הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
2
הוועדה לזכויות הילד
20/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 184>
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ב (20 ביוני 2012), שעה 10:15

חשש מקריסת תוכנית ועדת טרכטנברג להפעלת צהרונים במוסדות החינוך

חברי הוועדה: >
אורלי לוי-אבקסיס – היו"ר

>
חה"כ דב חנין
חה"כ אורי מקלב

מיכל כהן - מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

סימה חדד - מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

איטה עטייא - סגן מנהל אגף בכיר מעונות יום ומשפחתונים, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

חיים הלפרין - מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

נעמי אבוטבול - מפקחת ארצית מועדוניות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נורית יצחק - רכזת תוכניות תוספתיות, עיריית ירושלים

מיטל להבי - ס. רה"ע, עיריית תל אביב-יפו

רחל עזריה - חברת מועצה, עיריית ירושלים

חנן דגן - מנכ"ל, איחוד גני הילדים

קרן איוס - יו"ר האיגוד, חיב"ה

מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

גלי עציון - נעמ"ת

דליה כהן - מנהלת משפחתונים וצהרונים ארצית, החברה למתנ"סים

זיו בר - ע. לראש מינהל חינוך המש"מ, מרכז השלטון המקומי

שלמה ברילנט - מנכ"ל, איגוד מנהל תלמודי תורה

שמוליק ליטוב - עוזר חה"כ גפני

מריה רבינוביץ - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

אליעזר שוורץ - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

נירה לאמעי

רחל סעדה

אתי אפלבוים
חשש מקריסת תוכנית ועדת טרכטנברג להפעלת צהרונים במוסדות החינוך

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לזכויות הילד. התאריך הוא 20.6.2012, ל' בסיוון, תשע"ב. השעה כבר 10:25.

הצעה לסדר יום במסגרת דיון מהיר: חשש מקריסת תכנית ועדת טרכטנברג להפעלת צהרונים במוסדות החינוך של חה"כ אורי מקלב.

במסגרת הוועדה ביקשנו ממחלקת המחקר של הכנסת לבדוק את הדברים. ראשית, אני רוצה לומר תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. בעקבות הבקשה הזאת אנחנו עלינו על כמה דברים שצריכים להעלות גם שאלות ותהיות לגבי מה הולך להיות בשנת הלימודים הקרובה?

כמה מאיתנו יופתעו, כי יש המלצות של ועדת טרכטנברג וכנראה שברובם הם לא ייושמו, לפחות בכל מה שקשור למעמד הביניים. יש ערים מסוימות שיפלו בין הכיסאות בעקבות הצעות מחליטים בממשלה והפניית הכסף לאשכולות 1 עד 3. לא שחלילה וחס אנחנו באים לטעון שלא כך ראוי, אבל מן הראוי היה לחשוב גם על מעמד הביניים.

לפני שנפנה למחלקת המחקר של הכנסת, אני כמובן אתן למציע לומר כמה מילים. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש. אני רואה זכות לעצמי שהישיבה הראשונה הרשמית שאת מנהלת כיו"ר הוועדה החשובה הזאת לזכויות הילד, היא הנושא הזה שהעליתי. הנושא אושר על-ידי נשיאות הכנסת.

אני אומר את האמת, זה חדר סגור ולא דולף שום דבר. כשישבנו עם העוזרים, בנושא כזה כמה ועדות יכולות להיות מתאימות, כמו ועדת החינוך, אבל בחרנו שהוועדה שתדון בזה בוועדה לזכויות הילד זה המקום המתאים ביותר. לא מעט זה בזכות היושבת ראש כי אנחנו יודעים עד כמה הנושאים האלה חשובים לה.

אלה היו דברי ברכה לפתיחה.

באופן אמיתי. הנושא שאנחנו ביקשנו להעלות לסדר יום הוא נושא שעומד לעבור שינוי דרמטי. בדרך-כלל אנחנו רגילים לדון בדברים אחרי שהם קורים. אנחנו תמיד מדברים מה היה ואיך היה. אנחנו נמצאים בפני מכרז כזה גדול, ובפני שינוי כזה דרמטי של אופי של מכרזים של המדינה. כדאי לשמוע מה קורה לפני. נשמע מה התכניות, נשמע את המסמך של מרכז המחקר והמידע וזה כבר כדאי.

גם באופן אמיתי אנחנו יודעים שהשינוי הזה הוא לא רק הרחבה של הפעלת צהרונים. קודם כל זה שינוי שמגיע מהתמ"ת ועובר למשרד החינוך. יש לנו קצת עבר ורקע בכל נושא הפעלת הצהרונים והמעונות. גם בשולחן הזה ניהלנו דיונים הרבה שעות בנושא הזה. אנחנו יודעים שזה נושא לא פשוט. מאוד חשוב לדעת איך מתכוננים בזמן כל-כך קצר. צריך להבין שהמכרז עוד לא סגור ואפשר להגיש. הוא רק ייסגר בסוף יולי. ב-1 בספטמבר צריך להפעיל מערכת כזאת גדולה ומדובר ב-250,000 ילדים.

ב-7,900 מסגרות.

8,000 מסגרות.

אני לא הכי בקיא במכרזים ואני לא משפטן אבל אנחנו רואים שהדרישות במכרז כל-כך גבוהות שקשה לי להבין שיש הרבה גורמים במשק שיוכלו להתחרות בהפעלה הזאת וזאת מכמה סיבות. קודם כל, דורשים שיהיה ניסיון בהפעלה של 1,000 מסגרות. כמה ארגונים וכמה גופים אנחנו מכירים שיש להם את ההיקף הזה ויכולים לענות לדרישות האלה, עם היקפים של מינימום 30 מיליון שקלים?

אנחנו מדברים על-כך שאנחנו מצמצמים את תחרות. דיברנו על הריכוזיות במשק אז הנה אנחנו עוד פעם – האופי של המכרז הוא לא אופי שצריך להיות אופי אחד ושפה אחת בכל הארץ. מדובר על הרבה אזורים. זה יכול בהחלט לעבוד טוב וזה צריך להיות בנוי יותר טוב. גם משרד החינוך עובד לפי מחוזות. לא היה קורה שום דבר אם זה היה מתחלף ואז היתה יותר תחרות במכרז הזה. אלה חלק מהדברים שאנחנו יודעים שיצמצמו לנו את אפשרות הפעולה. אני חושב שזה יכול להשפיע על התוצאה ועל מה שאנחנו נקבל בעקבות המכרז הזה.

מה השינויים שחשבתי שיכולים להשפיע? קודם כל, עד היום ניסינו צהרונים. לא 8,000 מסגרות אבל בתמ"ת יש 3,000 מסגרות. על כל מסגרת אחת יש שני עובדים. אני עושה חשבון גס. עכשיו יהיו אלפי עובדים בחוץ ובמכרז זה לא בא בכלל לידי ביטוי. מה אנחנו עושים עם אלפי עובדים מיומנים שהוכשרו לכך, שהשקיעו בעניין הזה? אנחנו מדברים על עובדים שצריכים לעבוד בשעות.

אנחנו צריכים עובדים שיכולים לעבוד בצהריים בשליש משרה ושיהיו טובים ומקצועיים. עכשיו אנחנו שולחים אותם הביתה בלי שום התחייבות ובלי שום דבר.

גם היכולת שלהם להיקלט במכרז החדש היא בעייתית יותר כי תנאי הסף של המכרז, גם לגבי כוח העבודה, שונה מהתנאים של התמ"ת, לפי מה שהבנתי ממחלקת המחקר.

אין התייחסות לזה? האם יש התייחסות לדבר הזה? מה התכניות בעניין הזה? יש פה מישהו ממשרד החינוך?

גם התמ"ת נמצא פה. אני פשוט רוצה להעביר את הלפיד בצורה מסודרת.

בצורה מסודרת זה חשוב.

מה המשמעות לגבי המפעילים הפרטיים, דהיינו הבעלויות של גני הילדים? עד היום הם השקיעו. יש מתקנים ויש ציוד שהשקיעו. כל המסגרות האלה השקיעו, מה קורה איתם? איפה זה בא לידי ביטוי במכרז החדש? אנשים שהשקיעו את הדבר הזה ידעו שיש להם איזה טווח. אדם לא משקיע בשביל שנה אחת. באמצע המשחק משנים את כללי המשחק בצורה בוטה מאוד. אולי היא טובה, אבל איפה אנחנו נמצאים כלפיהם?

איפה זה יכול לבוא לידי ביטוי? נניח שגני ילדים הפעילו באופן פרטי. מה פתאום שגנים פרטיים יסכימו להכניס זכיין במכרז ולהשתמש בציוד שלהם ובאחריות שלהם. אולי ייגרמו להם נזקים? מה עם שיפוי? מישהו מפעיל את הגן שלי ואחר כך יש תביעה שקרה משהו לילד.

אתה חושש שהגנים הפרטיים יצטרכו לתת את המבנה לקבלן הזוכה בסוג של התנדבות.

התנדבות, אבל נזקים?

אם יהיה שם איזה ליקוי, על מי תיפול האחריות?

יש להם ציוד. אני יכול להיות אחראי בזמן שאני נמצא. כאשר מישהו אחר נכנס לתוך הבית שלי ומפעיל בתוך הגן שלי - אנחנו מדברים על גני הילדים, אבל ניקח את כל המוכר שאינו רשמי. ניקח את כל בתי הספר מוכר שאינו רשמי. רובם נמצאים בהפעלה של מישהו פרטי. הוא צריך לדעת מי ישפה אותו? מי אחראי עליו? מה פתאום שהוא ייתן?

זה גם לא יישומי. זה יכול לקרות כי ממילא זה לא יישומי. משרד החינוך יבנה עכשיו מקומות חדשים? הוא ישכור מבנים כדי להפעיל שעתיים ביום? חוץ מזה זה גם לא אפקטיבי.

מה קורה? א נחנו צריכים את הצהרון בהמשך ללימודים. האמא לא יכולה לחזור בצהריים הביתה ולכן אנחנו מפעילים את הצהרון.

מאחר ואין מבחן הכנסה, יכול להיות שמדובר בחלק מהאימהות שאינן עובדות כלל אז יתכן והן כן תוכלנה לקחת את הילדים.

אם הם יראו שזה סוג של בייבי סיטר ובלי איזה רצף - אז איבדנו גם את הרעיון של עידוד לצאת לעבודה.

אנחנו לוקחים בחשבון שחלק מאלה לא עובדות מכיוון שאין להן מסגרת. אני מכיר אנשים שהפסיקו עבודה בגלל שלא היו להם מסגרות מתאימות. מי כמוך יודע איזה חוסר במעונות יש. עוד לפני הלידה אנשים רושמים את הילדים למעונות. ההרשמה מוקדמת מאוד ויש אנשים שנוסעים יום יום 5 קילומטרים כדי שיהיה להם מעון. לוקחים תינוק 6 קילומטרים כדי לצאת לעבודה.

מתברר שמשרד החינוך אחראי גם על התכנים. אותו זכיין גם יהיה אחראי על התכנים. שמישהו ישווה בנפשו, שמוכר שאינו רשמי – חלק מהסיבות שמוכר שאינו רשמי רוצה בעלות ורוצה שתהיה לו עצמאות בתכנים. כעת מישהו אחר יפעיל את התכנים. איך הוא יוכל להכניס מישהו שלא יודע מה יהיו התכנים? יש מוכרים שאינם רשמיים שיש להם תכנים משלהם. האופי של העובדים גם אומר משהו. מכניסים עובדים למסגרות של הילדים שלי, אני רוצה לדעת מאיפה הם באים.

אולי זה הזמן לשאול את השאלות האלה, אלא אם כן יש לך שאלה נוספת.

נושא אחרון הוא כבר בגדר שערורייה. אני לא ידעתי לגביו לפני שראיתי את המסמך של מרכז המחקר והמידע.

הוא כמה דברים שלא ידענו קודם ברמה הזאת.

כשמדובר על מוכר ולא רשמי ועל הפרטיים מדובר על-כך ש השתתפות תהיה חלקית. ההשתתפות של המשרד היא בין 55% ל-75% וכך גם יישאר בצהרונים.

אני שואל: מדוע ולמה? אני מבין שמשרד החינוך אומר: יש לי דברים ממלכתיים. אבל לילד הזה הוא ייתן חצי סנדוויץ? שלושת רבעי סנדוויץ? למה כאן צריך את השינוי הזה? מה ההבדל בין אותו ילד שצריך להיות ב צהרון, בין אם הוא במוכר שרשמי ובין אם בגנים פרטיים? מה נעשה, ניקח גם את זה ונחתוך לו לחצי? למה?

אנחנו הולכים לתכנית, למה כאן חייבים ליישם את זה? גם פה יש את התפיסה הזאת? זה מראה שבעצם אין כאן תפיסה מקצועית אלא מכניסים פוליטיקה. שר החינוך אמר: אצלי כל הילדים שווים.

אני לא רציתי להעלות כאן את הנושא של ירושלים כי בטח את תעלי אותו.

כן, אשכול 4 כנראה לא יהיה.

אלה הדברים שלי בתמצות.

כדי לעשות סדר בדברים וכדי שתהיה אחדות מסוימת, נבקש ממי שערכה את המחקר לתת לנו את הנקודות המרכזיות שעלו מהמחקר. אז גם נוכל לשאול את השאלות ואף אחד לא יגיד שלא הבנו נכון או שלא קראנו נכון את הנתונים.

בבקשה.

אני ממרכז המידע והמחקר של הכנסת.

אני אעשה סקירה קצרה. הוועדה לשינוי כלכלי חברתי, ועדת טרכטנברג, המליצה על החלה אוניברסאלית מדורגת של מסגרות לימודיות לשעות אחר הצהריים עד השעה 16:00 בגני ילדים ובבתי ספר לילדים בני 3 עד 9. לפי המלצת הוועדה, פריסת מסגרות באשכולות 1 עד 3 תושלם במלואה עד ראשית שנת הלימודים הקרובה, תשע"ג ובהמשך, הפריסה תתרחב לאשכולות אחרים מ-4 עד 10.

הממשלה החליטה בינואר 2012, היא קיבלה את המלצות ועדת טרכטנברג והחליטה שבשנת הלימודים תשע"ג תיושם התכנית במלואה באשכולות 1 עד 3 וחלקית באשכול 4. בהחלטת הממשלה, בנוסף לכך, הוחלט שהזכאות לסבסוד בעצם תותנה במבחן תעסוקה של הורי ה ילד.

שזה בעצם לעודד הורים עובדים.

בנוסף לכך, נקבע בהחלטה שבשנת הלימודים תשע"ג יוקצו 60 מיליון שקלים ליישום התכנית בבתי ספר בעלי מדד טיפוח גבוה ברשויות ובאשכולות חברתיים כלכליים 4 עד 6 ובכלל זה ירושלים ששייכת לאשכול 4. זה ייעשה לפי קביעת מנכ"לית משרד החינוך והסכמת אגף התקציבים של משרד האוצר.

באפריל 2012, הקבינט החברתי כלכלי החליט על ביטול מבחן התעסוקה להורים לילדים באשכולות 1 עד 3. זה הביא למצב של ביטול מבחן תעסוקה. בתקציב לשנת הלימודים תשע"ג הדרישה גדלה כי יש יותר ילדים ויש מחסור בתקציב. בעצם הוחלט כי התקציב לשנת הלימודים תשע"ג יועבר במלואו ליישום התכנית באשכולות 1 עד 3 בלבד והתכנית לא תיושם כלל ברשויות באשכולות אחרים.

בעצם אנחנו עכשיו לקראת שנת הלימודים תשע"ג והמצב הוא כזה: תלמידים מאשכולות 1 עד 3 יזכו לסבסוד מלא בחינוך רשמי שהוא מוכר לצהרונים של המדינה. באשכולות 4 עד 7 ההתנהלות תהיה כפי שהיתה בשנים הקודמות, שזה הגופים שמפעילים אותם שזה רשויות מקומיות ומשרד התמ"ת.

שם בעצם אין תמחור מלא. אני בכוונה מחדדת את הנקודה הזאת: מי שייכנס בעצם למטריה של מערכת החינוך לא יצטרך להוציא שקל מהכיס שלו בשביל הצהרונים. אבל מי שבעצם יישאר במסגרת של התמ"ת, הסבסוד הוא לא ביחס למחיר כ י אין גם שליטה על המחיר. בסופו של דבר, גם אם אנחנו מסבסדים 500 שקלים, זה יכול להיות 500 שקלים מתוך 1,500 שקלים.

אבל זה לא שלא משלמים שקל במשרד החינוך אלא זה מדורג לפי אשכולות.

אני מדברת על אשכולות 1 עד 3.

מעבר לזה, מי שיישאר בתמ"ת, גם אם הוא יסובסד, אנחנו לא יודעים מכמה הוא יסובסד. יהיו צהרונים שיתמחרו את עצמם ב-1,500 שקלים, יהיו כאלה שיתמחרו את עצמם ב-700 שקלים ולא תהיה אחידות.

יש כאן עוד אתגר כי אין פיקוח על המחירים.

זה בדיוק מה שאנחנו טוענים, שבתמ"ת אין פיקוח על המחירים – בואו נגיד כך, מי שהוא מעבר לאשכול 3 - מה שהיה הוא שיהיה מבחינתו. שום דבר לא השתנה, כל מחאת העגלות, כל המחאה החברתית של מעמד הביניים, בסופו של דבר התפקששה לנו. האם מה ש אמרתי נכון, בכל הנוגע לאשכולות 4 ומעלה?

מ-4 ומעלה אין שינוי אבל יש שינוי לגבי אשכולות 1 עד 3.

על-פי נתונים של משרד החינוך, מספר התלמידים בני 3 עד 9 באשכולות 1 עד 3, אמורים להשתתף בתכנית הלימודים בשעות אחר הצהרים הוא 237,362. מדובר בכמעט 240,000 ילדים והם לומדים היום ב-7,900 מסגרות חינוכיות.

בעצם כבר היום משרד החינוך מפעיל חלק מהמסגרות הלימודיות אחר הצהריים. זה מיועד לאוכלוסיות חלשות ולאוכלוסיות בסיכון. מדובר על תכנית מיל"ת ועל יום לימודים ארוך. במסגרת התכניות האלה, באשכולות 1 עד 3, לומדים היום כבר כ-70,000 ילדים ב-700 מוסדות.

זאת אומרת, שחסרים לנו 7,200 מוסדות שאמורים לקום תוך חודשיים. אפילו המכרז עוד לא נסגר. זאת אומרת, שאין לנו זוכים, אין לנו כלום. אני לא יודעת בכלל כמה ניגשו. כמה זה ישים?

המכרז עוד לא נסגר אז לא יודעים.

כמה ייגשו בהתאם לקריטריונים?

סילחו לי שאני קצת סקפטית אבל לי נראה שזה לא יתחיל בתחילת שנת הלימודים.

גברתי, כשתהיה לנו זכות הדיבור אני מקווה שאוכל להרגיע.

כשאנחנו שומעים מכרזים במערכת החינוך זה תמיד מזכיר לנו את אחיות בריאות הציבור.

אני אתייחס גם לזה.

אני חייבת לומר משהו. אני מברך את חבר הכנסת דב חנין שנמצא כאן בדיון הזה והוא מאוד פעיל. כשישבתי קודם עם מחלקת המחקר של הכנסת, אמרתי להם שזה בדיוק כמו בחברת "נטלי". אחר-כך הזכיינים כושלים ואחר-כך צריך להחליף. זאת אותה גברת בשינוי אדרת.

אחר-כך העובדים מועסקים בצורה "דפוקה" וגם הילדים משלמים את המחיר.

אני אשמח להגיב.

בואו נמשיך בצורה מסודרת. מייד לאחר שנסיים את הסקירה הזאת ניתן למשרד החינוך להגיב.

התכנית תצא לדרך בשנה הבאה. את התכנית יפעיל זכיינים שיזכו במכרז של משרד החינוך, שפורסם בחודש יוני. במכרז הזה יש דרישה לשלושה מודלים. במשרד החינוך מפרטים את שלושת המודלים. למה זה חשוב? בעצם המסגרות ללימודי יום ארוך שקיימים היום, רוצים להאריך את פעולתם עד לשעה 16:00 לחמישה ימים בשבוע.

נפסיק כאן את הסקירה.

לא נשאר לנו הרבה זמן. משרד החינוך, בבקשה.

מה קורה עם המכרז?

אני סמנכ"לית משרד החינוך.

אני מקווה שבסוף התגובה שלי את תהיי פחות סקפטית.

קודם כל, יצאנו להחלטת ממשלה, כמו שכולכם יודעים, בחודש ינואר. החלטת הממשלה בנושא מבחן התעסוקה שונתה בחודש אפריל, כפי שציינתם. החלטת הממשלה מדברת על מהלך של 5 שנים ויישום אשכולות 1 עד 3 ופיילוט באשכולות 4 עד 6 בשנת הלימודים הבאה. כן, משרד החינוך מתעקש על סטנדרט שירות כדי שזה לא יהיה בייביסיטר. אני לא אומרת שכך המצב היום אבל אנחנו אומרים מה אנחנו יודעים לעשות. בוועדה המשותפת לה היו שותפים גם האוצר, גם התמ"ת וגם השלטון המקומי החלטנו על סטנדרט השירות. סטנדרט השירות אומר: כמחצית מהזמן תהיה לטובת הלמידה, מחצית מהזמן לטובת העשרה והזנה.

אדוני, הזנה לא נכנסת למכרז הזה, ההזנה תינתן בנפרד. כמו שאנחנו יודעים היום להפעיל את ההזנה בישובי הצו, אנחנו נפעיל את ההזנה באשכולות 1 עד 3. זה לעניין ההזנה, עם הביקורת ועם הסטנדרט של הזנה בהתאם לכל הקריטריונים של הבריאות וכן הלאה.

לגבי המכרז. אני אדבר על הדרישות הגבוהות. אני לא יודעת מה זה דרישות גבוהות, אני יודעת מה זה דרישות של משרד החינוך. מרגע שמשרד החינוך לקח על עצמו להפעיל בתוך המסגרת שלו עובדים, הוא צריך לדאוג שהעובדים יוכלו לעבוד כמו שאנחנו חושבים עם ילדים צעירים. זאת אומרת, נתנו במכרז 4 קטגוריות. פה אני אזים חלק מהשמועות או האמירות.

הקטגוריה הראשונה היא מורים שעובדים במסגרת, שעובדים בבית הספר, לצורך העניין, ורוצים לקבל שכר נוסף. זאת קטגוריה ראשונה.

קטגוריה שנייה הם מדריכים מומחים. הרי אמרנו שאם זאת תכנית העשרה – היום יש לנו את קרן קר"ב, מיל"ת. אנחנו יודעים מה זה מדריכים מומחים. לא כל מורה יכול לעשות משהו שהוא לא למד.

אם מרחיבים את יום הלימודים ליום לימודים ארוך, למה לא להשתמש עם המורים מתוך המערכת אלא לקחת עובדים חיצוניים, עובדי קבלן, שזאת סוגיה בפני עצמה. גם פה אנחנו עושים סוג של מעמדות.

זאת תכנית תוספתית וזה לא הארכת יום הלימודים כמו יוח"א. זאת תכנית תוספתית שיש לה תקציב נתון. לא סתם אני משתמשת בטרמינולוגיה של לא צהרון אלא תוספת ליום הלימודים, העשרה בתום יום הלימודים.

לנושא מפעילי הצהרונים. כן אפשרנו מפעילי צהרונים נבחרים. כמובן שהם יצטרכו לעמוד בסטנדרט.

למה לא רשויות מקומיות אם זה תוספת ליום הלימודים?

גם רשויות מקומיות יוכלו להפעיל, כמובן בהתאם לתנאים.

אבל היום רשויות מקומיות פועלות בהתאם לתנאים. הרי אי-אפשר להפעיל צהרון בלי התנאים שלכם.

נציגת השלטון המקומי, תעני על השאלה הזאת כי זה חשוב לי מאוד שאנחנו לא נעבור לנושאים אחרים. יש כל-כך הרבה נושאים ואנחנו נקיים דיון המשך.

למה את אומרת שזה לא ישים?

אני אומרת שזה לא ישים כיוון שכבר היום רשויות מקומיות מפעילות צהרונים. כבר היום הן עושות את זה באמצעות הרבה מאוד ארגונים, כל אזור לפי האופי שלו. יש מקומות שזה עמותת הורים. אף רשות מקומית ואף מפעיל צהרונית לא עובד ללא אישור שלכם. ללא רישיון לקייטנה, ללא עמידה בסטנדרטים פיזיים.

אתם נדחקים מפה במסגרת החדשה?

אנחנו נדחקים, אבל אני לא מבינה למה לא לקחת את המסגרות הקיימות, בתנאי שהם עומדים בסטנדרטים של הרישיון שלכם? בלאו הכי הם לא היו פועלים אצלנו בלי לעמוד בסטנדרטים שלכם. למה לא לסבסד אותם? למה לקחת מפעיל ענק לכל המערך הכללי של מדינת ישראל שיעשה לנו את אותה תכנית חינוך? זה לא נכון.

אתם לא נותנים לי לסיים ואתם בונים תילים.

תקשיבו, אם תוך כדי דיון עולה שאלה, נבקש התייחסות ממי שהוא מומחה בתחום או שיש לו ידע מסוים. אני מקציבה לך 3-4 דקות ועוברים הלאה וכל אחד אומר מה שיש לו על כל הדברים בעולם. עולה שאלה? אנחנו נדון בה. אני מבטיחה לכולם שכבר בשבוע הבא נוסיף לסדר היום דיון המשך. אנחנו לא נצליח למצות את הדיון הזה ולא נשאר לנו זמן עד לתחילת שנת הלימודים.

אני לא יודעת מה יקרה עם המכרז ויש לי אליך שאלה ממוקדת: מה יקרה אם משרד החינוך לא יצליח ליישם בזמן? אנחנו מדברים על פריסה נוספת של 7,200 מסגרות כאלה בפריסה ארצית. מה יהיה עם המכרז לא יסתיים בזמן? מה יהיה אם יהיו ערעורים על המכרז? בדרך-כלל יש ערעורים על מכרזים כאלה. יכול להיות שלא ייגשו מספיק זוכים. מפעיל אחד לא יוכל להפעיל 7,200 מסגרות. מה יקרה בתפר? מה יקרה עם אותם זכאים? הם יישארו בתמ"ת? הם יישארו ברשויות המקומיות? מה יקרה איתם? הם יישארו תלויים באוויר? על זה אני רוצה תשובה ממוקדמת.

המכרז מסתיים ב-15.7. המכרז איננו לספק אחד אלא לכמה זכיינים, בדיוק מהרעיון שלא לרכז את כל - - -

אבל התנאי שם הוא שהוא יוכל להפעיל 1,000 מקומות.

כשתרצו אני אשיב.

אני מקשיבה לך ואני אבקש מכולם שקט. התנאי הוא שהוא יפעיל 1,000 מקומות.

התחלתי עם הזמנים. ב-15.7 אנחנו מסיימים ולכן אנחנו מצפים, כמו בכל המכרז – משרד החינוך יודע להפעיל את המכרזים האלה של שירותי חינוך, למרות כל הציניות פה.

לגבי העניין של 7,000 מוסדות. בשנת הלימודים הבאה אנחנו מדברים על כ-2,800 מוסדות ולא 7,200 מוסדות.

למה?

באשכולות 1 עד 3.

ב-1 עד 3 אנחנו מדברים על 7,000 מסגרות.

לא. אני רוצה לתת את ה נתונים.

זה מהמסמך. אנחנו מדברים על 240,000 ילד זכאים. זה אומר 7,000 מסגרות?

יש לנו כאלה שכבר נמצאים בתוך ישובי הצו. זאת אומרת ש-170,000 ילדים נוספים זכאים למסגרות. אנחנו מדברים על מספר מוסדות של 2,837, כאלה שהם ללא מסגרות יוח"א וקר"ב וכן הלאה. זה הנתון המדויק.

אם אני לומדת מחקר, אני רוצה לדעת שמה שאני מקבלת זה הלכה למעשה. למה יש פה פערים?

זה לא מה שנשלח לנו. אולי תוכלי להסביר את הפער?

זאת התשובה שמשרד החינוך שלח לנו?

אנחנו שלחנו את המסמכים.

הם השתנו בן לילה?

לא, הם לא השתנו בן לילה. אורלי, אנחנו משתמשים באותו מסמך. אנחנו שלחנו אותו, אנחנו הכנו אותו.

אז עשיתם טעות.

לא עשינו טעות. מוסד חינוכי יכול להיות בית ספר שיש בו 40 כיתות שהן מסגרות. לא בהכרח במסגרת הזאת - - -

היא מדברת על כיתות והיא מדברת על מוסדות. אבל מה לעשות, כשמדברים על כיתות - - -

כמה מילים לסיום.

משרד החינוך שלח למוכר שאינו רשמי - - -

הבוקר הגיע מכתב של הפיקוח, שההפעלה תתחיל לאחר החגים. מישהו יודע מה זה לאחר החגים? הבוקר הגיע מכתב שהמפקח שלח, שההפעלה בפועל תתחיל לאחר החגים.

מה ההורים אמורים לעשות עד החגים? לא לעבוד? להתפטר מהעבודה? לקחת חופשת לידה? חופשת צהרון?

חבר'ה, אני אוהבת מאוד דיון חי, דיון ערני. אני יודעת שזה מקפיץ את כולנו כי עולות פה שאלות נוספות. אתמול שקיבלתי את המחקר, זה לא עלה. אחרי החגים? זה ממש אוניברסיטה. יפה, הילדים יהיו בבית, יש להם חופש מוארך.

"בתחילת שנת הלימודים תשע"ג יחל תהליך הרישום וההפעלה תחל לאחר החגים".

אנחנו מדברים על תאריך ההפעלה לאחר החגים, בהחלט. כמו שאתם יודעים ה-15.7 - - -

הבנו. זאת נקודה חדשה לנו.

לא קיבלנו את זה, זה משהו שיצא כנראה הבוקר.

במקביל, מחלקת המחקר של הכנסת תערוך שינויים באותו דוח שאתם אומרים שיש פערים. יש פערים אבל את שניהם אתם הבאתם. בחלק מהמקרים התייחסתם לבתי ספר ובחלק למבנים - - -

זה אותו מסמך. אני ציטטתי - - -

יש פה את עורכת המחקר.

אני שלחתי למריה את החומר.

אבל, כששלחת לה - - -

אתם משתמשים בטרמינולוגיה שונה. יש הבדל בין מוסד לבין כיתה. זה הבדל מהותי.

אני דיברתי על מוסדות.

אנחנו נעצור לשנייה אחת של שקט.

תיראו, עלו פה יותר מידי דברים שמטרידים כל אחד ואחד מאיתנו, בין אם הוא הורה, בין אם הוא מפעיל, בין אם הוא שייך לשלטון המקומי.

אני מייצג את מרכז השלטון המקומי.

יכול להיות ששאלתו של חבר הכנסת דב חנין נוגעת גם אליך. כשאתן לך את זכות הדיבור תענה לשניהם.

בשבוע הבא תהיה פה ישיבת המשך. אנחנו נסדר את המסמך בהתאם לתשובות המסודרות שלכם ונדבר באותה הטרמינולוגיה. כשנדבר על כיתות, זה יהיה כיתות. כשנדבר על מסגרות, אלה יהיו מסגרות.

מה שבטוח הוא, שאנחנו מדברים רק על אשכולות 1 עד 3, כאשר ההמלצה היתה להגיע גם למעמד הביניים. בירושלים זה לא יקרה.

כל הנושא של הצהרונים שהופעלו על-ידי המערכת של ה שלטון המקומי, ייפלטו החוצה.

חבר הכנסת, דב חנין, בבקשה.

גברתי הסמנכ"לית. אני רוצה להקדים לשאלה שלי משפט אחד כדי שלא תרגישו מותקפים או משהו כזה. אנחנו מאוד מוטרדים ומאוד חרדים אבל ברור לנו שמשרד החינוך באמת מנהל פרויקט בהיקף מאוד גדול, של שינוי גדול, שאנחנו מברכים עליו. אתם עושים עבודה מאוד מאוד מאומצת. אנחנו לא באים פה לתקוף אתכם, אנחנו באים לברר ולשאול דברים שמטרידים אותנו.

לקראת הדיון הבא, אני מבקש לשאול אותך שאלה מאוד כבדה: יש לי תחושה שאתם הולכים במסלול לא נכון. כל המסלול הזה של מיקור חוץ, העסקה במתכונת לא ישירה, זה אולי נראה לכם דרך קצרה ופשוטה לנהל עניינים כדי לא לקחת עובדים וכדי לא להגדיל את המערכת. הניסיון מלמד, גם במערכת החינוך, שזה מביא לתוצאות איומות.

את אומרת מכרזים, אני רואה את כל הסאגה הנוראה הזאת של אחיות בתי הספר עם מכרזים שאנחנו תקועים איתם שנים אחרי שהם כבר התבצעו, עם תוצאות בעייתיות, עם מחיר לעובדים ולעובדות, למערכת החינוך, לילדים.

אני יודע שזאת לא שאלה שאת יכולה לענות עליה כרגע אבל אני מאוד אשמח, נוכח ההחלטה של יושבת הראש לקיים דיון המשך, שתבואו אלינו עם תשובה מסודרת של ניסיון לחשוב האם זה באמת האפיק הנכון?

אולי נכון, דווקא במהלך כל-כך גדול, להתחיל אותו בדרך יותר מבוססת, יותר רצינית. יש שלטון מקומי, יש פה בעלי ברית, יש פה המון ניסיון שהצטבר ואפשר לעשות את זה בדרך אחרת. מערכת החינוך תהיה מערכת ציבורית מהתחלה ועד הסוף.

תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין.

אני רק רוצה להבהיר: אנחנו מודעים לזה שהזמן היה קצר, שההתראה היתה קצרה. יכול להיות שאפילו התעריפים או התמחור שניתן הוא לא מספיק.

משיצאנו לדרך, איך אנחנו ממזערים נזקים ומרחיבים את השירות עד כמה שאפשר? כמו שחבר הכנסת חנין אמר, וכמו שאמר חבר הכנסת אורי מקלב שיזם את הדיון הזה, ישנם מערכות קיימות בשטח שפועלות באופן שוטף. פרט לנושא הזה, שהם כנראה ימצאו עצמם מחוץ לאותה תכנית שהולכת להיות מיושמת, יש פה את הטרגדיה האישית של כל אותם אנשים שיהיו גם מחוסרי עבודה. אבל, גם היישום בתוך התכנית, כפי שאתם מתכוונים להפעיל אותה, הוא מאוד מבעייתי ואולי אפילו בלתי אפשרי.

לכן המחשבה כן על שיתוף פעולה, אולי אפילו לזמן הביניים, עד אשר נוכל לעמוד על הרגליים ולעשות תכנית ארוכת טווח כמו שצריך, יש מקום לשקול שיתופי פעולה תוך שימוש בכוחות הקיימים היום כדי להגיע וכדי לתת כמה שיותר מענים גם בתקציבים הקיימים.

בסופו של דבר מה שיקרה הוא שלא נצליח לנצל אפילו את התקציב הקיים עכשיו. יש לי את החשש הזה והוא חשש שנשען על עבר, שנשען על אירועים. אם בשנה שעברה נשארו למעלה מ-150 מיליון שקלים עודפים מאותו סבסוד להורים – כלומר, היו 240 או 250 מיליון שקלים ונוצלו רק 100 מיליון ונשאר עודף של 150 מיליון. מה נעשה עם זה? זה הלך למקום אחר, למרות שזה היה כסף צבוע.

זה לא משנה, יכול להיות שזה הלך למטרה נהדרת וטובה אבל זה לא קשור כי זה היה מיועד לזה.

אם אנחנו לא נחשוב על הדברים האלה מבעוד מועד – לכן אני מברכת את חבר הכנסת אורי מקלב שעשה את זה. שלא יהיה מצב שבדיעבד נשאל איפה הכסף ושפספסנו את השנה הזאת וכדומה. הורים קורסים תחת הנטל של התשלומים האלה. בסופו של דבר, במקום להיטיב איתם, אנחנו ניקח להם גם את מה שיש להם עכשיו.

השעה 11:00. אני אתן להם להגיב ואנחנו שולחים אתכם לעשות שיעורי בית ולהגיע באמת למקום של ניסיון הידברות ולהציג לנו משהו לתחום הביניים, לזמן הביניים, כדי שבסוף לא נגיד שכספים הלכו לאיבוד ושהתעוררנו מאוחר מידי. זה יכול להיות הוראת שעה עד אשר תפעל התכנית.

גברתי, אני אודה לך אם יתנו לי רק דקה.

ראשית, אני לא יודעת מאיפה האמירה שלא ישבנו יחד. יושב פה נציג השלטון המקומי, יושבים פה נציגי התמ"ת, יושבים פה נציגי האוצר. יש ועדה משותפת שיושבת מידי זמן. אנחנו בתוך המשרד כולנו עובדים ביחד. זה חדש.

ישנן כמה טעויות. תהיה הפעלה גם של רשויות. אנחנו לא מוציאים אנשים החוצה, אנחנו מזמינים אנשים פנימה. זה דבר שני.

דבר שלישי. יש פה כמה אמירות, גם לגבי הזמן. אני לא מצפה שיברכו את משרד החינוך, אבל אני מצפה שכל אחד שיודע מה המשמעות של להרים מגה פרויקט כזה בלי פשרות - אני לא מרגישה שאנחנו עושים פשרות. גם לעניין של מיקור החוץ, אבל ה בטחנו שנגיב על זה בפעם הבאה. גם לזה יש עניין.

אני רוצה להתייחס לירושלים כי כבר היינו בדיון אחר. ברגע שיש תקציב נתון אתה צריך להחליט האם אתה מתפשר על סטנדרט השירות ומאפשר את כל מה שמישהו תכנן לאפשר או שאתה אומר: הדבר הראשון זה הילדים. אם הילדים יזכו לשירות איכותי, הרי גם ב-60 מיליון - - -

לא, לא. אני חייבת לומר משהו. אני אולי חדשה כי זאת קדנציה ראשונה שלי אבל בהחלט אני לא חדשה בעשייה. אני חברה בוועדת העבודה הרווחה והבריאות. העברנו חוקים, גם פרטיים שלי וגם אחרים ואני מעורבת בהם בהמון ועדות אחרות. תמיד אנחנו מסתכלים על דור הביניים. קוראים לזה "דור המדבר", תקראו לזה שלב הביניים. תמיד יש לנו פיתרונות זמניים. אנחנו רוצים את הכי טוב אבל מה קורה בינתיים, לא קורה כלום? יהיה ואקום?

את אומרת שאת רוצה את הסטנדרט הכי גבוה, גם אני רוצה אותו. אבל בינתיים, עד שאני אוכל ליישם אותו בתקופה הקרובה – כאשר אנחנו מסתכלים על שנת הלימודים הקרובה אנחנו נצטרך למצוא איזה פיתרון ביניים שייתן מענה אמיתי.

אם הבנו נכון, כל אלה שקיבלו שנה שעברה הכרה כמפעילי צהרונים ימשיכו? כך אני הבנתי מדברייך.

אמרתי שהרשויות - - -

בשם השלטון המקומי אני רוצה להגיב.

בואו נעשה סדר, אנחנו חורגים מהזמן ואני אקבל נזיפה מהנשיאות.

אני רוצה להתייחס בשם מרכז השלטון המקומי. אנחנו גם חברים בוועדה הבין משרדית.

חבל שאתם לא מעדכנים את הנציגים בשלטון המקומי במה שקורה.

אם יש בן אדם פעיל שמייצג את השלטון המקומי ואת האינטרסים - - -

נושא חינוך לגיל הרך, וחבל שאתם לא שואלים את השטח.

כל עירייה וכל רשות היא אוטונומית. עם כל הכבוד – אני מנעמ"ת אבל אני מעורבת בהרצלייה. היה מכרז מאוד גדול, מאוד לקח סטנדרטים. זה לא הולך ב"חאפ לאפ" שהם מדברים פה. אין שום סיכוי שזה יעבוד גם ב מחיר זול וגם באיכות סבירה.

אגב, ההורים בכלל לא קיימים במשוואה הזאת. אנחנו שולחים את הילדים. אף אחד לא יגיד לנו: למה? כמה? איך? תבואו, תקחו, תגידו תודה. זה ממש לא עובד כך.

זה בעיריית ירושלים, עיריית תל-אביב, הרצלייה.

בואו נשים את זה רגע בצד.

אני רוצה להתייחס כי אנחנו חברים בוועדה.

קודם כל, לגבי הנימה פה. אני לא סנגור של משרד החינוך אבל אני לא רוצה לומר רק מה לא אלא גם מה כן. יש 81 רשויות שנכנסות - - -

מה זאת אומרת נימה? אל תדבר איתי עכשיו על נימה. הדברים שלנו היו ברורים, אנחנו רוצים לדעת מה קורה.

רק שנייה. 170,000 ילדים ייכנסו לתכנית הזאת. אנחנו ראינו את המציאות הקודמת של הסטנדרטים ושל הפיקוח. את הדברים האלה אנחנו מנסים לשנות. יש כאן עדיין אתגרים כי זה מהלך מאוד רחב.

מדברים על ילדים בגילאי 3-4. גננת וסייעת כנראה לא יספיקו וגם על זה אנחנו יודעים שעובדים. מה קורה עם המפעילים הפרטיים? יש מספר אתגרים שכן צריך לתת עליהם את הדעת והדיון הזה חשוב. לדעתי, המבחן שלנו והמבחן הגדול לתכנית לאומית כזאת רחבה זה גם מה אנחנו מסתכלים לשלב הבא, למעמד הבינוני, לאשכולות 4 עד 10 כי זה כבר עומד בפתח.

הוא נפלט לגמרי החוצה בכל שנת הלימודים הקרובה. אנחנו הולכים על מה שדחוף. מה שדחוף זאת שנת הלימודים הקרובה ועל זה אנחנו מדברים. עכשיו אתה מדבר איתי על משהו עתידי. גם לפני חודשיים אמרו ש-4 עד 7 יהיו בתוך התכנית וזה לא בתוך התכנית.

מול האוצר צריך לעשות את המאבק הזה.

בוא נהיה ענייניים ובוא נדבר על מה שיש ומה שאין ולא על מה שאנחנו רוצים ועל איזו אוטופיה שיש לנו בראש. תודה.

כדי לעשות משהו בשנת הלימודים הקרובה - - -

מה עם משרד התמ"ת? הכנו את הפרויקט הזה - - -

מייד אחריה את תגיבי.

כדי לעשות את הפרויקט הזה לשנה הקרובה, אני מציעה שנעסוק רק במקומות שאין היום מועדוניות. עם כל הכבוד, במקום שהמועדוניות כבר עובדות, אם על-ידי מפעיל עירוני ואם על-ידי חברת בת עירונית ואם על-ידי גורמים שמפעילים את המועדוניות – תעזבו את המועדוניות שעובדות ועל זה צריך לעשות דיון ארוך טווח.

כרגע מדברים על 170,000 ילדים שרוצים להכניס אותם למסגרות והם לא קיימים בתוך המסגרת – אפשר לעבוד במקום שזה לא קיים.

כל השיטה שלפיה אנחנו מבזרים את יום הלימודים לשני גורמים - -

אבל אז זה לא יוזיל את המחירים.

הבנו, תודה. משרד התמ"ת בבקשה.

משרד התמ"ת מנהל את הפרויקט הזה בערך משנת תשס"ח על-פי מדרג כספי שעלה משנה לשנה. התחלנו עם 10 מיליון שקלים, והיום אנחנו עם 230 מיליון שקלים. אנחנו פועלים לפי החלטות ממשלה. התקבלה החלטת טרכטנברג. העברנו את הפיקדון של אשכולות 1 עד 3 למשרד החינוך.
אני יכולה לומר שעסקנו ועשינו הרבה מאוד מפגשים. זה לא עניין של מה בכך, להעביר מערכת קיימת, חיה ונושמת למשרד החינוך. אני מעריכה ומקווה שהדברים יסתדרו. זה לא כמו שזה נראה, זה הרבה יותר מתואם ומשולב ממה שזה נראה כלפי חוץ.

מה לגבי העודפים שלא השתמשתם בהם?

זה בגלל שתהליך ההכרה הוא מסובך. בסוף ההורה צריך למלא את המסמכים.

בסדר. אי-אפשר כל ישיבה לחצוב בליסטראות. אנחנו את הדברים האלה מזכירים כבר 5 שנים.

עד החגים תמשיכו להפעיל את הצהרונים?

שני משפטים ואז ה כול יהיה ברור.

אנחנו, על-פי החלטות ממשלה, ממשיכים להפעיל מאשכולות 4 ואילך. מ-4 עד 7 לכלל האוכלוסייה, מ- 4 עד 10 - - -

בלי פיקוח על המחיר.

דקה.

זה מה שיהיה.

נכון להיום, מתחילת הפרויקט – מעולם לא היה פיקוח על המחיר, זה לא דבר חדש.

זה מה שאני אומרת, זה לא יהיה.

מעולם לא היה. היתה הגדרה של תעריף מקסימאלי שאנחנו מממנים שזה בין 400 שקלים במקסימום ל-250 במינימום. כך פעל הפרויקט עד כה. הפרויקט הזה נמצא בסוג של פיקדון במשרד התמ"ת. תוך 4 שנים הוא אמור לעבור למשרד החינוך. כל עוד זה נמצא אצלנו, זה ימשיך להתנהל בכללים שנקבעו על-פי החלטות ממשלה.
זה הכול. היו לנו 230 מיליון שקלים. מתוכם, אנחנו נשתמש השנה ב-110 מיליון שקלים. 100 המיליון הנותרים - - -

זה 120 מיליון. לאן נעלמו לנו 20 מיליון?

לקחו 20 מיליון לכל הפרויקט של האסבסט במעונות היום. היה פרויקט של החלפת גגות.

אני אמרתי, זה העניין. גם אם הכסף צבוע – גם אם זאת מטרה נעלה, זאת לא הקופה הקטנה של כל מה שקשור לתמ"ת או להפעלה של דברים אחרים. זה מדבר על סבסוד להורים? תסבסדו.

אף אחד לא לקח את הכסף. אם יהיו מספיק ילדים שיסובסדו - - -

לא. עשיתם קריטריונים לסבסוד שלא מספיק - - -
סליחה, יש מספיק ילדים במדינה הזאת ויש מספיק הורים שמבקשים סבסוד. אתם קובעים קריטריונים מסוימים, שאנשים שיכולים לעמוד בהם אוטומטית, כמעט כמו פסיכומטרי – אתם יודעים מה? תגידו רק מי שיש לו עיניים כחולות, ואז תגידו: מה אתם רוצים? לא היו מספיק ילדים.

תקשיבי לי טוב. קבעתם קריטריונים שמראש לא יהיו מביאים לניצול מקסימאלי של התעריף שהיה לכם של התקציב שהיה לכם. טעיתם בהכנה. אני לא יודעת אם זה במכוון או בשוגג. טעיתם בלהכין את תכנית העבודה שלכם.

הייתם יכולים לדעת כמה יכולים ליהנות ובונים מערכת כזאת שתביא לניצול מקסימאלי ולא לעודפים שיחזרו אחר-כך לאוצר, לאסבסט א לדברים אחרים, ששם צריך לתמחר מקופה אחרת.

הייתי שמחה להסביר - - -

את תסבירי בשבוע הבא, תודה. רק הודעת לנו שנשארו עודפים, זה חשוב לנו לדעת.

סליחה - - -

ולא בפעם הראשונה.

אני אשמח פעם להסביר בארבעה משפטים. תאמיני לי, זה יהיה הרב ה יותר ברור לכולם. החלטות ממשלה יש להן תאריך שהן נקבעות. הכסף עבר בתאריך מסוים. אנחנו התחלנו לפעול מהרגע שהכסף הזה עבר - - -

לא, אנחנו ניהלנו פה כמה ועדות, גם לגבי זה שהורים לא ידעו מה הקריטריונים שלהם, גם לגבי הרישומים, גם לגבי המערכת הקולית הזאת שעשיתם במיקור חוץ. אנשים היו שולחים, עד שהיו מקבלים, הם אפילו לא ידעו איפה הם עומדים. אני מכירה את זה, אני חברה בוועדה ולא מהיום.

יש פה שני דברים.

תכף אני מקבלת נזיפה, משפט אחד.

אחד, אני רוצה לחזור לעניין של ירושלים. זה לא היה בגלל הסטנדרטים, זה היה בגלל ההחלטה שלא לבדוק האם ההורים עובדים או לא. זאת החלטה שבעיניי היא לא רלוונטית כאשר מחאת הקיץ היתה בדיוק של מעמד הביניים, של ההורים שעובדים, שלא מחזיקים מעמד. זה דבר אחד.

הסיפור של התמ"ת וזה שנשארו עודפים, זה בגלל המיקור חוץ, זה בגלל אותן בעיות. דיברתי בוועדת טרכטנברג ואני ביקשתי להעביר את זה מהתמ"ת למשרד החינוך. הבעיה היא, שאני רואה את החוזה הזה ואני קראתי אותו.

זה עובר.

הוא נראה יותר מידי דומה לתמ"ת. אנחנו הולכים להיכנס לאותם "ברוכים" שנכנסנו, לאותו מיקור חוץ ולאותן בעיות. כשיש לנו בעיה, אין לנו למי לפנות. אנחנו פשוט חוזרים על עצמנו, במקום שזה יהיה של משרד החינוך.

אחריות של מנהל בית ספר - - -

במקום שזה יהיה יוח"א. אנחנו יודעים איך זה קורה גם בחברות העירוניות.

אנחנו סיימנו את הדיון עכשיו.
היום זה היה סוג של פיילוט בניהול של ועדה ברשותי. אני אוהבת דיונים כאלה, תשמרו את האנרגיות הללו גם להמשך, זה יהיה מאוד מעניין. תעשו את זה יותר מסודר. בפעם הבאה אהיה פחות סובלנית. בפעם הבאה נעשה את זה בצורה יותר מסודרת אבל יתכן שאנחנו נעבור כמה פעמים למשרדי הממשלה, לנוגעים בדבר, כאשר מתעוררות שאלות מהשטח. אף אחד לא יודע את הדברים כמו מי שנמצא בשטח, מי שמפעיל וכמובן נציגות הורית.

אם ההורים אומרים שלא לקחו אותם בחשבון, לא שאלו אותם ושהם לא חלק מהתהליך הזה ואנחנו יודעים שהולכת להיות בעיה בדור הביניים, כלומר, בהעברה בין זה לבין זה, אני רוצה שתהיה פה איזו אמירה לגבי התפר הזה. אנחנו לא רוצים שוב פעם להגיע למצב של אי ניצול תקציב. אי ניצול תקציב זאת אומרת שמישהו סבל מזה ומישהו לא קיבל את הזכות שמגיעה לא על-פי חוק, וזה לא יקרה פה.
חבר הכנסת אורי מקלב, המציע, משפט אחרון ואנחנו ניפגש פה בשבוע הבא.

שמעתי כאן מהדוברים ששאלו מדוע האווירה הזאת? קודם כל, זכותנו וחובתנו גם לבקר וגם לשאול שאלות ולפקח. זאת חובתנו ולא רק זכותנו. מי ששמע את הדברים של יושבת הראש וגם שלי מתחילת הישיבה, אמרנו מה אנחנו רוצים ללמוד.
יש מכרז גדול ואנחנו לא רוצים להיות מהצועקים בדיעבד. היינו שמחים לקבל תשובות על השאלות ששאלנו והיינו גם מודים לכם על-כך. גם היום אנחנו חושבים באופן ברור שהתכנית היא חשובה מאוד. אנחנו רוצים לדעת האם היא ישימה? האם היא לא מפלה?

תוך כדי הישיבה עלתה שאלה שלא קיבלנו עליה תשובה: מה יהיה עם כל האשכולות מ-1 עד 3 עד החגים? עד החגים מדובר בלמעלה מחודש עבודה. מה יעשו האימהות בימים האלה? מה יהיה אם התמ"ת לא יפעיל את הצהרונים האלה? אנחנו לא מדברים על החדשים אלא על הקיימים. אנשים שעובדים היום, מה הם יעשו במשך כל התקופות האלה?
אני לא מדבר על כאלה שירצו לעבוד בעקבות כך שיש. אלה תשובות שאנחנו מבקשים לקבל. זאת לא ביקורת. אנחנו מקווים לקבל תשובות ונשמח לקבל תשובות.

תודה.

אשמח אם בדיון הבא נקבל כמה דקות כדי להציג כי יש הרבה שאלות.

תקבלו. אני מקווה שיהיו לכם תשובות גם לחלק מהשאלות שהעלינו היום.

רשמתי.

לדעתי התשובות היום לא מסונכרנות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:20.>