PAGE
7
ועדת החינוך, התרבות והספורט
11/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 639 >
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"א בסיון התשע"ב (11 ביוני 2012), שעה 10:30

<מנגנון מיסוי על פרסים כספיים של ספורטאים>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר

>
צור גינת - מפקח קופ"ג ברשות המיסים, משרד האוצר

פואד ג'ודום - מנהל מח' שומה ברשות המיסים, משרד האוצר

גיא אטיאס - סגן ראש מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

דודו מלכא - סגן ראש מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

צבי ורשביאק - יו"ר, הוועד האולימפי

יהודית גידלי

מיטל בר-שלום
<מנגנון מיסוי על פרסים כספיים של ספורטאים>

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו מתכנסים כאן היום בעקבות המצב האבסורדי, בו ספורטאים שזוכים בפרסים מחוץ לישראל ובישראל – כאשר הם מגיעים להישג בינלאומי כזה או אחר ומקבלים איזשהו עידוד – נאלצים לשלם מסים מאוד גבוהים למדינה. לדעתי, זה פוגע בצורה קשה מאוד בהמשך דרכם, באיזושהי אפשרות להמשיך הלאה. בסופו של דבר, זה הכסף הבודד איתו הם מצליחים להתקיים, ואנחנו רוצים ספורט מקצועי ומסודר בישראל.

אני אשמח לשמוע, האם יש חשיבה במשרד האוצר בנוגע לשינוי המנגנון. בשבוע שעבר הכנתי הצעת חוק בעניין זה. אני אשמח לשמוע אם יש לכם פתרונות. אם לא, נשקול לקדם את הצעת החוק שנותנת פטור או הפחתת מיסוי על אותם הפרסים שמקבלים מחוץ לישראל. אל תשכחו, שאותם האנשים מייצגים גם את המדינה. המדינה יודעת ליהנות מההישגים הלאומיים של הספורטאים, כחלק מההסברה ברחבי העולם. כמו שאמרתי, המדינה לא צריכה להרוויח מהספורטאים מבחינה כלכלית אלא מבחינה ציבורית. אם מחפשים דרך לעודד אותם, זו אחת מהדרכים להבטיח זאת. אם הם מגיעים להישגים ומקבלים פרסים, הכסף צריך להישאר אצלם ולפרנס אותם בזמן שהם מתכוננים לתחרויות אחרות. צביקה, אנחנו מתחילים איתך. תספר לנו מה קורה היום בספורט, על איזה סכומים אנחנו מדברים. האם הפרס שקיבל גלפנד הוא יוצא דופן או שזה המצב הקבוע בתחום הספורט בישראל?

המצב היום הוא כזה: כל פרס שהוועד האולימפי נותן לספורטאים שלו מחייב תשלום מס. אם לספורטאי אין הכנסה אחרת והוא מביא אישור ממס הכנסה, הוא פטור. אם לא, אנחנו מורידים לו מס. כאשר רואים שספורטאי מקבל 100,000 שקלים, כמו לי קורזיץ, צריך להבין שהוא בעצם מקבל 65,000 שקלים ולא 100,000 שקלים. אני חייב לציין, שפעם המצב היה הרבה יותר חמור, כאשר היינו משלמים גם מע"מ. באופן חד צדדי, אחרי שקיבלנו ייעוץ משפטי, הפסקנו לשלם מע"מ. בכל פעם שפנינו אליהם לא קיבלנו תשובות, שמרנו את הסכום הזה של המע"מ בצד שמא יתבעו אותנו בכל זאת, ואחרי שבע שנים שלא קיבלנו תשובות בזה נגמר העניין. גם האוצר לא נותן תשובות, ואנחנו לא רוצים לעשות אותו דבר לגבי מס הכנסה.

אני יודע שגם בחו"ל משלמים מיסוי על הפרס. האם משלמים גם בחו"ל וגם בארץ על אותו פרס?

אנחנו משלמים על פרסים בארץ. אם הספורטאי מקבל בתחרות פרס, לא ידוע לי. בענפים שלנו מקבלים סכומים פעוטים.

האם ספורטאי מחוץ לישראל, שמקבל פרס כספי בארץ, משלם מס כאן?

אם הוא מדווח, כן.

אבל אתה גוף שמשלם. האם אתה לא עושה הפחתה?

אני לא נותן פרס על הישג בחו"ל.

אני מדבר על הישג כאן. נניח שיש תחרות עם פרס כספי, וזה לא משנה באיזה ענף. בא ספורטאי מחוץ לישראל וזוכה. אתה משלם לו פרס. האם אתה מפחית מהפרס, או שאתה מעביר את הסכום ישירות לספורטאי?

אל"ף, אנחנו לא מארגנים תחרויות כאלה. איגודים מארגנים את זה, והארגונים נותנים את הפרס. לא מדובר בפרסים בשמיים. אם הפרס הוא 10,000 שקלים, הוא מקבל 10,000 שקלים. במדינה שלו הוא צריך להסתדר עם המיסוי, כמו סיפור השופטים. שופטים קיבלו בחו"ל כסף, ושכחו לדווח בארץ. הם עברו עבירה בארץ. הם לא היו צריכים לדווח בחו"ל. כאשר הם באו לארץ, הם היו צריכים לדווח בארץ. גם ספורטאי מחו"ל שבא לכאן, צריך לדווח לארץ שלו ולא למדינת ישראל.

נציג משרד האוצר, בבקשה.

אני מרשות המיסים. ספורטאי שזה משלח ידו והוא עוסק בספורט, כמו כל בעל עסק, מקצוע או תפקיד אחר, חייב במס על הכנסתו. אם הוא מקבל פרס וזו הדרך שלו להכנסה, זו הכנסה חייבת על כל המשתמע ממנה. הוא יכול לקבל הכרה בהוצאות, כמו כל עסק. אם הוא שילם מס בחו"ל, הוא זכאי להחזר בגין תשלומי מס בחו"ל.

האם קיימתם דיונים בסוגיה הזו ובדיקה? האם המטרה היא להרוויח עליהם כסף או שיהיו לנו הישגים בחו"ל?

לנו אין מטרה להרוויח כסף על אף אחד. לנו יש מטרה לענות על תקציב המדינה בהתאם לחוק. מאחר וההכנסה שלו בהגדרת החוק היא משלח יד, והוא עוסק בספורט וזה עיסוקו, אנחנו חייבים לגבות מס. אם מישהו חושב לעזור לספורטאי, הוא צריך לפנות למחוקק ולא אלינו.

אני קראתי היום, שיש דיון אצל שר האוצר בסוגיה הזו.

אנחנו ברשות המסים לא יודעים על איזשהו דיון, ולא נתבקשנו לחוות דעה בסוגיה הזו.

הרבה ספורטאים הם סטודנטים, וזה לא עיסוקם. הם לא מתפרנסים מכך, והם לא משלמים ביטוח לאומי. הם עושים את זה כהובי. הם באים לתחרות, מצליחים ומקבלים פרס. אי אפשר לומר שזה עיסוקם.

אני מניח, שהדיון היה על ספורטאים מקצועיים – אנשים שמשתתפים בתחרויות בינלאומיות.

בוא תחלק את הדיון לספורטאים כאלה ולספורטאים כאלה, למרות שאין חלוקה כזו. לכולם מורידים מס. מנגד, כאשר ממשלת ישראל נותנת פרסים – פרס השרה - עד כמה שאני יודע, עד גבול מסוים לא משלמים מסים. לא די שמשלמים את זה ממסי מדינת ישראל. בזמן שאנחנו מתרומות נותנים פרסים, הם נותנים פרסים בלי מסים. האם ידוע לך דבר כזה?

לפרסים יש סעיף ספציפי בחוק.

אנחנו יודעים שעל פרס שהוא מתחת ל-50,000 שקלים לא משלמים מסים.

זאת אומרת, גם אם אנחנו נותנים פרס של פחות מ-50,000 שקלים לא צריכים לשם מס.

אם זה פרס שלא במסגרת עיסוקו של אותו אדם, זה נכנס לסעיף הפרסים.

מה משלם עכשיו השחמטאי שזכה?

תקרא בעיתונים מה הוא עשה בעשר השנים האחרונות ובמה הוא עסק בעשר השנים האחרונות, ותגלה שזה היה עיקר פעילותו ועיקר עיסוקו.

אבל גם הפרס ששר הספורט או שרת הספורט נותנים זה לספורטאי שעיסוקו הוא ספורט, וזה פטור ממס עד סכום מסוים.

את זה אתה אומר.

זו המציאות. הם לא משלמים מס על זה.

אנחנו נמצאים פה במצב, שגורם לנו לבעיה גדולה בדרך שאנו רוצים לחזק את הספורט בישראל. מצד אחד יש פה עמדה ציבורית הדוחפת לכך שיהיו לנו כמה שיותר זכיות וייצוג מחוץ לישראל. כל אחד מאיתנו מתגאה כאשר הוא שומע את המנון המדינה בתחרות כזו או אחרת. צריך להבין, שגם המדינה יכולה לעודד את זה. זה לא מישהו שמקבל משכורת חודשית וצריך לגבות ממנו מס. אולי פעם או פעמיים בחיים ספורטאי יגיע לפרסים מאוד גדולים.

אני מבקש מרשות המסים לקיים דיון ביחד עם משרד האוצר, להעלות את הסוגיה הזו לממשלה ולקבל הכרעה. במקביל, אנחנו נקדם הצעת חוק. יש פה אלמנט נוסף: יש שוני משאר התחומים בהם יש הטלת מס כזו או אחרת. יש פה עניין ייצוגי. יכול להיות שכדאי לכם לבוא ולחשוב על דרוג שונה שמעודד ספורטאים. אני לא יודע כמה הכנסות יש למדינה מפרסים ועל איזה סכומים אנחנו מדברים. צביקה, אתה יכול להגיד לי מי מקבל היום פרסים בגובה של מיליון דולר?

מי שיביא מדליית זהב באולימפיאדה יקבל מיליון שקל. מסתבר, שאנחנו לא מעודדים את הספורטאים אלא אנחנו מעודדים את האוצר. חצי מיליון יקבל הספורטאי וחצי מיליון יקבל האוצר. אם כך, בואו תשתתפו איתנו גם בהוצאות. אנחנו רוצים לעודד את הספורטאי, אך באותה מידה אנחנו מעודדים את האוצר.

אנחנו צריכים להבחין בין גביית המס ובין העידוד. יש המון מטרות שהמדינה רוצה לעודד, והיא מעודדת אותן באחת משתי צורות: או בדרך שהיא מסבסדת אותן ישירות, או באמצעות הטבת מס.

אני יכול לתת לך דוגמאות מתחומים אחרים. כאשר אתם רוצים לעודד קולנוע בישראל ולהביא משקיעים, אתם עושים דיונים ומקבלים החלטה שיש פטור לזה ולזה. זה לא היה בחוק.

יש סעיף בחוק לעידוד הקולנוע בישראל, ואנחנו פועלים לפי הסעיף.

אבל אתם קובעים בסופו של דבר. אתם יזמתם את הסוגיה.

אנחנו יוזמים את החוק, כדי שאפשר יהיה לעבוד איתו. את המדיניות מכוונת ממשלה וכנסת. אנחנו מבצעים. אם יבוא סעיף לעידוד הספורט בישראל, אנחנו נדע להתאים אותו, נדע לכתוב את ההוראות, נדע לכתוב את החוזרים ולשים את הגבולות.

האם יש היום אפשרות לשר האוצר לפטור ממיסוי אדם כזה או אחר?

לא. יש רק לכנסת.

לוועדת כספים. ועדת כספים יכולה להביא את זה לכנסת.

גם חבר כנסת יכול להביא את זה לכנסת.

אני אגיש היום הצעת חוק בעניין של פטור ממס על פרסים שמקבלים על הישגים בספורט. בסופו של דבר זה ייתן אוויר לנשימה לאותם הספורטאים, שפעם בחיים שלהם זוכים בפרס כזה או אחר או במדליה שיש בעקבותיה פרס. אם אתה כמדינה רואה שאותם ספורטאים מגיעים למצב שבו הם יכולים לזכות, זה יחזק אותם לקראת התחרויות הבאות. אם על כל דבר הם יצטרכו לשלם מיסוי, בסופו של דבר הם לא יוכלו להחזיק מעמד וייצאו מהענפים האלה וילכו להתפרנס בצורה פשוטה ורגילה. דווקא בעניין הזה צריך לתת חיזוק גם בעניין של הפרסים. אם כבר מגיעים למשהו, לא צריך שגם המדינה תרוויח. המדינה תרוויח מזה ציבורית.
שמענו שגם נשיא המדינה שאירחה את תחרות השחמט הזמין את הישראלי, בזמן שפוליטיקאים בכירים שלנו לא מסוגלים להגיע לפגישה עם אותו נשיא. השחמטאי שלנו מגיע, וכל העולם מדבר על הזכייה הזו – ואני לא מדבר על הדברים האחרים שאנחנו רואים, באולימפיאדות ובתחרויות בחו"ל - זה ההישג הגדול ביותר של המדינה. אם המדינה הפסידה על זה כמה מיליוני שקלים, תקציב המדינה לא יקרוס.

אני מציע, שעד השלמת החקיקה תהיה הקפאה של המסים.

זאת אומרת, ההטבות יינתנו רק למי שזכה. עד שהוא יזכה, הוא צריך לעבוד ולהתאמץ. לכן, אולי צריך לעזור לו להגיע לשם ולא לפטור אותו ממס.

כשמשרד האוצר רוצה הוא יודע לקדם סוגיות הקשורות לספורט. מתוכן יש נגזרת של הכנסות. אני רוצה להזכיר לכם, שלא מזמן אתם העברתם החלטה על הימורי סוסים מחוץ למדינת ישראל. זו הכנסה די גדולה למדינה. האוצר הוביל את זה כאן בוועדת החינוך ואחר כך בוועדת הכספים עם ההסכם שהבאת. זו הכנסה של עשרות מיליוני שקלים. כלומר, יש לכם דרך להרוויח כסף מענף הספורט מבלי להיכנס לכיס של הספורטאים. אפשר למצוא דרכים יצירתיות יותר. אם זו הכנסה חודשית או עונתית, כמו של הכדורגלנים, אין שום בעיה. תעשו מיסוי. אם מדובר בכך שפעם בשלוש שנים או פעם בארבע שנים זוכה ספורטאי באופן חד פעמי במשהו, תתנו לו את זה.

יש היום סעיף שאומר, שמי שזוכה בפרס משלם מסים רק מעל 50,000 שקלים. על פחות הוא לא משלם.

פרס של 50,000 שקלים מקבלים אולי בישראל.

זה צריך להיות פרס שלא מתחום עיסוקו. שחקן טניס שמקבל פרסים, זה בתחום עיסוקו.

אבל אם הוא מקבל פעם ב-5 שנים פרס על שיט?

אם הוא עוסק בשיט, הוא לא פטור.

אתה יכול להחליט, שזה פרס שמוכר על ידי משרד הספורט.

זו לא עבודה של פקידים, זו עבודה של מחוקק.

בסדר גמור. אנחנו נגיש הצעת חוק. אני מקווה, שאתם לא תריבו אתנו יותר מדי בוועדת שרים לענייני חקיקה. מעניין מה תהיה העמדה של משרד האוצר. אם אתה אומר שזה עניין של מחוקק, אתם תתמכו או לא תתמכו בחוק?

לא ברור לנו עדיין מה כתוב בהצעה.

אני אומר לך: אני רוצה לפטור את הספורטאים מהמיסוי על הפרסים שהם מקבלים בתחרויות.

העמדה של רשות המסים תהיה מוכתבת על ידי מנהל הרשות.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אני מציע, במקביל, לעשות דיון ברשות המסים בסוגיה הזו: לבחון את כל המספרים, על מה אנחנו מדברים, עד כמה יהיה נזק, האם אנחנו מדברים על משהו יוצא דופן או לא. יכול להיות שנתווכח על האחוזים. יכול להיות שזה לא יהיה פטור מלא, אבל בסופו של דבר אני מבקש מכם להיכנס לראש שאני מנסה להוביל - בסופו של דבר אנחנו רוצים שהספורטאים יישארו בעיסוק בספורט ולא ייצאו בגלל המצב הכלכלי. כמה שיותר אדם נמצא בתחום הזה, הוא צובר יותר ניסיון ויש לו הישגים יותר גדולים, אבל במקביל לכך הוא צריך לפרנס משפחה ולחיות. אם הוא מגיע למצב שהוא קורס כלכלית אחרי 5-7 שנים בהן הוא עוסק בספורט מקצועי, אנחנו בסופו של דבר נפסיד ספורטאי. הוא יכול לבוא בתלונות למדינה ולהגיד: "רבותיי, מה אתם רוצים. גם ככה אין היום כסף בספורט. אין לנו חסויות כמו בשאר העולם, כמו באנגליה שם יש ספונסרים לכל ספורטאי והוא חי כמו מלך".

בסופו של דבר אין לנו יותר מדי מה להציע לו, וגם כאשר הוא מקבל פרס חותכים לו חלק ממנו. אני מציע שאתם תקיימו דיון, ואנחנו בהזדמנות הראשונה נעלה את הצעת החוק לוועדת שרים לענייני חקיקה. אני מקווה, שנוכל להביא בשורה לספורטאים. אם נצליח להביא את זה עד תום האולימפיאדה, הצלחנו. אם לא, לפחות בתחרויות הבאות אותם ספורטאים יוכלו ליהנות ממקסימום הפרס, והמדינה תרוויח ציבורית מכל העניין. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה11:00.>