PAGE
30
ועדת החינוך, התרבות והספורט
19/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 647>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ב (19 ביוני 2012), שעה 9:30

<סקירה על תקציב משרד התרבות והספורט - פרק הספורט>

חברי הוועדה: >
עינת וילף – היו"ר

נסים זאב

טלב אלסאנע

>
שרת התרבות והספורט לימור לבנת



אורלי פרומן - מנכ"לית המשרד, משרד התרבות והספורט

אורי שפר - ראש מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

גיא אטיאס - כלכלן, משרד התרבות והספורט

אור דורון - דוברת המשרד, משרד התרבות והספורט

שירית קייסן - מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

יואב רם - מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

צבי ורשביאק - יו"ר הוועד האולימפי

איציק לארי - מנכ"ל המועצה להסדר ההימורים בספורט

צחי פישביין - יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט

רות דיין מדר - ראש תחום תרבות ובריאות במש"מ, מרכז השלטון המקומי

אריאל יוצר - רכז תרבות ספורט ושיכון באג"ת, משרד האוצר

אתי וייסבלאי - ממ"מ, הכנסת

יהודית גידלי

יפה קרינצה
<סקירה על תקציב משרד התרבות והספורט - פרק הספורט>

בוקר טוב, אנחנו פותחים דיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא תקציב משרד הספורט, בהשתתפות שרת התרבות והספורט ומנכ"לית המשרד. הפגישה היום היא כחלק מהשבוע שבו אנחנו עוסקים בשאלות תשתית במטרה לתת שקיפות לציבור. הדברים גם נמצאים בשידור חי באתר של הוועדה, ואנחנו גם מקליטים ואחרי זה נעלה לשידור כדי לאפשר לכל מי שמתעניין בעשייה של המשרד, בפרויקטים, בתקציב, שיהיו לו את מלוא הפרטים.
נתחיל עם הצגה של הדברים על-ידי שרת התרבות והספורט. לאחר מכן תהיה מצגת של אנשי המשרד, ואחר כך נציג מחקר של הממ"מ והשרה תתייחס למחקר. אני רוצה להודות לך שהצטרפת אלינו היום, לתת לציבור את הידע ואת הכלים להיות מעורב בנושאים, להיות מסוגל להתייחס אליהם על בסיס ידע ונתונים. אשמח לשמוע ממך. בבקשה.

תודה רבה לך, חברת הכנסת וילף, יושבת ראש הוועדה. קודם כול, ברכות לתפקידך החדש כיושבת ראש הוועדה.

תודה.

אני בטוחה שתעשי אותו בצורה הטובה ביותר. יש הרבה עבודה בשלושה תחומים מאוד רחבים. בשעתו כיהנתי כשרת החינוך, התרבות והספורט. המון עבודה.
היום אנחנו בעניין הספורט. נכנסנו כבר לשנה הרביעית שלנו במשרד. נמצאים כאן גם מנכ"לית המשרד, אורלי פרומן, ראש מינהל הספורט ד"ר אורי שפר, יושב ראש המועצה להסדר ההימורים בספורט צחי פישביין ומנכ"ל המועצה איציק לארי. אנחנו פועלים יחד בכל נושא הספורט, ומיד אחדד את הדברים.
כשנכנסתי לתפקידי ראיתי לנגד עיניי צורך לעשות כמה שינויים. קודם כול, להגדיל את תקציב הספורט. תקציב משרד הספורט הוא קטן ביותר. דבר ראשון שקרה הוא שהגדלנו את תקציב המשרד, שהוא לא התקציב העיקרי של הספורט, כי התקציב העיקרי של הספורט הוא תקציב מועצת ההימורים, שגם הוא גדל ועל זה נוכל לשמוע אחר כך. תקציב משרד הספורט גדל פי שלושה בשלוש השנים האלה, אפשר יהיה לראות את זה אחר כך במצגת. נראה את המספרים. שינויי החקיקה שהובלתי כבר מובילים גם להגדלה של תקציבי הטוטו. זה הדבר הראשון. אני חושבת שזה דבר מאוד חשוב.
הדבר השני הוא מהפכה מחשבתית וכמובן, גם בביצוע, בתחום התשתיות. אין מספיק תשתיות ספורט בארץ. כשאני מדברת על כך שאין מספיק תשתיות הכוונה היא שאין מספיק מגרשים, לא מספיק אולמות ספורט. כדי שתהיה כאן פעילות ספורט משמעותית - ואני מדברת על ספורט הישגי, ספורט תחרותי וספורט עממי - צריך שיהיו תשתיות ספורט. לראשונה משרד הספורט מיפה את כל הרשויות המקומיות במדינת ישראל, והיום אנחנו יודעים איזה מתקני ספורט קיימים בכלל בכל רשות מקומית בכל התחומים, לא רק מגרשים ואולמות. מדובר בבריכות, מגרשים, מגרשי טניס - כל מתקן ספורט שאפשר להעלות על הדעת - וגם באיזה מצב פיזי הם נמצאים. היום בהקשה על המחשב אפשר לקבל מיפוי מה קורה בכל רשות מקומית.
בהמשך לזה, בשיתוף פעולה עם מועצת ההימורים, החברה שנשכרה לצורך העניין הזה הכינה תוכנית. קראנו לה "תוכנית 2020", מ-2010 ועד 2020 לעשר שנים. מועצת ההימורים הכינה תוכנית עתידית לעשר שנים למה זקוקה כל רשות מקומית. זה מתבסס על מודל שהוכן שם. כל ראשי הרשויות קיבלו הודעה מה מגיע להם. הרוב מבוסס על ספורט עממי, כדי שלבני הנוער יהיה איפה לשחק, יהיה להם איפה לגדול כספורטאים ולא ישוטטו אחר הצהרים. לא הכול מבוסס על ספורט עממי, יש כאן הרבה דברים אחרים, אבל צריך לשים לב שבאולם ספורט אפשר לא רק לשחק כדורסל אלא אפשר גם פעילות אחרת, של ג'ודו, טקוואנדו או כל מיני פעילויות ספורט אחרות. זה משרת המון צרכים של ספורט.

יש העדפה או מחשבה לשים את המתקנים בקרבת בתי-ספר או בתוך בתי-ספר? כלומר, שישרתו גם וגם.

ודאי. הכול נעשה בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית.

הכול לפי תוכנית האב של היישוב. זה כולל גם בתי-ספר.

השאלה היא אם יש הכוונה או העדפה מסוימת שזה יהיה - - -

היום בפרוגרמה של בניית בתי-ספר חייבים לבנות עם הבניין גם מגרש משולב להקצות שטח מסומן לאולם ספורט. עכשיו השיח שלנו אל מול הרשות, שבוחרת. העדיפות, גם של הרשויות, היא שאולם הספורט ייבנה קודם כול ליד בית-ספר כי אז הוא משרת את ילדי בית-הספר ובשעות אחר הצהרים והערב גם את הקבוצות המקומיות.

השינוי הוא שהאולם יהיה תקני, כי קודם היו אולמות - - -

בדיוק. סתם, בנו אולמות קטנים שלא היו תקניים, ואז אי-אפשר היה לקיים תחרויות, למשל, כי זה לא נחשב לצורך - - -

זה כולל היום את מפעל הפיס, שבעבר הוא זה שבנה את המתקנים הלא תקניים, והיום הוא בונה מתקנים תקניים ואפילו עובד לפי אמות המידה של המועצה להסדר ההימורים במשרד הספורט.

אוקיי, זה חשוב לדעת. תודה.

לתוכנית הזו הוקצו 5.5 מיליארד שקלים לעשר שנים, שמועצת ההימורים נותנת. התוכנית עובדת בצורה יוצאת מן הכלל. היא כבר עובדת, הרשויות בונות. דרך אגב, זו פעם ראשונה שהן יודעות מה מגיע להן ומה לא מגיע להן, למתי ויש להן יכולת לתכנן. קודם כל רשות היתה באה, מתחננת על נפשה. המקורבת יותר היתה מקבל יותר, המקורבת פחות היתה מקבלת פחות. כאן יש תוכנית ברורה, שקופה, מובנית, על בסיס מודל שנבנה.

הציבור יכול לראות התוכנית?

ודאי. לדעתי, הכול באתר של מועצת ההימורים.

על בסיס מיפוי.

מצוין, טוב שהציבור יידע. זה באתר של מועצת ההימורים? טוב לדעת.

כן, וזה על בסיס המיפוי. לא היה דבר כזה.

בנוסף, בשלוש השנים האלה הקצינו, תוך איגום משאבים עם משרדים אחרים, סכומים שהם חסרי תקדים מבחינת המשרד לשיפוץ מתקנים. למשל, פונות אלינו רשויות – יש להם מגרש אבל אין בו תאורה, הם רוצים להתקין תאורה; יש להם אולם שעומד להתמוטט וצריך לסדר את הגג; צריך מיזוג לאולמות. מכיוון שבמשרדנו התקציב הוא מאוד קטן – כשהגעתי תקציב משרד הספורט היה 40 מיליון שקלים בשנה, שזה באמת כלום. ב-2012, לאחר שנשלים את הקמת המועצה הלאומית לספורט, הוא יהיה 120 מיליון שקלים, זה פי שלושה ממה שהוא היה. כבר כשנכנסתי הוספתי 20 מיליון שקל. ב-2009 כשהגעתי למשרד הצלחתי להשיג 40 מיליון, ב-2009 אחרי שנכנסתי הצלחתי לקבל בתקציב כבר עוד 20 מיליון.

שיפוץ המתקנים שדיברתי עליו קודם – איגמתי משאבים. הלכתי למשרד הנגב והגליל ואמרתי שישתתפו באיגום המשאבים לרשויות שהן בנגב ובגליל. אז הם נתנו רק לרשויות שהן בנגב ובגליל; במשרד למיעוטים - רק לרשויות ערביות. ככה הצלחתי להגיע מ-5 מיליון שקל ל-30 מיליון שקל, שנה אחר כך 22 מיליון שקל. מכל מיני מקומות הצלחנו להביא ליותר והיום הרשויות נהנות מאוד. כל אחת מהן שפונה, מבקשת ונמצאת מתאימה מבחינת הקריטריונים, מקבלת מסכומים של מאות אלפי שקלים לפעמים לשיפוצים. זה מאוד עוזר ומסייע.

ספורט עממי – זה מהלך שעד היום לא נעשה בצורה הזאת בישראל. פיתחנו אותו. אני לא רוצה להמשיך, כי המשרד יציג את מה שהמשרד עשה בתחום הספורט העממי. עד היום התמקדו בספורט ההישגי, בספורט האולימפי, ואני חושבת שתפקידנו כמשרד, תפקידי כשרת ספורט, לעודד ספורט עממי. דרך אגב, היום הוא הרבה יותר פופולרי בארץ, אפשר לראות הרבה יותר אנשים רוכבים על אופניים, הרבה יותר אנשים צועדים. אנחנו צריכים לעודד את העניין הזה, זה כולל גם את השותפות שלנו, האחריות שלנו, עם משרד החינוך ושל התאחדות ספורט בתי-ספר, שזה כולל ילדים ונוער. אנחנו עוסקים גם בעניין הזה. תיכף נציג את העניין הזה, אני לא רוצה להרחיב כאן.

ספורט עממי את מגדירה בהתאם לענפים או בהתאם למשתתפים או בהתאם לעובדה שזה לא תחרותי?

כל קריטריון שתיקחי הוא קריטריון נכון. היום אנחנו הולכים בנושא של ספורט עממי לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי. היום עושים סקר, ראשון מסוגו בישראל.

בקצרה, מה ההגדרה של ספורט עממי?

ספורט עממי זה חמש פעמים בשבוע חצי שעה פעילות מתונה או שלוש-ארבע פעמים בשבוע שלושת רבעי שעה פעילות יותר עצימה.

כלומר, לא קשור הענף, לא קשור התחום.

תיכף נציג את זה, עשינו שורה ארוכה מאוד של פעילויות, שאנחנו מגבירים, מגדילים ומרחיבים בכל שנה.

זה לא שלא חשוב הענף, חשוב שהמתעמל יעסוק בענף שהוא אוהב וטוב לו. זה לא מקצועי, הוא עושה את זה להובי, אז חשוב שהוא יאהב את זה כי זה מה שיוציא אותו ארבע-חמש פעמים בשבוע ויגרום לו להקדיש מזמנו.

בהיבט הזה, יש פרט מעניין לידיעה כללית. אנחנו יודעים היום שכמעט כל האוכלוסייה התחילה פעם פעילות גופנית ספורטיבית והפסיקה. השאלה היא איך מקטינים את המספר של אלה שהפסיקו ולגרום לאנשים להמשיך לטווח ארוך. התשובה היא שבהרבה מאוד מקרים האנשים לא מתאימים את הפעילות למבנה האישיות שלהם. בעניין הזה אנחנו עושים הרבה ואנחנו גם מכוונים אנשים לעסוק בפעילות שמתאימה להם, בין אם זה ספורט ייצוגי, אישי, פעילות נופש או פעילות ספורט אחרת.

יש נושא נוסף - ספורט נשים. מבחינתי הוא לא נושא נוסף, הוא נושא מרכזי. עוד כשהייתי שרת ספורט בקדנציה הקודמת שלי, בין 2003 ל-2006, הקמתי את המועצה לקידום ספורט נשים. זו מועצה שהוקמה על-פי החלטת ממשלה, לא מכוח חוק, כיוזמה שלי. אחר כך, כשעזבתי את המשרד והלכתי לאופוזיציה, המועצה לא טיפלו בה כמו שצריך. חידשתי את פעילותה כשחזרתי למשרד. היא מקבלת מהטוטו 80 מיליון שקלים לעשר שנים. זו החלטה שעוד אז דרשתי ממועצת ההימורים לקבל. יש שינויים מאוד חיוביים, אני מניחה שתרצי אולי להקדיש דיון מיוחד לספורט נשים.

וגם מה נעשה בשיתוף בתי-ספר, כי אתם יודעים ודאי שהרבה מתחיל בספורט בנות, הרבה לפני שמגיעים לספורט נשים.

בעניין הזה אני כבר יכולה להגיד לך שאחד הפרויקטים המרכזיים והחשובים ביותר של ספורט נשים זה תמיכה בקבוצות של נערות מגיל 12 ומעלה בשמונה ענפי ספורט – כדורסל, כדורעף, כדורגל, שחייה, שיט, טקוואנדו, התעמלות וסיוף. הקבוצות האלה מקבלות תמיכה באופן מידי ברגע שמקימים קבוצה, בכל רשות מקומית. אנחנו מודיעים לכולם ויש היום הרבה רשויות מקומיות שהקימו קבוצה בענף אחד, בשני ענפים. מיד מקבלים תמיכה, וזו לא רק תמיכה כספית אבל גם הדרכה, אימון וכל מה שצריך. מעטפת מלאה. יש גידול מאוד משמעותי במספר הספורטאיות הפעילות באיגודי הספורט השונים ועוד כ-2,000 ספורטאיות שהתווספו בענפים אישיים, 200 קבוצות נשים בענפים קבוצתיים. יש תנופה מאוד מבורכת, פלוס פעילות קצת יותר גדולה שאנחנו עושים, פעילות עממית, כמו "אתנה הולכות רחוק" בנמל תל-אביב. אבל לא רק בנמל תל-אביב, עשינו את זה גם בבאר שבע, גם בירושלים.

מתכננים גם בחיפה, בטבריה.

זו צעדה, פעילות מאוד גדולה של נשים שגם צועדות, גם התעמלות, משהו שמשלב העצמה נשים יחד עם ספורט. יש כאן שורה ארוכה של פעילויות שנעשות. יש תכנון גם להמשך. נעשית חשובה לנשים ולנערות, כשהעניין של הילדות הוא מאוד חשוב בעינינו. אני מניחה שתרצי להקדיש לעניין הזה דיון מיוחד.

בהחלט. כשנקדיש דיון מיוחד גם נרצה לראות שהרשויות יודעות, עושות, מיישמות. הרבה פעמים נותנים את הכסף, נותנים את התוכניות, אז רק לוודא שזה גם באמת קורה בשטח.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד לפני המצגת - זה לא לדיון הזה, זה לא לדיון התקציבי, אבל זה כן לדיון הערכי ולכן רק אומר במשפט. עבדנו מאוד קשה בוועדה הזאת, כאשר עשינו שני דברי חשובים. אחד, זה תיקון לחוק הספורט – טוהר המידות, כאשר הבאנו תיקון לחוק הספורט בכמה נושאים וגם גיבשנו קוד אתי גנרי שמחייב את כל איגודי הספורט. אבל זה כבר סיפור בפני עצמו, לא קשור לתקציב. אני מניחה שתרצי לשמוע על זה.

כן, גם בזה נדון וגם בשאלת האכיפה והכללים.

יש המון נושאים, אבל נעבור למצגת ואיפה שחברת הכנסת וילף תבקש לשמוע אז נפרט.

אוקיי. ברשותכם, במצגת הזאת אפריע יותר בשאלות ובבקשות להבהרה.

בסדר, אנחנו פה.

ניתן תמונה כוללת של תקציב הספורט בתוך משרד התרבות והספורט. למשרד התרבות והספורט יש את מינהל הספורט, מינהל התרבות, רשות העתיקות ומטה שהוא משותף לנו ולמשרד המדע והטכנולוגיה. זה היה פעם משרד אחד, בבחירות האחרונות המשרדים פוצלו ואנשי המטה – קרי סמנכ"ל משאבי אנוש, חשבת, תקציבים, ייעוץ משפטי - נשארו משותפים לשני המשרדים.

ומועצת ההימורים?

היא תחת משרד התרבות והספורט. כפופה ישירות לשרה.

סליחה, אני רוצה להבהיר. את מועצת ההימורים ממנים שני השרים - אנוכי ושר האוצר. אנחנו חתומים על כל המינויים במועצת ההימורים. על-פי חוק מכהנים בה גם בעלי תפקידים מסוימים, כמו למשל, כך וכך עובדים ממשרד התרבות והספורט, עובדי משרד האוצר ואנשי הוועד האולימפי. בנוסף, יש שם גם נציגות לאנשי ציבור, שאותם ממנים שרת הספורט ושר האוצר. אבל בעבודתה היא לא כפופה, משום זה לא גוף שכפוף לאף אחד. הוא גוף עצמאי לחלוטין, איננו כפוף לאיש. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה. אני רוצה פשוט לשים את הדברים באופן ברור ומדויק.

אבל בכנסת אתם מופיעים פה בוועדה בדרך כלל.

הם הגוף המממן הגדול של הספורט בישראל ולכן הם שותפים בכל דיון.

זה לא יוגדר כך בחוק אבל דה פקטו, בפועל, מועצת ההימורים היא הזרוע הביצועית של משרד הספורט. אין להם שום כפיפות, יכולה מועצת ההימורים גם להגיד: אל תבלבלו לנו את המוח, אנחנו עושים מה שאנחנו עושים. המועצה היא למעשה הדירקטוריון שלהם, והיא עצמאית לחלוטין. שר הספורט, או שרת הספורט במקרה הזה, יכולים להגיד מה שהם רוצים והמועצה תחליט מה שהיא רוצה. אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד טוב, שמוליד דברים מצוינים. אלמלא שיתוף הפעולה הזה תוכנית 2020, למשל, לא היתה יוצאת לפועל. הם יכולים היו להגיד: אנחנו לא מעוניינים לשתף פעולה, ואז לא היתה יוצאת לפועל התוכנית הזאת. לכן שיתוף הפעולה הוא כל כך חשוב, יש לו משמעות כל כך גדולה. אני מכירה מקרים שבהם יש מועצה עוינת לשר כזה או אחר. למשל, השר מינה יושב-ראש מסוים, הגיע שר אחר אחר-כך, השר לא מרוצה מהמינוי ואז נוצרים קצרים וזה מאוד מקשה על העבודה. המשילות, שאנחנו מדברים עליה כל כך נפגעת ונפגמת והציבור סובל. במקרה הזה היציבות השלטונית מעניקה יכולת לעבוד למען הציבור בצורה מיטבית. זו דוגמה קלאסית לכמה היציבות השלטונית חשובה. זה לא העניין שלנו כאן אבל מכיוון ששאלת את השאלה אני מחדדת.

שאלה לגבי מועצת ההימורים, של מישהי שפחות מכירה: טוטו בתוך זה?

אנחנו תאגיד סטטוטורי שפועל על-פי חוק. ההכנסות שלנו הם משני מקורות עיקריים: הטוטו הישן והטוב, שהיום מהווה 10% מההכנסות, וה"ווינר" שזה 90% מההכנסות.

טוטו זה שם חיבה למועצת ההימורים.

הסברתי בגדול את מבנה המשרד, שהוא בהחלט מבנה ייחודי עם המטה המשותף. כמו שאמרה השרה, התקציבים לספורט במדינת ישראל מגיעים משני מקורות: מעט ממשרד התרבות והספורט וחלק הארי ממועצת ההימורים. תיכף נראה את שניהם, אבל מה שאנחנו רואים כרגע זה את תקציב הספורט במשרד התרבות והספורט.
כמו שאמרה השרה, כשהיא הגיעה למשרד ב-2009 תקציב הספורט במשרד היה כ-46 מיליון. בהסכם של אותה שנה נוספו 20 מיליון נוספים. אנחנו יכולים לראות את הגידול: אפריל 2099 – 46 מיליון; עד 2012 – 128 מיליון. יש לנו הסכם עם אגף התקציבים באוצר בין 2011 ל-2013, שהוא הסכם להגדלת תקציב משרד הספורט אל מול תוכניות שלנו, ובמקביל הקמת המועצה הלאומית לספורט, שגם זה היה תהליך מאוד ארוך שהוועדה הזאת היתה שותפה לו. אנחנו ערב הקמת המועצה הלאומית לספורט, לכן יש שלוש כוכביות ליד תקציב 2012 – עם הקמת המועצה צריכים להגיע 20 המיליון הנוספים שכלולים ב-128 המיליון אבל טרם הופשרו על-ידי משרד האוצר. זה יקרה בד בבד עם הקמת המועצה.

באיזה שלב נמצאת הקמת המועצה?

לפני כחודש סיימנו את הליך החקיקה.

מבחינה ארגונית זה מתאפשר השנה?

כן, כן. סיימנו את הליך החקיקה לפני כחודש. כעת זה הולך לרשומות ואז מיד אני מתחילה את הליך מינוי המועצה. על-פי חוק יש 90 יום.

זאת אומרת, זה בשלבי ביצוע.

כן, זה תלוי גם בוועדת ברנר, בזמן שייקח להם לאשר. אז זה ייקח שלושה-ארבעה חודשים. החוק אושר, הוא ברשומות - - -

אפשר מילה על המטרה של המועצה הלאומית לספורט?

למועצה יש שלושה תפקידים מוגדרים בחוק. אחד, לקבוע את מדיניות הספורט בישראל. שניים, לאשר את תוכנית המתקנים הלאומית ולתעדף אותה. שלוש, לקבוע את חלוקת הכסף לארגוני הספורט בישראל - איגודים, התאחדויות, אגודות - באמצעות ועדה ציבורית שהשרה מקימה.

מי אחראי היום על המשימות האלה?

בכל מה שקשור לאסטרטגיה, אני לא בטוח שהיתה לנו אסטרטגיה לספורט במדינת ישראל. אנחנו מובילים את התהליך הזה בהובלה של השרה לבנת, אבל זה ייכנס לתוך המועצה. כל גופי הספורט יהיו שותפים לכך.
נושא תוכנית המתקנים – זו פעולה שמתבצעת. לא היית בפתיחה, אבל השרה הסבירה מהי תוכנית 2020 למתקני הספורט בעשור הקרוב בהשקעה של 5.5 מיליארד שקל, שנבנתה קודם כול על בסיס מיפוי של כל המתקנים בישראל. בי"ת, המועצה להסדר ההימורים, ביחד עם המשרד שלנו, הכינה תוכנית להשקעה, ששם לוקחים בחשבון גם ההשקעה של מפעל הפיס, המועצה להסדר ההימורים, משרדי הממשלה כולם וגם הרשויות בצד של המצ'ינג.
לשאלתך בנושא התמיכה באגודות הספורט, על-פי החוק כל ארבע שנים מתמנה ועדת ציבורית והיא קובעת את אמות המידה לחלוקת הכספים של הטוטו –"ווינר" לארגוני הספורט.

הרשות הזו תפעל בחסות המשרד מבחינת הסמכויות, חלוקת התפקידים?

זה גוף סטטוטורי, זו מועצה על- פי חוק.

אבל האחריות המיניסטריאלית היא של המשרד.

של שר הספורט, בהחלט.

השקף הבא מתאר את שלושת המוצרים העיקריים שמשרד הספורט עוסק בהם. 1. הספורט ההישגי תחרותי. 2. תרבות הספורט - לספורט העממי אנחנו קוראים "תרבות הספורט", זה מה שאנחנו רוצים להנחיל. 3. אותה תקנת מתקנים שנמצאת אצלנו לשדרוג ושיפוץ מתקנים. לא הכסף הגדול, אלא מתקנים.

זה התיקונים שדובר עליהם - כמה מאות אלפי שקלים לגג, למיזוג.

בדיוק. זה כולל בדרך כלל גם איגום ממשרדים נוספים.
הספורט התחרותי-הישגי כולל בתוכו את ההקצבות לאיגודי הספורט, להתאחדויות הספורט, להכנות האולימפיות, להתאחדות ספורט בתי-הספר, הרשות לנהיגה ספורטיבית, מרכזי אימון ותחרות, פרסים לספורטאים מצטיינים – כל מה שקשור לספורט התחרותי וההישגי.
הנושא של תרבות הספורט מדבר על מה שאנחנו קוראים "סל הספורט". זו אותה הקצבה שאנחנו מעבירים לרשויות המקומיות. יש לנו קשר ישיר עם כל הרשויות המקומיות, באמצעות מחלקות הספורט, להעשיר ולהעצים את הפעילות שקורית בתוך הרשות המקומית: תחרויות, צעדות, הפעלות, מועדוני ספורט וכל מה שאנחנו רוצים שיתפתח מתשתיות אנושיות מאוד רחבות ויצמח לספורט תחרותי. התמיכה שלנו היא בעיקר באמצעות סל הספורט. בתוך תרבות הספורט יש לנו גם הרשות לצלילה, כמובן יוזמות מיוחדות בתחום הספורט ואוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, שגם בהם אנחנו תומכים.

אני רוצה להוסיף עוד נדבך אחד לסקירה של אורלי. למעשה אפשר לחלק את הנושא של תרבות הספורט לשני מאפיינים עיקריים. אחד, זאת הפעילות השוטפת, כמו שאורלי ציינה, באמצעות מנהל מחלקת הספורט. אגב, רשות לא יכולה לקבל מאתנו תקציב אם אין לה מנהל מחלקה לספורט. בנוסף לכך, רשות לא יכולה לקבל תקציב אם אין לה תוכנית-אב סדורה, הן לתכנון הפעילויות והן להקצאת קרקעות עתידיות לבניית מתקני ספורט ברשות. במילים אחרות, צריך לתכנן את העתיד אם רוצים לקבל בהווה כסף. זה לגבי הפעילות השוטפת.
בנוסף לכך המשרד, ברמה הארצית, מעודד את הרשויות להיכנס לפעילויות לפיתוח מודעות הציבור לחשיבות של העיסוק הקבוע בפעילות הגופנית כחלק מסגנון החיים ומאורח החיים. בנושא הזה יש לנו פעילויות כמו שבוע ספורט ישראל.

בשקף של תרבות הספורט יש לנו דוגמאות.

אם היה רעיון לפרויקט גדול עם משרד החינוך שפעילות ספורט תהיה בבתי-הספר אחר הצהריים באופן מסיבי, קצת כמו שאנחנו רואים בבתי-ספר בחו"ל, שתלמידים עצמם הם אלה שמובילים קבוצות ספורט, פעילויות ספורט, כלומר שזה חלק מהחיים בבית-הספר באופן משמעותי, איפה - - -

אסביר איפה הממשקים. קודם כול, התאחדות ספורט בתי-הספר, שנמצאת אצלנו, זאת החוליה המקשרת בינינו לבין משרד החינוך, כי הפעילות שלה היא לטובת תלמידים בבתי-ספר. פן אחד זה ארגון כל תחרויות הספורט של בתי-הספר במספר ענפי ספורט, גם שם יש ליגות. החלק האחר זה אותן תשתיות ספורט. למשל, פרויקט "זוזו", שזה פרויקט שאנחנו מובילים עם התאחדות ספורט בתי-הספר עם משרד החינוך. זו הוספה של עוד שעת ספורט כחלק ממסגרת יום הלימודים, אבל זו שעה אחרת, שיש לה תכנים אחרים.

בבתי-הספר היסודיים.

בבתי-הספר היסודיים. יש לה הרבה פעמים גם מאמנים שמגיעים, לא בהכרח המורה לחינוך גופני, אם כי זה צריך להיות בתיאום. לרוב זה משולב בתוך מערכת יום הלימודים, בחלק מבתי-הספר זה תום יום הלימודים. זה עדיין לא בכל בתי-הספר היסודיים, השנה זה עובד בכ-400 בתי-ספר והמגמה היא להגדיל את הפעילות הזאת.
בנוסף, בחטיבות הביניים יש לנו מועדוני ספורט, שזה בדיוק מה שתיארת כרגע. בהמשך ליום הלימודים פועלים מועדוני ספורט בענפי ספורט שונים. אם יש רשות ששם מתפתח ענף הכדורעף, אז נמליץ לפתוח את המועדונים בתחום הכדורעף כדי ליצור את אותן תשתיות, אבל זה יכול להיפתח בכדורסל, כדוריד, אתלטיקה או כל תחום אחר. זה הקשר שלנו עם ספורט בתי-הספר.

לגבי פרישת הפעילות שמוצגת כאן, באיזו מידה היא מכסה? כלומר, מה הפרמטרים לקיום הפעילות ברשות זו או אחרת? האם יש כפילות? כי אני רואה, למשל, שיש 75 רשויות שיש בהן אולימפיאדת ילדים. שאלה נוספת לגבי העניין של מנהל מחלקת ספורט, שזה התנאי לתקצוב. מי מממן את אותו התקן?

הרשות המקומית.

אז רשויות חלשות שאין להן תקציב למנהל כזה לא מקבלות את התקציב של משרד התרבות והספורט, ואז יוצא שהן נענשות בגלל שהן חלשות.

התקן הוא תקן של הרשות, ממומן על-ידי הרשות. ברשויות קטנטנות לא חייב להיות תקן מלא, יכול להיות גם חצי תקן, אבל הוא חייב להיות על-פי הפרופיל שאנחנו מנחים כי חייב להיות איש שמבין בספורט כדי לנהל את הספורט ברשות. אני חושבת שכל הרשויות מצאו את הפתרון, גם הקטנטנות. זה בדרך כלל מישהו שעושה עוד משהו.

אז בכל רשות יש מנהל מחלקת ספורט?

אנחנו עובדים היום עם היקף של כ-220–230 רשויות מתוך 250 רשויות.

אז זה לא גרם לבעיה כלשהי.

כיום כבר לא.

לקח זמן, לקח שנתיים-שלוש אבל היום כולם עומדים בזה. התעקשנו וזה קורה.

נתנו פה דוגמאות למספר פעילויות גדולות כשהפעילויות שלנו מופנות תמיד לכל הרשויות. עכשיו השאלה היא אם רשות נענית. אנחנו מדרבנים, דוחפים, רוצים לראות את כולם בתוך הפעילות אבל צריך גם לרצות מן הצד השני.

דרך אגב, מתוך שישה מפקחים שלנו שלושה הם בני מיעוטים. לשאלתך, המפקחים בספורט הם אלה שאחראים על כל הפעילות מול הרשויות המקומיות. הם אלה שנמצאים בקשר עם הרשויות, הם אלה שנענים לפניות וגם דוחפים את הפעילויות שלנו מול הרשויות. שלושה מהם הם בני מיעוטים, אחד מהם הוא בדואי.

הם ממש מייצגים את בני המיעוטים: אחד דרוזי, אחד בדואי ואחד ערבי.

פונים לכל הרשויות. מי שלא נענה לא נענה.

השאלה היא שמא המצב הקשה של הרשויות החלשות ימנע מהן להריץ פעילויות ואז מענישים את התושבים בגלל שהרשות היא חלשה.

אתן לדוגמה את שבוע ספורט ישראל, שזה אירוע מאוד גדול שלנו, הפך כבר למסורת. הוא נפתח באירוע ענק בנמל תל-אביב, "אתנה הולכות רחוק". בין 8,000 ל-10,000 נערות ונשים צועדות, מתעמלות. הפנינג גדול של בוקר שלם ביום שישי, שפותח את שבוע ספורט ישראל. הוא עובר לכל הרשויות שמשתתפות, 172 אירועים היו השנה. כל אחת בוחרת מה היא עושה מיוחד בתחום הספורט במהלך אותו שבוע עם אירועי שיא. בבאר-שבע היה אירוע ענק באמצע השבוע במתחם מגה, שכלל אלפי תלמידים בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהרים מבוגרים. סיימנו את שבוע ספורט ישראל השנה בראשון לציון. סגרנו את הרחוב הראשי, שהפך למגרש ספורט למספר שעות. כל רחוב רוטשילד הפך למגרש ספורט עם עשרות פעילויות, כ-30,000 איש עברו שם באותו בוקר. השרה ואנחנו ביקרנו שם והיתה חגיגה גדולה בעיר. בשנה שעברה סיימנו את זה על חופי תל-אביב וחופי נתניה עם פעילויות ספורט שמתאימות לחוף. היה כדורעף חופים, טיפוס על קירות ומתקנים שעמדו שם. זה שבוע ספורט ישראל, אנחנו מעריכים שהיו כ-270,000 משתתפים ברחבי הארץ.
באותו שבוע מתקיימת גם אולימפיאדת הילדים זו שנה חמישית. זה מתקיים בל"ג בעומר, ביום חופשה מבתי-ספר. השנה הגיעו מ-75 רשויות ב-26 ענפי ספורט לווינגייט ולנתניה – נתניה היתה העיר המאחרת. בכל שנה עיר אחרת מארחת. כ-5,000 ילדים וילדות השתתפו באולימפיאדה הזאת, זה אירוע מדהים. בשנה שעברה אירחה חדרה, שיוצאת עכשיו כנציגה לאולימפיאדת הילדים הבין-לאומית.

איפה האולימפיאדה הבין-לאומית?

השנה היא תהיה בקוריאה. עיריית ירושלים מגישה מועמדות לארח ב-2015 את משחקי הילדים פה בארץ.

אם אפשר להתגייס לעזור לירושלים אז תגידו. יש כאן שאלה שנשלחה אלינו מהפייסבוק, אנחנו נותנים לאנשים לשאול תוך כדי. השאלה היא: מה קורה מבחינת קבוצות ספורט באוניברסיטאות?

יש ליגות פעילות של אסא, שמארגן את כל המכללות וכל האוניברסיטאות.

זה גם בתקצוב אצלכם?

יש גם תחרויות בענפי ספורט שונים, יש ליגת מכללות בכדורסל ויש גם את משחקי אסא הבין-לאומים, שבדרך כלל נערכים באילת. מגיעות לשם גם קבוצות מהאקדמיה בחו"ל להשתתף. אסא, כארגון ספורט, גם שולח את ספורטאי ישראל להשתתף באוניברסיאדה, שהם המשחקים האוניברסיטאיים הבין-לאומיים.

ניתן עוד כמה דוגמאות. אנחנו מעודדים את הרשויות לפתוח מועדוני אופניים. היום הרבה מאוד אזרחים רוכבים. פתיחת מועדון אופניים עם הדרכה, עם תמיכה שלנו בשנתיים הראשונות, עם דגש על יישובי הפריפריה כדי לעודד שם את הפעילות הזו.
יום ספורט עממי – זה יום הספורט העממי הבין-לאומי, כשאנחנו מזניקים דרך הרדיו את תושבי מדינת ישראל בהתארגנות של הרשויות ויוצאים לצעידה. פה צועדים ומסיימים את זה תמיד באיזשהו פארק עם הפנינג ספורט גדול. בדרך כלל ראשי הערים ומנהלי מחלקות הספורט מובילים את הצעידה הזאת. בשנה שעברה פתחנו את אליפות ישראל לכדורגל חובבים על שם אבי כהן ז"ל. יש 124 קבוצות שמשתתפות עם 1,200 שחקנים. חשוב לציין שכל המשחקים האלה מתנהלים ללא שופטים, והכול עובר בשלום. גם ביולי השנה אנחנו יוצאים למחזור נוסף.

אמרת מילה על סל הספורט?

עוד לא. בשנה שעברה יצאנו לראשונה עם פרס השרה לרשויות המקומיות בתחום הספורט ובתחום התרבות. אנחנו רוצים לעודד רשויות להשקיע בתחום הספורט.

בשעתו, כשרת החינוך, ייסדתי את פרס השרה לרשויות בתחום החינוך. כשהגעתי לפה ראיתי שאין - - -

והקריטריונים לצורך העניין הם - - -?

יש קריטריונים – מידת ההשקעה התקציבית, פעילויות מיוחדות, יוזמות, פיתוח ספורט הישגי, פיתוח ספורט עממי. כל הדגשים שלנו באים לידי ביטוי ונבחנים. בשנה שעברה 12 רשויות זכו. יש ארבע קטגוריות: ערים גדולות, ערים קטנות, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות ושלושה פרסים בכל אחת מהקטגוריות. זו דוגמה של פרויקטים מיוחדים שלנו בתחום תרבות הספורט.

ברשותך, אורלי. יש פרויקט שהמשרד מוביל כדורגל למען השלום – football for peace. יהיה לי העונג להיות באוניברסיטת ברייטון באנגליה בסוף חודש יולי, שבו האוניברסיטה מעניקה תואר ד"ר לשם כבוד למפקח שלנו, גאזי נוג'ידאת על כל הפעילות שלו בנושא הזה, העצמת הפעילות - - -

זה בשיתוף עם הפלסטינים?

כן, משולב גם עם הפלסטינים וגם עם רשויות ערביות ויהודיות. ירדן שותפה לפרויקט הזה, וזה בנגב, במרכז, בירושלים, בתל-אביב ובגליל. לומדים את הפרויקט הזה ברחבי העולם.

אני רוצה להפנות מבט אל אחד הנושאים המשמעותיים והחשובים, ודאי בתקופה זו שאנחנו ערב המשחקים האולימפיים בלונדון הקיץ, וזה התקציב שאנחנו מפנים להכנות האולימפיות. חשוב לשים לב לגידול המאוד משמעותי מ-2010 ל-2012. כל מה ש-2012 אני אומרת שהוא לא סופי, אבל כרגע התחלנו עם 30 מיליון שקלים שזה: אולימפי, פרה אולימפי, שזה ספורט הנכים, והלא אולימפי. 13.7 מיליון היה ב-2010, היום אנחנו עומדים על למעלה מ-25 מיליון שקלים שמושקעים בהכנות האלה. הישג נוסף - 15 מיליון מתוכם מוגנים, הם בסיס התקציב והם מוחרגים מכל קיצוץ. זה לא היה. זאת אומרת, זה גם בתוך הבסיס וגם מוחרגים מקיצוצים.

וזה יהיה בכל שנה, גם בשנה שהיא לא אולימפית.

כן.

ההכנות הן במהלך כל ארבע השנים, עד המשחקים הבאים.

אני כבר הייתי שרת ספורט - התקציב להכנות האולימפיות לא היה בבסיס התקציב. מדי שנה הגיע האוצר למשרד ראש הממשלה, משרד ראש הממשלה הגיע למשרד הספורט. הוא הגיע תמיד בסוף השנה, הוא הגיע אחרי התחננויות, בקשות, מהומות, ריצות ומה לא. אני זוכרת את עצמי במשך שלוש שנים, כל שנה רצה. הוא הגיע, הוא תמיד הגיע. אגב, הוא היה רק עשרה מיליון.

בין נובמבר לדצמבר.

זה היה מביש, לא ראוי. הצלחתי להביא לזה שעיגנו אותו בבסיס התקציב. הוא עלה מעשרה מיליון ל-15 מיליון, מוגן מקיצוצים – פלאטים למיניהם וכל היתר. וכמו שאת רואה, זה הבסיס אבל מעליו יש עוד תוספות. אפשר לראות את זה בשקף בצורה מאוד ברורה.

נעבור לתרבות הספורט, הספורט העממי. ההשקעה שלנו ברשויות המקומיות לפיתוח הספורט העממי - תרבות הספורט נשמע יותר טוב, ואכן לזה אנחנו מתכוונים - להביא את הציבור לפעילות גופנית שיטתית, מסודרת, מאורגנת. הרבה פעמים צריך לארגן את זה כדי להוציא את האנשים החוצה, כפי שאורי קודם הזכיר, ארבע או חמש פעמים בשבוע, לא רק למועדוני כושר אלא להציע ענפי ספורט מגוונים, בהתאם לחיבור ולכישורים של כל אחד. מבחינה תקציבית יש פה גידול משמעותי מ-2010, שאז היו למעלה מ-15 מיליון, והיום יש מעל 25 מיליון השקעה בתרבות הספורט. זו קפיצה מאוד גדולה.

מה שהצגת לנו קודם זו דוגמה להשקעות בתרבות הספורט – אותם ימים, אותם פרויקטים.

בהחלט. יש פה מקום מאוד נרחב ליוזמות של הרשות המקומית, ככל שהיא יוזמת יותר גם אירועים יישוביים כמו צעדות, ניווטים, רכיבה על אופניים, כולל השקעה בפיתוח התשתיות. כל הזמן אנחנו מדברים על כך שכל נער ונערה, כל ילד וילדה צריכים לפגוש את הספורט בשלבים מאוד מוקדמים, לקבל את הרקע הכללי לאט-לאט וככל שהם מתבגרים הם בוחרים את הענף שהם רוצים להתמקד בו. אבל פה צריכה להיות השקעה של הרשות המקומית, ולא רק בענפים הפופולריים: כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדוריד, שחמט - היום זה מאוד פופולרי השקעה בשחמט כבר בבתי-הספר - באתלטיקה, בכל ענף ספורט שהוא. חשובה לנו ההשקעה ברשויות המקומיות ואנחנו מקווים להגדיל גם את התקציב הזה.

במגזר הערבי יש רק ענף ספורט אחד - כדורגל. אין שום דבר אחר.

שאלה טובה, כדאי לבדוק את זה עם ראשי הרשויות. ראיתי לעצמי חובה לעשות שורה של דברים, דיברתי על זה לפני שנכנסת אבל אוסיף עוד שני דברים. אחד, סל הספורט, כשנכנסתי לתפקיד הוא היה אפסי כמעט. חשבתי שצריך להגדיל אותו מאוד, וצריך להגדיל אותו עוד יותר גם בהמשך. הגדלנו אותו מאוד-מאוד. הוא מאפשר לראש הרשות, מעבר לפעילויות אחרות, כסף לפעילות שהוא יכול לבצע ביישוב. כפי שאמרה המנכ"לית, ככל שהוא יוזם יותר הוא יכול לקבל עוד תקציב לסל הספורט ליוזמות ברשות המקומית.

אין התניה של ראש רשות הספורט באילו תחומים להשקיע?

לא, הכול בשיתוף פעולה.

אני רוצה להזכיר שהיום כל הרשויות מחויבות בתוכנית אב לספורט. הן גם מקבלות מאתנו תקצוב להכנסת תוכנית אב לספורט. מפקחי הספורט שלנו נמצאים עם מנהלי מחלקות הספורט, פורשים תוכנית לחמש שנים קדימה, גם בפעילות וגם במתקני ספורט. אנחנו פורשים בפני הרשות את מגוון האפשרויות שיש. יש תקציב, יש ענפים מועדפים על הרשות וכדאי להתפתח לאורך כל הגילאים עם מספר ענפים ולא להתפרש על אין-ספור, כי צריך לממן את הכול.

לעניין שחבר הכנסת אלסאנע ציין, אני רוצה לומר לך: יש התפתחות מאוד מעודדת במגזר הערבי מהכיוון שציינת, של כדורגל בלבד, לענפים חדשים. אתן שתיים-שלוש דוגמאות כדי לסבר את האוזן. בנושא האופניים, ביישובים הבדואים יש פרויקטים מדהימים שחנכנו גם באבו בסמה וגם בחורא עם הקרן לידידות. ניתנו 800 זוגות אופניים לילדים ויצאנו למסע אופניים עם כל הילדים, עם אנשי מינהל הספורט וזה היה יוצא מן הכלל. זה ממשיך, יש מועדון מאוד רציני. יש קריקט בכפרי הבדואים בדרום לילדים בבתי-ספר יסודיים שמתפתח בצורה מאוד יפה. יש ליגה יוצאת מן הכלל. בעילבון בצפון יש ליגת כדורעף ונבחרת כדורעף בנות במגזר הערבי, וזה הולך ומתעצם. את העניין הזה אנחנו מאוד מעודדים ואני חושב שאנחנו מתחילים לראות שינוי בתרבות של המגזר הערבי לפתיחות.

באיזו מידה המשרד עוזר, מנתב ומוביל?

מסביר לך ראש מינהל הספורט, ואגיד יותר מזה. בתחומים מסוימים אנחנו הגבלנו את העזרה והסיוע שאנחנו נותנים לעשירונים 1 עד 6 או 1 עד 7, בלי לתת לעשירונים העליונים. זה שלוש שנים תוך צעקות, כולל עתירה לבג"ץ נגדנו של אחד היישובים שהוא בעשירון 10. ברגעים אלה ממש יש עתירה לבג"ץ נגד המשרד של אחד היישובים בעשירון 10 – עשירונים של הלמ"ס כמובן – משום שהגבלנו את התקנה שמאפשרת שיפוצים של מתקני ספורט לעשירונים 1 עד 6. זו היתה הנחיה אישית שלי מכיוון שהתקציב מאוד מוגבל. אנחנו מדברים פה על 22 מיליוני שקלים, שזה סכום שצריך בסוף להספיק למספר מוגבל של יישובים כדי לשפץ גג דולף באולם או לסדר מיזוג לאולם או תאורה בערב למגרש, כדי שיוכלו גם בערב לשחק ולא כשיורדת החשיכה, לפעמים בשעה מוקדמת מאוד, אז כבר המגרש מנוטרל מיכולת להשתמש בו. אז בסופו של דבר ליישוב בעשירון 10, 9 או 8 אפילו 7 אני אומרת שיסתדרו. אנחנו מוגבלים כל כך בתקציב.

אז הנה, ניתנת לך תשובה. זו הנחיה אישית שלי, למרות שאיימו עלי בבג"ץ. אמרתי שנעמוד בפני בג"ץ וניתן את התשובה. המשאבים מוגבלים אז צריך החלטה שלדעתי היא שוויונית יותר מאשר כל דבר אחר.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שנאמרו כאן. קודם כול, מבחינת ענפי הספורט והתמיכה - האם יש כאן התייחסות לבנות ונשים? כלומר, האם למשל מסתכלים על רשות מקומית והענפים שהיא מפתחת, ובנפרד מהתקציב לפיתוח ספורט נשים גם בודקים, כחלק מהקריטריונים, שהענפים שהיא תומכת בהם הם ענפים שתהיה בהם גם השתתפות משמעותית של בנות ונערות? זו שאלה אחת. כיוון שאנחנו משדרים את הדיון הזה והמטרה היא למען הציבור, אני חושבת שמה שאמרת מאוד חשוב, שהאנשים בציבור יידעו שרשויות שיוזמות ועושות תהיה להן את התמיכה, כדי שהתושבים יידעו לבקש מהרשויות שלהם את היוזמות האלה בתחום הספורט כדי לקבל את התמיכות.

התשובה שלי להערה שלך היא שביוזמת השרה, דרך פרויקט הנשים, יש העדפה מתקנת לספורט נשים. בעוד שבקבוצות גברים הזכאות לקבלת תמיכה לקבוצה חדשה היא רק אחרי שנתיים מיום תחילת פעילותה, בספורט נשים מהרגע הראשון שקמה הקבוצה היא מתוקצבת, היא נתמכת. זה מאפשר לרשות לקבל את הסיוע הכספי מהרגע הראשון כדי להפעיל את הקבוצה. בנוסף לזה, באמצעות המפקחים שלנו ופגישות שאנחנו עושים עם ראשי הרשויות, בין אם במשרד ובין אם מחוץ למשרד, אנחנו מביאים לידי ראשי הרשויות את המידע על האפשרויות שלהם לקבל סיוע ולהתקדם בנושא ספורט נשים.

אני שמחה – זו שאלה ששאלתי לפני שבועיים - שיש גם מפקחת.

אפשר לקבל אינפורמציה לגבי המגזר החרדי - אם יש בכלל דרישה או בקשה ומה מיישמים?

גם במגזר החרדי וגם במגזר הדתי אנחנו עדים להתפתחות בהתעניינות ובדרישה לפעילות גופנית. יש ישיבות לא מעטות – בין אם בגבעת וושינגטון או במקומות אחרות - שמקיימות ליגה לספורטאים דתיים וחרדים בכדורסל ובענפים אחרים. יש לנו קשר עם עיריית ירושלים ועיריית בני ברק, כדוגמה, שם מקיימים קורסים להכשרת מדריכים, בפיקוח שלנו, למחול אירובי ותנועה לציבור החרדי.

לפני כשלוש שנים, כאשר נכנסתי לתפקידי, זימנתי את כל אחד מראשי הערים החרדיות לישיבה בנושא של תרבות וספורט. אחר כך ערכנו עם הצוות המקצועי ביקורים וסיורים בכל אחת מהרשויות כדי להניע אותן גם בתחום התרבות וגם בתחום הספורט. היום כולם מרושתים אלינו, בקשר אתנו, יודעים בדיוק איפה היוזמה היא בידיהם, כמובן שהם מקבלים את אותו שירות מהמפקח שלנו לספורט. יש קשר ישיר עם כל אחת מהערים החרדיות במדינת ישראל, מרכסים דרך כל אזור ירושלים. בכולן ביקרנו וכולם היו אצלנו.

רואים פה שקפים של כסף, והרבה כסף, אבל בסוף אני רוצה לשים את זה בפרופורציה שאולי קצת תזעזע אותנו. אם לוקחים את זה ומחלקים את לתמיכה לאזרח – ועושים המון - זה 60 שקלים. זה מה שהמדינה תומכת, כולל הטוטו, כולל הקמת מתקנים. זה 60 שקלים בשנה לאזרח. אם אפרוט את זה, זה שלוש מנות שווארמה או ארבע מנות פלאפל. זה ממש תקציב מעט. לכן, אם רוצים לשנות את תרבות הספורט צריך להביא הרבה יותר תקציב למשרד הספורט.

תודה, זו נקודה מאוד חשובה.

אני צריך לצאת לדיון בוועדה אחרת, אז רציתי לשאול לגבי מערכת היחסים עם הטוטו, שמתקצב את המתקנים.

לא רק, גם פעילויות. תיכף נסביר.

הקשר ביניכם, האם מועצת ההימורים פועלת לבד או שזה במסגרת המדיניות והקצאת התקציבים של המשרד עצמו?

שאלתי את השאלה לפני שנכנסת. היתה כאן תשובה מאוד ארוכה.

אז אם אפשר, לתמצת את זה כדי לדעת בדיוק את מערכת היחסים בין שני הגורמים.

אנחנו פועלים בשיתוף פעולה.

זה גוף עצמאי, יש שיתוף פעולה ואם תרצה, הכול יהיה מוקלט ביוטיוב ותוכל לקבל את ההסבר המלא. נשלח לך. אבל מדובר בגוף עצמאי, שפועל מכוח חוק אבל מבצע הרבה מהמדיניות הכללית. שיתוף הפעולה תחת השרה הנוכחית הוא שיתוף פעולה מצוין.

המנכ"לית כותבת לי, בצדק, שאנחנו ומשרד האוצר – שני השרים - מאשרים את תוכנית העבודה של מועצת ההימורים.

אעביר את רשות הדיבור לצחי פישביין, יושב-ראש מועצת ההימורים בספורט. הוא ידבר על תקציב המועצה.

שאלה בסוגריים: הפיס הוא באחריות - - -?

הוא לא קשור בכלל. הפיס הוא באחריות משרד ראש הממשלה. הוא לא עוסק בכלל בספורט, אבל הוא בונה מתקנים – אולמות וכו'.

בהיקף של 80–90 מיליון שקלים בשנה.

ומה שאתם עבדתם זה שהמתקנים שהם בונים יהיו תקניים.

נכון, וזה לא היה קודם. זה עסק מאוד גדול. היום, בניגוד למה שהיה עד עתה במשך הרבה מאוד שנים, שני יושבי-הראש - יושב-ראש מועצת ההימורים צחי פישביין ויושב-ראש הפיס עוזי דיין - עובדים בשיתוף פעולה. היו שנים רבות מאוד של יריבויות, שאם אלה בנו פה אז האחרים בנו שם; את זה רצו שיקראו על שם הפיס ושם אחר לטוטו. עכשיו הם הגיעו לשיתוף פעולה מאוד פורה בין שני הגופים האלה, לראשונה, שמניב תוצאות מאוד טובות.

יפה. בבקשה.

התקציב של הטוטו הוא 331 מיליון שקלים, שמחולקים ל: 190 מיליון שקלים לתמיכה באיגודים ובאגודות לפעילות הספורט השוטפת; 130 מיליון שקל זה לבניית מתקנים או תמיכה במתקנים. אנחנו עובדים עם הרשויות יד ביד, וזה בהתאם לתוכנית האסטרטגיה שאמרה כבוד השרה לבנת – תוכנית 2020. אנחנו מאמינים שבשנים הבאות נגדיל את התקציב הזה כתוצאה משינוי חקיקה שנעשה, שינוי בתקנות, שגורם לכך שנעלה את ההכנסות שלנו. כמובן שהכסף מיועד ברובו - - -

איך ההכנסות יעלו?

כתוצאה מאישור על הימורי סוסים בחו"ל והרחבת התוכנייה של ההימורים היום. אני רוצה להגיד במאמר מוסגר, וזה תמיד עולה – אנחנו נרחיב את ההימורים על חשבון ההימורים הלא חוקיים בישראל. ניקח את הכסף, שבסופו של דבר בא מהימורים, אבל נעביר אותו מהלא חוקי לחוקי ונחזיר אותו לחברה הישראלית על-ידי השקעה במתקנים ובפעילויות ספורט.

אולי זה נושא לדיון הרבה יותר גדול - האם יש מדידה או בחינה של מי שמספקים את ההכנסות האלה לבין הנהנים? האם יש איזה מיפוי שמראה שהכנסות המועצה מהימורים היא ביישובים האלה והאלה, בעשירונים האלה והאלה ולכן ההשקעות יהיו בחזרה במקומות האלה?

יש לנו נתונים מאיפה באות ההכנסות, מאיזה אזורים, אבל זה פחות או יותר מתחלק די דומה פר אוכלוסייה, אולי יש סטייה לפה או לפה. אנחנו תומכים או משקיעים הרבה מאוד במתקנים, חלקם מתקנים אזוריים. למשל, איצטדיוני כדורגל לא מקימים פר יישוב אלא פר אזור. זה לא יהיה רלוונטי להגיד שאני יכול להחזיר בדיוק אותו דבר. התמיכה בספורט, בכל האגודות ואיגודי הספורט, היא על-פי קריטריונים של ועדה שהיתה, ואולי תתמנה ועדה חדשה, שקבעה קריטריונים שלא תלויים בנו, איך לחלק את הכסף לפי קריטריונים של אגודות, איגודים, כמות הספורטאים, הישגים בענפים מענפים שונים. אז מבחינתנו, אנחנו עובדים בהתאם לתוכנית אסטרטגיה יד ביד עם משרד הספורט כדי לבנות אסטרטגיה אחידה, בשיתוף עם מפעל הפיס, כי אין היגיון להקים מתקנים שאינם מתקנים תקניים. לכן שיתוף הפעולה עם מפעל הפיס שמקצה כסף, לפעמים לבתי-ספר, לפעמים לרשויות, שרוצים להשתמש בכסף הזה לבניית מתקן ספורט עד עכשיו היה לא מספיק טוב ועכשיו יש שיתוף פעולה מעולה. אם רשות מקומית הקצתה 50% או 60% מעלות הפרויקט וצריכה להשלים את המשאבים ממקור אחר, ואומר הפיס שהוא יכול לתת את זה – במקרה הזה לא תהיה תשובה "לא". אנחנו מוצאים את הדרך לגרום לכך שישקיעו במתקן ויקימו אותו, כי בסוף בלי מתקנים אפשר לעשות הרבה תמיכה בפעילות עממית שלא דורשת מתקן, אבל הרבה מאוד פעילויות דורשות מתקנים. אנחנו עושים את זה בצורה משותפת עם מפעל הפיס.

נשאלת שאלה על-ידי יושבת-ראש הוועדה ואני רוצה ללכת עוד צעד, לגבי הקצאת התקציבים, מה חלקו של המגזר הערבי בתקציבים – אם זה לגבי הפעילות השוטפת ואם זה לגבי השקעה במתקנים?

זו שאלה טובה. נכון להיום יש הטיה לטובת המגזר בהקצאת המשאבים. למשל, אם יקימו מתקן בתל-אביב נתמוך ב-30% או 35% - - -

מדיניות המצ'ינג, שמתקשרת עם מה שאמרת.

צריך להסביר את זה, כי לא מבינים את העניין. עד לפני שנתיים או שלוש שנים כל מתקן שהטוטו תקצב, הרשות המקומית היתה צריכה לתת מצ'ינג של 50%. נוצר מצב שבו רשויות חלשות לא יכלו לממש את ההטבה הזאת שהטוטו נתן להן, הן לא השתמשו בזה והכסף נשאר בטוטו. הכסף נשאר בטוטו, הוא חולק שוב בשנה הבאה. שוב חוזר חלילה - הרשויות החזקות השתמשו, נוצר עוד כסף, ששוב הרשויות החזקות השתמשו בו והרשויות החלשות לא.

לחזקים היה יותר והחלשים נשארו בלי כלום.

בכל פעם לחזקים היה עוד יותר כסף על חשבון החלשים שלא השתמשו בו. כשהגעתי החלטתי שזה מצב לא הגיוני. אמרתי לצחי שזה מצב לא הגיוני ואני מבקשת לבדוק תמיכה של מצ'ינג דיפרנציאלי, שרשויות חלשות יצטרכו לתת מצ'ינג של 10%–15%, אחר כך מדרג מסוים עד לרשויות חזקות יותר, שייתנו מצ'ינג גבוה מאוד, שאני לא יודעת אפילו כמה הוא.

לרשויות החזקות יש מצ'ינג של 70%.

ולחלשות?

זה יכול להיות השלמה של 5% בלבד.

המגזר הערבי, שיש בו הרבה רשויות חלשות, הן מרוויחות הרבה מאוד כי המצ'ינג שם כל כך מינימלי. ועכשיו פתאום יש המון בקשות, מתחילים לבנות.

זה בא לידי ביטוי.

בתוכנית 2020 הן יכולות להגיש בקשות והן בונות.

אגיד עוד דבר אחד שעשינו, שהוא חשוב מאוד. את רואה שיש לנו תקציב שנתי של 130 מיליון שקל. רק בשנה האחרונה אישרנו מתקנים לרשויות, כולל הרשויות שאתה מדבר עליהן – הרשויות החלשות - בהיקף של 440 מיליון שקלים. זאת אומרת, אנחנו מנסים להתקדם לפי הבנייה. בעבר היו מאשרים 130 לשנה, כשאישרנו 440 מיליון נתחיל לראות את הפירות בשנה הבאה ובעוד שנתיים, נראה הרבה מאוד מתקנים שקמים בפועל.

אני מבינה שבעבר לא היה ניצול של התקציב.

ניצול חלקי.

אני רוצה לציין עוד דבר, שבעיניי הוא מפנה מרחיק לכת. שוב, השרה בשעתו דרשה את זה כי היא ראתה שאין מתקני ספורט בישראל והמתקנים שקיימים דורשים שיקום ושדרוג. כתוצאה מזה המליאה, בהנהגה של צחי, החליטה שגם אם תהיה תוספת תקציבית התקציב לפעולות יגיע עד ל-200 מיליון שקלים. כל תוספת תקציבית נוספת בהכנסות המועצה הולכת לתוכנית 2020 של מתקני הספורט כדי לעמוד ביעד של 5.5 מיליארד בעשר שנים. אני רוצה לציין שמדינת ישראל, מבחינת מספר הספורטאים שלה, היא עם מספר הספורטאים הקטן ביותר בעולם המערבי, למיטב הבנתי וידיעתי. זה נובע מכל מיני סיבות, אחת מהן היא מחסור משווע במתקנים. השינוי המשמעותי שעושה היום המועצה יביא לידי כך שנראה עלייה במספר הספורטאים והספורטאיות בישראל.

לסיום, עוד כמה נקודות קצרות שכדאי לדעת. אחת, אנחנו מאוד מעודדים, כמובן על-ידי תמיכה כספית, קיום של אליפויות אירופה בישראל. אנחנו עדים למספר אליפויות אירופה ואליפויות עולם שהתקיימו פה: שחייה במים פתוחים, טריאתלון, אופניים, שחמט, גביע הפדרציה של טניס נשים, ברידג' שיהיה בקרוב. חלק היו באילת, אליפות אירופה בכיסאות גלגלים בכדורסל היתה באזור הצפון. אנחנו מעודדים, זה מפגש מאוד חשוב בכל ההיבטים למדינת ישראל ולספורט בפרט.
חשוב לדעת, במכון וינגייט קיימת פנימייה לספורטאים צעירים מחוננים. אנחנו תומכים בפנימייה הזאת בקרוב לחמישה מיליון שקלים.

זו פנימיית לימודים לכל דבר.

זו פנימיית לימודים לכל דבר. הילדים חיים שם, מתאמנים שם - -

לומדים בשפיים.

- - לומדים בשפיים בבית-ספר אזורי, אבל פותחים את הבוקר באימונים ומסיימים בערב באימונים. כמובן, עם תמיכה לימודית ועם כל המעטפת של ספורטאים. אורי בוודאי יכול להרחיב על זה, הוא היה עשר שנים מנכ"ל מכון וינגייט וזה פרויקט שלו.

הפנימייה הזאת תורמת באופן משמעותי לספורט ההישגי מבחינת הספורטאים שלנו?

אתן לך שמות של בוגרי הפנימייה: אנדי רם ויוני ארליך, אליס שלזינגר בג'דו, מיקי חליקה, איתן אורבך, אניה גוסטמלסקי, יעקב תומרקין בשחייה, גל נבו שמייצגים עכשיו את ישראל במשלחת האולימפית בלונדון ועוד.

הפנימייה הזאת מקבלת את כל מי שצריך שהיא תוכל לקבל?

לא. המרכז למחוננים במכון עובד בשיתוף פעולה עם איגודי הספורט. האיגודים הם אלה שאמונים לעשות את המיונים ולאפשר למצטיינים ביותר בישראל להגיע.

זה לא מה ששאלה חברת הכנסת וילף.

זה הפוך: האם כל הילדים בעלי היכולת, יש להם מקום בפנימייה?

כל מי שיש לו יכולת גבוהה, זוהה על-ידי האיגוד, גם אם להורים אין יכולת כלכלית לשלם עבור השהייה במרכז מגיע למרכז. יש לנו הסכם עם המינהל לחינוך התיישבותי שהוא מעביר את החלק של המשפחה אם המשפחה לא יכולה להעביר את החלק שלה. בהיבט הזה המרכז הוא תמונה של בין 75% ל-80% מהילדים המוכשרים ביותר באותו ענף ספורט.

היושבת-ראש שואל, אם מחר עוד 100,000 יצוינו על-ידי האיגודים שהם מוכשרים להגיע, האם יש להם מקום בכיתה?

אורלי הובילה מהלך שבו בחנו עכשיו קודם כול באיזה ענפים צריך לקיים את הפנימייה; האם בכל ענף נכון לקיים את הפנימייה? האם כל הענפים צריכים להיות דווקא בווינגייט או שיש מקום אחר שיש לו יתרון יחסי על וינגייט וכדאי לעשות את זה שם? למשל, בשיט שלא בדיוק מתאים לעשות את זה במכון. כמה ילדים בכל ענף ספורט נכון שיהיו ובכמה שכבות גיל? יש לנו תוכנית סדורה, נפעל על-פיה, כי היא מחייבת גם השקעת משאבים.
זו שאלה מצוינת בהיבט הזה שבווינגייט יש בעיה של מקומות לינה. נצטרך להוסיף מבנים כדי להלין את הספורטאים בעתיד. היום יש לנו 155 ספורטאים במכון, אנחנו לא מגדילים את המספר גם בגלל נושא הלינה.

נקודה נוספת. אנחנו אחרי החלטת ממשלה משותפת לנו ולמשרד לפיתוח הנגב והגליל על מיצוב אילת כעיר ספורט בין-לאומית. אנחנו רוצים לנצל את היתרון היחסי שיש לעיר - מזג אוויר נוח כל השנה. כשבאירופה גשום, קר ומושלג העיר יכולה לארח מחנות אימונים וגם אליפויות ברמות השונות. לצורך כך כמובן צריך לעשות שדרוג מאוד משמעותי של מתקני הספורט באילת. יש צוות בין-משרד משותף, הגשנו תוכנית לוועדת השרים לפיתוח העיר אילת, תוכנית בסדר גודל של כ-120 מיליון שקלים לפיתוח העיר בכיוון הזה.

יש מחשבה, למשל, כחלק ממיצוב אילת, שתהיה פנימייה נוספת לספורטאים מחוננים שם?

כן, יש.

בתוכנית לאילת קבענו קודם כול שהמרכז למחקר ורפואת ספורט במכון יהיה אחראי על המרכז לשירותים מקצועיים-מדעיים שיקום באילת וייתן אותם לספורטאים. האחריות המקצועית תהיה של מכון וינגייט. הכוונה היא גם, ככל הנראה, לפתח גם מרכז למחוננים בטריאתלון או לקיאקים באילת. אם יקומו המרכזים האלה באילת הפיקוח המקצועי יהיה של מכון וינגייט.

ואז יהיה עם בתי-הספר באילת או בסביבה.

נכון מאוד, באילת.

הנקודה האחרונה, מדי שנה מעניקה השרה את פרס השרה לספורטאים מצטיינים, אותם אלה שזכו באליפויות אירופה ובאליפויות עולם במדליות. השנה חילקנו ל-101 ספורטאים ומאמנים למעלה ממיליון שקלים. השרה החליטה להכפיל את סכום הכסף שמיועד לפרס הזה. ועוד ידנו נטויה, זה היה על קצה המזלג.

יש עוד המון דברים.

תודה רבה. אני חייבת להעיר לכם במיוחד על ההכנה, ההיערכות, המצגת, הפירוט. עשיתם את זה למופת, בצורה מאוד רצינית, באופן שאני חושבת שכל מי שצופה עכשיו או יצפה אחר כך בווידיאו יהיו לו את הכלים לפעול, כציבור מעורב שמעוניין בספורט, להפעיל לחץ על הרשות המקומי, לדעת מה אפשרי, לקדם נושאים שונים. אני גם רוצה לברך על ההחלטות גם מבחינת סדרי העדיפויות. נקיים כמובן דיון על נושא הנשים, איך אפשר עוד ועוד. אז תודה רבה, גם על המהות וגם על האופן שבו היא הוצגה.
לפני שנעבור לחצי השני, שיתייחס יותר להישגים, רות מהשלטון המקומי ביקשה להתייחס. בבקשה.

אני מבקשת להתחיל בברכות לתפקידך החדש כיושבת-ראש הוועדה. אני ממונה במרכז השלטון המקומי על תחום התרבות והספורט. אני מבקשת להודות לשרה, למנכ"לית, לאורי שפר וצחי פישביין על שיתוף הפעולה האמיתי, הכן בכל הרמות. יש עבודה מול הרשויות, סיורים ברשויות כדי לראות את הצרכים ולתת באופן ענייני כדי לקדם את הספורט וגם את התרבות, אבל היום הדיון הוא בנושא הספורט.
אנחנו רואים חשיבות גדולה - והיינו מבקשים גם מהשרה לקדם את העניין - שמנהל מחלקת הספורט ברשויות המקומיות יהיה תפקיד סטטוטורי. אנחנו חושבים שזה נכון, כמו שקיים בנושא חינוך, כמו שקיים בנושא הנוער. לראות בתפקיד הזה תפקיד מקצועי שמחייב, שגם המדינה רואה בו חשיבות וגם אנחנו, כשלטון מקומי. אנחנו חושבים שנכון שתפקיד כזה יהיה סטטוטורי.

זה רעיון שעולה?

זה רעיון שעלה.

יכול להיות שכדאי לבדוק את המתכונת של חוק הנוער.

זאת היתה הדוגמה שלהם, אבל ראשי הרשויות צריכים לרצות את זה כי הם צריכים להוביל את זה.

השאלה היא אם ראשי הרשויות רוצים את זה.

אנחנו מדברים בשם השלטון המקומי ובשם הרשויות.

אני יודעת, השאלה היא אם זה לא מטיל עומס על ראשי הרשויות. עד שהצלחנו להוביל את המהלך הזה, של מנהלי מחלקות כתנאי, זה לא היה מהלך פשוט.

כבר קיימים 220 ואנחנו מממנים.

אני לא מסתייגת מהרעיון.

לאורך כל הדיון אנחנו רואים שהרשויות המקומיות משקיעות בספורט, מתקצבות ספורט, שותפות, נותנות את המצ'ינג ורואות חשיבות בספורט ערך לאורח חיים בריא ופעיל. יש תוכניות משותפות עם משרדי הממשלה השונים בנושא הזה.
עניין אחד הוא נושא של אולמות ספורט בבתי-הספר. היום יש פרוגרמה, אבל משרד החינוך לא מתקצב את בניית אולמות הספורט. אני מקווה שיינתן לזה ביטוי על-ידי המועצה או על-ידי המשרד על מנת שייבנו בתוך הרשויות.

אני חושבת שכולנו אתך ב-100% בעניין הזה. אם ב-2012, ערב 2013, מדינת ישראל ממשיכה לבנות בתי-ספר שאין בהם אולם ספורט, זו בעיה קשה שלא צריך להסכים לה. אולם ספורט תקני זה סיפור של שלושה-ארבעה מיליון שקלים, במקרה הרחב הגדול. לא יעלה על הדעת שבית-ספר שעולה 35–55 מיליון שקל, לא יבנו בתוך הפרוגרמה אולם ספורט.

כיום מי שבונים את המתקנים זה בעיקר מפעל הפיס או שכשבונים את בית-הספר - - -? כשאני מסתובבת בבתי-הספר אני רואה שהאולמות זה בעיקר הפיס.

מפעל הפיס הוא מקור תקציבי.

אני רוצה להסביר את מה שרות אמרה. היום כאשר מכינים פרוגרמה לבית-ספר חדש, על-פי הפרוגרמה שלהם חייב להיות אולם ספורט. אבל בפועל בונים בית-ספר חדש ללא אולם ספורט.

למה?

פעם, כשיבוא משיח ויהיה יותר כסף אז יוסיפו גם אולם ספורט. כיתות חייבים, כי צריכים להכניס אליהן את התלמידים.

אבל זה בתוכנית וזה גם מתוקצב.

לא, זה לא מתוקצב.

זה לא בתוכנית, זה לא מתוקצב. יש שטח.

זה נקרא פרוגרמה.

רשות מקומית מודיעה: אני רוצה בית-ספר.

היא לא מודיעה. זה לא עובד ככה. משרד החינוך הוא זה שקובע היכן יקום בית-ספר, מה תהיה הפרוגרמה שלו, מה יהיה גודלו, כמה כיתות וכו' – הכול על-פי הצרכים. על-פי הפרוגרמה, שזו התוכנית, יש מקום מתוכנן איפה שהוא בבית-הספר, ששם אמור להיבנות אולם.

ואז פונים לאדריכל.

לא פונים, אין מקור תקציבי.

את כל האדריכלות וכל השאר משרד החינוך עושה. יש לו את כל הכלים לעשות. זה לא משנה כרגע, זה עניין טכני. העניין הוא שבפרוגרמה יש שטח מתוכנן לאולם, אבל התקציב שקיים במשרד החינוך לצורך בניית בית-הספר אינו כולל תקצוב לאולם. לכן נבנה בית-ספר עם כיתות, כל מה שצריך מסביב – אודיטוריום, ספרייה וכל מה שצריך - אבל אין אולם. לזה רות התכוונה. זה דבר שהוא אבסורד גמור. בונים כבר בית-ספר, הבינו שצריך להיות אולם אז שייתנו את יתרת הכסף, שלא ייבנו יותר בתי-ספר ללא אולם ספורט.

הבנתי. זה חשוב.

שתי נקודות אחרונות. אנחנו חשובים שיש חשיבות גדולה שתהיה נציגות לשלטון המקומי גם במועצת ההימורים וגם במועצת הנשים. פנינו לשרה בעניין ואני מאמינה שיימצא האופן שבו נוכל להיות חלק, כי בסופו של יום הכול מתקיים בתוך הרשויות המקומיות.

נושא אחרון הוא בטיחות באירועי ספורט. הנושא הזה הוסדר בתקנות על-ידי משרד התמ"ת, ויש צורך להסדיר בין משטרת ישראל, שעוסקת בביטחון, לבין התמ"ת, שנכנס לעסוק בנושא של הבטיחות. יש אי-הסדרה של הנושא הזה ואנחנו מבקשים מהמשרד שייקח חלק ויסייע לנו, גם לנושא של תקצוב בטיחות במתקני הספורט וגם לעניין ההסדרה מי אחראי על מה ואיך אנחנו, כרשויות מקומיות, יודעים מה נדרש מאתנו לעשות ואיך אנחנו מבצעים את זה באופן נכון.

דבר שנכון שתיכנסו אליו ותסייעו בהסדרה שלו?

תקנת המתקנים שלנו, שמיועדת לשדרוג ושיפוץ, הרשות מחליטה מה סוג השיפוץ. אם השיפוץ נובע כתוצאה מבעיות בטיחות, זה חלק מהעניין. אז הם מגישים אלינו בקול קורא בקשה ונתמכים. זו בהחלט עדיפות של הרשות כשהיא מגישה אלינו בקשה. היא חייבת לקחת את העניין הבטיחותי כחלק מהעניין, כי אחרת האולם ייסגר.

תקנים של בטיחות בספורט אתם מפרסמים?

לא. המשרד שאחראי על הנושא הזה הוא משרד התמ"ת, כי הם קובעים את התקנים שקשורים לבטיחות בכל המתקנים בארץ.

בכל דבר, ולכן זה גם כולל את הספורט.

זה לא היה עד 2008. עד אז הנושא הזה היה באחריות המשטרה. לאור החוק לאיסור אלימות בספורט ב-2008 הנושא הזה עבר לאחריות משרד התמ"ת. למעשה מתקן ספורט צריך להיות בעל רישוי עסק או לעמוד בתנאים, אם זה מתקן ששייך לרשויות, וכתוצאה מזה הם צריכים לשדרג את כל המתקנים. זה מהלך שאנחנו מאוד בעדו כי הוא יביא לתרבות צפייה באירועי ספורט שהיא הרבה יותר ראויה.

אתם מסייעים מקצועית להנחיה של בטיחות בספורט? זה רלוונטי?

לא, אנחנו לא אחראים על הנושא הזה. יש גוף מקצועי שמטפל בנושא הזה ועושה את עבודתו, על-פי מיטב הבנתי, בצורה מאוד מהימנה. הבעיה של הרשויות היא שרשויות שהן בלמ"ס נמוך, חלק מהן בוועדות קרואות, אין להם יכולת לקחת משאבים ולשקם את המתקן. במתקנים שיש בהם סכנת חיים, סוגרים אותם. לגבי שאר המתקנים, נותנים מספר שנים כדי לעמוד בתנאים.

תודה רבה. עכשיו נתחיל בחצי השני שמתייחס ספציפית לנושא של תקצוב והישגים. נתחיל עם הצגה של מחקר קצר שעשה מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אתי וייסבלאי עשתה את זה בלוח זמנים מאוד קצר, ועל כך אני מאוד מודה לך. אשמח אם תציגי את העבודה.

התבקשנו לבדוק באופן תמציתי ומהיר את התקציבים שמועברים לענפי הספורט השונים על-ידי הגופים הציבוריים – מינהל הספורט והמועצה להסדר הימורים בספורט. אותם גופים התגייסו באופן מהיר להעביר לנו את המידע, ועל כך תודה להם.
על-פי המידע שקיבלנו, בסך הכול הועברו לעשרות ענפי ספורט מתוקצבים כ-170 מיליון שקלים. התקציב הזה הועבר בשני ערוצים, שהוזכרו גם כאן. אחד, המועצה להסדר הימורים בספורט שמעבירה לאיגודים ולהתאחדויות תקציבים על-פי אמות מידה ברורות ומדויקות, שנקבעו בשנת 2009. הערוץ השני הוא מינהל הספורט, שמעביר לענפים מימון באמצעות מבחן תמיכה והסכמים שגובשו לצורך ההכנות לאולימפיאדה. אם אנחנו מסתכלים על הפרופורציות ביניהם, 85% מהתקציב הועברו על-ידי המועצה להסדר ההימורים בספורט ו-15% על-ידי מינהל הספורט. הפרמטרים שנקבעו לצורך העברת התקציבים לענפי הספורט קשורים לנושאים של מספר הספורטאים, ההישגים באותם ענפים וקריטריונים נוספים.

מה שראינו זה שבסך הכול נהנים מאותם תקציבים 62 ענפי ספורט, כולל ספורט נכים, שבהם עוסקים 82,000 ספורטאים פעילים. הרוב הגדול של הספורטאים עוסק בענפי ספורט קבוצתי, וראינו שהתקציבים הם בהתאם לעניין הזה. כלומר, כשבחנו את התקציבים ראינו שהתקציב הציבורי שמוקצה לענפי ספורט קבוצתיים, שכמובן בהם יש יותר ספורטאים, הוא גדול מזה שמוקצה לענפי ספורט אישיים, למרות שההישגים שהיו לישראל בתחרויות הבין-לאומיות היו בדרך כלל בענפי ספורט אישיים. ארבעת ענפי הספורט שלהם מוקצים התקציבים הגדולים ביותר הם כדורגל, כדורסל, כדורעף וכדוריד. התקציבים שמוקצים לענפי ספורט אחרים הם בסדר גודל הרבה יותר נמוך. התקציבים של מינהל הספורט מגיעים יותר לענפים שבהם היו הישגים ומסייעים במידה מסוימת לאזן את התמונה הזאת, אבל כיוון שהם בסך הכול חלק קטן מהתקציב הם לא משנים את ההתפלגות בצורה מאוד משמעותית.

תודה. כתבת כאן הרבה יותר, אז ברשותך ארחיב. את מציינת שיש 82,000 ספורטאים ב-62 כנפי ספורט, אתם כוללים בכלל זה ספורט נכים. אותם 82,000 זה המספר שציינת שהוא מהנמוכים בעולם יחסית לגודלנו. בכלל, אנחנו צריכים להתרגל לכך שאנחנו כבר לא מדינה קטנה. במונחים אירופאיים אנחנו מדינה בינונית, ולכן אלה מספרים מאוד נמוכים. אתם מציינים שמתוך 62 מהענפים 31 מענפי הספורט הם ענפים אולימפיים ו-27 הם ענפים לא אולימפיים, כמו סקי מים, טיסנאות, כדורת, ניווט וגלגיליות; ו-13 הם ענפי ספורט קבוצתי, כשהמספר של 55,000 זה ספורטאים בענפי ספורט הקבוצתי. כלומר, מתוך 82,000 ספורטאים 55,000 ספורטאים הם בספורט הקבוצתי.

מהם 25,000–27,000 הם כדורגלנים, 17,000 כדורסלנים וכל השאר זה בכל שאר ענפי הספורט.

פחות מ-1% מהאוכלוסייה.

הבנתי. כלומר מי שנותרים לנו כאן, 27,000 בענפי הספורט האישיים, אחראים על הרבה מההישגים שלנו בשנים האחרונות. כשאנחנו מדברים על הישגים, אז כמובן זה הישגים בין-לאומיים – מדליות, תחרויות באירופה.

אנחנו סופרים את תחרויות אליפויות אירופה, אליפויות עולם – משחקים אולימפיים בראש ובראשונה – ותחרויות שמוגדרות כתחרויות קריטריון A, שנחשבות לתחרויות ברמה איכותית מאוד גבוהה.

כשכל הדברים האלה מוגדרים. אז אנחנו מדברים, למשל, על כך שבשיט יש לנו 21 מדליות – שזה נחשב ספורט אישי; ג'ודו - 13 מדליות, גם ספורט אישי; טקוואנדו – 5 מדליות; היאבקות – 3 מדליות – אתלטיקה גם נחשב אישי – 2 מדליות; התעמלות – 3; החלקה על קרח – 1; קליעה – 1; סיוף – 1; אגרוף – 1; שחיה - 1. כל אלה ענפי ספורט אישיים והם אחראים על הזכיות במדליות, אליפויות עולם ואליפויות אירופה. יש גם הישגים בענפים לא אולימפיים – כמו כדורת, טיסנאות, קונג פו, סקי מים.
כלומר, אנחנו נמצאים במצב שאני חושבת שמוסכם על כולם שהתקצוב, בין אם זה של מועצת ההימורים שאחראית על חלק ענק מתקצוב הפעילויות ובין אם זה מינהל הספורט, המאסה הגדולה של התקצוב, גם אם אתם מנסים לאזן את זה, הולכת לכדורגל וכדורסל.

אני רוצה לדייק, ברשותך. צריך להפריד בין התקציב להכנות אולימפיות, תקציב להכנות למשחקי עולם ולמשחקים פרה אולימפיים לבין הפעילות השוטפת של כל האיגודים. המועצה בעיקרו של דבר מתקצבת את הפעילות השוטפת של האיגודים. לעניין ההכנות האולימפיות אנחנו מעבירים את כל הכסף לאיגודים השונים על-פי הקריטריונים שנקבעו לנושא. המועצה להסדר ההימורים עוזרת גם היא בנושא הכנות אולימפיות בכל מה שקשור למתקנים, לציוד ולהכנות של הספורטאים בענפים שנקבעו. בנושא הכנות אולימפיות אנחנו מדברים על שישה ענפי ספורט מתועדפים על-פני ענפים אחרים, שבהם יש לנו סיכויים מאוד גבוהים לזכות במדליות: שיט, התעמלות אומנותית, טקוואנדו, שחייה, אתלטיקה וג'ודו. ובאמת, כשרואים את החתך של ההישגים שלנו אנחנו למדים שבענפי האלה אנחנו זוכים במדליות באליפויות עולם, אירופה וגם מעת לעת במשחקים אולימפיים.
כדי לראות אם התקדמנו או נסוגונו בהשוואה לעבר, אנחנו נוהגים לעשות בדיקה של מספר המדליות שזכינו בהן בקטגוריות שהזכרתי בין משחקים אולימפיים למשחקים אולימפיים. מה שאנחנו למדים זה שבעוד שבמחזור של משחקי סידני, בין 1997 ל-2000, זכינו ב-25 מדליות בכל הענפים; במחזור אתונה, בין 2001 ל-2004, 24 מדליות; לקראת משחקי בייג'ין ב-21 מדליות. עד לרגע זה – ויש עוד אליפות עולם אחת או שתיים שנשתתף בהן לפני לונדון - כבר זכינו ב-31 מדליות. כלומר ההכנות הנוכחיות מצביעות על כך הסיכויים שלנו בלונדון לא פחות טובים מהמשחקים הקודמים, ואולי אפילו יותר. ב', כשישראל, באמצעות היחידה לספורט הישגי שאותה אנחנו מממנים יחד עם הוועד האולימפי, מגלה יהלום - ספורטאי שאנחנו מגדירים כיהלום - המערכת, דהיינו היחידה לספורט הישגי והאיגוד הנוגע לדבר, יודעים ללטש את היהלום הזה לפסגה העולמית הגבוהה ביותר. כי סך הכול מספר הספורטאים קטן והאפשרות לבחור מתוך המצאי הוא מאוד קטן. למשל, בשיט יש לנו 340 ספורטאים בסך הכול וכמעט מכל אליפות אירופה וכל אליפות עולם אנחנו חוזרים עם מדליה אחת או יותר.

לגבי חצי הכוס המלאה, אנחנו בהתקדמות מאוד יפה בענפים ואנחנו די אופטימיים לקראת משחקי לונדון, ששם אנו צופים מדליה אחת, עד שתיים-שלוש אפילו ורוצים לראות שוב ספורטאית על הפודיום. היתה יעל ארד לפני 20 שנה, אנחנו מאוד מקווים שספורטאית תזכה במדליות במשחקי לונדון ב-2012. מהצד השני, במשחקי כדור אנחנו נמצאים בנסיגה, למעט ענף אחד או שניים שתיכף אזכיר. צריך לראות מה צריך לעשות כדי לראות קבוצה ישראלית במשחקי ריו דה ז'נרו או במשחקים הבאים לאחר מכן. לעניין זה קבעה היחידה לספורט הישגי המלצה, שהשרה והוועד האולימפי אישרו, למתן עדיפות לארבעה ענפי ספורט קבוצתיים, שניים נשים ושניים גברים, ואלו הם: בספורט נשים אנחנו מדברים על כדורסל נשים וכדורעף נשים, במשחקי גברים כדוריד גברים ורוגבי גברים.

תודה רבה. אני רוצה לפנות לשרה שתגיד לנו איך היא רואה את העתיד. אני חושבת שבהחלט עולה מתוך הדברים האלה, מתוך המחקר של הממ"מ, שיש חוסר איזון מאוד בולט בין התקצוב של ענפי הספורט שמביאים הישגים לבין אלה שלא מביאים הישגים ואולי אפילו לפעמים מביאים בושות, אבל זה עניין אחר. צריך לראות מה ניתן לעשות כדי להבטיח שתרבות של הישגים, עבודה קשה, תהיה חלק מהתרבות שלנו בתחום הספורט. אשמח לשמוע ממך.

תודה רבה. אכן הממצאים של הממ"מ מעלים בעיה שנחשפנו אליה בתקופה האחרונה, אולי אפילו השנתיים האחרונות. על-פי החוק המועצה להסדר ההימורים צריכה להיות מוקמת ועדה, והוקמה ועדה כזאת על-ידי קודמי השר לשעבר גאלב מג'אדלה, ועדה שקבעה את אמות המידה לתמיכה בהתאחדויות, באיגודים, באגודות ספורט ובמועדוני ספורט. אני קוראת מתוך החוק. הוועדה שהוקמה ישבה בזמנו על המדוכה שנתיים - - -

שלוש שנים.

בתום שלוש שנים היא קבעה את אמות המידה והציגה את המודל. על-פי המודל הזה, על-פי אמות המידה האלה, מועצת ההימורים חילקה את הכסף כפי שאפשר לראות וכפי שראינו בנייר של הממ"מ.

והמודל הזה פורסם לציבור.

ודאי. המודל הזה שקוף לחלוטין, אמות המידה שקופות לחלוטין. זו היתה פעם ראשונה שהיו אמות מידה שעל-פיהן מועצת ההימורים חילקה כסף.

לפני בורוביץ היתה ועדת כץ.

אז זו לא פעם ראשונה, אני חוזרת בי. תמיד היתה איזושהי ועדה. מועצת ההימורים קבעה את התקציבים על-פי הקריטריונים הללו, אבל הסתבר שהיו איגודים שהיו אמורים להיפגע ולכן ההפחתה של התקציבים היתה צריכה להיעשות בהדרגה. אני מדברת על איגודים קטנים ברובם. הכדורגל נפגע, הכדורסל הרוויח, אבל הבעיה היתה בעיקר באיגודים הקטנים.

טניס ואתלטיקה גם נפגעו.

איגוד האופניים - -

רכיבה על סוסים, טניס שולחן.

שיט גם נפגע, לא?

לא, השיט קיבל יותר. ענף הקיאקים נפגע. כל הענפים הקטנים: קיאקים, סקי מים, חתירה.

אני מדברת על איגודים אולימפיים בעלי הישגים.

יש פגיעה. גם בג'ודו היתה פגיעה.

בהתחלה הפחתנו 10% בשנה הראשונה, כדי שלא תהיה פגיעה אנושה פתאום, בבת אחת.

אסור להשית את כל ההחלטות מעבר ל-10% בשנה.

לאחר מכן החלטנו על דחייה לשנתיים של הקריטריונים החדשים. החל מ-1 בינואר 2011 צריך היה להחיל את אמות המידה החדשות. זה מצב לא טוב ולכן החלטתי להקים ועדה ציבורית חדשה, על-פי חוק המועצה להסדר הימורים בספורט. הוועדה הזאת תפעל בשים לב לשיקולים ספורטיביים, להישגיות בספורט וכמובן בשים לב לשיקולים חברתיים, לרבות תמיכה בספורט נשים, בספורט עממי, בספורט פרה אולימפי ולפעולות ספורט באזורי עדיפות לאומית. לאור העובדה שלפי אמות המידה הנהוגות היום פחתה התמיכה במספר לא מבוטל של איגודי ספורט, עד למצב המסכן את המשך פעילותם, אני רואה חשיבות עליונה למינוי ועדה ציבורית חדשה שתבחן גם את המצוקה הזאת. לכן החלטתי למנות ועדה ציבורית חדשה בראשות צבי לובצקי. צבי לובצקי הוא כדורסלן נבחרת ישראל בעבר. בהווה הוא מייסד ובעלים של חברת ההשקעות IBI.
תחילת העבודה כפופה לאישור חבריה בהליך משפטי שקבוע בחוק לעניין הזה, לרבות היוועצות במועצת ההימורים. אקרא את שמות חברי הוועדה. כאמור, יושב-ראש הוועדה הוא צבי לובצקי, שהיה בשעתו גם חבר ועדת מליניאק לרפורמה בספורט, מייסד ובעלים של חברת ההשקעות IBI. החברים בוועדה הם: מיקי חליקה, לשעבר שחיין אולימפי בסגל הישראלי, סגן אלוף אירופה בשחייה, היום הוא משמש כדירקטור בחברת JVP; לינדה בן-שושן, שהיא בעלת תואר שני במינהל עסקים ולשעבר סגנית בכירה למנכ"ל בנק דיסקונט ועשתה עוד תפקידים רבים מאוד, ביניהם יושבת-ראש ועדת השיווק בבורסה לניירות ערך; עורכת דין דליה טל, שותפה בכירה וראש המחלקה לבנקאות ושוק ההון במשרד עורכי דין וגם מרצה באוניברסיטת תל-אביב; יורם חרוש, בעבר מאמן קבוצת הכדורסל של מכבי תל-אביב והפועל ירושלים, מנהל מקצועי של הנבחרות הצעירות בכדורסל; ארנון טיברג, לשעבר מנכ"ל "דלתא גליל", היה נשיא התאחדות התעשיינים בישראל; עורך דין דוד פפיא, לשעבר חבר ועדת הביקורת של איגוד ההתאבקות וחבר הנהלת האיגוד, סגן יושב-ראש ועדת ההוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין ונציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. אלה חברי הוועדה, הם יישבו על המדוכה.

היה חשוב שיהיו כאן גם אנשי ספורט, גם משפטנים, גם אנשים שמבינים בכלכלה ובכספים. צריך לקבוע אמות, זו לא עבודה פשוטה. הוועדה תסיים את עבודתה עוד לפני תום השנה כדי שאפשר יהיה להחיל אמות מידה חדשות כבר ב-1 בינואר 2013 ולא נזדקק להחיל את אמות המידה הקודמות, שפוגעות ועלולות ממש לחסל ענפים שלמים. אתן דוגמה: ענף טניס שולחן, שהתמיכה שלו היתה 1 מיליון שקלים, היא היתה אמורה לרדת ל-200,000 שקל. זה פשוט חיסול הענף.
אפשר לראות, ואמרה את זה גם אתי מהממ"מ, שבתמיכה שנתן המשרד לאיגודים העיוות הזה לא קיים בצורה הזאת. בתמיכות שהמשרד נתן האיגודים בעלי ההישגים קיבלו תמיכה בסדר גודל הוגן יותר ונכון יותר. אבל אנחנו לא היינו כפופים לוועדה הקודמת, ועדת בורוביץ, שהכתיבה את אמות המידה למועצת ההימורים. לכן עשינו את זה בצורה שונה.

את גם העלית את התמיכה באיגודים.

כלומר הקריטריונים שעוד ייקבעו, שם תבקשו שיתסכלו על הנושא של המגוון כדי להבטיח שימשיך להיות מגוון ענפים, אמרת שתסתכלו גם על הנושא של קידום ספורט נשים וכמובן, בנושא של הישגים, באופן שנתחיל להגיע לתיקון.

ודאי. זה בדיוק מה שאמרתי קודם – שיקולים ספורטיביים, הישגיות בספורט, שיקולים חברתיים.

מספר ספורטאים.

כל הנושאים הללו צריכים להילקח בחשבון. הוועדה הקודמת ניסתה לעשות עבודה טובה, יש שם אנשים שניסו לעשות עבודתם. אבל נוצרו עיוותים לא נכונים שצריך לקחת בחשבון ואחרי הניסיון צריך לעשות משהו שיהיה בנוי יותר נכון. נקיים הליך מאוד מהיר של היוועצות במועצת ההימורים. על-פי חוק אנחנו חייבים בהיוועצות במועצת ההימורים. אחרי כל התהליכים המשפטיים האלה, אני מניחה שבעוד שבועיים לכל היותר תחל הוועדה בעבודה. הם כבר להוטים להתחיל לעבוד.

מצוין. המלצה קטנה, כי יש כאן קבוצה מאוד רצינית - אז לאור מה שקרה בעבר, שיריצו סימולציה של ההשפעה של ההמלצות על ענפי הספורט כדי שלא יהיה צורך להתמודד שוב עם כוונות טובות ותוצאות, שכולם יודעים מה קורה עם כוונות טובות.

אז קודם כול, אני רוצה להודות לך גם על זה שהבאת את ההודעה הזאת לכנסת. אני חושבת שככה צריכים להיות היחסים בין הממשלה לבין הכנסת, שכאן יהיה הפורום הציבורי שבו מביאים את הדברים האלה לידיעת הציבור. אני חושבת שהוכחתם היום מקצועיות בלתי רגילה בכל ההתייחסות לנושא וגם במתן הידע והנתונים לציבור כדי שיכיר את הנושא, יוכל להיות פעילים בו, לדחוף את נבחריו גם ברשויות המקומיות, גם בכנסת, גם בממשלה לפעול בנושא הזה. אני באמת רוצה להודות לכם על העשייה, על המקצועיות ועל כך שהקדשתם לנו את הזמן הזה היום. תודה רבה, אני נועלת את הישיבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>