PAGE
28
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
12/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 723>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ב (12 ביוני 2012), שעה 12:30

<1. פגיעה בזכות למימוש נופשון לילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל בקייטנות הקיץ, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס>
<2. פגיעה בזכות למימוש נופשון לילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל בקייטנות הקיץ, של חבר הכנסת אורי מקלב>
<3. פגיעה בזכות למימוש נופשון לילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל בקייטנות הקיץ, של חבר הכנסת דניאל בן-סימון>
<4. פגיעה בזכות למימוש נופשון לילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל בקייטנות הקיץ, של חברת הכנסת אורית זוארץ>

חברי הוועדה: >
אורלי לוי אבקסיס – מ"מ היו"ר
אורי מקלב
אורית זוארץ
אנסטסיה מיכאלי

>
אדוארד ווייס - עו"ד, סגן היועץ המשפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ליאור קובץ' - מתמחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

לילי אבירי - מנהלת השירות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אילן שי - עוזר ליועמ"ש, משרד החינוך

שולמית כהן - משרד החינוך

כרמל אבנד - מנהלת חטיבת נעורים, אלו"ט

זיו מגור - עו"ד, מנהל האגף לקידום זכויות, אלו"ט

דותן טמיר - מנהל איקמפ-מחנה קיץ, בשילוב ילדים בתפקוד גבוה בספקטרום אוטיסטי

אורה גורדוצקי - אימא

רויטל לן-כהן - עו"ד, חברה באפ"י, קואליציות משפחות מיוחדות

אריאל צרויה - עו"ד, חבר בקבוצת הורים לילדי צמי"ד ברחובות

מירה קוסמן - רכזת חינוך, איקמפ

יעל בלייברג - רכזת תכנית השילוב איקמפ מקס

אביבה ברקאי אהרונוף - עו"ד, המועצה לשלום הילד

פיני קבלו - מרכז השלטון המקומי

אורי מיכאל - דובר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

וילמה מאור

אושרה עצידה
<פגיעה בזכות למימוש נופשון לילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל בקייטנות הקיץ>

שלום, צהרים טובים. היום ה-12.6.2012, כ"ב בסיוון תשע"ב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. השעה היא כמעט 12:50. הנושא שנמצא היום על סדר-יומה של הישיבה הוא הצעה לסדר במסגרת דיון מהיר: פגיעה בזכות למימוש נופשון לילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל בקייטנות הקיץ. זוהי הצעה לדיון מהיר של מספר חברי כנסת, וכמובן ביניהם חברת הכנסת אורית זוארץ, חבר הכנסת דניאל בן-סימון, חבר הכנסת אורי מקלב, ואנוכי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.
אנחנו נעשה פה איזושהי סקירה קצרה. אני אתן כמובן גם לחברי הכנסת המציעים את זכות הדיבור ואחר כך אנחנו עבור לנוכחים בחדר כדי להבין את הבעייתיות כפי שהיא מצטיירת מהנושא פה.

לאלו שצופים בנו גם בבית אני רוצה לומר שאנחנו מדברים פה על ילדים שנמצאים על הרצף של האוטיזם כאשר חלקם גם משולבים במסגרות הפורמאליות הרגילות. מדינת ישראל מכירה בכך וגם בצורך. לשם כך, בין היתר, גם משרד החינוך מעביר תקציבים לסייעות לאורך שנה שלמה כאשר באותם תקציבים לסייעות נכללת כל השנה, 12 חודשים, ובלי יוצא מהכלל לגבי חופשים וחגים. הכסף הזה מועבר לשלטון המקומי, כמובן לכל עיר ועיר, למועצה או לעירייה, והם אמורים לשלם תשלום לסייעות. כמובן שגם למשרד הרווחה יש פה חלק, בעיקר באותן מסגרות של החופשים.

אבל אנחנו מגלים שישנה פה איזושהי הפרדה בין ילדים שנמצאים בחינוך הרגיל לבין ילדים יחידניים, ואנחנו תיכף גם נבקש מגורמי המקצוע להסביר לנו מהי אותה הפרדה, ומדוע כאשר אנחנו מגיעים לחופשת הקיץ הכספים האלו לא מגיעים ליעד שלהם והורים נדרשים להוציא מהכיס שלהם כדי לממן את השתתפותם של הילדים במסגרות האלה, בקייטנות הללו. תיכף נגלה לאן הכסף הולך ואת מה שהוא משרת בחודשים האלה.

ראשונת הדוברים חברת הכנסת אורית זוארץ שיזמה את הדיון.

תודה לחברתי יושבת-ראש הוועדה על קיום הדיון, לחבר הכנסת בן-סימון ולחברים שהצטרפו. היוזמה לקיום הדיון המהיר והדחוף הזה עלתה כתוצאה מפנייה של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים שהם משולבים במשך כל השנה ומסגרות שנותנות מענה לילדים עם צרכים מיוחדים בקיץ המשלבות ילדים שאין להם קשיים כאלה או אחרים וילדים עם צרכים מיוחדים. הפנייה היתה בעיקר לאור העובדה שאין להם אפשרות לממש את הזכות הכספית לנופשון בחודשי הקיץ מכיוון שהם לא משולבים במסגרות של הרווחה.
כשהבנו שיש כאן איזשהו פער או קושי ביקשנו לקיים את הדיון הזה, וביקשנו לזמן גם את גורמי החינוך וגם את גורמי הרווחה כי נוצר מצב פרדוקסאלי. לאורך כל השנה הילדים נמצאים במסגרת החינוך הרגיל שמפוקח על-ידי משרד החינוך, החינוך הנורמטיבי, או בתי-הספר הרגילים. משרד החינוך באמצעות הפיקוח על החינוך המיוחד ומורות השילוב ומלוות השילוב משתלבים בבתי-הספר של מערכת החינוך ולא בחינוך המיוחד. כאשר הקיץ מגיע והם רוצים להמשיך את הפעילות של הילדים באותן מסגרות ומערכות קיץ שמפוקחות על-ידי משרד החינוך, הקייטנות, הנופשונים עם לינה או בלי לינה. הבנתי שיש איזושהי אבחנה האם זה עם לינה או בלי לינה. אבל כל הקייטנות והנופשונים מפוקחים על-ידי משרד החינוך, ובעצם להורים לילדים עם הצרכים המיוחדים שמשולבים אין אפשרות לקבל את האפשרות הזאת במימון המדינה כי הם לא מפוקחים על-ידי משרד הרווחה. למשרד הרווחה יש את הפיקוח שלו על המסגרות שלו. במסגרות שלו, ממה שהבנתי ואני אשמח שיתקנו אותי, שוהים ילדים עם צרכים מיוחדים. אין שם את הנושא של השילוב, נושא השילוב מתאפשר רק בקייטנות העירוניות שם זה המקום היחידי. אם הורה רוצה לשלוח את הילד למחנה קיץ בנושא טבע או מדעים או שפות או תחום אחר שהחברים שלו מהיישוב, מהקהילה, הולכים אליו הוא לא יכול, הוא מנוע.
אנחנו ביקשנו דיון כדי לפתוח את הנושא הזה. דעתי האישית, ויכול מאוד להיות שאנשים יחלקו עליי, היא שאם יש מערכת חינוך שמפקחת על החינוך לאורך כל השנה בעיניי היא מספיק טובה גם לפקח על החינוך גם בחופשות הקיץ. לכן, הילדים יכולים להשתלב. הזכות צריכה להיות זכות של הורה. אם ההורה זכאי להשתתפות של המדינה בפעילות קיץ, קייטנה או נופשון, צריכים לקבל ואוצ'ר ולממש אותו במערכת מפוקחת. על זה אין ויכוח. אבל הפיקוח של משרד החינוך בעיניי מספיק טוב גם במקרה הזה.

יכול להיות שכל הסיפור הזה הוא חוסר תיאום בין המשרדים השונים.

אני בדקתי את זה אתמול עם חברת הכנסת תירוש שהיתה מנכ"לית המשרד, והיא אמרה שהיא מכירה את התופעה הזו משנים עברו. אנחנו הוצאנו את הנתונים ממשרד החינוך. יש כמעט 110,000 ילדים משולבים במערכת החינוך.

שבקיץ אין להם מסגרת, אלא אם כן הולכים לקייטנה העירונית.

אם רוצים ללכת לקייטנה בנושא מדעים, או בנושא טבע או גלישה, הם משלמים על זה. יש הרבה מאוד קייטנות שהן יותר אקטיביות, הן לא מפוקחות על ידי משרד החינוך. הם יכולים לרכוש את השירות אבל בכסף מלא. הם לא יכולים לממש את הזכות להשתתפות.

לסייעת.

בדיוק. כשבדקנו את זה עם אלו"ט, ויש כאן נציגה שלהם, הסתבר שזה לא רק ילדים עם אוטיזם, אלא מדובר על כל הרצף של ילדי שילוב. יש כאן זכות של המדינה שנקבעה בחוק שהילד הזה זכאי לנופשון, קייטנה – תקראו לזה איך שאתם רוצים – אבל הוא לא יכול לממש את זה בגלל ענייני פיקוח. כמו שמפקחים כל השנה יפקחו גם בקיץ, צריך להסדיר את זה.

יש כאן גם הורים ואני חושבת שמאוד חשוב לשמוע אותם. תודה.

בוודאי, אנחנו נשמע את כולם. תודה רבה, חברת הכנסת אורית זוארץ.

אנחנו פונים עכשיו לחבר הכנסת דניאל בן-סימון.

גברתי היושבת-ראש, לשם שינוי באתי רק לשמוע.

אבל אתה אחד מהמציעים. אתה אומר: שמנו את הבעיה, אתה מזדהה איתה.

היא דיברה כאילו מתוך תוכי וכל מילה שלה היתה מדודה. תודה רבה.

חבר הכנסת אורי מקלב שהוא גם אחד מהמציעים צריך להגיע בהמשך, אנחנו ניתן לו את זכות הדיבור כשהוא יגיע.

עכשיו בואו נראה איפה הדברים עומדים. לפני שאנחנו נפנה למשרדים השונים אנחנו נתחיל דווקא עם אלו"ט. כרמל אבנד, מנהלת חטיבת נעורים, בבקשה.

שלום. האמת היא שכל שנה בתקופה הזאת מגיעות אלינו הרבה מאוד פניות של הורים לילדים משולבים יחידנית העומדים בפני חופשת קיץ מאוד מאוד ארוכה.

בואי תסביר מה זה משולבים יחידנית לעומתם המשולבים האחרים.

ילדים או תלמידים משולבים יחידנית הם תלמידים שלומדים במערכת החינוך הרגילה ומאובחנים ומוכרים על-ידי המערכת כילדים או תלמידים בעלי לקויות מורכבות. הם עברו ועדת שילוב. אם אני מדברת על הלקות הספציפית של PDD אז בחלק גדול, אם לא ברוב המקרים, אלו ילדים שנזקקים למשלבת שנמצאת איתם במהלך כל השנה ומלווה אותם. הם צריכים את התיווך.

מי משלם את הכסף של המשלבת? האם משרד החינוך?

משרד החינוך מעביר לרשויות המקומיות והרשויות המקומיות בפועל מעסיקות את המשלבת. משרד החינוך מעביר, כפי שאמרה חברת הכנסת אורית זוארץ, משכורת לשנה שלמה. מעביר משכורת לשה שלמה, אבל לא מתפעל. נסגר בית-הספר והילדים שלאורך כל השנה מופלים לרעה מבחינת קבלת זכויות גם לאורך כל שנת הלימודים, בחופשה זה בוהק עוד יותר.

למה הם מופלים לרעה לאורך שנת הלימודים?

למשל, משולבים היחידנים לא מקבלים הסעות. למשל, יום הלימודים שלהם קצר יותר. זאת אומרת, יש זכויות שלאורך כל השנה הם לא מקבלים. בחופשת הקיץ כמובן הסיפור עוד יותר מורכב.

לעומת החינוך המיוחד המלא.

לעומת החינוך המיוחד המלא כי הם בעצם לא נמצאים בשום מסגרת. המשלבת שיש עבורה תקציב, יש תקציב ברשות המקומית, ואין מקום מוגדר שבו היא יכולה לעבוד עם הילד. חבל, כי אפשר לעשות הרבה מאוד דברים.
יחד עם משרד הרווחה אנחנו ניסינו לבנות כל מיני מודלים ייחודיים. גם העמדות של ההורים בקטע הזה הן קצת שונות כי יש הורים שרוצים מסגרות שהן בנויות במיוחד לילדים המשולבים יחידנית, יש כאן הורה אחד שמוביל מסגרת כזאת. יש הורים שהאג'נדה שלהם היא שאם הילד לאורך כל השנה נמצא עם ילדים רגילים הם רוצים שגם בחופשות הילד ישתבץ בתוך מסגרת פעילות יחידנית ולא ישתבץ ביחד עם ילדים אחרים.

אבל מה שקורה היום, אין לא את זה ולא את זה בחופשות.

יש מעט מאוד, יש מעט מאוד ולא מספק. רוב הילדים לא נהנים מזה. אני יכולה להגיד שיש מקרים מאוד חריגים שהם מוכרים על-ידי קייטנות עירוניות, ואז רק במהלך התקופה שבה הקייטנה העירונית עובדת המשלבת יכולה להשתבץ איתו ולקבל את המשכורת. כמובן אז לא ניתן לקבל את טופס ההשמה של משרד הרווחה כיוון שמשרד הרווחה יכול להכיר בקייטנה רק אם זה קבוצת ילדים ואם זה גוף שזכה במכרז של משרד הרווחה. זאת אומרת, גם אם יש אפשרות ליהנות מהסייעת לא ניתן ליהנות מהתמיכה הכספית של משרד הרווחה. הוא לא יכול להכיר בקייטנה שלא עברה אצלו מכרז או לא עומדת בתנאים שהוא מציב.

גם אם היא עומדת בתנאים של משרד החינוך, כאשר לאורך כל השנה הילדים האלה משולבים במסגרות משרד החינוך, באותו פיקוח ואישור של משרד החינוך.

נכון מאוד.

זאת אומרת, מה שטוב לאורך שנת הלימודים מבחינת משרד הרווחה לא טוב בחופשות מבחינת משרד הרווחה. כי מה שעבר את המסננת של משרד החינוך לאורך כל השנה ומספיק טוב למשרד הרווחה, אבל עובר את המסננת של משרד החינוך בחופשות, לא מספיק טוב למשרד הרווחה.

זה לא עומד בתנאי המכרז.
הצעתנו, ויש לי כבר מסמך שלפני שלחנו, אבל כל שנה אנחנו במשא-ומתן, בעיקר עם משרד החינוך, לראות איך אפשר למצוא פתרונות כי באמת הורים מגיעים למצבים מאוד מאוד קשים. אני רוצה להזכיר שגם כאשר ילדים על הספקטרום האוטיסטי לומדים בתוך המערכת החינוך הרגילה, אחד הדברים המאפיינים את הלקות הזאת היא שזה ילדים שלא מבינים סכנות. הם יכולים לסכן את עצמם או את הסובבים והם חייבים השגחה מתמדת ברובם הגדול, וזה משהו שהוא מתיש ומאוד מעייף. הורים גם כך צריכים להשגיח עליהם רוב שעות היום, ולכן הורים ממש קורסים בימי החופשה.
אנחנו הצענו למשרד החינוך כבר לפני שנה איזושהי תכנית חדשנית. אמרנו להם בדיוק כפי שאתם דיברתם: בואו תבנו. כשאתם בונים את התכנית החינוכית היחידנית לאורך שנת הלימודים קחו בחשבון שגם החופשות זה תכנית לימודים. בואו תראו איך אתם מכניסים את המערך, משתמשים בבן-אדם שלכם, במשלבת, ורואים איך בונים, כי ילד יכול להיות בקבוצה והוא יכול ללמוד בספריית בית-הספר, ויכולים להיות הרבה מאוד מתקנים.

הבנות שלי נמצאות בבית-ספר "דרור" שהוא בית-ספר יחידני שבו יש שילוב לאורך כל השנה ביחד עם בית-ספר רימון. אני רוצה להגיד לך שזה נותן ערך מוסף לא רק לילדים המשולבים, אלא גם לאלה המשלבים. הילדים לומדים האחד מהשני. אם אנחנו מדברים על ילדים המשולבים במערכת הפורמאלית הרגילה אז זה עולה למדינה יותר זול מאשר מצב בו הם יוחזקו לאורך כל השנה במסגרת יחידנית מובנית. ולכן, אולי כדאי לשפר יותר את התכניות שיש לגבי השילוב כי זה גם נותן לילד יותר כלים בהמשך, וזה גם חוסך כסף, בסופו של דבר.

באמת בית-ספר "דרור" הוא דוגמה למסגרות מדהימות שעובדות ביחד, ממש מדהימות. אני אשמח להעביר לך את נייר העמדה שלנו אותו העברנו כבר מזמן שבאמת זו ההתייחסות. ברגע שאפשר יהיה לקבץ קבוצה, גם אם הקבוצה פיזית לא נמצאת ביחד, לדוגמה, אם יש מתנ"סים שעושים קייטנות ואנחנו אומרים שהמתנ"סים עובדים עם הילדים קבוצות קבוצות, ובכל קבוצה אפשר יהיה לשלב ילד ומשלבת, אז אתה נותן להם גם את הפתרון שהם יכולים ליהנות לאורך זמן מקייטנות מאוד ארוכות וגם ליהנות מתקציבי הרווחה. המלצתנו היא – מכיוון שמערכת החינוך מכירה את הילדים ויודעת מה הם צריכים, אז שהיא תבנה את תכנית העבודה, היא תיקח אחריות.

מה אמרו לנו?

לא ענו לנו.

אני מתלבטת עכשיו אם לפנות יותר להורים ואחר כך לבדוק עם המשרדים.

בוא נשמע את ההורים.

אז בוא נשמע את ההורים. אנחנו נשים את השאלה הזאת פתוחה. אני אבקש מהמשרדים, בעיקר ממשרד החינוך, לבדוק למה לא ענו לכם. אולי יש להם בכלל תכניות משלהם שהם פיתחו ואנחנו בכלל נברך. אבל אנחנו מאוד נכעס אם זה סתם יישאר כוואקום.
עו"ד רויטל לן-כהן, חברה באפ"י, קואליציית משפחות מיוחדות.

נכון. אפ"י היא העמותה של האספרגר ישראל. קואליציות המשפחות המיוחדות זה קואליציה שנותנת מקום להורים לילדים עם צרכים מיוחדים מכל המגוון הקיים.
אני רוצה לומר כמה דברים. ראשית, עניין היסטורי. פעם הילדים האלה היו במוסדות אז לא חשבו על משהו אחר ופשוט לא טרחו להתקדם.
אני רוצה להוסיף על מה שאמרה כרמל. הסייעות בדרך כלל, בגלל שהן מועסקות על ידי הרשות, ובחוזר מנכ"ל משרד החינוך ניסח את זה: הרשות רשאית להעביר את הכסף, הם מפטרים אותן. ואז לא רק שהיא לא עובדת ובטח לא מלווה את הילדים - - -

הכסף נשמר איפשהו?

תיכף אני אספר לך איפה הוא נשמר כי כבר היה על זה פעמיים דיון באחת הוועדות הכנסת.
אין רצף עם הילד, כי מי ירצה לעבוד עשרה חודשים ושיפטרו אותו חודשיים ולחכות בבית עוד עשרה חודשים? אנחנו גם לא מצליחים להעסיק את הסייעות שיתמקצעו גם במקצוע וגם בילד כי זה מאוד חשוב להכיר את הילד.

את אומרת שבגלל הלקונה הזאת יש לילדים המיוחדים האלה יש קושי גם להתחבר, גם להיפתח וגם להכיר. לכל אחד מהם יש גם את האפיונים המאוד מיוחדים לו. האם בכל שנה הוא מקבל סייעת אחרת?

אלא אם כן אנחנו מצליחים ברשויות מסוימות שמבינות את העניין ועוזרות. רוב הרשויות מפטרות בפועל.

לגבי הרשאית – האם זה בחוק או בתקנות?

תקנה, זה חוזר מנכ"ל. זה נמוך.

נמוך מתקנות, וזה של משרד החינוך. אם כך, יש לנו עכשיו כתובת בנושא בו אנחנו מדברים.

מה נעשה עם הכסף? האם ההורים יכולים להשתמש בו?

לפני שלוש שנים היינו בוועדה לפניות הציבור. הביאו את נציגי משרד הבריאות, משרד החינוך והרשויות המקומיות. זה לא היה אז הרווחה כי דיברנו על סייעת לקייטנות העירוניות. בהתחלה הם אמרו שזה לא נכון שזה ל-12 חודשים, זה רק לעשרה. אחר כך הם הודו שזה ל-12. ואז נדמה לי שחבר הכנסת מקלב שאל אותם: איפה הכסף? הם אמרו: אנחנו רק מעבירים. היה כץ ממשרד החינוך והוא אמר: אנחנו רק אחראים שזה עובר. אנחנו לא יודעים מה עושים עם זה. ואז מהרשויות מהמקומיות היה מי שהיה אז יושב-ראש הרשויות המקומיות והוא אמר: אנחנו נבדוק, זה לא בסדר. אם זה מגיע אלינו, הרי זה סוג של קבלת דבר במרמה, וזו המילה הכי עדינה שאני יכולה. הוא אמר: אנחנו נבדוק, לא יכול להיות דבר כזה. זה היה לפני שלוש שנים והכסף עדיין נכנס לתוך מחלקות החינוך בעירייה ונשאר שם – כסף צבוע של ילד לפי תעודת זהות.

והוא משמש למשהו אחר לגמרי.

למחלקת החינוך בעירייה. אני אגיד לך למה הם עושים את זה, לדעתי, ואני משערת. משרד החינוך מעביר 70% משכר סייעת והעיריות אמורות להשלים 30.

יופי, מצאו להם קופה קטנה להשלמה. בכלל אין מטצ'ינג בסוף.

ואז מאוד נוח לפטר אותה. גם לא חייבים לה שום דבר כי היא עבדה זמנית עשרה חודשים. לא מכשירים אותם, לא מטפלים בהם, לא מטפחים אותם והילדים נפגעים.

ואז כל הסרט מתחיל מחדש עם סייעות אחרות.

צריך להבין שזה במיוחד בילדים אוטיסטים שגם כך קשה להם להיקשר לאנשים חדשים ומעברים ושינויים זה בבסיס הלקות, וזה כל שנה מחדש.

מה עושים הורים לילדים בחופשות הקיץ כאשר הם לא מוצאים את המסגרות הללו?

שוברים את הראש. זה לא רק כמה קשה לנו כהורים. ילד שזקוק לשגרה, שקשה לו לצאת משגרה, שיוצא לחודשיים משגרה, זה התפרקות אדירה. נמצאים פה שני הילדים שלי. הגדול הוא ילד עם אוטיזם. לוקח לנו כל פעם עד כמעט ינואר לאפס אותו מחדש לתוך הלימודים. אנחנו מבזבזים שליש שנה כל שנה כי כל שנה יש משלבים חדשים.

זה מטורף.

אני הבנתי שחבר הכנסת אורי מקלב דן בוועדה לפניות הציבור כשהוא היה יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור, והוא גם שאל את השאלות שאנחנו שואלים שוב הפעם פה. גם שם נאמר לו.

אני אשמח לשלוח לך את הפרוטוקול, הוא שמור לי.

אני בטוחה שחבר הכנסת אורי מקלב גם זוכר אותו בעל-פה עם הזיכרון שלו. חבר הכנסת מקלב גם הוא בין מציעי הדיון המהיר ואני אתן לו זכות דיבור. תאיר את עינינו לפני כמה זמן היה ומה אמרו לכם שם בוועדה.

התשובות היו מתחמקות, זה ברור. ושיבדקו את זה.

כמה זמן עבר מאז?

שלוש שנים.

כן, שלוש שנים. כשאומרים נבדוק אז אין תשובה עכשיו, את יודעת.

הרוויחו זמן.

הרוצה לשקר מרחיק עדותו. לבדוק זה עוד זמן.

אני תמיד מזדהה עם הורים שמגיעים לכאן. הפעם תפסתי טרמפ על חברת הכנסת אורית זוארץ שהעלתה את הנושא ואני הצטרפתי לנושא הזה בגלל עוד דברים שרציתי להוסיף, אני לא אחזור על מה שהיא אמרה. אחד מהדימויים של חברי הכנסת הוא שהם לא נמצאים בדיון מספיק זמן, הם קופצים, יוצאים, באים מאוחר. אבל מה לעשות שעכשיו יש דיון בוועדה לפניות הציבור בעקבות דברים שאני הצגתי שם. אני מתנצל מראש, אני אשאר כמה זמן שאפשר. אנחנו פוגעים בדימוי שלנו, אבל זה גם בגלל המשא, מה אפשר לעשות? אני אומר את זה בשקיפות מלאה, בגילוי נאות.

זה בגלל שאתה עושה עבודה יסודית.

כל הורה צריך להתמודד בחופש ולא קל לו עם הילדים בחופש. הקושי מתעצם שבעתיים כאשר מדובר בילד מיוחד, וכאשר הילד הוא יותר מיוחד הקושי הוא יותר גדול. אני חושב שפעם אחת כאשר אחת מחברות הכנסת רצתה להסביר בדיון מסוג אחר שקיימנו על ההתמודדויות אמרו: כשיש לנו ילד בריא והוא נמצא יום-יומיים בבית ואנחנו צריכים להישאר איתו בבית, והכול בסדר איתו כי הוא מצייר, אנחנו כבר יוצאים מדעתנו אחרי 24 – 48 שעות.. האימהות לוקחות את העול הזה. מה נגיד על הורים אחרים, ובמיוחד בנושא שילוב בתכניות הקיץ?
חוץ מהסייעות הרגילות יש סייעות בריאות. למשל, ילד חולה בסכרת והוא נמצא בגן ילדים. הילד הזה לא יכול להיות בגן הילדים בלי סייעת. גם הם נפגעים גם כן ולא נמצאים בקייטנות.
הדבר שבלט מאוד מאוד - וזו תופעה שהיתה בעשרות, בירושלים זה בוודאי היה - הוא נושא ההסעות. ילד בכיתה משולבת לא נמצא בשכונה שלו. לפעמים אלו הסעות שלוקחים אותם מקצה לקצה. כיתה משלבת לא נמצאת בכל שכונה ולא בכל בית-ספר.

משרד החינוך מחויב, לא?

לא. בהסעות כן, אבל לא כשמגיע הקייטנה בחודש יולי.

גם לא להסעות במשך השנה. למשולבים יחידנית - - -

לא, זה לא מדויק. אני ארצה אחר כך להעמיד דברים על דיוקם.

כן יש הסעות. אני מכיר מקרוב את ירושלים, החזקתי את תיק החינוך. יש היום הסעות משכונות מאוד מרוחקות, הסעות של חמישה-שבעה קילומטר משכונה לשכונה והילד או הילדים מוסעים כל יום. ההורים לא יכולים לשלוח את הילדים בלי הסעה לבית-הספר. הילד לא יכול להיות בקייטנה של בית-הספר כי ההסעות נפסקות. בחינוך המיוחד ההסעות ממשיכות הלאה, יש להן את הזמן בו הן ממשיכות. אבל ברגע שהוא בשילוב ובית-הספר הרגיל נגמר אז נגמר כל הטיפול בילד הזה בזמן שהוא כן חייב את זה. הוא גם לא בתוך השכונה, הוא לא יכול להתמודד אפילו בכלים הרגילים של אבא רגיל. זה עוד דבר שבמסגרת הפעילות לקיץ אמרתי שאני אוסיף על מה שאמרה חברת הכנסת זוארץ. אני מודה לכם.

הגברת רעיה לוי-גודמן מנהלת אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך כאשר שאלנו למה אתם לא פותרים את הבעיה הזאת, הרי זה חוזר מנכ"ל, אמרה: שמי שרוצה את מה שנותן את החינוך המיוחד שילך לחינוך המיוחד. זאת המוטיבציה השלילית שמשרד החינוך גורם להורים לילדים האלה.

מי משלם בחינוך המיוחד? איזה משרדים.

משרד החינוך.

אתם מוכנים להוציא פי כמה בשוטף, העיקר לחסוך לכם את הגרוש. שינוי חוזר מנכ"ל הוא הדבר הכי פשוט בעולם. לא צריך הצעת חוק, אפילו לא צריך שינוי תקנות. מנכ"לית משרד החינוך צריכה לדעת שזה פשוט הוראה מינימאלית במשיכת עט, לא יותר מכך. היא גם חוסכת את הכסף. אבל מצד שני, היא אומרת: טוב, תיקח אותו כי היא יודעת שלא תעשו את זה, ולכן היא אומרת את מה שהיא אומרת.

את חייבת לדעת שחלק מההורים עושים כי זה אומר שחודשיים אנשים לא עובדים. מי שלא עובד ולא יכול להרשות לעצמו נאלץ לשלוח את הילד לחינוך המיוחד.

ואז זה תמיד לכל החיים וכל מה שזה אומר, וגם היכולת להשתלב.
נציג הורים, בבקשה. אם ישנם עוד הורים שרוצים לדבר אני אתן להם.

קוראים לי אריאל צרויה ואני אבא לילד בן חמש וחצי שהשנה יצא מהחינוך המיוחד, מגן תקשורת. ההמלצה גם של הצוות היתה לשלב אותו בשילוב היחידני. אני גר ברחובות ובמקצועי אני גם עורך-דין. אנחנו הקמנו קבוצת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בעיר שהיא די פעילה בעיר.
לפני חודש וחצי פתאום תפסתי שאנחנו מגיעים ליולי ואין מסגרת לילד. בשנתיים שהוא היה בגן תקשורת זה באמת סוג של חממה שעוטפת אותך. אתה מקבל כביכול הכול. אתה ממשיך טיפולים אחר-הצהריים פרטניים. בגן התקשורת שהוא היה גם יחד עם העמותה לילדים בסיכון ממש קיבלנו את המסגרת כביכול עד חמש וחצי. יש הורים שהוציאו לפני, אבל עד חמש וחצי. כך זה המשיך גם ביולי ואוגוסט. סיימנו ב-15 לאוגוסט ואז אתה מוצא את עצמך עם שבועיים, וזה לא נורא. אבל פתאום אתה נוחת למסגרת הרגילה. אני לא יודע כמה אתם מודעים לזה, אבל אנחנו כהורים מדברים על זה שזה זכות לשלב ילד, אבל זו זכות שלא כל הורה יכול להרשות אותה לעצמו.

למה? חוץ מהחופש הגדול מה עוד?

אני כהורה מוציא על דביר שלי 8,500 שקל כל חודש.

אני חייבת להגיד לך שאני מכירה את זה מסיפורים של הורים אחרים נוספים. השבוע היו לי פגישות עם כמה. זה מטורף. תסביר למה זה עולה לך.

לפני שאני אסביר למה אני רוצה שאנשים פה יסתכלו עלינו ויבינו שאתם הופכים את הילדים האלה ואת המוסד החינוכי הזה לחינוך לעשירים בלבד. רק ילד שההורים שלו יכולים לעמוד בסכומים כאלה, אפילו בפחות, רק ילד כזה יוכל להתקדם. רק ילד כזה, בסופו של דבר, לא יהיה בהוסטל שיעלה למדינה אלפי שקלים בחודש. זאת אומרת, את הפתרון שלכם לחיסכון אתם עושים על חשבון הגב שלנו. יש הורים שהגב שלהם רחב, ויש הורים שהגב שלהם פחות, ויש הורים שהגב שלהם הוא לא רחב בכלל. גם אם הילד של ההורים האלה הוא פוטנציאל שילובי, הם משאירים את הילד שלהם במוסדות של החינוך המיוחד כי אין להם ברירה. אני מכיר אישית הורים כאלה שאומרים לי: אריאל, טוב לי שם. הוא במערכת שמותאמת לו, הוא נמצא במערכת שעוטפת אותו ואני לא יכולה לתת לו את זה בחוץ בפאן הפרטי. זה שובר אל הלב.

מה עולה לך באופן פרטי ומגדיל לך את ההוצאות?

בואו נתחיל מהדבר הכי בסיסי פה. הדבר שעליו נופל וקם שילובו של ילד הן הסייעות. סייעות מהעירייה, ואני אומר את זה באמת בצורה הכי בוטה, ומי שנפגע שלא ייקח באופן אישי, סייעות עירייה במקרה הטוב הן לא עוזרות. במקרה הרע הן מזיקות. למה זה קורה? הבנות האלה מקבלות 21.5 שקלים לשעה. מי יגיע לשם? אני יכול להגיד מי מגיעה לשם. מגיעה לשם אחת שזוהי האופציה שלה.

האם הן לא עוברות קורסים מקדמיים?

לא, לא.

הדרישה בחוזר מנכ"ל עדיפות ל-12 שנות לימוד – מעליב.

כשקראתי את זה פשוט נעלבתי בשביל הבן שלי.

מה קורה בחינוך המיוחד? איזה סייעת מועסקות?

אפשר להגיד שהסייעות שנמצאות בחינוך המיוחד הן בחורות שהן גם כן מקבלות פחות או יותר את הסכום הזה, אבל הן סייעות שנמצאות כבר תקופה. הן מכירות את הלקות.

יש להן רצף ויש להן מודעות ידיעה תוך כדי ניסיון מכל מיני מקרים ואירועים.

נכון. אני מאוד מאוד מתחבר למה שאמרה רויטל כי אתה רואה את זה על הילדים שלנו. העניין הזה של הרצף הוא קריטי.

האם אתה משלם באופן פרטי?

איך אנחנו עושים את זה? זו ההונאה הכי גדולה שיש במשרד החינוך. זה כביכול אתה לוקח סייעת שלך והיא נרשמת בתוך העירייה.

ואתה משלם לה משכורת נפרדת מהצד כי אתה אומר שהיא מספיק מוכשרת ואתה רוצה אותה שם.

נכון. הן גם יודעות את זה.

לא כל ראש רשות מוכן ללכת למתווה הזה.

לא כל הרשויות משתפות איתנו פעולה.

למען הפרוטוקול, אני אגיד במילים פשוטות כדי שנבין מה נעשה. תגיד לי אם אני טועה או צודקת. כשאתם מזהים איזושהי סייעת אתם לא משחדים אותה, אבל באמת אולי משכנעים אותה לעבור דרך העירייה ולהירשם. ואז אתם דואגים שהיא תעבוד עם הילד שלכם. בתמורה אתם נותנים לה השלמת הכנסה.

הצורה שבה את מתבטאת פה היא צורה עדינה של זה.

אני מנסה לעשות את זה בצורה פשוטה. נותנים לה משכורת שתהיה שווה לה כי 21 שקלים בהחלט לא מספיקים.

היא עובדת של ההורים בתוך מערכת החינוך.

היא עובדת של מערכת החינוך לחלוטין.

אני מכירה את זה באופן אישי. הייתי סגנית ראש מועצה, אנחנו מכירים את זה. יש לנו גן תקשורתי בתוך בית-ספר רגיל. ההורים באו עם מישהי ואמרו שהם רוצים שהעובדת הזאת תעבוד עם הילד שלהם ושהם מוכנים לעשות השלמת הכנסה. פורמאלית היא עובדת דרך הרשות המקומית עשרה חודשים, ובנוסף היא מקבלת את השלמת הכנסה.

לא, הוא לא מדבר על החופש הגדול אלא על השוטף, כי ב-21 שקל לשעה אחת שהיא טובה לא תעבוד.

על השנה, על השנה. את ה-21 שקלים לשעה היא מקבלת מהרשות המקומית ואת ההשלמה היא מקבלת מההורים.

העובדה היא שכדי שהילד שלך יתקדם וכדי שהתיווך יהיה בצורה הטובה ביותר אנחנו צריכים לשלם כסף, והרבה כסף, בשביל סייעות הכי טובות שיש. הן יודעות את זה והן מבקשות סכומים יפים, וזה בסדר גמור. אבל צריך להבין שרק הורה שיש לו גב מספיק רחב יכול לתת את זה לילד שלו.

לילד שלי יש משלב ומשלבת. למשלבת יש תואר ראשון בפסיכולוגיה, המשלב שלו הוא בחור עם תואר מווינגיט והוא מאמן כדורסל.

אני מבינה שהם לא עובדים ב-21 שקלים לשעה. אתם משלימים עוד איזה 21 שקלים לשעה.

יש את מנחות ההתנהגות שכולנו כמעט עובדים איתן. מנחת התנהגות לוקחת 300 שקל.

בקיצור, למשפחה שחזקה מבחינה כלכלית אפשר יהיה לתת את השירותים הנדרשים. משפחה אחרת תקרוס.

אך ורק. אני ראיתי את זה קורה בשנתון של הבן שלי.

אתה אומר שבחופש הגדול אפילו את ה-21 שקלים האלה לא יהיה לך.

לגבי החופש הגדול - צריך להבין, זה לא ודאי. בשבילי אי-הוודאות הזאת היא נוראית. אתה לא יודע מה אתה הולך לעשות ביולי. אנחנו ניסינו ליצור מסגרת של קייטנה יחד עם המתנ"ס. לא הצלחנו לקבל יד ומענה מהמתנ"ס.

למרות שההצהרה של המתנ"סים זה שילוב ושיתוף אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, נעשו גם פרויקטים.

אני יכול להגיד לך יותר מזה. המבנה היפה של המתנ"ס אצלנו נבנה על צרכים מיוחדים. קוראים לו "חוויות שוויץ".

זה טוב לגייס כספים, פחות טוב להוציא אותם. הם יוציאו אותם על דברים מסוימים, אבל בוודאי לא על המטרה שלשמה הם גויסו.

יש בריכה ובהידרותרפיה שלה אין כמעט ילדים עם צרכים מיוחדים. זה פשוט מטורף. זו בריכה שהמבנה נתרם בשביל ילדים עם צרכים מיוחדים.

יש פה ציניות.

לדעתי, צריך פה ועדת חקירה לבדוק את כל העניינים האלה, או לעשות ועדה מיוחדת. זה מטורף.

זה פשוט פוגע.

אני חושבת שאת רוב הדברים אמרת, אנחנו הזדעזענו. אנחנו נעבור לעוד נציגות הורית.

שלום, שמי יעל בלייברג. אני אימא לשלושה ילדים על הרצף. אני רוצה כרגע להציג את הדברים מהעיניים שלהם. השנה שעברה היתה השנה הראשונה שהיתה לי הזכות להיות עדה לילדים שלי בתכנית משולבת לגמרי, תכנית שבה ישנים, תכנית איקמפ. סליחה, על ההתרגשות. מה שראיתי שם היו פשוט ניסים ונפלאות. ראיתי את הפוטנציאל של הילד. הילד מתפקד, גר עם ילדים אחרים, מרגיש טוב עם עצמו. הוא מרגיש שחלק מכולם ולא נפרד
.

מה עושים באיקמפ?

איקמפ הוא מחנה קיץ הי-טק - מחשבים ובו מקבלים גם ילדים עם צרכים מיוחדים.

יפה.

אף פעם לא ראיתי את הילד כל כך רגוע ומחייך, ואפילו מדבר עם ילדים אחרים ומתלהב. המחנה הוא עם לינה. לפי מה שידוע לי, אין בכלל בארץ מקום עם לינה ועם תכנית שדואגת לילדים האלה. זה פשוט מדהים.

במשך כל השנה הילדים האלה נמצאים במקומות שבהם הם אולי לא מסתדרים עם הילדים האחרים, ואולי הם נחשבים לחריגים. צוחקים עליהם, יש מצבים של בריונות ודברים כאלה. אבל לפחות בקיץ שיהיה להם איזשהו מקום להתאוורר ולהיות שמחים, מקום שבו הם יכולים לבחור את התחום שלהם. הילדים שלי בחרו את תחום המחשבים. אם מישהו אוהב מתמטיקה אז שילך לחוג מתמטיקה. יש צורך במקום שיכול לתת הרגשה שהם מתפקידים ושהם טובים, מקום שמסוגל להרים אותם למקומות אחרים שאי-אפשר להגיע אליהם במשך השנה. צריך למצוא את התחום שבאמת מלהיב אותם. בסופו של דבר, אני בטוחה שההתקדמות - - -

כמה זה עלה לך?

אני עובדת באיקמפ.

הוא רשום 8,000 שקל לשבועיים.

ואתם משלמים את הסייעות, אתם משלמים את ה- - -

ומה העלות של הנופשון שהרווחה מממנת?

520 שקל.

ואתם לא יכולים לקבל את הכסף הזה?

לא.

לנופשונים עם לינה זה 350 שקל ליום.

ואתם לא יכולים לקבל את הכסף הזה?

לא, אי-אפשר לקבל את הכסף.

הקייטנה הזאת מפוקחת על-ידי משרד החינוך?

שוב הפעם אנחנו מגיעים לאותה נקודה. מפוקחת על-ידי משרד החינוך שבימים כסידורם במהלך השנה הלימודית התקנית היא כביכול או פחות או יותר מסובסדת על-ידי משרד החינוך. אבל כשאנחנו מגיעים לחופש הגדול נגמרת ההכרה. זה לא מספיק טוב בשביל הרווחה, ולא מספיק טוב אפילו בשביל מערכת החינוך כדי לשלם, או שמשלמים רק שהכסף הולך למקומות אחרים.

אני מירה קוסמן, אני פועלת באיקמפ שהוא מחנה שיעל תיארה. אנחנו מקיימים תכנית של חינוך מיוחד. השנה היו לנו 28 חניכים משולבים במחנה. זה שילוב מלא במחנה הקיץ. אחרי כמה שנים מאוד מוצלחות החניכים חוזרים והם מאושרים.

זה פועל רק שבועיים בשנה?

יש לנו שלושה מחזורי פעילות בחופש הגדול. אם דיברתם על מקומות עם לינה ודברים כאלה, יש הרבה תנועות תנוער שמקיימות פעילות עם לינה כאשר העלות היא הרבה יותר נמוכה, וגם לא יכולים להשתמש בנופשונים. לצורך העניין, תנועת נועם, תנועת הנוער העובד והלומד, צופים.

שוב, אנחנו מדברים על איזושהי זכות שהיא על הנייר, שהיא לא ברת מימוש, אלא אם כן אתה הולך למועצה המקומית. הקייטנות של הרווחה זה לא שילוב, כולם שם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. אנחנו מדברים על ילדים שהם משולבים לאורך השנה.

אני אסביר למה לא יכולים להשתמש בנופשונים. זה טמון במודל של המכרז. יש מכרז שמשרד הרווחה מוציא לנופשונים של לינה או קייטנות. הקריטריונים שלו מדברים בשפה של חינוך מיוחד.

אז מה שבשילוב לא מקבל.

ומה קורה לקייטנות של משרד החינוך? שוב חוזרים לסיפור הפיקוח. מה קורה מבחינת הקריטריונים של משרד החינוך?

זה באמת ההצעה של הוואוצ'רים. לתת את שיקול הדעת להורה, לדעתי זה - - -

אם זה יהיה בפיקוח זה בהחלט יכול להיות אופציה. אבל האבסורד הוא שמה שקורה באותם מכרזים של הרווחה, ותקנו אותי אם אני טועה, הם מדברים על מסגרות מיוחדות, לא על מסגרות של שילוב.

כן, המודל הוא מודל של חינוך מיוחד.

ולכן, כל ילד שהוא בר שילוב ובשנה כסידורה נמצא במערכת השילובית, לא יכול להיות, אלא אם כן אתה אומר שהוא יהיה רק עם ילדים שהם לא ברי שילוב.

נכון.

זאת אומרת, הוא לא יהיה עם ילדים נורמטיביים. בעצם יצרנו איזושהי משוכה שהיא חסם הכי גדול פה לאותם ילדים לקבל את הנופשונים האלה.

וזה בסך הכול מכרז.

זה מראש סוגר בפניהם את הדלת. תודה רבה.
אנחנו נפנה עכשיו למשרדים ונתחיל ממשרד החינוך. מה קורה עם הכסף שעובר לאורך 12 חודשים. הכסף עובר ידיים. אתם מתמחרים 12 חודשים לגבי סייעות בשילובם של הילדים בעלי צרכים מיוחדים. המועצה המקומית או האזורית מקבלת עבור 12 חודשים, ומעבירה רק עשרה חודשים. היא מפטרת את אותן סייעות וזה גורם לכך שבהמשך יש קושי לאותם ילדים שהם תחת המטרייה שלכם, כי זה סייעת חדשה שיכול להיות שהיא לא מכירה את הילד. שמענו פה מהורים שעד שהילד משתלב שוב חזרה לוקח לו עד חודש ינואר. זה בזבוז זמן, בזבוז כוחות, וגם חוסר ניצול של אותם הורים את מה שמגיע להם על-פי חוק. למה אתם לא מפקחים, הרי הכול בחוזר מנכ"ל?

שולמית כהן, אני עובדת באגף לחינוך מיוחד. אני מפקחת ארצית לילדים עם לקויות חושים ואני מחליפה את רעיה שהיא מנהלת האגף. חמש דקות לפני נאמר לי להגיע.

מצוין, מאוד רציני ומאוד אחראי מצד מנהלת האגף.

סליחה, היא נמצאת בקופת-חולים. קרה משהו בדרך לכאן, ממש בדרך.

אנחנו פשוט רגילים להתנהלות הזאת מצד משרדים כאשר חמש דקות לפני הדיון מחליפים את הנציג.

לא. לקחתי אותה למרפאה, הורדתי אותה שם.

סליחה, סליחה. חוזרת בי.

לפני שאני משיבה לך לשאלה אני רוצה לתקן איזושהי טעות שהיתה גם אצל כרמל ואצל גם חבר הכנסת מקלב לגבי אותו עניין שהילדים מופלים לרעה גם במהלך השנה עם עניין ההסעות. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו מדברים על ילדים שלומדים במערכת החינוך הרגילה בכיתה הרגילה. זאת אומרת, הילד גר סמוך לבית-הספר.

לא כל בתי-הספר משלבים, ולכן יש הסעות. אני יודעת, אני מכירה את זה. אצלנו בקיבוץ משלבים, ילדים מגיעים מרחוק בשביל השילוב הזה.

הורים עוברים דירה בשביל השילוב.

ילד שמגיע מרחוק, ואם הוא גר מעל לשני קילומטרים בוודאי ובוודאי הוא זכאי להסעה. אבל ילדים עם לקות מורכבת, ילדים עם עיוורון, ילדים עם נכות פיזית, ילדים עם בעיה נפשית, זה בכלל לא קשור למרחק מהבית לבית-הספר. ילדים לפי הדוגמה שנתתי זכאים להסעה מפתח הבית עד לפתח בית-הספר גם אם הם לומדים בכיתה הרגילה. הם לא צריך להיות בחינוך המיוחד לעניין הזה.

הרשויות לא מבצעות והן אומרות בפה מלא שאנחנו לא זכאים לזה.

זה לא קורה הלכה למעשה?

לא.

לא אצל האוטיסטים.

חבל שמשרד החינוך לא יודע על זה.

משרד החינוך יודע על זה.

אז עכשיו משרד החינוך ידע על זה.

חברות וחברים, עכשיו יודעים.

האם אני יכול לספר סיפור על איך אני משלם כסף על הסעה?

לא, בזה הרגע סיפרת.

עו"ד אילן שי, הלשכה המשפטית במשרד החינוך. לגבי זכאות להסעה של ילדי חינוך מיוחד יש את הלקויות בחוק הסעה בטיחותית לילדים ובתקנות שלגביהם נקבע בחוק באופן אפריורי שהם זכאים להסעה. לגבי ילדים אחרים, הזכאות להסעה היא על-פי צורך, האם יש בעיית ניידות לילד? יש ילדים שהם גם לא ילדי חינוך מיוחד שיש להם לקות פיזית שמחייבת הסעה.

איך אנחנו עוברים את המשוכה הזאת? מה צריך להגיד הורה כדי לקבל את אותו שירות של הסעה שאתה אומר שזה קיים בחוק? מה הוא צריך להוכיח?

במידה וזה לא אחת מהלקויות שנמנו בחוק, הוא צריך להראות שיש איזושהי בעיה שמונעת ניידות. זה לא אוטומטי.

אוטיזם לא נחשב?

אוטיזם אני חושב שלא קבוע בחוק.

אפשר לתת לו גם לעלות על האוטובוס לבד. בוא נשים אותו בתחנה ונגיד לו: קח קו 9.

יכול להיות שהלקות שלו מגיעה עד כדי בעיית ניידות.

מה זאת אומרת? אתם מודעים ויודעים שהוא זקוק לסייעת שצמודה אליו. אבל אתם אומרים: לא, הוא יגיע באופן עצמאי. יש פה איזשהו פרדוקס.

הם בונים על הגב של ההורים.

ברור.

לא, זה המוטיבציה השלילית. אם אני צריך לקחת ולהחזיר אותו אני לא יכולה לעבוד.

אנחנו לא בונים על הגב של ההורים. החוק קבע שיש ילדים שהלקות שלהם כשלעצמה מבלי שנצטרך לעשות בדיקה נוספת - - -

למה ילד אוטיסט במסגרת החינוך המיוחד כן זכאי להסעה, אבל אם אני רוצה לקדם אותו כדי שהמדינה תשלם פחות בעתיד אז זה צריך לבוא על הגב שלי? הילד הרי נשאר אוטיסט בין אם הוא בחינוך המיוחד - - -

אתה לא מנהל פה את הדיון, הבנו את השאלה.

אחת מנקודת המוצא באופן כללי לגבי שילוב היא שהילדים שמשולבים הם ילדים שהיכולות שלהם גבוהות יותר.

גבוהות יותר אבל לא שוות. גבוהות יותר מילדים ברצף שהם אינם ברי שילוב, אבל הם עדיין לא כמו ילד נורמטיבי במערכת הרגילה. לכן, ישנם האיזונים שאמורים לתת ולשפר לו באיזשהו אופן. השוויון הוא לא מהותי, ולכן הכלים שנדרשים להביא אותו הם כלים שאנחנו צריכים לממן ולספק. אתה אומר לי עכשיו: תחליטו, אם אתם רוצים לשלב אותו אז סימן שהוא נורמטיבי.

לא, זה לא מה שאמרתי.

אבל זו הברירה שנשארת פה.

הרי הוא לא נמצא במערכת הרגילה, הוא נמצא בתוך מסגרת השילוב. מסגרת השילוב היא מסגרת של החינוך הרגיל שבה יש משאבים נוספים שנועדו לאפשר לו להשתלב במערכת הרגילה. אבל היא לא בהכרח שווה למערכת של החינוך המיוחד.

מצוין. שיירשם בפרוטוקול שמישהו הודה שהיא לא שווה כי הם טוענים שהם עושים שווה.

המשאבים הם לא בהכרח שווים. אבל אנחנו חושבים שהילדים האלה מכיוון שיש להם יכולות גבוהות, באותם משאבים של השילוב הם מסוגלים להגיע להישגים של ילדי החינוך הרגיל.

אבל קודם הם צריכים להגיע לבית-הספר - - -

חברים, חברים. רגע, אני מבינה את סערת הרוחות, בעיקר של ההורים. אנחנו נמשיך לתת למשרד החינוך לענות, בבקשה.

משרד החינוך מתקצב את התלמידים על-פי שלושה פרמטרים. אף פעם הוא לא אמר שהוא נותן את זה באופן זהה. הוא מתקצב על-פי גיל הילד, על-פי לקות ועל-פי עוצמת הלקות או מורכבות הלקות. הוא אף פעם לא אמר שכולם מקבלים באופן שווה. ילד בגיל שלוש או בגיל ארבע עם אותה לקות יקבל יותר מאשר ילד בן עשר מטבע הדברים.

זה ממש לא מטבע הדברים. זו תפיסה חינוכית הזויה.

מה לגבי הכסף שמעבירים? למה אתם לא בודקים? למה בחוזר מנכ"ל אתם אומרים רשאי ולא חובה? זה הכסף שהולך עם הילד לפי הזכות שהולכת אינדיבידואלית עם בעל הזכות. אם אתם מעבירים לגבי סייעת 12 חודשים, למה אתם לא דואגים ש-12 החודשים האלה יגיעו לסייעת? למה אתם נותנים כסף צבוע לשחק בו?

על-פי חוזר מנכ"ל שהיה הכסף מועבר לרשות המקומית עבור 12 חודשים. הרשות המקומית יכולה להמשיך להעסיק סייעת לילד בזמן החופש, רק בזמן החופשה, במידה והרשות המקומית מפקחת על אותה מסגרת של החופשה. והיה והילד לא משתמש בקייטנה או משהו כזה, הרשות המקומית אמורה לשלוח את הסייעת לתגבר מסגרות חינוך מיוחד שפועלות במהלך החופשה.

רק חינוך מיוחד?

יש הארכת שנת הלימודים, בוודאי.

לא נכון.

תקראי חוזר מנכ"ל.

הסייעות לא מפוטרות?

זה משהו שאתם צריכים לשאול את הרשויות המקומיות, לא אותנו.

אני בטוח שכוונתך בנושא הזה טובה. זה לא תפקידך הפורמאלי לבוא ולייצג פה. אנחנו מבינים שהיה איזשהו אירוע בריאותי ולכן מי שיש לו את כל התשובות לא נמצא כאן איתנו. אבל אתם נותנים יד לשחק בכסף הזה. אתם כאילו עוצמים עין. אתם אומרים: אנחנו מעבירים 12 חודשים. אנחנו כותבים בחוזר מנכ"ל: רשאי. בעצם זה שאתם אומרים רשאי הוא לא חייב. הוא יכול לקחת את הכסף הזה לאן שהוא רוצה. את אומרת: תשאלי אותם אם הם לוקחים את זה למקום אחר, מה את מתעסקת איתי?

אתם יכולים לצבוע את הכסף, הכסף הזה אמור להיות צבוע. הכסף הזה אמור ללכת עם הילד. לא איכפת לי שתעשי טלפון כדי לבדוק. בינתיים אנחנו ניתן את רשות הדיבור לאחרים, אנחנו גם נפנה למשרד הרווחה בנושא הזה כדי להבין מה קורה פה. אנחנו רוצים לקבל תשובה יותר ברורה. מה עולה לכם לשנות חוזר מנכ"ל במילה אחת מרשאי לחובה? מה הסיפור? כי אם לא אנחנו יכולים לנסות לעשות פה תקנות וחוק. אבל חבל לכבול אתכם בדברים שאתם יכולים לסדר. תודה.
חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי.

גברתי יושבת-ראש הוועדה, האמת היא שאני מופתעת לשמוע פה את הדברים שנאמרו בוועדה. אני רוצה לברך אותך על הדבקות במטרה ועל העקביות בטיפול בנושא הזה מתחילת הקדנציה על מנת לתת ולמצוא דרכים להיות אוזן קשבת לאותם אנשים. הם לא מצאו פתרון ברשויות המקומיות במסגרת המועצות כפי שציינת, והם מגיעים לכאן על מנת לפתור את הבעיה, או על-ידי חקיקה, את גם יזמת הרבה מאוד דיונים בנושא הזה. זה לא הדיון הראשון לקראת הקיץ, אלא הרבה מאוד פעמים נלחמת על זה.
אגב, לאחרונה הזמנתי מהממ"מ מסמך שמתייחס לכל נושא פיקוח על קייטנות הקיץ ככלל, לא רק במסגרות של ילדים עם צרכים מיוחדים. בזמנו גם עשינו מהלך מסוים להכניס לסל התרבות את המדד של ילדים שיש להם סכרת נעורים והצלחנו לעשות את זה. אבל בנושא של אוטיסטים אני יודעת שיש דרך ארוכה במדינת ישראל בטיפול בנושא הזה לעומת מדינות אחרות. כשאני דיברתי עם כמה הורים שהילדים שלהם הם יותר מבוגרים מגיל 18, המדינה זורקת אותם לרחוב וכל הפעילות היא רק בזכות ההורים ומתקציבם. ההורים מנסים למצוא יחד פתרון. תודה לכל העמותות שמטפלות בנושא הזה. זה באמת מוזר לי לראות את זה.

מזל שיש עמותות.

מזל שיש עמותות. כחברה בוועדה לביקורת המדינה השתתפתי בהרבה דיונים מהסוג הזה. אם בשלוש שנים לא מצאו פתרון אז יש לפנות למבקר המדינה החדש ולמצוא דרכים שהוא יפקח על אותו תקציב ועל אותו כסף שמיועד למצוא פתרון לאותם הורים. בדרך כלל אחרי כל הדיונים בביקורת המדינה לא עושים שום דבר. לדעתי, כאן הדרך היא לפנות לרשויות המקומיות ולמצוא דרכים לחקיקה.

זה משותף גם לשלטון המקומי, גם למשרד החינוך וגם למשרד הרווחה. זה הזמן לשמוע את משרד הרווחה. תודה רבה חברת הכנסת מיכאלי.

שמי לילי אבירי ואני מנהלת השירות לטיפול באדם עם אוטיזם. אני רוצה נורא למחות על דברייך, כבוד חברת הכנסת. אנחנו לא זורקים את הילדים מגיל 18. עוד לא היה ילד מגיל 18 שהיה צריך מאיתנו שירות הן מסגרות חוץ-ביתיות - - -

זה לא הדיון עכשיו.

אני פשוט צריכה להגיב כי זה היה משהו - - -

יש קושי אחר מעל גיל 18, זה לא משהו שהוא מנותק. יש קושי אחר מעל גיל 18 במסגרות שהן בעייתיות.

אני לא אומרת שיש קשיים בכל הטיפול, אני לא אומרת את זה.

בואי נתמקד בנושא הזה. בואי נעבור לעניין הקייטנות והנופשונים.

עו"ד אדי וייס, אני סגן היועץ המשפטי של משרד הרווחה. רק רציתי לעשות קצת סדר, מבחינתנו לפחות. זרקו כל מיני מונחים. רק למען הסדר הטוב, יש שני סוגים של מסגרות פה. יש קייטנות ויש נופשונים וזה שני דברים שונים. זה לא אותו הדבר. היה קצת בלבול, ולכן רציתי להבהיר.

זה עדיין מסגרת בחופש.

זה מסגרת אבל מסגרת אחרת. בעיקר השוני הוא עניין הלינה, אבל המהות של המסגרת היא שונה.

מבחינת משרד הרווחה, אנחנו נותנים שירותים במסגרת של מתן שירותי רווחה לאנשים לפי חוק. יש חוק שירותי הסעד שמסדיר את הנושא של מתן שירותי רווחה במדינת ישראל בתוך השירותים שאנחנו נותנים. יש לנו קייטנות במירכאות ונופשונים שהם לא משלבים.

הם לא משלבים, אבל אתם מכירים לאורך השנה בילדים משולבים - זה העניין. למה בחופש הגדול לא ובמהלך השנה כן?

נתייחס לזה גם כן, זה השלב הבא. לגבי מסגרות משולבות – לפחות לגבי ילדים מגיל 18 או 21 ומטה מדובר במסגרות שבאחריות משרד החינוך.

אבל במהלך השנה אתם מכירים בפיקוח של משרד החינוך.

זה לא עניין של הכרה, אנחנו לא צריכים להכיר או לא להכיר.

הפיקוח של משרד החינוך הוא מספיק טוב בשבילכם.

מה שאני אומר הוא שאנחנו נותנים שירותים להורים בנוסף. בדרך כלל כאשר ילד עם מוגבלות נמצא במערכת החינוך, רוב היום הוא מטופל על-ידי מערכת החינוך. יכול להיות מצב שהוא מקבל שירותים נוספים מעל השירותים האלה בגלל הצרכים המיוחדים ואז הוא אצלנו גם כן. כמובן אחרי שהוא מגיע לגיל 18 או 21 הוא עובר אלינו ככלל.
מבחינת השירותים הנוספים, אנחנו נותנים במסגרת החוק, ויש לנו גם כן חוק שאנחנו לא נותנים אותם באופן ישיר. זה בדרך כלל באמצעות נותני שירותים על-פי חוק המכרזים.

אתם בונים את תנאי הסף ואת המכרז. לכן, זה בידיים שלכם.

לגבי השירותים שלנו זה בידיים שלנו.

מדוע אתם פוסלים או הופכים את אותו מכרז להיות מכרז שמתאים רק לילדים בעלי צרכים מיוחדים ללא אפשרות שילוב?

לא, זה לא עניין של ללא אפשרות שילוב. זה במסגרת של מתן שירותים שלנו.

אתה יודע שאם כולם בסוף יוגדרו כילדים בעלי צרכים מיוחדים הכול ייפול לכם על הגב.

כן, כן. אבל, שוב כפי שאמרתי, המסגרות המשולבות הן באחריות משרד החינוך. אחרי שראינו את החומר פה בכל זאת קיימנו דיון בתוך המשרד לגבי הקייטנות, הנופשונים לא - - - , מאחר ואנחנו מבינים שיש מסגרות שבאחריות משרד החינוך שיש ילדים שגם כן קשורים אלינו מבחינת המומחיות והם ילדים עם מוגבלות. סברנו שיש מקום לשבת עם משרד החינוך ולהגיע להסדר משותף שיאפשר אולי העברת תקציבים לצרכים המיוחדים. זה עוד לא גובש, צריך לשבת על זה ולבקש את העניין הזה - זה לגבי קייטנות.

אנחנו או טו טו בחופש הגדול. אנחנו יכולים לקבוע שתעבירו לוועדה כי נשארו לנו לכל היותר שבועיים. החופש הגדול הוא בראשון ביולי וזה אומר שיש לנו שבועיים לקבל פה תשובה גם של משרד החינוך וגם של משרד הרווחה לגבי איזושהי תכנית. אני אגיד לך, גם לגבי הנופשונים ולגבי הקייטנות - -

נופשונים זה משהו קצת אחר.

- - אתם צריכים להשאיר להורים את האופציה לבחור עם לינה או בלי לינה – זה נהדר. יש הורים שמבחינתם זה הצלה כי לפעמים יש גם את הנקודה שהורים יכולים גם לנשום קצת, לתת להם איזשהו סוג של חופש לעצמם. אני מודעת, יש לי גם שכנה. אני פניתי למשרד הרווחה כשרצו לסגור שם מסגרת כלשהי אחר-הצהריים של ילדים בגלל שההורים העדיפו שם לינה של פעם בשבוע מאשר להתחיל להסיע את הילדים שלוש-ארבע פעמים ביום. בסוף במשרד הרווחה היה עם מי לדבר. הוא קיבל, הוא אמר: במקום לבטל ולהפוך את הכול לאחיד אנחנו נשאיר אופציות ומודל נוסף. זה היה פתרון מבורך, מבחינתכם. כשאתם רוצים להיות יצירתיים אתם יודעים טוב מאוד איך.

כמה שנוכל במסגרת המוגבלות שלנו.

במסגרת המוגבלות. אף אחד לא ביקש מכם להיות עכשיו משרד הבריאות. אני אומרת בתוך המסגרת של המשרד שלכם, ביחד עם משרד החינוך. אתה אומר שגם כך יש מגעים.

כן, כן. אנחנו יזמנו את המגעים ואנחנו מציעים לשבת.

אנחנו מברכים על כך. תוך שבועיים אנחנו נרצה לראות פה סיכומים כי אין לנו זמן, החופש הגדול בפתח, סיכומים על משהו שיאפשר גם את הניצול של תקציבים שנמצאים במשרד החינוך וגם ניצול של תקציבים שנמצאים במשרד הרווחה כדי ליצור להורים האלו את הפלטפורמה הנכונה של השילוב שלהם ושל הילדים שלהם בקיץ.

נציגת אלו"ט, משפט.

אני מברכת על שיתוף הפעולה. מרכז השלטון המקומי חייב להיות שותף לזה.

בוודאי, בוודאי. רות דיין היתה צריכה להגיע ולא הגיעה. נכנס נציג של השלטון המקומי. לא מבין בחור, לא בקי בכלל, ולכן הוא יצא. משרד הרווחה צריך להעביר את הכסף ואז הם - - -

גם יתמכו.

אם יש אפשרות שגם יחזירו כי חלק מהילדים היו חייבים להירשם כבר לפני חודש כדי שיהיה להם מקום בקייטנה.

לשפות, וזה משהו שאפשר גם לעשות רטרואקטיבית.
האם המועצה לשלום הילד רוצה להגיד משהו? אוקיי. יש פה מישהו שרצה לדבר ולא דיבר?

כן. עו"ד זיו מגור מנהל האגף לקידום זכויות באלו"ט. רק רציתי לעדכן שאין בשום מקום, לא בחוק, תקנות או חוזר מנכ"ל, שילדים שמשולבים יחידנית לא זכאים להסעות. בגלל הוויכוח הזה חבר הכנסת זבולון אורלב פנה בשמנו עם שני מקרים לדוגמה בעניין הזה כדי להסדיר את הנושא הזה סופית, כי כנראה שלא מספיק שלא כתוב, צריך לכתוב שזכאים. הוא פנה לנציב תלונות הציבור שהוא מבקר המדינה ואנחנו ממתינים לתשובתו בעניין הזה.

אנחנו גם נמתין לתשובה, אנחנו לא נעמיס. אם יש כבר פנייה אז זה בסדר. לא כתוב שלא מגיע לו. גם אנשי משרד החינוך יתייחסו לנקודה הזאת.

הזכאות להסעות קבועה באופן מפורש. תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי רישום קובעות את הזכאות בחינוך הרגיל, וחוק הסעה בטיחותית לילדים קובע את הזכאות בחינוך המיוחד. זה לא שאנחנו עכשיו צריכים גם כן לקבוע הסדר מי לא זכאי. יש הסדר שקובע מי זכאי.

אבל הלכה למעשה זה לא קורה.

זו שאלה אחרת. אני גם יודעת שיש בעיות, למשל, עם החינוך המשולב או החינוך המיוחד. אם בוחרים שם את יום חינוך ארוך או יום חינוך קצר אז יש בעיה מי לוקח את ההסעות, משרד הרווחה או משרד החינוך. אני יודעת, אלו נושאים שעומדים בפני עצמם. אולי אנחנו נעשה את זה בוועדה לזכויות הילד כשאני אתמנה שם בשבוע הבא. זו נקודה שלגביה אתם יכולים לפנות אליי ולהזכיר לי אותה. נעשה על זה דיון רחב.

גברתי, שמך לפרוטוקול.

שמי אורה גורודצקי ואני אימא לשתי בנות עם סינדרום מיוחד שהוא מאוד נדיר בארץ, הן היחידות בארץ עם הסינדרום הזה. הן משולבות בחינוך רגיל. ילדה אחת יושבת בכסא גלגלים ממונע, היא משותקת לכל החיים. השנייה ברוך השם הולכת, אבל יש לה בעיות אחרות. מדובר באותו סינדרום, סינדרום משפחתי.

<הדברים שאמר האבא מרחובות ואמרו כל ההורים וכל הארגונים הם מאוד נכונים. זה קורה יום יום עם כל הסייעות ועם הכול. לא מקבלים ל-12 חודשים בסוף אלא מקבלים בידיים ל-10 או ל-11 גג. יש גם כל מיני בעיות. למשל, כאשר הסייעות חולות ואין סייעת מחליפה.>

זאת אומרת, אם הסייעת חולה הילדה לא יכולה להגיע לספסל הלימודים.

כן. מביאים ב"שחור" כמו שאומרים.

את משלמת באופן פרטני ואישי.

כן, עושים דברים ב"שחור" כדי שנמשיך לקדם את הילדה כפי שכולם אמרו.
יש גם בעיות עם ההסעות. היתה לי בעיה עם ההסעה. יש לי ילדה בכסא גלגלים. אנחנו גרים מאוד קרוב בינתיים. יש לנו גם בעיה מאוד גדולה עם הבית. יש לנו חמש שנים אישור לדירת נ"ר, אבל שום דבר לא מסתדר. נותנים סכום של כסף כל כך קטן שבו אי-אפשר לקנות דירה שיכולה להתאים לילדה עם כיסא גלגלים. חמש שנים יש לי כבר אישור בידיים. אבל נותנים 600,000 ובסכום הזה אין אף דירת קרקע ולא זז כלום. אנחנו גרים ממש בתת-תנאים עם ילדה שזזה בין קיר לקיר ושוברת קירות ואת הרגליים של האחים, שהשם יעזור לנו.

אמן.

יש גם בעיה עם ההסעות. שנתיים נלחמתי, מאשרים בסוף. פניתי למבקר המדינה ואישרו לי הסעה ליום יום ולא אישרו לי הסעה לטיולים. אם כל הכיתה יוצאת לטיול אנחנו צריכים להזמין מאיזשהו ארגון או לקחת אוטו פרטי, אם יש אפשרות. אנחנו שילמנו את זה מהכיס הפרטי שלנו. פעם אחת ביקשנו מבית-הספר. ההסעה עלתה 900 שקל והמנהלת אמרה שהיא לא יכולה לממן הסעה לילד אחד ב-900 שקל. פשוט שילמנו בכסף פרטי כל השנתיים.

ומשרד החינוך לא? פה מדברים כבר על נכות שבתוך החוק ובתוך התקנות.

אין ספק שילדה בכיסא גלגלים זכאית להסעה.

<טיול לא נחשב בחוק כמו שהסבירו לי.>

אני חייב לציין שאני לא מכיר את הסוגיה של טיולים.

השאלה היא האם מנהל בית-הספר פנה למי שהוא היה צריך לפנות כדי לקבל את אותה תוספת? את זה צריך לבדוק.

בואו נבדוק.

פנינו להרבה, אני פניתי והיא פנתה וכל המפקחות - - -

תיפגשו אחרי הישיבה. תעבירי את המקרה הפרטני הזה, אולי בזה כן אפשר.

אני ביקשתי והיא כבר העבירה.

דיברתי כבר עם שולמית.

אני רוצה להתייחס לנופשונים. זה נכון שיש נופשון לילדים מיוחדים או לילדים משולבים. במקרה שלנו יש נופשון של קייטנה בתוך השכונה ובתוך הקהילה. הילדה מאוד רוצה ללכת עם אותן בנות היא נמצאת כל השנה. העירייה לא מאשרת סייעת לאותה קייטנה שלא מוכרת. כמה בנות עושות במתנ"ס או בבית-ספר או בבית גדול של מישהו והעירייה לא מאשרת לילדה ללכת. הילדה יושבת בבית בקיץ ובוכה: למה כל הכיתה הולכת ואני בבית?

כן. אומרים לה: או שתלכי עם ילדים רק בעלי צרכים מיוחדים. יש פה פרדוקס.

הקייטנה מוכנה לקבל.

כן, הקייטנה מוכנה לקבל אבל אף אחד לא מוכן להשתתף. יש פה פרדוקס ובסופו של דבר או שהוא נופל על גבם של ההורים במאה אחוזים או שהוא גורם לכך שהילדים לא נהנים. הם חוסכים כסף למדינה או למשרדים האחרים כי הם פשוט נשארים בבית. אבל ההורים שלהם נאלצים להישאר בבית. אז או שהם מוציאים מהכיס שלהם כדי לשלם מאה אחוז או שהם נדרשים לעזוב את העבודה ולשבת בבית במהלך החופשה.

בנוסף, אנחנו גם מדברים על נושא הסייעות שמועסקות במהלך השנה ומפוטרות במהלך הקיץ. בתחילת שנת הלימודים הפורמאלית לא תמיד מתקבלים אותם אנשים. לוקח זמן לילד ולסייעת להכיר האחד את השני ולהכיר את הצרכים המיוחדים האינדיבידואלים של כל ילד, כך יוצא שהשילוב של הילד מתחיל באמת רק מינואר. אנחנו שמענו את זה מכמה הורים. אנחנו מבזבזים פה לא מעט חודשים חשובים מאוד לאותו ילד. אנחנו גם חוזרים אחורנית כי יש רגרסיה בהתקדמות של אותם ילדים. אנחנו לא מצליחים להניב את כל הפירות שחוק השילוב בא להביא ולתת מבחינת פתרונות.

לגבי החופש הגדול - אנחנו מנסים לראות ואנחנו נבקש מהמשרדים. אנחנו שמענו על יוזמה מאוד יפה של משרד הרווחה שפנה למשרד החינוך כדי לפתור את הנושא של חוסר בתיאום בין הנופשונים והקייטנות להם זכאים הילדים במסגרת החינוך המשולב. ולכן, מי שיכול לנצל את אותן קייטנות של משרד הרווחה לא יכול להיות בשילוב המיוחד כי הוא צריך להיות רק עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. משרד הרווחה מבחינתו אומר: אני מכיר רק בעלי צרכים מיוחדים. משרד החינוך אומר: מבחינת השילוב, השלטון המקומי יעשה מה שהוא רוצה באותם כספים שעוברים אליו.

אנחנו לא ניתן לזה לקרות. בתוך שבועיים אנחנו נבקש פה ממשרד החינוך, הרווחה והשלטון המקומי. שלושתם יחד בשיתוף פעולה יהיו חייבים לתת מענה ולהציג אותו פה בפני הוועדה לגבי מימון הסייעות והנופשונים וקייטנות הילדים הנמצאים בשילוב. אנחנו נעשה ישיבה תוך שבועיים.
בנוסף, אנחנו רוצים לפנות למשרד החינוך לתת לנו פתרונות לגבי ההסעות ומה קורה איתן לגבי ילדים בחינוך. לתת לנו, לפחות להאיר את עינינו בנושא הזה.

אנחנו פונים גם למשרד החינוך לבדוק את הנושא הזה של חוזר מנכ"ל, ולבדוק את השינוי של ההוראה בין חייב לבין רשאי לגבי העברת התקציבים של הסייעות לגבי חודשי החופש הגדול.
תודה רבה, הישיבה נעולה. אנחנו ניפגש פה עוד שבועיים, עם תשובות אני מקווה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:55.>