PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
18/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 569>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ח בסיון התשע"ב (18 ביוני 2012), שעה 10:30

<1. פירוק האיחוד בין עארה לבין ערערה של חה"כ גאלב מג'אדלה>
<2. פירוק האיחוד בין עארה לערערה של חה"כ ג'מאל זחאלקה>
<3. פירוק האיחוד בין עארה לבין ערערה של חה"כ מסעוד גנאים>
<4. פירוק האיחוד בין עארה וערערה של חה"כ עפו אגבאריה>

חברי הוועדה: >
אורי מקלב – היו"ר
עפו אגבאריה

יעקב אדרי

טלב אלסאנע

מסעוד גנאים
ג'מאל זחאלקה

גאלב מג'אדלה

>
סיון להבי - רפרנט באגף תקציבים, משרד הפנים

רביע מקלדה - מרכז רשויות מקומיות, מחוז חיפה, משרד הפנים

עו"ד דרור לוינגר - לשכה משפטית, משרד הפנים

רותם הורוביץ - מתמחה, משרד הפנים

רותם הורוביץ - מתמחה, משרד הפנים

יוסף עדס - אגף התקציבים, משרד האוצר


ראמזי ג'ראיסי - ראש עיריית נצרת, יו"ר הוועד הארצי של הרשויות המקומיות הערביות

שיכה עאדל - דובר ועד "אלפסל" עארה

ד"ר יונס הישאם - ועד "אלפסל" עארה

אבו הלאל עדאל - ועד "אלפסל" עארה

מחמוד אבו ואסל - ועד "אלפסל", כפר עארה

מחמוד זייד - כפר עארה

פתחי מרזוק - עוזר ראש המועצה המקומית ערערה

שוש אזולאי

שרון רפאלי
<1. פירוק האיחוד בין עארה לבין ערערה של חה"כ גאלב מג'אדלה>
<2. פירוק האיחוד בין עארה לערערה של חה"כ ג'מאל זחאלקה>
<3. פירוק האיחוד בין עארה לבין ערערה של חה"כ מסעוד גנאים>
<4. פירוק האיחוד בין עארה וערערה של חה"כ עפו אגבאריה>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה כממלא מקום ליושב ראש הקבוע, חבר הכנסת אמנון כהן. בדיון היום אנחנו דנים בהצעה לדיון מהיר של חברי הכנסת גאלב מג'אדלה, ג'מאל זחאלקה, מסעוד גנאים ועפו אגבאריה, שעניינה פירוק האיחוד בין עארה לבין ערערה. אני אומר את זה נכון?

נכון.

כתוב אצלנו שכשעושים נישואים יש לפעמים אות אחת שמפרידה. כאן מפרידה ה-ר'. האם זה רע או טוב? אנחנו לא יודעים.

הם מאוחדים שזה אותו שורש, לפחות.

אנחנו נשמע את ראשון הדוברים חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. במקום שאני אפתח בדברי פתיחה מיד המציעים ידברו. אם יגיעו עוד מציעים ניתן גם להם. לאחר מכן ניתן גם למשרד הפנים לדבר ולנציגים של עארה ושל ערערה.

אדוני היושב ראש, רק תיקון, אני הייתי אמור להיות הראשון מבין המציעים.

יכול להיות - -

אני לא מדבר על - - - בגלל שהוא ממהר - -

מאה אחוז. אחד מוותר לשני זה כבר סימן טוב.

אם בהמשך מסעוד יעשה מה שאני רוצה, אז מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים. אני מוכן לוותר לו.

"אין מוקדם ומאוחר בתורה", זה לא משנה.

אדוני היושב ראש, אני קודם כול רוצה לברך אותך על ניהול הישיבה.

תודה.

המהלך הזה של החלטת שר הפנים לאחד את היישובים עארה-ערערה הוא מהלך שגוי מכמה סיבות.

חשוב לציין שזה מהלך לפני הרבה שנים, נכון?

מ-90'.

זאת אומרת, לא שר הפנים, אלא שר הפנים דאז.

לא מדברים על שר הפנים הזה, מדברים על שר הפנים ב-1990. תבדקו מי זה.

אריה דרעי.

השר הזה נושא באחריות של אריה דרעי כמו שאנחנו רואים שהוא עושה כל יום. אריה דרעי לא נושא באחריות של שר הפנים של היום.

אחריות שילוחית מפלגתית.

לא היה מלכתחילה שיתוף הקהילה, הציבור, התושבים בעניין. המהלך נעשה ללא שיתופם. זה הבסיס האלמנטרי החשוב ביותר לאחד שתי מועצות. זה לא נעשה.

דבר נוסף שאני רוצה לומר. בהיותי יושב ראש ועדת הפנים ואז – "איכות הסביבה", נקלעתי לנושא הזה ואפילו היה על זה דיון. המועצה המקומית ערערה הזניחה את היישוב עארה באופן כמעט שיטתי. כל התקציבים או אם לדייק, מרבית התקציבים שהיו מגיעים ליישוב עארה היו או מוחזרים לאוצר המדינה בתום שנת התקציב או היו מנוצלים לטובת ערערה ולא ליעד שלהם ביישוב עארה. העוול הזה הלך וגדל ונמשך ורואים את זה. רואים את זה בבירור – תקציבים שחזרו חזרה ליישוב ערערה במקום לעארה ורואים את זה בתקציבים שחזרו לאוצר המדינה ולא נוצלו לטובת פרויקטים ביישוב עארה.

יש גם אי אמון טוטלי כמעט בין המועצה המקומית לבין האוכלוסייה בעארה. יותר מזה, יש נתק גם ברמה של אחריות. לאחרונה, כמעט יותר משבוע, בית ספר יסודי מושבת בגלל בעיות בטיחות.

זה כבר שבועיים.

ממה שאני יודע פורמלית בשבוע הראשון הם אמרו, אנחנו נשבית, הודיעו, דיברו- -

לא, לא, שביתה מלאה של שבועיים.

סליחה, עפו, לא הפרעתי לך.

זאת לא הפרעה.

אתה תדבר עכשיו בתור ותגיד מה שאתה רוצה.

אנחנו גם רוצים להיות נאמנים לעובדות. פורמלית יותר משבוע, אבל הם באמת נתנו לראש המועצה את כל ההזדמנות – גם למשרד הפנים, גם למחוז חיפה – למנוע את השביתה הזאת ולא נענו. בית ספר לא בטיחותי מושבת זה אומר לך הכול: כבישים, תאורה, מוסדות ציבור – המועצה המקומית ערערה לא תפקדה ביישוב עארה. מן הדין היום לקבל את תביעת התושבים באמצעות הוועדה הציבורית שהקימו. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לחברים שלי, גם מסעוד, גם ג'מאל וגם עפו, שיחד התאחדנו כדי להביא את הנושא הזה לסיום נכון ולעשות בירור כזה לטובת התושבים.
אני רוצה לומר לחבר הכנסת יעקב אדרי - -

אני עוד לא אמרתי כלום.

לא, אמרת לי, אמרת לי המון. אמרת משפט אחד שאומר הכול. חבר הכנסת יעקב אדרי אומר לי לפני הדיון – זה מלחמת חמולות. אין שום מלחמה של חמולות- -

אני אגיד את מה שאני רוצה להגיד - -

אני כבר אומר לך – אין שום מלחמה של חמולות. זה שקר גס שמישהו ניסה להעביר לך מהעובדה הפשוטה: בעארה ובערערה יש משפחות שלמות שחצויות באמצע – גם יוניס, גם מסארווה, גם אחרים. חלקן נמצא בעארה וחלקן בערערה. משפחה אחת, קרובי משפחה, הן במלחמת חמולה? זה סגנון של הסטה ושל סטייה של הנושא מהאמת. אני בטוח שאם תצא איתי לביקור, ואני בטוח שחברים יזמינו אותך לביקור, אתה תתארח בעארה ובערערה אצל משפחת זייד, גם כאן וגם שם; אצל מסארווה גם פה וגם שם. יושבים גם כאן אבו-הלל, יוניס – מכל המשפחות. זה נימוק וסיבה שצריך להוריד אותה מהשולחן ולגשת לעניין ביושר ולתת מענה לאוכלוסייה, לוועדה הציבורית, שעמלה קשה. תראה, אדוני היושב ראש, זה מדבר בעד עצמו: אלפי חתימות שהגיעו גם ליושב ראש ועדת הפנים, גם לשר הפנים וגם לממונה על המחוז – אלפי חתימות, יותר מ-2,342 חתימות מבקשות לסיים את השותפות האומללה הזאת, ולתת לאוכלוסייה בעארה את הזכות לחיות בכבוד. תודה רבה.

אפשר לתת לנו נתונים מה המצב, מי מנהל? יש שם הרי משהו מיוחד, יש ועדה קבועה. מישהו ייתן לנו כמה הסברים קודם.

זה מסביר את עצמו. למה יש ועדה קרואה? בגלל ההצלחה של המועצה?

אני מאוד מכבד אותך, אבל תנו רק לשמוע את הנתונים.

אחרי זה יכול להיות שניתן למשרד הפנים אבל קודם ניתן למסעוד גנאים.

תודה, אדוני היושב ראש. בוקר טוב לכולם, ואני מברך את כל האורחים, ובמיוחד את הוועד העממי ואדי עארה שעוסק בפירוק האיחוד ובדברים אחרים. אני ביקרתי באוהל שהיה שם ודיברו איתי גם על בית הספר שנזכר.
הבעיה פה, אדוני היושב ראש, היא לא רק הדרך שציין אותה חברי חבר הכנסת גאלב מג'אדלה – הדרך הייתה לקויה וגם התוצאה. כאשר את התוצאות של האיחוד או השילוב – אנחנו מדברים על שנת 1990, אבי האיחודים והשילובים, זה כבר לפני האיחוד של בקה-ג'ת והשאר שבאו אחריהם - -

אבל ההפעלה הייתה ב-2008. לא הייתה מועצה. מ-1990 עד 2008 לא היה כלום.

מה היה?

כלום. חיכינו שיספחו אותנו לגדה המערבית.

- - -

(אומר דברים בערבית.)

שלא יחשבו שהמועצה מ-1990.

אני מבין שאתה מבקש שהוא ייתן לך לדבר, שלא יפריע.

זה בסדר, הוא ייתן לי.


זה כמו הנישואים. כאשר הנישואים לא מיטיבים עם אחד הצדדים – לא רק לא מיטיבים איתו, אלא מביאים להרעת מצבו – אז חושבים על גירושים. אני הייתי בעארה וראיתי מצב תשתיות גרוע מאוד. דיברו איתי על בית הספר, על הרבה דברים. כפי שתיארו את המצב, יש שם הזנחה בכפר לאורך הרבה שנים. לכן, אדוני היושב ראש, אני מציע לצדד בהצעה של הוועד הציבורי או העממי של עארה להקים ועדה מקצועית שתבחן את כל העניין, תלך לשם, תפגוש את האנשים, תראה את המצב ואחר כך היא תגיש את מסקנותיה למשרד הפנים ותגיש את מסקנותיה גם לוועדת הפנים ואחר כך נראה. אני מעדיף שהאנשים בשטח – הם יודעים הכול – ידברו על המצב שם.

תודה רבה גם על הדברים הישירים וגם על הדברים הקצרים.
חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה ואחרי זה חבר הכנסת עפו אגבאריה. זה לפי הסדר שיש לי פה.

לא הבנתי את הסדר.

סדר המציעים.

ארבעה מציעים.

אין אפליה נגד יהודים.

לא, זה בסדר, אם אתם ארבעת המציעים - -

כן, ארבעה מציעים.

כבוד היושב ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אורחים יקרים. הטענה המרכזית, חבר הכנסת אדרי, בעד פירוק איחוד המועצה המשותפת עארה-ערערה היא שזה נכשל. כלומר אנחנו לא משהו שרוצים לנסות לדעת, לחשוב, לתכנן, לחשב לעתיד, אלא מדברים על ניסיון שמתקיים כבר 22 שנים, ובשורה התחתונה זה נכשל. אין ויכוח על כך שזה נכשל. זה נכשל בלי קשר לשאלה מיהו ראש המועצה. כבר היו ראשי מועצות מכל החמולות ובכל הרמות, והייתה ועדה קרואה. הכול היה. כלומר ב-22 שנים היה ראש מועצה בוועדה קרואה שיש עליו הרבה ויכוחים, אבל יש כאלה שאומרים שהוא עבד בסדר מבחינה תקציבית. לפניו היה ראש מועצה שאמרו שהוא לא בסדר; ואחר כך אמרו שהיה ראש מועצה שאמרו שהוא מעולה; ומהחמולה הזאת ומחמולה אחרת – הכול נוסה. לכן לא חשוב מה המצב של המועצה המקומית היום, כי זה יכול להשתנות מחר, ואם זה ישתנה מחר לא ישתנה המצב של האיחוד. אם יבוא היום לערערה ראש המועצה הכי טוב הוא לא ישנה את המצב. והיו ראשי מועצות שאני מכיר שהיו מהטובים וניסו לעבוד, אבל זה לא עבד. פשוט לא עבד.

איך זה נכשל? אני מסתכל על מצבה של עארה – ותרשה לי, כבוד היושב ראש, אני יכול לדבר מניסיון אישי כי אני מכיר את עארה כמו שאני מכיר את היישוב שלי. אני גדלתי שם. את נעוריי ואת ילדותי ביליתי ברחובות ערערה, והלכתי ברגל מכפר-קרע לעארה. אני מכיר. למה הלכתי ברגל? כי כשרצינו דואר בכפר-קרע הלכנו לעארה, כשרצינו קופת חולים – הלכנו לעארה. עארה הייתה יישוב יותר מפותח מהסביבה שלו. משטרה וממשל צבאי גם היה בעארה – הכול היה שם.

משטרה לא חיפשת אז.

כשהיו מוציאים טיול בבית ספר היינו צריכים לקבל אישור של המושל הצבאי. אני פעם הלכתי לקבל אישור ללכת לטבריה, אמרו לי – מה, אתה בא שבוע לפני כן, אתה צריך להגיש בקשה חודשיים לפני כן.

כמה יש בערערה?

12 אלף.

אני רוצה להגיד שזה נכשל. אנחנו רואים את מצבה של עארה וכואב הלב. היישוב לא מפותח, אין בו תשתיות, ויש פער בין הספירה הציבורית לבין הספירה הפרטית. בספירה הפרטית אנשים לא שונים מהסביבה שלהם, אבל הספירה הציבורית מוזנחת כי יש בעיה באיחוד ומכיוון שהמועצה המקומית לא מצליחה לתפקד מסיבות שונות. 18 שנים המועצה לא שמה גרגר של חול בעארה. תמיד היו בעיות. האיחוד לא נבע מסיבות שמישהו חשב ואמר, אנחנו משני היישובים האלה נעשה יישוב אחד. זה מסיבות היסטוריות קוניוקטורליות. רצו לעשות מועצה בערערה, וחלק מראשי הציבור לא רצו את המועצה הזאת אז אמרו אחר כך, נספח ונעשה ביחד. לא שמישהו חשב.

מדובר בשני יישובים שיש להם היסטוריה, יש להם שם, יש להם זהות. לא מדובר ביישוב שמקימים ומאחדים אותו עם יישוב אחר. אתה מדבר עם מישהו מעארה – זה לא כמו ערערה, זה סיפור אחר. מתפתחת זהות מקומית ליישוב הזה. אני בדרך כלל לא רוצה להתווכח אם נכון או לא נכון לעשות איחוד באופן עקרוני. כי מדובר כאן לא בעניין עקרוני. יכול להיות שבמקומות מסוימים זה מצליח, ויש מקומות שזה הצליח – יכול להיות – או עבד בצורה זו או אחרת עם חריקות, אבל עבד. אבל פה – לא עבד, כישלון טוטלי. שיבוא מישהו ויגיד לי ויראה לי שלא היה כישלון טוטלי. ואני לא מאשים אף אחד בנושא הזה. אני אומר שיש כאן "מעשה מרכבה" שלא מצליח, פשוט זה לא עובד. אני לא יכול להתווכח עם כישלון. כמו שלא מתווכחים עם הצלחה קשה להתווכח עם כישלון. זאת הנקודה.

באו אנשים לכאן, והם מבקשים סעד מוועדת הפנים של הכנסת ומשליכים את יהבם על הוועדה, שתעמוד לצדם, תתחשב בבעייתם, תבין את כאבם, תבין את מצוקתם. זה לא כאב, זאת מצוקה אמיתית. אנשים לא באים לבכות ככה על זה. תאמין לי, אני מכיר את זה מקרוב. שיחת היום – כבר 22 שנים אני שומע את אותה מנטרה מכל אחד מכפר עארה. אומרים לי כולם, אכלנו אותה בסיפור הזה. אכלנו אותה, אנחנו לא מצליחים להתרומם. יש קבוצה של אנשים שתפסו יוזמה ורוצים לשנות את המצב. אין דרך, אלא לפרק את האיחוד. אני תומך בהצעה להקים ועדה מקצועית שתבדוק את העניין. אני בטוח שוועדה מקצועית ללא משוא פנים תגיע למסקנה אמיתית שצריך לפרק את האיחוד. זה לא עבד, כבוד היושב ראש. אני אומר לך, חבר הכנסת אדרי, אני מכיר את זה מקרוב, אני מכיר את כולם פה – אחד-אחד באופן אישי., לא היכרות שטחית. אני הולך לבתים, והם באים לבית שלי. זה לא עובד, פשוט לא עבד. ניסו 22 שנים, ותאמין לי, היו ניסיונות, ומשרד הפנים דחף ועשה, וזה לא עבד. מה שלא עבד 22 שנים – אני אומר לך, לא יעבוד מחר או מחרתיים.

תודה, חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת עפו אגבאריה. אחר כך חבר הכנסת יעקב אדרי.

אדוני היושב ראש, אורחים נכבדים. אני גם מוכרח לציין שגם אני בן האזור, החצי שלי הוא מעארה-ערערה - -

מעארה או מערערה?

משניהם – גם מעארה וגם מערערה.

זה חשוב.

הם נולדו בערערה, ועכשיו הם גרים בעארה. אז איך אתה רוצה שאני אגדיר את זה? חוץ מזה הקשר שלי היה טוב מאוד איתם דרך אבא שלי ואחר כך דרכי ודרך המפלגה שהייתי מחלק את העיתון בגיל צעיר. איפה יותר? בעארה מאשר בערערה.

כי קראו יותר.

כן. היסטורית זה אמנם אותן משפחות גם פה וגם פה, אבל אלה שני יישובים שונים. הם באמת שונים. השוני לא רק מתבטא באופי של היישוב עצמו, אלא כנראה, בסוג הזה שרצו בעל כורחם לאחד את שני הכפרים האלה, ולא עלה יפה. חבלי הלידה של האיחוד היו קשים מאוד ומאוד לא הניבו פרי בשום מקום אף על פי שבחריקות שיניים הלכו כל התקופה שחשבו שאולי זה ילך בסדר, אבל העובדה בשטח היא שזה באמת לא עלה. אמנם עארה לא התפתחה בזמן האחרון כי יכול להיות שיש עוד סיבות חוץ מהסיבות שבשטח שיש הזנחה כללית של המועצות המקומיות הערביות. אבל העובדה היא שהאיחודים שמשרד הפנים רצה לעשות, לא צלחו. בשהור, למשל, זה שני כפרים כמו בעיינה ודיר אל-אסד שהם כמעט כפר אחד, והעובדה היא שזה לא הלך. שם אתה נכנס ואתה לא יכול להבדיל אם זה דיר אל-אסד או בעיינה. וזה לא הלך. אז אם אנחנו ניקח את עארה ואת ערערה ונראה את הקו המפריד ביניהם שזה כביש 65 שהוא כביש גדול מאוד שלמדינה יש אסטרטגיה לגבי המקום הזה. אנחנו רואים שלחצות את הכביש בין עארה לבין ערערה זה סיפור גדול מאוד. רק לא מזמן עשו שיפוץ בכביש כך שאי אפשר לנסוע ישר מעארה לערערה דרך הצומת שעשו. זאת אומרת גם המדינה לא מעוניינת לעשות את זה. וזה לא בצומת עארה ולא בצומת ערערה. גם המדינה מבחינה אסטרטגית לא מעוניינת לאחד את שני הכפרים האלה. הם גם לא חושבים אפילו לעשות איזשהו גשר כדי לחבר בין שתי האוכלוסיות. המסקנה היא שאין חיבור ישיר.
לא מזמן ביקרתי בבית הספר הזה שהוא במצב איום ונורא. אני לא יודע איך רשות מקומית עד היום מסכימה שיישאר בית ספר כזה, ואיך משרד החינוך נותן לילדים להישאר בבית ספר רעוע כזה שיכול ליפול. אני לא מדמיין לעצמי איך בכנסת ישראל או במשרד החינוך עדיין מסכימים ששתי כיתות יהיו באותו חדר, והמעבר בין שתי הכיתות הוא דרך דלת אחת, והדלת השנייה היא דרך הכיתה הראשונה שלומדים בה הילדים.

כיתה חצויה.

חצויה בדיקט.

זה דבר נורא. אני הגשתי לפני שבועיים, חבר הכנסת מג'אדלה, לנשיאות דיון מהיר על זה, והנשיאות דחתה את זה. אני מאוד מקווה שהיום יקבלו כי הגשתי את זה שוב.

הוא עשה מאמצים לאשר את הנושא, אבל היו בעיות אחרות, היו נושאים קודמים.

טוב, אני מקווה שהשבוע יאשרו.

הגשתי שאילתה רגילה.

דבר שני, ידוע לי גם כן שמתוך הוועדה הקרואה והאנשים במועצה המקומית גם לא מתנגדים לפירוק. אני שמעתי את זה ואני יודע את זה. יושב פה דובר המועצה, והוא יאשר את זה. לכן התקווה שלנו היא שהוועדה תיתן את האפשרות ואת הגב לאנשים, שכפי שנעשה הפירוק גם בין ג'ת לבקה וגם בין עוספייה ודלית אל-כרמל ובין שאהור, אז גם במקרה הזה שלא הצליח – בואו לא נענה יותר את האנשים וניתן את האפשרות לפירוק הזה.

יש מקומות שהאיחוד בין הכפרים הצליח?

לא. לא ידוע.

תשאל אם הפירוק בין בקה-ג'ת הצליח עכשיו.

הפירוק הצליח, אבל הייתה מסקנה לפרק.

היה פירוק, ותמכנו בו כולנו.

דלית אל-כרמל ועוספייה זה לא נקרא איחוד שהצליח?

לא.

לא. הוא פורק, והשאלה אם הפירוק הצליח. זאת הבעיה.
אני רוצה להתייחס.

אני מתחייב שבתום שנה מפירוק בקה-ג'ת – היות שהייתי יוזם הפירוק - -

בתמיכתנו, כולנו תמכנו.

נכון.

- - להגיש דוח גם לוועדת הפנים וגם לכנסת על מצב הפירוק, כמה עלה הפירוק.

יש מועצה ממונה שם?

לא, לא.

היו בחירות באוקטובר והפרדנו את שני היישובים. בתום שנה מאוקטובר אנחנו נגיש לך דוח.

לא לי, תגיש - - -

האיחוד היחיד שהצליח זה איחוד האמירויות.

שנת חסד אם אתה רוצה כבר עכשיו דוח. אבל בטוח שזה הצליח יותר מהאיחוד.

ראש עיריית אור עקיבא לשעבר. יש לו הרבה ניסיון מוניציפלי.

הייתי רוצה לשמוע עוד נתון אחד.

נמצא פה - -

נמצא פה ראש עיריית נצרת.

אני הייתי רק רוצה לשמוע נתונים כמה תושבים יש בעארה וכמה יש בערערה.

אז בואו נשמע בהתחלה את הוועד.

אני רוצה נתונים

יש כאן נציג של משרד הפנים.

יש למישהו נתונים?

מי זה רביע מקלדה?

אני.

נציג משרד הפנים שמרכז את כל הרשויות המקומיות במחוז חיפה יכול לתת לנו מטעם משרד הפנים, ואחר כך ניתן לכל מועצה. בבקשה.

ניתן גם לוועד העממי לדבר.

ניתן גם לוועד.

אדוני היושב ראש, כדאי לשמוע את הוועדה.

אז אני רוצה לדבר בכל זאת. אתם לא נותנים לי מספר, אני אדבר.

נותנים לך. 18 אלף תושבים בסך הכול; בעארה – 6,500.

מאה אחוז. אני דווקא רוצה להתחיל מהסוף: אני תומך בעמדה למנות ועדה. צריך ועדה מקצועית. אני מציע ומצטרף להצעה שאנשי מקצוע יבדקו את העניין, ואני מציע שנבקר שם ונראה את הדברים מקרוב. אין לי בעיה בכלל. אבל אני בא מנקודת מוצא – ושוב, אני מכיר את העניין לא מכיוון שביקרתי, אלא פשוט מכיוון שפנו אליי כמה אנשים. אני בכל זאת גם שכן לא רחוק. יש לי כמה יישובים שאני מטפל בהם באופן אישי – גם באקה-ג'ת וגם ג'סר א-זרקא שאני כל הזמן מנסה לעזור. גם בפרדיס אני מעורה. ומתוך כוונה טובה. לכן התחלתי דווקא מהסוף.

יכול להיות שאתם צודקים, אבל מהניסיון שלנו לא תמיד הפירוקים האלה מצליחים. תאמינו לי, אומר לכם את זה אחד שיש לו קצת ניסיון.

מאיזו בחינה לא מצליחים? כשפירוק נכשל הפתרון הוא פיצול.

זה צריך לבדוק.

- - -

לא לקרוא קריאות ביניים, הוא יסביר את עצמו.

לא הפרעתי לאף אחד, הקשבתי קשב רב. תאמינו לי, אמרתי "חמולות" כי זה מה שנאמר לי. אבל אני קיבלתי מיד את ההצעה לבדוק מקצועית את העניין הזה, ומה שצריך לעשות, צריך לעשות. תזכרו דבר אחד, שלהקים מנגנונים של רשויות ביישובים סמוכים זה עלויות גדולות מאוד עם בעיות לא פשוטות, עם מנגנון בכל רשות. זה דורש משאבים שהמדינה לא מנדבת כל כך מהר.

אני רוצה ללכת דווקא מיד לסוף. אני שמעתי את חברי הכנסת שמכירים בכל זאת את העניין טוב ממני. אני מצטרף להצעה שלהם לבדוק וגם למנות ועדה מקצועית שתבדוק - -

ונעשה שם ביקור.

בבקשה.

תודה רבה. נשמע את הוועדים. את מי אתם מציעים, את ראש הוועדה של ערערה?

יושב ראש הוועד הארצי לרשויות הערביות, ראמז ג'ראיסי.

כבוד היושב ראש, אני מתכוון לשפוך אור על הסוגיה בהיבט הכללי שלה וגם להתייחס ספציפית לעניין של איחוד-פירוק עארה-ערערה. למעשה, משרד הפנים פעמיים התחיל עם תוכניות של איחוד רשויות מקומיות. פעם אחת הוא הלך לכיוון של הקמת ועדה – המלצה ראשונית על מקבצים – והקים ועדה המורכבת מאנשי מקצוע, מאנשי משרד הפנים שזימנו את הנוגעים בדבר, קיימו איתם דיונים לעומק בכל ההיבטים – הכלכליים, הגיאוגרפיים, דמוגרפיים, חברתיים, פיתוח – והגיעו למסקנות. אני אומר את זה כי באותו מהלך הוצע לאחד את נצרת עם עוד מקבץ של יישובים מסביב, ואחרי שאותה ועדה מקצועית שמעה אותנו היא החליטה לא להמליץ על האיחוד. היא השתכנעה שאותו איחוד לא יעבוד, ויש מספיק סיבות למה לא לקיים אותו, ואכן הייתה עבודה מאוד מקצועית ומאוד מעמיקה.

הגל השני היה לפני מספר שנים, מאוחר יותר, בצורת הנחתה בלי לבדוק לעומק את האיחודים או את הסיכויים להצלחת אותם איחודים וגם אלמנטים שיכולים לתרום לסיכויי ההצלחה ואלמנטים שיכולים לפעול נגד זה. ההחלטה הייתה בהנחתה מגבוה, ולכן האיחודים האלה נכשלו. רוב האיחודים שנעשו במהלך השני כבר פורקו.

אתה אומר שמראש זה לא נועד להצלחה.

מראש לא נועד להצלחה כי גם לא נבדק לעומק. לכן ההצעה שעלתה כאן שיש צורך לשקול לעומק וועדה מקצועית שתבדוק את סיכויי ההצלחה, הכישלון, מה יהיה אם זה יימשך, מה יותר טוב לשני היישובים, לתושבים של היישובים, לפיתוחם. ואז גם לבוא עם תוכנית מסודרת לכאן ולכאן. זה דבר שלא נעשה. יש ניסיונות גם בעולם. אני אישית הייתי מעורב במהלך כראש עיריית נצרת בזמנו ולמדנו מהניסיון בעולם בתחום של איחודים, איפה זה הצליח, ומה תשתית ההצלחה ומה התשתית לכישלון.

הולכים לפרק את השוק האירופי. הולכים לפרק את השוק האירופי.

הוא מציע לך לנסוע שוב אחרי האיחוד של האירו, לראות אם זה מצליח. המסקנות אחרות גם כן.

יש עובדה נוספת שהמדיניות של שר הפנים הנוכחי היא לא כזאת. הוא לא יזם ולא הלך לבצע איחודים נוספים. נהפוך הוא, הוא זה שנתן את התמיכה ואת העזרה ליישובים שהאיחוד פורק כדי לתת להם אפשרות של הצלחה. זאת אומרת המציאות כיום במדיניות שר הפנים הנוכחי היא לא בעד המשך האיחודים. לכן מן הראוי, כפי שנעשה באיחודים קודמים, לקבל המלצה, להעביר אותה למליאה, לפרק את האיחוד, ולאפשר לתושבי שני היישובים לבחור את הרשויות.

לא צריך מליאה. זה לא חוק, זאת החלטת שר הפנים.

זאת החלטת שר והיא לא צריכה חקיקה.

חלק מהאיחודים שפורקו התקבלו - -

אבל במקרה הספציפי זאת החלטת שר. לא צריך חקיקה בכנסת.

אני לא נכנס למהלך המשפטי.

לא משנה הפרוצדורה, העיקר המסקנה.

עמדתך יפה, ואנחנו מודים לך.

השורה התחתונה היא שבמצב הקיים זה לא איחוד שיצליח בעתיד.

יפה.

תודה. אני רק שואל לפני שאני נותן לחבר הכנסת טלב אלסאנע לדבר, אם יש מישהו שהוא בעד השארת המצב בקדמותו? יש מישהו שרוצה להביע עמדה שהוא בעד להשאיר את המצב המאוחד?

משרד הפנים.

למשרד הפנים אין עמדה.

למשרד הפנים אין עמדה?

יש עמדה, אנחנו מיד נשמע.

חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני מכיר את הנושא הזה מקרוב. כל מי שמעורה בעניין גם הגיע למסקנה שדין האיחוד הזה להיכשל. מלכתחילה זה נעשה בניגוד לרצון של אנשים, וגם במרוצת הזמן רק התפיסה שצריך להפריד הוכיחה את עצמה. לכן אנחנו מגיעים לדיון היום כדי שלא נבוא ותוך כדי ישיבה להגיד כאילו זאת שליפה מהמותן. לכן ההצעה להקים ועדה שתיפגש עם התושבים, תקבל את דעתם – ואני יודע מה העמדה שלהם, זה החיים שלהם, זאת המציאות שלהם – ולאחר מכן לקבל את המסקנה של הוועדה שהיא חייבת לפעול צמוד לתושבים ולנציגיהם ולהיות קשובה לדעת התושבים.

תודה רבה. ניתן לנציג מכפר עארה ולנציג מכפר ערערה, ואחר כך משרד הפנים.

אולי קודם למשרד הפנים.

בבקשה, משרד הפנים. מי הדובר?

אני רביע מקלדה, ממונה רשויות במשרד הפנים, מחוז חיפה. קצת רקע על ההשתלשלות של המועצה: בשנות ה-90, כפי שנאמר, אוחדה בצו שר הפנים לישות אחת עארה-ערערה. לפני זה היה מוכ'תר. משנת 90' עד 2002 הייתה מועצה, ולפני 2002 הייתה ועדה קרואה. מ-2002 עד היום ראש המועצה הנוכחי מר ג'מיל מרזוק הוא ראש המועצה.

ראש ועדה.

ראש מועצה נבחר.

הוא נבחר, אבל הוא - - - ועדה קרואה.

לפני שנה פיזרנו את המועצה בגלל אי אישור תקציב של חברי המועצה, ושר הפנים מינה חברי ועדה ממונה. עד 2008 עארה לא שילמה מיסים לאותה מועצה שהייתה קיימת, אבל קיבלו שירותי חינוך ורווחה - -

רווחה לא, חינוך כן. תתקן, רווחה לא. כי אני קשיש ולא מקבל כלום.

חינוך, כן. בסדר.

מ-2009 גם בעקבות בג"ץ חויבה עארה לשלם מסים, ומאז המועצה מנסה או עושה פרויקטים בתוך היישוב לבתי ספר ולכבישים - -

לא כבישים ולא כלום.

רבותיי.

- - -

אתם תגידו את הדברים.

זה כמו לדקור אותך בחרב, להגיד דברים כאלה. אני חי בעארה, לא הוא.

אנחנו בישיבה, צריך לשמוע את הדברים.

אני מתחת לזבל.

- - -

מספיק, אני בן 72, עד מתי?

עד 120.

אני מקווה שאני אחיה עד 120.

עד 121. אתה נראה פחות.

הוועד העממי של עארה פנה לממונה על המחוז, ואנחנו נפגשנו עם כל נציגי המכובדים פה. בעקבות הישיבה מינינו בודק, ד"ר עמרור שעשה בדיקה ומסקנות לגבי מה שנאמר. את הממצאים וההמלצות העברנו לחברי הוועדה הממונה כדי לקיים דיון במליאה, ולאחר מכן אנחנו נגבש את העמדה שלנו. אבל – ופה חשוב להדגיש את זה – מהניסיון שלנו בעבר, גם ממה שנאמר בפירוק של דליה ועוספייה וגם ג'ת וגם בדרך קציר- חריש, מבחינה כלכלית זה לא כדאי כי זה מנגנון כפול, זה עוד עובדים וישות שנייה. בעארה להבדיל מדליה, ובאקה-ג'ת, לא היה מנגנון קיים. לא היה מבנה מועצה – שום דבר לא היה וצריך להקים מחדש. את זה אנחנו אומרים מבחינה מקצועית גם מהניסיון שלנו.

רביע, אנחנו יכולים לקבל את ההמלצות של הבודק?

ד"ר עמרור, מה המסקנות שלו?

המסקנות הועברו לבחינה של - - -

תגיד אותם, רביע.

אנחנו לא נגיד אותן פה.

מתי הוא כתב?

לפני שלושה-ארבעה ימים. אנחנו ביקשנו היום שיהיה דיון במועצה, ואם הוועדה הממונה וראש המועצה לא יקיימו את הדיון הממונה על המחוז יקיים את הדיון וידון בכל המסקנות וההמלצות.

יש נציגים של עארה בתוך ערערה?

לא. היו.

אין, אנחנו לא קיימים.

הוועדה ממונה, האנשים חיצוניים. חוץ מראש המועצה.

יש בקשה – תעבירו, בבקשה, את ההמלצות של ד"ר עמרור.

הוא צריך לתת למועצה.

לא, סליחה, עם כל הכבוד, אנחנו רוצים שד"ר עמרור באמצעותכם יעביר לנו את ההמלצות שלו כבודק לוועדת הפנים. אולי אנחנו גם רוצים לקיים דיון על זה.

אני אצלם את העותקים, ואני אעביר לכם.

אתה כבר קיבלת את זה?

כן.

אז אנחנו מבקשים לקבל את ההמלצות של הוועדה של הבודק, ד"ר עמרור.

אם אני משקף את דבריך, אתה אומר שמה שיש לכם להגיד בעיקר זה נושא של ייעול וחיסכון כספי. לא דיברת על מהות, אם המצב הוא כן טוב ואפשר לשפר. אתה בעיקר אומר שהנושא הוא משרד הפנים, והעמדה היא ייעול ונושא כספי.

אנחנו הפכנו להיות מחיר עגבניות.

- - -

בני אדם – מחיר העגבניות. לא מקובל עליי בכלל מה שמתרחש כאן.

רק לפני יומיים אישרנו תב"ר בנושא של בטיחות בית ספר בתקציב של 600 אלף שקל. לגבי בית הספר הפסציפי שדובר עליו, אני דיברתי עם הממונה על המחוז בעניין הבטיחות, והוא נתן לי דוח בכל מה שקשור לקדימות 1, שזה טופל. בתקופת הקיץ יש תוכנית יזומה של המועצה להשלים את כל השיפוצים של בית הספר.

למה אתה לא מעביר אותו לבית הספר החדש? תסביר לוועדה.

זה כבר שיקול דעת של ראש המועצה.

אני לא רוצה להשתמש במילים בוטות, אבל הדברים לא מדויקים.

ד"ר הישאם.

בשיחה עם הממונה על המחוז, המחוז לא קבע עמדה בעניין הפיזור עארה-ערערה ומשאיר את זה לדרג המיניסטריאלי שזה השר.

זה בדיוק מה שאמרתי.

לא שמעתי שאמרת.

הוא לא אמר. הוא אמר שהבעיה המרכזית היא הפרדה - - - כספי.

העמדה הקובעת היא של נציג השר.

אנחנו רוצים לשמוע אותו. לדעתי, זה יתרון שהממונה על המחוז לא קובע עמדה. הוא מאמין משהו אחר מאשר ירושלים.

אני רוצה רק מילה אחת לנציג השר. בבקשה.

אני עורך דין לוינגר, אני מהלשכה המשפטית במשרד הפנים. עמדת משרד הפנים היא לא להרבות את מספר הרשויות המקומיות בישראל, אלא להפך – ליצור מצב של איחודי רשויות היכן שזה אפשרי. אנחנו לא סבורים שבמקום שיש בעיות של דברים שהעלו כאן התושבים – ואני לא בא לסתור כאן את הדברים שהם אמרו, המחוז בודק את העניין הזה מבחינה מקצועית, הוא מינה בודק, המועצה צריכה לבדוק את הדברים. דובר על בעיות של תשתיות, בעיות של חלוקת תקציבים, חלוקת משאבים. הפתרון של הדברים האלה הוא לא בפירוק הרשות. אנחנו מדברים על רשות שלא הייתה בה שדרה ניהולית או איזושהי הנהגה מקומית שנמצאת שם. אני לא מכיר את הנתונים של תשלומי הארנונה עד הסוף, אני לא רוצה להתחייב על הדברים, אבל אם תשלומי הארנונה החלו רק בשנת 2009, ומדובר על יישוב שיש בו 7,000-6,000 תושבים – גם מבחינת סמכות השר בצו ברירת המחדל היא שמועצות מקומיות מקימים רק מ-10,000 תושבים, וזה לא בכדי.

- - -

לא מדברים על פירוקים שנעשו, אני מדבר על סעיף שנמצא כיום בחוק. ברירת המחדל היא 10,000 תושבים ולא בכדי. אנחנו לא סבורים שמצב של פירוק ורשות עצמאית עם 7,000-6,000 תושבים, עם המצב שהיא נמצאת בו והנסיבות – תוכל להתרומם ולשפר את השירות לתושבים.

החלטת בג"ץ מלפני שבוע – הם צירפו את קציר למועצה אזורית מנשה. נציגי עארה מבקשים להיות חלק ממועצה אזורית מנשה. אתה רוצה לעשות חסכונות? תצרף אותי למועצה אזורית מנשה. אני לא רוצה להיות במועצה האזורית ערערה. אני רוצה להיות במועצה אזורית מנשה עם 6,000 תושבים.

- - -

אנחנו ניצור את המבנה - - - ערבים ויהודים לתפארת.

סליחה, אבל כאן מדברים ברשות דיבור. אתה רוצה במקום רשות הדיבור שלך?

אני מודאג מהגורל של הנכדים שלי.

אני מוכן שהנציגים יסיימו את הדברים שלהם, ואחר כך אנחנו נשיב.

אמרת את העמדה.

זאת עמדת משרד הפנים. אנחנו לא סבורים שזה המקום לעשות את הדברים האלה.

אבל אם הכלה לא רוצה והחתן לא רוצה – עכשיו נשמע גם את החתן – תראה שגם הם לא מתנגדים.

הם אמרו שבכלל לא הייתה חתונה. הרבנות עשתה את החתונה, אבל לא החתן ולא הכלה היו. הוא אומר, הפה שעשה, הוא הפה שיתיר.

- - -

עמדת משרד הפנים היא שפירוק הרשויות הוא לאו דווקא הפתרון שמביא לשיפור השירות לתושבים. אני לא יודע מה קורה בבאקה-ג'ת, אני לא בטוח שהמצב שם הפך להיות טוב.

תבוא לביקור.

אני אבוא ברצון.

- - - אבל כאן מדברים על כך שאין שירותים בכלל.

המצב הוא לא להפוך את זה לרשות עצמאית שגם היא לא תיתן שירותים, אלא לשפר את הדברים. המחוז מפקח על הדברים, המחוז עושה את הבדיקה ונכנס לעובי הקורה, וזה בעינינו הפתרון הראוי.

תודה רבה.

תאר לעצמך שהמחוז יתערב בבטיחות של בית ספר. זה לא תעודת עניות?

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת הנכבדים. אני דובר הוועד. בפגישה שהתקיימה עם הממונה על המחוז מר יוסף משלי במשרדו ב-13 במאי, הוא אמר: אני שירתי בצבא 14 שנים ויודע מה זה מחנה פליטים, הסתובבתי במחנות פליטים, ועארה נראה כמו מחנה פליטים. אני לא צריך עדות מוסמכת יותר מזאת. זה לא חמולות, מה הקשר לחמולות? אין קשר.

יושב ראש הוועדה הקרואה בערערה מר ג'מיל מרזוק אומר: "למרות המאמצים הרבים הנעשים כדי לשפר את מצבו של כפר עארה, אין ביכולתנו להדביק פער של 40 שנה של נטישה והזנחה".

היושב ראש לשער של הוועדה הקרואה בערערה מר ציון הדר, אומר, אני לא נכנס לעארה, צריך הרבה כספים ומשאבים. שימו לב שבכפר ערערה במשך 13 השנים האחרונות המועצה נוהלה על-ידי שתי ועדות קרואות. הנתון הזה מצביע על קיום בעיה, ולזה בהחלט יש השלכות שנתייחס אליהן אולי בהמשך.

המועצה הנוכחית היא לא ועדה קרואה, היא מועצה נבחרת.

בסדר. למה היא פוזרה?

היא פוזרה על בסיס תקציב.

היא מועצה ממונה כאשר ראש המועצה הוא הנבחר.

כל הגורמים הנוגעים בדבר מכירים בצורה שלא משתמעת לשני פנים שהמצב בעארה הוא איום ונורא. כפר שמהווה 35% מהתושבים בשני הכפרים ננטש והוזנח על-ידי הרשויות במשך 40 שנה. מאז תקופת המוכתרים ועד שנת 2008, במשך 40 שנה, כפר עארה לא זכה בשום שירות מוניציפלי מאף גורם רלוונטי במדינת ישראל. אם יש דבר כזה, שיצביע עליו הנציג. עכשיו הם נזכרו שיש להם תוכניות חלומיות ועתידיות, והם רוצים לעשות.

מה זאת אומרת, לא בנו בתי ספר, גני ילדים?

לא עשו כלום.

לא. אני בניתי.

- - - שיצביע.

אחרי 2008, תסתכלו מה קיבלנו ממועצה מקומית ערערה. במקביל הם מפעילים יד ברזל כדי לגבות ארנונה ושולחים לנו כוח אכיפה בכפר שסבל מהיסטוריה מחפירה ומביישת. זאת בושה.

אין ספק שחלוקת התקציבים והמשאבים לעולם לא תהיה שוויונית וצודקת ושקופה. כפר עארה נכנסו לטלטלת הצירוף הלא מאוזן ואנחנו מידרדרים לתהום כל כך עמוק שעלול להיות שלא נוכל לצאת ממנה. כל הטעויות שאסור היה לעשות נעשו, וכל הקלפים נטרפו למרות הכוונות הטובות של הרשויות. אך המעשים מראים אחרת.

כשניתנה ההזדמנות לצירוף ב-2008 בתקווה לטפח את הכפר ואת איכות החיים של התושבים, והאכזבה גם הייתה גדולה. המועצה המקומית ערערה לא פעלה על-פי הצרכים הנוכחיים והעתידיים של כפר עארה. היא לעולם לא תצליח לנהל אותנו. לא רק שהיא לא רוצה, היא גם לא יכולה. היא גם משמשת צוואר בקבוק לעארה שלא מאפשרת שטף טוב ומענה טוב לדרישות של הכפר.

אני רוצה להתייחס לעניין של החיסכון שדיבר עליו מר מקלדה. פירוק ערים בשנים האחרונות עלה לקופת המדינה עשרות, אם לא מאות מיליוני שקלים. אז לאחרים מותר ולנו לא מותר?

אתה אומר, בזבזו – שימשיכו לבזבז.

זה לא התקדים הראשון.

לא, זה מה שהוא אמר. אתה רצית להבין את זה ככה.

במצבנו אנחנו התקציב של מועצה מקומית ערערה גדל בהתאם. אנחנו לא רוצים להכביד על קופת המדינה, רק שיזיזו את הכסף שמגיע לנו מערערה וייתנו לנו אותו. אנחנו ננהל את עצמנו לבד.

מה עוד שהתושבים לא משלמים מתוך ייאוש, מתעצלים לשלם מס ארנונה כי הם יודעים שזה מביא להם בשורות טובות. וכן כדי לשפר את איכות החיים שלנו זה לא נמדד בכסף.

לסיום אנחנו חברי הוועד מגובים ב-2,500 חתימות של בעלי זכות בחירה, ללא ספק. הזעקה שלנו יוצאת מתוך כאב וסבל. גלגל הצדק בכפר עארה לא טוחן בכלל. אנחנו פונים אליכם ומבקשים מכבודכם שתשתמשו בכל הכלים העומדים לרשותכם כדי לשנות את המציאות הקשה הקיימת בכפר עארה כדי שבסופו של יום תושבי הכפר יזכו במועצה לאומית נפרדת. תודה לכם.

ד"ר יוניס, אחרי הדברים ממש בקצרה.

כן, תודה. אני בוגר "כדורי" ואני PhD ב-Plant pathology ועבדתי במשרד החקלאות 46 שנה. זכיתי במרוצת השנים האלה לעובד מצטיין, שלוש פעמים. עבדתי בכל הדרגים של משרד החקלאות ממדריך פשוט באזור הגליל למנהל משרד החקלאות- -

ד"ר למה?

ל-plant Pathology, מחלות צמחים. ניהלתי את משרד החקלאות בנצרת. ב-20 השנים האחרונות עבדתי במנהל המחקר, ומנעתי שתאכלי אוכל עם חומרי הדברה. זה היה תפקידי במשרד החקלאות.

יפה מאוד.

זה היה כשר?

בצמחים אין בעיה.

כשר, כשר.

אני רק רוצה להגיד מניסיוני – אני לא מקבל את היוזמה של חבריי, האחים שלי, חברי הכנסת הערבים שאמרו להביא את זה לוועדה. כשרצינו לקבור משהו במשרד החקלאות העברנו את זה לוועדה.

לא בכנסת.

אבל זה לבקשתכם.

בדרך כלל, ואני כעובד מדינה נאמן, אומר לך שכשרצינו לגלגל משהו ככה אמרנו, תלך לוועדה. ועדה, ועדה, ועדה, ועדה – ולא יצא מזה כלום. לכן הייתי מסתייג מההחלטה הזאת.
אנחנו רוצים החלטה אחת פשוטה. דיברו פה על סכסוך משפחות? זה לא נכון. אני ממשפחת יוניס והוא ממשפחת מרזוק, ושנינו יזמנו להיות יחד כדי לנהל את עארה. אני ישבתי עם אביו זיכרונו לברכה של ג'מיל שהוא ראש המועצה. אנחנו ניסינו לעשות הכול, אבל הם בעצמם אומרים – הם קרובים שלנו, בני דוד שלנו, אין לנו בעיה איתם. אני מכבד את ראש המועצה, את החברים של המועצה. אנחנו אחים, אבל מועצה מקומית ערערה לא מסוגלת לסגור את הפער, הם אומרים את זה בעצמם – לא מתוך רוע לב, חס וחלילה – הם אנשים שרוצים לעזור לי, אבל אין להם אפשרות לסגור את הפער הזה. את הפער הזה אני זועק. תסלחו לי על ההתלהמות שלי, הזמן קצר בשבילי. מה שמדאיג אותי זה הנכד שלי שיושב בבית ספר שאביו ושכבת הגיל שלו בנו מקצבת הזקנה שלהם. הם בנו את בית הספר הרעוע הזה - -

בשנות ה-50.

בשנות ה-50 לא היה מלט, לא היה חצץ – לא היה כלום. אני נכנסתי ואמרתי, הנכד שלי לומד בבית ספר כזה? על גופתי. לא ייכנס שום תלמיד לבית הספר הזה – אני אלך ואשכב לפני התלמידים ולא אתן להם להיכנס. זאת סכנת חיים.
כביש 65 – כמה קורבנות? מה זה, הנילוס? שאני צריך כל שנה לזרוק לו כלה כדי שאני אוכל לחיות ממנו? 65 דורס אותנו. אין מעבר, אין דרכי שירות, טרקטור לא יכול לעבור.

תלמידים עוברים שם, לא?

תלמידים עוברים בסכנת חיים – תבואו לראות את זה. חבר'ה, מתוך כאב אני מדבר ולא מתוך שום דבר אחר.
כל החיים שלי ניסיתי ליצור מודל של מדינת ישראל – אחווה ברמה של החקלאות; לעשות חקלאות אחת, לא חקלאות של ערבים וחקלאות של יהודים. להיות ארגון חקלאים ישראלים שיש בו ערבים ויהודים. אני רוצה לעשות מועצה, להיות כמו כפר אום אל-כתף, - - - ואני אהיה תחת - - - של אילן שדה. אם אתה אומר שאני כפר קטן ולא מסוגל לנהל את עצמי תדע לך שאחוז המשכילים הוא גדול בעארה. עפו הוא רופא בכיר, והוא יכול להגיד לך ש"הילל יפה" מתנהל מרופאים מעארה, נכון? מרבית הרופאים, החלק הגדול, הבכירים ביותר הם תושבי עארה. אנחנו כפר שמסוגל לנהל את עצמו, וערערה זה בני דודים שלנו, אין לנו בעיה איתם, רק אנחנו רוצים לרחם עליהם – הם לעולם לא יצליחו לסגור את הפערים.
אנחנו מבקשים, כשם שהייתה החלטת שר לצרף את עארה לערערה – לפרק את הצירוף הזה. אני לא מקבל את הטרמינולוגיה לפרק את האיחוד בין עארה לבין ערערה. כי עארה נמחקה. אין פירוק. זה לא פירוק, זה לפרק עארה, אבל לא ערערה. אין לנו מיקוד, אין לנו שם, המכתב שלי מסתובב בערערה בנגב, עולה לעראבה, חוזר לעארה כי אין מיקוד. אני לא מוכר בערערה. אמנם אני מעארה – תיבת דואר 1 ערערה, אבל זה מישהו אחר, זה לא אני כי לקחתם ממני את הזהות שלי. אז לא מספיק ש-64 שנים לא נהניתי משום דבר, עכשיו מ-2008 מטילים עליי מסים ולא מחזירים לי כלום. פה זה לא שוק, להגיד 40 אלף שקל ו-50 אלף שקל להעביר תקציב לעארה – זה נבוב, זה לא העניין. העניין הוא מהותי: אני רוצה ליצור מודל שעארה תהיה תפארת לדמוקרטיה הישראלית. אל תדבר איתי על עניין של כסף פה וכסף שם. אנחנו יזמנו הרבה דברים בכוחות עצמנו. עד לפני שנה שילמתי לאסוף את האשפה בעצמי. לפני שנה כבוד המועצה שלחה לנו משאית, והיא אוספת את האשפה. ותו לא. לא ניקוי רחובות, לא תאורה, נחשים, עכברים,ביוב – זה לא מתאים למדינת ישראל, לעזאזל. כל פעם שהייתה מגיעה משלחת מחו"ל לארץ מישראל היו מרימים טלפון אליי ומבקשים ממני להראות להם את הקדמה במדינת ישראל. איפה הייתי מתחיל? בעארה. היום אני מתבייש להכניס אורח זר לעארה, כי עארה נראית יותר גרוע ממחנה פליטים בדרום לבנון. דבר כזה לא יסכים אף אחד.
אני רוצה לקצר - -

לא תוכל לקצר, תוכל רק לסיים.

אני הולך להתעלף. שר הפנים נתן הוראה לצרף אותנו לערערה. בקשתנו אחת: לא לדבר על כספים, לא לדבר על "מונקי ביזנס". דבר אחד אני רוצה שתהיה החלטה עליו – שהאיחוד הזה נדון לכישלון מההתחלה, הוא נולד מת. שייתנו הוראה כשם שצירפו אותנו, יגידו, אתם יודעים, נותנים לכם הזדמנות לנהל את עצמכם. אחרת אנחנו הולכים למרי אזרחי – לא נשלם מסים, לא נבחר. אנחנו נקים ועדה כמו בקיבוץ שתנהל את עארה בכספה הפרטי. מועדון הקשישים בעארה – אני משלם 1,250 שקל כשיש ארבעה אנשים שתורמים לי כל אחד 400 שקל בסוף החודש כדי שנחזיק את מועדון הקשישים בעארה. ואני קשיש – אף אחד לא נותן לי גרוש. מה, לא מגיע לי? כתבתי לשר הפנים. אמרתי לו, כמה זמן נותר לי, תענה לי. לפחות אני מבקש לקבל מכתב משר הפנים שמועדון הקשישים בעארה - -

אולי משרד החקלאות היה נותן לך על כך שכל כך הרבה שנים עבדת.

אני יושב ראש התאחדות החקלאים הערבים בתוך התאחדות החקלאים הישראלים, ואני יושב ראש ועדת החקלאים במועצה המקומית ערערה. הלכתי לג'סר א-זרקא לעשות כפר דייגים, לשפר את החושות שיש שם. בג'סר א-זרקא כולם מכירים אותי. חסרים 12 מיליון שקל. אני אומר להם, הלכתם למשרד החקלאות והעליתם את הנושא שוב? אמרו לי, ד"ר, אתה יודע מה עשו לנו? הביאו את היס"ם. הביאו יחידת משטרה לסלק את הנציגים של ועד הדייגים כי היו שני תקדימים שהייתה התפרעות של תושבי ג'סר א-זרקא, וחשבו שהוועד הזה אולי יעשה התפרעות. שרה איל טעתה מאוד – אני אלך לדבר איתה, זאת הייתה טעות. אני שמעתי את זה ביום חמישי - -

זה נושא חדש.

תודה רבה לכם.

באמת מאוד התרשמנו מהדברים היוצאים מהלב. באמת, לתפארת עארה שיש להם נציג ודובר כזה. השנים שאתה עושה את זה מכל הלב ועם כל הניסיון הזה, זה באמת מרשים מאוד. אחרון הדוברים, בבקשה. פתחי מרזוק, אתה עוזר ראש המועצה.

אני דובר המועצה.

כאן בכנסת עוזר הוא אפילו יותר מדובר.

היושב ראש נותן לך תפקיד של עוזר שזה יותר בכיר מדובר. הוא לא רק עוזר, הוא גם מועמד להיות ראש המועצה הבא.

אנחנו במועצה המקומית ערערה מסכימים לפירוק האיחוד משתי סיבות: קודם כול זה הרצון של אנשי עארה, וצריך לתת להם לממש את החזון שלהם ואת הרצון שלהם. דבר שני, מועצה מקומית ערערה לא יכולה לשאת בנטל של עארה על חשבון התקציב של ערערה.

כל הכבוד.

אתה אומר דבר קשה מאוד, כי אתה צריך לכלכל את שניהם, ואתה אומר, לילד הזה אני לא יכול לתת, ולזה אני יכול לתת.

אתה תשמע אותי עד הסוף ממש. בשלוש השנים האחרונות השקענו 30 מיליון שקל- -

- - -

עאדל, תן לי להשלים את הדברים. בשלוש השנים האחרונות השקענו 30 מיליון, והנה – הנתונים נמצאים. אבל עארה צריכה עוד 70 מיליון. אין לי הכסף הזה. כמועצה אני לא יכול לגייס את הכספים האלה. יש לי 1,800 תלמידים בעארה; סך הכול יש לי 12 כיתות תקניות. לפני 10 שנים אני צריך בעארה עוד 40 כיתות תקניות. היום 600 תלמידים מחטיבת ביניים, שזה ילדים בגיל 13 עד גיל 17 עוברים ללמוד בערערה בבתי ספר אצלנו בחטיבות ביניים ובתיכון. הם יוצרים לנו מעמסה. בחטיבת הביניים אצלנו בערערה הקיבולת היא ל-26 כיתות, ו-600 תלמידים. היום יש לי 950 תלמידים. בתיכון – כנ"ל – יש לי 850, והקיבולת היא ל-600. כל הפער הזה נוצר מעארה. בתור אחים אנחנו בני בית אחד. מתוך דאגה ואהבה ורצון לעזור לאחר אנחנו מקבלים את הילדים שלהם. אבל אנחנו לא חייבים להמשיך בזה. מדינת ישראל היא אחראית על התושבים, לא המועצה המקומית ערערה. במשך שלוש שנים נתתי את כל תקציב הביטוח של ערערה, אבל בשנה הבאה אני לא אתן שקל לעארה. אני צריך להשקיע בערערה.

כל הכבוד.

לכן אדוני, יש בעיה חמורה ביישוב עארה. צריך להשקיע כספים, צריך להוציא תקציבים ייחודיים. אני עשיתי מחקר על עארה, והיא צריכה היום 70-60 מיליון שקל כתקציב מיוחד כדי שהאנשים האלה יתחילו להגיד שהם תושבי עארה. זה יותר גרוע ממחנה פליטים. במקרה הייתי במחנה פליטים בג'נין לפני שבוע, ומצבם שם יותר טוב מעארה. תודה רבה לכם.

כל הכבוד לך.

תודה לכל הדוברים. אנחנו חייבים לסיים.

אם אני הייתי תושב ערערה הייתי בוחר בו לראש העיר.

הוא ייבחר.

אורי, בוא נסכם את העניין.

היות שהם הסתייגו מההצעה של שיח' מסעוד להקים את הוועדה - -

זאת הצעה שלהם.

השאלה אם יש לוועדה אפשרות - -

- - -

מה אתה מציע?

ההצעה היא טובה. אבל היות שהייתה הסתייגות אני מציע שכדי שהם לא יחשבו שזאת עוד ועדה – שאנחנו נתחם את הקמת הוועדה המקצועית בשלושה חודשים. בעוד שלושה חודשים יביאו לכאן לדיון בוועדה. ככה זאת לא מריחה, זאת לא עוד ועדה. הכוונה טובה, ואתם צודקים - -

ועדה בלתי תלויה. מה עם החברות שלנו בוועדה?

אתם לא חברים. זאת ועדה מקצועית. אתם צד בוועדה, אתם לא הוועדה.

אנחנו קודם כול מודים למציעים של ההצעה לסדר היום ולכל המשתתפים. התגלה לנו מצב שהוא לא מחמיא בכלל – לא למדינת ישראל ולא לשום יישוב שנמצא במצב כזה. אלה דברים שלא הייתה מחלוקת על המצב הפיזי הקשה בתשתית שהיה בעארה. מנגד אנחנו יודעים שעד היום האיחוד הזה לא פעל לטובה, לא שינה את הדברים. מטבע הדברים איחוד שנעשה כשיש פערים גדולים מאוד שנעשה מנקודה מאוד נמוכה, קשה מאוד שיצליח. איחוד עושים כשיש שוויון ואיזון. אבל כשיש פערים כאלה באמת קשה, וקשה להאמין שדבר כזה יכול להצליח, אם אתה לא נותן משאבים מיוחדים ואחרי זה עושה יחד.

יחד עם זאת התרשמנו מההבנה שזה לא בא מנקודת מחלוקת, אלא מתוך לית ברירה אחרת. אבל אנחנו לא יכולים להביע את הדעה – יש העמדה של משרד הפנים שאומרת שהוא רוצה איחודים, רוצה חיסכון, רוצה שוויון. אנחנו רואים את זה בעוד דברים, אבל לא תמיד זה מצליח. אז אני אומר למשרד הפנים – נושא התאגידים שגם שם היה נושא של איגוד משאבים, כי איך יכול להיות תאגיד לכל עיר קטנה, ועם כל זה זה לא הצליח. עד היום קיימים מקומות שאין תאגידים כי אף אחד לא רוצה להתאחד ביחד, ואפילו שהנושא הוא אחד, של מים וביוב, והוא קטן הרבה יותר מכל מה שרשות צריכה לנהל. עם כל זאת אנחנו חושבים לקבל את זה, ומקבלים את ההחלטה של הוועדה לקבל את בקשת המציעים להקים ועדה מקצועית שתבדוק לעומק את המצב הקשה ותגיש את מסקנותיה לשר הפנים ולוועדת הפנים. אנחנו קוצבים את זה בזמן – תוך שלושה חודשים. תודה רבה לכולם.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:40.>