PAGE
8
ועדת הכלכלה
17/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 885>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ז בסיון התשע"ב (17 ביוני 2012), שעה 10:30

<1. תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשע"ב-2012>
<2. צו הדואר (שינוי התוספת לחוק), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

>
יגאל לוי - סמנכ"ל בכיר אגף הדואר, משרד התקשורת

נתי ביאליסטוק כהן - עו"ד לשכה משפטית, משרד התקשורת

מוהנד נאסר - עו"ד לשכה משפטית, משרד התקשורת

דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לירז דמביץ - משרד האוצר

הרצל בר-מג - ממלא מקום מנכ"ל, חברת דואר ישראל

פרלי שר - יועצת משפטית, חברת דואר ישראל

מיטל בשרי - מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

איתי עצמון

לאה ורון

הילה מליחי
<תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשע"ב-2012>
<צו הדואר (שינוי התוספת לחוק), התשע"ב-2012>

בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה הראשונה להיום. על סדר-היום: תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשע"ב-2012; צו הדואר (שינוי התוספת לחוק), התשע"ב-2012. אדוני היועץ המשפטי, בישיבה הקודמת, מה שאישרנו כבר יצא לדרך?

כן.

כלומר, עכשיו אנחנו דנים רק במה שלא היתה לנו עוד הסכמה לאשר בפעם הקודמת, וזה דיון נפרד לגמרי.

נכון. לגמרי.

כלומר, זה לא כרוך דבר בדבר. בפעם האחרונה הדואר ביקש מצד אחד להרחיב את שירות "דואר 24", להיות שירות אוניברסאלי, ואת זה הוועדה אישרה. יחד עם זאת, הדואר ביקש להוציא מרשימת השירותים האוניברסאליים את המברקים, ועל זה הוועדה לא הגיעה לידי כלל שכנוע והסכמה שיש צורך בכך, וביקשה נתונים נוספים. במהלך הימים שעברו מאז הדיונים הוצגו בפני הנתונים הנוספים. אני רוצה שתציגו את ההבחנה בין סוגי המברקים השונים. הבנתי שהדואר מתחייב שמברקי אבלות ומברקי שמחה ימשיכו להיות מסופקים ברמה אוניברסאלית. אני רוצה לשמוע את זה מכם, בבקשה.

קודם כל, נתחיל עם ההבחנה. אנחנו מדברים על שני סוגי מברקים: מברקים רגילים שמכילים הודעה שאותה מנסח השולח על-פי רצונו, או באמצעות הטלפון או באמצעות הפקס. הסוג השני של המברקים הוא מברקים מאוירים, שהם מברקים בצורת כרטיס מוכן מראש, עם נוסח, עם איור כלשהו, שמיועדים או לאבל או לאירועים משמחים. המחיר של שניהם הוא 19.10 שקלים לשמונה המילים הראשונות, ועוד 46 אגורות לכל מילה נוספת.

ההבדל בין מברקים רגילים למברקים מאוירים הוא שהמברקים המאוירים לא נמנים על רשימת השירותים שבתוספת לחוק, אבל המחיר שלהם מפוקח וקבוע בתקנות התשלומים. ולגביהם אנחנו לא ביקשנו שום דבר. אגב, הם מהווים 60% מכלל המברקים. כפי שאמרתי, לגביהם לא ביקשנו דבר, אנחנו מתכוונים להותיר אותם על כנם, כפי שאנחנו מספקים אותם היום. אנחנו נבקש להעלות שם את המחיר ולקבוע מחיר שמכסה את העלות בתוספת רווח סביר, כמו שאנחנו עושים לגבי כל השירותים שלנו שאינם בפיקוח. אבל אנחנו נשאיר את השירות כפי שהוא ניתן היום.

יתר על כן, בשירות הזה, אנחנו מתכוונים – אחרי שנקבל אישור ממשרד התקשורת – להוסיף לו שירות נוסף של העברת מתנה כספית לבעל השמחה. זאת אומרת, שאפשר יהיה לא רק לשלוח כרטיס ברכה מאויר, אלא אפשר יהיה להעביר אליו גם איזושהי מתנה כספית. וזאת משום שהבחנו באיזשהו צורך שקיים אצל הלקוחות בעניין הזה.

באיזו עלות?

השירות של המתנה הכספית, עוד לא קבענו לו מחיר, משום שאנחנו בשלב העיולי של בקשה ממשרד התקשורת בכלל לאשר לנו עקרונית לתת את השירות. אבל יקבע לו בהמשך איזשהו מחיר. מכל מקום, זה שירות שהמחיר שלו לא נתון לפיקוח, כי זה שירות חדש. אנחנו נפעל על-פי הכללים. יש לנו כללים ברישיון שמחייבים אותנו לנהוג בצורה הוגנת, במחיר שהוא לא מפלה, שהוא שוויוני. ועל-פי מערכת התמחיר שלנו, שאושרה על-ידי משרד התקשורת, אנחנו נקבע את המחיר, שהוא עלות בתוספת של רווח סביר.

לגבי המברק המאויר, מה הצפי למחיר שלו?

אנחנו מעריכים שגם במברק המאויר וגם במברק הרגיל המחיר יותר מאשר יוכפל, משום שכרגע המחיר לא מכסה אפילו מחצית מהעלות.

כלומר, היום זה פחות מ-20 שקלים, אתה אומר שזה יהיה בסביבות ה-40 שקלים.

היום זה 19.10 שקלים. כדי שזה רק יכסה את העלות, אני מעריך שאנחנו נגיע ל-40 ש"ח.

אוקיי.

אבל, כמובן, אני חייב להדגיש כאן, אמרתי שהמחירים של המברקים המאוירים הם כרגע בפיקוח, ואנחנו רוצים שהם לא יהיו בפיקוח. מודגש כאן שגם מחירי השירות שלנו, שהם לא בפיקוח, הם מחירים שנתונים בכל זאת לאיזושהי השגחה של משרד התקשורת. אנחנו מודיעים למשרד התקשורת, לפני שאנחנו מפעילים שירות, את המחיר שלו, ומשרד התקשורת יכול – ובעבר גם התערב – לומר לנו: אני לא מוכן שאתם תקבעו את המחיר הזה. זאת אומרת שגם המחיר הזה - - -

כלומר, המחיר החדש של המברק המאויר יעבור לעיון משרד התקשורת?

בוודאי, הוא יועבר לידיעת משרד התקשורת לפני שהוא מופעל, ומשרד התקשורת יוכל - -

זה סוג של filing.

- - לומר את דברו.

למשרד התקשורת יש מה לומר בהליך הזה?

כן, בהחלט. אבל לא בצורה של תעריף מפוקח שאנחנו קובעים אותו, אלא יותר בבחינה של סבירות התעריף. כל עוד זה יהיה בטווח סביר, המשרד לא יתערב.

אני מדגיש שכבר אירע בעבר שמחיר כזה שהוא לא נתון לפיקוח, משרד התקשורת לא אישר אותו.

אבל הוא לא צריך לאשר.

הוא לא צריך לאשר, אבל הוא יכול להתערב. הוא יכול לומר - - -

יש תהליך של filing. המחיר מובא לידיעת המשרד. אם המשרד שותק או לא מגיב, אז המחיר יאושר. אם המשרד ירצה להתערב, אז הוא יכול להתחיל תהליך של התערבות.

והמברקים הרגילים, המשרד מפקח עליהם?

המברקים הרגילים הם כרגע שירות בסיסי, אז הם בפיקוח.

כן.

אני רק רוצה לשוב ולהסב את תשומת הלב למשמעות של הסרת השירותים האלה מהתוספת. המשמעות היא שהפיקוח יוסר, מכיוון שלפי סעיף 37 לחוק הדואר, שירותים המנויים בתוספת נתונים לפיקוח של השר באישור שר האוצר, שמוסמך לקבוע בתקנות את התשלומים. משהוסרו השירותים האלה מהתוספת, הסמכות היא בשיקול דעת. השר, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות את התשלומים בעד שירותים שבעל רישיון כללי נותן, ואינם מנויים בתוספת.

למישהו יש עוד משהו לומר בעניין? כן.

אני רוצה להתייחס לכך, קודם כל, לא מדובר רק במודעות אבל, יש גם מברקים לאנשים שהם חולים. כשזה מצטרף גם המברקים המאוירים, ואם אתה עושה גם את המודעות של האבל, וגם הרגילות, וגם את המודעות לאנשים חולים או כל מיני צרכים חשובים או שמחות, זה מצטבר לסכום לא מבוטל. החשיבות של שירות המברקים לא נובעת רק ממספר המברקים, אלא מהצורך שהשירות הזה ממלא למשתמשים בו. עצם העובדה שאנשים משתמשים למרות העלות הגבוהה של המשלוח, מראה על הצורך. ולכן אנחנו חושבים שאין לשפוך את התינוק עם המים, ויש למצוא את האיזון בין זה שהדואר לא יפסיד ובין זה שהצרכנים לא יפגעו.

הדואר טוען שהשירות ימשיך, רק המחיר שלו יהיה מחיר ריאלי. צריך להבין, זה שירות שנולד בימים שלא היה לכל אחד טלפון בבית. בטח לא היה לאף אחד טלפון ביד, ששולח גם SMS ושולח גם אימיילים, ויודע גם להתקשר לכל אחד, ולהשיג כל אחד בכל נקודה בארץ. הנחיצות של השירות הזה ירדה באופן הדרגתי, בטח בשנים האחרונות, עם הנגישות לקווי תקשורת, על הפלטפורמות השונות – בין אם זה סלולארי נייד, בין אם זה טלפון בבית, בין אם זה דרך המחשב הנישא או הנייח בבית. הצורך הזה הפך להיות שירות שהוא לא יעיל, לדעתי, לכל הצדדים. אבל מי שנהנה להשתמש בו, ישלם וישתמש. דרך אגב, ברגע שהרחבנו את שירות "דואר 24" והפכנו אותו אוניברסאלי, זה מגיע מהיום למחר. אין שום בעיה, זה כבר לא המכתב שמטייל. כן.

בהמשך להתייחסות הייעוץ המשפטי של הוועדה, אני אפנה את הוועדה הנכבדה לסעיף 37(ו) לחוק הדואר, שבעצם יתייחס – ככל שהוועדה תאשר – את שירות המבקרים למצב הנורמטיבי החדש שיחול, ולפיו חלה על חברת דואר ישראל - - -

סבירות על התשלום.

בדיוק. זאת אומרת זו חובה שקבועה בחוק.

בכל מקרה, גם לדואר וגם לנו יהיו פגישות נוספות בעניינים אחרים. אני מניח שהדואר לא יפתיע אותנו לרעה במחיר שהוא יקבע לציבור.

לא עשינו את זה בעבר, ואין לנו כוונה להתחיל היום.

זו לא פגישה אחרונה. יהיו לנו, אני מאמין, כמה וכמה דברים, ולכן אני בטוח שגם ההגינות הטבעית שלכם כלפי הצרכנים וגם זה שאתם יודעים שאנחנו פוקחים עין על כל הדברים האלה – אני לא צופה שתהיה השתוללות. גם מסתבר שלא משתלם להשתולל מול הצרכנים בשנים האחרונות בישראל.

בהחלט.

יש למישהו עוד משהו לומר?

רציתי לשאול לגבי הפריסה הגיאוגרפית של השירות, מה הכוונה שלכם בנושא הזה? הרי משהוספו השירותים האלה לתוספת, הם לא יהיו אוניברסאליים ולא יינתנו בכל הארץ.

יש לנו כוונה לשמור על הפריסה הקיימת, לא להפחית אותה. אבל במקומות שבהם אין בית דואר, או אין שליח, ונצטרך להוציא אדם מיוחד, אז יהיו לזה עלויות מיוחדות, ונצטרך לקבוע עלויות.

כמה עולה היום – אני לא פונה לדואר, אני פונה לחברה פרטית, מי שזה לא יהיה – אם אני אומר: אני רוצה לשלוח מהיום להיות מכתב לירוחם?

לא כדאי לך לעשות את זה. זה עולה המון כסף.

לא רק שזה עולה המון כסף, לחברות הפרטיות כמובן שאין חובת שירות אוניברסאלי, ולהרבה נקודות - -

לא, אני משלם, אני לא רוצה טובות.

- - הם לא מגיעות.

לא מגיעות בכלל.

יש מקומות שזה יכול להסתכם במאות שקלים.

במסירה מהירה. הן לא מגיעות לכל מקום. חברת הדואר – זה גם חלק מהדיון שאנחנו עושים כרגע – בגלל שהיא חברה ממשלתית, בגלל שחובת השירות האוניברסאלי עליה – ואני מאוד מכבד את מה שגברתי אומרת, גם אנחנו רוצים, וגם אדוני רוצה כל שירות בכל מקום, אבל באיזונים שאנחנו מנסים למצוא כרגע זה ובפתיחת ענף הדואר לתחרות, בניסיון להתאים את חברת הדואר, זה איזשהו איזון סביר - - -

אלו שירותים שהדואר נותן בעצמו, או באמצעות חברות אחרות?

השירותים האלה – בעצמו.

"דואר 24", זה הדואר מבצע בעצמו?

בוודאי.

בעצמו, באמצעות הדוורים שלנו.

לכן חלק מהבעיה היא אותה פריסה אוניברסאלית בכל מקום.

עוד מישהו? משהו?

הצבעה

בעד אישור התקנות והצו – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות והצו אושרו.

התקנות אושרו, וגם הצווים.

הצו ותקנה 1(2), ותקנה 2, שהוקראו בדיון - - -

כל מה שצריך אושר כדי לאשר את מה שסיכמנו.

מבחינת הקראה, התקנות והצווים הוקראו בישיבה ב-30 במאי.

לפרוטוקול, יש תיקון טכני. בגלל שבתקנות הקודמות הגשנו תקנות שמתייחסות הן לשירות "דואר 24" והן לשירות המברקים, פיצלנו את – עיצוב טכני בלבד, והוא הועבר לעיון הוועדה לדעתי, נכון?

זה ברמה של שינוי טכני שנובע מהפרדת שתי ההוראות.

אין צורך בהקראה נוספת. בסדר.

תודה רבה.

הישיבה הזו נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:55.>