PAGE
32
ועדת הכלכלה
17/06/2012
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 888
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ז בסיון התשע"ב (17 ביוני 2012), שעה 15:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 17/06/2012
חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 7), התשע"ג-2012, הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (ערר על חיוב מוגדל בשל נסיעה ללא כרטיס ברכבת מקומית), התשע"ב-2012
פרוטוקול
סדר-היום
1. הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (חיוב מוגדל בשל נסיעה ללא כרטיס ברכבת מקומית - הפחתת הסכום וערר), התשע"ב–2012
2. הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (ערר על חיוב מוגדל בשל נסיעה ללא כרטיס ברכבת מקומית), התשע"ב–2012
מוזמנים
¶
דין ליבנה - עו"ד, עוזר ראשי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יערה למברגר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
נועם גורדון - מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
נדב צוק - אגף החשב הכללי, משרד האוצר
דרור גנון - סגן מנהל אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
שרית זוכוביצקי-אור - יועמ"ש, לשכה משפטית, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים
צחי שטרסר - ראש יחידת המהנדס, תכנית אב לתחבורה ירושלים,
דורון תמיר - יועמ"ש, תכנית אב לתחבורה ירושלים, מינהלת הפרויקט JPTA
נועה שמיר - יועמ"ש, תכנית אב לתחבורה ירושלים, מינהלת הפרויקט JPTA
שי אייזנברג - סמנכ"ל תפעול ושרות, חברת "סיטיפס"
לימור בנאי - יועצת תקשורת ל"סיטיפס", חברת "סיטיפס"
עוזאל ותיק - דובר "סיטיפס", חברת "סיטיפס"
יהודה שושני - מנכ"ל, חברת "סיטיפס"
גיתית שיינין - יועמ"ש, חברת "סיטיפס"
תומר בס - סמנכ"ל כספים, חברת "קונקס ירושלים בע"מ"
דוד הרשקוביץ - מחזיק תיק התחבורה והחנייה בעירייה, חבר מועצה, עיריית ירושלים
רשמת פרלמנטרית
¶
רונית יצחק
1. הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (חיוב מוגדל בשל נסיעה ללא כרטיס ברכבת מקומית – הפחתת הסכום וערר), התשע"ב–2012
2. הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (ערר על חיוב מוגדל בשל נסיעה ללא כרטיס ברכבת מקומית), התשע"ב–2012
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אנחנו פותחים את הדיון של ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום הצעות חוק פרטיות לתיקון פקודת מסילות הברזל (חיוב מוגדל בשל נסיעה ללא כרטיס ברכבת מקומית – הפחתת סכום וערר), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת רותם ואילטוב, והצעה מקבילה של חברי הכנסת מקלב וגפני.
דוד רותם
¶
כן. ועדת השרים אישרה את החוקים האלה בתיקונים מסוימים, כאשר גובה הקנס לא אושר לנו, ולכן זה הורד. וצריך לדון בוועדת הערר בהשגה, כאשר יש פה שני דברים שצריך להכניס: אחד, זו הוראת מעבר לגבי מה יקרה עד היום שבו תוקם ועדת הערר, כי התחולה היא שלושה חודשים לגבי ועדת הערר. הדבר השני, זה מתי מתחיל חיוב הריבית.
דוד רותם
¶
"תיקון סעיף 46ב
1.
בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972, (להלן – הפקודה), בסעיף 46ב, במקום פסקה (2) יבוא:
"(2)
בסעיף 17 –
(א)
בסעיף קטן (א), אחרי "ללא כרטיס" יקראו "שהעביר במיתקן בהתאם להוראות סעיף 16(ב)";
(ב)
בסעיף קטן (ד) -
(2) במקום פסקה (2) בסופה יבוא -
"(2)
וכן תצוין זכותו של החולק על דרישת התשלום להגיש השגה לפי הוראות פסקה (4)";
(3)
בפסקה (3), אחרי "כאמור בפסקה (1)" יקראו "ואם הוגשה השגה לפי פסקה (4), מהמועד שבו הומצאה החלטת בעל היתר הפעלה למשיג, ואם הוגש ערר או ערעור על ההשגה, מהמועד שבו ניתנה החלטת ועדת הערר או בית-המשפט, לפי העניין".
(4)
בסופו יקראו -
"(4)
מי שחולק על דרישת תשלום רשאי לפנות, בתוך 30 ימים מיום שקיבל את דרישת התשלום לבעל היתר ההפעלה בבקשה לביטולה (בסעיף זה - השגה); השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע את סדרי הדיון ואת הפרטים שיש למסור בהשגה כאמור; החלטה בהשגה תהיה מנומקת, תינתן בכתב, ובה תצוין זכותו של המשיג להגיש ערר לפי סעיף קטן (ד1), ואת המועד והדרך להגישו.";
(ג)
אחרי סעיף קטן (ד) יקראו:
"(ד1)
מי שחולק על החלטה בהשגה רשאי לערור על כך לפני ועדת ערר, שתמונה לפי סעיף קטן (ד2); בערר לפי סעיף זה יהיה נציג בעל היתר ההפעלה המשיב;
(ד2)
השר ושר האוצר ימנו ועדת ערר בת שלושה חברים, והם
¶
(1)
מי שכשיר להתמנות לשופט של בית-משפט שלום, שימונה לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב-ראש;
(2)
נציג משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים;
(3)
נציג ציבור.
(ד3)
ההוראות לפי חוק בתי-דין מינהליים, התשנ"ב–1992, יחולו על ערר ועל ועדת הערר, בשינויים המחויבים מחוק זה, ואולם החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית-המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט המחוזי.""
דוד רותם
¶
מה שקורה פה, זה שאפשר יהיה להגיש ערעור ברשות. צריך קודם כל לפנות לבית-המשפט, לקבל רשות, ואז אפשר יהיה להגיש ערעור על ההחלטה של ועדת הערר. נכון? אני שמח.
דוד רותם
¶
לא, זו לא ועדת החוקה. פה צריך להסביר מה אומר החוק. בחוק הזה בעצם מה שקורה, זה שאנחנו גם מאפשרים השגה - - -
דוד רותם
¶
שזה חדש. ועדת הערר מורכבת ממי שכשיר להתמנות לשופט של בית-משפט שלום, נציג משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ונציג ציבור.
דוד רותם
¶
כל ההוראות של חוק בתי-הדין המינהליים יחולו על ערר על ועדת הערר, בשינויים המחויבים להחלטה הסופית של ועדת הערר – אפשר ברשות לוותר על בית-המשפט המחוזי.
איתי עצמון
¶
אני רק רוצה לציין לעניין סעיף קטן (ד3) המוצע, שבו מחילים את הוראות חוק בתי-דין מינהליים – להפנות את תשומת הלב לכך שסעיף 54 לחוק בתי-דין מינהליים מסמיך את שר המשפטים לקבוע הן "שיעורים או שיעורים מרביים של הוצאות ושכר טרחה, לבעלי דין או לעדים" וכן אגרות, והאגרות האלה מגיעות לאישור ועדת החוקה. השאלה אם לא ראוי שוועדת הכלכלה, שמטפלת בכל החוק, תטפל גם בזה.
דוד רותם
¶
זה יישאר בוועדת החוקה. זה חשוב. זה תמיד נשאר בוועדת החוקה. מוועדת החוקה לא לוקחים שום דבר.
דוד רותם
¶
בוועדת החוקה.
"תיקון חוק בתי דין מינהליים
2.
בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992, בתוספת, אחרי פרט 18 יבוא:
"18א.
ועדת ערר לפי סעיף 17(ד2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972"."
דין ליבנה
¶
אדוני, אם יורשה לי, אין צורך לקבוע את זה בחוק הפרטיקולרי. זה מינוי של שרים, יש הנחיות ליועץ המשפטי לממשלה.
יערה למברגר
¶
בוועדת ערר יש פה שלושה נציגים. אני לא כל כך מבינה מה הצורך. יש את ההנחיות הכלליות – משרד המשפטים אפילו מקפיד עליהן. במחלקה של דין, הוא יכול להיות עד לזה שמקפידים על קיום ההנחיות.
דוד רותם
¶
יכול להיות שיש ועדות ערר שאין בהן אשה. אבל אתה יודע יש גם ועדת חקירה של חבר הכנסת טיבי, אז אני לא יכול למלא את כל הדרישות.
דוד רותם
¶
זה ילך באופן הגיוני. מכיוון שמי שצריך למנות נציגים זה שר המשפטים ושר התחבורה, חזקה עליהם שימנו נציג שעונה על דרישות - - -
דין ליבנה
¶
ועל היועץ המשפטי שלהם, כשהוא בודק את המינוי לפני היועץ המשפטי לממשלה, חובה עליו לציין בפניהם, אין פה אשה, תחזרו, תביאו לי ייצוג הולם. אם יהיה פה רק נשים, אז זה לא ייצוג הולם לצד השני.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
אז אני שואל אותך, אתה יכול להגיד לי – הנקודה ברורה וחדה – אתה יכול להצהיר כרגע לפרוטוקול, שאחרי כל היועץ המשפטי שבודק וההוראות שלכם וההקפדה שלך, אין מצב כזה היום במדינת ישראל?
יערה למברגר
¶
לא נגיד אין מצב כזה, גם כי נגיד יש ועדות שבהן יש הרכבים מאוד מיוחדים. ככל שאתה עושה הרכב שיש בו תנאים מסוימים אחרי התייעצות עם זה, לפי רשימה – לפעמים אם אתה מכריח קריטריונים כאלה, אתה מסכל את המטרה של מי שהנציג הזה אמור להיות. סתם, נציג ארגון זה וזה שמייצג, אם יש שם רק גברים - - -
יערה למברגר
¶
אני יכולה לתת לכם דוגמה לאילוצים. למשל, בהצעת חוק שהיתה – אני לא יודעת את השם המדויק עכשיו – למרכז להנצחת מורשת גוש קטיף, היה כתוב נציג אחד הארגונים, אחר כך כשבאו למנות, היה קושי למצוא, כי לא היה ארגון כזה. לפעמים אנחנו מכניסים את עצמנו לסד כזה, שבאים - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
יש נשים. לא חסרות נשים במדינה. לא שולח אותך לאיזה ארגון של גוף קטיף עכשיו. נשים, 50% מהאוכלוסייה, לפחות.
יערה למברגר
¶
יש הנחיות יועץ מאוד ברורות בעניין הזה. הן גם מיושמות בצורה מאוד דווקנית על-ידי משרד המשפטים. אני יכולה להגיד שבכמה סיטואציות, שבהן הייתי מעורבת בעבודה על מועצות וועדות, קיבלנו הערה כזאת ועשינו סיבוב חוזר.
יערה למברגר
¶
אדוני, יש לי קושי לקבוע סעיפים כאלה – אמרתם שעשיתם את זה בוועדות הקודמות, אבל אני מרגישה קושי, כי אני מרגישה שזה משפיע לנו אחר כך פרשנית על ועדות קבועות. זה יכול בסוף להביא לתוצאה הפוכה ממה שאדוני בא להשיג.
דין ליבנה
¶
נכון, ובוועדות ערר אין. יכול להיות ששמתם את זה בכל מיני ועדות מינהליות, שזה משהו קצת אחר - -
דין ליבנה
¶
- - או במועצות, אבל בוועדות ערר, בתור - - - משרד המשפטים, לא ידוע לי שיש הוראה כזו באף ועדת ערר קיימת. וזה עלול לעשות גם השלכות רוחביות הפוכות למקומות אחרים.
יערה למברגר
¶
אתה שם את זה פה בתוך כל החומרים, עובדה שכאן מצאו לנכון להציע את זה, לכן זה כנראה - - -
דין ליבנה
¶
נכון. ולכן לא צריך לעשות את זה בוועדות אחרות. יש מעל 200 ועדות ערר בגופים שיפוטיים אחרים. זה לא נכון לעשות את זה פה. במיוחד בגלל שיש הנחיה שמחייבת לעשות את זה.
איתי עצמון
¶
אני לא בדקתי בדיקה רוחבית לגבי ועדות ערר. אני יודע, כעובדה, מכיוון שהייתי במספר דיונים של הוועדה הזאת, שלגבי מספר גופים, הוועדה קיבלה את הערת היושב-ראש והוכנסה הוראה מעין זו.
יערה למברגר
¶
לא, זה לא רק העבר. מחר מוסיפים ועדת ערר בוועדת כספים ולא שמים – גם חקיקות מקבילות שעוברות באותו זמן.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
הצבעה
בעד – פה אחד
סעיף 1 להצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (תיקון מס' ..) (ערר על חיוב מוגדל בשל נסיעה ללא כרטיס ברכבת מקומית), התשע"ב–2012, אושר.
דוד רותם
¶
"תיקון חוק בתי דין מינהליים
2.
בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992, בתוספת, אחרי פרט 18 יבוא:
"18א.
ועדת ערר לפי סעיף 17(ד2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972, כפי שהוחלה בסעיף 46ב(2) לפקודה האמורה.""
יהודה שושני
¶
עם זאת, אנחנו רוצים להדגיש שוועדה כזאת אינה מחויבת, לא לפי החוק הקיים ולא לפי החוזה שנחתם בין הזכיין לבין המדינה. "סיטיפס" היום ביצעה ומבצעת באופן יזום, מיוזמתה האישית, מנגנון לטיפול בבקשות לביטול דרישות לחיוב מוגדל. עם זאת, אני רוצה לציין ולהדגיש, ששינוי החוזה והחוק להקמת ערר כרוך בעלויות ובהשלכות נוספות לזכיין, אשר אף הוצגו למדינה בכתב ובעל פה.
אני רוצה לציין – וכבודו, אנחנו כבר דנו על זה לפני מספר חודשים – ציינתי גם כשדנו על החוק, שבו היינו ממודרים בקבלת החומר בזמן, וזו פעם שנייה במהלך השנה האחרונה שהמדינה בוחרת לעקוף הסכם בו התקשרה עם גורם פרטי. ואני רוצה להזכיר, זה גורם פרטי שיש בו גורמים בין-לאומיים, במקרה הזה צרפתים, באמצעות חוק. ואנחנו חושבים שבאופן כזה שיטתי שבו המדינה בוחרת לעקוף הסכמים שהתחייבה בהם, על-ידי חקיקה, לא מקובלים על ידינו.
בכל מקרה, אנחנו נמשיך להציג את ההערות הפרטניות שלנו כשניכנס יותר לעומק להצעת החוק, כדי שיתקדם הליך החקיקה. אני רוצה לומר משפט אחרון – הגענו לכאן, ישבנו בחוץ, והופתענו לקבל נוסח חדש שמוצע על-ידי משרדי הממשלה רק דקות ספורות לפני שנכנסנו לדיון הזה.
בהצעה המקורית נאמר, כי הן מבקשות ליישם, ליישב מנגנון דומה לזה שקבוע לגבי פרויקטים שקיימים במדינה, כמו למשל כביש חוצה-ישראל, מנהרות הכרמל ונתיבים מהירים. מעיון ראשוני, כשהסתכלנו בהצעה המעודכנת, היא שונה באופי שלה באופן מהותי מהמנגנונים הקבועים באותם פרויקטים.
גיתית שיינין
¶
דבר ראשון, כפי שאמר מר שושני, ההצעה הזו חורגת גם ממה שהוצג לנו לגבי ההצעה הקודמת, שגם היא כשלעצמה - - -
יערה למברגר
¶
לא, 180 פלוס מחיר הנסיעה. החיוב המוגדל זה הפיצוי הכספי ומחיר הנסיעה. למעשה, אנחנו מדברים פה לא על קנס אלא על פיצוי כספי מוגדל.
יהודה שושני
¶
לא, ממש לא. ברשותך, הוטלו 16,000, מתוכם ביקשנו לביטול החיוב המוגדל כ-50%, בערך כ-8,000.
יהודה שושני
¶
הגיעו אלינו לבקשה לביטול כ-8,000. מתוכם בדקנו 5,000 ומתוך ה-5,000, לרוב הקנסות נענינו בחיוב, כך שההערכה שלנו שעד עכשיו - - -
דוד רותם
¶
סליחה, אני יכול לדעת מספר? אתה יודע, 90% ומעלה, 40% ומעלה. המעלה הזה, אני אוהב אותו. אפשר לדעת מספר, כמה קיבלתם?
אורי מקלב
¶
יהודה, אמרתם עכשיו שני נתונים, נתון אחד שאתה מתוך ה-16,000 – 8,000 לא ביקשו בכלל, לא השיגו על זה.
אורי מקלב
¶
רק 8,000, אדוני היושב-ראש, אתה במתמטיקה חזק מאוד. רק 8,000 השיגו, מתוכם בדקתם 5,000, כך אמר היושב-ראש. מתוך ה-5,000, אתה אומר לוועדה, של-90% אתם נעניתם בחיוב. ואתה אמרת בקול גם כן, ש-450,000 שקלים אתם גביתם, שלחתם חיובים. לפי החשבון שלי, ואמרתי להם שאני לא למדתי ליבה - -
אורי מקלב
¶
- - ואני לא יודע בדיוק, אבל אני בכל אופן יודע ש-5,000 פירושו 900,000 שקלים קנסות. מ-900,000 שקלים אתם גביתם 450,000 שקלים. הפירוש הוא שנעניתם רק ל-50% ו-50% דחיתם.
שי אייזנברג
¶
כבוד היושב-ראש, אעזור לכם ואעשה לכם סדר בנתונים. עד היום הוטלו 16,000 קנסות. מתוך ה-16,000 קנסות, 8,000 אנשים מצאו לנכון לפנות אלינו בבקשה לביטול קנס. מתוך ה-8,000 האלה, בינתיים דנו רק ב-5,000. מתוך ה-5,000 קיבלנו בקשה, כלומר נענינו בחיוב ל-90%, לדעתי אפילו לקצת יותר, אבל לצורך הזהירות וכי רוצים הצהרות – 90% קיבלנו - -
שי אייזנברג
¶
- - וצריך להדגיש, זה לפנים משורת הדין. זו מדיניות שהתחלנו בה, מכיוון שיש פה תחילת הדרך. הפרויקט יצא לדרך, יש הרבה אנשים שמתלוננים – כן יודעים, לא יודעים, אנחנו פה נוהגים כבית הלל. בסדר? אז זה דבר אחד.
במקביל, מכיוון שכמו שאתם מבינים, אל"ף, יש עוד 3,000 פניות שעוד לא הגענו אליהן. ומכיוון שאנחנו כן דנים פנייה-פנייה, הארכנו את המועד לתשלום לכל מי שקיבל קנס או דרישה לחיוב מוגדל, יותר נכון, עד לסוף חודש יוני השנה. כך שלמעשה, יש אנשים שעוד לא שילמו. 400,000 האלו, הם 400,000 שקל שבינתיים שולמו בגין קנסות או אנשים שלא ערערו או אותם אנשים בודדים שהבקשה שלהם נדחתה. זה סדר בכל המספרים.
גיתית שיינין
¶
ראשית, כפי ששושני אמר, אכן הגיעה לידינו עכשיו הצעה שונה מהותית. מכיוון שבנוסף להטלה על הזכיין של מנגנון של ועדת ערר, שלא היה קבוע בחוק ערב הסכם הזיכיון, למשל, כפי שהיה בפרויקטים אחרים של ועדת ערר עצמה, עכשיו אנחנו גם רואים שיש כאן מנגנון נוסף, שגם הוא עם סדרי הדין שלו ועם כל המחויבויות והעלויות שכרוכות בו – גם אותו רוצים להטיל על הזכיין, וגם זה בשינוי כמובן מהסכם הזיכיון.
כמו שכבר דיברנו אי-אלו פעמים במהלך החצי שנה של הדיונים שהיו על התיקון הקודם לפקודת מסילות הברזל, אנחנו שוב פעם חוזרים לאותו מצב שבו אנחנו אומרים למדינה, תקשיבו, אנחנו מוכנים לדבר, אבל יש לזה עלויות. ועל העלויות הישירות האלה, לפי הסכם הזיכיון, אנחנו רשאים לדרוש פיצוי מסוים, פיצוי הוגן. ובסופו של דבר המדינה אומרת, אוקיי הבנתי, אז אני הולכת לשנות את ההסכם הזה בעצם בחוק, ותראו אם תצליחו או לא תצליחו לקבל משהו.
ההתנהלות הזאת, באופן שיטתי ועקרוני כמשהו שאנחנו רואים אותו כדפוס חוזר, מאוד בעייתית בסופו של דבר בהתקשרות בין המדינה לבין זכיין, לבין גוף פרטי. זאת אומרת, זה גם חורג, לדעתנו, מעבר לגבולות הדיון של הזכיין הספציפי הזה, זה משליך בכלל על התנהלות של מדינה מול מתקשרים פרטיים בחוזים אתה.
דוד רותם
¶
אני מוכרח לומר, אדוני, ישבתי כבר בכמה ועדות, אבל חוסר הבנה מוחלט כזה עוד לא ראיתי. זה הצעות חוק ממשלתיות? הממשלה מנסה פה לעשות תרגיל לזכיין? זה הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת, שראו אזרחים "נמחקים", ראו אזרחים סובלים. אחרי עשר שנים שאזרחי ירושלים סבלו מבניית הרכבת הקלה, עכשיו הם גם לא יכולים לנסוע בה כמו שצריך, כי על כל דבר מקבלים קנס.
אני לא מבין מה רוצה הזכיין. הרי הוא כבר אומר שהוא, לפנים משורת הדין, עושה ועדות ערר ובודק את ההשגות, אז שיהיה מבסוט. עכשיו זה יהיה קבוע בחוק, תהיה דרך ואפשר יהיה גם להגיש על זה השגה.
ולכן, עם כל הכבוד, אני חושב שכל הדברים – זה שהם קיבלו עכשיו נוסח חדש, הם היו צריכים לעקוב אחרי החוק הזה. בחוק הזה כתוב שצריך לתאם את זה עם משרדי הממשלה והתיאום לוקח זמן. זה מה שמגיע לישיבת הוועדה. אם הם רוצים ללכת לנוסח המקורי, רק שיצהירו שהם מעדיפים את הנוסח המקורי של הצעת החוק. כן, זה מה שאתם מעדיפים? את הנוסח המקורי, כדי שלא תגידו - - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
לא, ברור שלא. סעיף 2, יש למישהו הערות? אין לאף אחד הערות? מי בעד סעיף 2?
הצבעה
בעד – פה אחד
סעיף 2 להצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (תיקון מס' ..) (ערר על חיוב מוגדל בשל נסיעה ללא כרטיס ברכבת מקומית), התשע"ב–2012, אושר
לאה ורון
¶
כן, חבר הכנסת מקלב מצביע במקום חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת רותם מצביע במקום חבר הכנסת אילטוב.
דוד רותם
¶
סעיף 3.
"תחילה ותחולה
3.
(א)
תחילתו של חוק זה, למעט הוראות סעיף 17(ד1) לפקודה וסעיף 17(ד)(3) לעניין השגה, כפי שהוחלו בסעיפים 46ב(2)(ב)(3) ו-(4) לפקודה, כנוסחם בחוק זה (להלן - סעיפי ההשגה), 3 חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה).
(ב)
הוראות חוק זה, למעט סעיפי ההשגה, יחולו על דרישה לתשלום שתימסר מיום התחילה ואילך.
(ג)
הוראות סעיפי ההשגה יחולו מיום פרסומו של חוק זה, על דרישות לתשלום שיינתנו מיום הפרסום ואילך."
ופה, אני מבקש להוסיף עוד סעיף, אני רק צריך שמישהו ינסח לי אותו.
דוד רותם
¶
עד להקמת ועדת הערר יוארך המועד להגשת ההשגה, כדי שגם אם מישהו קיבל היום וזה רק נכנס לתוקף בעוד שלושה חודשים, אז תישמר לו הזכות להגיש את ההשגה ואת הערר.
יערה למברגר
¶
אני מבינה את הכוונה הטובה של חבר הכנסת רותם, אבל אני רואה איזשהו קושי מסוים בלהחיל את זה אחורה. אתן דוגמה, אדם - - -
יערה למברגר
¶
לא, אדם שכבר קיבל לפני כניסתו לתוקף של החוק – בעצם שימו לב שהפרדנו פה בין ענייני ההשגה. הם הולכים להתקיים ממש מיום פרסום החוק, לא מיום התחילה, מיידית מהיום שהחוק יעבור; הסעיפים שקשורים להשגה, לרבות הסעיף שנוגע לריבית, שעוצר את מניין הריבית, סידרנו גם את עניין הריבית.
דוד רותם
¶
אבל את יודעת מה יקרה, החוק יתפרסם בעוד חודש, מאותו יום יש השגה לוועדת ההשגות. ועדת ההשגות - -
דוד רותם
¶
- - דוחה את כל הבקשות. ומכיוון שאין עדיין ועדת ערר, אני לא יכול לערער, אז אני תקוע. אז תקבעו סעיף שאומר שההשגות מיום פרסומו של חוק - - -
יערה למברגר
¶
אגיד מה מטריד אותי, מטרידה אותי סיטואציה של אדם – אני מהאנשים המסודרים, אני מקבלת דוח, אני משלמת אותו יום אחרי, אולי זה מטומטם. האנשים המסודרים, אלה שרצו לשלם מייד וכבר שילמו, ה-450,000 שקלים האלה, הם במירכאות נפגעים. למה הם נפגעים? כי הם לא יוכלו להגיע עכשיו לוועדת הערר, אני מניחה שלא יחזירו להם את הכסף.
דוד רותם
¶
אז לא הבנת את מה שאני אומר. החוק הזה עובר קריאה שנייה ושלישית ומתפרסם בעוד חודש. כמה זמן עד שתהיה ועדת ערר?
יערה למברגר
¶
יש עניין שאנחנו מתלבטים בו ובגלל לוחות הזמנים לא הספקנו ללבן אותו עד הסוף, זה האם אדם שיפנה לוועדת ערר יצטרך לצרף תצהיר. כך מקובל היום בהוצאה לפועל.
איתי עצמון
¶
בהקשר הזה רציתי לשאול, אם אנחנו כרגע מדברים על הסדרי התחילה והתחולה, התקנות ששר התחבורה, בהסכמת שר המשפטים, יהיה מוסמך לקבוע לעניין ההשגה לא ימנעו בעצם הגשת השגה.
דין ליבנה
¶
ניתן יהיה להגיש השגה מיום תחילתו של חוק זה, כפי שמגישים השגה היום, שזו הבקשה לביטול עצמי.
גיתית שיינין
¶
אני מתנצלת, אבל אנחנו חייבים להעיר שוב פעם בנקודה הזו. הנושא הזה של לבוא ולהגיד כאילו יש איזושהי השגה – אין השגה. הזכיין מפעיל במסגרת פניות הציבור שלו, מקבל גם פניות ציבור שבנוסח הזה, והוא מטפל בהן במסגרת מנגנונים פנימיים שהוא קבע. לבוא ולהחיל עכשיו מנגנון חדש לגמרי, שהוא אך ורק על הזכיין, אין אף פרויקט דומה שיש עליו דבר כזה. וזה באופן מאוד-מאוד בוטה מנוגד להסכם הזיכיון. אני מאוד מעריכה את פועלו של חבר הכנסת רותם, וברור לי שמדובר בהצעת חוק פרטית.
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
תגידי, אבל איפה יש צעקה צרכנית כזו, זעקה של צרכים כנגד קנסות, על מנגנון של קנסות? לא מישהו אחד מתלונן, נודניק, עוד איזה מישהו – יש צעקה של הציבור, אי-אפשר להתעלם. כשהציבור צועק, הוא לא צועק סתם.
גיתית שיינין
¶
אנחנו גם באנו בדין ודברים בהצעות למשרדי ממשלה, כדי לנסות לפתור את זה בצורה שאכן, כמו שציינתי, תיתן איזשהו פיצוי הולם על השינוי החוזי שעליו מדובר. כחלק מזה דובר גם על הצעות שנגעו, אגב, לכל מיני פתרונות לטיפול בנושא הזה, אשר נדחו. ולכן, כשאני מדברת על מדינה, ברור שגם המדינה היא זו – אם יש את ועדת שרים לענייני חקיקה, שנתנה גיבוי להצעת החוק הזו. ברור שיש כאן גם עניין של משא ומתן שלנו מול המדינה.
דוד רותם
¶
המדינה לא נתנה גיבוי. אני רוצה להגיד לך משהו, החוק הזה היה עובר בהרבה יותר כייף וגם הייתי נהנה אם הממשלה היתה מתנגדת. אוי, איזה תענוג זה היה. את מבינה, זה עוד שלושה מנדטים בבחירות.
אורי מקלב
¶
אבל זו לא הפתעה, אדוני, חברי חבר הכנסת רותם. ראשית, המדינה קיבלה את המכתב מ"סיטיפס" על כך שכל אישור לחוק הזה יגרום להפרת חוזה חמורה, הממשלה מודעת לכך, גם ועדת שרים היתה מודעת לכך. חשוב לציין שדברים אחרים – תוספת להצעות החוק שלנו, גם בהצעת החוק של חבר הכנסת רותם, שזה להוריד את סכום הקנס, וגם בהצעת החוק אחרת שלי ושל עוד חברי כנסת, ששם מדובר על מתן אזהרה לפני שנותנים קנס, עוד לא אושרו על-ידי הממשלה.
והנימוקים שקיבלתי, זה בעקבות מכתב שהגיע מהיועצים המשפטיים של חברת "סיטיפס", שמאיימים על הממשלה שהם יהיו חשופים לתביעות, ולכן בשלב הזה לא רצו, אז ככה שאנחנו רוצים. קודם כל, זה גם בא לכם בהפתעה שמנכ"ל החברה ואחרים – תרגישו קצת מעין מה זה נקרא, שאדם עולה לרכבת ויש לו משהו בהפתעה שהוא מקבל. אבל אני רוצה מלה אחת - - -
אורי מקלב
¶
אבל אני רוצה מלה אחת, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לפני ההצבעה. קודם כל, אני רוצה להודות לך. ממש להודות לך על כך שקיימת את הישיבה.
אורי מקלב
¶
אני רוצה להגיד לך שאני לא יודע מה יהיה בקריאה שנייה ושלישית. בשלב הזה, אני חושב שמגיעה תודה מיוחדת ליושב-ראש – מי כמוך, כיושב-ראש ועדת החוקה, יודע מה זה לקיים דיון בתוך הלחץ שיש. אבל ביום הזה, זאת אומרת, ביום ראשון, זה לא יום סטנדרטי, ובשעה הזאת המאוחרת, בלי ארוחת צהריים, שאתה לקחת על עצמך במהירות לעשות את זה, בגלל שזעקת האזרחים באמת קרובה ללבך ולכל צוות הוועדה, ואתם ראיתם לנכון לדון בזה מיידית עכשיו.
אני מאחל לנו ולך שזאת לא תהיה הצעת החוק האחרונה שאתה דן בה בקדנציה הזו שלך, אלא שיהיה לזה המשך. ואם זו אחרונה, אנחנו גם נודה לך על העבר, אבל אני מאוד מאחל שזו לא תהיה.
אורי מקלב
¶
אני רק רוצה להגיד, לאור דבריו של מנכ"ל החברה, זה ללא תקדים. ממש אין תקדים כזה במדינה עד היום שחברה עסקית פרטית קונסת אנשים. לא קיים דבר כזה. גם כששוטר נותן קנס לבן-אדם, פקח עירוני, אנחנו יודעים שזה על הגבול – האם הוא גם רשות שופטת? הוא צודק בעניין הזה? איך הוא שפט? הוא ראה שהוא עשה ככה? הוא לא ראה? הוא צודק? נותן לו קנס. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שזו לא חברה פרטית, שזו ממשלה, שזו עירייה, שמי שנותן קנס אין לו עניין אישי, אבל - -
אורי מקלב
¶
חצי משפט אחרון – בלי עוד ערכאה של ועדת ערר, אז לזה היו צריכים חוק? בהסכם זה היה צריך להיות.
יהודה שושני
¶
יש אפשרות? רק משפט אחד – תראה, כבוד חבר הכנסת, המנגנון של האכיפה והמדיניות נקבעו על-ידי המדינה. היום במדינת ישראל זו פעם ראשונה - -
היו"ר כרמל שאמה-הכהן
¶
מי בעד הסעיף עם התיקונים?
הצבעה
בעד – פה אחד
סעיף 3 להצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (תיקון מס' ..) (ערר על חיוב מוגדל בשל נסיעה ללא כרטיס ברכבת מקומית), התשע"ב–2012, אושר.