PAGE
24
ועדת הכנסת
11/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 284>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"א בסיון התשע"ב (11 ביוני 2012), שעה 11:00

<1. הצעת חוק בתי הדין הדרוזיים (תיקון - נציגי הכנסת בוועדת המינויים), התשע"ב-2012>
<2. הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון - בחירת ידיד ומקום חסות בהתחשב בארץ מוצאו ובשפת אמו של הקטין), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר
אברהם מיכאלי

מרינה סולודקין

חמד עמאר

שכיב שנאן

>
דארין דניאל - משרד המשפטים

והבה והבה - נציג הכנסת בוועדה למינוי קאדים - מד'הב

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

הדס צנוירט
<הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון - בחירת ידיד ומקום חסות בהתחשב בארץ מוצאו ובשפת אמו של הקטין), התשע"ב-2012>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. נתחיל בסעיף השני על סדר-היום: קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה)(תיקון - בחירת ידיד ומקום חסות בהתחשב בארץ מוצאו ובשפת אמו של הקטין), התשע"ב-2012, של חברת הכנסת מרינה סולודקין, מס' פ/4088/18. נשמעו הצעות, להעביר את הדיון לוועדה לזכויות הילד או לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביקש שהנושא יידון אצלו בוועדה, וכך מבקשת גם המציעה, ומשכך אני מציע להעביר את זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה אושרה.

שניים. נגד אין, נמנעים אין. אושר.

תודה רבה לך.

<הצעת חוק בתי הדין הדרוזיים (תיקון - נציגי הכנסת בוועדת המינויים), התשע"ב-2012>

אני עובר לנושא הראשון בסדר-יומנו: דיון בהצעת חוק בתי הדין הדרוזיים (תיקון - נציגי הכנסת בוועדת המינויים), התשע"ב-2012, הצעתם של חברי הכנסת שכיב שנאן וחמד עמאר, שאליה הצטרפו חברי הכנסת סעיד נפאע ומגלי והבה. אנחנו אמורים להכין אותה היום לקריאה הראשונה. מספרה פ/4150/18. חבר הכנסת שנאן יציג את ההצעה, בבקשה.

מדובר בהצעת חוק שהתחלתי עוד בקדנציה הקודמת. מן הדין ומן הצדק, כשיש חברי כנסת מכהנים, שחברי הכנסת הם אלה שיהיו נציגי הכנסת. אם יהיה מצב שלא יהיו חברי כנסת דרוזיים שיכהנו, אז נחזור למתכונת של בחירת נציג חיצוני מטעם הכנסת, אבל כשיש חברי כנסת, הזכות הבלעדית לעניין הזה צריכה להיות שמורה להם.

אני מודע לעובדה שבכנסת הזאת, עוד לפני כניסתי לכנסת, היו מספר ח"כים מספיק כדי שיוכלו להתמודד, ואף אחד מהם התמודד ולא אמר: והבה והבה, שנמצא פה, והמנצח קיבל את ייצוג הכנסת. זה המצב שאני בא למנוע. אין פה שום עניין אישי נגד איש כזה או אחר. לדעתי, כשיש חברי כנסת, הם אלה שצריכים לייצג את הכנסת.

אני רוצה לשאול שאלה אחת שאותי מטרידה. הבעיה בעניין הזה היא כזאת: הרי ההסדר נקבע לא רק למצב שבו אין חברי כנסת במספר מספיק אלא גם למצב שבו בעוד, כאשר אתה בוחר, למשל, נציגים לוועדה למינוי דיינים, ומספר האפשרויות שעומדות לבחירה מתוך חברי הכנסת הוא מספר גדול מאוד, הרי שבמציאות שקיימת בעדה הדרוזית – עכשיו אנחנו נמצאים במצב אולי יוצא דופן, שאפשר היה לבחור חמישה מועמדים, כי את איוב אי-אפשר לבחור כסגן שר, אבל לכנסת יש אפשרות לבחור חמישה מועמדים פוטנציאליים.

אחד מהם כבר נבחר – חבר הכנסת עמאר.

כן, יש כאן בחירה אמיתית, אבל עלול להיות מצב, שנמצא את עצמנו במקום שבו יש שני חברי כנסת דרוזיים או שלושה חברי כנסת דרוזיים בלבד, ואז הלכה למעשה אפילו לפעמים לא באיזושהי חלוקה סיעתית שיש בה איזשהו שיקוף אלא באופן מקרי לגמרי, אולי אפילו שניים שמגיעים מאותה סיעה, והם שני האנשים היחידים- - -

אין שום בעיה.

ואז במצב הזה נגיע לתוצאה, שהיא לא בהכרח תוצאה ייצוגית אמיתית, מבחינת העדה. לכן אני שואל, אם יש מענה לבעיה הזאת כאן – אם אתם מציעים להגביל את זה למצב שבו יש מינימום מסוים של חברי כנסת? איך אתם רוצים לעשות את זה?

אדוני היושב-ראש, כשחוקק החוק לקחו בחשבון, שבעדה הדרוזית לא יהיה מצב של ששה חברי כנסת או חמישה או שלושה אפילו; כשחוקק הכנסת היינו במצב של מיעוט שלא יכול להציג חבר כנסת אחד. עכשיו, אם העדה הדרוזית תתמודד לכנסת כרשימה נפרדת, גם עכשיו לא יכולה להביא חבר כנסת אחד, לא יכולה לעבור את אחוז החסימה. אבל עצם העובדה שהיום יש ששה חברי כנסת, זה משהו חריג, כפי שאמרת. אני חושב שזה משהו חריג. לכן, אם יש חברי כנסת שמכהנים, אני בנקודה הזאת עם חבר הכנסת מציע ההצעה, חבר הכנסת שכיב, אם יש חברי כנסת שמכהנים, שמייצגים את הבוחרים – עצם העובדה שיש חברי כנסת מכהנים, זה אומר שהם הריבון והם המייצגים – אני לא חושב שיש מקום לבוא ולתת למישהו אפשרות להתמודד מבחוץ. אנחנו היום נמצאים במצב חריג, שיש מישהו מכהן, ואנחנו לא מדברים על המצב של היום; אני מדבר על המצב העתידי.

אני מדבר על המצב כיום.

תכף נגיע לשאלה, מה עושים במצב הקיים.

אני לא מדבר על המצב הקיים; אני מדבר על מצב עתידי, שיש שני חברי כנסת מכהנים, והם מייצגים את הבוחרים שלהם. אני חושב שמן הראוי שהם גם יתמודדו בתוך הכנסת, להיבחר, והם יהיו נציגים של הציבור, כי הם כבר עמדו במערכת בחירות אחת, וזה עובדה – גם בוועדה לבחירת שופטים במדינת ישראל. זה גם חברי כנסת מכהנים, גם שרים, בכל מקום אחר. כשיש חברי כנסת שמכהנים, זה החוק. במצב הקיים, כשנגיע לתחולה, ומתי החוק יחול, אז נדבר על הנושא הזה, אבל אני מדבר על מצב שיש שניים או שלושה חברי כנסת, שבטוח שהם יהיו הנציגים של הציבור.

אם יש חבר כנסת אחד שכהן, אותו חבר כנסת אוטומטית חבר בוועדה, ואז ייקחו נציג נוסף מבחוץ.

לפי ההצעה, הוא לא יהיה אוטומטית.

צריך להיבחר.

יכול להיות שיהיה רוב נגדו.

אין בעיה, הוא צריך להיבחר. כשיש שניים, גם שניהם יועמדו לבחירה. אם הם לא נבחרים, אם יש רוב נגדם, אפשר גם להביא מישהו מבחוץ. נאמר שנבחר מישהו, שלא יכול להביא רוב. זה מצב היפותטי, שיכול לקרות.

זה מצב שיכול לקרות. זה לא מצב תיאורטי בכלל.

עדיין – החלטה של הכנסת, מי הנציג שלה.

הכנסת צריכה להחליט, מי הנציג שלה.

אז לא בוחרים לפי שם אלא בעד או נגד.

לפי השם שלו.

הוא לא מתמודד נגד אף אחד.

אם יש, למשל, דרוזי אחד, או שני דרוזים, והם המועמדים היחידים בכנסת, חברי כנסת – מצביעים בעד או נגד. הם לא מתמודדים מול מישהו חיצוני. רק אם הם לא קיבלו, אז הולכים למישהו חיצוני – זה מה שמוצע.

יש לי עוד שאלה שנוגעת לצד הניסוחי - אחר כך נקרא את החוק, אבל אני חושב שכדאי לשים אליה לב: צריך, לפי דעתי, להיות ברור לגמרי בסעיפים (ב), (ג), בנוסח שמוצע להכנה לקריאה ראשונה, נדמה לי שצריך להיות ברור שבסיבוב הבחירה החדש – כי הרי זה יחייב סיבוב בחירה חדש – צריך לקבוע, מתי יתקיים סיבוב הבחירה הזה. צריך לקבוע במפורש שאותם חברי כנסת לא יכולים לשוב ולהתמודד בו – מי שלא נבחרו בסיבוב הראשון, כי אחרת זה לא ברור. בסדר – הם באו, לא נבחרו, עכשיו מה קורה? מה קורה במצב שבו אחד או שני חברי הכנסת לא נבחרו – אז צריך לקיים סיבוב נוסף, שבו אמורים להתמודד האנשים שאינם חברי כנסת. אני מדבר בצד הניסוחי. זה צריך להיות, לפי דעתי, כתוב בצורה ברורה, כי אחר כך יהיו מחלוקות על זה בלי סוף.

לדעתי, צריך לומר אפילו שאם יש חבר כנסת אחד שמכהן, הוא אוטומטית נציג - לא צריך להיבחר.

לא.

היה פה תקדים, שחבר כנסת התמודד, והוא לא נבחר.

גם אני לא אומר: אוטומטית. הכנסת אמורה לבחור.

לפי החוק הקיים, אם יש ח"כ אחד דרוזי, הוא אוטומטית נציג בוועדה.

אוטומטית זה לא נכון.

ואם יש שני ח"כים, צריכים להתמודד שניהם- - -

אם יש שני ח"כים, יכול להתמודד גם מישהו חיצוני, כמו שהיה פעם.

עכשיו אנחנו מגיעים לסוגייה השנייה, והיא הסוגייה של התחולה עכשיו, לגבי המצב הנוכחי – האם אנחנו עושים הוראת מעבר כלשהי, סעיף 2, קובעים שתחילה בכנסת הבאה, או אנחנו מקיימים עכשיו בחירות חדשות.

אני מבקש להחיל את זה מהרגע שאנחנו מסיימים את זה. יש פה חמישה חברי כנסת מכהנים וסגן שר שמכהן. אני חושב שהם יכולים לייצג את הציבור בצורה בלתי משתמעת לשני פנים.

אם אנחנו נפתח את זה, מה שמבקש חבר הכנסת שכיב שנאן, עכשיו, אני אצטרך להתמודד שוב?

לא. הרעיון הוא שרק השני – הנציג שאינו חבר כנסת. אתה לא. כך גם כתוב, וזו הכוונה.

גם אם אתה תסכים, אני לא אסכים...

ארבל, מה שאת אומרת, מצד אחד, משפטית, אולי היום הדבר מאפשר את זה בחקיקה, לפסול את אותה ועדה קיימת, או את אותו נציג שהוא היום נבחר- - -

זה לא לפסול; זה לבחור מישהו- - -

להדיח אותו.

זה לא להדיח אותו בכלל. בכנסת הקודמת התחלנו את התהליך, וארבל – אם אני טועה, תקני אותי – כשאני נכנסתי לכנסת היה נציג שהוא חבר כנסת, חבר כנסת מגלי והבה, היה חבר כנסת נוסף, סעיד נפאע, שנבצר ממנו לכהן, לכן לפני שאני נכנסתי לכנסת, הכנסת בחרה בחור בשם יוסף איסמעאיל לכהן כחבר ועדה. כשנכנסתי לכנסת, עשינו בחירות חדשות, האיש התמודד מולי, ואני ניצחתי ב-67-17. אין לי בעיה, למען ההגינות, כדי שזו לא תהיה הדחה- - -

זו הדחה, ברגע שזה מעכשיו לעכשיו. אתה יכול לתת לבן אדם - תתארגן – עוד שנה, עוד חצי שנה – אני לא יודע מתי יהיו פה בחירות.

אתה יודע מתי היתה הדחה? רק במצב אחד: אם זו היתה הצעת חוק חדשה, שהתחילה עכשיו.

זו הצעת חוק חדשה.

לא. ארבל, מתי התחלתי אותה?

מה שהוגש בכנסת הקודמת הוא לא רלוונטי.

אנחנו מחוקקים. אל תקבל את זה אישית – אין לי התנגדות להצעה שלך.

הרעיון - התחלתי בזה בכנסת הקודמת.

אבל כרגע עובדתית אנחנו מדיחים מי שמכהן היום.

הבחור הוא לא חבר כנסת, לא נבחר.

אבל הוא נבחר כחוק.

יש חברי כנסת, שזכותם לייצג את הכנסת.

אבל חברי כנסת, מותר להם להתמודד, ואם הוא מתמודד ומפסיד, למה אתה כופה אותו על הכנסת ועל העדה? למה אתה כופה אותו גם על הכנסת, גם על הסיעה שלו, שחצי ממנה הצביעה בשבילי – לא בשבילו – וגם על העדה? אתה כופה אותו.

את מי? יש פה ארבעה חברי כנסת- - -

ממה אתה פוחד?

אני פוחד?

אז למה אתה צריך לשריין את עצמך? אז גם תשריין את עצמך, להיות ראש מועצה בחורפיש ולא יודע מה עוד.

מה זה קשור? מה זה הקשקוש הזה? יריב, שימחק את הדברים שלו מהפרוטוקול וילמד לדבר.

אתה אמרת "קשקוש", לא אני. אני נאחז במילה שלך.

שמור על הפה שלך, ותדבר בגובה שלך. לא אמרתי שאתה מקשקש.

רבותיי, לא זה העניין. אנחנו רוצים להגיע לתוצאה שתהיה הגיונית וסבירה. הושבתי ביניכם את חמד...

אנחנו חברים.

אנחנו חברים ותיקים.

אני כיהנתי גם כממלא מקום ראש מועצה, גם כראש ועדת תכנון ובנייה, ואני מכיר את הבעיות של התכנון והבנייה בדליית אל-כרמל, בכל הסקטור הדרוזי, את בעיות החשמל שקיימות. חשבתי ששכיב יבוא להתעסק עם הדברים הכבדים.

אני מבקש.

זה כבר קטנוניות. אתה לא יודע במה אני מתעסק.

כשהוא ילך לקלפי בפעם הבאה, כל אחד ישקול לפי מיטב הבנתו. אני יכול להעיד, שחבר הכנסת שנאן עושה פה עבודה חשובה ויסודית. אל תיקח את זה למקומות האלה.

מר והבה, לגופו של הנושא ולגופו של עניין, גם מבחינתך אישית, שאתה בכל זאת אדם שנבחר, ואם תתקבל הגרסה של הצעת החוק, כפי שמציע אותה חבר הכנסת שנאן, אתה תאבד את מקומך בוועדה, ולכן מטבע הדברים יש לך כל הזכות שבעולם להציג את עמדתך, למה לא צריך לעשות את זה, ואתה יכול להציג אותה.

אני מתנגד לתחולת החוק – מתי זה יתחיל. לעניות דעתי, זה צריך להיות בקדנציה הבאה, כי בקדנציה הזאת אני נבחרתי כדין, בבחירות חשאיות, חוקיות, דמוקרטיות. גם, אם עכשיו, עד שיעביר את החוק ויפרסם אותו, ויבחרו ביניהם אחד, ויפרסמו ברשומות, יעברו מספר חודשים, והבחירות קרובות, בין כה לא יהיו גם דיונים, לכן אני מציע שזה יתחיל אחרי הבחירות הבאות.

אתה לא מתנגד לעצם החוק.

לנוסח החוק – לא.

אני מציע שנעבור להקראה. עו"ד דארין דניאל ממשרד המשפטים, אם תהיה לך איזושהי הערה תוך כדי ההקראה או התייחסות – את יכולה באופן חופשי להתערב, כמובן.

אנחנו מתייחסים פה לא לנוסח שעבר בטרומית אלא לנוסח שהכנתי לקראת הישיבה, שבמהות אין בו שינויים, אבל הוא מנוסח בצורה טובה יותר – עברתי עליו עם מחלקת נוסח החוק.

מוצע לתקן את סעיף 11 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, שזה הסעיף שעוסק בהרכב ועדת המינויים, שהיא מציעה את מינויים של קאדים מד'הב, שמתמנים על-ידי נשיא המדינה.
היום הפסקאות הראשונות שמופיעות פה - זה עניין טכני – היום רשימת חברי ועדת המינויים לא ממוספרת – היא כתובה כרשימה, ולכן אנחנו רוצים להפוך את זה לפסקאות. יו"ר המועצה הדתית הדרוזית יהיה הנציג הראשון בוועדת המינויים – זאת תהיה פסקה (1).

יש היום ראש בית דין לערעורים? אין, נכון? ויכול להיות שיושב-ראש המועצה הדתית, שהיום זה השייח' מואפק טריף, יכהן גם כראש בית הדין לערעורים, ואז זה יהיה אותו אדם. הכוונה למצב שיכול להיות, גברתי ממשרד המשפטים.

למה אין? כי לא רצו למנות?

לא יודע.

אבל יש תפקיד כזה.

כן.

זה נושא מאוד רגיש, שמטופל היום, ויש כמה פניות שנוגעות לנושא הזה במשרד המשפטים. יש סעיף 29, שיש שם הוראת מעבר, שמדברת על הכהונה של ראש המועצה הדתית כראש בית הדין לערעורים. אני מציעה שבמסגרת ההצעה הזאת, במיוחד שהנושא הזה לא נכלל בהצעת החוק שניתנה עליה עמדת הממשלה, שהנושא לא יידון היום. זה לא נושא פשוט.

בסדר, אם כי אני קורא לכם להידרש לעניין הזה.

זה בטיפול. יש הצעת חוק בנושא.

יש הצעת חוק ממשלתית?

לא. יש הצעה לתיקון, אבל זה נושא מאוד רגיש, כפי שחברי הכנסת ודאי יודעים. התפקיד קיים, ימשיך להיות קיים.

מי ממלא אותו היום?

אין אף אחד שממלא אותו. יש הצעות למינוי, אבל זה נושא מאוד רגיש, כפי שכולכם יודעים. התפקיד קיים ויישאר.

בעיית כפל התפקידים.

אין בעיה של כפל תפקידים. יש הוראת מעבר, שהתייחסה לשייח' אמין טריף, שכיהן מכוח הוראת המעבר כנשיא בית הדין לערעורים. ההוראה הזאת לא חלה, נכון להיום, לכן יש צורך באיוש המשרה. הנושא נבדק כיום. אני לא יכולה לומר מה בדיוק המצב.

הנושא מאוד רגיש, אבל השייח' אמין טריף ז"ל נפטר בתחילת שנות ה-90. אנחנו מדברים שנים רבות אחרי, ועדיין אנחנו מדברים על הוראות מעבר, והנושא רגיש. חייבים לפתור את הנושאים הרגישים.

כמובן, אשמח להעביר את זה הלאה ללשכת השר.

נעשה את זה בהצעת חוק.

כמובן, אני לא יכולה להשיג עמדה משפטית- - - בטח לא בהצעה- - -

יש טיוטה של תזכיר הצעת חוק ממשלתית, שנוגע לכל מיני הוראות - חלקן טכניות, חלקן יותר מהותיות בעניין אופן פעולת בית הדין הדתי הדרוזי, שאני מבין שכבר הוכנה. נאמר לי באחרונה שבאפריל היה דיון אחרון בעניין הזה, ואנחנו פשוט מחכים ומצפים שהצעת החוק הממשלתית תובא בקריאה ראשונה, ואפשר יהיה לקדם אותה. אם את מכירה את הנושא, את יכולה לעדכן אותנו, איפה זה עומד?

אני ממונה על בתי הדין הדתיים, וכמובן, כל הצעת חוק לבתי הדין השונים עוברת דרכי. אנחנו באופן רגיל ושוטף פועלים גם בתיקונים של תקנות וגם של חוקים של בתי הדין, בין אם זה חוק בתי הדין הדרוזיים, בין אם זה חוק הקאדים - זה עבודה שוטפת עם הנהלת בתי הדין.

מה הנוהל בבתי דין שרעיים מוסלמים?

אני אשלים את המשפט ואז אשמח להתייחס לשאלות. זה עבודה שוטפת שאנחנו עושים. זה עוד לא מוכן. אני לא יכולה להתייחס לגופם של דברים, אבל ככל שיש דברים דחופים, נשמח.

אני לפחות ראיתי את התזכיר הזה, ועל פניו – ודאי צריך לעבור עליו, אבל על פניו הוא נראה נכון ונותן תשובות, ועד כמה שאני מבין, הוא גם נתפס כנכון בעיני מי שעוסקים במלאכה, לכן חבל לעכב את זה, כי זאת עת רצון, ובסך הכול יש פה יכולת שכבר הוכחה בכנסת הזאת, לקדם את ההצעות האלה, ולהגיע להבנות שהיו נראות בעבר כמעט בלתי אפשריות.

אני בהחלט מסכימה עם אדוני, ונעשה את המיטב כדי לקדם את התזכיר.

אני ממש מפציר בכם – תביאו לנו את הצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה, שהעניין הזה יוכל להיגמר, כי התפקוד של בתי הדין - קשה להם לעבוד תחת הרגולציה הקיימת. אלה דברים אלמנטריים שהם זקוקים להם, ורובם ככולם לא שנויים במחלוקת אמיתית, נדמה לי.

השאלה היא גם מה הנזק שנגרם למערכת אחרי שהשייח' טריף נפטר כבר לפני יותר מעשרים שנה. המערכת מתנהלת בלי יושב-ראש, כך אני מבין.

היה עד לפני זמן לא ארוך – נשאר קאדי - - - אחד. הצלחנו במאמץ גדול, שעשתה גם ועדת המינויים, להגיע לתוצאה שיש לנו היום - בתי הדין מאוישים, גם ערכאה ראשונה וגם ערכאה שנייה, תוקצב הנושא של האימאמים, שגם הוא היה במשבר גדול מאוד, תוקן החוק לגבי תנאי הכשירות של קאדי מד'הב מכאן ולהבא בדרך שמיישרת קו עם- - - נעשתה פה עבודה שהיתה לזכות גם כן, במידה מסוימת, שחמד עירב אותי בנושאים האלה – הצלחנו לעשות כאן דברים מאוד חשובים. אני מאמין שאנחנו מסוגלים בכנסת הזאת להגיע לפתרונות בהסכמה רחבה, שבאמת נפתור אחת ולתמיד את הסוגיות האלה. בטח אותו חוק שהוא בעיקרו טכני, שעליו אני לא רואה שיש מחלוקת אמיתית, וקאדי מד'הב משוועים לראות אותו עובר ומאפשר להם לעבוד.

זה חלק מהכבוד של העדה.

אתה מדבר על קרוב לעשרים שנה שאין לך ראש בית דין לערעורים.

היה עשרים שנה, שהיו לנו ששה תקנים, שהיה מאויש תקן אחד בלבד.

אני חושב שמשרד המשפטים רואה בזה דבר לא תקני ולא נכון.

זה מצב משפטי אבסורדי.

עשינו פה מאבק גדול מאוד כדי שהסיפור הזה סוף-סוף ייגמר.

אני שמח היום שיש לנו שלושה שופטים בערכאה הראשונה, יש שניים בערכאה השנייה, מאחר שהשלישי פרש לגמלאות בהגיעו לגיל 70. צריך לבחור אחד לערכאה העליונה. אם ייבחר אחד מהשלושה שנמצאים בערכאה הראשונה, צריך גם לבחור אחד לערכאה הראשונה. יש מצב שאסור להשאיר אותו. עניין הזה של בחירות או לא בחירות, הוא לא שיקול דעת; שיקול הדעת שלנו צריך להיות איוש משרות משפטיות בצורה מכובדת טובה, ומן הדין ומן הצדק, שנגמור את הצעת החוק הזאת תוך פרק זמן מאוד קצר, כדי שנוכל לקדם את הדברים, ולתת למצב המשפטי התקין להתקיים בצורה מכובדת וטובה.

נמשיך.

ממספרים את חברי ועדת המינויים, אז יו"ר המועצה - זה יהיה פסקה (1), ראש בית הדין לערעורים, אחר כך שני קאדים מד'הב - הפסקה השלישית, שר המשפטים ושר נוסף- - -

סליחה, היום יש שלושה קאדים מד'הב בערכאה הראשונה, ושלושה בערכאה השנייה. איך בוחרים- - -

היום זה קל מאוד, כי השניים שהם בערכאה העליונה- - -

יש נוהל? למה שנשאיר לקונות?

אני לא יודע. יש נוהל?

אני לא יודעת, אני יכולה לברר. זה חבר הקאדים. יש כמו ועדה של כלל השופטים.

האם יש נוהל מסודר, קבוע? בבית דין לערעורים המוסלמי, איך בוחרים את הנציגים המוסלמים? בבית דין רבני איך בוחרים את נציגי ערכאת הערעור? יש או אין נוהל? ואם אין, למה אין, ואיך עושים?

אני יכולה לברר. זה לא התפקיד שלי אלא יותר תפקיד של הייעוץ המשפטי במשרד. ממה שאני מכירה, בכל בתי הדין הדתיים – יש חבר קאדים ויש חובת התייעצות עם חבר הקאדים, בין מכוח חוק ובין מכוח נוהל.

אפשר לקבל תשובה מסודרת לשאלתי?

בהחלט.

תרשמי לך בבקשה, ותעבירי לי תשובה.

הפסקה הרביעית תהיה שר המשפטים ושר נוסף, או, אם אין חבר ממשלה דרוזי, אפשר לבחור סגן שר דרוזי - זה התיקון שנעשה.

אם יש חבר ממשלה דרוזי, מה קורה?

שר המשפטים ועוד שר שהממשלה בוחרת. הוא לא חייב להיות דרוזי, אבל כתוב שאם אין חבר ממשלה דרוזי- - -

אני מבקש, שאם יהיה חבר ממשלה דרוזי, שיהיה השר השני.

זה תיקון אחר. זה לא משהו שאי-אפשר להכניס אותו, אבל זה לא נכלל בהצעה הזאת. החוק הזה הוא לא חוק של ועדת הכנסת. גם התיקון שנעשה, הקודם, לגבי נציג הממשלה, נעשה בוועדת החוקה ולא בוועדת הכנסת. באופן חריג החוק הזה הגיע לוועדת הכנסת, כי עסק אך ורק בבחירת נציגי הכנסת בוועדה. ככל שרוצים להרחיב אותו לעוד דברים- - -

הבנתי.

אזכיר שהפסקה האחרונה היא עורך דין שבוחר את המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, שזה יהיה פסקה (6), והעיקר זה פסקה (5) , שמדברת על חברי הכנסת. היום, קובע החוק, שיהיה חבר כנסת דרוזי, שהכנסת תבחר בבחירה חשאית. הוא מכהן כל עוד הוא חבר הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת, עד שהכנסת החדשה בוחרת חבר במקומו – זו אותה הוראה שקיימת מבחינת סיום הכהונה גם לגבי הח"כים שמכהנים בוועדות האחרות, ואם אין ח"כ דרוזי, זה יהיה דרוזי שייבחר על-ידי הכנסת, שאינו חבר כנסת, והוא יכהן כל עוד הכנסת לא בחרה דרוזי אחר במקומו, כלומר לגבי הדרוזי הנוסף, שאינו חבר כנסת, לא כתוב שהוא יכהן עד סוף הכנסת אלא עד שהכנסת בוחרת אחר במקומו.

עוד קובע החוק היום, שאם יש רק חבר כנסת דרוזי אחד, הוא יהיה חבר הוועדה אוטומטית – הוא לא צריך להיבחר – והוא יכהן עד סוף הכנסת, אלא אם הוא לא יכול לכהן.

החבר השני של הכנסת, לפי המצב כיום, יכול להיות או חבר כנסת או מי שאינו חבר כנסת, ואותה הוראה קיימת – שאם הוא לא חבר כנסת, הוא יכהן כל עוד הכנסת לא בחרה דרוזי אחר במקומו. ואכן בכנסת הזאת עמדו לבחירה שני חברי כנסת ועוד נציג שאינו חבר כנסת – מר והבה, שנמצא פה, ונבחר חבר הכנסת עמאר והנציג שאינו חבר הכנסת. הצעת החוק הזו באה לשנות את המצב שמאפשר לכנסת לבחור כנציג מטעמה מי שאינו חבר כנסת, כאשר יש בכנסת מספיק חברי כנסת דרוזיים, כי ההנחה היא, ואני מבינה שעליה אין ערעור כרגע, שלא יכול להיות נציג הכנסת מי שאינו דרוזי.

ברור.

הממשלה יכולה לשלוח נציגים שאינם דרוזיים – אני מבינה שבזה לא רוצים לגעת.

גם אנחנו לא רוצים לגעת בזה.

אז אם נקודת המוצא היא שמדובר בנציגים דרוזיים, הרעיון הוא לתת עדיפות לחברי כנסת, אם יש חברי כנסת דרוזיים, אם הם רוצים לכהן ואם הם כשירים לכהן.

כשמדברים על כשירות, יש קודם כל הוראה בחוק הכנסת, שאומרת שאפשר לקבוע בתקנון הוראות בשל עבירות פליליות וכו', ואכן תקנון הכנסת - גם בנוסח הישן, גם בנוסח החדש - קובע הוראות בעניין הזה, שלא יהיה מועמד מי שהוגש נגדו כתב אישום וכו'. בנוסף קובע התקנון ששר או סגן שר לא יהיה נציג הכנסת. אלה הוראות הכשירות.

מה שמוצע לקבוע, פסקה (5) החדשה, שתאמר כך: הנציגים של הכנסת יהיו שני חברי כנסת דרוזים שתבחר הכנסת, ובלבד שהיו שני חברי כנסת דרוזים הכשירים לכהן כנציגי הכנסת בוועדה – זה הכלל.
לא היו שני חברי כנסת דרוזים כאמור – כלומר או אין בכלל שניים דרוזיים או אין שניים כשירים - או שהכנסת לא בחרה בשניים כאמור – כפי שהסברנו קודם - תבחר הכנסת כנציגיה בוועדה דרוזים שאינם חברי כנסת.
ואם היה חבר כנסת דרוזי אחד, או הכנסת בחרה רק בחבר כנסת אחד מבין השניים או היותר שהתמודדו – הנציג הנוסף יהיה דרוזי שאינו חבר כנסת.

פה נוסיף את ההערה של יו"ר הוועדה, שאם עמד לבחירה חבר כנסת דרוזי, ולא נבחר, ואחר כך עושים בחירה נוספת, מי שלא נבחר, לא יוכל להתמודד.

למה במצבים אחרים - לפני שבועיים, כשהיה צריך לבחור את מבקר המדינה, היה מותר להתמודד בארבעה סיבובים?

קודם כל, הגשנו כבר הצעת חוק, לצמצם את זה לשני סיבובים, בדיוק מהסיבה הזאת, שזה לא נראה טוב.

נאמר שלא בחרת בי, ובחרת בי בסיבוב השני, והצטערת, ואתה רוצה לתת לי את הקול שלך בפעם השנייה, מה הבעיה עם זה?

כאשר התמודדת "נגד עצמך" והפסדת, כלומר הכנסת הביעה בך אי-אמון בהצבעה כזאת, ואחרי שבוע בכל זאת תיכנס ותכהן - אני חושב שזה לא מצב בריא.

<לדעתי, זכות היסוד לבחור ולהיבחר, נוגדת את ההצעה שלך. >

לא. האיש שהתמודד, הוא הפסיד.

כשאתה עומד לבחירה, אני מדבר ברמת העיקרון – השבוע חבר הכנסת מיכאלי, חבר שלי, לא נמצא, והפסדתי על חודו של קול, וחבר הכנסת מיכאלי בשבוע הבא יכול כן להיות, מה הבעיה לתת לאותו חבר כנסת מכהן, שאני לא יודע מיהו?

כי אני נותן לך עדיפות בזה שבסיבוב הראשון רק המכהנים יכולים להתמודד. אם אדם הוא מכהן, והוא יחיד, והוא לא הצליח להיבחר, כי הכנסת הצביעה בו אי-אמון ולא רצתה אותו, עכשיו אתה רוצה לבחור אותו?

מתי בפעם האחרונה השתתפו 120 חברי כנסת בהצבעה? במקסימום היו 108, בעשר השנים האחרונות.

כדי להגיע למצב שחבר כנסת קיבל רוב נגדו, זה מצב לא פשוט.

אני מציע לא להכניס.

אבל דבר אחד חייב, לדעתי להיות פה – שהבחירות החוזרות האלה יתקיימו מייד, תוך שבועיים.

אני מסכים. לא צריך את התיקון ההוא – רק שאם הם לא זכו, הבחירות האחרות יתקיימו תוך שבועיים.

אמרנו: בתחילת כנסת, על כל הוועדות.

אבל מה קורה במצב החריג הזה, שבו צריך לעשות בחירות נוספות?

לא התייחסנו, תוך כמה זמן.

לדעתי, זה צריך להיות תוך שבועיים או תוך שלושה שבועות.

מה קורה אם ח"כ פרש, למשל?

לגבי כל מצב שח"כ פורש, כתוב שבתחילת כנסת – תוך ארבעה חודשים, ואחר כך תוך ששים יום מיום שהתפנה מקום של נציג. יו"ר הכנסת הוא זה שקובע את המועד. אם אנחנו בתחילת כנסת, אנחנו במצב שאין נציג של הכנסת - ברור שהוא יעשה את הבחירות.

בסדר.

אז לא צריך.

לפי מה שאמרת, לפי פסקה (ב) היום – כתוב: אם אין שני ח"כים דרוזיים, או שלא נבחרו, בוחרים דרוזי שאינו חבר כנסת, כלומר לא אמור להיות מצב שהוא עומד לבחירה מול חבר כנסת.

זה, בעיניי, המצב הנכון. באים לחברי הכנסת, אומרים להם: רבותיי, מי מכם שרוצה להתמודד – יש לו האפשרות להתמודד. אם נבחר – נגמר העניין, ואם לא נבחר, עוברים לבחירה של נציג חיצוני. אחרת זה תהליך עקום לגמרי.

אז נתקן את זה, שלא יהיה עקום. יריב, אתה אומר, במילים אחרות: יש ארבעה חברי כנסת, מתוכם שלושה כשירים. הכנסת אישרה מתוך שלושת הכשירים אחד. השניים הנוספים לא יוכלו להתמודד פעם נוספת, ואז מעברים את הנציג השני בבחירה חיצונית, שכל מי שרוצה להיות מועמד, יגיש מועמדות?

לא כל מי שרוצה; צריך לעמוד בתנאים.

ברור – עשרה חברי כנסת שיגישו אותו וכו'. השאלה, אם אותו חבר כנסת יוכל לומר: אני אוכל לחתום לארבעה מועמדים - כן או לא?

לא. רק למועמד אחד.

כלומר מקסימום יכולים להיות 12 מועמדים.

אני חושב שזה מייצר את האיזון הנכון. זה גם מצמצם את הסטייה שלנו מהמצב הקיים. זו דרך ביניים.

אני חושב שלא צריך לפסול את חברי הכנסת מהאפשרות להתמודד פעם נוספת.

זו דעתי.

יריב לא אומר לפסול; יריב אומר: היו בחירות – נגמרו בחירות. עכשיו בוחרים את החיצוניים.

ודאי.

יש פה שלוש אפשרויות: אחת, שבבחירות השניות לא יכול להתמודד אף חבר כנסת, או רק לא יכול להתמודד מי שכבר התמודד, אבל אם אנחנו עושים התמודדות של ח"כ מול מי שאינו ח"כ – לא רצינו את האפשרות הזאת- - -

זה לא הגיוני.

אבל נאמר שאני לא נמצא בארץ, ולא הגשתי מועמדותי. חזרתי, והחלטתי להתמודד. אז לא תהיה לי אפשרות כחבר כנסת? מה שאתה מציע – אם התמודדת פעם ראשונה, אתה לא יכול להתמודד פעם – זה בסדר, אבל אם לא התמודדת בכלל בפעם הראשונה, למה בפעם השנייה אסור לך להתמודד?

אבל למה לא התמודדת בפעם הראשונה?

היתה לך בעיה שלא רצית, ושכנעו אותך, להתמודד. למה נפסול מחבר כנסת את האפשרות להתמודד?

אבל אז אתה תתמודד מול מי שאינו ח"כ? החוק לא רוצה לאפשר את זה.

אנחנו לא רוצים שמי שאינו ח"כ, יתמודד מול ח"כ.

בדיוק.

ארבל, כשהתחלתי את המהלך בפעם הקודמת, קודם כל ישבתי אתך, והתייעצנו, מה המצב הקיים, ואז ההתמודדות שלי מול אותו נציג ציבור התאפשרה, מאחר שלא היה חבר כנסת כשיר להתמודד בזמן שלא היתה התמודדות. עד כאן זה נכון? השלב הבא שלנו היה למנוע אפשרות של מי שמכהן כחבר הכנסת – כשסיימתי את הכנסת ה-17, לא הייתי בטוח שאני חוזר בכנסת ה-18, וזה יכול להיות כל אחד אחר – זה לא אישי. ולמה אני לא מסכים, יריב, עם מה שאתה אומר – כי יש קואליציה ויש אופוזיציה. אני חושב שחבר כנסת שנבחר לכהן בכנסת, והוא כשיר, צריך להיות נציג הכנסת בוועדה. אם יש יותר משני חברי כנסת, תתקיים בחירה ביניהם.

לא אסכים לזה, כי יכולים להיבחר כאן נציגים של כל מיני גורמים, שאני לא חושב שהם יכולים לייצג את הכנסת.

אני עם יריב בנושאים הזה. צריך לקיים בחירות בכל מקרה של- - -

נאמר שאתה בכנסת הבאה נבחרת, ונבחר עוד X, ואתה והוא נציגים בוועדה.

לא יהיה, משום שיכול להיבחר כאן מישהו ממפלגת שוליים כזו או אחרת, ואנחנו לא רוצים שהוא ייצג את הכנסת בוועדת המינויים.

מה זה מפלגת שוליים?

לא אסכים לזה. הוא חבר כנסת, אבל זה עוד לא הופך אותו לנציג הכנסת. אתן לך דוגמה טובה: לו היה לנו כאן, חס וחלילה, חבר כנסת דרוזי, שהיה נוהג כמנהגה של חברת הכנסת חנין זועבי, אני לא חושב שאני צריך ליצור מצב, שהוא אוטומטית יתמנה כנציג הכנסת לאיזשהו מקום. זו דעתי. לכנסת חייבת להיות בקרה.

אני מכבד את דעותיה של חברת הכנסת חנין זועבי, אבל דעתי היא אחרת. חברת הכנסת זועבי היא נציגת ציבור נבחרת, שמייצגת ציבור מסוים. זה כבר לפסול אנשים על דעותיהם. על מה אנחנו מדברים?

מותר לנו שיהיו לנו חילוקי דעות. אני מזכיר לך שאנחנו בוחרים נציג של הכנסת; לא מי שבמקרה או שלא במקרה נבחר מטעם עדה כזו או אחרת לכנסת. בוחרים נציג של הכנסת כולה. לכן הכנסת צריכה להביע בו אמון. לא יכול להיות שייבחר אדם, בלי שהביעו בו אמון. זה דבר אלמנטרי.

אני רוצה להתייחס גם לעניין השני. המצב שיכול לקרות, אם אנחנו נייצר פה פתח לכל מיני תרגילים כאלה ואחרים - למשל, יהיו שני מועמדים שהם חברי כנסת דרוזיים, שאיש מהם אינו בטוח שבהצבעת אמון אישית הוא מסוגל לגייס רוב של חברי הכנסת שיצביעו בעדו, ואז יהיה תהליך שאחד מהם, נניח, יתמודד, ולא יקבל רוב, ואז הוא כבר לא יכול להתמודד בפעם השנייה; השני יגיד: אני לא אתמודד בסיבוב הראשון, וכשיבוא הסיבוב השני, ויהיו שניים-שלושה מועמדים חיצוניים, אני אתמודד מולם, ואז אולי עם 40, 45 קולות אוכל להיבחר ולהיות הנציג, למרות שאני יודע שבהצבעת אמון אני אפול בהצבעה. אני לא רוצה לפתוח פתח לתרגילים האלה.
זה צריך להיות דבר פשוט מאוד: לחברי הכנסת יש עדיפות ראשונה. הם באים לקבל את האמון קודם כל – בין אם יש התמודדות ביניהם ובין אם אין התמודדות בכלל. קיבלו את האמון, נבחרו – מצוין. מי מהם שהחליט שהוא לא רוצה להתמודד – או כי הוא לא רוצה להיות שם, או כי הוא חושש שלא יקבל אמון - לא יתמודד. זו החלטה שלו. אם לא הצלחנו להגיע למצב שיש לנו חברי כנסת שנבחרו, בעיניי, הרבה יותר נכון בסיבוב השני - חברי הכנסת מחוץ לתמונה. זו הדרך הכי נכונה, הכי נקייה, ותשמור גם על כבוד הוועדה. זו דעתי.

בכל מקרה, אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה. יש לכם זמן, לעשות חשיבה על זה. אם תרצו, ותגיעו לפתרון אחר, לא אעמוד בדרככם, אבל אני חושב שזה יותר נכון. תזכרו שבסוף אנחנו צריכים לשמור גם על המעמד של הכנסת, מצד אחד, וגם על מעמד הוועדה, מצד שני. אני לא רוצה לראות מצבים של תרגילים מהסוג הזה, והם יקרו. אנחנו יודעים שהם יקרו.

ההבהרה תהיה, שכשעוברים להתמודדות חיצונית, הח"כים כבר לא בהתמודדות הזאת.

חברי הכנסת הם בעדיפות ראשונה.

מה קורה במצב שבו חברי כנסת התמודדו, ואף אחד מהם לא הצליח, נכנסו שניים חיצוניים, וקורה כמו שקרה פעם – שני חברי כנסת נכנסו תוך כדי קדנציה?

מייד נגיע לסעיף הזה.

סעיף קטן (ד), אומר שח"כ דרוזי שנבחר לכהן כנציג הכנסת, יכהן כל עוד הוא חבר הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חבר אחר במקומו.
זו הוראה שקיימת גם היום, ולגבי כל הנציגים בכל הוועדות, כלומר כל עוד הוא חבר כנסת, גם אם מתחלפת הכנסת, הוא ממשיך, עד שבוחרים מישהו חדש. כמובן, אם הוא מפסיק להיות חבר כנסת, הוא מפסיק להיות.
אם הכנסת בוחרת נציג שאינו חבר הכנסת, הוא יכהן כל עוד לא בחרה הכנסת נציג אחר במקומו – זה גם מה שקבוע היום.

זה אומר שאין תהליך הדחה לאף אחד.

נכון. לא הייתי קוראת לזה "הדחה". נכון שבדרך כלל בחקיקה לא מתערבים בבחירות שנעשו, אבל החוק היום מאפשר את זה. לא הייתי קוראת לזה "הדחה".

עכשיו יש התייחסות למה שאמר חבר הכנסת חמד עמאר: אם לאחר בחירתו של נציג כאמור – נציג שאינו חבר כנסת - החל לכהן בכנסת חבר כנסת דרוזי, או שחבר כנסת הפך כשיר לכהן כנציג הוועדה – למשל, הפסיק להיות שר או סגן שר – פה התלבטתי, אם לומר את המילים: תהיה לחבר הכנסת עדיפות, אבל ייערכו בחירות לבחירת נציג הכנסת במקום מי שאינו חבר כנסת, כלומר רק מי שאינו חבר כנסת יעמוד לבחירה במצב כזה.

רק הערה ניסוחית: אם את כותבת: תהיה לחבר הכנסת עדיפות, את קצת פוגעת בנושא הבחירות. זה מובן בלי להגיד את זה.

טוב, אוריד את המילים האלה.

למה "וייערכו בחירות"?

נכון. מי שאינו חבר כנסת.

אם היו שני נציגים בוועדה, מי שאינם חברי כנסת, כלומר שני הנציגים הם חיצוניים – עכשיו נהיה חבר כנסת אחד – את מי מהם הוא מחליף?

פה יש שלב אחד קודם. אם נוצר מצב כזה, מקיימים בחירות לבחירת אותו נציג. אותו חבר כנסת לא נבחר- - -

צריך לבחור מישהו חיצוני.

לא, אז נשארים הקיימים. למה להוציא אותם?

אל"ף, כתוב שהוא מכהן עד שתבחר – הרישא של (ה) אומרת: בחרה הכנסת כנציגה מי שאינו חבר כנסת – הוא יכהן כל עוד לא בחרו אחר במקומו. אם חבר הכנסת לא נבחר, הוא ממשיך, עד שהכנסת בוחרת מישהו אחר.

שאלה נוספת: הפסיד אותו חבר כנסת בהתמודדות, וכעבור חצי שנה נכנס לכנסת חבר כנסת דרוזי נוסף, ואז גם ההוא יכול להתמודד שוב. זה צריך להיות כתוב בצורה ברורה. אני חושב שהוא יכול להתמודד שוב, אבל זה צריך להיות כתוב.

אגב, גם אם נכנס אחד, וקודם היה מישהו שלא רצה- - -

לא שלא רצה; היה קודם אחד שהתמודד, והוא הפסיד מול אותו מועמד – לפי מה שאת אומרת, הוא יכול להתמודד מחדש. זה לא הגיוני.

עכשיו יש חברי כנסת חדשים שנכנסו – ד"ר אכרם חסון ועבדך הנאמן. שנינו זכאים להתמודד, וחבר הכנסת שיתמודד מול מר והבה והבה לא יוכל- - -

לא, הוא יוכל. בגלל שזה התמודדות של ח"כים, כל חבר כנסת יוכל.

זה סותר את מה שקודם אמרת.

לא, הוא לא רצה שח"כ יוכל להתמודד מול מי שאינו ח"כ. ייערכו בחירות, שבהן יוכלו כל הח"כים להתמודד.

זה שאמרו לו לפני שנתיים: לא – גם היום, אם התפטר מישהו מהוועדה למינוי דיינים, ובאים – מי שהפסיד בבחירות, יכול להתמודד ולהיבחר. זה בסדר.

עד סוף הקדנציה אין יותר מועמדים דרוזיים שיכולים להיכנס – ברשימת ש"ס אין, ברשימת הבית היהודי אין. אולי אם יגיעו למס' 63 בקדימה, יוכל דרוזי לכהן, או למס' 42 ברשימת מפלגת העבודה, יוכל דרוזי לכהן שוב.

למה אתה לא מזכיר את הליכוד? יש להם מס' 43, שהוא דרוזי – סמיר חיידבק.

אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת: אם נבחר נציג כנסת שאינו חבר הכנסת, ולאחר בחירתו החל לכהן ח"כ דרוזי או נהיה כשיר ח"כ דרוזי, יהיו בחירות רק על המקום של אותו מועמד חיצוני- לא על המקום של חבר הכנסת שנבחר, ובבחירות האלה כל הח"כים הדרוזיים יוכלו להתמודד – לא משנה אם התמודדו פעם, לא התמודדו, לא רק מי שנהיה חבר כנסת. את זה אני אוסיף, את ההבהרה הזאת, שיוכלו להתמודד כל הח"כים הדרוזיים.

אם שני נציגי הכנסת היו חיצוניים, והתחיל לכהן חבר כנסת דרוזי, או הפסיק להיות שר, כאשר עושים את הבחירות, יצטרכו להגיד במקום מי בוחרים אותו, כלומר יגידו: אנחנו רוצים אותו במקום זה.

אפשר להגיד את זה אחרת: מי שנבחר במספר קולות יותר גבוה.

אבל יכול להיות שהבחירות ההן היו לפני שנתיים. עכשיו נהיה חבר כנסת- - -

את מי "מדיחים"? סליחה, זאת מילה קשה.

יצטרכו להצביע.

אני חושב שככה את מסבכת את העניין. למה להדיח? שלושתם יועמדו לבחירה.

אבל אנחנו לא מאפשרים לח"כ מול מי שאינו ח"כ.

זה כל ההיגיון של החוק.

הכנסת אומרת: אנחנו רוצים אותו במקום נציג חיצוני א', או רוצים אותו במקום נציג חיצוני ב', או לא רוצים אותו. יהיו שלוש אפשרויות.

לדעתי, צריך להבהיר את זה בצורה פשוטה: בבחירות – לא משנה אם היו לפני ארבע שנים, לא שנתיים – מי שנבחר ראשון, נשאר, ומי שנבחר שני, יוצא.

אפשר, מה שתחליטו. אני חשבתי שהכנסת תחליט באותה הזדמנות- - -

למה שהכנסת תחליט?

זו בחירה, אבל השאלה- - -

זה מנוסח כהחלטה.

כשהיא בוחרת אותו, היא מחליטה, את מי הוא מחליף. אני חשבתי שיהיה כתוב: אנחנו רוצים אותו במקום נציג א', או רוצים אותו במקום נציג ב'.

לדעתי, במקום נציג ס' - מי שקיבל פחות קולות.

טוב.

ואם קיבלו אותו מספר קולות?

אולי רק אם הם קיבלו אותו מספר קולות, ילכו להצעה שיצטרכו להחליט.

אולי יהיה לך סבב רביעי גם.

כאן יש הוראה שקיימת גם היום – שנציגי הכנסת ייבחרו בבחירות חשאיות. זה, כמובן, מחייב הוראה בחוק, ובחירתם, כשירותם וכהונתם תהיה בכפוף להוראות חוק הכנסת, שהזכרתי שמכוחן נקבעו הוראות התקנון שוועדת הכנסת יכולה לקבוע, שמי שהוגש נגדו כתב אישום וכו' לא יהיה מועמד, ואפשר להשעות נציג כנסת בגלל אותן סיבות, ולהעביר אותו מכהונה בגלל הרשעה.

לפי הנוסח הזה, אין מקום לחשוב על התחולה. נכנסו שני חברי כנסת חדשים.

הם לא נכנסו אחרי שהחוק יהיה בתוקף, אז אם רוצים שזה יהיה מעכשיו, כן צריך להגיד משהו. הם נכנסו לפני שהחוק היה בתוקף.

השאלה היא פה מה אומרים. אפשרות אחת, שהעלה חבר הכנסת מיכאלי, זה לומר: בכל זאת יש פה נציג מכהן – זה יהיה מהכנסת הבאה. האפשרות שכרגע מנוסחת היא שכאשר ייכנס החוק לתוקף, לאחר שיפורסם ברשומות, יש לכנסת נציג שאינו חבר כנסת, שזה המצב היום, ויש ח"כים דרוזיים שכשירים לכהן ורוצים לכהן בוועדה, יהיו בחירות רק לאותו נציג, לפי הרציונל של החוק החדש.

ברור. אני מציע, לפי המתווה שאתה הצעת, חמד, אני מציע שאת הסוגייה של הוראת המעבר נשאיר להכרעה בקריאה השנייה והשלישית. תשבו ביניכם, סכמו את העניין הזה. כרגע נפרסם בלי הוראת המעבר ובהתייחסות בדברי הסבר. תגיעו להבנה.
מי בעד לאשר את ההצעה לקריאה הראשונה? הנושא של התחולה יוכרע בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, על-פי ההסכמות ביניכם.

אני במקום עינת וילף.
הצבעה

בעד – פה אחד

ההצעה אושרה.

פה אחד אושר. אין מתנגדים, אין נמנעים.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:05.>