הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 251

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ז' בתמוז התשע"ב (27 ביוני 2012), שעה 10:00

<התגברות האלימות על רקע אנטישמי בצרפת>

חברי הוועדה: >
דני דנון – היו"ר

דניאל בן-סימון

אברהם מיכאלי

עמנואל מהל – מנהל מחלקת קהילות יהודיות, משרד החוץ

שפרה קירשנבאום – סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה, המשרד לקליטת עלייה

כריסטוף ביגו – שגריר צרפת בישראל

יעקב חגואל – ראש המחלקה למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

פייר בסנינו – מנהל קרן ליהדות צרפת

אריאל דיפורא – הסוכנות היהודית

דב מימון – עמית בכיר, המכון למדיניות העם היהודי

נילי פיצ'ון – עובדת עם עולים מצרפת

ברנרד זנזורי – תנועת 'תקוותנו'

מיכאל בן עטר – נציג עולים

דניס קסטל – עולה מצרפת

פלורה קוך דוידוביץ – המרכז למחקר ומידע של הכנסת

דנה גורדון

אתי בן-שמחון

<התגברות האלימות על רקע אנטישמי בצרפת>

בוקר טוב לכולם. אני שמח לפתוח ישיבה של ועדת עלייה, קליטה ותפוצות. על סדר יומנו היום דיון בנושא התגברות האלימות על רקע אנטישמי בצרפת. אני רוצה לברך את הנציגים שהגיעו לוועדה היום, בראש ובראשונה את שגריר צרפת, כריסטוף ביגו, שזה לא הביקור הראשון שלו, ואני מקווה שגם לא האחרון, מר ביגו, אצלנו בוועדה. אני מודה לך שהגעת ואתה מייחס חשיבות רבה לדיונים פה בכנסת. נמצא איתנו גם ידידי פייר בסנינו, נשיא הפונד סוציאל המאוחד, שגם הגיע במיוחד לדיון, ונציגים של ארגונים שונים של עולים.

כולנו זוכרים את המראות הקשים מאוד של הרצח בטולוז, אבל הנתונים הקשים שאנחנו מציגים היום מראים שהרצח בטולוז, מעבר לברבריות שבו, גם הוביל גל של אנטישמיות בצרפת. אם בעבר ראינו נתונים של ירידה במספרים, אז בעקבות הרצח הזה ראינו שלמרות הגינויים, למרות הפעילות הנחושה של ממשלת צרפת, אני חייב לומר, אדוני השגריר, וגם דיברנו על זה בעבר, לראות את העם הצרפתי עומד דקה דומייה ומזדהה עם הכאב של העם היהודי, זה היה דבר חשוב ביותר, אבל הרצח הזה הוביל לעלייה במקרים של אנטישמיות, של ונדליזם, של התקפה נגד יהודים, ואני הופתעתי מאוד לראות את הנתונים הקשים ולכן היום בוועדה אנחנו קודם כל נשמע מהנציגים השונים, של משרד החינוך, נציגי עולים, וכמובן מנציגי הקהילה, מה בדיוק קורה היום בצרפת וגם ננסה אולי לקבל תשובות וכיוונים מה עושים כדי לצמצם את היקף הנתונים הבעייתיים.

אני רוצה קודם כל לפנות למי שערכה את העבודה המחקרית עבור הוועדה, גב' פלורה קוך דוידוביץ, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. מה שתפס אותי כאשר קראתי בלילה את הנתונים, שמדובר על עלייה ב-50% בחודשים מסוימים. זה נראה לי דרמטי מאוד. אם תוכלי לתת דיווח קצר לגבי הנתונים.

במענה לבקשת הוועדה ערכנו סקירה קצרה לגבי מגמות בהיקפי התקריות האנטישמיות בעולם ובצרפת בפרט, כאשר ההגדרה של תקרית אלימה שעליה התבססנו היא הגדרה של ארגון SPCG שהוא שירות ההגנה של הקהילה היהודית בצרפת הכוללת את הפעולות הבאות: מעשי רצח או ניסיון לרצח, אלימות, פיגוע או ניסיון פיגוע, הצתה, ניסיון הצתה, פגיעה ברכוש או ונדליזם.

אם אפשר, ברשותך, מספר מילים לגבי המגמות בעולם בכלל, כפי שעולה מנתוני מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו, על היקפן של תופעות אנטישמיות ותקריות אלימות מתוכן, בעולם. מהנתונים עולה שבין השנים 2009 ל-2011 חלה ירידה משמעותית בהיקפן של תופעות אלה ב-33 מדינות בעולם, וכאשר היא מיוחסת בעיקר לירידה בתופעות האלה במספר מדינות שבהן יש קהילה יהודית רחבה, כמו אנגליה, צרפת, קנדה. עם זאת חוקרים מצביעים כי רמת האלימות שמלווה את התקריות נותרה גבוהה אף החמירה. לפי נתוני ארגון SPCG מספר כלל התקריות על רקע אנטישמי בצרפת עמד בשנת 2011 על 389 תקריות והוא הנמוך מזה עשור, עם זאת, בשל הירידה המתמשכת בעשר השנים האחרונות בהיקפן של תקריות אלה, שיעור התקריות האלימות על רקע אנטישמי מתוך כלל התקריות האלימות היה גבוה יותר מהשנה הקודמת, שנת 2010, בשל הירידה בין היתר בכלל התקריות, והוא עמד על 33% לעומת 28%.


בצרפת – בשנת 2011 היקף התקריות האנטישמיות עמד על 389 תקריות על רקע אנטישמי, אבל לא היה הבדל במספר התקריות האלימות בין 2011 ל-2010 ושיעורן אף עלה בשל הירידה בכלל התקריות. שיעורן ב-2011 היה 33% לעומת 28% בשנה הקודמת.

באשר לנתונים ל-2012, כפי שקיבלנו אותם מארגון ה-SPCG בצרפת, על החודשים ינואר עד מאי 2012, מספר כלל התקריות על רקע אנטישמי בצרפת עמד על 274 תקריות. זה מספר הגבוה ב-53% ממספר התקריות בתקופה המקבילה אשתקד. בשנה שעברה הוא היה 179. מספר התקריות האלימות מתוך כלל התקריות על רקע אנטישמי עמד על 77 תקריות והיה כמעט גבוה פי שניים ממספר התקריות בתקופה המקבילה בשנה שעברה. גם שיעורן של התקריות האלימות מכלל התקריות על רקע אנטישמי בין החודשים ינואר למאי 2012 היה גבוה, הוא היה 28% לעומת כ-23% בשנה שעברה. כ-55% מהתקריות האלימות על רקע אנטישמי שהתרחשו בתקופה הזאת בצרפת היו מסוג רצח או ניסיון לרצח, אלימות בפיגוע, או ניסיון לפיגוע, וזאת לעומת רק כ-45% בתקופה המקבילה אשתקד. 45% הנותרים היו מסוג הצתה, או ניסיון הצתה, וגם הם היו גבוהים יותר.


במהלך החודשים מרץ עד אפריל 2012 ראינו עלייה משמעותית במספרן של התקריות האלימות, הן עמדו על 37 ו-18 תקריות והן היו כ-71% מכלל התקריות האלימות בין החודשים האלה, לעומת שיעורן בתקופה המקבילה אשתקד, שהיה 54%. בחודשים מרץ-אפריל חלה גם עלייה משמעותית במספר התקריות המוגדרות כאיומים ומספרן עמד על 93 ו-39 והן היוו כ-67% מכלל התקריות מסוג זה ואף שיעורן היה גבוה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שבה הן היו רק כ-52%.

תודה רבה, גב' פלורה קוך דוידוביץ, על הנתונים. ואני מודה לארגונים שהעבירו את הנתונים.

אני רוצה לפנות לנציג משרד החוץ. קודם כל, אתם מכירים את הנתונים? אתם מסכימים איתם? ומה בדיוק, עמנואל מהל, מנהל מחלקת קהילות יהודיות, הפעולות שלכם לגבי מה שקורה בצרפת היום.

אנחנו מכירים את הנתונים, יש לנו שתי נציגויות בצרפת, שגרירות בפריז וקונסוליה כללית במרסיי והן נמצאות בקשר הדוק, גם עם הארגונים היהודיים וגם עם ממשלת צרפת.

אנחנו רוצים למקד כאן את העניין בשתי נקודות עיקריות. קודם כל מבחינת סוג האנטישמיות. הנתונים שנמצאים בידינו מראים שלחלק ניכר מההתקפות האנטישמיות בצרפת, חלק ניכר מהן, אחראים מהגרים או בני מהגרים מוסלמים וערבים הרואים ביהודים חלק ממדינת ישראל ומזהים אותם עם מדינת ישראל. זאת אומרת זו לא אותה אנטישמיות קלאסית נוצרית שאנחנו הכרנו קודם.

לגבי המספרים אין לנו מחלוקת. לדעתנו האנטישמיות בצרפת מהווה איום בולט על היכולת של הקהילה היהודית בצרפת לחיות בגלוי כיהודים, ויש להניח שרבים מיהודי צרפת ירגישו כי המדינה בה הם חיים הופכת מבחינתם לבלתי נסבלת והם יהגרו ממנה, חלק גדול מהם לישראל, ואני מניח שבסוכנות ייתנו לנו נתונים יותר טובים לגבי היקפי העלייה מצרפת.

רשויות המדינה בצרפת מגלות הבנה גדולה לגבי הצורך להיאבק באנטישמיות הזו ולספק הגנה ליהודי צרפת. אנחנו ראינו את זה בצורה מאוד בולטת אחרי הרצח בטולוז, כשהם התייצבו לצד המשפחות השכולות וסיפקו גם תמיכה בלתי מתפשרת וגם נקטו צעדים להגנה על המוסדות היהודיים.

השגרירות שלנו בפריז פועלת כדי לקדם דיאלוג בין דתי עם הקהילות המוסלמיות בצרפת, בדיוק כדי לנסות לצמצם את הבעיה הזאת. אנחנו סבורים שנדרש מאמץ מיוחד לחינוך בני הנוער המהגרים, בעיקר המהגרים, בצרפת, לסובלנות, לדמוקרטיה, לקבלת האחר ולהכרת ההיסטוריה של צרפת ואירופה, בדגש על השואה, כדי שיבינו מה מצב היהודים, ויש מקום לנטר אתרי אינטרנט מסיתים, כי כאלה יש במרחב המקוון הרבה מאוד, גם בצרפתית, כדי להילחם- - -

ההשעיה בפייסבוק של האנשים שתמכו ברוצח מטולוז, מי ניטר אותו? זו הייתה פעולה של הקהילה היהודית?

אין לי על זה מידע.

מישהו פה בארגונים היה מעורב בזה?

אנחנו.

יעקב חגואל, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, אולי אתה יכול להרחיב בדקה רק בנקודה הזאת של עמוד הפייסבוק, שאני ראיתי והוא זעזע אותי, של התומכים ברצח.

כידוע לך, אנחנו הקמנו לפני שנה מרכז תקשורת למאבק באנטישמיות, שמתעסק בעיקר בניו מדיה. אנחנו איתרנו את האתר הזה ויצאנו בפנייה לפייסבוק, פנייה רשמית אליהם, ביחד עם ארגונים אחרים, הפנייה נענתה והם הורידו את זה.

תוך כמה זמן זה ירד?

לא הרבה זמן, ימים ספורים.

תודה רבה.

אני רוצה לבקש מידידי שגריר צרפת בישראל, מר כריסטוף ביגו, לומר מספר מילים. בבקשה, מר ביגו.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי:)

ברצוני לחלוק עמכם את כעסי והגינוי הנמרץ מאוד שלי על הפעולות האנטישמיות שהתרחשו בצרפת. כפי שאתם יודעים, לאחר טולוז, הייתה אחדות לאומית, כל הכוחות הפוליטיים, כל המנהיגים הדתיים – מוסלמים, יהודים ונוצרים – היו יחדיו. הם חברו כוחות כדי לגנות במילים התקיפות ביותר התקפה זו, משום, כפי שאתם יודעים, אנחנו מאוד גאים בזהות היהודית שלנו. אנחנו מאוד גאים בהיסטוריה היהודית שלנו, ואנו חושבים כי פעולות אנטישמיות אלו הן עלבון נגד ההיסטוריה שלנו, העם והערכים שלנו, ערכים שאנו חולקים עמכם, ערכים דמוקרטיים. וכולנו חשנו דאגה.

הקהילה היהודית לא הייתה מבודדת. כולנו בכינו בצרפת ובישראל יחדיו. כפי שאתם זוכרים, שר החוץ הגיע לכאן, לגבעת שאול, כדי לקבור ארבעה קורבנות שנרצחו בבית הספר, בפני הוריהם.

הזכרתי גם לכם כי זו הייתה פעולת טרור, ומאחר ואתם מכירים פעולות טרור, כי טרוריסט זה הרג גם שלושה חיילים צרפתיים רק משום שהם היו חיילים ומשום שאנחנו חלק מהמאבק נגד הטרור באפגניסטן, בדיוק כפי שהוא רצח את אותם ארבעה יהודים בטולוז משום שהם היו יהודים.

לאחר מאורע זה, ברור לחלוטין כי היה חיפוש אחר אנטישמיות בצרפת. המספרים ברורים. ומדוע המספרים ברורים? משום שהם כולם מגיעים ממקור אחד, שהוא שירות ההגנה של הקהילה היהודית. אלו אינם נתונים רשמיים. אלו נתונים שנחלקים על ידי כל המשרד והקהילה היהודית. היה חיפוש ברור. היו פעולות, התקפות בווילרבאן, במארסי, בסארסל.

אם אתה רוצה לדבר בצרפתית, זה אפשרי.

באמת? כפי שתרצו.

(אומר דברים בצרפתית, להלן התרגום החופשי:)

כולנו זוכרים את הפעולות האלה, והן יצרו אווירת חרדה בקרב הקהילה היהודית בצרפת. אני חייב לומר כי צרפת, השלטונות, הממשלה הקודמת והממשלה הנוכחית , מנואל ולס, זאן מרק פיירו, פרנסואה הולנד היו נחרצים בפעולתם נגד תופעות אלה. הם הרבו בפעולות, במיוחד הגנה, הגנת בתי כנסת, בתי ספר, אתם יודעים אולי כי 15 מיליון אירו הוקדשו מאז 2005 להגנת האתרים הקהילתיים, אולם תקציבים חדשים יוענקו על מנת להמשיך במשימה זו. ואנו נמשיך עם מערכת בתי המשפט, עם המשטרה, עם מערכת החינוך, כי האנטישמיות, המלחמה נגד האנטישמיות צריכה להתחיל מן הגיל הרך, מפני שזה בתחום הערכים, היא מתנהלת בתחום האינטגרציה, אנו נמשיך בפעילותנו. אני חייב לומר כמו כן, מפני שיש לנו לכולנו אותם מספרים, שצריך לקרוא אותם בזמן, ביחס ללוח זמנים. בשנת 2002 היו 1000 מעשים אנטישמיים בצרפת, 1000 בשנת 2002. בשנת 2011 היו ,כפי שהוזכר ע"י הגברת, 389 מעשים. מעשה אנטישמי הינו מעשה מיותר, אולם לרדת מ-1000 ל-389, כשבמדינות אחרות ראינו הגברת האנטישמות, זו ההוכחה של המאמצים, המאמצים המשמעותיים שנעשו . אתם מכירים בודאי אבי פוקסמן ראש הליגה נגד ההשמצה ,בכל פעם שאני נפגש עימו, הוא אמר זאת יום שישי האחרון, הוא אומר שצרפת הינה דגמה למלחמה נגד האנטישמיות.

לא אני אומר זאת, לא צרפת אומרת זאת, אבי פוקסמן אומר זאת. הוא אומר אפילו שצרפת הינה סיפור הצלחה בתחום זה. והוא אומר זאת גם היום אחרי מעשה הטרור שבוצע בטולוז ע"י מוחמד מרה. לכן, על מנת לחזור למספרים, הייתה עליה זו ברוטלית חזקה מאוד באנטישמיות לאחר מעשה הטרור של מוחמד מרה, בחודש מרץ היו 96 מעשי אנטישמיות בצרפת כנגד 21 בשנת 2011.זה מראה את הברוטליות של העליה של האנטישמיות. בחודש אפריל היו 55 מעשים אנטישמיים בצרפת כנגד 47 בשנת 2011. עוד פעם, 55 מעשים אנטישמיים בחודש אפריל , זה 55 מעשים מיותרים וזה מראה שהעלייה הברוטלית אירעה תוך עשרת הימים שאחרי ההתקפה של מוחמד מרה, וכי מאז חזרנו לאווירה שהייתה בשנת 2011.שוב הייתי רוצה שיהיו 0 מעשים אנטישמיים במדינתי, אמרתי זאת מראש, זהו כתם שלא ניתן למחוק על מדינתנו.ולא בגלל שהאנטישמיות מתפשטת פה ושם, היא חייבת להתפשט גם בצרפת.עוד פעם, במהלך 10שנים נתקבלו הרבה תוצאות, פייר כאן אבל אפילו לא היה כאן הייתי אומר זאת, תוצאות אלה נתקבלו תודות לעבודה שנעשתה ע"י השלטונות הצרפתיים והקהילה היהודית, ובמיוחד הפעילות של הקרן החברתית היהודית המאוחדת ( FSJU).

אני אפסיק כאן, אבל חשבתי לנכון להזכיר את המאמצים שעושה צרפת, אני מפנה אתכם למשל לנאום של עמנואל ולס בפגישת הקריפ ( CRIF ׂ ׂ) במרסיי, אני מפנה אתכם כמו כן, לתמונת האחדות בטולוז, היו"ר הקודם והיו"ר הנוכחי היו יחד, ואני מפנה אתכם לקריאת המספרים כשלתשומת לבכם הזמן הקצר , מה שקרה בחודש מרץ, ראו גם מה שקרה בחודש אפריל וראו את ההתפתחויות במשך 10 שנים. פעילות זו נגד האנטישמיות צריך שתתגבר, צריך להמשיך להילחם, זהו רוע ברברי, אולם אנחנו החלטיים. רציתי לחזור על כך, ואני מאמין שצריך להישאר בתחום זה , יש לאנטישמיות סיבות רבות, הרבה גורמים, אבל צריך להילחם בכל התחומים האלה, ואנו בכל מקרה מאוד החלטיים. תודה.

תודה רבה, אדוני השגריר, מר כריסטוף ביגו, על הדברים הברורים.

אני רוצה לפנות למר פייר בסנינו, שהוא נשיא פונד הסוציאל המאוחד, ולשאול אותך, פייר, הקהילה בצרפת היא קהילה גדולה, חזקה, מקושרת לממשל, ומצד שני רואים את הנתונים הקשים האלה, רציתי שתשתף אותנו פה היום בכנסת גם על התחושות של היהודים. ברור שקהילה של מאות אלפים אי אפשר לתאר במשפטים קצרים, אבל מה התחושות היום, כשמצד אחד רואים את הגודל ואת הכוח של הקהילה ומצד שני המספרים פה הם מספרים שאנחנו לא מכירים בקהילות אחרות בעולם היהודי.

(אומר דברים בצרפתית, להלן התרגום החופשי)

תודה דני, אדון השגריר הזכיר כמה נתונים מאוד חשובים עליהם הייתי רוצה לחזור. קודם כל, ה-

SPCJ, הוא ארגון השייך לקרן חברתית היהודית המאוחדת (FSJU) של הקהילה היהודית ויחד עם השלטונות היום מאוחד מול המספרים שנמסרו לנו. זה לא היה המקרה בתחילת שנת 2000. היה לנו כבר אז במלחמתנו נגד האנטישמיות בעיה עם השלטונות שהמספרים שנמסרו לנו על ידי השלטונות לא היו תואמים עם אלה שהיו ברשות הקהילה. היום יש לנו מספרים עליהם אנו יכולים לחשוב ולהתבסס על מנת להילחם נגד האנטישמיות. זה עניין ראשון.

עניין שני גם חשוב מאוד, שמה צריך לדעת הוא שאנו חתמנו עם שר הפנים בשנת 2006 שהיה מר ניקולא סרקוזי שהיה שר הפנים, ולאחר מכן עם כל שרי הפנים שהתחלפו לאחר שמר סרקוזי נבחר לנשיא, תקציב מאוד גבוה, 18 מיליון אירו במשך 5 שנים על מנת לצייד כלל הקהילה היהודית באמצעים ביטחוניים נוספים.אחזור על כך, כי בטולוז זה היה גורם חשוב מאוד, על מנת לומר שעשינו מאמצים נכבדים יחד עם הממשלה הצרפתית כדי להגיע למספרים שהכרתם בשנת 2011, שהם מספרים בודאי בלתי מתקבלים על הדעת אולם יחסית נמוכים.זה עניין ראשון ורציתי להדגיש זאת כפי שאמר השגריר ביגו. 389 מעשים בשנת 2011, 271 במשך השליש הראשון, אלה מספרים אכן מאוד מדאיגים. אולם גם כאן צריך פרספקטיבה מעט אחורה, המספרים בשנת 2002 היו מפחידים ויצרו אווירת פניקה בקהילה היהודית, ראינו אז עליה משמעותית של המהגרים מצרפת אשר הגיעו ל-3000 לפני 4 שנים ומספרים אלה יורדים לאט, צריך שהדברים יהיו ברורים, מספר המועמדים לעליה ירד בצורה משמעותית אחרי המאמצים שעשתה הממשלה הצרפתית ומצב המלחמה נגד האנטישמיות.

אחזור כמו כן על נושא העלייה בצורה מקוצרת. לומר באופן חד משמעי שהממשלה הצרפתית באירופה היא הממשלה שהעמידה את האמצעים הכי משמעותיים על מנת להגן על הקהילה היהודית בכל צורה שהיא, ולא רק על מנת להגן עליה פיזית, אלא לעשות כך שהדין ימצה בצורה היעילה ביותר. הייתי נשיא הקונגרס היהודי האירופאי, אני מכיר את מערכת החוקים למעשה בכל המדינות האירופאיות, אין בשום מדינה אירופאית חקיקה כה דרקונית כפי החקיקה הצרפתית על מנת להילחם באנטישמיות וראינו את התוצאות באופן פרוגרסיבי.

עכשיו יש עובדה, המצב השתנה עם טולוז, הדאגה בקהילה היהודית הגיעה לשיאה מפני שאנו ומשרדנו ה-SPCJ חוששים ממעשה טרוריסטי זה יחד עם השלטונות בצרפת, זה הגיע לשיאו מפני שהדבר הנורא הזה קרה שאדם בדם קר נכנס והרג ילדה קטנה בת 9 וזה גרם לשיא שבחרדה. הקהילה היהודית בצרפת דואגת ותפקידנו, אנו הקהילה היהודית, הוא להרגיע, לעשות כך שאלה שרוצים לחיות בצרפת ביהדותם, יוכלו לעשות זאת. זאת המשימה של האחראים בקרב הקהילה היהודית, ואני מרשה לומר זאת ללא ספק, אנו כולנו מאוחדים במטרה זו. כי העלייה לא צריכה להיות גלגל הצלה, העלייה לישראל לא יכולה להיות, אם אנו מאמינים בכך, אם אנו רוצים להאמין שעתידם של היהודים הוא בישראל, לא יכולה להיות דלת יציאה והצלה, כי אנו פחדנו, כי זה מקלט.

זה יהיה נורא אם העלייה תהא כפי שקורים בסוכנות היהודית ׁ( RESCUE) הצלה, מדינת מפלט, זה יהיה בלתי אפשרי ואף אחד בצרפת אינו חושב כך, לא השלטונות ולא המנהיגים של הקהילה היהודית. אני מרוצה כשאני רואה את מספרי העולים גדל, ואני מחויב מאוד למטרה זו, אולם זו צריכה להיות עליה מרצון ולא מפאת בריחה. אנו עושים מאמצים ונמשיך להתאמץ בכיוון זה. אז בודאי מה הם האמצעים? אנו מכירים את האמצעים, אלה הם חינוך טוב יותר של האוכלוסיה הצרפתית, חינוך טוב יותר של אלה שהם האלימים והשוליים ביותר בקהילה שלנו וזו עובדה כי יש לנו היום בצרפת צרפתים שלא נקלטו, יש לנו היום בצרפת אוכלוסיה המהווה תוצר, לדאבוננו היום, של חוסר קליטה מאז 40 שנה, ונמצאת לעיתים תכופות במקור האלימות הנ"ל. אנו צריכים להמשיך, אנו כצרפתים וכיהודים צרפתים, ולעשות כך שחינוך הצעירים בצרפת יבהיר לכולם שהאנטישמיות והגזעניות מהווים רוע שצריך להילחם בו.וצרפת עושה זאת מצוין.

הדבר השני הבסיסי, שני עמודי התווך של המלחמה, זה הדין. אם אין דין בר תוקף, אז מעשית הסיכוי לראות הגברת המעשים האנטישמיים גדול. אתם יודעים שאחרי טולוז כמעט היה לנו אסון שני כי בוילרבאן, בחור צעיר הוכה באמצעות פטיש, הוא היה אמור למות מכך, ואנו די כועסים על השלטונות כי בימים שלאחרי כן נעצר האיש שביצע את המעשה הזה אולם שוחרר אחרי 48 שעות. על כן, המערכת המשפטית הינה עמוד התווך השני ואני מאמין שצרפת מודעת לכך.לסיום אומר אינטרנט, הזכרתם זאת, אינטרנט מהווה בעיה אמיתית, סלחו לי על הביטוי, "אשפה" בה שופכים כל צורת התבטאות, חופש הדיבור מוקצן באינטרנט עם כל ההשלכות שיכולות להיות מכך. אז ערנות השלטונות, ערנות כל אחד ואחד הינה בסיסית. אולם זה הוא סיכון נוסף מבעד לצורת התבטאות זו.

לסיום, פגשנו שוב שר הפנים מיד עם כניסתו לתפקיד, ללא ספק הוא הביע רצון בהמשך קו המדיניות של קודמיו להילחם באנטישמיות, לעזור לקהילה היהודית להישאר גאה ביהדותה, וזה רצון כולנו, להיות גאים ביהדותנו, שבתי הספר שלנו בהם יש כיום קרוב ל-30000 תלמידים יהודיים ימשיכו להתמלא, שההורים לא יפחדו להביא את ילדיהם לבית הספר, ושאלה שנמשכים לישראל, ישראל של החלום הציוני שיש בלב הקהילה ברובה יימשכו לחלום זה, זה דבר טבעי, אך לא בריחה הקשורה לטולוז או וילרבאן.

>

תודה רבה למר פייר בסנינו.

אני רוצה לשאול את השגריר, אדוני השגריר, לגבי האבטחה של מוסדות החינוך, כפי שצייר מר בסנינו, אני יודע שהתקציב הוא עד סוף השנה, האם הוא נמשך גם לשנת הלימודים הבאה? האם האבטחה של מוסדות החינוך ממשיכה במתכונת כפי שהייתה בעבר מבחינת התקציב שממשלת צרפת מקצה לנושא הזה?

בהחלט, אני יכול להצביע על כך שעמנואל ולס שפגש את הקהילה היהודית הודיע על כך שחמש מאות אלף אירו נוספים יוקצבו על מנת להבטיח בטחון בתי הכנסת בתי הספר היהודיים בצרפת. העניין ממשיך ועזרה נוספת הוענקה. זו תשובה טבעית בקו העבודה המשותפת של הקהילה היהודית והשלטונות הצרפתיים.

אנחנו בהחלט מצפים, אדוני השגריר, לפעולה נחושה של ממשלת צרפת נגד האנטישמיות, למגר אותה, לא לתת לה להרים את הראש. החוק הישראלי קובע שמדינת ישראל תשמור על היהודים באשר הם, אבל אין לנו את היכולת ולא את הרצון לבוא ולעשות את העבודה של ממשלת צרפת בצרפת, לכן אנחנו מצפים מממשלת צרפת לעשות את העבודה הזאת בצורה תקיפה ונחושה, כמו שצריך לעשות.

חבר הכנסת דניאל בן סימון. אתה יכול לדבר בצרפתית, בעברית, במרוקאית.

<דניאל בן סימון>
אם תבקש יפה, אני אדבר גם בשפתך.

תדבר בעברית, אנחנו בכנסת.

<דניאל בן סימון>
אני קודם כל רוצה להודות לפייר בסנינו, על הדברים המאלפים, היפים והנכונים שהוא אמר, צריך להזמין אותו יותר. כל פעם שאתה עושה דיון על צרפת, תפתח עם פייר בסנינו, כי בסך הכול הוא מביא תפיסה מאוזנת. כמי שחי בצרפת ומחובר לישראל הוא מביא את השילוב, הנכון אגב, בין החרדה היהודית לבין החיים בצרפת שמאפשרים את דו הקיום הטוב הזה. למה אני אומר את זה, אדוני היושב ראש? כי יש תחושה שאנחנו מדי פעם מעמידים את צרפת לדין פה בוועדה הזאת. היה דיון בטולוז, אחרי טולוז, מוצדק ביותר, הוועדה התכנסה ועקבה אחר מה שקרה בטולוז, אירוע יוצא דופן, אולי ראשון בחומרתו מאז מלחמת העולם כלפי הקהילה היהודית ולכן זה היה מוצדק, אבל אני לא רוצה שתיווצר תחושה שצרפת פה במשפט, גם לאור העובדה שהיחסים בין צרפת לישראל, ואני אומר את זה ליושב במשרד החוץ, מעולם לא היו טובים יותר במישור הדיפלומטי. אתה תמיד תוכל לשאול את החבר שלך, שהוא במקרה ראש הממשלה, מה היחסים עם צרפת. לכן אני אומר שחשוב לדעת לשים פרספקטיבה. יש תקריות, מר בסנינו, אבל עדיין הציר ישראל-צרפת הוא ציר חזק ביותר, ולכן כשאנחנו מדברים על צרפת זה לא רק כדי להעמיד אותה לדין פה על תקריות פה ושם, אלא בכל זאת לתת תחושה שצרפת איתנו וגם הממשלה החדשה. ואני חייב לומר פה, אולי השגריר לא יאהב את מה שאני אומר, אבל ממשלה חדשה מונתה, פייר בסנינו, ונדמה לי שהייצוג היהודי בתוכה הוא חסר תקדים. אתה מאשר את זה?

בהחלט.

לכן אני אומר שזה חשוב ששר החוץ ושר האוצר ו- - - יש כמובן, מה שאיש משרד החוץ אמר, אנטישמיות מהסוג האיסלאמי, שזו כמובן לא האנטישמיות הנוצרית האדוקה שקיימת בצרפת בימין הקיצוני, אולי גם בשמאל הקיצוני, זאת לא האנטישמיות שאנחנו מכירים, אדוני היושב ראש, היא כמובן איסלאמית ויש לה קשר למזרח התיכון, האם נכון? אתה יכול להגיד אבסולימו.

אבסולימו.

בבקשה, זה יום טוב היום. יחד עם זאת, יש חרדות בקרב היהודים, יש לי משפחה שם, יש תחושה של אי שקט. אין תחושה, כמו שאמר פייר בסנינו, של בריחה מצרפת, אלא תקופה קשה אחרי טולוז, פוסט טראומתית, שעדיין לא התאוששו ממנה, וזו הסיבה אולי ששיעורי העלייה, ויושבים פה אנשי הסוכנות, לא דהרו למעלה. לכן אני אומר, אדוני היושב ראש, כיושב ראש הוועדה הזאת לפחות בקדנציה הזאת, כשאנחנו מדברים על צרפת צריך לשמור על פרופורציה, זו ארץ שיש בה תקריות אבל היא נתנה לקהילה היהודית מה שמעט מדינות נתנו בעולם. אני יכול לדבר על החברים שלי מצפון אפריקה שהיגרו לצרפת, הלוואי וכל המדינות היו מעניקות לאותו נוער שהיגר לצרפת מצפון אפריקה, כמו גם פייר בסנינו, את האפשרויות האלה להרים את הראש, לקבל השכלה ולהרגיש בבית בצרפת, והלוואי ובהרבה מדינות יכלו להגיד אותו דבר כמו על צרפת. תודה רבה לכם.

תודה רבה לחבר הכנסת בן סימון.

אני רוצה קודם כל לבקש מנציגת הסוכנות, אריאל דיפורא, דיברו פה הרבה על עליית מצוקה, קודם כל מספרים, מעניין אותי לדעת בחודשים האחרונים, מהרצח המזעזע בטולוז עד עכשיו, אם היו שינויים במגמות ומה המספרים שאת יכולה להגיד לנו היום.

לא היו שינויים. מינואר עד מאי 2012 אנחנו עומדים על אותו מספר עולים שהיה בשנת 2011, בערך כ-500 עולים. בעצם מספר העולים הגדול עולה ביוני, יולי, אוגוסט, אבל אנחנו חושבים שנעמוד בשנת 2012 על אותו מספר עולים, לא היו פניות היסטריות לסוכנות היהודית. אני מחזקת את מה שפייר אומר, עליית יהודי צרפת היא לא עליית מצוקה, עליית יהודי צרפת היא עליית בחירה ואנשים מגיעים לארץ כי הם רוצים לחיות בארץ, לא כי הם בורחים ממשהו. המספרים הם אותם מספרים.

הסוכנות היהודית פועלת גם במישורים אחרים. כשקרה הפיגוע בטולוז, אנחנו עזרנו לקהילה, בתיאום עם הפונד סוציאל, בעזרה פסיכולוגית ואנחנו כרגע מחפשים שליח קהילתי לטולוז. זו בקשה של הקהילה היהודית לקבל עזרה ואנחנו מחפשים שליח.

תודה.

אני רוצה לפנות למר יעקב חגואל, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית. אותי מעניין בקטע האינטרנטי, מר חגואל, אתה יכול להרחיב קצת? כי אני מזהה שהרשת הפכה לכר פורה לאנטישמים שיושבים בבית וכותבים דברי נאצה ומעלים תמונות. השאלה אם יש לנו בכלל יכולת מירושלים להתמודד עם זה, או בשיתוף פעולה עם צרפת. אם אתה יכול להרחיב בנושא הזה, בבקשה.

כן. אני בהחלט חושב, כמו שאמר פה ידידי הטוב פייר, שהאינטרנט, הוא קרא לזה פח הזבל, אני קורא לזה חלון הראווה של העולם, הפכנו להיות איזה שהוא כפר גלובלי בעניין הזה, ויש באינטרנט הרבה דברים איכותיים וטובים, לא ניגע בהם כעת, אבל יש גם דברים לא טובים, כמו למשל ההתבטאויות האנטישמיות. אנחנו בהסתדרות הציונית העולמית, כמו שאמרתי לפני כן, זיהינו את העניין וכבר לפני כשנה הקמנו מרכז תקשורת למאבק באנטישמיות שמתמקד בניו מדיה, בכל הנושא של אינטרנט, בכל הנושא של טוויטר, בכל הנושא של פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות, וגם באתרים רשמיים. יש לנו מנהל מקצועי שמנהל את זה, מתחתיו ישנם מתנדבים שמגיעים לכאן בתכניות מסע של הסוכנות היהודית מכל העולם, והם מנטרים מסרים אנטישמיים. אני טוען, עוד לפני מקרה טולוז, שאנחנו צריכים לעצור את אותו מדרון חלקלק. מה שהיה פעם גרפיטי על בית כנסת הופך להיות טוקבק באתר אינטרנט, מה שהייתה פעם התבטאות בעל פה הופך להיות איזה שהוא מסר סמוי שלא רואים, ומי שרואה רואה ומי שלא לא, באתרים רשמיים של עיריות ודברים רשמיים אחרים.

אם היום אתה מקיש את המילה 'יהודי' באנגלית בגוגל, אתה מקבל את האתרים האנטישמיים הכי גדולים בסדר עדיפות ראשונית. אנחנו עובדים על זה מאוד קשה. היום אם אתה מקיש 'יהודי', האתרים האנטישמיים הפכו להיות בסדר העדיפות הרביעי או החמישי, כי אנחנו עושים עבודה מאוד רצינית, גם רשמית מול גוגל, אבל גם לא רשמית בדרכים שלפעמים השתיקה יפה להן, מול אותם עניינים אלקטרוניים. בעניין הזה אני אומר שזה מדרון חלקלק שאנחנו חייבים לעצור אותו, כי לצערנו האנטישמיות הולכת וגואה.

אני רוצה להתייחס גם למה שאמר פה השגריר. זה נכון שהנתונים המספריים ב-2011 ירדו, אדוני השגריר, אבל העוצמה של המקרים עלתה, זאת אומרת האנטישמיות הולכת ונהיית אלימה יותר, הולכת ונהיית חזקה יותר בעולם כולו וגם בצרפת. אנחנו מאוד מקווים שבהחלפת השלטון שנעשית עכשיו אנחנו נמשיך לשיתוף פעולה טוב עם הממשלה הצרפתית בעניין מיגור האנטישמיות.

אני רוצה עוד לספר, אדוני היושב ראש, שאנחנו מודעים לכך שלצרפת יש אפיון ספציפי של ריבוי תנועות איסלאמיות קיצוניות שנמצאות בצרפת, אנחנו מבינים את זה ואנחנו רוצים לחזק את הממשלה הצרפתית ואת הקהילה היהודית בכך שצריך להתמודד, צריך להמשיך לחוקק חוקים, צריך להמשיך להתעסק ולשים לב לחוקים שהם גם קורים באמת, כי אנחנו נגיע לתקופות שאנחנו לא רוצים לחזור אליהן בהיסטוריה של העם היהודי.

אני רוצה לספר מה ההסתדרות הציונית עשתה, ברשותך, בשני משפטים לסיום, מאז טולוז. אנחנו שלחנו כחודש אחרי האירוע שליח צעיר שלנו לקהילה בטולוז, לאותו בית ספר, והוא נמצא שם היום ואנחנו מחזקים ומעלים את המוטיבציות של אותה קהילה שהתרסקה אחרי אותו אירוע נפשע. אנחנו עושים בעזרת ה' באוגוסט יריד עידוד עלייה פה בארץ לאלפי הצרפתים שמגיעים הנה לתיירות בנתניה או באשדוד או בירושלים. אנחנו עושים פה יריד עלייה ספציפי כדי לתת להם אופציות אחרות ואנחנו מתעתדים לקראת דצמבר לעשות סמינר גדול מאוד בנושא המאבק באנטישמיות למנהיגי הקהילות היהודית בצרפת.

אני מאוד מודה וחושב שהישיבה הזאת היא מאוד חשובה ואני מודה על הגישה החיובית של השגריר בראייה שלו את המאבק באנטישמיות בצרפת.

תודה רבה למר יעקב חגואל.

אני רוצה לבקש מנילי פיצ'ון שעובדת עם עולים צעירים שבאים לארץ לומר מספר מילים, אבל לפני זה, פלורה, אצלי בראש, אני לא יודע אם זה נכון עובדתית, שמקרי האנטישמיות הם בעיקר נגד הצעירים, אולי כי אני פוגש אותם והם מספרים על המטרו. השאלה אם עובדתית זה נכון שמקרי האנטישמיות הם מול הצעירים, או שזה דימוי שקיים אצלנו בראש.

האמת שאנחנו לא בדקנו את הנתונים האלה. אנחנו לא ביקשנו את הנתונים בפילוח הזה.

אז אני מבקש לבדוק את זה עובדתית.

נילי פיצ'ון, בבקשה.

קודם כל אני רוצה להגיד שהפוטנציאל של התקריות האנטישמיות לא מגיע למימושו כי הקהילה היהודית בצרפת מסתירה את היותה חלק מהעם היהודי. הדבר השני, בקצרה, אני רוצה להאשים את אמצעי התקשורת ואנשי רוח בצרפת, כי ההבעות הפוליטיות נגד מדינת ישראל הן אלה שאני חושבת שמעירות את השטח וגורמת למה שקורה היום בצרפת.

תודה.

נמצאים פה עוד נציגים, אני רוצה לשמוע את כולם, אבל לפני כן השגריר רוצה לומר מילה לגבי הנושא של האינטרנט שהועלה פה על ידי מר חגואל. בבקשה, אדוני השגריר.

בהחלט, אני יכול להצביע על כך שעמנואל ולס שפגש את הקהילה היהודית הודיע על כך שחמש מאות אלף אירו נוספים יוקצבו על מנת להבטיח בטחון בתי הכנסת בתי הספר היהודיים בצרפת. העניין ממשיך ועזרה נוספת הוענקה. זו תשובה טבעית בקו העבודה המשותפת של הקהילה היהודית והשלטונות הצרפתיים.

תודה רבה.

מר ברנרד זנזורי, מתנועת 'תקוותנו', בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני יכול לחדד כמה עניינים לגבי השאלה ששאלת, לגבי הצעירים ובני הנוער. יש הרבה דברים שלא ייכנסו אף פעם בשום דוח ומספרים שלא תקבלו אף פעם, בעיקר דברים שאף אחד לא מתלונן, לא מדווח עליהם, לא תובע, ואלה הדברים הקטנים, הבדיחות, בבית הספר, הקללות, ההפחדות הקטנות, האיומים. פעם, לפני 30 שנה, כשהתחלתי ב'תקוותנו', היית שואל איזה בן אדם, 'נתקלת במעשה אנטישמי?' היה אחד מתוך עשרה, מתוך עשרים, שהיה עונה לך 'כן'. כיום, אם אתה מוצא אחד שעונה לך 'לא', אתה בר מזל. לא קיים. אם מישהו מראה באופן כלשהו שהוא יהודי הוא יחטוף במוקדם או במאוחר בדיחות, קללות, איומים, משהו על ישראל או משהו על היותו יהודי קמצן. אתה לא מוצא יותר אנשים שלא נתקלו, אלא אם כן הם הסתתרו טוב טוב ולא הראו בשום פנים ואופן שהם יהודים וזה צריך להדאיג הרבה יותר, מכל דור ודור.

תודה רבה.

מר מיכאל בן עטר, בבקשה.

(אומר דברים בצרפתית, להלן התרגום החופשי:)

אדוני השגריר דיברת על המקרה של טולוז וגם זה של וילרבאן. האם ידוע לך שבוילרבאן שני בתי הספר היהודיים לא יכולים לספק שירותי ספורט לתלמידיהם מפני שאין בשטחם אולם התעמלות והם חייבים להשתמש באולמות עירוניים. אך באולמות עירוניים, התלמידים של בתי הספר האחרים תוקפים ומעליבים את התלמידים היהודיים. זו היא עובדה. ברובעים מסויימים בלאון, אסור להסתובב עם כיפה וטלית בל יותקפו. זו גם צורה של אנטישמיות. שמעתי הרבה על אנטישמיות אבל לא שמעתי דבר על אנטי ציונות, המהווה כיום אף דמה של האנטישמיות. ישנה בצרפת מפלגה שנקראת המפלגה האנטיציונית בראשה מככב הומוריסט לשעבר בשם דיודונה אשר העמיד מועמדים לבחירות לפרלמנט ולבחירות באירופה. מפלגה אנטיציונית שתוכניתה היחידה היא השנאה לישראל ולפעמים השנאה ליהודי. זו מציאות שבה חיים יהודי צרפת והמהווה חלק מחייהם היום יומיים. עניין אחר הזכרת שיש מאמץ של הממשלה הצרפתית שנעשה להבטחת ביטחון בתי הספר והמקומות הקהילתיים היהודיים. אבל היום כשאתה מסתובב ורואה בית כנסת או בית ספר יהודי, זה בונקר. מדוע היהודים צריכים היום בצרפת להיפגש בבונקרים מוגנים במצלמות ושומרים ומחסומים. זה חלק מחיי היהודים היום בצרפת. תודה.

תודה רבה.

אני רוצה לבקש את נציגת משרד הקליטה, הגב' שפרה קירשנבאום, סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה, בבקשה.

אני רציתי בכמה מילים להציג את העמדה של משרד הקליטה, בעיקר אחרי האירוע בטולוז. אני מסכימה עם פייר בסנינו שאנחנו מאוד שמחים לעלייה שבאה מרצון, ולא מתוך מצוקה ומתוך בריחה, אבל אנחנו בהחלט נדרכנו בעקבות האירועים. יש לנו תכניות לעידוד עלייה לעולים מצרפת. המספרים לא עלו, כ-2,000 עולים בשנה. ב-2012, בדיוק כמו שאריאל אמרה, כ-500 משפחות.

משפחות או עולים?

500 עולים, עד מאי. אנחנו מעריכים, מקווים ומצפים שנגיע לאותם המספרים כמו בארבע השנים הקודמות, כ-2,000 נפש. המבחן יהיה כמובן יולי-אוגוסט-ספטמבר, כי זו התקופה הקריטית, ואנחנו בהחלט הגברנו את הקשר עם הקהילה באמצעות הפרויקטורים שלנו שמלווים את העולים בארץ, וההנהלה, מנכ"ל משרד הקליטה, ביקר בצרפת, נפגש עם הקהילה, ואנחנו כאן באיזה שהוא מקום דואלי, אנחנו נשמח שהעולים יגיעו לישראל, כי זה המקום הטבעי והם לא יצטרכו להיות בבונקרים, מצד שני אנחנו מאוד מקווים לאורח חיים תקין ומסודר ולא אלים של הקהילה היהודית בצרפת, כמו בכל מקום אחר בעולם.

תודה רבה.

מר דב מימון, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, בבקשה.

תודה רבה. בדוח שהצגנו בממשלה ביום ראשון, אנחנו מנתחים את המגמות שקורות באירופה, כולל את האנטישמיות. אני רוצה להגיד שהנתונים שלנו והניתוחים שלנו מאוד מאוד ברורים. יש מאמצים רציניים של ממשלת צרפת למגר את האנטישמיות ולהגן על הקהילה, אבל אנחנו רחוקים מאוד ממה שצריך. מדובר בסדר גודל אחר. המגמות חזקות, קשות, בגלל אי הוודאות הכלכלית, אי הוודאות הפוליטית, בגלל השינויים הדמוגרפיים, ואם אנחנו לא ייעשה כלום- - -

דב, תגיד לנו מה ההערכות שלכם, מה השורה התחתונה מבחינת מצב האנטישמיות בצרפת בשנים הקרובות.

אני אגיד את הדבר החשוב ביותר. אם לא יגבשו מדיניות כוללת במדינות אירופה, הקהילות היהודיות הולכות להישחק. כל הדבר הזה שאנחנו דנים בו, מדובר על זה שיהיו שלושה דברים, חלק מהיהודים יסתגרו בתוך עצמם, זה מה שאנחנו רואים ושמענו את זה היום, חלק מהיהודים יהגרו, וחלק מהיהודים, וזה יהיה הרוב הגדול ביותר, הם פשוט יורידו את הפרופיל היהודי שלהם וייעלמו מבחינת הקהילה.

<אברהם מיכאלי>
הדוח שלך אפילו לא כולל את פסק הדין מאתמול מגרמניה.

כן, ויש עכשיו בעיה בברית המילה בגרמניה ובנורבגיה, ושחיטה, ועוד בעיות אחרות. זה אומר שאם לא מחליטים באירופה שרוצים לשמור יהודים, וזאת שאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם באירופה, האם אתם רוצים קהילות יהודיות או לא רוצים, וגם מדינת ישראל צריכה לשאול את עצמה, אז זה מה שיקרה. המגמות רשומות על הקיר.

השלכה שנייה למדינת ישראל, מה שאנחנו מצאנו זה שאין בעיה של מוטיבציה אצל יהודי צרפת לעלות לישראל, הבעיה היא קשיים בקליטה, והדוח שלנו מסוף 2007 מתאר ארבעה שלבים שמדינת ישראל יכולה לעשות כדי להגביר עלייה באופן משמעותי, וזה קשיים בקליטה, קשיים בחינוך, ואת הדברים האלה, דני, אתה מאוד מכיר אותם, כי חלק מהדברים אתה ניתחת פה בישיבות. אפשר לעשות את זה באופן ברור, להקים גוף ביצועי שימשיך את מה שלמדנו ממשרד הקליטה. יש פה ארבע המלצות, אם מאמצים אותן יהיו שינויים. אין בעיה של מוטיבציה, זה לא שיהודים רוצים להישאר כל כך בצרפת, להסתגר בתוך קהילות, בכל אופן היהודים עם סימני הזהות, אלא מדובר על זה שיש קשיים בקליטה.

אלה המגמות שלנו והכול כתוב בדוח, אפשר לגשת לדוח.

תודה. אני בוודאי אקרא אותו ואני חושב שכולנו נקרא אותו.

לקראת סיום אני רוצה לבקש ממר בסנינו ומהשגריר להתייחס בקצרה ואנחנו נסכם. בבקשה, מר פייר בסנינו.

בצורה ברורה מה שאמרתם נכון מאוד. אנו מדברים על מעשים אנטישמיים אבל יש בחיי יום יום אנטישמיות בה הקהילה היהודית חייה בצרפת, ואין טעות, ישנה תחושת אי נוחות יותר ויותר משמעותית, ללא כל קשר למאמצים שעושות הממשלות הצרפתיות השונות. אבל יש בעיה אמיתית. היא קיימת. מבלי להתערב בוועדה שלכם אבל בפגישות אלה, ואני מודה לדניאל בן סימון לומר שאני יכול לבוא לעיתים קרובות, אעשה זאת ברצון, הפרידו לגמרה עליה ואנטישמיות. הפרידו בנושאים כי אנו במצבים שונים, לא יביאו שום תועלת לעם היהודי. השאלה הנכונה האם ישנו עתיד אמיתי ליהודים מחוץ לישראל? זו השאלה הראשונה שיש לשאול. לא קשור ממש לשאלת האנטישמיות ולאלימות אלא קשור לבעית החינוך, לשינויי דת, לנישואי התערובת, לכל השאלות האלה. האם ישנה בעיה בחיי היהודים בגלות. זה העניין הראשון.

העניין השני המהותי הוא שכאשר אתה מפריד בין העניינים, ואני זוכר שיחה שניהלתי עם אריאל שרון לפני כמה שנים, וזה יפתיע אתכם אבל הוא אמר לי כשיסדתי ממש אז את עמי – הארגון לקבלת יהודי צרפת, הוא אמר לי : " שמע אל תדאג לעניין זה, אל תדאג לעליה.." וזה היה מפתיע מצידו של אריאל שרון, הוא אמר לי שתפקידי היה לגרום לכך שהיהודים יישארו יהודים, והתפקיד שלנו בארץ זה לתת להם חשק לבוא לארץ, ואלה דברים בסיסיים, לומר היום שהתפקיד של הקהילות היהודיות זה לעשות כך שהיהודים יישארו יהודים באשר הם, שלא יורידו ראש, שימשיכו ללכת לבתי ספר יהודיים, שימשיכו לאהוב את ישראל.

חיזוק התוכניות של הסוכנות היהודית , תוכניות הארגונים הציונים הבינלאומיים לעשות כך שהצעירים היהודים יישארו קשורים נפשית לישראל, הוא עניין בסיסי מהותי ואני חושב שאנו צריכים להמשיך בכיוון זה. העלייה, הקליטה, הוא נושא שצריך לדון בו בצורה שונה, ואני מאמין עוד פעם שאסור לקשור בין העניינים, אנו רואים זאת במספרים. הדאגה עולה ומגיעה לשיאה ביום 19 למרץ בבוקר משפחות מסוימות מלוות את ילדיהן לבית הספר בפריז בלאון במרסיי או בניס, והן יודעות שבשעה 8 בבוקר טרוריסט בא עם נשק.

תפקידנו היה שאחרי זה ביום שלישי 20 במרץ, 30000 תלמידים שהולכים לבתי ספר יהודיים הלכו לבית הספר, שההורים ממשיכים להביא אותם, והמשטרה הייתה נהדרת, נכון זה בלתי נסבל שיש בונקרים, כשאני לוקח את הבן שלי לבית הספר ואני רואה בונקר זה מקומם אותי, אבל אנו צריכים להמשיך, אסור לנו להוריד את הראש, השלטונות הצרפתיים עוזרים לנו. אנו צריכים לפעול כך שהחינוך היהודי ואהבת ישראל יישארו שלמים, כי הסיכון האמיתי נמצא כאן שתהא בחירה בין ישראל לבין איבוד הזהות היהודית, אנו צריכים לעשות הכל כדי שלא יהיה זה כך.

>

תודה רבה, מר פייר בסנינו.

אדוני עולה חדש, מתי עלית לארץ?

< דניס קסטל>
ב-24 ל- - -

אתה כבר לא עולה חדש. אמרו לי שיש עולה חדש שרוצה לדבר. בבקשה, אדוני.

< דניס קסטל>
בגוגל הקמתי אתר של דוברי צרפתית בארץ וחלק מהפעילות שלי זה נגד אנטישמיות ברשת. דיברו על גוגל, כאשר מחפשים 'Jew' בגוגל, דווקא בגוגל בצרפת האתרים הכי אנטישמיים מסוננים, מה שלא בגוגל עולמי ובגוגל ישראל. דווקא בצרפת יש סינון של אותם האתרים.

תודה רבה.

סיכום של אדוני השגריר, בבקשה.

כן התחלתי לומר שצרפת גאה בזהות ובתרבות היהודית, אני רוצה לומר, כמו כן, שצרפת גאה בכך שיש לה הקהילה היהודית העיקרית חוץ מהקהילה בישראל ובארצות הברית, כי קהילה יהודית זו פעילה ותורמת הרבה מאוד לכלכלה, לתרבות, לזהות הצרפתית, ואני מאחל בכל כוחותיי שתמשיך לתרום כך.

הדבר השני שאני רוצה לומר זה שעבור הממשלה הצרפתית, כמו עבור קודמה, הביטחון של הקהילה היהודית מהווה אחת מעדיפויותיה. עבורנו זה מאוד חשוב, זה חשוב לקהילה היהודית אבל זה חשוב לרפובליקה הצרפתית, לערכיה, כי האנטישמיות היא סימן למגרעותיה, לפתולוגיות שלה. העניין השלישי, ואני רוצה לנצל רגע זה, להקדיש מחשבה ליונתן, אריה, גבריאל ומרים, ואני רוצה לברך על אומץ ליבה של משפחת מונסנגרו ומשפחת סנדלר שחזרו לצרפת. מר מונסנגרו חזר לנהל את בית הספר בטולוז, היה צורך בהרבה גבורה ומר סנדלר חזר לנהל את הקהילה בוורסיי.

>

תודה רבה, אדוני השגריר, מר כריסטוף ביגו.

אני רוצה לסכם את הדיון החשוב הזה ולומר שאנחנו מעריכים את הפעילויות החשובות שנעשות על ידי ממשלת צרפת והארגונים היהודיים, אבל הנתונים שראינו היום הם נתונים שאנחנו לא יכולים להשלים איתם, ולכן אנחנו פונים לממשלת צרפת לפעול בצורה נחושה ועקבית על מנת לצמצם את היקפי הבעיה. אנחנו, כוועדת עלייה, קליטה ותפוצות, נעקוב אחרי הנושא הזה, אנחנו נקיים דיון נוסף וכמובן נזמין את מר בסנינו ואת כולכם בסוף השנה האזרחית, שנוכל לעקוב אחר הנתונים של סוף השנה, ואני מקווה מאוד שבעזרת הפעולות של כולנו פה הנתונים יהיו שונים ושנוכל לראות שיפור ושינוי במגמה.

אני רוצה להודות לכולם על הגעתם, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00