ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 11/06/2012

המכינה הקדם-אקדמית לליקויי למידה ("רום פרט")

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 638

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"א בסיון התשע"ב (11 ביוני 2012), שעה 9:30
סדר היום
המכינה הקדם-אקדמית לליקויי למידה ("רום פרט")
נכחו
חברי הוועדה:
אלכס מילר – היו"ר

עינת וילף
מוזמנים:
מגי קורן - מנהלת האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

יעל אבידן - ר' מדור פסיכוטכני אכ"א, משרד הביטחון

ניר נעמן - מ' לשכת גיוס אכ"א, משרד הביטחון

ישראל וינקלר - ראש המכינה "רום פרט"

רענן הר-זהב

_

עו"ד, מכינת "רום פרט"

שלי רחל שנדור - נציגת האגודה בוועדת החינוך של הכנסת, אגודת היועצים החינוכיים בישראל

רוני שפירא - רכזת אקדמיה, התאחדות הסטודנטים

גיא פינקלשטיין - מנכ"ל, לשם

דויד אגייב - תלמיד לשעבר "רום פרט"

לילך ביתן הרץ - מנהלת בפועל

הדס ברוכיאן - מתמחה

שירה וינקלר - יועצת חיצונית

ארז שפיוק - יועץ חיצוני

שרה גבעון - מרצה, מכללות להכשרת מורים

צחי שדה - סגן מנהל המכינה, מכללת דוד ילין

יעל סימן טוב – כהן - ממונה תחום חברה, קהילה ומכינות, מל"ג

רמי גרטלר - ראש תחום אבחון וטיפול, ניצ"ן
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמת פרלמנטרית
מיטל בר-שלום

המכינה הקדם-אקדמית לליקויי למידה ("רום פרט")
היו"ר אלכס מילר
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. מי מייצג את המכללה?
רענן הר-זהב
המכינה האקדמית "רום פרט" היא מכינה יוצאת דופן בנוף הישראלי. למעשה, היא המכינה היחידה בארץ המיועדת כל כולה לתלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב חמורות. אין מכינה שעושה את מה ש"רום פרט" עושה. זו מכינה שעובדת 23 שנה. כל הגורמים יסכימו שהיא מוצלחת מאוד. בין 40% ל-50% מהבוגרים שלה משתלבים במערכת ההשכלה הגבוהה, וצריך לקחת בחשבון שזו אוכלוסייה מוחלשת ביותר: לא רק שמדובר בבעלי לקויות למידה והפרעות קשב חמורות, אלא שהם גם באים מהשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות ביותר. 95% מהאוכלוסייה מוגדרים כראויים לקידום, ונשלחים אליה גם ממשרד הביטחון – אגף השיקום וצה"ל. למעשה, זו מכינה יוצאת דופן בנוף של מדינת ישראל, והיא מוצלחת ביותר.

מה הבעיה שנוצרת כיום? בחודש דצמבר 2010 פורסם דוח של ועדה ציבורית, שנקראת "ועדת אריאב", בראשה עמד ירום אריאב מהאוצר. זו היתה ועדה ציבורית שבחנה את נושא המכינות הקדם אקדמיות. היא הגיעה לכמה המלצות. אחת ההמלצות היתה לעודד את המכינות הקדם אקדמיות בישראל. היא תמכה במכינות בגרותיות, כמו המכינה הזו. למעשה, הבוגרים של המכינה הזו הולכים ועושים את בחינות הבגרות הרגילות. היא המליצה במיוחד לטפל באוכלוסיות מוחלשות, בדיוק כפי שהמכינה הזו עושה. הוועדה גם המליצה שיקום צוות בין-משרדי לטיפול בנושא.

הממשלה אמצה את החלטות ועדת אריאב, ויש החלטת ממשלה 30/62 שמאמצת את ההחלטות. פתאום, ות"ת החליטה, ביוזמתה, לקחת את העניין לטיפול בלעדי שלה. זה נכון שהדוח של ועדת אריאב אמר, שבהמשך הדרך ות"ת תרכז את את הפעילות ביחד עם המשרדים האחרים. פה, במקום הצוות הבין-משרדי: משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הביטחון וות"ת, החליטה ות"ת שהיא קובעת את הכללים. היא קבעה כלל שעומד בניגוד להמלצות של ועדת אריאב, שאומצו על ידי הממשלה. היא קבעה שלא יהיו יותר מכינות מחוץ למוסדות להשכלה גבוהה. כלומר, מכינות קדם אקדמיות יהיו רק בתוך מוסד להשכלה גבוהה. המשמעות מבחינת "רום פרט" ועוד מספר מכינות, שזה למעשה מסיים את פעילותן. ועדת ירום אריאב לא המליצה את זה. להפך, היא הדגישה שיש לפתח גם את המכינות האלה.

אנחנו ניסינו להידבר עם הות"ת והמל"ג. אני שלחתי פנייה כבר בסוף חודש אפריל, אבל לא קיבלתי כל תגובה. נודע לי, שמחר המועצה להשכלה גבוהה הולכת להצביע על נושא המכינות הקדם אקדמיות. כלומר, לאמץ את המתווה שות"ת הציעה בפניה. זאת הבעיה שבפניה אנחנו נמצאים היום. יש פה מפעל בלתי רגיל, שיש בו מאות תלמידים מהאוכלוסיות הכי מוחלשות, יש בו צוות שעובד, והולכים עכשיו לחסל את המפעל היפה הזה בגלל איזשהו כלל שהוועדה הציבורית המליצה הפוך ממנו.

מטריד אותנו מאוד שות"ת קובעת את המתווה, כאשר ההרכב של ות"ת הוא רק מוסדות להשכלה גבוהה. כלומר, יש פה אינטרס מובנה לקחת את כל העוגה הזו ולהעביר רק למוסדות להשכלה גבוהה. מבחינה עניינית - אין בכך טעם ענייני, וזה לא עולה בקנה אחד עם ההמלצות שאומצו על ידי הממשלה. לכן, פנינו לוועדת החינוך, ואנחנו מבקשים את התערבותה כדי שהמסגרת הזו תוכל להמשיך להתקיים.
ישראל וינקלר
אני לא אחזור על אותם דברים שאמר רענן, אבל אני רוצה להדגיש שהמכינה הזו הוקמה כבר ב-1989. כל השנים האלה המכינה היתה תחת פיקוח של האגודה לקידום החינוך, ובהמשך על ידי חברת מרמנט. בחישוב גס, אני יכול לומר שהיו אלפי תלמידים, שאילולא התיקון הלימודי שנתנו להם הם לא היו מגיעים לתעודת בגרות ולימודים אקדמיים. יש לנו פה תלמיד, שהייתי מבקש שידבר ויתאר את מה שהוא עבר כדי להיות היום סטודנט במכללה. אני רוצה להדגיש, שמדובר באוכלוסייה הבעייתית והקשה ביותר. זו אוכלוסייה שלולא ההתערבות לא תגיע לאוניברסיטה או למכללה. מדובר גם בליקויי למידה וגם בכאלה הסובלים מבעיות קשב וריכוז, וכן אוכלוסייה המגיעה משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. הרבה פעמים מדובר גם בנכי צה"ל ונכי המוסד לביטוח לאומי. זו באמת אוכלוסייה שצריכה טיפול ייחודי. הם לא יכולים להשתלב במאסה גדולה. הם חייבים את הטיפול האישי, וזה מה שאנחנו נותנים כבר הרבה מאוד שנים. אני חושש מאוד, שכל המהלך הזה יותיר הרבה אנשים מחוץ למסגרת חינוכיות שהם היו יכולים להיות בה.
היו"ר אלכס מילר
נציגת מל"ג, האם את מכירה את הסוגיה?
מגי קורן
לפני כן, אני רוצה לתקן משהו שאמר ד"ר וינקלר. אני מנהלת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. כיום, המכינות נמצאות בפיקוח ובאחריות של האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך ולא באחריות חברת מרמנט. חברת מרמנט היא זכיינית של משרד החינוך לצורך הבקרה והתפעול. כעת, האחריות עדיין באגף לחינוך מבוגרים. משום כך, שלחתי אליכם מכתב לפני כשבוע, שבו הודעתי שעד קבלת המתווה – כי עדיין לא הוחלט סופית על המעבר אל המל"ג וות"ת - המכינה תוכל לקיים את אותם מסלולים דו שנתיים.
היו"ר אלכס מילר
ואם זה מתקבל מחר? מה עשיתם בכך? מחרתיים תסגרו.
מגי קורן
עכשיו זה נמצא בשלב המעבר. זה תלויי בהחלטות שיתקבלו.
היו"ר אלכס מילר
האם יש למשרד החינוך המלצה בסוגיה הזו?
מגי קורן
לא. אנחנו בעניין הזה היינו בצוות הבין-משרדי.
היו"ר אלכס מילר
כלומר, אם היא תהיה או לא תהיה – לא איכפת לכם.
מגי קורן
לא הייתי מתנסחת כך. במקרה שלנו, אני מוכרחה לומר שאנחנו עבדנו שנים רבות עם ד"ר וינקלר בכל התוכניות שלנו להשלמת השכלה למבוגרים, מרמה של אנאלפביתים עד תג"ת-לימודי תעודת גמר תיכון. אנחנו עובדים עם אותן אוכלוסיות, שחלק גדול מהן הם ליקויי למידה. אנחנו נעזרנו בשירותים שלהם, ואנחנו עבדנו בשיתוף פעולה. לגבי המכינה הקדם-אקדמית - זה דיון מהותי שדנים בו, ועדיין לא התקבלו החלטות סופיות.
היו"ר אלכס מילר
נציגת מל"ג, אנחנו דנים כרגע על המכינה הקדם אקדמית. שמענו שהמלצת הות"ת למועצה להשכלה גבוהה, לקבוע שמכינות קדם אקדמיות יהיו רק תחת קורת גג של מוסדות אקדמאים, מוציאה את המכללה הזו מחוץ לפעילות וגורמת לכך שלא תהיה לה זכות קיום בעקבות ההחלטה הזו. לפי מה שאנחנו מבינים, צריכה להתקבל החלטה במל"ג בעקבות ההמלצה של ות"ת. אנחנו נשמח לשמוע, איך אנחנו מגיעים למצב כזה, בעקבות החלטות יבשות שיש להן השלכות רוחב על מוסדות שעובדים שנים רבות, ללא כל התחשבות. האם יש איזושהי התחשבות,שנשמע עליה כאן, שתבטיח את קיומו של המוסד?
יעל סימן טוב - כהן
מעבר המכינות למועצה להשכלה גבוהה טרם הושלם. העניין בתהליך, ואנחנו בדיאלוג עם השותפים שלנו: הקרן לחיילים משוחררים ומשרד החינוך. הרעיון בהעברת המכינות למועצה להשכלה גבוהה, הוא כדי להבטיח את הפעילות שלהן תחת כפיפה אקדמית ולהעלות את הרמה האקדמית. התוצאות היום הן לא סימפטיות. כאשר מסתכלים על אחוז המתקבלים למוסדות להשכלה גבוהה מקרב בוגרי המכינות, רואים שיש היום בעיה אמיתית.
היו"ר אלכס מילר
האם יש לך קצת נתונים?
יעל סימן טוב - כהן
כן. כיום פחות מ-50% מבוגרי המכינות הקדם אקדמאיות ממשיכים לאקדמיה.
יהודית גידלי
לאילו מכינות את מתייחסת?
יעל סימן טוב - כהן
כל המכינות במדינת ישראל. אני מדברת על ממוצע ארצי. אם ננסה למקד את זה: באוניברסיטאות מדובר על כ-60% מעבר. במכללות מדובר על 40%, ובמכללות להכשרת עובדי הוראה פחות מ-30% מבוגרי המכינה ממשיכים ללימודים אקדמיים. מבחינתנו, המעבר אלינו יצטרך להיות מלווה ברפורמה אקדמית, כדי להעלות את האיכות של המכינות.
היו"ר אלכס מילר
יש הבדל בין מעבר של המכינות למועצה להשכלה גבוהה, לבין החלטה שרק מכינות תחת אוניברסיטאות הן אלו שיוכלו לפעול. אלה שני דברים שונים.
יעל סימן טוב - כהן
לא רק תחת אוניברסיטאות.
היו"ר אלכס מילר
אתם מוציאים את הסוגיה הזו ממשרד החינוך, ומעבירים אותה למועצה להשכלה גבוהה. מבחינת המוסדות הקיימים היום – מה עתידם, איך תהיה ההתייחסות אליהם?
יעל סימן טוב - כהן
כיום יש 45 מכינות קדם אקדמאיות, כאשר שתיים מהן לא פועלות במסגרת מוסד להשכלה גבוהה.
היו"ר אלכס מילר
זאת ועוד אחת.
יעל סימן טוב - כהן
זאת ועוד אחת. כדי להעלות את הרמה האקדמית של המכינות וכדי לאפשר לתלמידים לקבל מענה איכותי וראוי, שיפתח בפניהם דלתות לעולם האקדמי, אנחנו רוצים ללכת למתווה אקדמי- תקציבי שונה ממה שקיים היום. זה לגבי כל המכינות.
היו"ר אלכס מילר
רענן, מה אחוז המעבר למוסדות אקדמיים אצלכם?
רענן הר-זהב
ראשית, צריך לזכור שמדובר באוכלוסייה ברמה הנמוכה ביותר. אנחנו מדברים על ליקויי למידה, בעלי בעיות קשב וריכוז ואוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי בדירוג הנמוך ביותר. מתוכם בין 40% ל-50% מתקבלים למוסדות אקדמיים. זו נחשבת הצלחה אדירה, משום שזו לא אוכלוסייה רגילה הנמצאת במוסדות האקדמיים. מדובר באוכלוסייה שלא נמצאת שם – אוכלוסייה שאין לה מענה שם, שאף אחד לא נותן לה היום מענה.

למעשה, ועדת אריאב, שעל בסיסה אתם אמורים לפעול, קבעה שכל המכינות יצטרכו לעמוד ברף אחיד שניתן לבדיקה – תעודת הבגרות. את זה אתם ביטלתם. אנחנו מכינה בגרותית. איזו בעיה יש עם הרמה שלנו?
יעל סימן טוב - כהן
אלה טענות לא נכונות. אנחנו לא ביטלנו כלום. אנחנו הולכים למתווה, שיכלול גם מכינות בגרותיות וגם מכינות ייעודיות. לא ביטלנו שום דבר. המתווה שלנו עוד לא עבר את כל האישורים של הגופים המנהלים, ולכן אני לא רוצה גם להרחיב לגביו.
רענן הר-זהב
אבל מחר יש דיון במל"ג על זה.
יעל סימן טוב - כהן
אחרי שיתקבלו החלטות במל"ג, אנחנו נשמח להרחיב על המתווה. לשאלתך- המכינות הבגרותיות בוודאי לא מתבטלות.
רענן הר-זהב
האם "רום פרט" תוכל להמשיך להתקיים כמו שהיא מתקיימת היום?
יעל סימן טוב - כהן
אתה שואל שאלה שאין לי עליה תשובה.
רענן הר-זהב
זאת השאלה של הדיון.
יעל סימן טוב - כהן
אנחנו מעוניינים שכל המכינות תהיינה באחריות מוסד אקדמי ותפעלנה בקמפוס ראשי.
רענן הר-זהב
בקיצור, לא תהיה קיימת "רום פרט".
יעל סימן טוב - כהן
זה לא אומר שלא תהיה קיימת "רום פרט".
היו"ר אלכס מילר
האם כל הרפורמה הזו היא רק בשביל שתי מכינות?
יעל סימן טוב - כהן
ממש לא.
היו"ר אלכס מילר
אבל את אומרת שרק שתיים הן מחוץ למוסדות האקדמיים.
יעל סימן טוב - כהן
זה לא קשור. הרפורמה היא רפורמה כוללת, המתייחסת לסוגי מסלולים, תמהיל הצוות המלמד במכינות ולהכרה הדדית בין מכינות. הרפורמה היא רפורמה כוללת לגבי כל המכינות הקדם אקדמיות.
היו"ר אלכס מילר
האם יש התייחסות לסוגיה של ליקויי למידה בהמלצות של ות"ת?
יעל סימן טוב - כהן
לגבי לקויות למידה באופן ספציפי, לא. אנחנו מעוניינים שהמכינות תהיינה באחריות מוסד אקדמי ותפעלנה בקמפוס ראשי. אנחנו ניתן זמן להתארגנות, כדי שמכינות שכיום לא פועלות באחריות של מוסד אקדמי תוכלנה לחבור למוסד אקדמי.
היו"ר אלכס מילר
אבל את מבינה, שאם לא תהיה מסגרת ייחודית לליקויי למידה והכל יפעל לפי המנגנון שעליו את כרגע מדברת, אז סבירות גדולה מאוד שבגלל כל המהלך שיזמתם, בשביל להעלות את אחוזי הכניסה מהמכינות למוסדות להשכלה גבוהה, המוסדות ימצאו דרך שלא להכניס דווקא את החלשים עם בעיות כאלה ואחרות, וזה כדי לא להוריד את האחוזים. האם תקבעו שם תקן או דרך לאפליה מתקנת?
יעל סימן טוב - כהן
אנחנו בהחלט לקחנו את העניין הזה בחשבון. המתווה שלנו מתייחס באופן מאוד מפורט לאוכלוסיות ייחודיות.
היו"ר אלכס מילר
אבל אתם עדיין לא הבאתם את התקנות של ליקויי למידה לכאן. במשך כבר למעלה משנה אתם דנים על כך. אין לכם אפילו מנגנון בדיקה והתייחסות לכך במוסדות שלכם. תקנות מל"ג עוד לא הגיעו לאישור ועדת החינוך. זה עדיין ביניכם לבין משרד המשפטים.
יעל סימן טוב - כהן
התקנות של לקויות למידה לא מעוכבות במל"ג.
היו"ר אלכס מילר
מה זה משנה? אם אתם לא מצליחים להתקדם עם הסוגיה הזו, מה זה משנה?
יעל סימן טוב - כהן
תקנות של ליקויי הלמידה לא מעוכבות במל"ג. יש משרדים אחרים שיש שם קשיים.
היו"ר אלכס מילר
אותי לא מעניין מה שקורה ביניכם לבין משרד המשפטים. מה שמעניין אותי, הוא מתן כל האפשרויות לסטודנטים פוטנציאליים להיכנס למערכת ההשכלה הגבוהה. אם יש היום ייחודיות של מוסד המטפל בלקויות למידה, אתם צריכים לבוא ולבחון את העניין, גם מבחינת האחוזים וגם מבחינת הטיפול. כרגע אין לכם מענה מובהק, כך שאתם יכולים להבטיח את הטיפול בכל אותם אלה שנמצאים כיום במוסדות האלה ועתידים להיות שם. אתם לא יכולים לעשות מהלך, ורק אחר כך לחשוב על התוצאות.
יעל סימן טוב - כהן
מכינת "רום פרט" היא מכינה מאוד חשובה, מבחינתנו. אנחנו בהחלט לא מקלים ראש בתפקיד החברתי שלה. אנחנו נשב איתם ברגע שהעניין יעבור אלינו, כדי לקבוע את תהליך המעבר שלהם אלינו, וננסה למצוא פתרונות מיטביים כדי שהמכינה לא תיפגע.
היו"ר אלכס מילר
אני כבר אומר לכם, שוועדת חינוך לא תיתן לכם גיבוי לכל החלטה, כאשר אין עדיין מתווה מסודר לטיפול באותן הבעיות בהן המוסד הזה מטפל. מבחינתנו, אנחנו רואים כניסה לרפורמה מסוימת, כאשר מתוך 45 מכינות מדובר על שתיים. בנוגע לשינויים פנימיים והרמה שאתם רוצים להוביל - אני במקומכם הייתי עושה את זה הרבה יותר פשוט. במקום לעשות רפורמות, שאתם מסתבכים בגללן עם משרד המשפטים בנוגע לסוגיות כאלה ואחרות, קחו את המוסדות שיש לכם איתם בעיה ותטפלו בהם. אם יש מוסדות בהם יש בעיה מבחינת הרמה, ששם יש 30% מעבר, תטפלו בהם. את אומרת שבאוניברסיטאות אחוז המעבר הוא 60%. אם יש מוסד שמטפל אך ורק בלקויי למידה ואחוז המעבר שם הוא בין 40% ל-50%, המצב הוא חיובי.
יעל סימן טוב - כהן
מערך המכינות הוא מערך מאוד מורכב. אי אפשר להקל בו ראש. הוא מאוד מורכב.
היו"ר אלכס מילר
בגלל זה אתם נמצאים במקומות שמטפלים בבעיות מורכבות.
יעל סימן טוב - כהן
בגלל זה אנחנו מעוניינים לפתור כשלים שהיום קיימים.
היו"ר אלכס מילר
אני חושש, שבסופו של דבר יקרה שרציתם כמה שיותר טוב - וכרגיל - נמצא את המוסדות נסגרים, נמצא את עצמנו במצב של כיבוי שריפות, תלונות של תלמידים שלא מצליחים להיכנס למכינות כאלה ואחרות בגלל שיש בעיה עם תנאי הקבלה. המוסדות יעבדו על האחוזים ולא על הרציונאל – לטפל בסטודנטים החלשים. כאשר את מגיעה לכאן ואומרת: "המצב הוא לא סימפטי, ואחוזי הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה מאותן המכינות הוא קטן", אז את מבינה, שהדבר הבא שיעשו הוא לאתר דווקא את אלה בשביל להעלות את האחוזים ולהוריד את המועצה להשכלה הגבוהה מהראש שלהם, כדי שלא תבוא עם סנקציות או קריטריונים.
יעל סימן טוב - כהן
אני רוצה לתקן אותך. המסקנה הזו לא נכונה. המועצה להשכלה גבוהה השקיעה מאות שעות בחודשים האחרונים, כדי לדון בנושא המכינות. זה נושא מאוד מורכב. יש לנו שתי מטרות: להעלות את הרמה האקדמית, ולהגדיל את הטיפול באוכלוסיות חלשות במכינות הקדם אקדמיות. אנחנו יודעים שיש כאן שני יעדים, שהם לאו דווקא הולכים בנתיב אחד. לכן, במתווה אנחנו מציעים דרכים להשיג את שני היעדים האלה במקביל: לא רק שלא לוותר על האוכלוסיות החלשות, אלא להגדיל את הטיפול באוכלוסיות החלשות, לקבל יותר אוכלוסיות חלשות למכינות. אנחנו מוצאים את התמריצים כדי לעשות את זה, גם אקדמית וגם תקציבית. אחרי שהמתווה יאושר, נוכל לדבר ולפתוח אותו. הנושא של אחריות אקדמית זה סעיף אחד במתווה של 30 סעיפים.
היו"ר אלכס מילר
למה מתייחסים אותם 30 הסעיפים, לרמת המרצים, לחומר הנלמד, למנגנון עבודה מול המוסדות? למה הם מתייחסים? אני שמעתי ממך, שהבעיה העיקרית, שבגללה יש המלצות ודיונים, היא אחוזי הכניסה. מדובר באותם אנשים חלשים שצריך לטפל בהם. לא מדובר על אנשים חזקים שצריכים להשתלב. אנחנו מדברים על אנשים חלשים, שנמצאים במכינות וצריכים להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה.
יעל סימן טוב - כהן
האנשים האלה לנגד עינינו.
היו"ר אלכס מילר
הם כבר שם. לא צריך לחפש אנשים חדשים שהם חלשים. הם כבר שם, וצריך לטפל בהם. יש בעיה עם הטיפול, וצריך לבחון מה צריך לעשות בשביל שהאחוזים של אותם החלשים שכרגע נמצאים יהיו גבוהים יותר. אני חושש, שבסופו של דבר המוסדות להשכלה גבוהה יפעלו כדי להעלות את האחוזים בשביל לעמוד בקריטריונים של הרפורמה שאתם עושים, וזה יהיה על חשבון החלשים. זו דוגמא שבגללה קמו מוסדות על אזוריים במערכת החינוך, כאשר ראשי הערים ניסו בדרך הזו להוציא מתוך שטחם את התלמידים החלשים וכך להעלות את אחוזי הזכאות לבגרות. ברגע שאותם כפרי נוער הפכו להיות מוסדות יוקרתיים ודווקא החזקים הלכו לשם, נעלו את השערים של אותן הערים בשביל שהתלמידים לא יעברו. אנחנו מכירים את השיטות האלה. מזה אני חושש. בסופו של דבר, בשביל לעמוד בקריטריונים שלכם, זה יהיה מפעל בשביל להשיג את ה-60%-65%, וזה יהיה על חשבון החלשים.
יעל סימן טוב - כהן
אני חושבת שעניתי על זה. יש לנו שני יעדים ולא יעד אחד. העניין של להעלות את הרמה האקדמית הוא יעד אחד, אבל אנחנו לא מוותרים על האוכלוסיות החלשות. מבחינתנו, אין סתירה. אפשר לקבל אוכלוסיות חלשות, אפשר לטפל בהן, ואנחנו נתמרץ ונעודד את זה. הסיפור של אוכלוסיות חלשות זכה לדיונים רבים אצלנו.
רענן הר-זהב
איך הוא זכה לדיונים רבים, שלאף אחד מהם אנחנו לא הוזמנו?
יעל סימן טוב - כהן
הנושא של אוכלוסיות ייחודיות ושל אוכלוסיות מוחלשות מקבל מענה במתווה החדש שלנו. אנחנו הולכים לשני נתיבים: נתיב של העלאת רמה אקדמית, ונתיב שני של טיפול מוגבר באוכלוסיות מוחלשות.
היו"ר אלכס מילר
זה נראה מאוד בעייתי, בעייני. מצד אחד - לבוא ולעשות רפורמה כללית, שבעקבותיה רק שניים מתוך 40 נמצאים תחת הכותרת. אני לא יודע מה הסיפור של המוסד השני. האם יש לו גם איזושהי ייחודיות?
רענן הר-זהב
כן. זה מוסד שנקרא "אור מאופיר", והוא מיועד לאוכלוסייה האתיופית – אוכלוסייה מוחלשת גם כן. למעשה, שני המוסדות האלה מיועדים לאוכלוסייה מוחלשת. כאשר שאלת את נציגת המל"ג, האם הם פיתחו פתרון לאוכלוסיות עם לקויות למידה, היא אמרה לא. עכשיו היא אמרה: "חשוב לנו הנושא של אוכלוסיות מוחלשות".
יעל סימן טוב - כהן
לא אמרתי לא. אל תכניס לי מילים לפה.
רענן הר-זהב
איתנו, הגוף המרכזי המטפל באוכלוסיות מוחלשות, לא טרחו לשבת. להם אין מידע עצמאי. אנחנו הגוף המאגד את כל הידע בתחום. אנחנו מטפלים באוכלוסייה הכי חלשה. איתנו לא ישבו, אבל למסקנות הם הגיעו. אגב, להגיע למידע אצלם זה כמעט בלתי אפשרי. כפי שאמרתי קודם, זה סותר את המלצות ועדת אריאב. ועדת אריאב אמרה: ללכת עם המכינות הבגרותיות, להכיר בכולן, ולטפל במיוחד באוכלוסיות האלה שאנחנו מטפלים בהן. עם כל הכבוד, זה גוף המייצג את המוסדות האקדמיים בלבד. אין בו ייצוג חיצוני. יש פה הרבה תקציבים. החשש שלנו, שחוטבים עצים, יעופו פה שבבים ואנחנו ניעלם מהמפה, כאשר אנחנו היחידים שמטפלים באוכלוסייה הזו. אולי אדוני יסכים, שבוגר שלנו יאמר כמה מילים, כדי שיובן על מה מדובר.
יעל סימן טוב - כהן
רענן, לצערי אתה אומר דברים לא נכונים. אנחנו לא פגענו במכינות הבגרותיות. המכינות הבגרותיות תמשכנה לפעול. אני לא יודעת מאיפה אתה לוקח את הנתונים האלה, אך הם שגויים.
רענן הר-זהב
האם אתם הבטחתם את הקיום שלנו?
יעל סימן טוב - כהן
אנחנו נשב אתכם ברגע שהנושא יעבור אלינו. אגב, ייתכן שהמכינות בכלל לא תעבורנה אלינו. בהנחה שהן תעבורנה אלינו, אנחנו נשב עם מכללת "רום פרט", נדון באשר למתווה מעבר, ונראה מה אפשר לעשות. בכל מקרה יתקיים שימוע למוסד, כדי לשמוע את דעתכם ולקבל את חוות דעתכם. אנחנו מעוניינים לנסות ולפתור את הבעיה. אנחנו בהחלט לא מתעלמים ממנה.
רענן הר-זהב
למה עושים את זה בדיעבד. מחר תקבלו החלטה במל"ג, ואחר כך לכו תשנו את ההחלטות של עצמכם.
יעל סימן טוב - כהן
אנחנו חושבים, שאפשר להגיע למתווה ראוי, שיאפשר את פעילות המכינות הקדם אקדמיות במדינת ישראל באופן איכותי ונכון יותר. אני מקווה, שזה לטובת כל תלמידי ישראל.
רענן הר-זהב
"רום פרט" היא מכללה איכותית.
יעל סימן טוב - כהן
אני לא אומרת לרגע שלא. שלא תבין מדבריי אחרת. אין לי שום הערה ספציפית לגבי מכללת "רום פרט". בהחלט לא.
רענן הר-זהב
אני מבין, שבתוך המוסדות להשכלה גבוהה היו מכינות, בעיקר לא בגרותיות, שעשו בחינות פנימיות ולכן לא היתה אחידות. זה להבדיל מ"רום פרט" שעושה מכינות בגרות. יש לה תו תקן של בגרות. הדבר המינימאלי שהיה צריך לעשות, זה לבדוק אותה, לראות אם היא ברמה – וכולנו יודעים שהיא ברמה מעולה – ולאפשר לה להתקיים.
יעל סימן טוב - כהן
ברגע שהמכינות תעבורנה לות"ת, אנחנו נשב עם מכינת "רום פרט", כדי לקבוע את תהליך המעבר.
מגי קורן
אני ממליצה לא לעשות חיבור בין ליקויי למידה לאוכלוסיות מוחלשות. בעלי ליקויי למידה הם בעלי צרכים ייחודיים שצריכים לתת להם מענה, אבל הם לא בהכרח אוכלוסייה מוחלשת. זה לא חייב להיות. אני הייתי מפרידה את החיבור הזה. אוכלוסיות מוחלשות כן מקבלות מענה.
היו"ר אלכס מילר
נציגת התאחדות הסטודנטים, בבקשה.
רוני שפירא
אני מצטרפת לדברייך ואומרת: אוכלוסיית סטודנטים ליקויי למידה היא אוכלוסייה של סטודנטים שווי זכויות. מגיע להם לרכוש השכלה גבוהה, בדיוק כמו לכל אדם אחר. אנחנו חברים במל"ג, ואני מברכת על המתווה החדש, אבל אני הייתי רוצה לוודא ולהיות בטוחה שיימצא פתרון לאותם סטודנטים. חה"כ מילר אמר נכון: כיום למוסדות להשכלה גבוהה אין תקנות עבור סטודנטים לקויי למידה. איך את מצפה שהם יידעו להפעיל מכינות שימצאו פתרון לסטודנטים האלה, אם לסטודנטים שלומדים בהם הם לא יודעים למצוא פתרון? יכול להיות שבמכללת "רום פרט" יש צוות שיודע לתת מענה אחר, שהמוסדות הקיימים היום לא יודעים לתת. הייתי רוצה לדעת, שהמתווה החדש מכסה את אותם סטודנטים, שהם שווי זכויות ומגיעה להם הזכות להשכלה גבוהה.
שרה גבעון
כאשר אני שומעת על כך שרק 30% מהמוסדות לעובדי הוראה מצליחים לעבור, אני רוצה להזכיר שהחל משנה שעברה התחילו לשלם קנסות במוסדות להכשרת עובדי הוראה על כל תלמיד שהתקבל כתלמיד חריג עם נתונים יותר נמוכים – פחות מציון 525 במבחן פסיכומטרי. אנחנו משלמים בין 5,000 ל-10,000 שקלים על כל תלמיד כזה. מותר לנו לקבל עד 10% חריגים, אבל אנחנו משלמים עליהם קנסות חמורים. צריך להבין, שאנחנו במוסדות להכשרת עובדי הוראה משלמים קנסות על כל עובד כזה. מצד אחד, עושים הרבה מאמצים כדי שהוא יעבור את המכינה, אבל אחר כך מתלבטים אם בכלל שווה להכניס אותו, כי חסרים לו אולי 10 נקודות. מותר לנו להכניס אותו כחריג, אבל אז אנחנו משלמים קנס. זו נקודה מאוד בעייתית.
ארז שפיוק
אני עבדתי ב"רום פרט", ואני עוסק בחינוך. חשוב לי להגיד, שזה עניין של מדיניות שאנחנו רואים במשרד החינוך. רצו לחזק את בתי הספר, לחצו על המורים להעלות את הרמה, המורים אמרו: מי שנראה כי לא יעבור את הבגרות, נדחק אותו הצידה וכך נעלה את הרמה. המל"ג מציע אותה מדיניות, ואליה צריכים להתייחס ולא לבירוקרטיה. איך נשפר את הרמה באוניברסיטה למעלה? נרד למטה, ומי שלא יבטיח את הרמה שאנחנו רוצים נדחק אותו. לזה אתם לא מתייחסים.
יעל סימן טוב - כהן
זו פרשנות לא נכונה.
רמי גרטלר
אני מאגודת ניצן. אני רוצה לחזק את ארז. היתרון של המכינות האקסטרניות האלה, שהן לא מכינות קדם-אקדמאיות, הוא שאין רף כניסה. כל בן אדם זכאי להיכנס ולנסות. במכינות האקדמיות יש רף כניסה, שהרבה פעמים לא ניתן למעבר לתלמידים עם ליקויי למידה.

בנוסף, מבחינת משרד החינוך צומצמו כל האפשרויות של מבוגרים בכלל, ובטח לליקויי למידה, להשלמת בגרויות במסגרת המדינה. כל התוכניות מצטמצמות, ובהרבה ערים הן נסגרו לגמרי.
דויד אגייב
אני בוגר של "רום פרט", ואני רוצה לשתף אתכם בחיים שלי. בכיתה ח' הפסקתי ללמוד. עלינו לארץ בשנת 1995. באוזבקיסטן לא הובחנתי כלקוי למידה, כי בתרבות שם לא היה מקובל לעשות את זה, לא היה מקובל להגיד שהילד הוא דיסלקטי או שיש לו לקות למידה. בכיתה ח' אחת מהמורות אמרה לי, שאני רוסי ולכן אין טעם שאני אלמד כי אני גם ככה אטאטא את הרחוב. הקשבתי לה ויצאתי לרחוב. היו לי הרבה תיקים במשטרה. אני גם מכור לסמים נקי כ-12 שנים. אחרי שהשתחררתי מהצבא, העובדת סוציאלית שיקומית מצאה לי כל מיני מסגרות כדי להשלים בגרויות. כאשר הגעתי לשם עם האבחונים שלי, היועצות אמרו לי שזה יהיה לי קשה ואולי אצטרך לעשות קורס של טכנאי מזגנים או טכנאי מצלמות.

אני התחלתי להתנדב במסגרות עם בני נוער, והיה לי חלום להתעסק בחינוך. רציתי לסגור מעגל ולהחזיר לחברה משהו שהיא עשתה למעני – שיקמה אותי. עובדת סוציאלית עזרה לי להגיע לראיון ב"רום פרט", עם אותם אבחונים ועם אותו תיק העבר, שהגעתי איתם למכינות אחרות ששכנעו אותי שכדאי לי ללכת ללמוד טכנאי מזגן או טכנאי מצלמות.

תיקנתי את החוויה שלי ב"רום פרט": השלמתי את הבגרות, ויש לי כמעט בגרות מלאה. הדבר הכי חשוב שקיבלתי שם זה תיק של אסטרטגיות ליקויי למידה. אני עדיין אותו דוד. אני עדיין דוד מכור נקי, אני עדיין דוד שיש לו שגיאות כתיב וקריאה, ולפעמים יש לי גם דיסלקציה בדיבור. אני מסיים תואר ראשון בקידום נוער ומדעי החברה, והתקבלתי לתואר שני בקידום נוער בבית ברל. התקבלתי גם לתוכנית להסבה לעובד סוציאלי במכללת אריאל. אני נמצא במצב טוב בזכות "רום פרט". היום אני יכול להגיד לעצמי למה אני מתאים ומה אני רוצה ללמוד. זה אחד הדברים שקיבלתי מ"רום פרט": אני בן אדם שיכול ללמוד, ואני יכול לבחור לעצמי מקצוע. אני עובד היום ברשות למלחמה בסמים, ולפני כן עבדתי בכל מיני מקומות מאוד מכובדים.

יש לי עוד כמה חברים שלומדים איתי חינוך. אני עושה הרצאות על החיים שלי בהמון מכללות ובסנגוריה הציבורית, ואני פוגש חבר'ה שלמדו איתי ב"רום פרט" – חבר'ה שלא ידעו לכתוב ולקרוא, חבר'ה שהפסיקו ללמוד כי ההצלחה שלהם לא היתה טובה בבית ספר.

אני אוהב את "רום פרט", ואני מאוד מאמין במקום הזה. בתור איש חינוך, אני לא מכיר מסגרת כמו "רום פרט". אני לא סומך על הרבה מסגרות. קצת קשה לי עם מסגרות של מכינות קדם אקדמאיות בתוך מקום אקדמי, בתוך אוניברסיטאות ומכללות, כי בדרך כלל אין שם מרכז לליקויי למידה, כי בדרך כלל אדם כמוני שבא משכבה נמוכה יצטרך לקחת אסטרטג לליקויי למידה, כאשר כל מפגש עולה 400-500 שקלים. ב"רום פרט" קיבלתי קייס שיספיק לי לעוד כמה שנים, כדי שאני לא אצטרך לבזבז את הכסף שאין לי. חוץ מאשר השלמתי את הבגרות, למדתי עוד הרבה דברים. להיות לקויי למידה זה קשה מאוד: זה איך למלא יומן, איך לסדר יום, איך לכתוב ולקרוא, איך להכין את עצמך למבחנים, איך לעבוד. שני ההורים שלי חולי סרטן, ולכן אני צריך לעבוד ולממן. איך עושים את כל זה? ב"רום פרט" קיבלתי דרכים לכך. אני מכיר עוד כמה עשרות חבר'ה שגם קיבלו את זה. מכינה זה טוב, אבל כאשר מכינה לא יודעת איך לאכול אותי בתור לקויי למידה, מה זה שווה? אני כרגע לומד במכללת בית ברל, ולשמחתי יש שם מרכז לליקויי למידה טוב. את רוב הדברים קיבלתי ב"רום פרט", שיושבים שם אנשים שיודעים להקשיב. אנשים כמוני מגיעים עם כל מיני בעיות, ולא תמיד קל ללמוד. לפעמים אתה מגיע עם מצב רוח למטה, כי אתה מכור או מכל מיני סיבות אחרות. אנשים שלמדו איתי במכללה אלה אנשים, שאף אחד לא האמין שהם ילמדו. הם למדו, ויש כאלה שאפילו עובדים בסנגוריה הציבורית.
היו"ר אלכס מילר
אני רוצה לסכם את הישיבה. אני מבקש מהמועצה להשכלה גבוהה למצוא מנגנון עבודה, שלא כל פעם נגיע לכאן עם אי ודאות לגבי עתידו של גוף כזה או אחר, בגלל הרצון שלכם בעשיית רפורמה. כמובן, שגם אותם התלמידים הפוטנציאליים באותם הגופים מתחילים לחשוש, האם ייפתח או לא ייפתח המסלול בשנה הבאה. היתה סוגיה דומה באריאל, ותמיד זה ברגע האחרון. אני מבקש, לקחת את שני המוסדות מתוך 45 המוסדות, לבחון אותם באופן אקסקלוסיבי ולמצוא דרך לטפל בהם בדרך מיוחדת. כמו ששמעתם, יש להם ייחודיות, ויש סבירות גדולה מאוד שהמוסדות להשכלה גבוהה, שכרגע מפעילים 43 מכינות, לא יכולים לתת את זה. אם הם היו נותנים פתרונות לסוגיות האלה, התלמידים היו הולכים לשם ולא למכינות האלה. הרי הבחירה בין מוסד אחד לבין 43 מוסדות היא בחירה ענקית. כנראה, שהיתה איזושהי ייחודיות שגרמה להם ללכת דווקא לשם.

אין לי ספק, שבסופו של דבר תמצאו את הדרך והמוסד הזה ימשיך את עבודתו. אם ברצונכם לטפל באחוזי כניסה, תעשו את זה מול המוסדות שיש איתם בעיות. לדעתי, ככה תגרמו לבעיה אחרת: תהיה זליגה של התלמידים בעקבות הלחץ של האוניברסיטאות להעלות את האחוזים. השינוי לא יהיה מהותי אלא רק מבחינת האנשים, ובסופו של דבר גם התקצוב יהיה בהתאם. מבחינתנו, אין שום סיבה שיהיה שינוי מבחינת המעמד והמשך דרכו של "רום פרט". גם אם אתם מעבירים אותו באופן פורמאלי ממשרד אחר למועצה להשכלה גבוהה, לא צריך להיות שום שינוי. הם צריכים להמשיך ולפעול בדרך שהם פעלו. כאשר תגיעו עם הניסיון שלכם והדרך שלכם למצב שתוכלו לתת מענה כמו זה שיש שם, זו תהיה כבר תחרות כמו זו שקיימת היום בכל תחום. ברגע שלסטודנט יש אפשרות לבחור מוסד או גוף ללמוד בו, הבחירה האישית היא שלו. אם תעשו רגולציה לדברים כאלה, אתם תפגעו בסטודנטים ולא תביאו לשום שינוי מהותי בתחום.

נמשיך לעקוב אחרי ההחלטה שלכם. אני מבקש לבחון לעומק את הפעילות של שני המוסדות האלה, שעלולים להיפגע בעקבות ההחלטות שלכם, ולתת להם את כל המענה הדרוש כדי שהתלמידים לא ייפגעו וגם המוסד, שצבר ניסיון כל כך גדול, לא ייפגע. לא עושים את זה בצורה של הצבעה אחת, שלאחריה המוסד נסגר. זו לא הדרך שבה אנחנו מטפלים בגופים שיש להם ניסיון. אם היה מדובר במוסד כושל, שחיפשתם דרך לסגור אותו, ומצאתם פרצה של להעביר את כולם למל"ג, זה משהו אחר. לפי מה שזה נשמע, זה דווקא מוסד מצליח. אתם כביכול יורים לעצמכם ברגל. ברגע שיש לכם מישהו שמטפל בבעיות שהמערכת שלכם לא כל כך יודעת לתת להן מענה, אתם דווקא צריכים לבוא ולחזק אותו ולא לגרום לאי ודאות. אנחנו מבקשים מכם לטפל בסוגיה הזו באופן אישי ולא בצורה יבשה של החלטה בהמלצות ות"ת, שאחריה כולם יצטרכו לשבור את הראש איך להתמודד איתה. צריך לזמן אותם ולהתחשב בהם. להתאחדות הסטודנטים יש שני נציגים במועצה להשכלה גבוהה.
רוני שפירא
אין ספק.
היו"ר אלכס מילר
ברגע שהחלטה כזו מתקבלת, אתם צריכים להיות עם יד על הדופק, כי ההשלכות עלולות בסופו של דבר להיות על הקליינטים שלכם - הסטודנטים.
רוני שפירא
אין ספק. אנחנו עם היד על הדופק.
היו"ר אלכס מילר
אני מבקש מהמועצה להשכלה גבוהה: במידה ותתקבל מחר החלטה, תעבירו לוועדת החינוך דיווח על ההחלטה שאתם מקבלים בכל הנוגע למכינות קדם אקדמיות. יושבת כאן היו"ר החדשה, שתיכנס ביום רביעי לתפקידה. במידה והיא תמצא לנכון, תתקיים ועדת מעקב בעניין הזה. אנחנו מבקשים לטפל בסוגיה, בשביל שלא נתכנס כאן ונדון שוב על הסוגיה. כמו שאמרתי, אתם צריכים לשמור על יחסים טובים עם ועדת החינוך. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.

קוד המקור של הנתונים