 213, 221, התשתית שלנו מוכנה, הדייר היה אצלנו, הוא קיבל הנחיות להתחבר לתשתית שלנו.
אבל הדבר היותר חשוב – תשתית בזק יושבת במדרכה, היא יושבת במפלס העליון של המדרכה 70 סנטימטר, יש פה פגיעה מתמשכת לאורך השנים בתשתית בזק, על ימין ועל שמאל. גם כשבאתי היום ראיתי פה חופרים במדרכה, בטוח פוגעים בתשתיות. אז גם כשאנחנו נותנים פה שירות, אני לא יודע מה יהיה בעוד חצי שנה. אם המצב יימשך פה, דיירים פה ייפגעו. אני מרגיש שאין פה אכיפה, צריכים לאכוף ואם המצב יימשך ככה, השירות פה ייפגע.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אתה אומר דבר, הוא דיבר על תשתיות, האזרח לא מודע לפגיעה בתשתיות, במיוחד כשמדובר על תשתיות פנימיות, אני חושב שמן הראוי שאתם, שעוסקים בזה, תביאו את זה לידיעת המועצה שהם יידעו, כי הרי בסופו של דבר הם מעסיקים את הקבלנים והם צריכים לאכוף מול הקבלן, לא האזרח. האזרח לא מודע, כל מה שהאזרח יודע לעשות זה להרים טלפון ולהגיד 'אדוני, אני רוצה קו' והוא צריך לקבל את הקו. אתה יודע על התקלה הזו, מן הראוי שתודיע את זה למועצה. אני מניח שהמועצה, כשסוגרת חוזה עם קבלן, בסופו של דבר יש לו גם אחריות על העבודה שלו.
איתי עטרי
¶
עוד פעם, אולי לא הבהרתי את עצמי נכון, אני חושב שכתוצאה מהעבודות של התושבים במדרכות, לא קבלן. זו הפגיעה. תשתית בזק הונחה פה לפני עשר שנים.
יניב כרמי
¶
לא מדויק. רציתי לשאול רק שני דברים. דבר ראשון אני מאוד משבח את אלי בן חמו, אני מדבר איתו בטלפון, אבל אני מגיע למצב שאני צריך לבקש מסגן ראש המועצה לבוא לנקות לי את הגן הציבורי. זה נראה לי לא מכבודו ולא מן הראוי שאני אשגע אותו פעם בשבוע-שבועיים על דבר כזה. נראה לי שמועצה, בכלל כשגרים פה תושבים, השקיעו פה מעל מיליון וחצי לעשות גן ציבורי יחיד בכל הר שמואל, כולם מתנקזים לפה, הרסו את העצים, הרסו את הצמחייה, הרסו את הגן, אין ניקיון, מזניחים, אני רואה את האנשים של המועצה באים, יושבים עם הרכב למעלה, כאילו מנקים, עובדים אולי על ראש המועצה, וחוזרים למועצה. לא מעניין אותם, הם לא גרים פה. זה דבר ראשון. אני מבקש שבאמת יתייחסו לזה ואולי קצת נתחיל לראות פה קצת איכות חיים.
גם מאפי, אני מבקש ממך, כשמסיימים את העבודה, אנחנו הולכים על הכביש הזה בשבת, כולנו לבן מלמעלה עד למטה. אלף פעם ביקשתי ממנו לנקות, הוא זורק עליי, למה הוא גר פה? עלי וכל אלה? אולי אתה, אם תדבר איתם, אולי זה יעזור. אולי. אני לא יודע, סתם, אנחנו חיים פה. נראה לי. אם היית גר פה היית מבין את זה, אולי.
רק אשאל אותך שאלה, יש פה חושך וזה יישוב, יש פה כל מיני ילדים שבאים לפה לעשות רעש בלילה, לעשות על האש וזה, מתי המשטרה יכולה כן לעזור לנו, מתי אפשר לפנות אליך?
היו"ר דוד אזולאי
¶
רבותיי, שימו לב, אם יש הפרעה כזאת ואתם פניתם למשטרה ולא פעלו, זה סיפור אחר. המשטרה פעלה או לא פעלה?
יניב כרמי
¶
כמה פעמים שאני פניתי, הם באו, ביקשו מהם שקט והלכו. אחרי שהמשטרה הולכת הם מצפצפים עליהם, סליחה על המילה.
חיים שמואלי
¶
קודם כל לנושא של הפרעות מנוחה, אני לא מכיר את התופעה פה, וגם אם יש מקרה כזה או אחר, אז אנחנו יכולים לבדוק את זה היום, כל הדיווחים למשטרת ישראל מתועדים, אפשר לבדוק אותם אחד לאחד. בנושא של הפרעות מנוחה אנחנו בתקופה האחרונה, לאו דווקא בהר שמואל אלא בכלל השכונות של צפון ירושלים, מקפידים על הנושא של צוות אכיפה, בנושא של הפרעות מנוחה יתר על המידה, כולל חלוקת דוחות וקנסות בעניין הזה. במידה שיתקבלו תלונות על אירועים של הפרעות מנוחה, אז כמובן שניידת מגיעה ומטפלת- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
לא, אבל כשיש קבוצה של אנשים שמשתוללת לפני 23:00 בלילה, הם יושבים שם עם מערכת נגינה ו- - -
חיים שמואלי
¶
כל אירוע של הפרעת מנוחה ניידת תגיע למקום ותבדוק. אם זה בהתאם לחוק, מאושרים, כמובן שמדברים ומשוחחים. ואם לא, אם זה בניגוד לחוק, אז כמובן מטפלים בזה בצורה- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
יניב, תקשיב רגע. עם כל הכבוד, באמת, אני שומע פה את מפקד התחנה, הוא נענה לפניות שלכם, הוא מוכן לטפל- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
לא אמרתי שאתה בא בתלונות, אבל יש היענות מצדו, אנא מכם, תפנו. פנו פעם, פעמיים, שלוש, המשטרה תיכנס לפה, ואם צריך לתגבר את הסיורים של המשטרה, בתיאום עם המועצה, המשטרה יודעת לעשות את זה. אני אומר לך שהמשטרה יודעת לעשות מה שצריך. כאשר פונים בתיאום עם המועצה ויודעים שיש בעיה נקודתית, המשטרה יחד עם הרשות המקומית יודעים לטפל בנושאים האלה. אבל זה שתשב בבית ותעשה את זה פעם אחת, אתה חושב שכל יום הם יבואו? תשכח מזה. למשטרה יש מספיק עיסוקים, אבל אלה מקרים שיכלו לטפל ופה בהחלט תערב את הרשות המקומית, הם לא משוחררים מה- - -
אבי שמר
¶
אני רוצה להתייחס לסוגיית הבטיחות. קודם כל אני ערכתי את הסיור הראשון לפני שנה וחצי כשלא היה פה שום דבר בעצם. אני יכול לומר שהיום אני רואה בהחלט שינוי. אם אני מדבר על בטיחות מינימלית, בעיקר לילדים, אנחנו נמצאים כרגע לקראת יציאת התלמידים לחופשה, המשמעות היא שהילדים יסתובבו בשכונה. מה שאני הייתי מבקש זה לנצל את ההזדמנות לפנות, ישראל כבר לא פה, אבל בעצם לכל הגורמים שמעורבים בפרויקט של התקנת פסי האטה, אני מבקש ממך, אדוני המהנדס, להוביל את הנושא, לרכז אותו ולראות איך אפשר, בהקדם האפשרי, להתקין את פסי ההאטה, יש פה עניין בטיחותי, בעיקר בעיתוי הזה שאנחנו מדברים עליו, לקדם את זה ולאפשר בעצם בטיחות טובה יותר למשתמשי הדרך.
אושר
¶
אני דייר כאן. רציתי להעיר, אל"ף, לגבי הניקיון. כבר אמרו, אבל עדיין, הגינה מוזנחת, לא ראיתי מעולם גנן אחד פה, אולי אתמול הגיע מישהו כדי לעשות לכם תפאורה יפה, אבל תדעו שזו הצעה- - -
אושר
¶
הוועדה צריכה לדעת מה קורה בצורה שיטתית, לא בצורה של תפאורה. זה חשוב מאוד. גנן מעולם לא הגיע, לאחר פניות שנעשו, הן לראש המועצה- - -
אושר
¶
פניתי לראש המועצה אישית והוא מטיל אחריות מאחד לשני. אני משלם ארנונה לראש המועצה, אני מבקש שמי שייתן לי את השירותים- - -
אושר
¶
אני משלם ארנונה טבין ותקילין למדינת ישראל, לרשות המקומית, למשרד הפנים, לראשות המועצה. ראשות המועצה צריכה לתת לי שירותי ניקיון, הוא לא עושה לי טובה שהוא מפנה את הפחים, הוא לא עושה לי טובה שהוא מנקה ומסדר לי את הגינות. זה דבר שלא נעשה וחבל.
לעניין הפרעות מנוחה, המפקד, כמו שהוא הציג, הוא חדש בתחנה, וזה בסדר, אנשים התקדמו והכול טוב. אני רק אומר, הפרעות מנוחה בדרך כלל מגיעות ביולי-אוגוסט, כשהחבר'ה יוצאים לחופשה. לא נעשו פניות, כי היה חורף. מה שאני מקווה- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
אמר לך מפקד התחנה שיש מודעות לעונת הקיץ ולאו דווקא באזור ירושלים, בכל הארץ יש רגישות יתרה בתקופה הזאת ואנחנו יודעים שיש יותר סיורים של המשטרה בכל הארץ.
אושר
¶
והערה אחרונה, אני מקווה שלא נעשה את הישיבה עוד עשר שנים, אבל עדיין, כל זמן שלא תצא מפה איזה שהיא הנחיה, פרוטוקול או כל דבר אחר, שיראו לאנשים שקנו פה מגרשים שהמגרשים זה לא לבניו או לבני בניו ולכל הדורות אחריו, מגרשים זה כדי שיבנו, שתוך שלוש שנים יהפכו פה את כל המגרשים ויתחילו לבנות, שתוך חמש שנים נראה פה שכונה קיימת.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני רוצה להגיד לך שבישיבה הקודמת של הוועדה הזאת הייתה לפני שנה ואני לא ניהלתי את הישיבה הזאת, עדיין לא הייתי יושב ראש הוועדה, מי שניהל אותה זה חבר הכנסת הרב אורי מקלב ואומרת לי פה מנהלת הוועדה שמאז ועד היום השתנו דברים, לשמחתנו- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני רוצה להציע לך, באמת, אנחנו בפרשת השבוע שלח ושם בעצם אנחנו יודעים להבחין בין האופטימיסט לבין הפסימיסט. כששלחו את המרגלים היה להם תפקיד, אבל הם ראו ארץ אוכלת יושביה, כשאנחנו פה מכירים את המדרש שמשמים סייעו בידם שהם יוכלו לעשות את התפקיד שלהם, לבקר. תלוי כל אחד מה הוא רואה, יש כאלה שרואים את חצי הכוס המלאה, יש כאלה שרואים את חצי הכוס הריקה. אני בטוח שמלפני שנה ועד היום נעשו דברים, אם לשפוט על פי מה ששמעתי כאן, גם מכונס הנכסים, אני מודה שבאתי לפה לראות מצב שחור לגמרי, אז זה לא ככה, ולשמחתי הרבה הגעתי לפה ואני שומע את המועצה ואני שומע את כונס הנכסים, אני שומע פה את הנציגים השונים, בסך הכול- - - עדיין לא הגעתם למנוחה ולנחלה, בהתחשב בעובדה שהיישוב הוא חדש- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני מודה, כשאני החלטתי לקיים את הדיון על הר שמואל, לא ידעתי בכלל מה זה. אחר כך למדתי והזיכרון חזר לעצמו והבנתי איפה אני נמצא היום. לכן בוא, כולנו מכירים את ההיסטוריה, אני מציע לכם- - -
אילן דיין
¶
בוקר טוב לכולם. אני מודה לכם שהגעתם לפה, חברי הוועדה המכובדים. אני רוצה להתחיל עם מה שציין נציג התושבים, אני חושב שהוא קצת אפילו הקטין את הבעיה וייפה אותה. יש פה בעיה מהותית, שאופיינית מאוד ליישובים בסגנון הזה במדינת ישראל, של להקות כלבי בר. מדינת ישראל סובלת מבעיה קשה מאוד של להקות כלבי בר שמסתובבות חופשי, הן מגיעות למעשה מהשטחים הפתוחים, מהשטחים הכפריים, גם מהכפרים השכנים ששם מגדלים אותם ללא בקרה. הכלבים האלה הם כלבים לא מבויתים, אי אפשר לגשת אליהם, לא ניתן לביית אותם בקלות, הם מגיעים לחפש מקורות מזון ובאמת מטילים את אימתם על התושבים. אני מודה ומתוודה שיש פניות רבות בעניין הזה, מכל תחומי גבעת זאב, גם מהר שמואל וגם ממקומות אחרים. ההתמודדות הזאת אינה פשוטה בכלל. קודם כל בעבר היו נהוגות שיטות קצת יותר אכזריות, כמו הרעלות של כלבים, היום משרד החקלאות לא מאשר את ההרעלות האלה. יש עוד דרך להתמודד איתם, תיכף אני אולי אבקש אפילו את עזרת הוועדה, כדי לראות איך אפשר לקדם את העניין הזה, אם ניתן. אנחנו במועצה גם כן לא משופעים במשאבים, יש וטרינר אחד שהוא למעשה שליש וטרינר, יש פקח עירוני שעושה עוד משימות רבות, לא רק בהקשר וטרינרי, אלא גם קשור לבנייה, ניקיון, סדר וניקיון, חניה וכו', רשות כזאת צריכה הרבה יותר מזה והמשאבים מוגבלים. אנחנו עם הלהקות האלה מתמודדים באמצעות לכידה שלהם, על ידי קבלן, שוב, אני חוזר לנקודת המשאבים, הוא עולה לא מעט כסף ולא תמיד הוא גם אפקטיבי, הוא יכול לבלות פה חצי לילה וללא ללכוד כלום ויכול להיות שיהיה לו מזל והוא ילכוד ובכל קריאה כזאת מדובר בסכום לא מבוטל ואנחנו צריכים להשתמש בו בתבונה. אני הייתי פה בסיור שטח ולאחרונה גם החלפנו קבלן שהוא קצת יותר מנוסה, קצת יותר עם קבלות מה שנקרא, הייתי איתו פה בסיור שטח לפני שבועיים, וברגע שנפתור, ויש רצון מצד המועצה, גם מצד הגזבר וגם יוסי שבאמת רוצה לקדם את הפתרון של הבעיה הזאת ולתת מענה לזה, וזה בראש סדר העדיפויות שלה, אנחנו נתקצב את זה כמו שצריך ועם הזמן אתם תראו שיפור. זה דורש סבלנות. אין פה הוקוס פוקוס, ואם מישהו שהבעיה גם תיעלם, זה לא יקרה, כי זאת המציאות שבה אנחנו חיים, זה יישוב ספר, אבל תהיה תחזוקה שוטפת ונוכל להקטין את זה למינימום.
יש דבר אחד בהקשר הזה, אולי אם יש פה נציגים מאיכות הסביבה- - -
אילן דיין
¶
אני לא יודע אם הם מעורים בסוגיה הזאת, בעבר לרשות הטבע והגנים הייתה סמכות להורות לפקחים שלה לירות בכלבים האלה. אלה כלבים שאין מה לעשות איתם, אלה כלבים שלמעט גורים שאני כן מעביר לאימוץ בעמותות שונות למען בעלי חיים, הכלבים הבוגרים הם כלבים תוקפניים לחלוטין ועם כל הצער שבדבר, אנחנו אוהבים חיות כמובן ואנחנו באמת בעד רווחת בעלי חיים, בהקשר הזה בריאות הציבור וחיי אדם קודמים ואין מה לעשות עם הכלבים הבוגרים האלה. בעבר לרשות הטבע והגנים הייתה סמכות לירות בהם. השר להגנת הסביבה לפני למעלה משנה, אולי יותר אפילו, הורה להם להפסיק עם הנוהל הזה, זה יצר מציאות מאוד קשה כי בעבר היה פתרון קל, הם היו באים ויורים ויש לך שקט חודשיים-שלושה, היום זה לא אפשרי. אני יודע שהיו מגעים ודיונים כן לאפשר להם לחזור לעשות את זה, זה לא בידיים, לא של הרשות המקומית ולא של משרד החקלאות כל כך.
היו"ר דוד אזולאי
¶
זה שאין לך מה להוסיף, אני הבנתי, אבל השאלה אם אתם, כהגנת הסביבה, עושים פיקוח ובודקים את הנושאים האלה ומגישים את הדוחות למועצה המקומית.
יואב גואל
¶
אין לנו סמכויות פיקוח פה. סמכויות הפיקוח בנושא של עודפי העפר זה תכנון ובנייה, זה בבנייה פה, זה הוועדה המקומית או המינהל האזרחי של התכנון והבנייה באיו"ש.
יואב גואל
¶
הפסולת פה היא עודפי עפר מבנייה. זה צריך להיות מעוגן בהיתר הבנייה, לאן הפסולת הזאת הולכת, ואם היא נשפכת שלא כמו היתר הבנייה, אז הוועדה המקומית- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
נדמה לי שהמשרד להגנת הסביבה מפקח על פינוי פסולת עפר גם בתוך היישובים, השאלה אם אתם מקבלים תלונה כזאת, מה אתם עושים איתה.
יואב גואל
¶
היינו פה והתחלנו הליך מול המועצה, בגלל שיש פה את העניין עם כונס הנכסים והאחריות המשפטית של מי זה, זה קצת נתקע, לא הייתה לנו אפשרות להמשיך איתו.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אתם לא יכולים להתנער מזה, התושבים יפנו אליכם, אני מכיר את זה בעברי כיושב ראש ועדת הפנים, גם יש חקיקה בנושא הזה ותקנות, אתה לא יכול להגיד שהמשרד להגנת הסביבה- - - זה חלק מהתפקיד שלו, הוא קיבל סמכויות בעניין הזה.
אליעזר בן חמו
¶
ודאי שכן, בעשרות אלפי שקלים. אנחנו פינינו חלק גדול, כל הנושא של לנגה, שאומר שהוא פינה, אז הוא טוען ככה ואנחנו טוענים אחרת, יש לנו ויכוח על זה ונראה מה יקרה עם זה.
אסנת לסק
¶
בעצם כל הנושא של הטיפול בעודפי עפר, זה תפקיד של המועצה, והתפקיד שלנו זה לגרום למועצה לעשות את העבודה שלה ובעקבות הפנייה שלנו המועצה הראתה לנו שניתנו הרבה- - -
יואב גואל
¶
לנושא בעלי החיים, זה לא בדיוק ההתעסקות של שנינו. אנחנו באים ממחוז ירושלים מתחום הטיפול בפסולת והתשתיות. בגלל שראיתי שזה מופיע פה בנושאים של הדיון, קיבלנו את זה שלשום, הפניתי שאילתה ללשכת השר כי זו החלטה של השר, לא קיבלתי עוד את התשובה.
נטליה אברבוך
¶
אני מייצגת פה את לשכת התכנון ואנחנו גוף עליון בתכנון באזור יהודה ושומרון ובגבעת זאב. אנחנו דיברנו על הרבה בעיות, אבל הבעיות הן יחסית קטנות והיום אני רוצה לנצל את הבמה בשביל לדבר על בעיה גלובלית שהיא הרבה יותר חמורה ממה שאנחנו דיברנו היום. כמעט בכל מגרש נבנו יחידות דיור משנה, יחידות דיור נוספות. התכנון, התב"ע (תכנית בניין עיר) לא נותנת מענה, לא בתשתיות, לא בכבישים, לא בשטחים לצרכים ציבוריים לאותה כמות תושבים שאנחנו נקבל בסוף הבנייה וזו בעיה מאוד כבדה, ולתושבים צריך להעלות בכל פורום אפשרי את הבעיה ויחד עם המועצה ליזום רה תכנון של השכונה, כדי לתת מענה. ברור שאנחנו נקבל פה מספר תושבים כפול ממה שמתוכנן מראש. כפול במקרה הטוב. אז על זה הייתי חייבת לדבר.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני רוצה להסב את תשומת לב התושבים, אני מכיר יישובים שלמים שבמשך שנים לא קיבלו היתרי בנייה בגלל הסיבה הזאת, כי לא היו תשתיות שיקלטו את כל תוספת האוכלוסייה החדשה הזאת.
היו"ר דוד אזולאי
¶
היה נדמה לי שבחשמונאים זה היה אחד הסיפורים, אני טיפלתי בזה בזמנו ומכיר את הסיפור. בחשמונאים היה להם את אותו סיפור, במשך שנים הם נתקעו, ולכן ההערה היא הערה חשובה וההערה היא קודם כל למועצה ואחר כך לתושבים שוודאי צריכים לשים לב לזה.
יעקב שרגא
¶
קודם כל אני רוצה להודות לכבודו ולוועדה שבאופן עקבי עוקבים אחרי מה שקורה פה ובאמת אנחנו רואים פה תוצאות. יש כמה נושאים שצריכים את תשומת לבכם. יש את הנושא של המדרכות שאדון לנגה רוצה למסור אותן. לפני שהוא רוצה למסור אותן, יש המון ליקויים שהם בעצם קבורים, שלא רואים אותם, אנחנו נעשה סיור ואנחנו נראה את חלקם באופן מוחשי. יש קווי ביוב שאמורים להיכנס לכל מגרש וזה בפועל לא בוצע, הוצאה חוות דעת הנדסית בנושא הזה, המועצה קיבלה מכתב בנושא הזה והם לא הגיבו. אז אני מבקש, כל עוד שהנושא הזה מטופל, לא לקבל את המדרכות. אם אדון לנגה רוצה ללכת- - -
יעקב שרגא
¶
אוקי, הנושא של הביוב זה דבר חשוב מאוד, כי רק היום מי שרוצה להתחבר לביוב, מומלץ להרים את המדרכה בשביל להתחבר לביוב.
בנושא של הפועלים פה שמסתובבים. יש פה תופעה שהם מסתובבים באופן חופשי, אנחנו לא רואים פה, לא סיור של הביטחון ולא של מג"ב.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אומר לך נציג המשטרה, יש פה שיטה שבאמת אני לא מכיר אותה, שהם נכנסים ליישוב ומפקידים תעודה, וכשהם יוצאים, כלומר בסוף היום, אם נשארו מספר תעודות זה אומר שנשארו פה מספר אנשים.
יעקב שרגא
¶
נכון, מהבחינה הזאת יש מעקב, אנחנו מדברים על זה שפועלים עוברים בין אתר לאתר או שמסתובבים בשכונה ובאופן עקרוני אסור להם להסתובב.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אדוני, ברגע שיש היתרים, הם נכנסו על פי היתר והם יוצאים על פי אותו היתר וכשהם נמצאים בתוך היישוב, הם מדלגים מבית לבית. הוא נמצא פה בהיתר, אתה לא יכול להגיד לו- - - הוא נמצא באתר, עובד והוא רוצה לצאת למכולת לערוך קנייה, אתה יכול למנוע את זה ממנו? נתתי דוגמה, הוא יוצא
היו"ר דוד אזולאי
¶
ואתה יודע כמה חברים שכנים שלך שניצלו את אותו פועל שעבד אצל השכן והביאו אותו לבית השני כדי שיעבוד אצלם? אתה מכיר את זה? עזוב, נו, אנחנו מכירים את זה.
אריה פאר
¶
זה דבר אחד. דבר שני, יש פה מספר קבלנים שיש להם מספר אתרי בנייה, זה מה שקורה, החשמלאי עבד בבוקר פה, בצהריים הוא עובר לשם.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אלה דברים שאי אפשר לאכוף אותם. אני אומר לך, הוא הניח את דעתי, ותאמין לי, יש מקומות אחרים שהמצב הרבה יותר חמור, נכנסים ליישוב בלי רישום ואתה לא יודע מי נכנס ומי יצא. אז פה למזלכם הטוב יש סדר בעניין הזה.
ישראל, לסיום.
ישראל אפרייט
¶
בכדי שלא יגידו בעתיד לא אמרנו להם, אז בעזרת ה' בסוף השנה אגד יוצא, והיישוב הראשון ביהודה ושומרון שעובר מאגד לאגד תעבורה זה גבעת זאב. עכשיו בגבעת זאב מבצעים תכנון לקווים, הכיוון הוא תוספת קווים, הכיוון תוספת נסיעות, כך שבנימה אופטימית, לפחות תחבורה ציבורית יותר טובה, אתם תהיו הראשונים ביהודה ושומרון שירוויחו מזה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אריה, תודה.
רבותיי, אני רוצה לסכם את הדיון הזה. קודם כל אני רוצה בראש ובראשונה להודות לתושבים על היוזמה הברוכה ואני תמיד מעריך ומעריץ את התושבים האלה כי אני יודע מה זה כשתושב נאבק באמצעים דלים שעומדים לרשותו ועל חשבון הכיס הפרטי שלו הוא מנהל מאבק, ואני חושב שהתושבים ראויים להערכה. אני מברך ונותן לכם יישר כוח ולכן אני גם מתייחס בצורה ראויה לפניות של תושבים כאלה ואני לא מקל ראש כי אני חושב שכשאזרח פונה צריך להתייחס בהתאם. את זה עשיתי ואני אמשיך לעשות.
הוועדה תפנה למינהל מקרקעי ישראל, גם המועצה תהיה מכותבת בעניין הזה, שהם יאכפו את החלק שלהם והם יורו לבעלי המגרשים שזכו באותם מגרשים להאיץ את הבנייה ולעמוד בתנאי החוזה שהמינהל העמיד בפניהם.
אני פונה למועצה, ובהזדמנות הזאת אני רוצה לציין, אני מכיר אישית את ראש המועצה, שסגנו פה ימסור לו בוודאי, שהמועצה עושה עבודה יוצאת מן הכלל. אנחנו שמענו פה דברים שמועצה צריכה לעשות ועושה, ואני אומר תמיד אין הקומץ משביע את הארי, יכול להיות שלא מצליחים לתת את כל מה שרוצים, אבל עצם העובדה שהמועצה משתדלת ועושה ונותנת, אז צריך לקחת גם את זה בחשבון. בדבר אחד אני חושב שאי אפשר להתפשר, זה הנושא של פיקוח ואכיפת חוקי הבנייה. אדוני סגן ראש העיר, אני אומר לך, כל זלזול וחוסר אכיפה בסופו של יום זו בכייה לדורות. שיהיה לנו ברור, אני בטוח שבסופו של יום גם אתה, אדוני, גם אם לא תישאר בתפקידך, אתה תמשיך לגור ביישוב ואתה רוצה איכות חיים ואיכות חיים זה לכולנו וכאשר אדם בונה ולא עומד בתנאי ההיתר, בעניין הזה אין פשרות, כולנו מחויבים לעמוד בחוק ולשמור על החוק, אחרת אנשים ששילמו ממיטב כספם על איכות חיים עלולים לסבול כל החיים. לכן בנושא הזה אני פונה בראש ובראשונה למועצה לעשות הכול לאכיפת החוק.
שמעתי כאן את נציגי המשרד להגנת הסביבה, אני אבקש מכם לבדוק את הנושא של בעלי החיים, להעביר לנו תשובתכם, גם לרשות המקומית, גם לוועדה, ואנחנו נתייחס לזה בהתאם. אני מקווה שהם ייתנו לנו את התשובה ואנחנו נטפל בזה.
בהחלט קיבלתי את ההערה של נציגת משרד הפנים, הגב' אברבוך, שהתריעה ואמרה את הדברים וכדאי לקחת את זה לתשומת לב, גם הנושא שנאמר על ידי מר אפריאט, קמ"ט תחבורה, הוא אמר שני דברים, גם אותם צריך לקחת לתשומת לבנו, האחד זה אותם ליקויים בתשתיות שעלולים בסופו של דבר לגרום נזק עתידי למהלך התשתית התחבורתית בעיר, ויחד עם זה הבשורה שנאמרה כאן שתוך חצי שנה אחד מהניסיונות של אגד תעבורה יתחיל ביישוב הזה וצריך להיערך לכך, ואני מאמין שבעניין הזה גם הרשות המקומית- - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
יפה, אני מברך על כך.
דבר אחרון, אני שמח שהוועדה מבקרת פה אחרי שנה ואני מודיע שאנחנו נמשיך ונעקוב אחרי הדברים מקרוב ואני אבקש את התושבים גם לעדכן אותנו ותעשו טובה, תגידו לנו גם דברים טובים שנעשים פה.
אדוני, סגן ראש המועצה, מסור את תודתי לראש המועצה, אני מודה לך, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>