PAGE
32
ועדת הכלכלה
17/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 886>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ז בסיון התשע"ב (17 ביוני 2012), שעה 11:00

<צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

>
שר התקשורת משה כחלון



עדן בר טל - מנכ"ל משרד התקשורת, משרד התקשורת

נתי שוברט - סמנכ"ל ספקטרום, משרד התקשורת

מוהנד נאסר - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד התקשורת

נתי ביאליסטוק כהן - עו"ד לשכה משפטית, משרד התקשורת

דנה נויפלד - יועצת משפטית, משרד התקשורת

יעקב בוזו - כלכלן, רשות המיסים, משרד האוצר

אשר ביטון - ראש ענף תאימות אלקטרו מגנטית, אגף תקשוב, משרד הביטחון

דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

בר לוי - מתמחה, לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רז הילמן - מנהל תחום מוצרים סלולאריים, איגוד לשכות המסחר

מיטל בשרי - מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

עדי ויינברג - מנהלת רגולציה, חברת מירס תקשורת, חברות טלפונים סלולאריים

יוליה מרוז - מנהלת אגף רגולציה, חברת פלאפון, חברות טלפונים סלולאריים

אלי מצביץ - מנהל פעילות, ברס אלקטרה, משווקים של ציוד קצה טלפוני (נייח ואלחוטי)

יורם פרימרמן - סמנכ"ל הנדסה ושירות, יורוקום תקשורת סלולארית

צבי לביא - עיתונאי, Ynet

מאיר בן בסט - מוזמן

ציון מדלל
–
מוזמן

איתי עצמון

לאה ורון

הילה מליחי
<צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר), התשע"ב-2012>

בוקר טוב, אנחנו פותחים את הישיבה השנייה להיום של ועדת הכלכלה. על סדר-היום: צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר), התשע"ב-2012. אני מבקש שקט ממשתתפי הדיון. קודם כל, ברוך הבא לוועדה, יושב-ראש לשעבר של הוועדה, וחברי, השר כחלון. זה עוד צעד מבורך, שהמשרד בראשותך מוביל למען הצרכנים, צרכני הסלולר בישראל. כמעט כל אדם במדינת ישראל, הוא לפחות צרכן פעם אחת, ולפעמים זה אפילו פעמיים ושלוש, מחזיק קו נוסף, או אמצעי גלישה או כל מיני שירותים אחרים.
עד היום, כדי לייבא מכשיר סלולר למדינת ישראל, צריך לעבור מספר אישורים ורישוי של יבואן, אישור סוג למכשיר. כשהיינו מסתובבים בעולם, היינו רואים היצע של מכשירים שהוא פי כמה וכמה משקיים במדינת ישראל, במחירים יותר נמוכים, ולא מבינים למה. כלומר, למה החברות האלה לא רוצות למכור בישראל. וחלק מהעניין היה הקושי לאשר סוג. מספר יבואנים מצומצם עסק בכך. וכשיש ריכוזיות בענף, חוסר בתחרות, חסמי כניסה, ועלויות – בסוף אנחנו מקבלים את המכשירים, שמיליארדים מהם נמכרים בעולם – או מאות מיליונים – בעיכוב של כמה חודשים לארץ, בעלויות וללא תחרות אמתית.
הצו שאתה מבקש מאתנו לאשר היום מסיר את כל החסמים האלו, פותח את שוק המכשירים, ציוד הקצה, לתחרות מלאה. בעצם לייבא מכשיר סלולר זה בערך כמו לייבא ספר ב"אמזון", או כמו כל ציוד אלקטרוני פשוט אחר, וכך זה צריך להיות. צריך לשים לב היום, שלאחר המהפכה המבורכת – שאתה הבאת את מחירי הסלולר לדבר כפי יכולתך וסמס כפי יכולתך ב-99 ש"ח – היום עלות מכשיר חודשית היא בערך כמו עלות חשבון מקסימאלית. כלומר, בעבר, עוד איכשהו הפרופורציה היתה שונה לגמרי, היום, המקטע הזה של העלות לצרכן של ציוד הקצה, הפכה להיות חלק משמעותי בעלות החודשית של התקשורת הסלולארית.
לכן אין תרופה טובה יותר מאשר פתיחה והסרת חסמים ותחרות מלאה. ומאחר ואנחנו לא עוסקים פה לא בציוד ביטחוני, ולא בציוד חבלה, אין צורך באישורים המרובים האלה. ולא פעם יצא לי – ולא הבנתי על מה מדברים – היו פונים יבואנים, יבואנים מקבילים, והיו זועקים כמה קשה, וכמה מעכבים אותם, וכמה סרבול, סחבת בסוגיה הזו. והנה, מסתבר שאפשר גם בלי זה. תבורך. רשות הדיבור שלך.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. לאה, מנהלת הוועדה, ליועץ המשפטי, הנהלת הוועדה, זו הזדמנות גם להגיד לכם תודה רבה על שיתוף הפעולה היוצא דופן שלכם למען הצרכנים, בוא נגיד. עם משרד התקשורת, אבל, באמת, למען הצרכנים. אני חושב שהוועדה הזאת – בנוסף לכל המטלות החשובות שלה, שזה כל הכלכלה, ותחבורה, ותשתיות, וגז, וחקלאות – חרטה על דגלה לסייע לצרכנים במדינת ישראל. ואין מקום יותר מתאים, ואין אכסניה יותר טובה מוועדת הכלכלה כדי לעשות את זה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך שאתה מוביל את זה גם בכבוד גדול וגם במקצועיות - - -

בזרוע נטויה.

בזרוע נטויה זה כשחותכים את הים. אנחנו לא חתכנו את הים, אבל אנחנו הבקענו פה הרבה דברים יחד אתך, כרמל, זו הזדמנות לומר לך תודה, כי, לצערי, לא יוצא לי להגיע לכאן הרבה.
לגבי התקנות של היום, כפי שרמזת, אדוני היושב-ראש, היינו במצב ממש בלתי אפשרי. מה זה מצב בלתי אפשרי? לפני כשנתיים הייתי בתערוכת סלולר בברצלונה. מסתובבים – תערוכה, אתה מסתובב, מסתכל. אני רואה דוכנים אדירים של מכשירי סלולר, באמת, מרשימים – "סמארטפונים", בכל הרמות, מהמכשיר הכי פשוט עד ה"סמארטפון" הכי מתוחכם. ואני רואה שם שהמחירים שונים בעשרות אחוזים. לא הבנתי את זה. ואז שאלתי שם את היבואנים, או את המציגים – למה אתם לא מוכרים בארץ? הוא אמר לי: שמע, זה בלתי אפשרי להיכנס לארץ. ואז כמובן המשכנו עם בדיקות שלנו במשרד. מסתבר שהחסם הזה שדיברת עליו, החסם הזה של בדיקות ואישורם, יוצר קבוצה מסוימת של אנשים, של קבוצות, שרק הן יכולות לייבא אותן. ואז שוב, גם פה אנחנו רואים שוק סגור, שרק הקבוצות האלה יכולות לייבא אותם.

כולם למעשה יכולים לייבא, אבל הם צריכים לעבור "ויה דולורוזה", צריכים לעבור ייסורים כאלה, שבדרך הם כבר מתייאשים. הם מתייאשים, ושוב השוק מחולק למספר קטן של חברות מרכזיות. תמיד יש פרללי, ותמיד יש פה ותמיד יש שם, ואפשר לקנות בכל מיני "איביי", ו"אמזון" – זה לא מה שאתה רוצה. אבל המרכזי, זה היבואנים הגדולים שצריכים להיכנס לשוק. שני החסמים הגדולים היו שצריך פעם אחת לעשות אישור סוג במשרד התקשורת. והדבר השני היה רישיון סחר. אנחנו בתקנות האלה מסירים אותם.
חשוב לציין שלא יהיה פה איזה שוק פרוץ. יהיו פה מכשירים שעברו תקנים – אירופאי או אמריקאי – זאת אומרת, המכשירים האלה נבדקו כבר. אנחנו לא עושים בדיקה על בדיקה על בדיקה, המכשירים האלה כבר נבדקו, וייכנסו לארץ. ההיגיון אומר שאם מגיעים מיליון-שני מיליון תיירים לארץ בשנה עם המכשירים שלהם, ולא נופלת פה שום מערכת ולא קורה כלום, אז לא נראה לי רציני לטעון שהמכשירים האלה יכולים לפגוע במערכות תקשורת, או במערכות צבא, או במערכות אחרות.
לכן קיבלנו את ההחלטה במשרד התקשורת להקל. ואני חושב שזה הכיוון של השוק. אם אנחנו רוצים תחרות, ואנחנו רוצים מחירים סבירים, ולהקל על הציבור במדינת ישראל את יוקר המחייה, צריכים לפתוח את השוק הזה. צריכים להפסיק עם השיטות הישנות האלה, אפילו הפרימיטיביות האלה, שכל דבר המדינה צריכה לבדוק, והמדינה צריכה להיות מעורבת, והמדינה, והמדינה, והמדינה, והמדינה, והמדינה. למדינה יש תפקידים. התפקיד שלה זה לא לבדוק מכשיר סלולר. ולכן קיבלנו את ההחלטה הזאת.
אני מאוד מקווה שהקיצור הזה של הבירוקרטיה יגרום למגוון גדול מאוד של מכשירים, יגרום לכך שיהיה ריבוי של יבואנים. בכל מקום אפשר יהיה לקנות מכשיר ב-200 שקלים, 180 שקלים, 150 שקלים, לקנות עוד SIM, להלביש, ובזה לגמור את העסק. להפסיק להפוך את כל הנושא הזה של מכשיר סלולר כאילו אתה קנית איזו דירה, עם 500 דפים, וחתימות, ועורכי דין, והצהרות, ותצהירים. שום דבר. מכשיר סלולר, רבותי, הוא דבר מאוד פשוט. מכשיר – 250-200 שקל, SIM, נגמר העסק, ותתחיל לדבר, ובזה לגמור את העניין.
אי-אפשר להמשיך ככה. אי-אפשר להמשיך עם כל הפטנטים האלה – תתחייב 130 ראשונים זה זיכוי מכשיר, 70 שקלים אחרונים זה זיכוי זמן אוויר, אבל דיברת בלילה ולא דיברת בבוקר, אבל דיברת 90 ולא 95, אז לכן אתה תשלם 103. הדברים האלה צריכים לעבור מן העולם. הדברים האלה צריכים לעבור. וזה התפקיד שלנו להעביר את זה מהעולם. ועכשיו הגענו למצב עם המכשירים, שאיך אמר יושב-ראש הוועדה? שעכשיו כבר המכשיר עולה יותר מהדקות.

מחשבון בלי הגבלה, כלומר, כמה שלא תדבר, לא תעבור את עלות המכשיר.

כן. זה משהו פחות או יותר כמו שהמים של המרק עולים יותר מהבשר. ולכן הדברים האלה צריכים להסתיים. ואני חושב שזו הזדמנות לסיים את זה. אנחנו נפתח את השוק, נפתח ייבוא, כמובן, עם מגבלות. אני מבין שלצבא יש כל מיני הסגות. אבל גם חשוב לי להגיד לאנשי הצבא – יש לי כבוד והרבה הערכה אליכם ולדאגה שלכם. אבל אני חושב שגם הגיע הזמן – לפחות במוצרים אזרחים – שתתאימו את עצמכם לאזרחות. אנחנו מדינה שיש לה צבא, זה לא צבא שיש לו מדינה. ולכן אתם תחליטו אם מכשיר כזה ייכנס או מכשיר כזה לא ייכנס, אני לא יודע, אתם רוצים לגעת בכל דבר. מספיק אתם עושים לנו צרות עם התדרים, והשוק האזרחי בפיגור בגלל זה שהצבא תופס תדרים שהוא לא צריך אותם.
אני אחרון שאבוא בטענה לצבא אם הוא צריך משהו לצרכים ביטחוניים. אבל, באמת, יש פה איזו הגזמה, ואני חושב שגם הטענות שלכם בעניין הזה של המכשירים הן טענות מופרכות. אז תתאמצו עוד קצת ותיתנו לציבור בישראל ליהנות מתחרות, ממחירים נוחים, וממכשירים מתקדמים. תודה רבה.

כן, בבקשה, למישהו יש משהו כללי לומר בעניין, או לגשת להקראה? נא להקריא בבקשה.

כללי.

כללי? בבקשה. מי כבודו?

שמי יורם פרימרמן, אני סמנכ"ל הנדסה ושירות ב"יורוקום", תקשורת סלולארית, יבואנית "נוקיה". אני גם יושב-ראש חטיבת מוצרים סלולאריים בשלכת השר. הדירקטיבה לפיה משרד התקשורת פותח את השוק ומבטל למעשה את שני החסמים – אישור הסוג מצד אחד, ורישיון הסחר מהצד השני – היא דירקטיבה שנכנסה לתוקף באירופה ב-1999. עם כניסת הדירקטיבה, למעשה, באירופה הגבירו את הנושא של האכיפה, מכיוון שהבינו באירופה שקיימת סכנה שייכנסו מכשירים שלא עומדים בתקינה, היות ואין חסמי כניסה, וחייבים למצוא את המכשירים האלה כי במקרה הטוב, המכשירים האלה לא יפעלו טוב או יפריעו לרשת הסלולארית. במקרה הרע, הם מהווים איזשהו סוג של סכנה למשתמש. השאלה כאן היא האם מתכוונת החקיקה, או הדירקטיבה הישראלית, למנוע את התופעה הזאת על-ידי כך שתבצע אכיפה.

כן.

שלום, שמי נתי שוברט. אני סמנכ"ל ספקטרום במשרד התקשורת, ותחום יחידות הקצה הוא נושא בטריטוריה שאני ממונה עליה. לשאלתו של מר פרימרמן, משרד התקשורת, בהתארגנות בעניין התקנות האלה, למד גם את הדירקטיבה ומכיר אכן את הנהוג באירופה מבחינת הצורך בפיקוח ואכיפה. ויש אצלנו במשרד אגף פיקוח ואכיפה על מערך התקשורת, שזה יהיה באחריותו. הוא מכיר את הנושא, והוא ייקח את זה על עצמו, כשם שהוא לוקח על עצמו לפקח על חברות מפעילות – אנחנו מדברים בתחום הסלולר, כל חברות התקשורת למעשה, בעלות הרישיונות, כפופות לפיקוח של אותו אגף. והוא גם יטפל באכיפה בנושא יחידות קצה רט"ן - - - הדיון היום.

כן.

איך הולכת להיות הפרוצדורה? נניח שאני היום רוצה להתחיל לייבא מכשירים סלולאריים, לא מספיק היה ברור לנו מהצו מה התהליכים שנצטרך לעבור, האם יש איזשהו תצהיר שאני אמור לחתום עליו לגבי המידע בדרישות כאלה ואחרות? איך הכוונה שלכם ליישם את זה?

בהקראה אתה תראה, ואחר כך, אם עדיין לא תבין, אז נענה.

כן.

אשר ביטון, ראש ענף - - - מנהל הספקטרום – התדרים של הצבא. נושא חשוב שאני רוצה להתייחס אליו לעניין הרפורמה, חשוב להבין שאנחנו קודם כל לא מתנגדים לצו במתכונתו הנוכחית ולנוסח שבו הוא מוצע. טכנית, עקרונית, אם אכן היבואנים יעמדו בנוסח הצו כמו שהוא כתוב היום, לדעתנו לא אמורה להיות בעיה שבמסגרתה תהיה איזושהי הפרעה לציוד צבאי. חשוב לציין – בהמשך למה שנאמר כאן – שההפרעה לא חייבת להיגרם היום לציוד שנמצא ופועל בשטח כתוצאה ממיליון או שניים תיירים לדוגמא. כי הרבה מאוד מהציוד שהצבא מתכוון להפעיל – אני לא רוצה לרדת לפרטים מפאת הסיווג – הוא לא ציוד שעובד בשגרה, אלא מוכן ביום פקודה לחירום, ויכול להיגרם מצב שבו הכנסה של מכשירים לא תקניים בהמונים – ולכמות יש משמעות חשובה מאוד – תיגרם הפרעה ופגיעה במערכות ביטחוניות מאוד חשובות שמחכות ליום הדין.

ולכן אני גם רוצה להצטרף למה שנאמר כאן, ורוצה לחזק את העניין הזה, לעניין האכיפה. אם קודם יבואן נדרש היה להציג את הפרמטרים של המכשירים שהוא הולך להביא, ולקבל אישור סוג – וזה לא חייב להיות משהו בירוקרטי ארוך, "סאמסונג S3" קיבל אישור בשבוע מהיום שהונח על שולחנם של האנשים היקרים פה, שאנחנו עובדים איתם בצמידות ובשקיפות. תוך שבוע. אם קודם הם היו צריכים להציג ואז גורם מקצועי בודק אותם, היום, שום גורם מקצועי לא הולך לבדוק את העניין הזה. זאת אומרת, מי שיש לו אישור כייבואן יוכל להכניס מכשירים. אף אחד לא מסתכל על ספציפיקציות לוודא שהם עומדים בתקינה. כמו שנאמר כאן, כמו שבאירופה ובכל מדינה מתוקנת מסתכלים על הדברים האלה.
ואנחנו חוששים שאז נאבד את הרסן, וייכנסו אלפי מכשירים שעשויים לגרום – מכשירים מסוימים, לא כל מכשיר – ביום הדין הפרעה חמורה לתפקוד של מערכות צבאיות. ולכן אנחנו כן מבקשים לראות שהצו הזה כמו שהוא, רק מחוזק לעניין האכיפה. כמו שנאמר כאן, הולכת להיות אכיפה, אולי, אבל צריך להבין שאכיפה לאחר שהמכשירים עוברים את המכס ונכנסים לארץ היא קצת מאוחרת מידי. ולהוציא מכשירים החוצה – אנחנו מכירים את זה מדוגמא מאוד פופולארית היום, מעולם אחר – להוציא מכשירים במטוסים מחוץ לגבולות המדינה יהיה מאוד קשה. צריך לדאוג לפני.

כן. יש לי שאלה למשרד, לגבי השירות – אפשר יהיה לייבא מכשירים בלי יכולת של מתן שירות ללקוחות?

הדבר לא אפשרי. היום, תקנות משרד התמ"ת – הגנת הצרכן, שירות בזמן אחריות ולאחר אחריות – הן חלות על כל דבר שמשווק לציבור. לאו דווקא ספציפית לגבי טלפון סלולארי, אלא גם על טלפון סלולארי, כמו כל מוצר צריכה אחר, כל מוצר אחר שאני קונה.

מה מבטיח – אם אני מחר נולך ומייבא קונטיינר של מכשירים מסוג מסוים, חברה שעוד לא קיימת בארץ, אני רוצה להכניס אותה לארץ, אני מתחיל למכור אותם לאנשים, מי מוודא שיש גם שירות אם יש תקלה?

אף אחד.

כל זה כלול במסגרת הפיקוח והאכיפה. אבל החובה הזאת חלה עליו - - -

- - - שמפקח על זה כשנכנס מיקרוגל לארץ או מקרר - - -

אבל שם זה משהו שיש הסדר - - -

סליחה רגע, אדוני היושב-ראש, לגבי התקנות, זה לא רלוונטי. אנחנו לא הגנת הצרכן. משרד התקשורת בודק היום אישור סוג ונותן רישיון סחר. הוא לא אומר לו תן לי נקודות שירות. יש פה אנשים אחרים שמתעסקים עם זה. זאת אומרת, גם אם היום אנחנו לא משנים את התקנות, זה נשאר אותו דבר.

כלומר, אתם לא בדקתם מה קורה עם העניין של השירות.

אנחנו לא בודקים שירות, הבנתי שיש גם טענות על כך שייכנסו מכשירים משומשים לארץ.

נכנסים.

נכנסים, אבל גם זה לא דרך משרד התקשורת. בעבר לא עסקנו בזה, בעתיד לא נעסוק בזה. אנחנו עוסקים בהסרת חסמים בירוקראטיים, לטענתנו, שבזמנו הם היו טובים, רלבנטיים, היום הם צריכים קצת להתעדכן ולעדכן, וזה מה שאנחנו עושים היום.

יש פה נציג של האוצר? רשות המסים? אם תוכל להצטרף אלינו לדיון. אני הייתי רוצה לשאול אותך את השאלה הבאה: למיטב זכרוני, המדינה הצהירה, האוצר הצהיר, על הפחתת מסי הקנייה על מכשירים סלולאריים, וזה מועד שנדחה מעת לעת. נכון, אני זוכר היטב?

כן.

מה שיוצר היום מצב – על-פי פניות שקיבלנו בוועדה – כמות המכשירים הסלולאריים הרשמיים שנכנסת למדינת ישראל ירדה באופן דרמטי, כך אנחנו מבינים. הנתונים האלה מאומתים גם אצלכם ברבעון האחרון?

כן.

כן?

שהכמות ירדה?

כסף שנכנס.

כלומר, יש טענה – בגלל הפער של המיסוי, ובגלל כנראה אולי אכיפה לא מספיקה, או בקרות לא מספיקות – שנכנסים הרבה מכשירים במסלול שחור למדינת ישראל. כלומר, בלי לשלם את המס. נוצרה תעשייה של הברחה, של שיווק של מכשירים שלא משלמים עליהם מסי קנייה וגם לא מע"מ. וזה יוצר שוק שחור עם גורמים מאוד בעייתיים שמשתלטים על התחום הזה. גם נזק להכנסות המדינה, וזה גם גומר – אנחנו הרי רוצים לייצר עכשיו תחרות בשוק הזה, שייכנסו גורמים קטנים ובינוניים ויקימו תחרות בשוק, ויהוו מגוון. אם המצב הזה ימשך, מצד אחד, שמסי הקנייה, ההפחתה שלהם נדחית, ומצד שני אין אכיפה מספיקה על ייבוא של הציודים האלה, כלומר, אפשר להכניס יחסית בקלות.
אנשים עדיין צורכים מכשירים. מאיפה הם צורכים את המכשירים האלה? אם יש ירידה דרסטית בכמות המדווחת, הרשמית של מכשירי סלולר שנכנסים לישראל, מאיפשהו החור הזה אמור להתמלא. אם החור הזה מתמלא בשוק שחור, גם אתם מפסידים, גם אנחנו – משרד התקשורת והכנסת – שרוצים להכניס את השחקנים הקטנים והבינוניים החדשים, שיהיו רשתות של שיווק של מכשירים סלולאריים, יבואנים מקבילים, יבואנים חדשים. יהיה להם קשה כי אם כל אלה הולכים בדרך הישרה, משלמים גם מע"מ, משלמים מכס, נוצר כבר פער של 30% בינו לבין אותו אחד שפועל בתנאים של שוק שחור. אתם ערים? אתם בודקים את התופעה הזו? יש לכם נתונים? זה מה שאני רוצה לשמוע ממך.

כן, אנחנו קודם כל בודקים עכשיו גם את ההמלצה שהיתה בוועדת טרכטנברג לבטל את מסי הקנייה בשיעור של 15% על המכשירים. ולכן אנחנו בוחנים את ההחלטה הזו בשני היבטים – היבט אחד הוא התחרותיות, וההיבט השני הוא הכנסות המדינה. אנחנו עכשיו ניערך לקראת התקציב של 2013, ואז נבחן. יש פה משמעות של הפסד הכנסות.

מה סך ההכנסות מהתחום הזה של מס הקנייה?

בשנת 2011 זה היה כ-500 מיליון שקל לשנה.

רק מסי הקנייה.

כן. צריך לחשוב אם רוצים לבטל את - - -

כמה יש במחצית הראשונה של 2012 עד היום?

המחצית עדיין לא הסתיימה, אבל יש בערך 180.

באמת יש ירידה משמעותית.

אז אנחנו עכשיו נבחן את כל הנושא הזה, על כל ההיבטים.

ירידה בכמות המכשירים או שהסוגים הזולים יותר נכנסו?

להיפך, הרמה של המכשירים, המחיר שלהם עלה כי יותר "סמארטפונים" - - -

אז פחות מכשירים נכנסים?

ברור. רשמית נכנסים פחות, הרי בפועל אנחנו יודעים שלא. אין בן אדם שהולך עם מכשיר - - -

אבל השאלה היא התחלופה.

לא, אנחנו יודעים מעדויות שקם לזה ענף שלם של תעשייה שחורה. יש את החנויות האלה בתל-אביב, אתה הולך ואתה רואה. ומי שבקי בענף, פעילים בענף, ובאים ומתלוננים. הם לא באים מהכובע של המדינה, הם לא מבקרי המדינה, והם לא נציגים של רשות המסים. הם אומרים זה הורג אותנו, אנחנו לא יכולים להתחרות. אנחנו שומרי חוק. אנחנו משלמים מכס, אנחנו משלמים מע"מ, אנחנו באים להתחרות, אנחנו לוקחים חנות, הם פותחים חנות לידנו – או לא רחוק מאתנו – והם פשוט מציעים את המכשיר בצורה יותר זולה כי אין להם את כל עלויות המיסוי. אתם מפסידים, כולם מפסידים מהסיפור הזה, רק המבריחים מרוויחים.
והם אפילו הציגו בפני את השיטה איך זה עובד, הרי בסוף מישהו קונה את המכשירים, הוא צריך חשבונית. אז יש איזו שיטה עם כרטיסי חיוג שמוציאים – אתם צריכים, פשוט אם תרצו, אני אפנה אליכם את החומרים האלה. זו פשוט תעשייה מדהימה. ואני רואה שגם הכנסות המדינה נפגעו בהיקף לא זניח. אז צריך לחשוב באמת האם היתרון הזה של המיסוי כמקור הכנסה למדינה, גם כשיש המלצה כללית לבטל, בטרכטנברג, וזו גם היתה העמדה של הכנסת, לדעתי, בחוק ההסדרים הקודם – האם זה נכון לבצע את זה, ואז אתה שומט את היתרון, או שאתה באמת יודע לגבות מס אמת מכולם ולפקח על מה שנכנס למדינה. אם לא, אתה רק נותן יתרון לחבר'ה הלא טובים, ואתה פשוט מושך את החבר'ה הטובים למטה. זה המצב, אולי זה מצריך דיון נפרד. אנחנו נשקול את זה, שתבואו עם נתונים.

אפשר, ברשותכם?

כן.

אלי מצביץ, אני גם מנהל אופרציה של יבואן מורשה במדינת ישראל הרבה שנים. והמצב ההוא פשוט בלתי נסבל. אנחנו לא מסוגלים להתמודד, אנחנו לא מסוגלים להתחרות. אנחנו אוהבים תחרות, אנחנו יודעים להתמודד עם תחרות שווה ובריאה. אנחנו יודעים לתת Fight לכל אחד שירצה לבוא ולהביא מכשירים. אנחנו לא יודעים להתמודד עם אנשים שמבריחים. וזה לא מזוודות, חברים, בואו לא נתבלבל. הכמויות הן לא מזוודות, נכנסות פה כמויות אדירות, ואלו "סמארטפונים" יקרים. לא מבריחים מכשיר של 100 או 200 שקל, לא שווה. המדינה מפסידה גם הכנסות ממע"מ – ברגע שמבריחים, זה 31% הפרש בין הפערים, אז בואו נשווה שווה עגבניות לעגבניות. אנחנו יודעים להתמודד עם תחרת, אין בעיה, אנחנו קונים מיצרנים, אנחנו מקבלים הנחות, הכמויות הן יפות. כולם יכולים לחיות מזה ולהרוויח כסף. בהנחה שזה שווה מול שווים. למדינה – הכנסות מהמסים ירדו ב-60% לעומת שנה שעברה, חודש מול חודש.

60% ירידה? חודש מול חודש?

כן, 60% ירידה, חודש מול חודש. אז מה, עם ישראל הפסיק לקנות "סמארטפונים"? כנראה שלא. אבל הם פשוט לא נכנסים. אנחנו לא יודעים להתמודד עם זה. אנחנו באנו לפה כדי להרים פה דגל שהמדינה מפסידה ממע"מ. גם מסי הקנייה ירדו לטמיון, וכמובן גם המע"מ.

זה גם הורג את התחרות.

אין תחרות פה - - -

ברור.

ברור. כולם רוצים להרוויח, וזה בסדר. כולם ניהלו עסקים – אנחנו מבינים את זה. אנחנו לא יודעים להתמודד עם פערים של 30% ממחיר הבסיס. אף אחד לא יודע. והשוק הוא תחרותי, תאמינו לי. אתם רואים את המחירים יורדים כל הזמן. המפעילים מורידים מחירים, כולם מורידים. כולם רוצים למכור. אז השוק עושה את שלו. אנחנו לא יודעים להתמודד עם פער של 30% בבסיס. ולצערי, לא עושים מספיק כדי לאכוף את זה. אנחנו עובדים על-פי החוקים, משלמים את המסים שלנו, אנחנו גם משלמים את כל התקינות שיש בדרך, מה שלא חל על יבואנים שלא עושים זאת, בוא נגיד ככה.

איזה מכשירים אתה מייצג?

"סוני", "סוני אריקסון". קשה לנו מאוד להתמודד, כי פשוט התחרות לא שווה. אז אנחנו בעד תחרות. אני בעד תחרות. אני יודע להתמודד עם תחרות, אין לי שום בעיה.

כלומר, אתה מזהה בשוק את המכשירים שאתה מייבא באופן רשמי - -

ברור.

- - במחירים שאתה כיבואן לא יכול להתחרות בהם?

חד משמעית. אני רואה את המחיר – אם אני פותח, בוא נגיד, ב"זאפ" ורואה את המחיר, אם אני קונה במחיר הזה, אני אומר אני קונה טוב. זו המציאות שלנו.

וזה הכול הברחות.

ברור. וזה לא מזוודות.

אלו כמויות שלא יכולות לבוא במזוודות.

זה לא מזוודות. אי-אפשר להביא כמויות כאלה במזוודות, כי במזוודות גם לא מביאים באריזות מקוריות.

כי זה תופס מקום.

ומה המכס אומר על זה? למרות שזה לא הדיון של תקנות נישום - - - אבל זה מעניין.

אבל זה מאוד נוגע לזה.

נלחמים, אנחנו מנסים. אני חושב שהתעשייה היא מאוד גדולה. תעשייה מאוד-מאוד גדולה.

בקיצור, מה, בנמלים, קונטיינרים?

אני לא רוצה כי אני לא יודע, אבל זה תפקיד המכס.

השאלה אם זה גם יבוא אישי או יבוא מסחרי. צריך לקבל נתונים.

טוב, בסדר. אז אנחנו הערנו את תשומת ליבו של נציג רשות המסים.

חשוב לנו – לא ממקום לא נעים – אני בעד תחרות, אני יודע להתמודד. אין בעיה עם תחרות. יש בכל תחום תחרות, וזה בסדר, אבל על בסיס שווה. באנגליה, ראינו, הורידו את מס הקנייה, אנשים פשוט שילמו יותר מע"מ. המדינה תראה את זה ישר.

כלומר, באנגליה, כשהפחיתו את מסי הקנייה על סלולארי, ההכנסות ממע"מ קפצו?

חד משמעית. אתה צודק במאה אחוז. אתה צודק. ברור לי שכשיורידו את זה - - -

גם לא יבריחו.

אין Incentiveלהבריח.

אין Incentiveלהבריח, כי ברגע שבאנגליה הורידו את מס הקנייה - - -

כשאתה בא ואומר: אני לא גובה, ואיש הישר בעינו יעשה, אתה יודע לקנות בזול? תביא, בוא תמכור, תתמודד בשוק, זה בסדר. אבל בוא נתמודד על בסיס שווה. תורידו את המסים, הכנסות המע"מ יעלו מכולם כי אין Incentive. יש פה 31%, זה המון. יש מדינות שבחרו לעשות דבר אחר. בטורקיה אמרו אנחנו לא יכולים להתעלם, ההכנסות ממסים הן נדבך מהותי מהכנסות המדינה – מסלולר, כמובן – אז הם החליטו שכל אחד יצהיר על IMEI. לכל אזרח מותר להביא מה שהוא רוצה. תצהיר. לא הצהרת במכס – המפעיל הסלולארי לא יחבר אותך. כל מפעיל. ואז אתה סוגר גם את זה. זאת אומרת, יש דרכים לטפל בזה. אצלנו הכול פרוץ.

כלומר, אתה מדבר על יבוא אישי-אישי.

אישי, מסחרי – מה שתרצה.

כלומר, מי שקנה באופן אישי - - -

לא הצהרת – אל תשלם מכס, תצהיר. לא הצהרת, לא תוכל לחבר את זה לרשת, כל רשת MVNO, MNO– מה שתחליט.

לפני שאנחנו רודפים אחרי האזרחים הבודדים, בואו נגמור עם היבואנים השחורים.

לא, לכולם. אני מדבר על כולם, וזה בסדר. אני בעד שתהיה תחרות שווה. תחרות, אבל שווה.

בסדר גמור. הנושא עכשיו הובהר היטב, לפחות כבסיס להמשך דיון ספציפי בסוגיה הזו. אנחנו עוברים להקראה. כן.

רק עוד שאלה, יוליה מרוז מ"פלאפון". עלתה פה הסוגיה של אישור סוג. אני חושבת שדווקא – אפרופו העניין הזה – הפרוצדורה הבירוקרטית שמשרד התקשורת דורש בשנים האחרונות היא מאוד מצומצמת, וזה סך הכול לא מהווה חסם מאוד מהותי. אני חושבת שהשינוי היותר מהותי שנובע מנוסח התקנות דווקא קשור לשירות ולתחזוקה. כי נכון שיש היום תקנות על-פי חוק הגנת הצרכן, ורישיון הסחר הקיים מפנה לתקנות האלה, אבל מעבר לכך, רישיון הסחר שקיים היום – למפעילי הסלולר לפחות – דורש עוד תנאי, שהוא ממש כתוב בתוך הרישיון עצמו, והוא התחייבות של המפעיל לתחזוקה ולאחזקת מעבדות; כולל הצגת הסכם שיש לנו עם ספק משנה שאיתו אנחנו עובדים כדי לתקן מכשירים, כדי לקיים מעבדות. אני רוצה רק להבין ממשרד התקשורת האם הדרישה הזאת יורדת כרגע מרישיון הסחר, ואם גם זה מועבר מעתה למסגרת האכיפה על-פי תקנות הגנת הצרכן, וכבר לא מהווה תנאי ברישיון הסחר.

תודה על השאלה יוליה. ראשית, אני רוצה להגיד שכל העניין הזה של הדרישות שאכן קיימות היום, כל עוד לא התקבלו התקנות האלה בנושא רישיון סחר לגוף שמייבא את המכשירים, הן בבחינת – כמו שאומרים על גבר שהוא לובש מכנסיים ואז שם חגורה. ואם החגורה תיפתח אז שם גם את הכתפיות, את ה"שלייקס". ובסוף, אם גם זה לא יחזיק, אז הוא שם גם סיכת ביטחון. אז מה שהיום בפועל – והשר כיוון לזה כשהוא הזכיר בירוקרטיה – המשרד לקח על עצמו להיות סיכת הביטחון, שבנוסף לכל מה שעושה משרד התמ"ת, שהוא קצת יותר גדול – בלשון המעטה – מכל משרד התקשורת גם יחד, לא כל שכן מאגף הספקטרום והעובד שחצי מהמשרה שלו היתה לעסוק ברישיון הסחר. אז לסמוך על מה שהמשרד לקח על עצמו בהתנדבות, זה היה מוגזם, ועד היום הוא חלק מהקושי הבירוקראטי השר כיוון אליו.
לעניין עצמו. עניינית, לגבי יוליה, מבחינת רישיונות הסחר – רישיון סחר שהוא תקף עד אשר תוקפו יגמר. הוא כמו שהוא, וממילא ולא צריך לעשות בו יותר כלום. כשיגמר התוקף שלו, כי אז ישונו גם התנאים שרשומים ברישיון הסחר, והתקנות יחולו גם על חברה מפעילה, כמו על יבואן שמייבא סוג מסוים של מכשיר. זה יהיה אחיד לכולם.

אדוני היושב-ראש, אני יכול משפט אחד?

כן.

סמנכ"לית הרגולציה של "פלאפון" מאוד חוששת לשירות, שאולי לאזרחים לא יהיה שירות, לכן היא הזדעקה והגיעה לכאן ביום ראשון בבוקר, מוקדם, כדי לעמוד פה בשער ובפתח ולהגיד: רבותי, תיזהרו, יכול מאוד להיות שלא יהיה שירות לאזרחי מדינת ישראל. אז אני רוצה להרגיע אותך. טפלו אתם בשירות, תענו לאנשים בזמן, תמשיכו לתת תחנות שירות. וזה לא סוד, גברתי, שהמצב הנוכחי משרת אתכם, ואתם גובים מחירים גבוהים, הרבה מעבר למה שצריך. ולהגיע לכאן ולהגיד שזה יפגע בשירות של אחרים, ואתם הגעתם לכאן כדי - - -

אני לא אמרתי את זה.

מה אמרת? שלאנשים לא יהיה שירות.

לא, שאלתי שאלה.

בעקיפין.

אז בואי, שימו את הדברים על השולחן. החגיגות האלה צריכות להיגמר. העושק הזה של הציבור צריך להיגמר, זה לא יעזור כלום. בסלולר, ובטלוויזיה, ובמכשירי הקצה – איפה שרק אפשר להרוג את הציבור הזה, הורגים אותו. איפה שרק אפשר. אז אם את רוצה לבוא לפה, תגידי שאתם תמשיכו לתת שירות מעולה, ותמשיכו לתת תחנות, וזה בסדר. אבל לבוא ולומר שהתקנות האלה, שיאפשרו לאזרחים לקנות מכשירים במחירים סבירים – ואני חושב שהיושב-ראש צודק, הבעיה המרכזית עדיין תישאר במסי הקנייה, שגם פה צריך להוריד את זה. עכשיו שמעתי על בעיה שלא שמעתי עליה אף פעם, זו פעם ראשונה, אדוני היושב-ראש, של - - -

זה בתחום הסמכויות של חברנו השר שטייניץ.

כן, אבל בכל זאת, זה המשק שלנו וזה חשוב לנו. בואי נעשה סדר – כל אחד יהיה בסדר בפינה שלו. תמשיכו לתת שירות טוב, תמשיכו לתת תחנות שירות, והציבור ידע לרכוש, ואם לא, יש את הגנת הצרכן שייתן לו מענה.

כן.

ראשית אני רוצה לברך את השר על התקנות האלה. ובהתייחס לדאגה של יוליה, אני רוצה להוסיף שגם היום מכשירים שנקנים, יש, קודם כל, אחריות של היצרן בשנה הראשונה. החברות האלה לוקחות ביטוח למרות שיש אחריות יצרן לשנה הראשונה, גובות גם על ביטוח שהחברות עושות שהוא לא כולל את הכול. דבר שני, עם פתיחת התחרות קמו חברות שעושות ביטוח בנפרד, ואחריות בנפרד, כך שאל לנו לדאוג לצרכנים בנושא הזה.

יוליה, את תמיד מוזמנת.

תודה.

אבל אנחנו צריכים לעשות סדר, אין מה לעשות. אפשר להתחיל להקריא את התקנות, בבקשה.

"צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר), התשע"ב-2012"
"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4א(ד3), 53א(א)(4), ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - חוק התקשורת), וסעיף 5(א1) לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 59א לחוק התקשורת, אני מצווה לאמור:
הגדרות 1. בצו זה –
"אישור סוג" – אישור סוג כהגדרתו בחוק התקשורת או בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 , המיועד לציוד קצה רט"ן;
"המנהל" – מנהל אגף בכיר ניהול ספקטרום ורישוי תדרים במשרד התקשורת".

""טכנולוגיית GSM" – טכנולוגיית מערכת רט"ן מסוגGlobal System for Mobile Communication, כהגדרתה בתקני ETSI;
"טכנולוגיית UMTS" – טכנולוגיית מערכת רט"ן מסוגUniversal Mobile Telecommunications System, כהגדרתה בתקני Generation Partnership Project (3GPP) 3rd;

"סחר" - קנייה, מכירה, השכרה או השאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
"ציוד קצה רט"ן" – ציוד קצה כהגדרתו בחוק התקשורת, שהוא ציוד רדיו טלפון נייד;
"רישיון סחר" – כמשמעו בתקנה 8ג לתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987.
"ETSI" – המכון האירופאי לתקני תקשורתEuropean Telecommunications Standards Institute".

סעיף 1 – למישהו יש הערות לסעיף ההגדרות?

כן, רציתי לשאול לעניין הגדרת המנהל. לא הערה מאוד מהותית, יותר הערת נוסח, מה אם משתנה המבנה הארגוני, או התואר של התפקיד, האם לא רצוי לכתוב הגדרה יותר כללית.

או מי שהשר הסמיכו לכך?

עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו.

אנחנו יודעים מיהו המנהל כרגע. זה צו שאפשר לתקן אותו. אנחנו היינו מעדיפים לכתוב את זה ככה, אם זה ממש מפריע לך – זה פשוט מצריך אחרי זה תעודת הסמכה, כשאנחנו כבר יודעים שזה האדם שממילא - - -

לא, תשאירי את ההגדרה הזו, או מי שהשר הסמיכו לכך. או עובד המשרד שהשר הסמיכו לכך.

או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לעניין זה.

בסדר, כבוד השר? אין התנגדות. טוב.

שהשר יסמיך - - -

אנחנו מקווים שאתה לא תהיה שם עוד הרבה, שלא אתה תשתמש בסעיף הזה. העם בונה עליך לדברים אחרים.

אתה יכול לדעת? קודם כל שיהיה זה.

אוקיי.

הצבעה

בעד אישור סעיף 1– פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

אושר.

סעיף 1 אושר עם התיקון. סעיף 2 בבקשה.

"פטור מאישור סוג, סעיף 2" – פה יש לנו תיקון קטן, אני אקריא אותו תיכף. "סעיף 2. ציוד קצה רט"ן שמתקיימים לגביו רק כל אלה אינו טעון אישור סוג" – הוספנו את המילה רק.
"(1)
בציוד מתקיימות דרישות הדירקטיבה האירופית 1999/5/EC או אישור של הנציבות הפדראלית לתקשורת בארצות הברית (FCC), והוא נושא סימון המעיד על כך;
(2)
הציוד מיועד לפעול בטכנולוגיית GSM, בטכנולוגיית UMTS או בשתי הטכנולוגיות האמורות, או בטכנולוגיה אחרת ובתחומי תדרים שהועדו לטכנולוגיות האמורות" – ופה אנחנו מבקשים למחוק את המילים "לפי דין" – "והכול כפי שיודיע המנהל; הודעה כאמור תפורסם ברשומות".
"(3)
בציוד מתקיימים התנאים הקבועים בצו הטלגרף האלחוטי (אי תחולת הפקודה)(מס' 2), התשמ"ב – 1982, ככל שהוא מיועד לפעול בטכנולוגיה ובתחום תדרים אחרים שלא נכללו בהודעת המנהל כאמור בפסקה (2);
(4)
הציוד הוא מקורי, חדש וטרם נעשה בו שימוש;
(5)
לעניין ציוד שמותקנת בו סוללה מסוג Lithium Ion או Lithium Metal, בסוללה מתקיימות הוראות תקן UL-1642".

הסבר קצר על הסעיף.

הסעיף מציב תנאים שציוד הקצה עצמו צריך לעמוד בהם על מנת שהוא יהיה פטור מהצורך לקבלת אישור סוג, הן לפי חוק התקשורת והן לפי פקודת הטלגרף. כאשר אישור הסוג לפי פקודת הטלגרף הוא תנאי שבלעדיו לא יינתן אישור סחר לציוד הקצה, ופה אנחנו מצמצמים סחר, כאמור בסעיף 1, לפעולות הסחר הטריוויאליות שכולנו יודעים מהן – מכירה קנייה וכדומה. פה אנחנו מציבים תנאים שבהתקיימם בציוד הקצה, בעצם נוצרת מעין חזקה שהציוד היה מקבל את אישורו של משרד התקשורת אילו היה היום מגיע כבקשה לקבלת אישור סוג. ולכן מבקש המשרד בצו הזה לפטור את אותו ציוד העומד בתנאים האלה, כאשר מדובר בתנאים טכניים, מבחינת המאפיינים הטכנולוגיים של הציוד, והם תנאים שמטרתם היא מניעת "עושק" של הצרכן על-ידי כך שאנחנו מבקשים שהציוד יהיה חדש, מקורי וטרם נעשה בו שימוש.
בנוסף, יש הוראה נוספת, שמטרתה לדאוג לבטיחות המשתמש, לעניין שימוש בסוללות נטענות מסוג ספציפי שנמצא בתוך אותו סעיף שהקראתי. וזו התמצית והתכלית של הסעיף שהקראנו עכשיו, סעיף 2 לתקנות.

מהו אותו תקן שמוזכר בפסקה (5), תקן UL-1642?

זה תקן בינלאומי שהיום כל יצרני הציוד שמייצרים סוללות למכשירי ליתיום צריכים לעמוד בו. סוללות ליתיום הן נפיצות, הליתיום הוא חומר כימי שיש בו סכנה של נפיצות. והתקן הזה, בין היתר, הוא מגדיר את הבדיקות שזה צריך לעבור על מנת לוודא שהסוללות האלה לא יקרה בהן איזשהו פיצוץ, או ייגרם נזק למי שמשתמש בהן כתוצאה מטלטלה או נסיעה ברום, במטוס, או דברים מהסוג הזה.

עוד הערות?

כן, יש הערה נוספת, בהתייחס לתיקון בתחילת התקנה, כאשר ציוד קצה רט"ן שמתקיימים לגביו רק כל אלה אינו טעון אישור סוג, אנחנו בעצם מצביעים על רשימה סגורה של תנאים שחייבים להתקיים כולם. ובהינתן שמתקיים מאפיין נוסף, או מתקיים תנאי נוסף שלא הוזכר בצו הזה, על המבקש לייבא ציוד קצה להגיע את המשרד בנוהל הקבוע היום לקבל אישור סוג, כי הצו לא יחול על ציוד שמקיים גם מאפיינים נוספים מעבר לאמורים פה.

השאלה אם לא כדאי להגדיר את אותו תקן. לא כל כך ברור מה זה התקן הזה, UL-1642.

ככה התקן נקרא, זה שמו.

הוא חד ערכי. זה תקן - - -

כן, אם אתה נכנס ל"גוגל" ומחפש UL-1642, אתה תגיע אליו. אם כבודו אומר שצריך איזושהי הגדרה נוספת, נחשוב, אבל זו הגדרה - - -

לא, למשל לגבי דירקטיבה אירופית, הגדרתם בדיוק איזו דירקטיבה. גם בסעיף ההגדרות הוגדרה בדיוק מהי טכנולוגית GSM או מהי טכנולוגית UMTS.

כבוד היועץ המשפטי, אתה תבדוק את זה, ואתה מוסמך לשנות את הנוסח אם - - -

ככל שצריך להכניס פירוט לגבי - - -

התקן, ההגדרה של התקן. אני חושב שלא צריך, אבל אתה תבדוק.

אז אנחנו נעמוד בקשר עם הייעוץ המשפטי של הוועדה.

אין בעיה.

עוד הערה. להזכיר, העובדה שהציוד צריך להיות חדש וראשוני זה חלק מאותה דרך להבטיח שבאמת עומדים בכל הפרמטרים שמצוינים לגביו - -

איך אתם יודעים?

- - כי משהו שהשתמשו בו, לא בטוח שהוא נכנס לארץ באותה הדרך.

כלומר, הצו הזה לא פותח את הייבוא ללא אישור למכשירים משומשים באופן ברור.

מחודשים.

בהחלט לא.

משומשים, מחודשים, זה הינו הך.

רגע, רק להבהיר, הצו הזה יחול על סוג מסוים של ציוד קצה.

חברים, מרוב בבהרות זה בסוף יהיה לא ברור. ברור לנו, תאמיני לי. ברור לוועדה מה אתם רוצים, ברור לנו מה אנחנו מאשרים.

הצבעה

בעד אישור סעיף 2 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

אושר.

הסעיף אושר. 3.

"פטור מרישיון סחר 3. מי שעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן שאינו טעון אישור סוג כאמור בסעיף 2 וקיבל אישור מהמנהל בדבר התקיימות תנאי הפטור, אינו חייב ברישיון סחר (להלן - עוסק בסחר בציוד קצה פטור)".

מה הסעיף הזה, תסביר.

הסעיף הזה אומר שעל מנת שאדם המעוניין לבחור בציוד קצה רט"ן במדינת ישראל לא יצטרך לעבור את המסלול שקבוע כיום בחוק ובתקנות, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים. הראשון, שבציוד מתקיימים התנאים שהקראתי מקודם, בסעיף 2 לצו. והשני הוא שאותו מבקש לעסוק בסחר יקבל אישור מהמנהל כהגדרתו בצו בדבר - - -

בעצם זה התנאי היחידי שצריך, התקיימות תנאי הפטור.

נכון, זו בעצם חובת רישום שתיכף אני אפרט עליה בסעיפים שייקראו בהמשך.

הערות לסעיף הזה?

רישיונות הסחר שניתנו, לאיזה תקופה ניתנו?

רישיונות הסחר תקפים לרוב לשנתיים. ויש הוראת מעבר בהמשך הצו, שתסדיר את מעמדם של אלה שקיבלו רישיון.

סליחה, אני רק רוצה לעדן טיפה. רישיון הסחר ניתן עד ה-30 בדצמבר בשנה הקלנדרית שאחרי השנה שבה הוא ניתן. זאת אומרת, מי שניתן לו היום, זה יהיה עד סוף - - -

שנתיים מקסימום.

הצבעה

בעד אישור סעיף 3 – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

אושר.

הסעיף אושר. 4.

"אישר בדבר התקיימות תנאי הפטור 4. (א) עוסק בסחר בציוד קצה המבקש לקבל אישור בדבר התקיימות תנאי הפטור יפנה למנהל מראש ובכתב, ויודיע על כוונתו לעסוק בסחר בציוד הפטור מאישור סוג כקבוע בסעיף 2; בהודעה יכלול המבקש את כל אלה:

(1)
פרטי העוסק לרבות שמו, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;
(2)
לעניין תאגיד" – יש לנו פה תיקון נוסח – "העתק של תעודת התאגדות מרשם החברות" - - -

במקום כל מה שאמור.

לא, יש המשך, "ולעניין" - - -

במקום - - - מרשם החברות.

אני אקריא את הנוסח לפני ואחרי?

לא, רק אחרי.

רק אחרי. אז אני אקריא את כל הסעיף מחדש, סעיף (2) – "לעניין תאגיד, העתק של תעודת התאגדות מרשם החברות, ולעניין יחיד, העתק של תעודת זהות של העוסק;
(3)
פרטים אודות סוגי הציוד שבכוונתו לסחור בהם, לרבות הטכנולוגיה ותחומי התדרים שבהם פועל הציוד האמור".
"(ב)
המנהל ימסור למי שעומד בתנאי המפורט בסעיף 3 אישור המעיד כי הוא פטור מרישיון סחר כאמור, ורשאי הוא שלא למסור אישור כאמור למי שהפר את תנאיו של רישיון סחר או של התנאים למתן פטור מרישיון כאמור.
(ג)
תוקפו של פטור לפי צו זה יהיה עד יום 31 בדצמבר של השנה השנייה שלאחר מועד מסירת האישור כאמור בסעיף זה".
בעצם סעיף 4 לצו מסדיר חובת רישום שנועדה לאפשר למשרד פיקוח בדיעבד על כל המבקש לייבא ציוד קצה מחד, ומצד שני גם להבטיח כי הציוד שמיובא במסגרת אותו פטור הוא באמת הציוד שהצו מכוון אליו. בנוסף, יש גם סמכות למנהל שלא להעניק אישור למי שהפר הן רישיון סחר, או הפר תנאי מהתנאים המנויים בצו, שהם בעצם תנאי הפטור. ואנחנו בנוסף מגבילים את תוקפו של אותו פטור לשנתיים מקסימום, וזאת כמובן במטרה להקל ולאפשר פיקוח יעיל על אותם יבואנים עתידיים, ככל שיהיו.

כן, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אפשר בבקשה לקבל פירוט על איך דה-פקטו יתבצע פיקוח שכזה? כי היום זה לא קורה.

יש תשובה?

המשרד יצטרך לקבל תוספת תקנים ייעודיים בגלל שזה שינוי משטר מפיקוח מראש, בשערי הכניסה לישראל, לפיקוח בדיעבד, לתפוס סוחרים שעושים שימוש בציוד לא חוקי. ולכן יצטרכו מפקחים ייעודיים לדבר הזה. אנחנו נפנה בבקשה מיד אחרי אישור הצו לאגף התקציבים. ואני מקווה מאוד שגם גורמי הביטחון יפנו מטעמם ויתמכו בבקשה.

אנחנו כמובן תומכים ונשמח, רק שעד אז – עד שייכנס העניין הזה לתוקף – תהיה בעיה. האם אפשר יהיה להכניס את הצו לתוקף עם סגירת עניין האכיפה?

אני לא חושב שצריך להתנות. אני חושב שזו שיטה על מנת לנסות לדחות את הקץ. אבל בשנים הרבות האחרונות נכנסו מיליוני תיירים לישראל עם מכשירים שלא עברו את אישור משרד התקשורת. עשרות אלפי סטודנטים נכנסים מידי שנה. מאות אלפי ישראלים חוזרים עם מכשירים מחו"ל. ובשום מקרה עד כה אני לא ראיתי היערכות מיוחדת מצד אנשי הביטחון בנושא הזה. אני מבין את העניין, אני מסכים איתם, אבל לבוא ולעצור את ההתפתחות ואת הרפורמה כרגע בתואנה הזאת, זו טענה מלאכותית בעת הזאת.

תודה רבה, אדוני המנכ"ל.

חשוב לציין שאנחנו ממש לא רוצים לעצור רפורמות. מערכת הביטחון בארץ היא לא ייחודית בעניין של מגבלות על תקינה. בכל העולם ציוד לא נכנס בגלל ציוד ביטחוני, כולל בארצות הברית, בעולם המכ"מי, למשל. יש ציוד – אני מדבר על תדרים אזרחיים לחלוטין – שלא מאושר לעבודה בגלל שיש ציוד צבאי. אנחנו לא ייחודיים פה ולא – חס וחלילה – צבא שיש לו מדינה.

אבל, הנה, המכשירים האלה כן נמכרים באירופה או בארצות הברית.

לא כל המכשירים נמכרים באירופה או בארצות הברית. בכל מדינה יש מגבלות על מכשירים, ויש אכיפה. אם האכיפה מתבצעת – אגב, אמרתי, לנו אין טענות על הנוסח, אבל חשוב להבהיר כאן, אם תהיה עמידה בנוסח הצו על-ידי היבואנים, לנו אין בעיה. הבעיה היא, לצערי, אני יודע שלא תהיה עמידה ואין כרגע אכיפה. אם יושלם פה העניין של האכיפה, כמו שאגב, יש כיוונים, אז אנחנו בעד, כמובן.

למה שלא תהיה היענות של היבואנים? לא הבנתי. למה שהיבואנים לא ייענו לנוסח הצו?

כי הם לא נענים גם היום.

אתה באמת חושב שבאים פה אנשים ומחפשים איך לפגוע בצבא? מחפשים מכשירים שפוגעים בצבא ומייבאים אותם? לא הבנתי מה ההיגיון.

אף אחד לא מתכוון לפגוע בצבא. העניין הוא, כמו כל דבר, ברגע שאין שום אכיפה - - -

מה זה אין אכיפה? אם אדם מכניס לפה מכשיר, והוא יודע שהמכשיר הזה יכול לגרום נזק, אז הוא עובר עבירה מראש. אבל אם הוא עונה לתקנים האירופאים או האמריקאים, מן הסתם – אני גם יכול לשאול אותך עוד שאלה, עד היום, כמה מכשירים עצרתם? הצבא שלנו, מכמה מכשירים הוא מנע כניסה עד היום? הרי עברו עכשיו דרך הצינור הזה, שאנחנו רוצים לבטל אותו - - -

האחריות לאכיפה ועצירה היא לא של מערכת הביטחון.

לא, משרד התקשורת, כמה?

לא, אבל היה מכשיר מסוג מסוים שהיתה לכם הערה מהותית לגביו והוא לא נכנס לארץ?

יש לא מעט סוגים - -

כן? אתה יכול להגיד לי אחד?

- - או שהוגבלו או שהוטל - - -

איזה? אחד.

רגע, סליחה. אני אומר, אם אני אומר בדיוק את הסוגים, אני מסגיר את תחום - - -

אל תסגיר. היה אחד?

יש לא אחד, יש הרבה מאוד - - -

שלא קיבלו אישור כניסה? נתי, אתה מכיר דבר כזה?

לא שלא קיבלו אישור כניסה, אלא נתבקשו לעשות שינויים במכשיר. מה שאגב גרם לכך שרק יבואנים גדולים יכלו לעמוד בשינויים האלה שניתן לעשות - - -

לכן היבואנים הגדולים הגיעו לכאן, להגן על הצרכנים.

יכול להיות, אגב. אבל העניין הוא ביטחוני טהור, אמתי, מבחינתנו, העניין הכלכלי כרגע פחות - - -

נתי, יש לי שאלה. הגיעו אליך מכשירים שיכלו לסכן את ביטחון המדינה?

אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת, כי עד עכשיו דיברנו - - -

אני חייב לציין שנתי הוא סגן אלוף במילואים, אז אם הוא יהיה לטובתך, אפשר יהיה להבין.

אני הייתי מחלק את התשובה לשני חלקים. יש את הצד של התדרים שבהם זה פועל מול הרשתות של המפעילים. בצד הזה הכול סטנדרטי, לא היתה ולא תהיה בזה שום בעיה. למה מתכוון נציג הצבא שיושב אתנו כאן? במסגרת התנאים שעברנו עליהם בהקראה בסעיף 2 – פטור מאישור סוג, סעיף קטן (3) שם, אנחנו מדברים על צו הטלגרף האלחוטי (אי תחולת הפקודה). באי תחולת הפקודה יש רשימה ארוכה של תדרים והספקים שלגביהם הפקודה לא חלה. הוי אומר, מי שפועל בתחום מסוים מהם, לפי מה שכתוב, לא צריך אישור סוג.
מאז שהתחילו ה"סמארטפונים", וקצת גם לפני זה, המכשירים הם כבר לא רק מכשירים שמתקשרים מול הרשת של המפעיל על מנת שאפשר יהיה לקיים תקשורת בין שתי יחידות קצה. יש להם עוד פונקציות, כמו Bluetooth, כמו Wi-Fi, וכיוצא באלה דברים, שהם פועלים בתדרים שמנועים בתוך צו האי תחולה הזה. זה קצת מורכב, אבל זו המציאות. ולזה התכוון אשר כשהוא אמר אין לנו בעיה עם מה שכתוב. אני מניח שהיבואנים הם גורמים אחראיים, והם צריכים, לפני שהם מייבאים מכשיר – היום אנחנו היינו בודקים עבורם. מהיום שהתקנות תכנסנה לתוקף הם יהיו אחראיים לבדוק ולוודא, בין היתר, שהתחומים הנוספים שמעבר לסלולר הם כמו שכתוב בצו האי תחולה.
אם הם לא יעשו את זה, בתום לב – כי הם לא כל כך מבינים – או במזיד – כי לא מעניין אותם, העיקר בשבילם אולי למכור, אני מטיל ספק בזה, אבל נגיד שכן, כי אז עלול להיווצר המצב שאשר מתריע עליו, שיהיה פה ציוד שיכול להיות שהוא יעבוד בניגוד לצו האי תחולה, בתדרים שצו האי תחולה לא פתר אותם. הוי אומר, לא מנועים בצו עצמו, וזה עלול לגרום, בין היתר, להפרעות – אולי – עתידיות, כמו שהוא הגדיר את זה, ביום הדין. זו בעצם הנקודה שאנחנו מסתובבים סביבה. כי כשאשר אומר אכיפה, הוא אומר תוודאו – לאחר מעשה. תעברו בחנויות, תבדקו איזה מכשירים הגיעו. ואם תמצאו סוג מסוים של מכשיר שהוא יודע גם לפעול בניגוד למה שכתוב בצו האי תחולה, כלומר, בתחומים נוספים מעבר למה שרשום בהם, אז תפעלו כנגדם. זו בעצם מהות - - -

והיום, כשמגיע אליך מכשיר כזה, אתה עוצר אותו.

היום אם מגיע מכשיר שהוא אמור לדעת לעשות את הדברים האלה, אז אנחנו מבררים עם היצרנים מה קורה. לדוגמא – ואני אתן את הדוגמא שאולי רוב הנוכחים פה עשויים לזכור – עם ה"אייפד". לראשונה כשהתבקשנו לאשר ייבוא של "אייפד" – אומנם הוא לא סלולרי, אבל הוא עובד בתדרים שחלקם בצו האי תחולה, ועל-פי הנתונים ההנדסיים שלו הוא יכול היה לפעול גם בתחומים שלא כלולים בצו האי תחולה, כלומר אסור. יצרנו קשר עם חברת "אפל" דרך הסוכן בארץ. חזרו אלינו, הסבירו לנו מה המכשיר הזה עושה, שבעצם הוא לא פועל בזה, אלא אם הוא רואה שיש עוד כזה משודר, שזה דבר שאנחנו מונעים אותו. הובהר לנו שמכשירי "אייפד" יכולים להיכנס לישראל.
אותו דבר, היום אנחנו עושים לגבי כל מכשיר שמגיע, ויש חשד – לנו, כמי שבודק, וזה חלק מהבירוקרטיה שהשר כיוון אליה – אנחנו צריכים עכשיו לקחת את הנתונים שהעביר לנו היבואן, לפנות לחברה היצרנית, להתחיל איתה בסיג ושיח להבין, מעבר למה שכתוב במפרט, איך הוא פועל, כי אופן הפעולה שלו יכול להיות כמו "אייפד". ואגב, רוב רובם – כמעט כולם, אני לא רוצה להגיד כולם, לכן אני אומר רוב רובם – של המכשירים שפועלים בתחומי ה-Wi-Fi נוהגים בדיוק כמו ה"אייפד".

אני רוצה להבהיר מילה. שוברט, שנייה. הם יודעים אוטומטית לבחור את הסביבה הלגיטימית בישראל, ולא לעבוד באופציונאלי האסור. אבל זה לא אומר ש-100% מהם. זה אומר שרובם הם כאלה, יודעים לבחור אוטומטית, הם מספיק חכמים לבחור אוטומטית את העבודה הנכונה.

יש מי שבודק את זה אבל, זה מה שחשוב. יש מי שמסתכל, עין מקצועית.

אני חושב שכל מכשיר פופולארי שיוצא בעולם ואתה יודע שהוא ימצא את הדרך לארץ אתם יכולים גם לנסות להתריע בפנינו אם אתם יודעים שהוא לא פועל במתכונת שרוב המכשירים עובדים. אבל בסוף זה פיקוח ואכיפה. בסוף זה פיקוח ואכיפה, ואני חושב שאנחנו על אותו דף. ואנחנו נפנה בבקשה לקבל את הכוח הזה, שיוכל לפעול וגם להראות לכולם שכן בודקים את התחום הזה. נעשה מאמץ ונראה לכולם שבודקים את התחום הזה.

אנחנו נשמח מאוד שזה ייצא כחלק מסיכום הדיון כאן, עניין הפיקוח והאכיפה.

כן, בבקשה.

אולי כדאי, כצעד שיקל על משרד התקשורת עם האכיפה, לייצר איזשהו מסמך הצהרה של היבואן שהוא יודע בדיוק מה הדברים שהוא צריך לבדוק, אולי גם עם איזשהן סנקציות שנלוות לזה ושמופיעות גם בתצהיר. אולי גם עם איזושהי ערבות צנועה. שיהיה יותר קל למשרד כשהוא מזהה ליקוי לאכוף.

יש אגב מהלך של חיזוק יכולת משרד התקשורת לאכוף על-ידי מתן קנסות? מהלך חשוב.

זה לישיבה הבאה.

זה לישיבה הבאה? חשוב לציין שמצד אחד אנחנו נותנים כוח למשרד התקשורת לאכוף את מי שלא עומד באישור סוג, אבל מצד שני מוציאים את כל הרט"ן מאישור סוג, ואז את זה הוא לא יוכל לאכוף. זו עוד בעיה. חבל, ביד אחת נותנים סמכות ויכולת, וביד השנייה מסירים את השטיח מתחת לכל הסיפור הזה.

עוד הערות?
הצבעה

בעד אישור סעיף 4 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

הסעיף אושר. 5.

"עוסק בסחר בציוד קצה פטור יודיע למנהל בכתב על כל שינוי בפרטים שבהודעה כאמור בסעיף 4(א) בתוך 30 ימים ממועד השינוי, לרבות כל סוג נוסף של ציוד קצה פטור כאמור בסעיף 2 שבכוונתו לסחור בו". זו הודעה שבאה להבטיח שעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן פטור ימשיך לעדכן את המנהל בדבר שינוי פרטים שלו, פרטי ההתקשרות, וכמובן גם פרטים לגבי הרחבת היצע מלאי המכשירים שהוא מתכוון לספק לצרכן.

הערות? אין הערות.

הצבעה

בעד אישור סעיף 5 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

הסעיף אושר. 6.

"מסירת הודעות 6. הודעות לפי סעיפים 4 ו-5 יימסרו בדואר רשום בלבד". המטרה היא ליצור רישום הן אצל השולח והן במשרד על כך שההודעה נמסרה ולהימנע מטענות של שלחתי ולא קיבלתם, וטענות מהסוג הזה.

האם יש בסעיף הזה כדי לאסור על דרכי משלוח אחרות? כתוב בלבד.

אם לא נשלח בדואר רשום, יראו הודעה כלא נמסרה.

למה?

איך תבטיח קבלה ומסירה?

לא, השאלה היא אם זה בא בנוסף לדרכים אחרות או - - -

זה לא בא בנוסף לדרכים אחרות. בעצם עשינו סוג של היקש מדרכי המצאה מקובלות בדין, ונראה כי בנסיבות העניין, מאחר שאנחנו במסלול של פטור מרישוי, העדפנו דרך שהיא תהיה דרך מאזנת, שהיא תעשה באמצעות דואר רשום. שוב, בהיקש מדרכי המצאה כמקובל בהליכים משפטיים אזרחיים למשל.

עוד הערות?
הצבעה

בעד אישור סעיף 6 4– פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

הסעיף אושר. 7.

"רישום מלאי 7. עוסק בסחר בציוד קצה פטור ינהל רישום מלאי שיכלול פרטים לגבי כל ציוד קצה שברשותו, ובכלל כך פירוט בדבר יצרן הציוד, הדגם, הגורם ממנו נרכש הציוד, והכמות שנותרה במלאי; רישום מלאי כאמור יישמר לתקופה שלא תפחת משנתיים". שוב, המטרה פה היא לאפשר פיקוח בדיעבד על כל ציוד שמיובא ארצה ושמשווק על-ידי אותו יצרן לציבור.

הערות? אין.

הצבעה

בעד אישור סעיף 7 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

הסעיף אושר.

"סמכויות המנהל 8. המנהל רשאי לדרוש מעוסק בסחר בציוד קצה פטור או מי שפועל מטעמו:

(1)
למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגע לסחר כאמור, במועד, במתכונת ובאופן שיורה עליהם;
(2)
למסור לו דגימות של הציוד הנמצא בחצריו, לשם ביצוע מדידות או בדיקות בציוד". שוב, סמכויות עזר לביצוע הפיקוח.

הסעיף ברור. למישהו יש הערות? התנגדות?
הצבעה

בעד אישור סעיף 8 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

הסעיף אושר. 9.

"תחילה 9. תחילתו של צו זה שלושים ימים מיום פרסומו".

הערות לתחילה?

הצבעה

בעד אישור סעיף 9 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

הסעיף אושר. 10.

"הוראת מעבר 10. בעל רישיון סחר המבקש לעסוק בסחר שאינו טעון אישור סוג כאמור בסעיף 2, יראו בו כמי שקיבל אישור לפי סעיף 4(ב), עד למועד פקיעת הרישיון האמור". מדובר בעצם במי שלקח עליו את הדרך הארוכה, אז מן הסתם יהיה פטור לפי הצו הזה, ולכן באותה תקופה שרישיון הסחר תקף, אין צורך לעבור גם את הרישום שקבוע בצו זה.

הכוונה היא למי שהיה לו רישיון סחר ערב יום התחילה.

כן, ודאי.

הערות?

לא רק, אגב, אני אשלים את התשובה שלי לייעוץ המשפטי. גם בהנחה שיבוא יצרן או סוחר המבקש לסחור בציוד קצה שאינו פטור לפי צו זה, הוא יצטרך לקבל רישיון סחר. אז מקום שהיה סוחר שקיבל רישיון סחר לציוד קצה לא פטור, ובנוסף הוא רוצה להרחיב את הפעילות שלו לציוד קצה שהוא כן פטור, אז יראו אותו כאילו הוא רשום לפי צו זה. זו הכוונה.
הצבעה

בעד אישור סעיף 10 – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

הסעיף אושר. רק שאלה אחרונה, יש צורך, לדעתכם, לדעת המשרד, ליידע את הציבור לגבי הסוגים שאושרו, או כאלו שלא אושרו באתר האינטרנט של המשרד?

זה קיים כבר היום, ואנחנו נעדכן את זה Up to date למועד תחילת התקנות. זו תהיה רשימה מלאה, עדכנית.

שהיא כל הזמן תתעדכן בוודאי.

לא, היא לא תתעדכן מעצמה.

תתעדכן על-ידכם, בוודאי שלא מעצמה.

סליחה, לא הבהרתי את עצמי.

גם לא על-ידי ועדת הכלכלה.

הרשימה של ציוד שיש לו אישור סוג היא כל עוד המשרד נותן אישורי סוג. נניח שביום מסוים, ביום X, יש רשימה מסוימת של אישורי סוג שניתנו. מאותו יום ואילך הרשימה תתעדכן, אבל באופן מאוד מצומצם, כי רוב הייבוא היום – 99% מהייבוא – זה בטכנולוגיות של המכשירים שהם יהיו כבר פטורים מאישור סוג.

אז אפשר לקבוע סעיף 11, שהמשרד יפרסם באתר האינטרנט שלו את האישורים או את הדחיות של הסוגים השונים?

עד המועד הזה, כי מהמועד שזה נכנס לתוקף אין צורך - - -

זה יכול להתעדכן, כן, אפשר. אנחנו ממילא עושים את זה כך.

לעניין התחילה, בסעיף אחר ולא בסעיף 9, שמדובר ב-30 יום, אני אשמח אם תהיה הערה שאומרת ובתנאי שייסגר עניין האכיפה.

הסעיף כבר הוצבע. הערנות - - -

את אותה התייחסות שמתי בסעיף אחר.

הסעיף כבר הוצבע. אנחנו נתייחס בסיכום של הדברים. צבי, אתה כבר דיווחת שהתקנות עברו. שמעתי אותך מדווח.

אתה מדבר אלי? מה?

שהתקנות כבר עברו, עוד לפני שהצבענו. אנחנו לא נפגע באמינות של אתר האינטרנט הגדול במדינה. אני יכול עכשיו לעצור את הישיבה ולהגיד - - -

אני לא הבנתי מה ההחלטה לגבי הוספת הפרסום באינטרנט. אתה מבקש שזה יעוגן בצו עצמו, או שזה ברמה של התחייבות - - -

לא, שיעוגן.

מה בדיוק העיקרון שיעוגן?

אבל זה לא קשור לפטור. אתה מדבר על כל אלה שאין להם פטור, שאתה רוצה עדכון שלהם. זה מה שהבנתי.

מה מפריע שהציבור יידע? יש אנשים שנוסעים לחו"ל ונניח רוצים לקנות מכשיר באופן אישי. נניח שיש כאלה למהדרין, שמקפידים על כל פסיק. הם יוכלו להיכנס לאתר ולראות אם המכשיר הזה הוא בעייתי או לא. זו הכוונה שלי.

זה משהו אחר. רגע, הצו הזה אומר שלמעשה אין צורך לקבל אישור סוג לציוד קצה.

ברור לי. עדיין יש מכשירים שאולי כן תחליטו שהם צריכים?

אז את אלה שצריכים אישור סוג? בסדר.

כן. זה מה שאמרתי.

אתה מבקש שזה יעוגן בצו.

כן.

אנחנו נתאם את הנוסח מול הלשכה המשפטית של הוועדה?

נסעתי לשנג'ן, קניתי ארבעה מכשירים. הבאתי אותם, אני לא יודע, אין לי שום דרך – זה לא רלוונטי.

כמה זה עולה לפרסם באתר האינטרנט, מיליארדים?

לא, זה עולה כלום.

אז הם יעשו את זה. יש אזרחים שרוצים להיות שיא המסודרים, תני להם את האפשרות. מה הבעיה? יש לו כבר "סמארטפון", ייכנס לאתר של משרד התקשורת - - -

אני אתך, אני רק חושב שזה סתם, כל - - -

בשנג'ן מוכרים מכשירים שעובדים בתחום תדרים שלא עובדים פה בארץ, ו"כיפת ברזל" עובדת בו, אגב. אז אני מניח - - -

הם יודיעו, אבל הם יכולים - - -

מי ייקח אחריות שארבעת המכשירים האלה – סתם ייפלו טילים על אזרחים שקנו מכשירים בזול.

זה לא רלוונטי.

עד "כיפת ברזל" הגענו? באמת זה עד כדי כך?

כן.

כלומר, יש מכשירים שיכולים לשבש את "כיפת ברזל"?

חד משמעית. יש תחום תדרים שהאזרחים - - -

אדוני השר, אתה שומע מה שאומר כאן נציג צה"ל? יש מכשירים שעלולים לשבש את "כיפת ברזל". אנחנו ניקח על אחריותנו שייפלו - - -

לא, אנחנו סומכים על הצבא שיידע לשבש את זה.

אין בעיה, אני אומר לכם שפה יכולות להתקבל החלטות שבמסגרתן "כיפת ברזל" מפסיקה לפעול, כי הגיעו מכשירים מאיזשהו חור בסין שעובד בתחום תדר שלא עובדים פה בארץ. אגב, לא כי אנחנו עוצרים אותו, אלא כי אנחנו מערכת יעילה שעובדת במקומות - - -

אם אדם באמת טייל בשנג'ן וקנה את זה לבד, לא יבוא מסודר.

אין, זה בדיוק העניין. אבל מה שכן - - -

פה ההבדל הגדול בין ארבעה מכשירים ל-400,000 מכשירים שמגיעים מאותו חור בסין, שעובד באותו תחום, אגב, שבו עובדת "כיפת ברזל". אגב, כי אנחנו מערכת מאוד יעילה, ותחומי תדר שבהם לא עובדים בארץ, אז אנחנו משתדלים להיכנס אליהם, ולא לתחומים שבהם כן רוצות חברות הסלולר לעבוד.

הממשלה - - - עם הסיפור הזה?

לפני שעשינו את התקנות בדקנו כמה מכשירים יכלו להיות פוטנציאל להשבית את "כיפת ברזל".
<ציון מדלל>
אני מאותה גישה עוד לפני "כיפת ברזל".

בסדר, לא חשוב. אנחנו בדקנו וראינו שבאמת עיכבנו כמה פעמים מכשירים. הפכנו את עצמנו ללעג ולקלס בעולם. כתבו עלינו בכל העולם שאנחנו מדינה פרימיטיבית, שלא נותנת ל"אייפד" להיכנס, כשבכל העולם זה נמצא. אבל אמרנו הביטחון שלנו יותר חשוב מהתדמית. ובסוף הסתבר שהדברים לא היו ולא נבראו. ויום אחד – על זה אני אוותר, על המשפט הבא אני אוותר. ואני שאלתי – ואני שואל פעם נוספת – את נתי, סמנכ"ל הספקטרום אצלנו שממונה על זה, כמה מכשירים מנעת כניסה שלהם, שהם היו סכנה ל"כיפת ברזל"?

מכשירי סלולר - - -

מכשירים כאלה, מכשירי קצה. אנחנו מדברים על מכשירי קצה, לא מדברים על שום - - -

כאלה – עוד לא זכור לי שהיה מכשיר אחד שהתברר לגביו שהוא אכן מחוץ - - -

אז בבקשה. עכשיו, היושב-ראש אמר שהוא יתייחס לעניין האכיפה. אבל אני חושב שאתה יכול לחיות עם זה טוב. ותאמין לי, ביטחון מדינת ישראל, ו"כיפת ברזל", ותושבי הדרום חשוב לכם מאוד, אבל גם לנו חשוב, גם כממשלה, גם כציבור, גם כאזרחים. אנחנו לא אנשים מופקרים, אנחנו פשוט צריכים לרוץ קדימה. אי-אפשר לעכב כל דבר – הצבא, הצבא, הצבא. אי-אפשר. ולכן אתם גם צריכים להתעדכן, לרוץ יחד אתנו לטובת הציבור, זה הכול. אתה יכול לעצור הכול. אתה צבא, אתה יכול לעצור הכול. כל רגע תאיים עלינו ב"כיפת ברזל", תאיים עלינו ב"גראדים" ב"סקאדים", בגרעין, אז נעצור הכול, נעמוד כולנו ונחכה להוראות של הצבא.

אני אגיד לך מה נעשה, אנחנו מאשרים אומנם את הצו. אני לא אחתום עליו ב-48 שעות הקרובות. אם שר הביטחון חושב שיש סכנה ל"כיפת ברזל" בצורה מהותית, שמסכנת את ביטחון המדינה ואת ביטחון תושבי הדרום, שיעביר בכתב פנייה לוועדה, מנומקת. ואני אתייחס לכך.

אתה לא חותם על הצו, אתה מודיע על אישור שלו.

לא מודיע, הינו הך.

אתה לא תודיע על אישורו.

בסדר? אז אני חושב שסגרנו את כל הפינות.

בנושא הפרסום באינטרנט, אם תוכל להבהיר באופן - - -

ותרו על הפרסום באינטרנט. הבנתי. עוד משהו למישהו יש – הצעה, רעיון, שינוי? אין. כבוד השר, הוועדה אישרה את הצו. ואת המכתב אנחנו נוציא. אנחנו כמובן בסיכום של הדיון הזה. יהיה דיון המשך לעניין מסי הקנייה, הנושא שעלה כספיח לדיון הזה. יהיה דיון רחב יותר, גם משרד התקשורת יהיה שותף לו. אני אשוחח גם עם שר האוצר בעניין. אני חושב שזו גם עוד דרך להקל על יוקר הסלולר, וגם לעשות סדר בסיפור הזה, לראות למה הנתון הזה בירידה של גביית מיסוי עבור מכשירי סלולר, ממה הוא נובע באמת, ומה התרופות לכך. ולגבי הביטחון – כולנו, גם אם אנחנו באים מהזווית הכלכלית, כולנו בעד ביטחון המדינה. בעניין האכיפה – מנכ"ל משרד התקשורת אמר דברים ברורים שנרשמו בפרוטוקול. הוועדה שמעה, רשמה לפניה, ואנחנו מאמינים שכך גם יהיה. תודה רבה לכולם. הצו אושר.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:15.>