הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
62
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
11/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 720>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"א בסיון התשע"ב (11 ביוני 2012), שעה 09:30

<הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 27), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
רחל אדטו
משה (מוץ) מטלון

>
איריס דנון - אל"מ, ראש מחלקת תקציבי יבשה, משרד הביטחון

ערן גרוסברגר - סא"ל, ראש ענף תקציבי אכ"א ושכר, משרד הביטחון

שירלי שמעוני - רס"ן, ראש מדור גמלאות, צה"ל

יוסי דסקל - רס"ן, יועץ משפטי פרט פרקליטות צבאית, צה"ל

אסי מסינג - עו"ד, סגן בכיר ליועץ המשפטי, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ענבל רונן - עו"ד, הלשכה המשפטית, אגף השכר, משרד האוצר

מיטל פוירשטיין-עמר - מרכזת בכירה ביטחון ותחבורה, אגף השכר, משרד האוצר

שי סומך - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שרה זילברשטיין-היפש - ראש תחום פניות ציבור, המשרד לאזרחים ותיקים

עופרה בר טוב - נצ"מ, ראש היחידה לתכנון שכר, משטרת ישראל

יאיר סער - סנ"צ, ראש מדור גמלאות, משטרת ישראל

פרומית כהן - גנ"מ, רמ"ח פיתוח ותכנון מש"א, שב"ס

יורם שחל - יועץ לשכר, איגוד גמלאי המשטרה ושב"ס

ת' - אגף משאבי אנוש, המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים

א' - סגן ראש מחלקת שכר, המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים

י' - שב"כ - שירות הביטחון הכללי

אלי יריב - עו"ד, ההסתדרות החדשה

ברוך לוי - יושב-ראש צוות - ארגון גמלאי צה"ל

מרדכי בר דגן - סגן יושב-ראש צוות - ארגון גמלאי צה"ל

דן נדיב - מנכ"ל צוות - ארגון גמלאי צה"ל

ברוך אברהמי - היועץ המשפטי, צוות - ארגון גמלאי צה"ל

יהודה פרץ - יושב-ראש מחוז דן בצוות - ארגון גמלאי צה"ל

יוסי פורת - יושב-ראש סניף רמת גן, צוות - ארגון גמלאי צה"ל

הרב יוסף וסרמן - יושב-ראש צוות מחוז ירושלים - ארגון גמלאי צה"ל

צבי שור - חבר מועצת צוות, תא"ל מיל. צוות - ארגון גמלאי צה"ל

ויקטור כהנא - חבר הנהלה, ארגון גמלאי צה"ל

שלום בן משה - חבר הנהלה, צוות

יוסי כץ - עו"ד, חבר כנסת לשעבר, גמלאי צה"ל

גיורא פורדס - גמלאי צה"ל

שרגא לקר - גמלאי צה"ל

שמעון מלכה - חבר צוות, ארגון גמלאי צה"ל

אברהם חולי - גמלאי צה"ל, עצמאי

יגאל ינאי - חבר צוות, גמלאי

עדנה רגב - צופה

מנשה רגב - גמלאי צה"ל, גמלאי התעשייה האווירית

יחיאל הל-אור - צוות - ארגון גמלאי צה"ל

אלי חכם - חבר צוות - ארגון גמלאי צה"ל

נסים ערב - צוות - ארגון גמלאי צה"ל

שרה רותם - גיבורי - רס"ן מיל. צוות - ארגון גמלאי צה"ל

אילן ראודניץ - צוות "חדש" - ארגון גמלאי צה"ל

גיא רונן - צוות "חדש" - ארגון גמלאי צה"ל

איתן כהן - גמלאי משטרת ישראל

רותי אשלמן - גמלאית צה"ל, המשמר החברתי

אליעזר שוורץ - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אורי מיכאל - דובר הוועדה

נעה בן-שבת

וילמה מאור

טלי רם
<הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 27), התשע"ב-2012>

בוקר טוב. יום שני בשבוע, כ"א בסיון תשע"ב, 11 ביוני 2012. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 27), דיון מספר 476.
הרבה מאוד דיונים קיימנו בנושא הזה, ולאחרונה התפזרנו לפני כשבועיים, היו שיחות עם האוצר והתקדמנו קצת בנושא הקופה הציבורית, קצת בהצמדה על פריסת התשלומים, קצת בהיוון נכים. עשינו קצת אבל חסרות לי פה השלמות. האם האוצר נמצא פה? האוצר יתקרב לקדמת הבמה – כאילו הוא לא חלק מהמשחק הזה. אז האוצר חלק מהמשחק הזה, וחשוב שהוא ישמע ויביע את דעתו כי לא מושלם העניין.

אני רוצה להתחיל בנושא הקופה הציבורית. הצעת החוק שהגשתי היתה לפני כחצי שנה?

הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ב-15 ביוני 2011, לפני שנה.

לפני שנה עברה בקריאה הטרומית הצעת החוק לגבי ביטול הקופה הציבורית לאלה שהולכים להוראה. מאחר שאנחנו מקדמים פה הצעת חוק שתכלול את ביטול הקופה הציבורית בכלל, אני מבקש – לפי סעיף 84 לתקנון – להצמיד את הצעת החוק הפרטית שלי, פ/3125/18, להצעת החוק הממשלתית. מי בעד, ירים את ידו.
הצבעה

בעד – 1
נגד – אין

נמנעים – אין
הבקשה למזג את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 27), התשע"ב-2012, והצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – אי תחולה על זכאי לקצבת פרישה שמשתכר מקופת הציבור כעובד הוראה), התשע"א-2011, נתקבלה.

תודה רבה. כל חברי הכנסת שנמצאים פה ויש להם זכות הצבעה, אישרו את ההצמדה ונעביר את זה לוועדת הכנסת, שם יאשרו את ההצמדה.

יאשרו את המיזוג, לפי סעיף 84(ד).

יאשרו את המיזוג, לפי סעיף 84(ד). נעבור לקטע של הקופה הציבורית.

אנחנו מדברים על תיקון לסעיף 33, מופיע בסעיף 9, עמוד 14.

"תיקון סעיף 33
9.
בסעיף 33 לחוק העיקרי –



(1)
בסעיף קטן (א), בהגדרה "הכנסה מקופת הציבור", הסיפה החל במילים "או מקופה אחרת" – תימחק;



(2)
במקום סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ב)
זכאי לקצבה, להוציא בן זוג הזכאי לקצבת שאיר, שחזר לשירות קבע או שהוא עובד בשירות צבא-הגנה לישראל, והכנסתו הכוללת ממשכורת ומקצבה עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מהקצבה הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על המשכורת הקובעת, לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת כאמור על המשכורת הקובעת, לא תפחת קצבתו מכוח סעיף זה.";"


כאן אנחנו מדברים על מי שלגביו תישאר הקופה הציבורית, אלה אנשים שחזרו לשירות צה"ל או לשירות כאזרחים עובדי צה"ל.


"(3)
בסעיף קטן (ד), במקום "הקובע" יבוא "הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השלישית";



(4)
סעיף קטן (ה) – יימחק;



(5)
אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:




"(ו)
בסעיף זה, "משכורת קובעת" – משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה בסעיף 31(ה)."

אסי, בבקשה.

אסי מסינג, הלשכה המשפטית, משרד האוצר. הסעיף הזה כמו שהוא, מהווה את מה שסוכם, כלומר יבוטל התיקון לגבי קופה ציבורית הן מאוצר המדינה והן מקופות ציבוריות, כל מה שקשור לשכר בלבד, להשתכרות נוספת, למעט מי שחוזר להיות חייל קבע או אזרח עובד צה"ל.

אוקיי. האם יש למישהו הערות? אין הערות. אנחנו נצביע. מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 9 נתקבל.

תודה רבה, הסעיף אושר. אני רוצה לעבור לקטע של פריסת התשלומים. בתשלומי הפרשים היו 1.2 מיליארד שפרוסים לעשר שנים, בהצמדות של 120 מיליון לשנה. הסיכום היה שכל שנה, ה-120 מיליון יהיו צמודים, באותה שנה. רק ה-120, שיהיה ברור, לא כל הסכום.
לקחנו פה 2.5 מיליון, 3 מיליון, בערך 30 מיליון שקלים, והוספנו לעלויות. זה לא בא בקלות ועל זה כמעט כל ההסכם נפל, ומישהו "השחיל" אותי פה – אני לא רוצה להגיד מי. אם זה היה תלוי בי, זה לא היה קורה, אבל לא חשוב. אם מישהו רוצה להגיד על כך משהו, הוא יכול להגיד. עוד מעט יגידו. בבקשה להקריא.

אנחנו מדברים על סעיף קטן (ט) בעמוד 11.

"(ט)
התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:


(1)
סכום השווה ל-50% מסך תוספות ההפרשים של הזכאי ישולם בתשלומים במהלך השנים 2012 עד 2016, כך שבכל שנה ישולם 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש ינואר 2012;



(2)
סכום השווה ל-55% מסך תוספות ההפרשים של הזכאי ישולם בתשלומים במהלך השנים 2012 עד 2021, כך שבכל שנה ישולם 10% מהסכום האמור, בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לה." – לשנת התשלום.

למה עשית את זה ככה, אסי? עקרונית ומתמטית זה לא משנה, אבל למה עשית ככה?

לא מבין את השאלה.

המדד משולם על השנה שקדמה לשנת התשלום, ולמעשה אנחנו לא מביאים בחשבון למשל חודשים במהלך אותה שנה.

למה? מביאים הכול בחשבון. זה לא משנה.

מביאים בחשבון את השנה האחרונה.

לא משנה, מתי שזה משולם. קודם כול, זה משולם בינואר, נכון? אבל לא משנה באיזה חודש, זה שנה שלמה.

שוב, זה נותן מדד של שנה שלמה, השנה הקודמת. הוא לא נותן יותר משנה, זה פשוט עניין של כסף. זו המשמעות.

שנה קודמת. מאה אחוז, זה לא משנה.

אדוני, יש פה נקודה שעדיין חסרים נתונים לגביה. אנחנו מדברים פה על 50% צמודים. במקום ה-50% הנוספים, משולמים 55% בפריסה של עשר שנים. 10% מתוך אותו סכום משולם בתוספת מדד לשנה אחת לגבי כל אחד מהתשלומים. השאלה מה נותן בסך הכול החישוב הזה מתוך סך תוספות ההפרשים.

לא יודע ממה זה נותן, אבל זה נותן הצמדה של 30 מיליון שקלים.

תוספת.

תוספת של 30 מיליון אם אנחנו לוקחים אינפלציה של 2.5% לשנה.

אבל השאלה כמה זה נותן בסך הכול, אגיד מדוע השאלה חשובה. הרי נשאר לנו המגזר של המשטרה ושל השב"ס.

לא מעניין אותי עכשיו בהצעת החוק הזאת. שיעשו אחר כך המשטרה והשב"ס את כל החשבונות שלהם. אני רוצה להגיד שאם במשטרה ובשב"ס לא היו רצים לחתום, יכול להיות ששני הצדדים היו מקבלים יותר. הקטע שהם אמרו – עלינו יחול מה שפה – האוצר לא רצה לתת יותר. אם המשטרה לא היתה רצה לחתום, אולי היינו מביאים יותר לכולם. לכולם, אבל הקטע שהם יקבלו, בא האוצר ואמר שהוא לא מוכן לתת.

אבל מה ההערכה של האוצר?

זה לא מעניין. זה לא מעניין להצעת החוק כמה זה עולה. הסכומים צמודים וזה בכלל לא חשוב כמה כסף.

שאלתי היא כך.

חבר כנסת לשעבר.

מודה באשמה. עורך-דין יוסי כץ, אני מייצג פה קבוצה של גמלאי צה"ל.

איזו קבוצה אתה מייצג?

נקרא לזה, גמלאי אוהל המחאה.

מה זה אוהל המחאה, תסביר לנו.

היה אוהל מחאה שפעל במשך כמה שבועות.

מה עשה אוהל המחאה? יש אוהל מחאה נניח לגבי גבעת האולפנה. מה עשה אוהל המחאה?

בכל אופן, שאלתי היא זו: אדוני אמר שהתוספת של העלות היא 30 מיליון.

30 מיליון, סדר גודל, פלוס מינוס.

מה המשמעות מבחינת השחיקה? זה הצד החיובי, ה-30 מיליון. הצד השלילי הוא שיש שחיקה מסוימת.

אם תהיה אינפלציה של - - -

3%-2.5%.

אם תהיה אינפלציה של 10%, עשירית מהסכום הלך. אנחנו לא יודעים כמה יהיה – גם זה, הגורמים משלטונות צה"ל שישבו עם האוצר ויתרו על זה. זו תוספת שבאה מהוועדה, במאבק מול האוצר זה לא היה. 30 המיליון האלה לא היו.

- - -

אל תעביר את הדיון למשטרה. זה לא בא משום מקום. היה מאבק, ואם לא היינו מקבלים את הסכום הזה, אני אומר לך – לא היינו יושבים פה היום. לא היו דיונים ושלא יהיה חוק, לא עניין אותי, משום שאני לא עובד, לא באוצר ולא בצבא, וכל ההסכמים שהם מסכמים ביניהם, כשהם מגיעים לפה אני אעשה מה שאני חושב שאני יכול לעשות כדי לשפר.

אני רוצה לומר בשם הקבוצה הזאת – אומנם לא התייעצתי איתם.

אני לא מבין מי הקבוצה הזאת. אמרת אוהל מחאה. מה הם רצו? דיור?

לא. מה זאת אומרת, הם רצו להביא לחקיקת החוק.

איזה חוק?

הזה. הם אפילו שכנעו את יושב-ראש הוועדה להניח הצעת חוק משלו. בכל אופן, הקבוצה הזאת חושבת שהיה צריך לתת הצמדה מלאה, אבל בשים לב למאמץ הגדול שעשה יושב-ראש הוועדה ולהישג של קידום החקיקה הזו, ובצורה כפי שזה נעשה, אני חושב שאנחנו יכולים לברך את יושב-ראש הוועדה על הדברים.

אנחנו עוד לא בשלב של הברכות, אבל גם אני חושב שהיתה מגיעה הצמדה מלאה. אם אתה שואל, גם אני חושב שהיתה מגיעה הצמדה מלאה, ואם לתקן קצת, כולל גם ריבית.

אבל 30 מיליון שקלים לשנה, אני יודע להעריך את זה.

30 מיליון שקלים זה לכל השנים, לעשר שנים.

ברור, לכל שנה ושנה.

כל שנה ושנה – שלושה מיליון.

אני יודע להעריך את המאמץ הזה.

לפרוטוקול – סדר גודל, באינפלציה של 2.5% מדובר על שלושה מיליון לשנה. אדוני.

אני רוצה להבהיר מה שאמרנו גם בדיונים הקודמים. הניתוק נעשה כעת, ומשהוא נעשה כעת, לכאורה לא היתה חובה כלל לתת תוספות בגין התקופה שקדמה למועד הניתוק, ואולם בכל זאת הממשלה החליטה לתת תוספות.

למה? למה הייתם כאלה טובים? למה, מה קרה?

בסופו של יום, אחרי החלטה ושקילה של הדברים.

אחרי שלקחנו בשבי את כל חיילי צה"ל ולא נתנו להם את ההסכמים במגזר הציבורי, ולא עדכנו את השכר על מנת שהגמלאים לא יקבלו כסף, אמרנו – בסדר, נפצה אותם במעט על העוול שגרמנו להם, שגרמנו ללוחמים שלא קיבלו את ה-2,000 שקלים, שגרמנו לאלה ששומרים על הקווים שלא קיבלו את ה-2,000 שקלים; שגרמנו לאלה שהולכים למרדפים שלא קיבלו את ה-2,000 שקלים. על כל העוול הזה החלטתם לפצות קצת.

אני חושב שעניין ה-2,000 שקלים ועניין תוספות ההפרשים אינו קשור אחד בשני.

למה? אם שכר הגמלאים היה צמוד לפעילים, והפעילים היו עולים, גם ההצמדה הזאת היתה עולה. אסי, אל תיכנס היכן שאתה לא צריך. אם אתה לא רוצה לקבל בראש, אל תיכנס איפה שאתה לא צריך.

אני אבהיר בכל זאת. מכל מקום, בסופו של יום, כעת מה שמוצע בתיקון הנוסף הוא מתן הצמדה. כל תשלום שנתי מאותם 55%, התשלום השנתי יישא תוספת למדד בגין המדד של השנה הקודמת בלבד.

במלואה.

במלואה, אבל בגין השנה הקודמת בלבד.

כן. זה מה שסוכם ואין כוונה אחרת, ואת הקראת את זה.

הקראתי את זה. אני עדיין חושבת לשמוע מהאוצר לפחות מה ההערכה שלו של סך כול הסכומים, כמה זה נותן – ה-55% לא צמודים, עם הצמדה מסוימת.

הם לא יודעים להגיד לך את זה. כמה עולים מכנסיים ליתום? איזה בד, מה גודל היתום? הם לא יודעים.

יש להם הערכה.

הם לא יודעים להעריך עשר שנים קדימה.

בהנחת אינפלציה מסוימת.

הם לא יודעים להעריך עשר שנים קדימה, וזה לא משנה לצורך העניין. האם סיימת להקריא?

סיימתי להקריא. קשור לזה גם סעיף קטן (י) אבל אפשר להקריא את זה גם אחר כך.

את יכולה להקריא.

סעיף (י) מתייחס למצב שבו אדם זכאי לתוספות הרטרואקטיביות ונפטר לפני שסיימו את התשלומים, יורשיו יוכלו לקבל את הסכום מהוון. כבר אציין שנעשה כאן שינוי בריבית ההיוון, היא הוקטנה בגלל אותה הצמדה שנתית של הסכום המשולם.
"(י)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד–פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית כמפורט להלן, לפי העניין:


(1)
לעניין תשלומים לפי סעיפים קטנים (ז)(3) ו-(ט)(1) – 0.64%;


(2)
לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ט)(2) – 2.8%."


גם פה, אדוני, אולי נוכל לקבל נתונים איך נבחרה ריבית ההיוון - אנחנו מדברים פה על ריביות היוון מסוימות שנקבעו – איך היא נבחרה, מה הבסיס לחישובים האלה. אנחנו מקריאים את זה לפי הנתונים שהתקבלו מהאוצר אחרי שהוא הסכים להקטין את הריבית בעקבות ההצמדה.

מאה אחוז. גברתי, את יכולה לתת תשובות ליועצת המשפטית?

איריס דנון, אגף תקציבים, משרד הביטחון. הריביות האלה הן ריביות שקיבלנו מאקטואר האוצר ואלה ריביות שנהוג להוון בהן חסכונות לטווח של עשור לפי זרם שהוא ריאלי וזרם שהוא נומינלי.

איזו ריבית?

יש זרם שהוא ריאלי – 0.64%, וזרם נומינלי שהיה 3.8%. בגלל שהפכת אותו לשליש ושני-שלישים, זה ירד מ-3.8% ל-2.8%.

אדוני, בבקשה.

צבי שור, מועצת צוות. אם אני מבין נכון, קרה מקרה שצריך לתת לשאיר או למי שצריך לתת, את סך התשלומים העתידיים בבת אחת. אלה בעצם תשלומים שהגיעו לו מזמן, אז על זה עושים עוד היוון? זה לא מובן לי.

מקדימים לו את התשלומים. אפשר היה לתת לו את התשלומים בפריסה לעשר שנים.

סליחה, התשלומים הגיעו מזמן, פורסים בגלל בעיה תקציבית.

אתה היית במשא ומתן?

הייתי, על זה לא דובר שם.

על זה לא דובר?

לא. על זה שמהוונים, אני רואה את זה פעם ראשונה בהצעת החוק. לא ראיתי את זה קודם.

שימי את זה בצד.

אבל אדוני, החלופה היא שתהיה פריסה לעשר שנים גם ליורשים.

החלופה היא שזה יישאר עשר שנים פרוס. אנחנו רצינו להיטיב עם היורשים, שלא ימשיכו לקבל את זה פרוס.

אנחנו מצביעים על כל קטע ההיוון.

סעיף קטן (ט). לא על סעיף קטן (י).

סעיף קטן (ט), מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין

נמנעים – אין
סעיף קטן (ט) נתקבל.

תודה רבה. סעיף קטן (ט) אושר. אני עובר לנושא של כפל גמלאות.

אנחנו חוזרים לתיקון סעיף 31, עמוד 14, סעיף 8.

לגבי גמלאות כפל, גם שם משתמשים בקופה ציבורית. עד עכשיו הסתמכו על קופה ציבורית שהיתה קבועה בסעיף 33. משבוטלה הקופה הציבורית, צריך לקבוע קופה ציבורית לאותו עניין, של סעיף 31, ויש הוראה משלימה בהוראות המעבר שאומרת שקופה ציבורית שנקבעה לפי סעיף 33 ערב תחילתו של החוק, תיחשב כאילו היא ממשיכה לחול לגבי סעיף 33. אני אקרא את התיקון בסעיף 8.
"תיקון סעיף 31
8.
בסעיף 31 לחוק העיקרי –



(1)
בסעיף קטן (א), בהגדרה "גמלאות כפל", בפסקה (3), במקום "שנקבעה לעניין סעיף 33" יבוא "שקבעה הממשלה לעניין זה";



(2)
בסעיף קטן (ה), אחרי "תהא המשכורת הקובעת" יבוא "המשוקללת"
ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה –



"משכורת קובעת משוקללת" – כמפורט להלן, לפי העניין:




(1)
לגבי מי שמגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 6א – המשכורת הקובעת, בתוספת הסכום המתקבל מהכפלת התוספות לקצבה ביחס שבין המשכורת הקובעת לבין הקצבה המגיעה למי שפרש כאמור או לשאירו;




(2)
לגבי מי שאינה מגיעה לו תוספת לקצבה לפי סעיף 6א – המשכורת הקובעת;



"תוספות לקצבה" – התוספות לקצבה כאמור בסעיף 6א המגיעות למי שפרש מהשירות או לשאירו." "

אדוני, ביקשת להתייחס.

מנשה רגב, גמלאי תעשייה אווירית.

גמלאי צה"ל.

צה"ל ודאי, אחרת לא הייתי פה. כפי שפניתי בנושא הזה, יש קבוצה – לפחות של גמלאי התעשייה האווירית ואולי גם קבוצות אחרות – בדרגות רב-סרן, לא מהנדסים, שלצורך חישוב כפל הגמלה, שזה 70% מתוך המשכורת הקובעת, המשכורת הקובעת שלהם היא כרגע הקובעת של מבטחים כי הקובעת הצבאית היא הנמוכה יותר.

לפי החישוב שלי, התוספות שהתקבלו כרגע – 25%, 27% - כולן ייבלעו על-ידי כפל הגמלה. ברגע שייכנסו לתלוש כתוספת, בצד השני ייגרעו ככפל גמלה. אני מדבר על רבי-סרנים, לא מהנדסים. אם זה מהנדס או שהוא סא"ל, הקובעת הצבאית שלו היא הקובעת לצורך החישוב, ואז או שייפגע מעט או שלא ייפגע בכלל.

מה איריס יודעת להגיד?

לפי החוק זה 70% פלוס 2% לכל שנת שירות חובה, זה בין 74% ל-76%.

יחד עם זה, נניח המשכורת השנייה - - -

מהמשכורת הקובעת הגבוהה מבין השתיים. במקרים בהם המשכורת הקובעת הגבוהה היא לא המשכורת הקובעת הצה"לית אלא האחרת, יוצא שהמשכורת הקובעת הצה"לית מותאמת אבל השנייה לא.

השנייה מותאמת באופן כללי בדרך שלה.

נכון. לכאורה, מה שהאדון אומר הוא נכון, אבל צריך לבדוק מה קרה למשכורת הקובעת.

כמה אנשים כאלה יש?

אני באמת לא יודעת.

אתם לא יודעים להריץ מחשב?

אפשר לבדוק, כרגע אנחנו לא יודעים.

אתם יכולים לראות כמה גמלאים יש לכם, איזה קבוצה של גמלאים יש לכם שהמשכורת הקובעת שלהם – לא הצה"לית, שהיא יותר גבוהה – הם נבלעים בכל ההסכם הזה.

כן, אבל אדוני, למען הסדר הטוב צריך גם לבדוק מה קרה להם בשנים מ-2008 עד היום כי בדרך כלל מה שקרה הוא שמי שהמשכורת שלו נהנתה מהצמדה למדד מ-2008, הוא כבר קיבל את העלייה של הווקטור, בעוד שהמשכורת הקובעת הצה"לית בעצם נשארה במקום ועכשיו היא עולה. צריך להיזהר פה שלא לעשות כאילו אפליה לטובה לקבוצה אחת לעומת הקבוצה האחרת.

אנחנו לא רוצים לעשות אפליה לטובה. אנחנו רק לא רוצים לעשות אפליה לרעה. לטובה אנחנו לא רוצים.

אני לא כל כך מבין את ההצעה. יש לנו משכורת קובעת שלא לפי חוק הגמלאות, כי היא גבוהה יותר מהמשכורת הקובעת לפי חוק הגמלאות, ועכשיו רוצים לתת את אותן תוספות שנכנסות למשכורת קובעת לעניין חוק הגמלאות למשכורת הקובעת שמחושבת לפי התקנון האחיד? הרי זה שעטנז שאי-אפשר לעשות אותו.

אני למדתי אצלכם שאפשר לעשות הכול. אם רוצים, תאמין לי, גם מטאטא יורה אצלכם, מה שלא קורה בצה"ל. בצה"ל מטאטא לא יורה, אצלכם יורה.

אבל זה עירוב מין שאינו במינו, זאת אומרת לקחת משכורת אחת ולהוסיף לה משהו שהוא לא קשור אליה.

תשאירי את זה. אנחנו נבדוק גם את זה. מה יש לנו לבדוק?

את סעיף קטן (י), ריבית ההיוון של היורשים.

יש לנו היוון יורשים.

יש את הנושא של גמלאות כפל, אבל בעצם המשכורת המשוקללת מאפשרת להביא בחשבון את התוספות האלה. היא מביאה בחשבון את התוספות.

אבל הוא מקבל לפי הקובעת השנייה – הקובעת האחרת, שהיא לא לפי החוק הזה.

תיקון למה שנאמר פה. הקובעת של מבטחים – אין שום מנגנון שהיא מתעדכנת במסגרת מת"ש של צה"ל. אם יצאתי ב-2005 עם קובעת מסוימת של מבטחים, היא נשארה במשך חמש או שש שנים עדיין אותה קובעת. אין מנגנון שמעדכן אותה לפי המדד.

אם זה כך, יש תקלה בהפעלה ואולי אפשר לתת את הפתרון אחרת.

תיכף אנחנו נשב על זה.

זה לא צריך להיות כך.

נושא נוסף שרציתי לדבר עליו הוא תקנות היוון לנכים. גם על זה היו לנו לא מעט מחלוקות. מה שסוכם, שנכים שפרשו בגלל נכות, מפסיקים לנכות למי שפרש באפריל 88', הפסיקו בגיל 50, ומי שפרש מדצמבר 97', יפסיקו ב-59.8. זה מדורג לפי גיל, יעלה בקבוצות של ארבעה חודשים. תקריאי, תסבירי.

זה הנושא של התקנות. אדוני, בדיון הקודם ציינת שנוסיף שהוועדה תאשר את התקנות בנושא ההיוון.

יש פה עוד עניין, אסי - גם הצבא, גם אתם – תקנות ההיוון אינן פה עכשיו בחוק.

תקנות ההיוון – לא החלק הזה של הנכים שאותו הקראת אלא החלק השני – כדי לקבוע את השיעור שמפחיתים מההיוון אנחנו מבצעים כרגע בדיקה מדגמית שאמורה להסתיים בזמן הקרוב.

מה זה בזמן הקרוב?

עד ה-20 ביולי.

לאחר ה-20 ביולי יופצו התקנות להערות הציבור, כמקובל, ואפשר יהיה להתקין אותן לאחר מכן.

לאחר אישור ועדת העבודה והרווחה.

זה יוצא בפגרה.

רק במקרה הזה. אם לא – אני עוצר את החוק עד אז. מאחר שאני יודע עם מי אני נמצא ואני יודע עם מי אני מתעסק, אני העליתי את גיל הפרישה של צה"ל ואני מרגיש שהאוצר הונה אותי. לא הייתי מעלה את גיל הפרישה של צה"ל.

נתתי יד והעליתי את גיל הפרישה של צה"ל, ודיברנו על כך שנעשה אופק שירות, ולא עשינו אופק שירות ולא גמרנו את זה ולא העלינו את השכר - אני מרגיש מרומה, ומי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים. אני לא רוצה את כל התקנות. תקנות אלה – אישור.

תקנות ההיוון הן תקנות - - -

למרות שמבחינתך, שלא יגישו את התקנות לעולם.

זה לא אמרתי.

אני אמרתי.

אין שום כוונה שלא לבצע את תיקון התקנות.

אני לא רוצה שתכפה על הצבא, כמו שאתם עושים. אתם באים וכופים הר כגיגית.

יש סיכום קיים. זה גם הוזכר בהצעת החוק, בדברי ההסבר.

באיזה אחוז? תן לי את האחוזים של הסיכום.

זה בדיוק העניין – שהסכום הכולל מסתכם ב-400 מיליון שקלים, ועכשיו בודקים.

ישבתי אתכם לפני שבוע – גם אתה היית בחדר – ודיברנו על ההצמדה של ה-100 מיליון. דיברתי אתכם על 120 מיליון לשנה, על 1.2 מיליארד לעשר שנים, ודיברתי אתכם שזה יבוא חצי-חצי.

אתם הלכתם למקום אחר. לא אמרתם לי כלום. לא רוצה להיות שם.

יש סיכום כרגע שמדובר ב-400 מיליון שקלים, יש גם את אופן החלוקה בין המשרדים לשאלת המימון של 400 מיליון השקלים. כל השאלה שנותרה היא לקבוע את השיעור שמתאים ל-400 מיליון שקלים, ולכן לצורך העניין הזה מתבצע מדגם, כדי להתכנס לתוך הסכום.
כמובן שבסוף יכולות להיות סטיות כי המדגם יכול שלא לעמוד, אבל נקבעה שיטת המדגם. היא קבועה כבר בסיכום בין המשרדים, נקבע המועד שבו תושלם הבדיקה.

והיה ולא יושלם ב-20 ביולי, מה קורה?

היה ולא תושלם הבדיקה?

כן.

כלומר, היא תארך עוד זמן נוסף?

כן. נגיד.

אם היא תארך זמן נוסף, אין כוונה כרגע שלא תבוצע. דרך אגב, מי שמבצע את המדגם זה צה"ל ולא האוצר.

צה"ל יעביר לכם את זה.

המנגנון של חישוב השיעור כבר הוסכם, כל מה שנותר זה רק להשלים את המדגם. הסמכות היא סמכות של שר הביטחון להתקין את התיקון לתקנות, בהסכמת שר האוצר.

אז בטח לא אכפת לך שהוועדה תאשר את זה.

סמכות של שר הביטחון בהסכמת שר האוצר. היה ולא עומדים בתאריכים, זו השאלה?

כן.

אם לא עומדים בתאריכים ממילא הוספת הוועדה לא תעזור כי לא נגיע לוועדה.

כן, אבל מה העונש? איזה עונש אתה נותן לעצמך אם אתה לא עומד ביעדים?

איזה עונש?

שתלוי בך. שר האוצר לפתע לא חותם. הוא עסוק ב-OECD, יש לו אירוח, קוקטייל בקיסריה, הוא עסוק בעוד כמה דברים והוא לא חתם. מה קרה?

אין סיבה להניח שלא תהיה - - -

למה? אתה יודע מתי הורדנו את דמי הניהול? מתי נקבעה ההורדה של דמי הניהול? אתה יודע שהוא עוד לא חתם?

לא, זה נחתם.

מתי נחתם?

זה נחתם ונשלח לפרסום ברשומות.

מתי?

נחתם לפני כשבועיים.

כמה זמן לקח לו עד שהוא חתם?

מספר שבועות.

גם 15 שבועות זה מספר שבועות. תאמין לי, אתה עורך-דין טוב. אתה מתרגם את זה לשבועות, חבל שלא אמרת מספר ימים. זה גם יכול להיות מספר ימים – מספר ימים גדול אבל מספר ימים.

מכל מקום, כידוע לך, התחילה של תקנות דמי ניהול הן לשנת 2011 עד 2013.

אני שמח שהוא חתם.

ממילא לא נגרם כאן שום נזק.

כן, אבל פה אני לא יודע מה יקרה אם לא ייחתם.

הוספת הוועדה לא תעזור כאן מכיוון שהוועדה אינה יכולה ליזום תיקון תקנות, היא לכל היותר יכולה לא לאשר אותן. אני בטוח שלוועדה יש מספיק יכולות – אם, היה ו...ואין שום כוונה כזו שמשרד האוצר או משרד הביטחון לא יקדמו את תיקון התקנות.

יכול להיות שמשרד הביטחון יסיים את זה יותר מוקדם ואתם תביאו את זה יותר מוקדם?

בוודאי. אם הוא יסיים יותר מוקדם, בוודאי שכן. אין שום סיבה לעכב את זה.

אבל הם לא יביאו, אדוני. אם אין צורך באישור הוועדה, ממילא הם לא יביאו את זה. הם יתקינו את התקנות, שר הביטחון יתקין את התקנות.

מבחינת המריחה אין שום סיבה משום שהמועדים כבר נקבעו מבחינת התשלומים הרטרואקטיביים. לכן אין משמעות לשאלה - - -

אני אגיד לך מה המשמעות. אם הוועדה תצטרך לאשר, הוועדה גם תדחוף שזה יגיע. אתה אומר שאין משמעות, משרד הביטחון לא מעניין אותו. אנחנו חותמים להם על כל התקנות שלהם – על הצמדות נכים, הכול עובר פה בוועדה הזאת – פתאום ייפלו השמים?

זה לא עניין של ייפלו השמים.

בסדר, אפילו נגיד לצורך העניין - - -

פורמלית.

פורמלית. לא קרה כלום. אנחנו חותמים פה על כל התקנות שאתם מוציאים – בנושא גמלאות – כל שינוי בתקנות, הכול בסדר. משום מה, בעניין הזה אנחנו פסולים.

לא נראה לי. אנחנו נקריא את זה עם אישור הוועדה. אם תרצו למשוך את החוק - - -

יש לי הצעה.

בבקשה.

אם כל המטרה היא לבדוק שהתיקון הזה - -

זה הכול.

- - נעשה כמו שצריך, אפשר לייחד את התיקון – לעשות הוראת שעה לעניין תיקון - -

אין לי בעיה עם זה.

- - בכל מה שקשור להיוון של קצבאות שנוכו לכל החיים, החזר ההיוון, הם יצטרכו אישור של הוועדה.

אין בעיה.

לא הבנתי.

הוא אמר שלצורך העניין, באופן חד-פעמי, לקטע הזה של ההיוון – בעברית אחרת, יצטרכו את אישור הוועדה.

רק לעדכון הנוכחי?

כן.

גם עדכונים עתידיים, אם יחולו - - -

אם יהיו, לגבי מי שהיוון לכל החיים. לכל החיים בלבד.

לא.

למה אתם מתנגדים לאישור ועדה?

אנחנו מציעים שיהיה אישור של הוועדה רק אם יהיה שינוי בתקנות של ההיוון למהוונים לכל החיים, לרעה.

אין אפשרות כזאת. השאלה אם זה לרעה או לא לרעה צריכה להגיע לפתחה של הוועדה.

אנחנו לא יודעים אם תמיד יהיה פה יושב-ראש הוועדה הנוכחי. אנחנו רוצים שזה יבוא לוועדה.

אני יכול להודיע לך שלא תמיד יהיה פה יושב-ראש הוועדה הנוכחי. אני כבר יכול להתחייב לך. לא תמיד.

יהיה שר האוצר...

קודם כול, את מחמיאה לי, את רוצה שאני אשאר.

אפשר לעשות הוראת שעה שאומרת שתיקונים שייעשו לתקנות ההיוון בשנת 2012 יצטרכו אישור של הוועדה.

אדוני, אין משמעות של הדבר הזה 2012, ואם הן יתאחרו והבדיקה תסתיים ב - - -

לצורך העניין, במתכונת שאמרת קודם.

במתכונת של ניכוי לכל החיים. והקביעה אם זה לטובה או לרעה זה חלק מהדיון שהוועדה דנה.

זה לא משנה.

אדוני היושב-ראש, אם מדובר על התיקון הנוכחי – זה בסדר מבחינתנו. אמרתי, אם זה משהו פרמננטי, אני מבקשת שזה יהיה רק אם זה בהפחתה של התנאים.

איך אפשר? איך אפשר לדעת אם זה להפחתה?

זה לא פרמננטי, זה הוראת שעה.

אנחנו מדברים על ההסכם הזה.

ואם בעוד ארבע שנים משרד האוצר ירצה חד-צדדית להפחית את התנאים של ההיוון?

הוא לא יכול.

אלה תקנות של שר הביטחון.

אבל אתה קובע בחוק שהוועדה צריכה להסכים לזה. אתה לוקח לכאורה את האחריות משר הביטחון, את הסמכות.

לא. הוא מתקין את התקנות.

זה בנוסף לשר הביטחון.

מה אכפת לך שיהיה כתוב בהפחתה? שזה יבוא לפה רק אם יש הפחתה.

אין משמעות להפחתה.

למה?

משום שאנחנו לא יכולים לדעת מראש האם יש הפחתה.

אם יש הפחתה או הוספה.

לפעמים יש הטבה פה - - -

לא משמעותי. את מתעקשת סתם. תשמעי לי, את מתעקשת סתם.

אני רק לא מבינה מה העניין של הוראת השעה. אם אתה מתכוון לכך שזה יהיה רק לעניין - - -

אני מתכוון לעניין הזה.

לעניין הזה אבל לא לתקופה מסוימת.

לא. לעניין הזה.

מכאן ואילך, לעניין הזה.

רק היוון לכל החיים. רק תקנות היוון לכל החיים.

כן. לא רוצה את שאר הדברים. גם ככה יש לנו יותר מדי.

אז אולי נקריא את זה כתוספת לתיקון סעיף 69: בסעיף 69 לחוק העיקרי, בפסקה (2), בסופה יבוא: "תקנות לפי פסקה זו, שעניינן היוון של הקצבאות לכל החיים, טעונות אישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת".

מאה אחוז.

רק מבחינת הנוסח, להסמיך אותנו.

ודאי.

יהיו לך יומיים לשבת על כל הנוסח. אנחנו עכשיו מצביעים גם על ההיוון – היוון נכים.

היוון נכים זה בתקנות, אנחנו לא יכולים להצביע על כך. הודענו.

הודענו לפרוטוקול. אנחנו מצביעים על הסעיף הזה.

הוא ייקרא סעיף 11(א). נוסיף אותו אחרי סעיף 11.

אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 11(א) כהוראת שעה להיוון הזה.

לא כהוראת שעה.

לא כהוראת שעה. מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין

נמנעים – אין
סעיף 11(א) נתקבל.

הסעיף אושר. היתה לנו הסכמה נוספת לנושא ההיוון לאלה שפרשו לפני - - -

אני מבקשת בהקשר לסעיף הקודם, לפרוטוקול – שהישיבה תהיה כזו שהיא מתאימה ללוח הזמנים פה כדי שהיא תהיה בגדר עזרה ולא בגדר משוכה.

תסבירי את עצמך.

אנחנו צריכים לבוא לאשר את התקנות בוועדה. לפי לוחות הזמנים זה צריך להסתיים עד ה-20 ביולי.

מבחינתנו, תני לנו את התאריך 19 ביולי.

זה מה שאני מבקשת, שזה יהיה בסמוך ל-20 ביולי.

מתי הוועדה היוותה לכם או לאיזשהו ציבור, מכשול?

אף פעם. אני מכירה רק את הקדנציה הזאת, אני לא רוצה להתחייב.

בהקשר הזה, המסגרת התקציבית המיועדת לעניין כבר סוכמה, כלומר זו מסגרת קשיחה.

לא משנה.

למה אתה לחוץ כל הזמן?

לא, לא לחוץ.

רגוע.

רגוע מאוד. רק מבהיר.

היתה הסכמה נוספת של אלה שפרשו בימי האינפלציה הגבוהה. לפני שנת 85', איריס?

כן.

ויש ועדה קבועה שבודקת ופוטרת מהיוון בערך שמונה עד עשרה אנשים בשנה. סוכם עם האוצר ועם הגורמים השלטוניים – הצבאיים, עם החלק הצבאי – שיהיו הקלות בקריטריונים, שיביא לכך שבמקום עשרה ישחררו בין 30 ל-50.

גם אנחנו את הקריטריונים האלה לא ראינו, אני מקווה שנראה אותם במהרה. בכל מקרה, זה בעוד שלוש שנים.

בכמה אנשים מדובר? באיזה היקף מדובר?

מדובר בתוספת – לא זכור לי של 30 עד 50 – מדובר בשינוי של הקריטריונים כך שניתן יהיה להוסיף עוד אנשים.

נכון. אם נקל, יהיה יותר. והמטרה היא להוציא מהמשחק הזה את האנשים החלשים ביותר, עם הפנסיות החלשות ביותר, ואת הנזקקים ביותר. זאת המטרה.

אבל עושים את האנשים למסכנים.

שמענו פה במהלך הדיונים שיש אנשים שאין להם מה לאכול.

נכון.

המטרה לא להוציא אלופי-משנה, תתי-אלופים ורמטכ"לים. אין לנו שום עניין בכך.

זאת אומרת, יהיה קריטריון של שכר?

הם יקבעו קריטריונים לוועדה, המטרה תהיה כלכלית – לאנשים ששילמו כבר, עברו - - -

ומקבלים 4,000, 5,000 שקלים.

אלה סדרי הגודל.

האם יביאו את זה לוועדה?

אני לא יודע אם הם יביאו, הם לא צריכים אותנו, זו ועדה פנימית שלהם ואני מקווה שהם יעשו את זה, ויעשו את זה טוב – וזה נאמר לפרוטוקול.

אנחנו עוברים לתאריך תחולה, נכון?

אדוני, לפני כן יש נושאים נוספים. ניגש לעמוד 8, סעיף קטן (2). בעמוד 8 יש לנו שני נושאים שלא אושרו. אחד נוגע לסעיף (ו), שלגביו דובר על כך שאם התוספות לא מגיעות – התוספות לא הרטרואקטיביות, התוספות מכאן ואילך – לא מגיעות ל-5%, תבוצע השלמה ל-5%. הסעיף הזה לא אושר עדיין. לא יודעת מי התנגד להוראה הזאת.

"(ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה סך השיעורים של כל התוספות לקצבה המגיעות לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ-5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו או לשאירו לפי סעיף קטן (ה), בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה, "התוספות לקצבה" – התוספות לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ה) וכן תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בסעיף קטן זה או לשאירו בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו מהשירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר."

האם יש למישהו הערות? מדובר על כך שהיה הסכם מסגרת במשק של 5%. אם מישהו קיבל פחות מ-5%, אנחנו משלימים לו את ה-5%. ברור לי שלאף אחד פה לא תהיה התנגדות לזה.

גם תוספת שהיא תינתן בעתיד אבל היא רטרואקטיבית למועד שקדם לחוק, תובא בחשבון בתוך ה-5% האלה, זאת אומרת גם התוספות שייקבעו למשל - - -

כדי שלא יהיה כפל.

על מה אתה מדבר?

הרעיון של הסעיף הזה הוא להשלים ל-5%, הוא רלוונטי בעיקרו לאנשים שפרשו בסוף 2010 ובמהלך 2011. כידוע – דיברנו על כך בדיונים הקודמים ובקרוב אמור להיות מופץ תזכיר חוק שנותן את הסכם המסגרת שנחתם בין ההסתדרות לבין הממשלה בכל מה שקשור למתן תוספת לקצבה בעד תקופות עבודה אחורה, לגבי מי שפרש במהלך תקופת ההסכם. הפעימות נגמרות בסוף יוני 2013.

התוצאה של הסיכום הזה אומרת שתתווסף תוספת לגמלאים על תקופות עבודה קודמות לגבי גמלאים שפרשו בתוך התקופה.

אמרנו – אם אנחנו נותנים אותם 5%, בוודאי שלא יינתנו גם 5% וגם את התוספת, ולכן הם יתקזזו.

מאה אחוז. מי בעד הסעיף, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין

נמנעים – אין
סעיף קטן (ו) נתקבל.

תודה רבה. כל חברי הכנסת שיש להם זכות הצבעה פה אישרו את הסעיף, פה אחד. אחרים, זה לא מעניין אותם אולי. דרך אגב, זה לא משנה אם זה פה אחד או לא. אם הממשלה מתנגדת, תמיד הם ימצאו רוב להפיל את זה, וגם אם זה עבר כאן פה אחד, זה יכול ליפול במליאה.

לפני שנעבור לסעיף קטן (ז), נעבור לסעיף (2) באותו הקשר של מה שהתייחס עורך-דין אסי מסינג, עמוד 2, סעיף קטן (4). בעצם, כל סעיף 1 עדיין לא אושר אבל היה פה ויכוח לגבי הנושא של אותו תזכיר חוק שאמור להחיל בעתיד באופן יחסי לתקופת השירות את התוספות שניתנו בהסכם 2011.
היתה פה בקשה של משרד הביטחון למחוק את המלים "שנכרת לאחר מועד המעבר". אנחנו מדברים פה על הוראה שאומרת: "תוספת על משכורתו של חייל שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ושנכרת לאחר מועד המעבר, בעד התקופה שלפני מועד המעבר, לא תובא בחשבון... אלא אם כן קבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, אחרת."

אנחנו רוצים להוריד את המלים "שנכרת לאחר מועד המעבר" כדי להוריד את הוויכוח. אומר האוצר: אנחנו לא נוריד את המלים כיוון שמשתמע מזה השתמעות שלילית כאילו ניתן לשלול תוספות שניתנו לפני מועד המעבר.

זה כאילו סותר מה שאמרנו לפני דקה.

אולי צריך להבהיר את מעמדו של ההסכם הזה.

אני אבהיר למה נועד הסעיף.

וגם את מעמדו של תזכיר החוק, איפה ובאיזה שלב הוא נמצא.

ברירת המחדל של תוספות שהוסכם לגביהן לפני מועד הניתוק, ומשולמות לפעילים, היה צריך לשלמן במסגרת הקצבה, תוספות שכמובן נכללות במסגרת המשכורת הקובעת, ולכן זו ברירת המחדל, זה המצב המשפטי ואין צורך בעניין הזה בכל הוראה נוספת.
ההוראה הזו מתייחסת למצב שבו תהיה תוספת למשכורת של הפעיל שתושג במסגרת הסכמים קיבוציים לאחר מועד הניתוק, כלומר שהמצב המשפטי כבר השתנה ויש ניתוק, וההוראה אומרת שברירת המחדל שהתוספות האלה - - -

כמו למשל? אני אוהב את המשחקים בתיאוריה.

בדיוק הסכמי מסגרת.

למשל, גם הסכם של דירוג עובדי המחקר, אם ייחתם עכשיו הסכם חדש.

מתי הם גומרים את ההסכם שלהם?

לא בשבועות הקרובים.

עד מתי יש להם את ההסכם שחתמו בפעם האחרונה?

עד סוף 2009, אבל נהוג בשנים האחרונות שזה לא חופף. כשנעשה הסכם, הוא יתחיל מה-1 בינואר 2010, אבל לעת הזו מיצוי התביעות שלהם הוא עד סוף 2009. אנחנו מצויים אתם במגעים מתקדמים.

החרגנו פה כמה דירוגים, נכון?

החרגנו מלקבל תוספות מסוימות ולא החרגנו מתוספות אחרות. כולם מקבלים תוספות מדד.

ומה שאת אומרת – מחר בבוקר ייחתם הסכם דירוג מחקר לשנים - - -

2010.

2010, ייחתם 40% תוספת. כל הצבא יקבל 40% תוספת ויש מישהו שפרש בסוף חודש נובמבר 2012, וההסכם ייכרת רטרואקטיבית.

מה-1 בינואר 2010.

אז הוא לא יקבל?

אני לא מתחייבת לעתיד אבל אני אומרת שלעת הזו, במקרים כאלה שההסתדרות או ארגון העובדים הרלוונטי נתן לנו גרייס, אנחנו נותנים בתיקון החוק את חלקו של העובד בתקופת ההסכם, הגמלאי. כמו שאנחנו עושים עכשיו תיקון, התיקון גם יחול על הרופאים למשל, על כל דירוג שיש אנשים.

מה זה נוגע ל-5%?

זה לא נוגע ל-5%. עברנו לסעיף אחר.

אני רוצה לדבר על מחקר. יקבל תוספת 40% דירוג המחקר, תחולה מה-1 בינואר 2010, ופרש מישהו עכשיו, בדצמבר 2012. מה קורה אתו?

אם שולם לו - - -

לא שולם לו כלום.

אם שולם לו כפעיל, אין שאלה שזה נכלל.

לא שולם משום שאין הסכם.

לא. אמרת – נחתם הסכם ומשולמים תשלומים.

ייחתם אחרי שהוא פרש.

מתי ישולמו התשלומים, זו השאלה.

אבל זה יחול על כל הפעילים שהיו באוקטובר. ייחתם הסכם – בשבילך – ב-1 במאי 2013. נחתם הסכם, 40%. חל רטרואקטיבית על כל אלה מה-1 בינואר 2010. פרש מישהו ב-1 בדצמבר 2012 או ב-30 בנובמבר, פורש ביום האחרון של החודש, זאת אומרת ההסכם וגם הפנסיה שלו צריכים להשתנות.

לא, אין שאלה. מי שפרש ב-30 בנובמבר 2012, עליו אין שאלה.

הוא יקבל.

הוא יקבל כי הוא פרש כבר אחרי הסכם, וההסכם כבר נתן.

הוא לא פרש אחרי ההסכם, הוא פרש לפני ההסכם.

30 בנובמבר 2012, אמרת.

ההסכם נחתם ב-1 במאי 2013. מגיע לו רטרואקטיבית. מגיע לו גם הפרשים על התקופה וגם לפנסיה.

השאלה שוב, האם התשלומים שולמו אחורה או לא, זו השאלה.

שולמו.

אם שולמו לו, הוא קיבל את זה בשכר.

הוא לא קיבל.

אסי, תאמין לי, אתה טוב במשפטים אבל בחיים הפשוטים – לקנות גלידה בקיוסק – קשה לך.

לא, אני לא בטוח אבל - - -

ב-1 במאי 2013 נחתם הסכם. ההסכם הזה חל רטרואקטיבית.

אבל מה המשמעות של הרטרו? משלמים לו את זה בשכר אחורה או שלא, זו השאלה.

משלמים.

יש שני סוגי רטרו.

משלמים לו על כל התקופה.

אז כמו שאמרתי, שולם לו בשכר.

לא שולם. ישולם.

ישולם. בסדר.

יש הבדל גדול. אם תגיד "שולם" – אני מכיר אותך, אחר כך תגיד לא שולם. ישולם בעתיד?

אמרתי, הפרשי שכר.

בגין התקופה שהוא היה פעיל.

זה נכנס, המשכורת הקובעת מתעדכנת, זו לא השאלה.

המשכורת הקובעת מתעדכנת?

כן, כי יש הפרשי שכר. הבעיה היא אצל מי שהמשכורת הקובעת שלו לא מעודכנת. זו השאלה.

כמו למשל, איך זה קורה?

כמו למשל הדוגמה שבה הפעימות מתחילות לאחר הפרישה.

הפעימות מתחילות לאחר הפרישה ואין לו רטרו?

אין לו רטרו על התקופה - - -

הוא לא מקבל כלום על התקופה שלפני הפרישה?

זה מה שהסברתי. אם הוא פרש אחרי - - -

הוא פרש ב-1 בנובמבר 2012.

והפעימה הראשונה משתלמת ב-2014.

עבור איזו תקופה?

זהו בדיוק.

עבור איזו תקופה משולמת הפעימה? זה לא מעניין הפעימות. אם באים ואומרים – אתה מקבל בגין כל התקופה, הוא כאילו קיבל.

אם הפעימה משולמת גם עבור העבר, מה שצריך לעשות אבל זה לא יהיה הפרשי שכר כי הוא כבר היה גמלאי, יצטרכו לעשות תיקון.

למה? הוא היה עובד. הוא לא היה גמלאי. בתקופה המדוברת הוא היה עובד. בחלק מהתקופה הוא היה גמלאי. על אותו חלק מהתקופה מגיע לו כסף.

יש למעשה שלוש דוגמאות אפשריות. הדוגמה הראשונה מדברת על כך שנחתם ההסכם לאחר שהוא כבר פרש – נותן תשלומים רטרו. לפני התקופה שהוא פרש, כשכר. זה אין בעיה. יש לנו שני מקרים נוספים.

אין בעיה, רשמת את זה.

זה שההסכם נחתם לאחר?

ההסכם לאחר ונותן תשלומים ללפני, אין בעיה.

אם הוא קיבל תשלומי שכר ערב הפרישה, כל מה שנכנס ערב הפרישה נכנס לתוך המשכורת הקובעת כי המשכורת הקובעת, הבסיס שלה הוא כפי שהיה ערב הפרישה. זו הדוגמה הראשונה.
הדוגמה השנייה מדברת על כך שיינתנו תוספות שכר, שהן ישולמו אחרי שהוא כבר פרש.

בגין התקופה.

בגין התקופה שלפני שהוא פרש, ועכשיו זה נחלק לשניים. יש כאלה שישולמו לפני מועד הניתוק, אבל הוא פרש לפני המועד שבו משולמות תוספות השכר.

מה זה משנה תאריך התשלום?

לא, כי הוא לא יקבל הפרשי שכר. הוא היה צריך לקבל רק הפרשי קצבה.

בסדר.

שיטת העדכון היתה קודם – במועד שבגינה משולמת אותה תוספת שכר, שיטת העדכון היתה הצמדה לשכר. זו הדוגמה שבה אנחנו מדברים כאן.

אסי, צריך להיות קו אחד. הקו אומר – מה שקובע לצורך העניין זה דבר אחד – המועד הראשוני, זה לא מתי ישלמו. התשלום של ההסכם בגין איזה יום בתאריך, התשלום ישולם. מתי זה כבר לא מעניין.

לא, אבל יש בעיית ייחוס ובעיית חלוקת ההסכם. לכן צריך הוראות מפורשות בהסכם.

נכון. לא בהסכם.

ואחרי זה בתיקון חקיקה, שאותו כפי שאמרתי, בכוונתנו להביא.

אתה "מסתלבט" עלי.

ממש לא. ממש לא. יש תזכיר חוק.

אנחנו עושים את זה בימים אלה.

איזה ימים?

התזכיר חוק, במקרה הבאתי אותו לישיבת הקבינט החברתי-כלכלי כי שם – לא כמו פה – לא כל כך סוער, אז יש זמן לקרוא.

יש כבר תזכיר של התוספות שיינתנו מהסכם 2011 – יינתנו לגמלאים שפרשו בתקופה שמ-2009 והלאה כי ייחסו, הסכום הכולל אמר מה בעד שנת 2009, מה בעד שנת 2010, מה בעד שנת 2011.

לפני שנה וחצי בערך, מתי רותם פלג עזב? ישבנו עם כל ה"אקסים" שלכם – אילן לוין, רותם פלג. ישבנו איתם והיתה מחויבות על אופק שירות, מבנה השכר של הצבא, וכשקיבלתם את מה שרציתם - - -

גם אסי היה, אדוני .

קיבלתם מה שרציתם, הלכתם לדרככם, ואתם לא יודעים את הדרך חזרה.

יודעים. יהיו תמריצים ויהיה דירוג ויהיו כל מיני דברים.

מתי? מתי?

יש לנו פגישה שנועדה לשבוע אצל קובי - איריס - או לשבוע הבא? לא זוכרת.

בשבועות, רק לא יודעים איזו שנה. שבועות הזה, שבועות שנה הבאה.

לא נקבע אצל קובי אמסלם בשבוע הבא?

לא.

כאן אנחנו מדברים שוב על הסכם קיבוצי, הוא נוגע לעובדי המדינה ומחילים אותו.

למה אנחנו לא קובעים דיון על כך?

קבענו, וביטלו.

כאן יש לנו הסכם קיבוצי שמדבר על כך - - -

אני לא מבין את הבעיה שלך.

אני אומר שוב – הסעיף הזה לא מטפל בעניין של התוספות, הוא לא יכול.

במה הוא מטפל?

הוא מטפל במצב שבו יינתנו תוספות שכר אחורה.

איפה אתה מכיר במשק הישראלי מצב כזה?

בוודאי שיש הסכמים.

כמעט כל הזמן, אנחנו עושים אותם באיחור.

יש הסכמים שמשלמים תוספות שכר אחורה.

מה זה אחורה? רטרו.

המועד הקובע מבחינתנו כאן הוא מועד המעבר. מועד המעבר הוא 30 ביוני, נדמה לי, 2012. אם ייחתם הסכם ב-1 ביולי 2012, שמשלם תוספות שכר בגין נניח מאי - - -

אז אתה צריך לעדכן את הקצבה ולתת הפרשים.

ויש לנו אנשים שפרשו לפני אפריל, השאלה עכשיו האם הם זכאים גם לזה וגם לזה.

גם לזה וגם לזה.

בזה הסעיף מטפל. הוא אומר שיש קביעה של שר הביטחון ושר האוצר כדי להחיל את אותה תוספת.

שהם יקבלו את זה.

כן.

ברירת המחדל היא שהם לא יקבלו אותה.

איך לא יקבלו?

ברירת המחדל שהם לא יקבלו כי הם לא היו צמודים.

צריך החלה.

זו ברירת המחדל.

מה זה ברירת המחדל?

זאת אומרת אם לא קובעים כלום, אם שר הביטחון לא יקבע כלום, בהסכמת שר האוצר - -

הם יקבלו בלי הסכמות של השרים.

- - אז הם לא יקבלו.

אבל הם קיבלו גם את התוספות לפי החוק הזה. צריך לקחת בחשבון את שניהם.

אסי, עם כל הכבוד לשר האוצר ולשר הביטחון, שניהם שרים חברתיים ידועים ובטוח שהם ירצו לדאוג למשכורות של הפורשים – אין לנו בכלל ספק בזה - - -

אם יורשה לי, בכל זאת. ההסכם הקיבוצי שייחתם, הוא ייחתם לעניין עובדי מדינה בכלל. כזכור, עובדי המדינה, הניתוק שלהם נעשה כבר לפני שלוש שנים.

ביולי 2009.

כמעט שלוש שנים. ולכן, לא יינתנו הוראות נפרדות בהסכם הקיבוצי שהוא לעניין עובדי המדינה ביחס לצבא.

אז למה אתה מודאג? למה אני צריך את שר הביטחון ושר האוצר?

אנחנו לא מודאגים.

שלא יצא מצב שבו גמלאי של צה"ל מקבל יותר מגמלאי עובד מדינה. זו יכולה להיות התוצאה.

איך יכול להיווצר מצב כזה?

כי שם מועד הניתוק נעשה מוקדם יותר.

אני לא מבין על מה אתה מדבר. תן לי דוגמאות מספריות.

יש לנו עובד מדינה, לצורך העניין, בדירוג המחקר.

עזוב את המחקר. המחקר זה אופרה אחרת.

לא חשוב. כל דירוג שתרצה.

מהנדסים.

דירוג המהנדסים. הוא פרש בשנת 2007. יש אחד כזה כעובד מדינה ויש אחד כזה כחייל צה"ל.

גם פרש ב-2007?

שניהם פרשו ב-2007. לגבי חוק שירות המדינה (גמלאות), מועד הניתוק היה 30 ביולי 2009. מועד ניתוק כאן הוא 30 ביוני 2012. עכשיו נחתם הסכם בחודש דצמבר 2012, דירוג המהנדסים, שאומר שישולמו תוספות שכר בגין התקופה של 2009 עד 2012, אחרי הפרישה שלו - ולצורך העניין נעשה את זה 2010 עד 2012, כדי שזה יהיה ברור – ומשולמים תשלומים מ-2011 בגין אותן תוספות.

זאת אומרת, מוותרים שנה.

כן. זה יכול לקרות ויש הסכמים כאלה.

מוותרים שנה. לא מזכים רטרו.

לעובד המדינה, אין שאלה שההסכם הזה לא עושה שום דבר.

הוא לא היה פעיל בתקופה.

הוא היה אחרי הפרישה שלו, הוא לא היה פעיל – עובד מדינה, והוא כבר מוצמד מדד. לחייל המקביל תישאל השאלה כי מדובר בתשלומים ששולמו בגין תקופה שקדמה למועד הניתוק.

יש לי אליך שאלה גסה. באמת, אני שומע את הטיעונים שלך ואתה ידען גדול, ואני לא אומר את זה במירכאות, כך אני חושב. אני חושב שאתה איש עם ידע רב בתחום.
ממתי אנשי הצבא צמודים לעובדי המדינה?

ש/40.

ש/40.

מה זה ש/40?

החלטת ממשלה. ענבל תסביר.

למה, אתה מתבייש?

לא, הממונה על השכר, זה התפקיד שלו. אני גם יכול להסביר אבל בכל זאת.

יש לי פה במקרה את ש/40 אתי, אפשר לקרוא את זה ביחד.

מה אומר ש/40?

נכון שזה היה לתקופה מוגבלת.

באיזו שנה זה היה?

שנת 78'.

כמה אנשים השתתפו ב- ש/40?

שניים.

שלושה. היה רוב של שניים נגד אחד, כהוראת שעה. מה זה, זה הסכם? זה בדיחה.

זה לא הסכם. זו החלטת ממשלה. יכול להיות שזה בדיחה אבל אין לנו מקור אחר. זה המקור שאנחנו נותנים להם, זה לא המקור שאנחנו - - -

זו הבושה הגדולה. בושה שהצבא – גוף כזה במדינה מסודרת - - -

אין לו מנגנון עדכון.

אין לו מנגנון עדכון, אין לו מנגנון שכר, אין לו מנגנון כלום. מה את אומרת לי ש/40? ישבו שם שני אנשים, הצביעו ב"אוונטה", אמרו להם שזה רק לשנה, לא השקיעו בזה מחשבה, אמרו – יאללה, שנה, נעשה את זה בחפיף, ואתם לוקחים את זה כבר 30 שנה. מאיזו שנה?

שנת 78'.

78', כמה שנים זה אצלנו באוצר? 40 שנה?

78' עד היום, 35.

35 שנה. אמרו לבן אדם – זה לתשלום חד-פעמי. אין לצבא עדכון שכר, אין להם מנגנון הצמדה, אתם מנצלים את זה שהם לא יודעים לשבות. אתם מתעללים בהם בעניין הזה, ואני אומר את זה לפרוטוקול כל הזמן כי אם היו מתנהגים אליכם כמו שאתם מתנהגים אליהם, הדברים היו נסגרים.

לא יכול להיות, אני אומר לך – אני מרגיש מרומה, ואתם תשמעו את זה כל הזמן. רימיתם אותנו באופק שירות, משכתם, לא הייתי מעלה את גיל הפרישה. אתם עמדתם פה ורימיתם את הוועדה. התחייבתם. שלושה חודשים נגמר – כלום.

אתם תשמעו את זה הלוך-חזור. אתם מתנהגים כמו בריונים לצבא. ש/40, לא ש/40, אין כזה דבר. ישבו שם שני אנשים, אמרו להם – זה חד-פעמי. תשתמשו בזה חד-פעמי, ואתם לוקחים את זה לכל החיים.

זה לא בסדר. לפי ש/40 למה לא נתתם לצבא את ההפרשים של 2,000 שקלים? היה לך ש/40, ש/80, למה לא נתתם להם? למה לא נתת לחיילים שנמצאים בקווים ומרוויחים 4,000 שקלים בחודש, את ה-2,000 שקלים? כאב לכם? לא היה ש/40?

לי אישית בכיסים שלי לא כואב.

מאה אחוז, אבל ככה התנהגתם. כמו בריונים. התנהגתם כמו בריונים, לקחתם את הצבא בשבי כמו בריונים, ואני לא מקבל את הסיפור הזה. אני לא יודע ממתי הם צמודים, הם לא צמודים בכלל. למה אתה קושר? מה הא בהא תליא? מה זה עובדי מדינה, צבא, זה לא עובד ככה.

אבל כל התיקון כאן – הוא משווה כרגע בגמלה.

שמע, לא מפריע לי הסעיף הזה. תמחק לי את שר האוצר ושר הביטחון, הם לא יכולים לקבוע כלום.

לא, אבל הם יקבעו שהיא כן תבוא בחשבון. הם דווקא יכולים להיטיב.

לא צריך אותם, זה ייטיב בלעדיהם.

לא, לא.

אם הם לא יקבעו, זה לא ייטיב.

כרגע אומרים שהתוספת הזאת לא תובא בחשבון כי היא בעצם נועדה להיות מוספת לשכר של פעילים ולא - - -

אלא ואם.

אלא ואם. אומרים שהיא לא תובא בחשבון אלא אם כן הם אושרו, אז אם אנחנו מורידים רק אותם, אנחנו משאירים את זה במצב שהיא לא תובא בחשבון.

תמחקי את ה"לא" והיא תובא בחשבון.

אבל אז זה אומר שתוספת שנועדה להיות לפעילים והגיעה לגמלאים רק משום שהם עדיין לא נותקו - - -

מה זה נוגע לעובדי המדינה? אל תגיד לי עוד פעם ש/40.

לא, אני לא אומר ש/40. שוב, כל מטרת התיקון כאן מבחינת תוספות ההפרשים ומשנעשה כאן כרגע, היא לנסות להקנות ככל הניתן תוספות בדומה למה שנתנו לעובדי המדינה. זה לב לבו של התיקון, מ-2012 באופן מלא ולגבי התוספות קודם לכן כמעט באופן מלא. זה לב לבו של התיקון.

עכשיו כל מה שאנחנו אומרים – אם זה הרציונל שעומד מאחורינו, ואנחנו משווים כרגע לעניין אופן שיטת עדכון הקצבה ומתן התוספות את הגמלאי של צה"ל לגמלאי של עובד המדינה, בלי קשר לשינוי - - -

אסי, כל העדכון – הלב של העניין זה הצמדה למדד, לא עובדי מדינה ולא כלום. הלב של העניין, הצמדת הגמלאות למדד.

זה לא מדויק מכיוון שנתנו להם את תוספות השחיקה כמו שנתנו לעובדי המדינה ונתנו את תוספות השכר כמו שנתנו ואת מדד 2008 ואת מדד 2009 עד 2011, אז זה לא נכון להגיד שכל לבו של התיקון הזה הוא הצמדה.

למה נתתם את זה? כי רציתם להצמיד את הגמלאות למדד.

אבל השינוי כאן הוחל. מה שבסוף סוכם, בגדול, זה החלת המנגנון שהוסכם לגבי עובדי המדינה, לגבי חיילים משרתי קבע.

אני אומר ככה – אם זה המצב, והתוספת של ה-5% - שלא קיים דרך אגב לעובדי המדינה, לא קיים בשירות המדינה – שלכל הפחות יהיה למי שפרש ב-2011–2012 - - -

למה הוא לא קיים לעובדי המדינה?

הוא לא קיים מכיוון שהניתוק נעשה קודם לכן.

לפני ההסכם. אבל פה לא שילמתם את ההסכם.

לא, אבל שוב – התוספת היא תוספת - - -

מאחר שלא שילמתם את ההסכם, אתה נותן להם את זה.

לא, אבל לא יכול להיות מצב שגמלאי בדוגמה שלנו שפרש ב-2007 גם יקבל את תוספת השחיקה, גם יקבל מדד בגין 2009 עד 2011, גם יקבל את מדד 2008, ולא נביא לו בחשבון את תוספות השכר.

תסביר לי מה הולך לקרות עם עובדי המדינה.

לגבי התזכיר?

כן.

התזכיר אומר את הדבר הבא. לפי הסכם המסגרת בהסכמים דומים שהחילו את אותם מנגנונים, ניתן לגבי מי שפרש במהלך תקופת ההסכם – שזה 2009 עד 30 ביוני 2013 – יקבל באופן יחסי לפי המנגנון שנקבע בתוך ההסכם תוספת לקצבה בגין התקופות שבהן הוא היה פעיל.

עוד פעם.

ניתן דוגמה את הסכם המסגרת עם ההסתדרות. הסכם המסגרת נתן 7.25% אשר מתחלקים לא באופן שווה על כל אחת מהשנים 2009 עד 2013. נניח, לצורך העניין, שבגין שנת 2009 מיוחס 2% - נניח. אם הוא עבד את מלוא - - -

2009.

לא 2009. אם הוא פרש ב-1 ביולי, הוא יקבל את מלוא ההסכם. אם הוא פרש נניח במהלך התקופה, הוא יקבל בגין שנת 2009 מחצית כי זה הולך לפי התקופות.

אתה מדבר על הפרשים או בסיס הפנסיה?

לבסיס הפנסיה. ההפרשים כאן לא משולמים. אם משולמים הפרשים, הם ממילא נכנסים לתוך המשכורת הקובעת. התוספת מיוחסת למעשה לפי החלק של תקופת העבודה, ובסך הכול כל תקופת ההסכם.

2% מיוחסים לכל השנה?

הם מיוחסים לכל השנה.

זאת אומרת, אתה עושה 2 חלקי 12, כפול מספר החודשים?

כן. זה מנגנון שיובא לאישור הוועדה. יש תיקון חוק – ודרך אגב, אם השאלה למה זה לא יוחל לחוק שירות הקבע, פשוט הוועדה יכולה לא לאשר את התיקון לחוק הגמלאות בלי שזה מתוקן גם לחוק שירות הקבע.

אבל אתם מתכוונים להחיל את זה גם על חוק שירות קבע.

אין שאלה שאנחנו מתכוונים גם לגבי השוטרים והסוהרים וגם לגבי גמלאי צה"ל, אבל אני אומר שוב – הסמכות כמובן קיימת בידי הוועדה. זה מבוסס על הסכם קיבוצי עם התחייבות.

ומתי זה יגיע?

הנחת המוצא – התזכיר שלנו יהיה מוכן מחר, הוא מועבר להערות ההסתדרות מכיוון שהוא מבוסס על הסכם קיבוצי, על אף שאין חובה כזאת, בטרם הוא יופץ כתזכיר. ההנחה היא שהוא יופץ במהלך שבוע הבא, הערות הציבור כמתחייב זה 21 ימים.

ולא לעניין, מתי יגיעו הקופות המאוזנות? זה לא לעניין הזה.

אנחנו מחכים עדיין להערות של הקופות המאוזנות על טיוטת המתווה שאנחנו גיבשנו – אתה מודע לטיוטת המתווה.

כן, אבל אני לא מבין כל כך את החשבונות האקטואריים שם.

מכל מקום, אנחנו אמורים לקבל את תשובתם לדעתי היום או מחר.

של המאוזנות.

של המאוזנות. לאחר קבלת תשובתם אנחנו נעדכן את טיוטת החוק בהתאם, ונביאה לאישור ועדת השרים. כבר אין תזכיר.

נתתם להם אותו יחס כפי שנתתם לגירעוניות?

בפרופורציה מסוימת שחושבה, כן.

משופרת?

לא, היא לא משופרת.

שלהם לא משופרת?

לא. היא לקחה בחשבון את ההשוואה מבחינת ה"כרית", לנוכח קרן שתכיל שני צדדים משמעותיים שהיו ברפורמה בקרנות הוותיקות שבהסדר – העלאת גיל הזכאות לקבלת קצבה ותשלום דמי ניהול של 1.75%. זה המתווה שמגובש כרגע.

אוקיי. מה אנחנו עושים עם הסעיף הזה? אנחנו חוזרים להתחלה.

אני חושב שאפשר להשאירו במתכונת כפי שהוא היה בהצעת החוק הממשלתית.

אם העיקרון הוא שתוספת שנועדה להיות תוספת לשכר ולא תוספת לגמלה, קיבל אותה הפורש רק בגלל הצמדה עד מועד המעבר – זה גם היה נוסח הסעיף לגבי המשטרה ושב"ס.

אני מבקשת לשאול איך תזכיר החוק שאסי יביא לוועדה – שהוא נגזרת של הסכם קיבוצי שנכרת ב-2009 – איך הוא יופעל על גורמי הקבע.

2011.

2011, לא משנה, לפני מועד המעבר. איך הוא יופעל כשכתוב פה שזה רק הסכם שנכרת אחריו?

יש תיקון חוק.

לכן יהיה תזכיר, זה לא מכוח הסעיף הזה. אני אומר שוב – הפסקה הזו אינה מתאימה לעניין.

אז אני שואלת למה לא לבטל כדי שהוא גם יוכל להתאים להסכם הספציפי הזה.

כי הפסקה הזו אינה מתאימה להתייחס לתוספות שמיוחסות לפי תקופה אלא היא מתייחסת לתוספת שכר שמשולמת בפועל. הצו הזה אינו מתאים, אי-אפשר יהיה לעשות בו שימוש.

יוצא שאין בחוק שום עיגון לתזכיר שאמור להגיע.

כמו לעובדי המדינה, וכמו שאמרתי קודם לכן, התזכיר יובא – בהנחה, אנחנו הודענו שהתזכיר יכלול גם תיקון לחוק שירות הקבע, בהסכמת שר האוצר.

מאחר שיש רק הסכם אחד כזה, אני לא מצליחה להבין למה לא להוריד את המילה "ושנכרת".

אין הסכם אחד כזה.

איזה הסכם יש עוד? איזה הסכם יש שכבר חתמת?

יש לעוד דירוגים. זה לא רק הסכם מסגרת.

אז מן הסתם, הם כן יהפכו לתזכירי חוק.

איזה דירוגים יש?

עכשיו יש לנו - לא כולם תחומים שלי – מורים ויש לנו רופאים, שצריך לעשות תיקון בהתאמה.

אז גם זה יצטרך להפוך לתזכיר חוק.

ברור.

אז אני שואלת – אם אנחנו מסכימים על המהות, מה אכפת לך להוריד את "שנכרת"?

מה זה מורים?

גם להם היו הסכמים קיבוציים ואנחנו צריכים לתת למי שפרש את חלקו.

מה זה הסכמים קיבוציים?

נעשו רפורמות.

איזה רפורמות נעשו אצל המורים? הארגון או ההסתדרות?

גם וגם.

יש הבדל גדול. אם הארגון, זה בפנסיה צוברת; זה לא מעניין אחד את השני.

נכון. אנחנו מדברים על עובדי מדינה שהם בארגון הסתדרות המורים. נעשה הסכם "אופק חדש" שאתם מכירים.

זה הסתדרות המורים.

נכון. לאחר שנעשה "עוז לתמורה" – שזה לא קשור כי הם עובדי בעלויות – עשינו תיקונים ב"אופק חדש" על מנת לשפר אותו בדברים שניתנו. עשו איזה הומאז' להסכם עם ארגון המורים. נעשו תיקונים בהסכם של "אופק חדש".

מתי זה יסתיים? את אומרת שיש הסכמים שלא הסתיימו.

לא, יש הסכמים שנחתמו אבל הם אחרי הניתוק במדינה.

אני רוצה להוסיף, ברשותכם. נאמר שלא היה כתוב פה "ושנכרת לאחר מועד המעבר". נאמר שמחילים עליהם את ההסכם הקיבוצי של 2011. ההסכם הקיבוצי של 2011 לגמלאים לא נותן שום דבר, הוא רק אומר כך – הממשלה מתחייבת להפיץ תזכיר להחלה על החלק, וההסתדרות לא תתנגד. ממילא צריך תיקון חקיקה כי אין בהסכם – ההסכם לא יכול לתת לגמלאים כלום.

אז למה את מתנגדת, ענבל?

כי זה לא נותן שום דבר.

זה נותן לנו תחושה שזה כולל גם הסכמים שנחתמו לפני מועד המעבר. אם זה לא משנה שום דבר אז למה להתנגד.

לא, לא. בוודאי שכן, כי ברירת המחדל לגבי הסכמים שנחתמו לפני כן ונותנים את מה שיש כאן, שהם חלים – אין צורך להפוך לגביהם את ברירת המחדל – ומה שאומרים כאן, הופכים לגביהם את ברירת המחדל שזה בניגוד למצב המשפטי הקיים. לכן אין צורך לעשות תיקון חוק שכולל שינוי מצב משפטי, שהוא הפוך למקובל.

סליחה, אני רוצה להבין. ה-1.75% מתוך ההסכם של עופר עיני שמשולם בשנת 2012 - מה שאתה אומר, הדיפולט שהוא משולם לגמלאים כי מועד המעבר שלהם יהיה מן הסתם איפשהו ב-2012.

זה לא דיפולט.

אבל זה מה שאסי אומר, אז תחליטו.

לגבי ה-1.75% – כיוון שהוא לא ניתן לעובדי המדינה, כתבנו במפורש שהוא ינוכה מן התוספות בהצעת החוק. כתבנו שאם לא כן, והיה מגיע - - -

למי שלא מגיע הוא ניתן. הוא רק מנוכה. מי שהיה זכאי לתוספת – בדיוק זו הדוגמה הטובה – תוספות שכבר עודכנו לפי המשכורת הקובעת.
בסך הכול, מה שההצעה הזאת קובעת זה שהוא לא יקבל כסף, כלומר הוא לא יקבל גם את זה וגם את המדד, אבל אם זה הדבר היחידי שהוא זכאי לו אז הוא מקבל.

אז אני עוד פעם שואלת למה לא לאפשר דרך פה להחיל את התזכיר שאתה מביא.

אני אומר שוב – את משנה את המצב המשפטי הקיים.

אז אין בעיה, בוא נרשום סעיף. אני מקבלת. אפשר לחדד בסעיף נוסף.

מאה אחוז, תודה רבה. יש לנו כמה סעיפים שיש לנו בעיה משפטית איתם, אנחנו נראה איך אנחנו פותרים, וזה נרשם כאחד מהם.

נחזור לסעיף קטן (ז), עמוד 8. בתחילת הדברים התייחסנו לפריסה של התשלומים הרטרואקטיביים בעקבות ההפרשים וכעת אנחנו מדברים על פריסה של התשלומים, התוספות שמגיעות מכאן ואילך.

בסעיף קטן (ז) מוצע לשלם אותם באופן מדורג, כך שבשנת 2012 ישולם רק שליש מהתוספות, ב-2013 שני-שלישים מהתוספות, ב-2014 תשולם מלוא התוספת וב-2015 עד 2017 יוחזר אותו שליש שלא שולמו בהתחלה.

בין אם אני אוהב את זה ובין אם אני לא אוהב את זה, זה מה שסוכם – זה מה שיהיה.

אני אקרא את הסעיף.

תקריאי ונצביע.

"(ז)
על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תוספות לפי אותם סעיפים קטנים בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2013 ישולמו בהתאם להוראות אלה:


(1)
במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 – ישולם 1/3 מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;


(2)
במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 – ישולמו 2/3 מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;


(3)
ההפרשים שבין מלוא התוספות בעד הקצבאות כאמור ברישה לבין התוספות ששולמו במועד תשלום הקצבאות כאמור בפסקאות (1) ו-(2), ישולמו בתשלומים במהלך השנים 2015 עד 2017, כך שבכל שנה ישולם 1/3 מההפרשים כאמור, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום לעומת מדד החודש שבעדו שולמה אותה תוספת."

מי בעד, ירים את ידו.
הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף קטן (ז) נתקבל.

תודה רבה, הסעיף אושר.

יש פה סעיף קטן נוסף שלא דנו בו – עמוד 6, סעיף קטן (ד), נוגע ל-0.3% תוספת של הסכמי שכר. בזמנו לא הצבענו עליו כי היתה איזושהי הערה לאוצר שיש 0.03% - - -

0.3%, לא 0.03%.

0.3%, דירוג המח"ר עוד לא חתם, נכון?

המח"ר לא חתם. חתם המנהלי.

מנהלי, טכנאים ומהנדסים חתמו.

והמשפטנים, שקיבלו את זה.

מה שקרה זה שבין תזכיר החוק לבין הדיונים שלנו כאן, נחתם הסכם עם הדירוג המנהלי שנותרו לו גם 0.3%, ומהם הוא הקצה 0.05% לשני דברים, כמו שאמרנו – מענק היובל, במקום שאפשר להשלים עד אפריל, אפשר עכשיו להשלים עד ספטמבר.

היית צריכה להצמיד את זה להשלמה של ה-5%.

נכון. באנו בדברים עם הצבא מה הם מעדיפים, והם מעדיפים לקבל את ה-0.3%, אנחנו צריכים לעגן את זה בניסוח כך שהם לא יקבלו גם את ה-0.05% וגם את ה-0.3%.

מאה אחוז.

אנחנו ננסח אתך, נעה.

תרשמי שאנחנו נצביע.

אז לא נצביע כרגע.

מאה אחוז.

למה?

את אומרת שאתם רוצים עוד לנסח.

כן, אבל העיקרון – מקבלים 0.3%.

הם מקבלים כרגיל. אוקיי.

תצביעי על זה ותנסחו אחר כך.

"(ד) מי שפרש מהשירות עד יום י"ג בכסלו התש"ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט הדירוגים המפורטים בפרטים (4), (5) ו-(6) לרשימה, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה – תוספת בשל הסכמי שכר)."

מי בעד, ירים את ידו.
הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף קטן (ד) נתקבל.

תודה רבה. הסעיף אושר.

בתוספת הראשונה יש את רשימת הדירוגים. רשימת הדירוגים לא אושרה, כשבמהלך הדיון ציינת שהנושא של דירוג הרופאים ונושאי משרה שיפוטית נשאר פתוח. שאלה אם אנחנו יכולים לסכם גם בנושא הזה.

כן, נסכם.

הבנתי שבנושא הרופאים הבעיה נוצרה מכך שהצבא עדיין לא יישם במלואן את התוספות שהגיעו לפי ההסכם.

אם אני זוכרת נכון, היושב-ראש שאל לגבי הקיזוז של הרופאים, הוא שאל למה אי-אפשר להפעיל את שניהם. זה לא קשור.

סליחה, למה להפעיל? מה זאת אומרת להפעיל?

למה צריך לקזז מתוך החוק הנוכחי איזשהו שיעור בגין הסכם הרופאים שעתיד לחול? זאת היתה השאלה, למיטב זכרוני.

הם מקזזים. מדוע מקזזים, השאלה?

היושב-ראש שאל לגבי הקיזוז. זה מה שהטריד אותו. זה ממש לא קשור להפעלה, זה יהיה בכל מקרה. כשהסכם הרופאים יופעל יהיה קיזוז בין שני המהלכים, זה נוסח החוק. זה מה שהוא שאל.

אז יהיה קיזוז, בסדר. אם כך, וזה מוסכם על הוועדה – ואני מבינה שזה מוסכם על הוועדה – זה בסדר.

כן. תקריאי.

אלה היו הערות לגבי שיעור הניכוי. לגבי נושא הרופאים ביקשת להשאיר את זה כנושא, אנחנו מעלים את זה עכשיו, ואם זה לא בעייתי, אזי סעיף קטן (א) אושר והוא כולל גם את זה.

סעיף 6א בעמוד 3 אושר – אני חושבת כולל נושא הרופאים. לא רשום לי פה שיש הסתייגות. אני יכולה לחזור ולקרוא אותו.

כן. תקריאי את הסעיף, למען הסר ספק.

אני אקריא מההגדרה "שיעור הניכוי", עמוד 4.

"שיעור הניכוי" – כמפורט להלן, לפי העניין –


(1)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית – 2.25%;


(2)
לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית –



(א)
אם פרש מהשירות לפני שנת 2011 – 8.5%;



(ב)
אם פרש מהשירות במהלך שנת 2011 – 2.23%;


(3)
לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים –



(א)
אם פרש עד יום כ"ט בתמוז התשע"א 31 ביולי 2011), יהיה שיעור הניכוי לפי התקופות והשיעורים כלהלן:




(1)
לגבי קצבת חודש אוגוסט 2011 עד חודש ינואר 2012 – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש אוגוסט 2011 בקצבה המגיעה לו בעד חודש יולי 2011, ומהמנה האמורה
יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא יובאו בחשבון תוספת ביגוד ותוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי להן;




(2)
לגבי קצבת חודש פברואר 2012 ואילך – הסך הכולל של השיעור האמור בפסקה (1) והשיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, והפחתת 1 מהמנה האמורה; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא בחשבון תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;



(ב)
אם פרש מיום א' באב התשע"א (1 באוגוסט 2011) עד יום ז' בשבט התשע"ב (31 בינואר 2012) – השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא בחשבון תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;"

מי בעד, ירים את ידו.
הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה "שיעור הניכוי" נתקבלה.

תודה רבה. כל חברי הכנסת תומכים בעניין. הסעיף אושר. מה נשאר לנו?

נשארה לנו רשימת הדירוגים בתוספת הראשונה. עמוד 16 – למעשה הרשימה הוקראה אבל עדיין לא אושרה.

נצביע על רשימת הדירוגים בעמוד 16, מ-(1) עד (13), כולל. מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

רשימת הדירוגים בתוספת הראשונה נתקבלה.

תודה רבה. רשימת הדירוגים אושרה. מה עוד נשאר? מועד תחולה.

לפני מועד תחילה נשארה רשימת התוספות לקצבה, רשימת הסעיפים שלגביהם תובא התוספת בחשבון. אנחנו מדברים על עמוד 13.

בעניין הזה כבר הקראנו את רשימת הסעיפים, נעבור שוב על הרשימה. יהיו עוד סעיפים, אנחנו רוצים לנסח. למשל, סעיף 25 נוגע לקצבת שאיר של פנסיונר שנפטר. אנחנו מצד אחד רוצים להכניס את ההוראה כדי להבהיר שהקצבאות באות בחשבון, אבל מצד שני, להבהיר שהתוספות לא יובאו בחשבון פעמיים.

את צריכה לנסח את זה?

צריך לנסח את הנושא הזה. אסי, אולי אתה רוצה להסביר את העקרונות.

אני אחדד את העיקרון.

אולי את העקרונות בכלל של כל רשימת הסעיפים, מתי אתה מביא אותם בחשבון ומתי לא.

נדבר על סעיף 25 ותיכף נגיע לכלל. סעיף 25 לחוק שירות הקבע, עניינו תשלום קצבה לשאיר של פנסיונר. שאיר של פנסיונר – לגבי אלמנה למשל, היא מקבלת 60% מהקצבה.

אלמנה שלא התגרשה.

אלמנה שלא התגרשה. בקרוב, אלמנה שהתגרשה גם תקבל תוספת – זו ההנחה - לפחות מה שמוצע בהצעת החוק הממשלתית. לפחות לפי המצב הקיים, מדובר רק על אלמנה שלא התגרשה. האלמנה הזאת מקבלת 60% מהקצבה שהיתה משולמת לזכאי אילו הוא לא היה נפטר. כלומר, ה-60% אמורים לכלול בפנים את אותן תוספות לקצבה להן הוא היה זכאי אילולא הוא היה נפטר.
הסעיף הזה נשמט פה מרשימת הסעיפים. מנגד, לא אמורה להיות התייחסות אליו בסעיף 6א שנותן את התוספות מכיוון שסעיף 6א מתייחס רק לפנסיונר או לשאיר של עובד. זו הכוונה בסעיף הזה, ולכן כאן מוצע לעשות את התיקון המשלים שיבהיר את העניין הזה.

הסעיף עצמו, סעיף 6ב בכללותו, מתייחס למצבים שבהם יש צורך לראות את התוספת לקצבה כחלק מהקצבה של הפנסיונר, ובעניין של שאירים – לגבי השאירים, לצורך סעיפים נוספים.

לדוגמה, הסעיפים שמדברים על גמלאות כפל. בסעיף של גמלאות כפל יש צורך להביא בחשבון, לצורך התקרה של ה-70%, גם את התוספות לקצבה, בדוגמה שהועלתה גם בתחילת הדיון. במקביל, אנחנו גם מתייחסים לזה במשכורת הקובעת המשוקללת.

יש פה רשימה של סעיפים שמתייחסים. חלק מהסעיפים אינם רלוונטיים כי מדובר בחוק, כי מדובר כבר בתיקון שאינו משליך, כמו למשל מישהו שכבר פרש לקצבה וקיבל מענק בנוסף לקצבה. המענק מחושב לפי המשכורת, אין שום משמעות לעובדה שהתיקון הזה עבר כעת ואין צורך להוסיף לו דבר. זה עיקרו של הסעיף.

יש בעיקרון גם סעיפים שלא נמצאים פה ברשימה. ההוראה של סעיף 6 – שהתוספות חלות על הקצבה – היא ההוראה החולשת בעצם. גם סעיפים שלא מוזכרים פה ברשימת הסעיפים – סעיף 6 קובע שתשולם תוספת לקצבה לזכאים כמובן לפי מועד הפרישה – התוספת חלה.

התוספת חלה מכוח סעיף 6א. עכשיו השאלה היא האם היא משליכה גם על סעיפים אחרים, זו השאלה. ואמרנו, חידדנו לגבי מצבים של שאיר של פנסיונר שזה חל מכוח סעיף 25.

כמה זמן אתה צריך כדי לנסח את זה?

אפשר לגמור את זה מבחינתי היום.

יש כמה דברים שצריך לגמור היום. רשמת.

כן. עוד עניין שמשרד הביטחון העיר. נשמטה ההגדרה "משכורת משוקללת" - עמוד 14, סעיף 6א. תיקון סעיף 23:
"בסעיף 23 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ו) בסעיף קטן (א)(3), "משכורת קובעת" – משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה בסעיף 31(ה)". "

מבחינתנו זה בסדר.

נצביע על זה. מבחינתכם זה בסדר?

יוסי דסקל, הפרקליטות הצבאית. זה בסדר, רק הערה אחת. אותו תיקון צריך לעשות גם בסעיף 25א(2). שני התיקונים עוסקים בתקרה שיש היום לזכאות של אלמנות.

אסי, בדקת את סעיף 25א(2)?

א(1). כן.

25 זה הסעיף שדיברנו עליו עכשיו.

א(1), סליחה.

גם סעיף 25א.

תקריאי את שני הסעיפים ונצביע.

גם סעיף 25א(1), נכתוב: בפסקה (1), בסופה יבוא: "בפסקה זו, "משכורת קובעת" – משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה בסעיף 31(ה)."
עכשיו אפשר לדבר על מועדי התחילה.

רגע. אנחנו מצביעים על שני הסעיפים האלה. מי בעד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 23, 6א ותיקון סעיף 25א(1) נתקבלו.

תודה רבה. הסעיפים אושרו. מה נשאר לנו?

נשאר לנו תחילה ותחולה.

עמוד 18 - תחילתו של חוק זה.

היה פה ויכוח בנושא הקופה הציבורית – הקופה הציבורית שבוטלה לחלוטין. השאלה מאיזה מועד תחול ההוראה הזאת.

לא, אין ויכוח.

זה מינואר.

אוקיי.

"תחילה והוראת מעבר
13.
(א)
תחילתו של חוק זה, למעט כאמור בסעיף קטן (ב), ביום י"א בסיוון התשע"ב (1 ביוני 2012) (בסעיף זה – יום התחילה), ואולם תשלום תוספת שחיקה, תוספת מדד בשל שנת 2008, תוספת בשל הסכמי שכר, ותוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, בעד קצבת חודש ינואר 2012 עד קצבת חודש יוני 2012, כאמור בסעיף 6א(ז)(1) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, יהיה לא יאוחר מהמועד שבו משולמת קצבת חודש אוגוסט 2012.



(ב)
תחילתן של פסקאות (א), (ה) ו-(ו) של סעיף 33 לחוק העיקרי, כנוסחן בסעיף 9(1), (3) ו-(4) לחוק זה, ביום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012); קופה ציבורית שנקבעה לפני יום תחילתן של הפסקאות האמורות, לפי סעיף 33 לחוק העיקרי כנוסחו ערב היום האמור, יראו אותה כאילו נקבעה לפי סעיף 31 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 8 לחוק זה."


אנחנו נצטרך כאן לעדכן את מספרי הפסקאות, אבל הכוונה להסדר הקופה הציבורית.

בהקשר הזה רק צריך להחיל את תשלומי הרטרו, ככל שצריך לשלם לפי סעיף קטן (ב), עד המועד שקבוע בסעיף קטן (א), כלומר תשלומים שיצטרכו להיות משולמים בגין הקצבאות מינואר 2012 עד יוני 2012 ישולמו לא יאוחר מקצבת חודש אוגוסט 2012.

אותם 30%.

יכול להיות שיצטרכו להשיב תשלומים.

משכורת אוגוסט. לא יספיקו.

אתם מסוגלים?

מה זה נוגע אליהם?

הם משלמים את זה בפועל.

הם משלמים, זה רק בקצבה. המשכורת – אף אחד לא נוגע בה. הדבר הוא תוספת לקצבה.

אבל ברגע שאתה פוטר את הקופה הציבורית רטרו מה-1 בינואר, יהיו אנשים שיצטרכו לקבל כסף חזרה.

אבל מהצבא, לא מהמעביד. מי שמופחת זה תמיד הקצבה.

הניכוי הוא אצלנו. הניכוי על-פי חוק מהקצבה שלנו.

אתם תספיקו?

כן.

אנחנו נצביע על זה. מי בעד,ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף תחילה והוראת מעבר נתקבל.

תודה רבה. הסעיף הזה גם אושר.
אנחנו עכשיו עושים מצאי. מה יש לנו?

נשאר סעיף קטן (י) שנוגע לנושא ההיוון.

כמה סעיפים נשארו לנו?

נשארו לנו ארבעה נושאים פתוחים.

יש לנו ארבעה נושאים פתוחים.

סעיף קטן (י) לגבי ההיוון של היורשים, עמוד 12; סעיף 8 נוגע לתחום סעיף 31 לגבי גמלאות כפל; בסעיף 1 נשאר לנו נושא ההסכם שנכרת לפני מועד המעבר או אחרי מועד המעבר; וסעיף 6ב עם רשימת הסעיפים – זה רק עניין של ניסוח, העיקרון מוסכם.

יש לנו שלושה נושאים.

סעיף 5.

לפי מה שרשום אצלי, הוא אושר.

אוקיי. אנחנו נעשה מאמץ לשבת עכשיו עם הצבא. אנחנו לא נסיים היום את החוק. מי שחשב שנגמור – לא נגמור. ננסה עכשיו לשבת עם הצבא ועם האוצר, יש לנו שעה לראות איך אנחנו מקדמים ומסיימים את שלושת הנושאים האלה ונראה מה אנחנו יודעים לעשות בעניין.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>