ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 12/06/2012

חינוך פיננסי

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 17

מישיבת ועדת משנה של ועדת כספים, לביטוח

יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ב (12 ביוני 2012), שעה 15:00
סדר היום
חינוך פיננסי
נכחו
חברי הוועדה:
פניה קירשנבאום – היו"ר

אנסטסיה מיכאלי
מוזמנים:
נירית גדסי - מנהלת מחלקת חינוך פיננסי, משרד האוצר

שחר שמש - מחלקת חינוך פיננסי, משרד האוצר

דליה פניג - סגנית יושב ראש המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

דנה פרידמן - מפמ"ר מדעי החברה, משרד החינוך

רס"ן ענת קוצ'ינסקי - משרד הביטחון

שרונה מזליאן לוי - דוברת הרשות לניירות ערך

שלום גולן - בנק הפועלים

מיכל וקשטיין - מחלקת ייעוץ וניהול ידע, בנק הפועלים

דפנה אריאלי - מנכ"ל מכללת מיטב

רוני שטרן - סגן נשיא לשכת סוכני הביטוח

רם אמית - ראש תחום מקצועי, לשכת סוכני הביטוח

טל הראל - בנק ישראל

נועם שפלטר - עו"ד, מנכ"ל משותף מכללת אורין-שפלטר

שירה קולמן- גולובינסקי - מנהלת שיווק פהמו"ן פעמונים ע"ר

יוסי אש - מנכ"ל אש לידור

שלומית יהב - מנכ"ל "עדיף"

משה לרון - מנכ"ל GIS

רויטל רובין

דפנה אריאלי
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית
איה לינצ'בסקי

חינוך פיננסי
היו"ר פניה קירשנבאום
שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא החינוך הפיננסי. מאז הקמת השדולה, אין אירוע או כנס שלא מדברים או מזכירים את החינוך הפיננסי וכולם מסכימים וחושבים שצריך. לי יש הרגשה שאנחנו שקועים בים של מילים, הערכות והצעות לתכניות ואני לא רואה את העשייה עצמה. אני עדיין לא יכולה לקום בפני אף אחד ולהגיד שאכן, יש לנו תכנית, כל הזמן אנחנו נמצאים בתכנית ועכשיו יהיה לנו כסף ונעשה עוד תכנית ועוד תכנית גרנדיוזית ועליה נבנה עוד תכנית גרנדיוזית.

אני שואלת, מתי התכנית הזו תרקום עור וגידים ומתי מישהו יכול להגיד לי מה באמת קורה במערכת החינוך בשנה הבאה? האם מרחיבים את מספר בתי הספר? האם מרחיבים את כמות הכיתות? האם נכנסים לחינוך היסודי? האם נותנים רק מספר שעות או בונים תכנית והאם יש הערכת ידע בסוף התכנית? האם החלטנו איזה סגל יעביר את החינוך הפיננסי? את ההכשרה? איך העסק הזה ינוהל?

זימנתי את כל מי שנוגע בעניין, בראש ובראשונה שוק ההון, שאצלו נמצאת היחידה של החינוך הפיננסי. השאלה בנקודה הזו מי יפקח על כל המערך של החינוך הפיננסי? חילקתי את היום לשני חלקים. הצבא יהיה בשלב השני ובשלב הראשון נדבר על מערכת החינוך. האם היחידה של שוק ההון תפקח בתוך מערכת החינוך? האם מישהו מתוך מערכת החינוך יפקח, כששוק ההון בונה את התכנית או שיש איזשהו גוף ביניים?

בעצמי נהייתי בחוסר התמצאות בעניין ורציתי שנתכנס כולנו ונקבל את מלוא המידע ונתרשם ממה שהולך לקרות. אם ארגיש שאנחנו, במערכת הבין-משרדית, לא מוצאים את הפתרון, לא תהיה ברירה אלא ללכת בדרך החקיקה, שתזרז את ההליכים ותביא לאיזשהו מקום. חלק מהחקיקה, כמו שאתם מכירים אותי, כבר מוכן במגירה ונשלוף אותה בעת הצורך.

תחום נוסף שמדובר היום בוועדות, רעידות אדמה, שאני לא יכולה לא להזכיר כי זה מזכיר את הנושא של החינוך הפיננסי. מדברים על רעידות האדמה לפחות שנתיים וחצי. בפגרה הייתי בחוץ לארץ וכשחזרתי קראתי בעיתון שהנה, אני לא בארץ ויש לנו פתרון לכל בעיות רעידות האדמה. בשנת 2018 יהיו לנו תמלוגים מהגז ונגמור את כל הבעיות של רעידות האדמה. הדבר היחידי שנשאר לנו הוא לבקש מכם ומכל עם ישראל, ממחר להתחיל להתפלל שעד 2018 לא יקרה לנו שום דבר.

אני מאד מקווה, שבתחום החינוך הפיננסי לא נגיע לשוקת שבורה ונמצא את עצמנו, כמו הסיפור של יועץ ההשקעות מסביון. אין לי ספק שכל אחד, שהיה לו מספיק ידע ויכול היה לפתוח את האתר של הרשות לניירות ערך ולבדוק האם היועץ הזה נמצא ברשימה של היועצים, נמצא תחת פיקוח ויש לו השכלה אולי חלק מהאנשים היו נפגעים פחות. אני לא רוצה להיות פופוליסטית עם הסיפור הזה של היועץ מסביון אבל הייתי רוצה, שכל אחד שמסיים את מערכת החינוך, יצא עם כלים שייתנו לו, בחיים הבוגרים, אפשרות להשתלב ולדעת איך הוא מנהל כספים.

הייתי בכנס באילת של רואי חשבון ונקלעתי להרצאה, שהייתה מאד מעניינת, אני פתחתי כאורחת ואחר כך שמעתי את ההרצאה. היה מדובר על חיסון פנסיוני, שנוגע לכולנו. המרצה אמר, שמה שקרה פעם, גם חיינו פחות שנים וגם עבדנו יותר שנים. היום, אנחנו חיים יותר שנים ועובדים פחות שנים. פעם, סיימנו צבא ישר הלכנו ללמוד, לעבוד, הקמנו משפחות בגיל צעיר וחסכנו לפנסיה מגיל צעיר. היום הולכים לצבא, יוצאים לטיול שנתיים, מסתובבים בעולם אחר כך מתחילים ללמוד ונכנסים לעבודה מסודרת רק מגיל 30. עובדים 37 שנה, בוודאי שלא חוסכים.

מתי נתחיל לחנך את הצעירים, שהם צריכים להתחיל ולחסוך לפנסיה? בגיל 30 כשהם יוצאים לעבודה? אולי בשנים יותר מוקדמות? גם זה צריך להיות בסיסי אותו חינוך, יציבות, חוזק פיננסי של המשפחה, איך בונים את עצמנו מהיו הראשון של החיים הבוגרים שלנו. מתי מתחילים לדבר על זה, מתי מחנכים לזה את הציבור שלנו? נפתח את זה לדיון, נירית בבקשה, אולי תגידי לנו מה אתם הולכים לעשות.
נירית גדסי
תודה על קיום הדיון ועל הזכות לדבר בפני כל האנשים החשובים, שעושים מלאכת קודש. כמו שכבר אתם יודעים, בעקבות החלטת הממשלה לפני כחצי שנה, הקימו במשרד האוצר מחלקה לחינוך פיננסי, שאני עומדת בראשה, שאמורה לרכז את העיסוק בחינוך פיננסי, להתוות מדיניות לאומית בנושא ולקדם את היישום של אותה מדיניות ולבחון איך היא מתבצעת ולבדוק האם היא אפקטיבית והאם מה שמתבצע בשטח גם הוא אפקטיבי.

כתוצאה מאותה החלטה הוקמה המחלקה שלנו, מאז אנחנו עוסקים בעריכת אותה תכנית אסטרטגית לאומית, איך מקדמים את החינוך הפיננסי. תכנית שתגדיר סוג של מפת דרכים, איך אנחנו רואים את החינוך הפיננסי ומה המטרות שלנו בנושא. איך נקדם את הנושא, אבל זה קודם כל מפת דרכים לאן אנחנו צועדים ומה אנחנו ממצפים מאדם שיעבור את החינוך הזה.

דבר נוסף, שגם הוטל עלינו בהחלטת הממשלה, אנחנו מקימים אתר אינטרנט מרכזי שירכז את המידע הבסיסי שאדם צריך לצורך קבלת ההחלטות הפיננסיות במעגל החיים. לצורך כך אנחנו רוצים להתקשר עם יועצים וחברות שיפתחו את האתר, שיכיל מחשבונים שונים, שאנשים יוכלו בעזרתם לקבל החלטה טובה יותר לגבי הכסף שלהם.

במקביל אנחנו עובדים על פיתוח פלטפורמות לשיתוף גורמים בעלי עניין בעבודה שלנו. גם על התכנית האסטרטגית וגם בכלל. אנחנו רוצים להקים מועצה מייעצת שתייעץ בנושא, מעבר לה תהיה פלטפורמה נוספת בסגנון של שולחן עגול. מעבר לזה אנחנו מתכוונים לעשות תהליכים של שיתוף הציבור, כי אנחנו חושבים שלכל אחד יש מה להגיד ודעתו של כל אחד צריכה להישמע בנושא.

שאלת על דברים קונקרטיים, רוצים לעשות חשיבה מסודרת לפני שעושים משהו. קודם כל צריך להשלים את תהליך החשיבה המסודרת שעוזר להבין לאן הולכים. לא סתם לקפוץ ליוזמה כזו או אחרת כי היא נראית או נשמעת טוב. בכל זאת, אחד הדברים הראשונים שהתחלנו לעשות הוא שיתוף פעולה עם משרד החינוך, שיושבות כאן נציגותיו, דליה פניג ודנה פרידמן שמובילה את התכנית. התחלנו לעבוד אתם בשיתוף פעולה יוצא דופן. הקמנו צוות משותף בראשותה של דליה והם ירחיבו יותר על פרטי שיתוף הפעולה הזה ומה נעשה בשנה הבאה.

ברור לכולנו שחינוך פיננסי צריך להתחיל בגיל צעיר, לכן התחלנו לעבוד עם משרד החינוך, למרות שעוד לא השלמנו את התכנית האסטרטגית. מה שמתחילים בגיל צעיר נטמע טוב יותר, אפשר להקנות דפוסי התנהגות טובים והם יגדלו להיות בוגרים אחראיים יותר. הצוות שלנו גיבש מספר המלצות איך לקדם את החינוך הפיננסי במערכת החינוך. זה מחולק להטמעת חינוך פיננסי בתוך מקצועות הלימוד הקיימים, לאורך כל מערכת החינוך, החל מגיל הגן עד לסיום בכיתה יב', והרובד הנוסף, בכמה שנים מסוימות, פרק יותר מודגש של חינוך פיננסי או תכנית ייעודית לחינוך פיננסי, שתילמד בנוסף למקצועות הלימוד הקיימים. בתכנית המסגרת הזו שבנינו יחד אנחנו מקווים להשיג תמונה מלאה יותר שתינתן לתלמידים שיעברו את התכנית המלאה.

גיבשנו המלצות, הבאנו אותם בפני מנכ"לית משרד החינוך, ששמחה עליהם, ועכשיו אנחנו מגבשים מתווה פעולה ליישום. ברור שהדברים כרוכים בתקציבים והם דורשים פיתוח של חומרי לימוד, הכשרת מורים והטמעה של זה בבית הספר.

מעבר לזה, אנחנו עובדים מול ה- OECD שהקימו רשת של חילופי מידע בנושא החינוך הפיננסי ואנחנו מנסים ללמוד גם ממה שנעשה בחו"ל. יש הרבה ידע שנצבר וכל המדינות מתלבטות באותן התלבטויות שאנחנו מתלבטים בהם.

דבר נוסף שאנחנו עושים, סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שאמור להיות מושלם בחודשים הקרובים. הסקר אמור לתת לנו תמונת מצב מקיפה על רמת האוריינות הפיננסית של הציבור בישראל נכון לשנת 2012. זה סקר שפותח יחד עם המועצה לכלכלה וגורמים נוספים רבים שהיו שותפים לו. זה יאפשר לנו גם לעמוד טוב יותר על איפה החולשות ועל מה בדיוק צריך לשים את הדגש. זו סיבה נוספת שאנחנו עוד חוששים להצביע על כיוון כזה או אחר שצריך לטפל בו.

בנוסף, נרצה לקדם מחקר, שיח מחקרי בתחום החינוך הפיננסי. זה תחום מאד צעיר באקדמיה, אין הרבה מחקרים שעוסקים בנושא. גם זה דבר שהוא מאד נחוץ כדי לקדם מדיניות טובה יותר. אנחנו רוצים לעשות תכנית של מלגות מחקר, שיתנו תמריץ לחוקרים שמתעניינים בנושא, לעשות יותר מחקרים.

מעבר לזה, הזכרת את נושא רעידות האדמה, שבהחלט מתקשר לחינוך פיננסי כאחד המוצרים הפיננסיים שהציבור עומד מולם. למשל ביטוחי דירה, שאמור להגן עליו גם מנושא רעידות האדמה. אחד הנושאים שאנחנו אמורים לקדם באמצעות קמפיין ואתר מידע לנושא רעידות האדמה שיבואו בחודשים הקרובים.

אנחנו מנסים מצד אחד ללמוד ולעשות חשיבה מסודרת ומקיפה ומצד שני להתחיל בצעדים שיעזרו לנו לממש את אותה חשיבה ואת אותה תכנית אסטרטגית מקיפה. אנחנו נדרשים לתקציבים לכל הדבר הזה.
היו"ר פניה קירשנבאום
או שהמוח שלי בנוי אחרת, או שהגישה שלי לחיים בנויה אחרת. אני שומעת את אוסף הדברים שאת אומרת ואני מנסה לבנות לעצמי הבנה של הדברים ולא יצאתי עם שום דבר. מצד אחד אתם רוצים לחקור ולבדוק ולבנות מצד שני ב- OECD כבר יש תכניות וידע שנצבר ונסעתם ולמדתם מהם. אז מה אנחנו עושים? אנחנו לומדים או שיש לנו תכנית? אנחנו יודעים מה שאנחנו רוצים או שאנחנו עוד בודקים? אנחנו יודעים מתי אנחנו מתחילים ועם מי או שאנחנו צריכים לבדוק עם מי נתחיל ובאיזה רמות זה יהיה? אני לא הבנתי. יכול להיות שאחרים הבינו ורק אני לא ויכול להיות שלא הסברת, מה יקרה ב- 1 בספטמבר.

יותר מהכול ואמרתי שאני ממשיכה עם הקו הזה, לא שמעתי מה המדיניות שלכם בתחום החינוך הפיננסי. מה היעד שלכם, מה המטרות שלכם ומה הלו"ז להגעה ליעדים האלה. האם אנחנו רוצים להגיע שכל תלמיד במערכת החינוך יגיע לחינוך פיננסי, כשאנחנו רוצים שבחינוך היסודי הוא יקבל עשר שעות בשנה, עשר שעות בחודש? אנחנו רוצים שבחינוך הגבוה יגיע לאיקס שעות, שהידע שיצבור יספיק כדי לנהל חשבון בנק, יבין בעוד משהו, מה הם היעדים? לאן אתם רוצים להגיע?

אנחנו צריכים כסף לאתר, מה נעשה עם האתר, נלמד? נבדוק מה צריך. מה אנחנו עושים קודם? אנחנו רצים לכל הכיוונים, לא במבנה אחד, לא מסודר, לא בחשיבה ברורה. לי יש הרגשה שאכנס את הוועדה הזו ב- 10 ליולי, שזה יהיה חודש וחצי לפני תחילת שנת הלימודים וכולנו נחבט בדיוק באותן שאלות שהתחבטנו בהם לפני חודשיים וחצי, כשכינסתי את הישיבה הזו בפעם הראשונה. שום דבר ממה ששמעתי היום לא ברור.

אני הייתי רוצה לקבל תכנית ולדעת מה עושים ב- 1 ביולי, כל המורים מתחילים השתלמויות, איפה עוברים אותם, למי הן מועברות, לאיזה כיתות נכנסים? עד עכשיו אני יודעת שיש 100 כיתות בכיתה י' שמקבלים הכשרה. האם מתרחבים? האם לא מתרחבים? מתחילים מוקדם יותר? אם מתלבטים עדיין, אז איפה בדיוק מתלבטים, עם מי מתלבטים? כל מי שנמצא פה, אין לנו אתו חילוקי דעות. כולם מבינים שצריך חינוך פיננסי. כולם יושבים ומחכים שזה יתחיל. איפה זה מתחיל, מתי ובאיזה דרך.
נירית גדסי
חינוך פיננסי הוא תחום מאד רחב וקהל היעד שלנו מאד רחב, הוא הצבור כולו. את הציבור כולו אנחנו מחלקים לכמה מקטעים. במקטע של משרד החינוך, עם ציבור התלמידים, הילדים, התחלנו כבר לעבוד. יש את תכנית הלימוד שהתחילה לפני שלושה סמסטרים בכיתות י' והיא מתרחבת בהדרגה ותתרחב לשנת הלימודים הקרובה.
היו"ר פניה קירשנבאום
לאן היא תתרחב?
נירית גדסי
כרגע היא תכנית שעדיין לא חובה ולכן היא תלויה בבתי הספר שרוצים להתרחב. יש כרגע מעל 100 בתי ספר שנרשמו ויכולים עדיין להירשם.
היו"ר פניה קירשנבאום
ה-100 שהיו רשומים שנה שעברה נשארו בשנה הבאה, אין התרחבות? יש עידוד? אולי כדאי לעודד אותם?
נירית גדסי
חלקם היו וחלקם הצטרפו. לגבי שאר המערכת, בנינו תכנית מסגרת, כדי לפתח חומרים שייכנסו לתוך מקצועות הלימוד הקיימים, אפשר יחסית לפתח במהירות רבה יותר, אבל שוב, נדרשים לזה תקציבים. למרות זאת, הצוות של משרד החינוך כבר התחיל לפתח חלק מהחומרים, כדי שהם ייכנסו כבר בשנת הלימודים הקרובה. תכף דליה תפרט את זה.

מעבר למערכת החינוך, התכנית האסטרטגית שאנחנו בונים ותגדיר את המטרות שלנו, מעבר למערכת החינוך, לגבי ציבור בכללותו, אמורה להיות מושלמת עד סוף השנה הזו, ותובא לאישור הממשלה.
היו"ר פניה קירשנבאום
עד סוף שנת הלימודים? עד סוף 2012?
נירית גדסי
אני לא מדברת על מערכת החינוך לכן אני מדברת במונחים של שנה קלנדרית. נרצה לפרסם במהלך הקיץ את התכנית הזו, להתייעצות רחבה של כל הציבור, כנראה שגם נעשה כינוס בעניין הזה. לאחר מכן, לאחר שנקבל את התייחסות הציבור ונבחן את ההערות שהתקבלו, נרצה להביא את התכנית לאישור הממשלה לקראת סוף השנה ולקדם את היישום שלה לקראת שנה הבאה והלאה.

את אתר האינטרנט אנחנו בונים עכשיו, החלטת הממשלה הגדירה שאנחנו אמורים לבנות אתר אינטרנט עד מאי בשנה הבאה ואנחנו מקווים לעמוד ביעד הזה, למרות שהוא מאד שאפתני. בשביל אתר בסדר הגודל הזה ובהיקפים האלה של החומרים והתכנים שצריכים להיות כלולים בו.
היו"ר פניה קירשנבאום
אולי מישהו ממערכת החינוך ישכיל אותנו יותר.
דליה פניג
שמי דליה פניג, סגנית יושב ראש מזכירות פדגוגית. במערכת החינוך נעשתה פריצת דרך על ידי דנה, שהכניסה את זה לכיתות י' וזה בהחלט דבר משמעותי. נבנה קורס מדהים, מתוקשב, עם מספר שעות פרונטאליות ומספר שעות של למידה עצמית, שזה לכשעצמו פריצת דרך כי זה סוג של למידה שלא היה מוכר במערכת, זה תהליך מורכב.

התקבלה החלטה עקרונית על ידי המנכל"ת, שבמערכת החינוך, הנושא יוטמע בתחומי דעת קיימים, בתוך תכניות הלימודים שלהם. לשם כך נבנתה תכנית מסגרת שנמצאת אתי כאן, תכנית מאד מורכבת, שמראה איך הנושא הזה מוטמע בתכניות לימודים: במתמטיקה, בלשון, במולדת חברה ואזרחות ביסודי, בתכניות שלא במקצועות אלא בתחומים כמו מפתח הלב, כישורי חיים, שפ"י בקדם יסודי.
היו"ר פניה קירשנבאום
זו הדרך לבחון את זה. אם זה מפוזר בין המקצועות אתם לא בוחנים את זה.
דליה פניג
לכל תחום דעת יש את תהליך ההערכה שלו. תהליך ההערכה שלו, ברגע שנכנס פרק לתכנית הלימודים הוא צריך להיכנס לתוך תהליך ההערכה. התכנית הוכנה, גם הכתיבה שלה, זה לא דבר של מה בכך, צוות רחב, היא נבנתה בשיטה מסוימת, אחידה, שבכל נושא מראה אילו כישורי ומיומנויות למידה נדרשים בשביל אותו פרק.

בשביל להכניס תכנית לימודים צריך תקציב. תקציב, כפי שנאמר, הוא עבור פיתוח חומרי למידה, כי מתוך התכנית נגזרים חומרי למידה. הכוונה בחומרי למידה לספרים, מערכי לימוד מתוקשבים, והכשרת מורים. שני הדברים האלה זה דורשים תקציב. למרות זאת, לא המתנו לתקציב שיגיע וכבר בתכנית הלימודים של מולדת חברה ואזרחות, תכנית לכיתות ב', ג' ו-ד' ומיועדת לכל מגזרי האוכלוסייה, תכנית חובה בבית ספר יסודי, כבר שם התחלנו להסיט תקציבים קיימים של פיתוח, לפתח יחידות מתוקשבות לנושא הזה. כבר עכשיו נבנית תכנית להכשרת מורים מקוונת, שתתחיל בשנה הבאה אחרי החגים, וזה הכול מתקציבים קיימים שעשינו להם הסטה לעניין. אבל כדי להכניס את כל מה שיש צריך תקציב.
היו"ר פניה קירשנבאום
יש לכם הערכה לסדר גודל של תקציב?
דליה פניג
יש הערכה מאד מסודרת. בסוף התכנית יש פרק עם טבלה שמראה בדיוק בכל תחום מה דרוש, כמה דרוש. לפי התקציב שנקבל נוכל ליישם להמשיך ולהרחיב. אני אומרת שוב, לא חיכינו לתקציב והסטנו תקציבים קיימים בעיקר לתכנית של בית הספר היסודי של ב', ג', ד', משום ששם מצאנו שבתכנית יש גרעין של הדבר הזה ובאופן טבעי זה יכול להיכנס בצורה יותר נכונה. מאד נשמח להמשיך לקבל תקציב ולהמשיך לפתח את זה.
היו"ר פניה קירשנבאום
אם אני מבינה, אתם נכנסים כרגע ל-ב', ג', ד', למשהו שכבר קיים רק שתגדילו, תרחיבו את מערכת החינוך שיש לכם. בעל יסודי אתם נכנסים רק ב-י'.
נירית גדסי
ב-י' אנחנו מרחיבים את מספר בתי הספר. במקביל אנחנו גם עושים התאמות כדי להכניס את התכנית גם למגזר החרדי. שאר הדברים הם אכן תלויי תקציב.
היו"ר פניה קירשנבאום
אני אוכל לקבל את התכנית?
דליה פניג
בוודאי.
רם אמית
שמי רם אמית מלשכת סוכני ביטוח. ערכנו חשיבה בכל התחום הזה של הנחלת חינוך פיננסי לאזרחי מדינת ישראל. אפילו לא הבחנו בין גילים, עד לנקודה מסוימת. חשוב להבין, שכדי לא להימצא כאן בשנת 2018 ולדון באותה סוגיה, ההצעה שלנו, לאחר חשיבה פנימית הייתה לחלק את המטלות למקטעים קצרים. חלק מהיושבים יודע שהייתה קליטת העלייה הגדולה לארץ, היה וגוף שעסק בהנחלת הלשון העברית. גוף שהיה מורכב מחיילים וחיילות שגויסו, כשלא הייתה להם הכשרה בסיסית להוראה אבל הם עסקו בהנחלת הלשון העברית וזה עובדתית שרשר והגיע לכל אדם.

ההמלצה שלנו מאד פשוטה והיא בת יישום מידי. לא לחכות ל- 2017 וכן הלאה. בלשכת סוכני ביטוח קיימת מכללה, לשכת סוכני ביטוח מכילה 3,600 חברים, שלפחות 150 מהם מסוגלים, ללא כל בעיה, להיות מפיצי התרבות של חיסכון פנסיוני חשיבה לרעידות אדמה. אני סובר שצריך להתחיל גם בצעד ראשון ובמידי, לא לחכות ל-OECD , שלמדנו מהם הרבה, לרבות מה שאקרע ביוון, אנחנו משתמשים בסיסמה הזו בצורה מאד בעייתית לטעמי.

אני סובר שצריך לקבל החלטה. לקבץ את מספר המכללות לביטוח שעוסקות פה בארץ נכון להיום, שבתוכן בעצם טמון כל הידע של חינוך פיננסי, בין אם זה בשוק ההון בין אם זה בביטוח, ביטוח כללי, ביטוח פנסיוני, אנשים שעוסקים בתחומים האלה ביום יום. אכן לא קבלנו תעודת הוראה, שום דבר לא קרה.

מה שאנחנו זקוקים, ודברנו יותר מפעם אחת, זה מוכנות של משרד החינוך לאפשר לנו להיכנס למתחמי בתי הספר, להקצות שעות ואני מודיע לכם שלשכת סוכני הביטוח מוכנה לתת בהתנדבות מוחלטת שעות לימוד, על פי מתכונת מראש.
היו"ר פניה קירשנבאום
הנה חסכנו כסף.
רם אמית
את צודקת בהחלט. אני סובר שזו ראשית הדרך. לימים, ב- 2018, מוסדות החינוך יכשירו מערך הוראה, שיהיה טוב ממערך ההוראה שנעמיד בתקופת המעבר, כיוון שאם נחכה לטוב ביותר, לעניות דעתי הטוב יתמהמה. לכן צריך להתחיל בשלבים. אנחנו מציעים את שרותינו למטרה ואני סבור שאנחנו מסוגלים לעשות את הטוב ביותר בנסיבות האלה. תכנית לימודים תגובש על ידי הגורמים המתאימים, בין אם זה הפיקוח ומגמותיו, משרד החינוך ומגמותיו. לגבי התכנים לא נכנס לשום ערעור, אנחנו נהיה המבצעים הנאמנים של המערכת הזו בתוך הזמן הקצר ביותר. בואו נדבר על הטעויות בעוד שנתיים שלוש, זה בסדר, אבל לפחות תהיה התחלה. עדיף לדבר על טעות מאשר לא להתחיל בכלום.
היו"ר פניה קירשנבאום
זה רעיון מצוין, אני באה מההתיישבות ובשנת 81, כשעלינו לשטח והקמנו בית ספר עם מעט ילדים ומעט שעות של משרד החינוך. נשאר לנו שכל הורה היה צריך להעביר מספר שיעורים בתחום שלו וגם ניהלנו יום חינוך ארוך כי ההורים לא היו. אולי לא היינו מורים במקצוענו אבל הענקנו לילדינו השכלה רחבה ולא פחות טובה מאלה שהייתה להם תעודה.

אבל ב- 81, 82, 83 כנראה שעדיין הדברים התנהלו אחרת במדינה, צריך לראות איך מערכת החינוך תקבל את זה ואם היא יכולה לשלב אתכם. אני מציעה שלא נעשה את זה בוועדה, ניפגש עם המנכ"לית ונראה איך אפשר לשלב.
רוני שטרן
רוני שטרן, סגן נשיא לשכת סוכני ביטוח וסגן נשיא ארגוני העצמאים, שזה ארגון שמכיל כ- 250,000 עצמאים. אני רוצה רק להוסיף לדברי רם, מה שהוא לא אמר זה שהוא היה בעברו מנכ"ל חברת ביטוח ואני חושב שבהחלט אנחנו מסוגלים לתת יותר מטוב.

אני רוצה להשחיל מילה בנושא רעידות אדמה. אנחנו חושבים ופנינו לפיקוח בעניין פוליסת הרכב התקנית והצענו, שכמו בפוליסת דירה, שבה יש ברירת מחדל למבוטח, אם הוא לא רוצה לרכוש ביטוח רעידת אדמה הוא צריך לחתום על כך, בביטוח רכב אין לדבר ביטוי. הצענו לפיקוח, במסגרת התיקונים האחרונים שנעשים, להכניס גם את נושא רעידת אדמה. אני חושב שמדינת ישראל תימצא בקטסטרופה לא קטנה במקרה כזה.
היו"ר פניה קירשנבאום
את זה תשאיר לוועדה שתהיה ב-26 ליוני בשעה 14:00. אמרתי את זה כי זה כאבי לב ובטן ודאגות שמעירות אותי בלילה.
רוני שטרן
אני רוצה לצרף לאותה היענות ורצון של לשכת סוכני ביטוח להעמיד את אנשי המכללה לטובת העניין, אמרתי את זה גם בישיבה הקודמת שאנחנו מצרפים את הפניה גם לצה"ל, אנחנו חושבים שצה"ל וחייליו זה מקום עם הרבה רצון להטמיע את זה. בסופו של דבר אנשים שיוצאים מהצבא מתחילים את החינוך הפיננסי שלהם בחיים. הצענו גם את שיתוף הפעולה גם לצה"ל.
היו"ר פניה קירשנבאום
תודה.
שלומית יהב
שמי שלומית יהב, קבוצת "עדיף תקשורת" במכללת עדיף, עוסקים כבר די הרבה שנים בחינוך פיננסי. מיש לא מכיר את האתר שלנו כנראה שלא חיפש מספיק. אחד הדברים שאנחנו עושים כבר הרבה מאד שנים, השתלמויות שונות למבוגרים. תפיסת העולם שלנו, שחינוך פיננסי זה ערך ולא רק ידע. זה מחנך לפעול בצורה קצת יותר חכמה גם בהתנהלות האישית.

אני שומעת משרד החינוך מצד אחד, ואני יודעת מה קורה בתקציבי משרד החינוך. כגוף עסקי לכל דבר, אנחנו מרוויחים את הכסף ממי שיכול לשלם ועושים את הפעילות לילדים, כי אחר כך בסוף, הם גם יהיו לקוחות שלנו. זו גם התפיסה של הלשכה ושל הרבה ארגונים עסקיים, שמוכנים לעשות דברים כאלה בהתנדבות, כשמדובר בילדים שלנו, כי בסופו של דבר אנחנו מחנכים את הדור הבא.

אחד הדברים שצריך לזכור, ילד לומד בבית הספר משהו ואם ההורה שלו לא מתנהל נכון, זה לא יעזור הרבה. חייבת להיות סינרגיה לפעילות משותפת שמחד אנחנו מחנכים את ההורה שלו ומאידך הוא לומד בבית הספר ומספקים לו כלים. הוא לא יוכל ללמד את ההורה שלו לעשות סדרי עדיפויות ברמה הכלכלית, יהיה לו מאד קשה, אבל אם אנחנו עושים את העבודה ואנחנו עושים אותה בהרבה מפעלים, חברות וארגונים שרוכשים את זה עבור העובדים שלהם, אז יכול להיות שדווקא כאן יכול להיות הממשק. לכן, בהקשר הזה של הפעילות, זה בהחלט יכול לסייע.

יש משהו מעניין בהקשר של הצבא. אחת המחמאות הגדולות היא דווקא צבא. אני רואה את הפעילות שעושים בבה"ד 1 . את הבה"דים האחרים אני פחות מכירה. יש שם פעילות מבורכת שחלקה נעשית גם על ידי יזמים עסקיים. יוצאים משם תוצרים מדהימים. מה הבעיה לשכפל את זה לכל הצבא? לכל הנוער? כבר יש את הפורמט והוא מעולה ומשובח.
היו"ר פניה קירשנבאום
את אומרת שהחינוך בא מהבית, אבל הוא בא מעוד מקומות. אני שומעת את הפרסומות על האוברדרפט ומה ההמלצה, לקחת הלוואה ולסגור אותו. אף אחד לא אומר, תבדוק איך אתה מנהל את משק הבית. תבדוק את ההכנסות וההוצאות שלך, תראה מה אתה מסוגל ומה לא, קודם כל תיקח הלוואה.
שלומית יהב
את צודקת לחלוטין. אחת הטענות הגדולות ביותר היא שבכלל, בנקים מורשים לפרסם הלוואות.
היו"ר פניה קירשנבאום
איפה המפקחים? איפה הרגולציה?
שלומית יהב
לפרסם הלוואה לדעתי זה אנטי חינוך פיננסי באופן מובהק. אם קראת את הכתבות שלי בעניין, הן בדיוק מדברות על זה, כמה אסור לקחת הלוואות.
היו"ר פניה קירשנבאום
נדבר גם על רגולציה.
נועם שפלטר
אני מאורין-שפלטר השכלה פיננסית, אנחנו עוסקים כבר הרבה שנים בתחום של חינוך פיננסי, בשני תחומים, גם בצד המקצועי יותר וגם לקהל הרחב. אני רוצה לומר בכמה תחומים, האחד, צריך להגיד כל הכבוד לנירית, שהתחילו לעשות משהו בפועל, אם הכול קורה. הופתעתי מהמהירות שזה יצא, אמרת ליש עוד מתלבטים מה לעשות ואיך. זה יצא וזה השלב הראשון שצריך לעשות, לראות מי עוסק בתחום, אני בטוח שהיה לכם הרבה כאב ראש לרכז.
נירית גדסי
עשרות רבות ותודה לכל הנוכחים, שכמעט כולם היו בין המשיבים.
נועם שפלטר
אני חוזר לחינוך, שצריך להתחיל מגיל מוקדם, אני לא יודע אם לפני כיתות א', אנחנו מעורבים עכשיו בפרויקט לגנים ורואים שאפשר. הם מתחילים להבין את הדברים האלה עוד לפני מערכת החינוך. כמו שהזכירה שלומית, חייבים לערב את ההורים. אני יודע שיש כל מיני מקצועות בבתי ספר שמערבים את ההורים, חייבים לזכור את זה כי אם יש מצב שיליד יגיע הביתה להורים, יזרוק מונח והם לא ידעו, יהיה בלגן בבית אם הילד יתנסה על ההורים בנושא חשוב. לכן חשובה הסינרגיה של הורים במסגרת התכנית.

הערת ביקורת למשרד החינוך, בדיון הקודם דנה הציגה את התכנית, שזה משולב בכל מיני מקצועות. אם זה ישולב, קודם כל תהיה יש בעיה של בקרה. דבר שני תהיה בעיה של ההקשר של התלמידים להבין שעכשיו לומדים משהו שהוא יותר חשוב מהרבה מהמקצועות שמלמדים היום במשרד החינוך. יש מקצועות חשובים, חינוך פיננסי, אוריינות פיננסית, לפעמים חשובה יותר, כי רק בגיל 40 הם יבינו שעשו טעות בגיל 18 והם מתחילים לשלם עליה, כמוש אמרה היושבת ראש, נהנים יותר וחוסכים פחות

דבר נוסף שחייבים לשים עליו דגש, זה למקד את הנושא. כמו שרם אמר, אם נתחיל לעשות אותו טוב מאד, אולי ב- 2018 יהיה פה משהו. ב- OECD יש תכניות מצוינות, אני מכיר את כל התכניות, לנסות למקד את הדברים המרכזיים, להתחיל ואז להרחיב בתחומים.

אחד הדברים המרכזיים, דווקא לגילאים שאחרי הצבא או גם בצבא, ואני יודע שטל עושה עבודה מצוינת בנושא, להעלות את המודעות להיעזר במומחים. יש יועצי השקעות, יש סוכני ביטוח ויש יועצים פנסיונים, זה יהיה אחד ההדגשים שישימו לקהל הרחב, פחות למערכת החינוך, לא יהיה מצב כמו הבחור מסביון שיחשבו שהוא יועץ השקעות והוא לא.
היו"ר פניה קירשנבאום
קראו לו, לא בדקו שהוא יועץ השקעות.
נועם שפלטר
ואז, יום אחרי האירוע, הרשות לניירות ערך נזכרת להודיע, לראות את רשימת בעלי הרישיון באתר, זה משהו שהיה צריך להיות מרכזי באתר עוד לפני זה. יש אתר מצוין, אף אחד לא יודע על קיומו מלבד העוסקים בדבר, אלה דברים שמלכתחילה צריך לשים עליהם את הדגש. היה קמפיין קצר של הרשות ושל הבורסה לפני כמה שנים, שעלה וירד מהר מאד, הוא היה קמפיין מצוין להעלאת המודעות. זה דבר שצריך לעשות עוד לפני התכניות הלימודיות, להעלות את רמת המודעות לתחום.

מה שמשתלב עם מה שאמרה נירית ולדעתי זו הדרך הנכונה, קודם כל לתת לציבור מידע זמין ונגיש. זה האתר, שכרגע הוא הפרויקט הראשון, שקבלו החלטה לעשות עד מאי, זה חשוב. ברגע שישלבו העלאת מודעות לציבור להורים ולילדים, יחד עם מידע נגיש, זה דבר ראשון. אחרי זה ללכת ולחנך זה בסדר, אבל הבעיה הגדולה ביותר זו מודעות לתחום הזה, יש אפס מודעות לתחום.
היו"ר פניה קירשנבאום
אני יודעת ששוק ההון יצא בקול קורא בשאלה, מי הארגונים שעוסקים בחינוך הפיננסי. סביב השולחן יושבים נציגים של רוב הארגונים שזה בוער בעצמותיהם, חלק מהם עושים בהתנדבות, חלק עושים כעיסוק. מי לוקח עכשיו את ההצעות מהכללות לביטוח ומכל מיש הציע, מי מביא אותם, מושיב אותם יחד עם משרד החינוך ואומר את מה אפשר לשלב ומה לא, מי מאחד את כל הכוחות?

אני כבר אומרת שב- 10 ביולי אני חוזרת לפה עם ועדה נוספת, שם ארצה לראות לוח זמנים, תכניות, מה קורה, איזה השתלמויות יש ואיך זה התקדם. אני רוצה לדעת עד ה- 10 ביולי מי לוקח על עצמו את המשימה ובונה תכנית, שבה משולבים האנשים שיושבים פה.
שלומית יהב
השאלה שלך נכונה ויכול להיות שכל אחד יכול לפרט איפה הוא יכול לסייע.
היו"ר פניה קירשנבאום
אם אין ברירה אני אעשה את זה, זה אבל אני חושבת שזה לא התפקיד שלי. השאלה הראשונה היא האם זה באחריות של משרד החינוך וזה קיים במשרד החינוך? האם זה באחריות שוק ההון? או שאתם מקימים גוף משותף שעושה את החיבורים האלה?
נירית גדסי
בקול הקורא שפרסמנו בקשנו לשמוע ורבים ענו לנו, כמעט כל הנוכחים פה, על דברים שהם עושים ומוכנים לעשות או חושבים לעשות בהמשך. הדבר הזה נועד גם לעזור לנו להבין איפה חסר וצריך לשים את הדגש כי אחרים לא עושים עדין, וגם איפה אפשר לחבר גורמים שונים ליוזמות משותפות. במקביל, אנחנו בונים פלטפורמה לשיח משותף, שולחן עגול, שיהיו חברים בו גופים שרוצים להיות פעילים בעניין.
היו"ר פניה קירשנבאום
אתם יודעים לשלב את הגורמים האלה במערכת החינוך?
נירית גדסי
לגבי מערכת החינוך, קבלנו את ההצעות, גם של לשכת סוכני הביטוח ושל יועצי ההשקעות ואחרים ונפגשנו עם חלק מהם לשמוע יותר לעומק איך יכולים לפתח את זה. אנחנו צריכים להיות מאד זהירים לגבי גורמים בעלי אינטרס שאנחנו מכניסים לכיתות הלימוד. אני בטוחה שמשרד החינוך יכול להתחבר לדברים, אם כבר נועם הזכיר את ה- OECD וההמלצות שלו, זה אחד הנושאים שאנחנו בהחלט מתלבטים בכל העולם, איך משלבים את הגורמים בעלי האינטרס וברור שיש אינטרס וזה בסדר, אבל איך משלבים אותם.
היו"ר פניה קירשנבאום
איזה אינטרס יש למכללות לביטוח?
נירית גדסי
אולי זה לא המכללות לביטוח, מי שמלמד שם הם סוכני ביטוח.
היו"ר פניה קירשנבאום
אז יגידו, כשתגדלו תעשו ביטוח רק אצלנו? מזה אתם חוששים?
נירית גדסי
אני לא יודעת להגיד, אבל יש צורה מסודרת שבה אפשר להיכנס.
היו"ר פניה קירשנבאום
אפשר לעשות מגבלות ולהשתמש בידע הקיים ולא לדחות את זה.
נירית גדסי
אנחנו לא דוחים את זה, אנחנו בוחנים את המתווה הנכון לעשות את הדברים, צריך לנצל את הידע במקומות המתאימים ובכלים המתאימים ובצורה שלא תנצל תמימות או חולשה לזהות את האינטרסים הקיימים.
היו"ר פניה קירשנבאום
יש פיקוח במשרד החינוך, יש הדרכה ואפשר לעשות מגבלות, אפשר לשלב צריך רק לחשוב על זה ואני מקווה שב- 10 ביולי נשמע איך משלבים.
משה לרון
משה לרון, איגוד המתכננים הפיננסים. אנחנו מקדמים בארץ את מקצוע התכנון הפיננסי, שנחשב היום למקצוע המוביל בתעשייה הפיננסית העולמית. זה שיושב עם הלקוח ורואה בראייה הוליסטית את כל הנכסים וההתחייבויות שלו ובונה עם הלקוח יעדים כלכליים ומשייך כספים לכל יעד כלכלי, ובעצם מנווט את הלקוח לכל אורך מעגל החיים.

אני רוצה להסתכל על הדברים קצת שונה כי אני בא מרמה מאד פרקטית ובזה אני מתחבר לדברים שאמרת. אדם חי היום 100 שנה. המטרה שלנו לדעת איך בן אדם שהולך לחיות 100 שנה מצליח לממן את החיים שלו ברמה סבירה, בהתאם ליעדים הכלכליים שהוא מציב לעצמו. המסקנה היחידה בעולם שתוחלת החיים הולכת ועולה והמורכבות הפיננסית, היא שהוא חייב לתכנן מוקדם. ברגע שהוא צריך לתכנן מוקדם, הוא צריך להגדיר מראש את היעדים הכלליים שהוא רוצה להשיג. בשביל זה הוא צריך ידע ניסיון וכלים, אם הוא רוצה לעשות את זה בעצמו, וזה כל הנושא של החינוך הפיננסי, אבל אם הוא לא יכול לעשות את זה בעצמו, המדינה צריכה להכשיר מספיק אנשים, שידעו ללוות אותו ולעזור לו כי בסופו של דבר חינוך פיננסי בעיני זה האמצעי, לא המטרה, המטרה שהבן אדם יוכל לממן חיים ארוכים ברמת חיים סבירה ויותר. החשיבה צריכה להיות פה הפוכה, מרמת ההתמודדות עם הבעיות המשמעותיות של התארכות תוחלת החיים וללכת אחורה ולבדוק כל פעם את עצמנו האם מה שאנחנו עושים משרת בסוף את המטרה הסופית.
היו"ר פניה קירשנבאום
כדי לבדוק את זה, הוא צריך את החינוך הפיננסי. כדי לדעת להתכונן ולהעריך, הוא צריך את החינוך הפיננסי.
משה לרון
החשיבה נכונה, ללכת למוסדות החינוך ולצבא, אבל בסופו של דבר הצרכן צריך לקחת את החינוך ושיהיה לו נגיש בכל הרמות שהוא בוחר. כשמדברים על מולטי-צ'אנל, אז זה גם ברמה של האינטרנט וגם ברמת הסלולר ובכל רמה כוללת. אם נצליח לבנות תכנית אב כוללת, שעוזרת ללקוח להתמודד עם האתגרים של החיים, עם זה נשיג את המטרות שלנו. בסוף, צריך להסתכל תמיד על המטרה הסופית ולבחון אותנו תמיד.
רויטל רובין
שמי רויטל רובין, מנכ"לית סנונית, מיסודה של האוניברסיטה העברית. רציתי לספר לנוכחים שקיימת תכנית לימוד מקוונת לבתי ספר יסודיים ולחטיבות הביניים, תכנית שנקראת "איפה הכסף". למרבה התדהמה שלנו, לתכנית הזו נכנסים בכל חודש 100,000 ילדים. בסך הכול יש 300,000 כניסות בכל חודש לאתר של "איפה הכסף". זמן השהייה באתר זה 9 דקות, מדובר בתכנית מאד אטרקטיבית לילדים.

התכנית עוסקת בחינוך פיננסי, כוללת גם את התחום האישי/משפחתי, גם את התחום החברתי וגם את התחום המדיני. אנחנו מנגישים לילדים צעירים את ההבנה מהו כסף, מהי ריבית, מהי פנסיה.
היו"ר פניה קירשנבאום
משרד החינוך יודע שיש לכם כזו תכנית? כי אתם בונים תכנית ופתאום אומרים שיש כבר תכנית.
נירית גדסי
בוודאי, להפך, האתר נבנה בשיתוף הרבה גורמים.
רויטל רובין
בהקשר של משרד החינוך, אנחנו מדברים על מיומנויות המאה ה- 21, מעבר לחינוך פיננסי, האתר מטפל במיומנויות המאה ה- 21. הוא מטפל בביקורתיות ובסדרי חשיבה מאד גבוהים. אני מסכימה למה שאמרה נירית ואני מזמינה לבדוק את האתר מבחינת משרד החינוך. היום ילדים נכנסים אליו בשעות הפנאי, אין המלצה מבית הספר ולמרות זאת אנחנו רואים נתונים מדהימים. האתר נבנה על ידי סנונית ובסופו ש דבר משרד האוצר השתתף מבחינה תקציבית. עמותת סנונית זו עמותה ללא אינטרסים וללא כוונות רווח ואנחנו מוכנים לתת אותו למדינה, להרחיב אותו עבור המדינה, גם לקהלים מבוגרים, לילדים צעירים יותר וגם לחיילים ותיכוניסטים.
היו"ר פניה קירשנבאום
כמה תעלה הרחבה של האתר שלכם, לצריכה כלל ארצית.
רויטל רובין
האתר כמו שהוא היום עלה כ- 2 מיליון שקלים. הוא מתורגם כולו לערבית, שזה נתון מאד חשוב. זה תלוי לאיזה קהל יעד רוצים להרחיב, מה התוצרים שרוצים ממנו ומה התפוקות.
נירית גדסי
אני רוצה לומר שהאתר מצוין, הוא עוסק בתחום ספציפי מאד ספציפי, במיומנויות חשבוניות שקשורות להכרת כסף לגיל הצעיר, הוא מותאם לכך. הוא עוסק בתחום מאד ספציפי בתוך החינוך הפיננסי.
היו"ר פניה קירשנבאום
זכות הדיבור לחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי.
אנסטסיה מיכאלי
רציתי לברך על הדיון, חיכיתי לסוג כזה של דיון בכנסת, כבר מתחילת הדרך ולקיים דיון בשעה כזו זה לא פשוט, אז תודה לכל האנשים שהגיעו. הקמתי שדולה לקידום מעמד וזכויות המשפחה ושאלו אותי במה השדולה הזו תתעסק כי זה תחום מאד רחב. אפשר לקחת את נושא החינוך, מעמד האישה, מעמד הילד, הבנתי שאין בכנסת התייחסות למעמד המשפחה מה זו משפחה ומה הזכויות. בנינו מודל, בדקנו איך זה עובד בחו"ל. יש בחו"ל משרדי ממשלה שמתעסקים בנושא זכויות המשפחה, גם ברמה הכלכלית, גם ברמת החינוך וזה לא מחזיק מעמד. השאלה למה?

לקחנו יועצת המשפטית ויועצת פיננסית שנתנה לנו להבין על מה מבוסס התקציב המשפחתי ואיך אנחנו יכולים לבנות תכנית השכלה לאותן נשים שרוצות להבין מה זה. היועצת אמרה שהיא יועצת למשפחות ורוב הפונים אליה הן נשים, בגלל שהן לא יודעות מה זה תקציב משפחה וברגע שיש לה דיונים מהסוג הזה, מגיעות הרבה נשים דתיות, ששאר הגברים לא מבין בזה, משקיע בכסף שהולך ולא יודעים איך לנהל את זה. לצערי הרב, רובם במצב לא טוב, הכסף שהולך הוא כסף של הילדים שלהם.

אשמח מאד להיות שותפה בדרך. אני רוצה לשאול, האם יש ועדה בין-משרדית, בין משרד האוצר ומשרד החינוך, כי זה עוד נושא משנת 2005, מאז רפורמת בכר, שהייתה הפרדה, אין לנו שום מערכת הסברתית לאותם אנשים, לא רק ילדים, גם משפחות. שלפחות ידעו, מאז ההפרדה, איך לטפל בתקציב. אני אשמח אם תהיי שרת המשפחה, או השרה שמנהלת את תקציב המשפחה ברמה ראויה, שלא יהיה מצב שילד בן 7 יבוא לאמא שלו וישאל איפה כדאי להשקיע ובאיזה קרן פנסיה לבחור ואיזה קרן השתלמות יותר כדאית.
היו"ר פניה קירשנבאום
אנחנו עושים, בשיתוף ארגונים, ימי הפנינג של חינוך פיננסי. נתחיל בבאר שבע, בשיתוף ראש העיר, ב- 8/7 או 9/7. יהיו שם יועצים פיננסיים ומשפחות שירצו לקבל ונודיע על זה. אני מתנצלת אבל נמשיך בקצרה כי אנחנו צריכים לסיים את הדיון.
יוסי אש
שמי יוסי אש, יושב ראש איגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה. יש לנו באיגוד כ- 250 יועצים ומאמנים. אני מדבר בכובע של מנהל תכנית עסקית, שאלת אם אפשר לקצר תהליכים, אז יש לנו תכנית שפתחנו לפני חמש שנים, במהלך שנתיים, עם כמה צוותי פיתוח. תכנית שכוללת 64 מערכי שיעור לכיתות ג' עד ו', שקבלה את אישור משרד החינוך. הכשרנו, יחד עם אוניברסיטת תל-אביב 250 מורים לתכנית הזו. משרד החינוך עושה עבודה מצוינת, כיוון שאני בתחום הזה למעלה מעשור, שי כאן התפתחות מצוינת, אבל אפשר לקצר תהליכים.
היו"ר פניה קירשנבאום
צריך לעשות אינטגרציה של כל התכניות ולבנות משהו, ולא צריך בכל פעם להמציא מחדש. שלא יתפרש כאילו יש לי ביקורת רק על משרד החינוך. אני מעריכה את כל מי שעוסק בחינוך.
דליה פניג
אני רוצה להעיר , שישנה פה החלטה אסטרטגית של מנכ"לית המשרד, שגברה על הטמעה בתכניות לימוד קיימות. זו החלטה אסטרטגית של המנכ"לית ואנחנו מחויבים להחלטה הזו. היא יכולה בהחלט להוציא, מכל מה שנאמר כאן ולהטמיע את זה, אבל אנחנו לא בונים תכנית נפרדת, אלא הטמעה בתחומי דעת.
היו"ר פניה קירשנבאום
אחרי מה ששמעתם פה, אני מציעה שאולי תשבו עם המנכ"לית ואם זה לא יספיק נזמן את המנכ"לית לפה ונציע לה מפה את האינטגרציה של התכניות. אולי כדאי לשמוע גם דעה מחוץ לקופסה.
שרונה מזליאן לוי
אני שרונה מזליאן, דוברת הרשות לניירות ערך, הממונה על החינוך הפיננסי. באופן כללי, קהל היעד שלנו, בדרך כלל מעל גיל 21 כי אנחנו באים ברובד של הדברים הבסיסיים של הפנסיה וחינוך לחיסכון. מבחינת החזון של יושב ראש הרשות לניירות ערך, זה אחד הדברים החשובים, העניין של החינוך הפיננסי והוא מחזק את ידייך ומבקש לאמץ המלצות ועצות שלך ודברים ליישום. כך שאנחנו מאד מברכים על הפורום הזה וזו פלטפורמה מצוינת לחילופי דעות ושיתופי פעולה. בנק ישראל עשה עבודה מדהימה בקיץ עם התלמידים.
היו"ר פניה קירשנבאום
תפסיקו את הפרסומות עם ההלוואות.
שרונה מזליאן לוי
את מאד צודקת בעניין הזה. בעניין הספציפי של החינוך הפיננסי, העבודה נעשית לאורך זמן, יש לנו את אתר כסף, שהוכר יותר בכלי התקשורת בעקבות העניין של יועץ ההשקעות לכאורה, שווה להיכנס ולראות. אנחנו מתנדבים בבתי ספר, גם ביסודי, יש דבר שנקרא "חינוך אחר" אנשים שלנו מגיעים ומרצים בבתי ספר יסודיים. ישנו פרויקט של מערכת הצבעות באינטרנט, בה משקיעים ובעלי מניות יוכלו להצביע באספות הכלליות מבלי להגיע לאספות עצמם ולעשות את זה דרך האינטרנט, או בכל מקום שהם נמצאים. זה עוד דבר שאנחנו מתכננים לקחת לרמה יותר גבוה, לפרסום כללי רוחבי, גם דרך אמצעי התקשורת, כעוד אמצעי של חינוך פיננסי, להעלות מודעות של משקיעים, לראות מה קורה עם הכספים שלהם בחברות. היחידה להכוונת חיילים משוחררים זה קהל יעד שהיינו מאד רוצים לכוון אליו. יש לנו תכניות ויש עוד דברים שאנחנו עובדים עליהם.
היו"ר פניה קירשנבאום
אני מצטערת שאני מקצרת אבל אני רוצה להגיע לצבא. הצבא הוא גוף מאורגן, יש לי גם עליהם ביקורת אבל לא בתחום החינוך. התחלתם בפרויקט המת"שיות, זה נהדר, אני חושבת שאפשר להרחיב את הנושא ולהכניס ליותר יחידות. בכמה משפטים, ילדים לפני צבא מספיקים לעבוד קצת, להרוויח כסף, מגיעים לצבא ומוציאים את כל המשכורת, 700 שקל במקרה שהם קרביים, על מכונות השתייה. סיפור אישי, הבן שלי הלך לצבא, לא היה לו כסף ונתנו לו כטיס אשראי. בסוף החודש מגיע חיוב של שני עמודים, כשהכול 5 ₪, 6 ₪ על שתיה קרה. כי הם מתאמנים בשטח, חם, מוציאים על שתיה. אז מזל שזה כרטיס אשראי של הבעל שלי, אבל למי שאין את הכרטיס אשראי של אבא או אמא וכל המשכורת שלו זה רק 700 ₪ והוא לא יודע לנהל את עצמו, אז אחרי כמה ימים חמים הוא נשאר בלי המשכורת הצבאית. מי מחנך שם איך מצטמצמים ומתנהלים את התקציב הקטן הזה? איך מתנהלים במסגרות האלה?
ענת קוצ'ינסקי
שמי ענת, רמ"ד תנאי שירות ולחימה במחלקת פרט, אחראית על מדיניות תנאי השירות שלחיילי החובה בצה"ל. בין היתר אנחנו עוסקים גם בחינוך הפיננסי למרות שהכלים שהיא נותנת הם כדי לפתור את הבעיה הכלכלית. הבנו כבר מזמן שאנחנו צריכים לחנך אותם איך לא להגיע לבעיה הכלכלית זו ואני לא מדברת על האוכלוסיות החלשות יותר, אלא על רוב החיילים.

הבעיה מעצימה בצבא, החיילים הופכים להיות עצמאיים וההורים מצפים מהם שיהיו עצמאיים ואז הם מקבלים את ה-700 ₪ משכורת במקרה הטוב, נזכיר בסוגריים את העבודה שנעשית עכשיו על שכר החובה שאולי תשפר מעט את המעמד.
היו"ר פניה קירשנבאום
כשזה יגיע לכנסת אני מבטיחה לתמוך בזה.
ענת קוצ'ינסקי
הבנו שאנחנו צריכים לטפל בבעיה ולהכשיר את הסגלים שיכשירו את החיילים. אולי אמרת בה"ד 1 אבל התכוונת לבה"ד 11, שם יש תכנית שמכשירה את משקיות הת"ש כמי שבאים אליה עם הבעיה. אז לפני שהיא נותנת את המענק, קודם כל היא תלמד איך להתנהג. פתחנו את זה ליחידות עם אוכלוסיות מיוחדות יותר קשות, שאנחנו יודעים שרף האוכלוסייה שם באמת יותר קשה, אבל המענה הוא לא מלא.

כרגע אנחנו עושים בשתי ידיים את מה שיש לנו. שמנו גם כיעד לגייס תרומות לסיפור ואנחנו מכוונים את מי שרוצה לסיפור הזה. אבל זו לא תכנית שלמה ואני אשמח אם יהיה מענה, אנחנו ניקח אותו בשתי ידיים. מספיק שניתן את ההכשרה ואת הפלטפורמה ונרוץ אתה ונתחזק אותו אבל זה חייב לקרות. אנחנו רואים חובות של חיילים לסלולר, משכורות שלמות מעוקלות, דמי הקיום המסכנים האלה, 80% מעוקל בגלל זה ומענק של 2,000 שקלים לא יפתרו את הבעיה. כך שחינוך בצה"ל יקנה יציאה החוצה עם כלים הרב יותר טובים.

אנחנו מחפשים לבנות תכנית, אנחנו לא מתעסקים בשידוך. אני רוצה לבנות תכנית שאתה אני רצה, למשל קורס מש"קיות ת"ש וקורסי מפקדים, התכנית הזו רצה ברגע שסיכמנו אותה. אבל זה לא מספיק, זה רמה אחת ולא הגענו עדיין לכל הצבא. רשמתי את ההצעות שלכם ובהחלט נבדוק אותן.
היו"ר פניה קירשנבאום
אני מגישה חוק, שקשור לצבא, לאו דווקא מנקודת ביקורת אלא מנקודת סיוע. אם משרד החינוך צריך חוק כדי לסייע, אני מוכנה לשבת ולבנות יחד אתכם. החוק בעל שני רבדים. הראשון, מדבר על אבחון של חיילים שכבר נקלעו למצוקה ההכשרה שלהם והתקצוב של ההכשרה הזו, והרובד השני זה הכשרת חיילות ת"ש שייכנסו לכל היחידות, אולי בבקו"ם, או בזמן הטירונות, הכשרה ראשונית ולא כשהם מפוזרים בשטח ולכן תחפשו אותם במארבים. אני מדברת מניסיון של הבן שלי שנמצא בצבא.

בשלב שני להכשיר את אלה שבטירונות ולתת להם כלים. ברור שהחוק הזה ייתקל בבעיה, אנחנו יושבים הרבה פעמים בדיונים מהסוג הזה ואומרים, התכנית מצוינת מי ישלם אותה, האוצר או משרד הביטחון? אני מקווה שבחישוב שעשינו, זה לא יהפוך לחוק תקציבי כדי שנוכל להעביר ולגייס כסף ולעזור לכם להכשיר את החיילים בתחום הזה.

אני לא פותחת את זה לדיון כי אנחנו חייבים לסיים. אני רוצה להודות לכל מי שהגיע ולא הייתה לו הזדמנות לדבר, אבל אני יודעת שהנושא חשוב לכם לא פחות ממה שהוא חשוב לי. אני אשמח לרעיונות לחקיקה, לרעיונות לפרויקטים, אני אדאג להעביר לכל מי שפה עיון את החקיקה שלי שתעלה כדי שיהיה לכם מושג וגם לשמוע הערות שיש לכם בנושא. אני מזכירה שב-10 ביולי אני אזמן אתכם שוב ואני ארצה לראות תכנית שגיבשתם ואם אתם חושבים שצריך לעשות ישיבה עם מנכ"לית משרד החינוך, תראו בי כעזר, אני אשמח להיות חלק מהסיפור. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:10.

קוד המקור של הנתונים