PAGE
31
הוועדה למאבק בנגע הסמים
12/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 81>
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ב (12 ביוני 2012), שעה 9:00

<סיור בנתב"ג - יחידה 747>

חברי הוועדה: >
טלב אלסאנע – היו"ר

>
רעיה שטנר - עוזרת יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

רינת מזרחי - עוזרת יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

אביעד סוהר - ראש מדור תיאום מבצעים וסמים, המשרד לביטחון פנים

אורי שוהם - המשרד לביטחון פנים

אריאלה פל-כנפו - ראש חוליית מחקר סמים, המשרד לביטחון פנים

דני מאור - סגן מפקד מרחב נתב"ג, משטרת ישראל

איתן גורני - סמנכ"ל, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אתי כהנא - ראש אגף אכיפה ברשות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים

אהוד אורטל - ממונה בכיר מדור מבצעים, מכס

ארמונד כהן - סגן ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, מכס

נועם דשתי - מפקד יחידה 747, נתב"ג

חיים לוי - מנהל מרכז תיאום, נתב"ג

קובי בכר - מפקד מרחב נתב"ג

גלעד נתן - חוקר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אסף דורון - דובר הוועדה, הכנסת

דודו ועקנין - משמר הכנסת

דודו אלקריף - משמר הכנסת

בת שבע פנחסוב

יעל נגני

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור בנתב"ג - יחידה 747>

אני מקבל אתכם בברכה, על זה שהגעתם אלינו למרחב נתב"ג (נמל התעופה בן גוריון). כמובן יש פרוטוקול של הישיבה, אני לא אכנס לזה, אני רק רוצה לומר שאני ממש שמח שאתם פה. זה כיף לארח אנשים, במיוחד בתחום שלנו שאנחנו מתעסקים בו ביום יום וכמובן במהלך היום אנחנו נדבר על זה. נועם, הוא יצא החוצה כי הוא עסוק במשהו, תיכף הוא יגלה לכם במה הוא עסוק, אנחנו נבקר גם בחלק הזה של הסמים ואחר כך נלך לחלק של רש"ת (רשות שדות התעופה) ונבקר במגדל התיאום שעליו אני אומר כמה מלים, מה הוא עושה בדיוק, ואז אתם תראו את זה גם באופן חי. יושב הראש.

בוקר טוב. אנחנו, בשם חבריי בוועדה, מודים לכם על קבלת הפנים. אנחנו היום מקיימים סיור כדי להתרשם מהעשייה של האנשים שעושים ולראות מקרוב את המאמצים שהם משקיעים. אנחנו יודעים שאחד מהנתיבים של ההברחות הם המעברים ואחד המעברים שקולט המון אנשים מדי יום ביומו זה שדה התעופה בן גוריון. מי שעומד על השער, מי ששומר בשער, מי שמאבטח ומבטיח שהדברים שייכנסו הם רק דברים חוקיים בלבד, ולא תמיד המצב הוא כזה, זה אתם יחד עם המכס וגורמים נוספים, וזו הזדמנות להודות לכם על הפעילות הנמרצת והרבה ולכל אנשי הצוות שעושים את המלאכה, וגם לראות ולהתרשם מה אתם בדיוק עושים. אנחנו מקווים שנלמד יותר, אם יש דברים שאתם רוצים להעלות, גם דברים חיוביים אבל גם דברים שאתם חושבים שהם פרצה שקוראת לגנב שאפשר להעלות בישיבות הבאות, או להפנות לגורמים הרלוונטיים, זו ההזדמנות. המטרה שלנו היום היא יותר ללמוד, לראות. דברים ששמענו זו הזדמנות לראות מקרוב בשטח באופן מעשי וממשי.
הבמה היא לרשותך.

אני רק רוצה להציג את האנשים שנמצאים פה מבחינתי. נועם, נועם הוא מפקד יחידה 747, בעברו- - -

כשראיתי 747 חשבתי שזה בואינג.

גם רשות שדות התעופה, כל פעם שאנחנו אומרים מפקד 747, הם אומרים 'רגע, 747 אצלנו זה ניקיון מטוסים'. אז היחידה הזאת היא יחידה ששנים נמצאת בשמות אחרים, כל פעם זה שם אחר, מי שזוכר זה היה פעם יז"ן (יחידת זבולון)- - -

אני הייתי אחראי במודיעין על כל היחידות.

כן, זה התחיל מאזור חיפה, שזה היה יחידת זבולון 2, מה שנקרא, זה התפשט לכל הנמלים וזו- - -

אזור נתב"ג, אזור אשדוד.

בדיוק, זו הייתה יחידה של מודיעין. במשך השנים הבינו שנתב"ג צריכה יחידה עצמאית שלה. היום היחידה מונה 15 בלשים, יש ארבעה אנשי הערכה- - -

מה זאת אומרת אנשי הערכה?

אני אתן את זה לנועם, תיכף הוא יספר לנו מה זה. וכמובן שני רכזי מודיעין וכל המערכת הזאת בעצם יושבת ומדברת על איך אנחנו מונעים את הברחות הסמים בנמל התעופה בן גוריון, את כל כניסות הסמים לישראל. כמובן שהם מתעסקים גם בנושאים אחרים, של שחיתויות, גנבות בתוך הנמל או דברים שעולים להם, וגם אנחנו מתעסקים בכל הנושא של הפרות סדר ודברים כאלה. זו אותה יחידה שעושה את זה. כרגע אנחנו מתמקדים בעניין של הברחות הסמים לישראל. אפשר לציין שנמל התעופה בן גוריון הוא אחד מהנתיבים שבהם נכנסים הסמים לארץ, כמובן שיש לנו את הגבולות, בעברי הייתי מפקד יחידת גבול לבנון שש שנים אז אני מכיר את כל הברחות הסמים לבנון-סוריה-ישראל וירדן כמובן, אבל- - -

היית במארג' עיון או לא?

גם במארג' עיון הייתי. היום אנחנו נתמקד כמובן בבן גוריון. בבן גוריון כניסות הסמים שאנחנו מכירים בדרך כלל נעשות באמצעות בלדרים. מה זה בלדרים מבחינתנו? אלה אנשים תמימים שנותנים להם בתמורה למשהו, או לכסף או שווה כסף, ואומרים להם 'תיקחו, או בתוך גופכם, או איתכם באריזות', בכל מיני אריזות שאנחנו נדבר עליהן, 'תבריחו סמים לישראל', וכמובן שמאחורי הבלדרים נמצא כל הסחר, גם הקונים וגם המוכרים, שאלה רשתות ענפות. כשאנחנו נתקלים בבלדרים האלה בעצם אנחנו רואים רק את קצה הקרחון והתפקיד שלנו פה זה לאתר את אותם בלדרים, לתפוס אותם ולהעביר אותם ליחידות הימ"ריות (יחידות מרכז) המחוזיות, תלוי לאן הבלדר הולך, והמשך הפעולה נעשה על ידי אותן יחידות ימ"ריות שמגיעות לפה, קולטות מהר את הבלדר וממשיכות בפעילות.

כדי לאתר מי עומד מאחורי- - -

כדי לאתר מי קיבל, מי מסר. לכן אני אבקש שבחלק מהדברים של נועם כשהוא ידבר על הפעילויות אז שזה לא יהיה לציטוט, כי חלק מהדברים שהוא יראה עדיין נמצאים בעבודה ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחשוף כי אנחנו נפריע לפעילות המבצעית.

זה מרחב נתב"ג. מרחב נתב"ג שולט על כל מה שקורה בנתב"ג מבחינת המשטרה. גבולות הגזרה שלו אלה הגדרות של נתב"ג. בשנים שעברו נתב"ג התפשט גם ליישובים בסביבה, זה דבר שלא הצליח, בסוף הוחלט שחוזרים פנימה, כי יש פה מספיק עבודה מה לעשות.

פעם למשטרת נתב"ג או למרחב נתב"ג הייתה אחריות גם על בקרי הגבול. כמו שאתם יודעים, בקרי הגבול עברו למשרד הפנים, של מינהל האוכלוסין, ומעכשיו משטרת נתב"ג בעצם מתעסקת רק בחלק הפלילי של נתב"ג. מה זה כולל החלק הפלילי? זה כולל הכול, את כל העברות של גנבות, כייסויות, שוחד, ניסיון לברוח לחוץ לארץ באמצעות דרכונים מזויפים ודברים כאלה, ומה שאנחנו מדברים היום זה על החלק של הברחות הסמים, שזאת יחידה מאוד מיוחדת שבאים ללמוד אותה גם מהארץ וגם מהעולם, אני מדגיש גם מהעולם. אנחנו מארחים משלחות של קציני משטרה מהעולם שבאים ללמוד איך היחידה הזאת עובדת, כי המאפיינים של היחידה הזאת- - - עוד הפעם, יעשה לכם את זה נועם בסופו של דבר, כשהוא ייקח אתכם לאולם ויגיד לכם, 'הנה, אוקי, יש לכם 1,000 איש מול הפנים, תוציאו לי בלדר מתוך זה', בלי מידע, בלי כלום, כי זה מה שעושים הבלשים. הבלשים, בתכונות שלהם ובפרופילים שהם עשו על אותם מבריחים, הם בעצם מזהים מישהו או מישהי, ואנחנו נראה לכם תמונות, אתם תראו תמונות, של אנשים שתגידו ש'בחיים לא הייתי אומר על זה שהוא בלדר, זה לא הגיוני, זה נוגד את כל הנורמליות'.

עכשיו תחשוב פעמיים.

זאת אומרת אם מתבצעת עברה במדינה ויש חשש שמישהו יבצע עברה ויימלט לחוץ לארץ, גם אתם מטפלים כאן כדי לתפוס לפני שהוא עולה על מטוס?

עוד הפעם, אנחנו, יחד עם המטה הארצי, יש לנו את מרכז התיאום הארצי שהוא יושב גם מול האינטרפול, יושב גם מול נציגי המשטרה בחוץ לארץ, כשבעצם אנחנו יכולים לארגן גם עולמית את הנושא של לאתר- - -

כל עוזב, כל נוסע, נתפס במצלמות של שדה התעופה?

אם אנחנו מכריזים עליו. אנחנו צריכים להכריז עליו שכשהוא יגיע לבקרת הגבולות הוא ייבדק. אם אנחנו מכריזים עליו ככה, כשהוא יגיע לבקרת הגבולות הם יעכבו אותו.

אני נפלתי פעם בפרופיילינג של האמריקאים, כי אני הייתי בטרנזיט לקנדה ורק עברתי עם תיק יד וזה התאים להם, והייתי גם צעיר, פקד או משהו כזה, והפשיטו אותי, בדקו אותי ושאלו אותי מה עיסוקך, אז אמרתי להם 'I'm a police officer', אז הם אמרו 'אתה יכול להוכיח?' הוצאתי להם תעודה ועל המקום הם אמרו לי 'יאללה תלך'. אבל יש דברים, יש רמזים. הבלש, כשהוא מסתכל, הוא יודע על מה להסתכל. למשל המלה אקוודור כבר אומרת משהו. מישהו שבא מאקוודור- - -

כן, אבל לא מגיעים בטיסות ישירות.

בדיוק.

בדרך כלל מה שהם עושים, הם מגיעים עם הטרנזיט מאירופה- - -

אקוודור היא אחת המדינות ש- - -

מבחינתנו, לא נעים להגיד את זה, אבל כל מה שמגיע מדרום אמריקה. רוב גידולי הסמים הם בדרום אמריקה, כך שזה לא משנה מאיזה ארץ הם מגיעים, אם זה דרך ברזיל, דרך אקוודור, או דרך פרו.

אגב, אקוודור אפילו פחות ממדינות כמו פרו או קולומביה.

אבל זה לא משנה, לפעמים יכולים לאתר בלדר במדינה אחרת, לקחת אותו למדינה אחרת ומשם לעשות את זה. בדרך כלל הפרופילים של אותם אנשים- - -

והם, כשהם מתארים את הבלדר, יש להם תכונות מסוימות שהם מעוניינים שיהיו קיימות אצל הבלדר?

כמה שיותר פשוט וכמה שפחות בולט. זה ברור.

אז כמו שאמרתי, אנחנו במה שנקרא משטרת נתב"ג מתעסקים גם בעברות הפליליות וגם בנושא של הסמים, כמובן שאנחנו לא בחלל ריק, נמצאים איתנו פה גופים נוספים שאנחנו משתפים איתם פעולה ועובדים עם זה יפה, אחד מהם זה כמובן המכס. למכס יש יד מאוד חשובה בנושא הזה, כי גם למכס יש יחידות בנושא סמים ואנחנו משתפים איתם פעולה, גם עם כלבני הסמים של המכס, שאנחנו נמצאים איתם בשיתוף פעולה ועובדים איתם. בהגעתי לפה לפני שנה גם פתחנו אפיקים חדשים שכמעט ולא נגעו בהם ואנחנו יותר היום נוגעים בהם, כמו לדוגמה מי שלא יודע, ישראל היא מדינה עסקית, אלפי מטוסים פרטיים מסתובבים וכל מטוס פרטי כזה שמגיע בעצם מקבל איזה שהוא טיפול מסוים מהשדה, אבל הוא לא כמו הבן אדם הרגיל שעובר, וגם לזה אנחנו נכנסים, מדי פעם אנחנו מבצעים עליהם בדיקות ונופלים על כל מיני עשירים וכאלה שפתאום לא מבינים למה אנחנו בודקים אותם. מבחינתנו אנחנו עושים את זה בנימוס, עם כל הרגישות, אבל אנחנו מבצעים את זה, בודקים להם את התיקים ובודקים הכול כדי שיבינו שאנחנו נמצאים בכל אחד מהמקומות וכמובן המטרה שלנו זה למנוע את הברחות הסמים, המטרה שלנו זה לא להציק להם. אז לפעמים שומעים תלונות על כל מיני אוליגרכים שבאים ופתאום בודקים אותם.

לא היה מקרה שנתפסו בניסיון להבריח?

לא. עד היום לא היו לנו מקרים כאלה. בנוסף על זה יש לנו עוד כמה מקומות פה של אח"מים (אנשים מפורסמים מאוד) שמגיעים דרך המקומות האלה וגם אליהם אנחנו שמים לב. הדוגמה היפה מאתמול, בלשים שלנו שתצפתו על אחד המקומות האלה של ה-VIP, אז רואים את הבן אדם ה-VIP מגיע, זה היה דיפלומט עם אזרח ישראלי, הם מגיעים והמזוודות שלהם עוברות מהחלק האווירי לאוטו הפרטי ללא בדיקה של אף אחד, וכמובן שהבלשים יחד עם המכס קופצים על זה ומוצאים שלל של 35,000 דולר שהם פשוט הבריחו. זו נקראת הברחה של כסף וכמובן המכס באופן אוטומטי- - -

אני זוכר, פעם גונן שגב היה באופן דיפלומטי, לא?

אבל זה היה עם סוכריות.

פעם, כשהייתם כולכם צעירים, הייתה פרשייה עם הרצח הכפול, חלק זוכרים, ואז היה כאן מנהל שירות שלום, זה שירות VIP, היה בן אדם, לא חשוב שמו, והוא היה מכניס כל מיני אח"מים בעקיפין, הוא גם עבד עם טוביה אושרי ורחמים אהרוני, גומדי וכל אלה, ובאמת ברגע שהם נכנסו הם לקחו את החפצים שלהם ואת כל הדברים מהאווירון ישר למכוניות ויצאו בלי שום ביקורת, בלי שום כלום. תפסנו אותו אבל בסוף הוא לא הועמד לדין.

זו דוגמה טובה של שיתוף פעולה בין משטרה למכס, אז ברור שהטיפול הוא יותר מכסי, הוא לא טיפול משטרתי, המכס ישר קיצץ לו את הקנס שהוא אמור לשלם על זה ונכנסו כספים למדינה. באותו מקום המדינה הרוויחה כסף.

מורידים כמה ערמות כאילו?

זה הולך לוועדת חילוט.

אז זה החלק הזה של שיתוף הפעולה. כמובן גם שיתוף פעולה עם המכס, שיתוף פעולה עם הביטחון של נתב"ג, שהם בעצם אמונים על הנושא של הביטחון הפח"עי (פעילות חבלנית עוינת), גם שם יש שיתופי פעולה כי הרבה פעמים כמו שהם מגלים אנשים חשודים, אז לפעמים אלה אנשים חשודים בתחום הפלילי וכמובן שאנחנו מטפלים בהם, ואז זה יוצר מצב שיש פה הרבה רשויות מקומיות שאנחנו בעצם מאחדים את כולן. כמובן חס וחלילה, לפני יומיים עשינו תרגיל של נפילת מטוס עם 200 איש, מטוס שנחת והתרסק על הקרקע, עשינו תרגיל גדול יחד עם רשות שדות התעופה, איך מחלצים, איך עובדים, ואז איך עובדים ביחד עם מגן דוד אדום, כיבוי, כיבוי המטוס, זה משהו מיוחד, זה לא משהו רגיל, ואיך מפנים בשנייה אחת 200 איש ממטוס שהתרסק לבתי החולים, איך יוצרים דרכי גישה לבתי החולים וזה מבצע גדול מאוד שגם בו נטלנו חלק כדי לראות כחלק מהמוכנות שלנו כמובן גם לאירועי חירום.
אלה בעצם התפקידים שלנו של משטרת נתב"ג- - -

והבידוק של הנוסעים, מי מבצע אותו?

ביטחון שדה התעופה, הביטחון של רש"ת.

יש מן הסתם שת"פ (שיתוף פעולה) איתם, עם המאבטחים של- - -

אנחנו בשת"פ עם כולם אבל הוא שאל מי עושה את הבידוק, אלה אנשי האבטחה של רשות שדות התעופה.

יש מקרים שהם גם מעבירים לכם קליינטים? המאבטחים הסמויים של רשות שדות התעופה?

לפעמים כן, אבל הם יותר, נגיד בטיסה של מטוס זה יותר שיכורים. לא דיברנו על זה, דיברתי איתו על זה שהרבה פעמים חלק גדול מהעברות שלנו אלה שיכורים במטוסים שמתפרעים, תוך כדי טיסה, מעשים מגונים במטוסים. בפעם האחרונה, מקרה אחרון שיש לנו זה תיירת שישנה ושמה עליה שמיכה, התיישב לידה מישהו ושלח אליה ידיים כשהיא ישנה, וכשהיא התעוררה פתאום היא הבינה שהוא גוהר מעליה, הכול תוך כדי טיסה. לא חסרים לנו מקרים כאלה, שיכורים שמגיעים בטיסה, הם שותים לפני הטיסה, שותים במהלך הטיסה ומתחילות מלחמות בתוך המטוסים. אלה נשמעים אירועים קטנים, אבל יש את חוק הבטיחות של הטיס שכל הפרעה כזאת יכולה לפגוע בפעילות בתוך המטוס, הפעילות הבטיחותית של המטוס, וכמובן שאנחנו מתייחסים לזה בחומרה, כי אנשים צריכים להבין שיש כללי התנהגות ולפעמים הם חורגים מהם.

זה באופן כללי הנושא הפלילי בחלק הזה. אנחנו ניכנס לחלק של נועם ונועם ירצה בפניכם, גם באמצעות סרטונים. מה שביקשתי מנועם ודיברתי גם איתכם, חלק מהסרטונים הם יותר חסויים, לא שאתם לא תראו אותם, אתם תראו אותם, אבל כלפי חוץ זה עלול להפריע לנו לעבודה השוטפת, כי חלק מהאנשים שנמצאים פה אלה אנשים שנמצאים בהליך של משפט, אז אסור לנו לפרסם החוצה דברים שנמצאים במהלך משפט. אתם תראו אותם ונועם יגיד לכם מדי פעם 'זה לא לציטוט', אז תסלחו לו על העניין הזה.

אני אעזוב אתכם ואני אתחבר אליכם חזרה בביקור.

תודה רבה.

קודם כל אני מתנצל על הטלפונים מראש, כי אני עכשיו באמצע תיאומים.

שמי נועם, אני מפקד היחידה של 474, עד לפני חודשיים הייתי רמ"ח איסוף בימ"ר מרכז, חמש שנים פלוס מינוס, חדש פה, דנדש, אבל גם מהתחום, לצורך העניין בתחום המודיעיני של היחידה המחוזית שהיו מגיעים לכאן גם כפעילות עצמאית וגם לקבל עבודה מהסוג שדיברנו קודם.

תמיד היה שיתוף פעולה בין לוד לבין שדה התעופה בן גוריון?

תמיד.

גם מבחינת המיקום הגיאוגרפי והקרבה.

כן. בואו לא נשכח שגם מרחב נתב"ג זה מחוז מרכז.

הסחר שמתנהל בלוד, שהיה פעם. אנחנו ביקרנו, לאחרונה יש שינוי מאוד חיובי.

אני יכול להגיד לך, כשאני הייתי שוטר צעיר, התגייסתי ב-91', הייתי בלש בתחנת לוד עד 98', שהמצב של העיר היום, זה בטח מעניין אותך, הוא הרבה יותר טוב מלפני איקס שנים חד משמעית, לפחות בכל הנראה לעין. קורים דברים, אבל עכשיו הם מתחת לפני השטח.

פחות ממה שהיה.

פעם זה היה גלוי, כל מי שהיה בא רואה, לא היה סוד, לא צריך מידע מודיעיני אפילו, הכול כתוב בעיתון.

כספומטים וסופרמרקט שם.

כן, היום זה כבר לא קיים, וגם אם זה פתאום צץ אז אנחנו דואגים לסגור את זה די מהר ולהביא את זה למצב שהוא סביר. אני לא יודע אם אנחנו, כמדינה לצורך העניין, יכולים להפסיק את התופעה, לגמור אותה לגמרי, אבל אפשר להביא את זה למצב שהוא סביל, משהו שאפשר לחיות איתו.

יחידה 747 נתב"ג, כמו שקובי אמר לכם, עד לפני שנתיים בערך הייתה נקראת היז"ן. שינו לה את השם, אותה גברת רק בשינוי שם. מה שכן, היחידה קצת התחזקה מבחינת כוח אדם, זה לא 300 בלשים, זה רק 15, פלוס מינוס, אנשים שעובדים 5 ימים בשבוע, כמו שאתם יודעים, אבל אנחנו נותנים מענה 24 שעות, כל השבוע, למרחב ובעיקר בנושא סמים, זה התחום העיקרי. כמובן שנתב"ג זה עולם ומלואו, יש פה הרבה דברים שעוברים כאן שהם לא סמים, יש פה הרבה בעלי תפקידים, הרבה תחומים, יש המון כסף שנכנס לכאן בנתב"ג ביום, נכנס ויוצא לצורך העניין, בין אם זה כסף שהוא כסף ובין אם אלה מטענים או אנשים או לא משנה מה.

אנחנו בגדול היחידה הטריטוריאלית של המקום הזה כשלמעשה אנחנו עובדים עם כל גורמי משטרת ישראל ולא משנה איפה, בעיקר זה עם היחידות המחוזיות והארציות, מכיוון שמי שמטפל בתופעת יבוא הסמים זה אך ורק יחידות מחוזיות וארציות במשטרה. תחנת משטרה, זה לא משהו שהם עושים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק, ברמה של יום יום עם יחידות השטח, מכיוון שלנו יש את היתרון היחסי בכל נושא התעופה, גם אם זה אנשים וגם אם זה טובין. כשאני מדבר על כל נושא התעופה, זה גם בארץ וגם בעולם למעשה. יש לנו יכולות לאתר אנשים בכל מיני מקומות בעולם שעושים את זה בכל מיני תהליכים, שלמדו אותם המון שנים וכמובן גם בשיתוף פעולה עם כל מיני גורמים שנמצאים כאן בנתב"ג ובהמשך נפרט מי הם.
כמו שאמרתי, התחום העיקרי שלנו זה יבוא סמים. בגדול, שתדעו, כל סוגי הסמים נכנסים לנתב"ג, היו לנו גם מקרים שיצאו סמים מנתב"ג, פרט לסוג אחד של חומר שזה הרואין, שלא מגיע מנתב"ג.

גם מייצאים סמים מכאן?

היו לנו כמה מקרים שאנשים ייצאו מפה.

איזה סוג של סמים?

הרואין, ונסעו עם זה לאוסטרליה. הם פשוט נעצרו פה לפני העלייה למטוס.

אז יש ענף יצוא חדש.

אני יכול לומר לך שפה זה יותר זול מאוסטרליה, כך שאם אתה לוקח הרואין לאוסטרליה ואתה מצליח נגיד להבריח 100 או 200 גרם הרואין, אתה תוכל להחליף אותם שם בהרבה כסף.

אבל בעיקר כאן זה יותר צרכנות, יבוא.

כן, בעיקר יבוא סמים. הסם היחידי למעשה שלא נתקלנו בו בשנים האחרונות זה הרואין. אנחנו יודעים מה הסיבה. הסיבה היא שהרואין נכנס לארץ שלא דרך נתב"ג, יותר דרך הגבולות שזה תחום אחר לגמרי. אני מעריך שבטח הייתם וביקרתם, אם אתם מגיעים לכאן, בטח הייתם גם שם, אבל הגבולות שלנו די פרוצים. אתם רואים מה קורה עם מסתננים, אז להבריח חבילות של סמים זה לא- - - מי שמתעסק בזה יודע איך לעשות את זה וגם מצליח יפה. כל עוד יש פה ולא חסר לצורך העניין, אז מצליחים. זה לרוב מהגבולות, בין אם זה ירדן או מצרים, או לבנון, סוריה.

מצרים יותר משהו אחר, ממצרים זה יותר חשיש.

ממצרים הכול. אני יודע שמכל המדינות האלה מביאים הכול, פשוט ככה, הכול מהכול.

מה היחס של הסמים שמוברחים בצורה הזו או בדרך נתב"ג? אתה יודע להגיד?

אני יכול לומר לך שבמבחן התוצאה כשיש משלוח סמים ימי זה לא נגמר באחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה קילוגרמים, זה נגמר בהרבה יותר, כמה עשרות וגם יותר. אבל זה תחום אחר, זה לא התחום שלי. אני יכול להרצות לך על זה בנפרד, אבל זה לא המקום שאני נמצא בו עכשיו.

הייתם באשדוד? זה משהו אחר לגמרי.

זה עולם אחר. יש כמה אפשרויות לתפוס סמים, פעם אחת כשאנחנו יודעים מראש מה עומד להגיע ומה הוא עומד להביא, פעם שנייה כשאנחנו עושים פעילות של פרופיילינג כזו או אחרת, כדי לאתר אנשים עם סממנים מסוימים כדי להעריך אם הם כן או לא, ופעם שלישית זו תפיסה אקראית. אותו דבר זה בנמלים. אם אנחנו יודעים אז אנחנו הכי חזקים, אנחנו מוכנים מראש, יודעים והיו לנו המון מקרים כאלה, מחכים ומגיעים ערוכים, זה לא מעכשיו לעכשיו ולא מתארגנים מעכשיו לעכשיו, הכול פשוט זורם ורץ בדרך כלל כמו שאנחנו מתכננים.

מרבית הפעילות זה המודיעין, פחות האקראי ויותר המודיעיני?

מרבית התפיסות שלנו בנתב"ג, לפחות בשנה האחרונה, היו תפיסות אקראיות. אני אראה לכם עוד מעט את הנתונים.

כמו שאתם רואים, קוקאין נכנס פה די הרבה, כדורי אקסטזי בדרך כלל מאירופה, המון, חשיש כמובן, אל.אס.די ובשנתיים אחרונות יש לנו איזה סם חדש שהתחיל לטפטף לנו כאן, אני אראה לכם את הכמות שנתפסה בשנה שעברה, היא לא קטנה, לפחות במושגים של ישראל, כי ישראל היא מדינה קטנה וצורכת לא מעט. אם נשווה את זה לאירופה, אתם יודעים מה ההבדלים בכמות האנשים ובכמות הסמים שנכנסים. יש את החבר'ה התאילנדים. התאילנדים שעובדים כאן בארץ, יש להם איזה סם חדש, הם קוראים לו יאבה. אחת ליומיים, יגיד לכם גם אהוד, בשיתוף פעולה עם המכס, אין שבוע שלא תופסים פה כמה חבילות של משלוחי דואר של יאבה.

ממה שאנחנו הבנו כמעט ואין עצורים, כי הם לא מגיעים לקחת וקשה לאתר למי מיועד המשלוח.

אני אגיד לך משהו שהוא לא סודי, אלה תיקים שקרו כבר. כשיש משלוח דואר, גם אם הוא מיועד לישראלי, שהוא מוכר ויש לו כתובת ידועה, וגם אם הוא פושע, אני אקצין, אני אעשה אותו פושע שאין סיכוי שמישהו סתם שלח לו את זה, כי מי ששלח יודע שהוא צריך לקבל את זה, הבעיה העיקרית במשלוחי דואר, וזה קרה לנו לא מעט פעמים, זה גם כשהתחפשנו לאנשי דואר, לא משנה לאיזה חברת בלדרות, והבאנו להם את זה לבתים, וגם נתנו ובן אדם לקח את זה, אפילו שמנו לו מכשיר ציטוט בתוך החבילה, חיכינו שהוא יפתח כדי שיהיו לנו מספיק ראיות לזה שזה שלו. כי אם הוא לא פותח הוא תמיד יכול לטעון ש'אין לי מושג מי שלח לי את זה', 'אני לא מכיר אף אחד ב...', לא משנה איפה, 'זה לא קשור אליי' , אנשים משתחררים, אי אפשר להגיש כתב אישום פה. אפילו שאנשים פתחו, הוציאו את מה שצריך להוציא ואפילו אנחנו נחתנו בבתים שלהם אחר כך ותפסנו אותם עם הסמים או עם סמי הדמה שאנחנו השתלנו בפנים, אנשים פשוט השתחררו. פשוט ככה. השתחררו. אין ראיות. צריך להוכיח שהוא ידע שזה נשלח לו, שהוא היה- - -

לגבי השולח, מדינת המוצא, אתם לא יכולים להעביר תלונה שהמשטרה שם צריכה לבדוק?

הוא בדרך כלל לא משאיר את הכתובת שלו.

כי השולח בוודאי יודע מה הוא שלח, המקבל יגיד 'סתם שלחו'.

קרלוס מנם שלח את זה מבוליביה. מי נתן לך את הסמים? בחור בשם עלי, בחור בשם חוזה. בלדרים זרים, היתרון הכי גדול שלהם, אם אתם לא יודעים, זה שהם לא מכירים את הסוחרים הישראלים. זאת אומרת גם אם הוא ישתף פעולה לצורך העניין והוא יגיד לך מי שלח אותו, זה תמיד יהיו כאלה שהם לא מפה, הוא ייתן לך שם פרטי, 'כן, הוא גר שם', אבל זה כמו 'אבי מתל אביב'. זה היתרון הכי גדול שלהם. החיסרון שלהם זה שהתחילו לעצור אותם לאחרונה הרבה, כי רואים שזה בקצב לא קטן, בוא נגיד ככה, ובטוח שעוברים אותנו גם הרבה כאלה.
זו המצבה של היחידה. ימ"ר מתייחס למתנדבים, זה מספר שכל הזמן עולה ויורד, זה תלוי באנשים, יותר במתנדבים. כפי שאתם רואים, נכון לעכשיו אנחנו חסרים קצין בילוש אחד, זה משהו שאני מעריך שנמלא את השורות בהקדם. תחשוב שיחידה כזאת עובדת בנתב"ג 24 שעות, נותנת שירותים לכלל משטרת ישראל- - -

נראה שהם נכנסים ויוצאים.

זה גם ברור לכם שלא כולם בלשים. יש פה אנשי הערכה, יש פה רכזי מודיעין וקצינים, שעל כל תחום זה תפקיד אחר לגמרי. זהו, אתה צריך לעבוד כאן 24 שעות. אם הייתי מבקש ממך משהו זה להגדיל לי את התקנים ואני יודע שאתה לא יכול. אתה מוזמן לתקן את זה.

אנחנו שומעים שהמשטרה כל הזמן מבקשת עוד ועוד ומוסיפים להם, השאלה לאן זה הולך. אבל באמת 15 תקנים ל- - -

24 שעות.

כדי לראות ולהסתכל, לבחון, לעקוב, זו משימה קשה מאוד, כמעט גזרה שקשה לעמוד בה.

ובטח היית כמה פעמים בחוץ לארץ ואתה יודע שנמל התעופה עובד כל היום, אין לו הפסקות. יש לו הפסקות קטנות, שעה פה, שעה שם, אבל זה ממש כל היום, זו עיר שלמה פה שלא הולכת לישון בלילה.

מכל קצות העולם.

התפקידים של היחידה - למעשה דיברנו על רובם. כמו שאמרתי לך, התפקידים מתחלקים אצלי ביחידה לשלושה תפקידים עיקריים, אחד זה עובדי הערכה, השני זה בלשים והשלישי זה רכזי מודיעין, כשכל אחד בתחומו אמור לעשות את המשימה העיקרית שלו שזה למעשה לאתר משלוחים ובלדרי סמים.

צריך להיות שם ולראות כדי להבין שזה כך. פשוט כשוטר ותיק אני יכול להגיד לכם שאני לא מופתע מכלום, כאילו הכול יכול לקרות, פשוט ככה. גם ההוא שחשבת שהוא הכי תמים והכי כשר והכי זה יכול לצאת לך בסוף המישהו שבכלל תכנן את הכול והוא רק מאחורי הקלעים, השאר עושים את זה.

על בסיס יומי אנחנו נותנים סיוע ליחידות חוץ, בכל נושא של שינוע של אנשים וטובין בארץ ובעולם. ככה אני אסכם את זה, זה פחות או יותר מה שאנחנו עושים במסגרת הערכה. כמובן שאנשי המכס פה מסייעים לנו רבות, אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה, יש עזרה הדדית ויש להם לא מעט נציגים כאן בנתב"ג.
יש לנו את רכזי המודיעין. מעבר לזה שאנחנו נותנים סיוע חוץ, אנחנו גם יחידה עצמאית. אמנם נתב"ג, כמו שאמרתי לכם, זה לא רק סמים, אבל גם את זה אנחנו עושים. אני יכול להגיד לך שגם במסגרת הזו, של רכזי המודיעין, גם פה סימנּו אנשים מאוד מסוימים בשם ובפרטים, ואכן גילינו כשהם הגיעו לארץ שהם יצאו בלדרי סמים.

יש כאן בנתב"ג משטרות אחרות, כך אני קורא להן. יש את יחידה 170, שזו היחידה המשטרתית של רש"ת שמתעסקת יותר עם העובדים של רש"ת ולא חסה על כאלה שהם צריכים להתעסק איתם פה. כמובן יש את השותפים שלנו בשב"כ, במכס, משרד הפנים, ביטחון נתב"ג, אנחנו כל היום בסינרגיה פה, כי אירוע שלהם זה אירוע שלנו למעשה, איך שלא תסתכל על זה. אירוע שלנו הוא לא בהכרח אירוע שלהם, אבל כל אירוע שלהם זה משהו שאנחנו צריכים לחקור, בשורה התחתונה זה מגיע אלינו בכל מקרה.

טוב, כולכם יודעים מה הפוטנציאל של נתב"ג, אתם יודעים על הרגישות של המקום הזה, זה המקום שלא משחקים בו ואפשר לראות את זה ישר כשאתה נכנס לכאן בשערי הכניסה, כל החיפושים שעושים אנשי הביטחון וכל מיני אנשים יוצרים איזה שהוא שם למקום הזה, שפה לא כדאי לעשות כל בעיה כזו, לא משנה אם זה פלילי או ביטחוני, כי המקום הוא רגיש.

יש פה מעבר לסמים תחום שלא מעניין אתכם בהכרח, אבל ועדי עובדים מאוד חזקים. אבל מאוד חזקים. מישהו אחד יכול להחליט היום שאף אחד לא עובד כאן, בלי כל מיני עובדים כאלה ואחרים כאן המקום הזה לא יתפקד. זה גם תחום מאוד רגיש שאנחנו מטפלים בו. אני יכול להגיד לך שלפעמים משתמשים בנו כדי להאדיר משהו שהם הולכים לעשות רק כדי לשכנע את הצד השני שצריך להוסיף להם בשכר או לא צריך לקחת מהם שכר, או כל מיני דברים כאלה. אנחנו אין לנו בררה, מבחינתנו הסד"צ (סדר ציבורי) זה הכי חשוב, לא מעניין אותנו הסכמי השכר שלהם, יותר הקטע הסד"צי, שהוא יכול להתפתח לנו פה ממש ב- - - יבוא מישהו כזה או אחר, יגיד 'אוקי, חבר'ה, מעכשיו מפסיקים לעבוד ובואו כולנו עכשיו נעמוד מול השערים של התעשייה האווירית ולא נאפשר תנועה של...', לא משנה. ברגע זה לא צריך להגיד לך מה יקרה, כל המשטרה על הרגליים ומתחילים לטפל בזה בצורה אחרת.

כמובן שלא חסר פה גנבים ולא חסר מאיפה לגנוב פה, גם אם זה מנוסעים, גם אם זה מחבילות בכל חברות הדואר והשינוע למיניהן, לא חסר שם טובין יקר ערך, או כסף, ויש עוד הרבה שנכנסים פה, בלי שום קשר. יש פה את ממן וסוויסיפורט וסדקס ויו.פי.אס וכל מיני חברות כאלה. אני לא יודע אם הייתם שם פעם, אבל ממ"ן זה מקום לא קטן, הנגרים ענקיים מלאים בסחורות שנכנסות ויוצאות מהארץ. מקומות בפני עצמם שאם תעשו שם פעם סיבוב אתם תראו שמי שעובד שם למעשה הוא נגיש לכל מקום, הוא יכול לצאת ולהיכנס, להוציא, יש כאלה שהתפקיד שלהם זה לשנע מטענים. אפשר לעשות שם הכול, גם שם אנחנו עובדים. כמובן עובדים של רשות שדות התעופה.

בניית פרופיל לאיתור בלדרים – זה משהו שנבנה לאורך שנים, לא ביום אחד, על פי סממנים שהם במבחן התוצאה נתפסו כאן. יש לנו הרבה דרכים לעשות את זה גם במערכות שלנו הפנימיות וגם במערכות של גופים שהם לא חוץ משטרתיים וגם גופים שנמצאים בחוץ לארץ, באמצעות המחלקה של אביעד, באמצעות הנציגים, אולי להשלים פרטים כאלה ואחרים, כשהמטרה למעשה זה לאתר בלדרים ומשלוחי סמים. ארבעה אנשים אצלי עושים את זה באופן קבוע, בשעות העבודה הקונבנציונליות, שהן בדרך כלל שעות הבוקר ואחר הצהריים. כמובן שהכלי שלנו זה הבלשים, כל עוד זה משהו שאמור לעבור מכאן.

מבחינת צוותי בילוש – אמרתי לכם, 24 שעות, שלוש משמרות, משמרות ארוכות של 12 שעות. 12 שעות משמרות כאשר- - -

כל צוות כמה?

חמישה ברוטו. יש לנו אנשים בקורסים, יש אנשים שצריך לתת להם פגרה מתי שהוא, כי אנחנו עובדים גם שישי-שבת, אז צריך לחלק את זה. בדרך כלל זה ארבעה, אלא אם כן מישהו נמצא בקורס אז זה כבר שלושה. זה פחות או יותר סדר הגודל.
לא רק מה שאנחנו עושים, סיוע רב ליחידות אחרות, שהם גם עובדים פה, בגלל מקרה כזה או אחר, זה למעשה כל הגופים שאנחנו עובדים איתם בשגרה. אתם יכולים להתרשם, אלה לא מעט גופים. כל אחד בתחומו הוא וכל אחד במקרה שלו. אז אתה יכול לדבר פה עם הרבה אנשים במקביל על מקרים שונים וגם על אותם מקרים, אנחנו בדרך כלל אלה שמחברים אותנו, את המשטרה ולא משנה איזה משטרה, לכל אחד מהגופים פה.

אתם גם עוזרים וגם נעזרים.

ברור.

זאת אומרת כל אחד מהגורמים האלה גם יכול לספק לכם אינפורמציה ומידע שיעזור לכם ב- - -

אינפורמציה שקשורה לתחום שלו, חד משמעית כן. אנחנו לא לבד כאן. אין מה לעשות, יש מידע שאנחנו לא יכולים להשיג אותו בכלים שיש לנו, אז אנחנו משתמשים באחרים כמו שאותם אחרים משתמשים בנו. אנחנו פשוט עובדים בשיתוף פעולה, כל אחד בתחום שלו.

זה פחות או יותר הנתונים של הבלדרים של ינואר עד מאי של שנה שעברה מול השנה. אני יכול לומר לכם, כאחד שהגיע מיחידה מחוזית, יחידה מחוזית עושה בערך שתי פרשיות סמים בשנה, יתקן אותי אביעד אם אני טועה, בממוצע. יש שנה שכן, יש שנה שיותר, בממוצע שתי פרשיות סמים. תחשבו שכל בלדר כאן זה פרשיית סמים. אני מעריך שאתם יודעים איזה כלים מפעילה המשטרה ביחידות המחוזיות/ארציות, שזה הרבה אנשים, חקירות מכל מיני סוגים, גם אם הן טכנולוגיות וגם אם הן אנושיות, מכל הסוגים, מכל המינים, לאורך זמן. תחשוב שכאן מגיע בלדר אחד כזה, אתה תופס אותו כאן כשביחידה מסוימת אתה יכול לעשות פעילות של כמה חודשים כדי להגיע לתוצר הסופי, שזה הוא. פה אתה תופס אותו כאן, הוא כבר מוכן, הוא כבר מוכן ובשל ליחידה שתגיע- - -

החוליה האחרונה בשרשרת.

כן, אבל הכי חשובה, כי הוא הראיה שלך. בלעדיו אין לך תיק. אני יכול להגיד לך שעשינו המון תיקים, היו לנו תיקים יפים בלי כלום, תיקים מושלמים כמעט, היה חסר לנו רק משהו אחד והיינו יכולים להפליל חבורות שלמות, ברגע שאין לך את הדבר היחיד הזה, אין לך תיק. פשוט כך.

מה זאת אומרת בלדרים בחו"ל?

בלדרים בחו"ל, כמו שזה נשמע. בלדרים שנעצרו במקומות שונים בעולם.

מה זה קשור אליכם?

ישראלים.

ישראלים שנתפסו בחו"ל? ואתם קשורים אליהם, אתם עקבתם, או שנתפסו ואתם יודעים עליהם?

לא אנחנו, אבל אני יכול להגיד לך שהחבר'ה של הפרופיילינג שלי זיהו אותם כבלדרי סמים שלא מתכוונים להגיע לישראל עם הסמים אלא מתכוונים לעשות את זה בחו"ל. סתם לדוגמה, לא חסר אנשים שהיו בדרום אמריקה והגיעו לאירופה ונעצרו שם עם סמים, בכל מיני מדינות באירופה. אני יכול להגיד לכם שבאנגליה מחיר קילוגרם קוקאין הוא הכי יקר בעולם. זאת אומרת אם אתה פושע קצת מתוחכם ויש לך את הקשרים הנכונים, עדיף לך לקחת לאנגליה כי שם באותו מחיר אתה מתרגם את זה לכפול כסף, כמעט כפול. בשוק העולמי, להבדיל מכאן, נניח אם הבאת לכאן 10 קילוגרם- - -

הם עושים את החישוב שלהם, גם לגבי העונש. איזה עונשים הם מקבלים שם?

יותר טוב מפה.

גם העונש וגם המאסר הם הרבה יותר נעימים מפה. גם במקום הכליאה וגם בתנאים וגם בשנים.

כשאתה מדבר על משלוחי סמים אתה מדבר גם על הסם התאילנדי שמתחיל לזרום לכאן?

הבלדרים בחו"ל זה קוקאין.

לא, אני מדבר על משלוחי סמים, 42 ו-49.

כן, לרוב כן. אני יכול להגיד לך שעוד מעט תראה בשקף שבשנת 2011 נתפסו פה בסביבות 39,000 כדורים כאלה במשלוחים שונים. זה לא מעט, זה הרבה. תחשוב שבהתחלה, בשנה שעברה, היו משתמשים בזה רק תאילנדים, לאט לאט זה מתחיל לזלוג לנוער, כי התופעות של הכדור הזה הן למעשה כמו אקסטזי, פחות או יותר.

זה 20% אמפטמין, 80% קטריה, כדור פשוט מאוד, זול מאוד לייצור, מציף את כל דרום מזרח אסיה הרבה שנים ובאמת הוא הגיע עם העובדים הזרים.

שם זה אסור או מותר?

אסור.

היה מותר עד 2003, מ-2003 זה אסור.

בתאילנד?

כן.

כמו שאמרתי לכם, עשרה כאלה זה מינואר עד מאי, כמה יחידות זה יכול לכלכל?

את כולנו.

אז תחשוב במושגים כמו שהסברתי לכם מקודם, שארבעה-חמישה חודשים פרשייה, עם כל הכלים, לנסוע אחרי אנשים, להקשיב להם, לראות אותם 24 שעות, כמה חודשים, בסוף לא בהכרח מגיעים לתוצאות. פה אתה מקבל מוצר מוגמר שאתה רק צריך להתפתח איתו. כשאמרתי בהתחלה שזה תלוי בשיתוף הפעולה, זה לא תמיד כך.

בכל שנת 2011 כמו שאתם רואים זה 27 בלדרים שמחולקים, 11 אנשים זה על פי פרופיילינג של הדסק, 13 זה תפיסות אקראיות של בלשים, על פי עבודה של בלש כזה או אחר, 3 בלדרים זה מידע מודיעיני ממוקד עם שמות ועם טיסות שהם אמורים להגיע. 143 משלוחי סמים, מתוכם 103 משלוחי יאבה, 40 זה אחרים, זה יכול להיות חשיש לסוגיו, בין אם זה החשיש הקלאסי, או חשיש מרוקאי, או חשיש הודי או כל מיני. אלה הכמויות פחות או יותר, אתה רואה, כדורי יאבה 38,000, אמפטמינים 2 קילוגרם, סם האונס 2.5 ליטרים, שזה המון. אני לא יודע אם אתם יודעים כמה אפשר להפיק מ-2.5 ליטרים סם אונס. תחשבו שפחות מטיפה זה לשימוש אחד. 2.5 ליטרים זה ים, במושגים שלנו זה המון. אני מודה שאני לא יודע איך מתייחסים לזה בבית משפט, אתם בטח יותר בקיאים ממני.

אפשר להפריע לך בנקודה הספציפית הזו? אני שמח פה להגיד שזה חדש, נכנס מאתמול, ה-2.5 ליטרים האלה הגיעו מהולנד, יש שם מפעל בגרמניה, עבר דרך הולנד והגיע לארץ ואנחנו נתקלנו בתופעה של איך אנחנו חוסמים את זה, כי כשזה קורה, יפה, תופסים, כמה לא תופסים וזה בעייתי, ואת זה חייבים לעצור. אחרי שעצרנו את זה בארץ, כי חברות לגיטימיות משתמשים בזה באישור, איך עוצרים את זה? את הקטנים האלה? מאחר שזה הגיע מהולנד, התחברנו עם העמיתים שלנו בהולנד והצגנו בפניהם את הבעיה ואני שמח להודיע שהם הכניסו את זה לפקודה שלהם ועכשיו זה גם סם לא חוקי, זה סם לכל דבר גם בהולנד ולכן אני צופה שזה לא יגיע יותר מהולנד עכשיו.

זה לא שייך לקבוצה של חומרים- - -

לא, זה ממש סם לכל דבר. זה ה-THB.

אצלנו זה אסור מזמן.

זה אסור, זה סם לכל דבר. לימדנו את ההולנדים עכשיו, הם העתיקו את שלנו אליהם ועכשיו זה גם אצלם אסור בחוק. זה דבר יפה ואנחנו נשדל עכשיו את שאר מדינות אירופה ללכת אחריהם. נראה איך נעשה את זה.

תסלח לי, רק מי אתה?

שמי ארמונד, מהמכס.

את אהוד אני מכיר.

אני חבר של אהוד.

נעים מאוד. מי שחבר של אהוד חבר שלי.

אני מקווה מאוד.

שלא יהיה לך ספק, מהצד שלנו זה ככה, אני מקווה שזה גם מהצד השני.

חשבתי ששיתוף הפעולה ביניכם יותר חזק, שאתם מכירים בכלל.

הוא עובד עם אהוד, אהוד הוא ראש מדור מבצעים אצלנו.

הלוואי ושיתוף הפעולה בין כולם היה כזה.

הוא באמת מצוין. אנחנו בתקופה מצוינת, יחסי מכס-משטרת ישראל באמת בתקופה מצוינת.

מה תפקידך בכוח?

אני סגן ממונה היחידה. אנחנו מחוברים טוב.

מה שלא היה תמיד ככה.

נכון, לא היה ככה.

יש הרבה אגו פה, במקום הזה. יותר מדי, הוא עובד שעות נוספות.

על הסיפור הזה אגב בין היחידה הזו ליחידות האחרות בארץ, מי יכתבו בעיתון שתפס ולמי ייחסו, על זה הרבה דם רע נשפך.

אבל למה כל אחד לא מקבל את חלקו.

אני יכול להגיד לך שלפני הרבה זמן היה לנו משלוח של מיליון כדורי אקסטזי. אנחנו ידענו שהוא צריך להגיע אבל האיש שלהם איתר לנו אותו, את המשלוח, לפי סממנים שאנחנו נתנו. אנחנו אמרנו מה המכשיר, פחות או יותר מאיזה סוג, מאיפה הוא צריך להגיע, האיש מכס שלו איתר לנו את המשלוח. ויותר מזה, המשלוח, איך שהוא איתר לנו אותו, כבר יצא מפה, הוא הגיע ויצא. אתה יודע מה עשינו? אני אגיד לך, באמצעות האיש שלו נפגשנו בחברת הבלדרות שהוציאה את זה, איתרנו את הנהג שהסיע את המשלוח הזה, התקשרנו אליו, 'איפה אתה?', 'אני בצומת ביל"ו', 'תעמוד שם, אתה לא זז, זה משטרה. שמעת? אתה לא זז. אל תזוז משם, אנחנו באים אליך', מפה לקח לנו בערך שבע דקות עד צומת ביל"ו, לא יודע איך, נסענו קצת מהר, הגענו לצומת ביל"ו, 'איפה המשלוח?' 'הורדתי את זה במושב זרחיה', הוא הספיק להוריד את זה במושב, 'תעזוב את המשאית פה', 'לא, אסור לי לעמוד פה', 'תעמיד עכשיו את המשאית, תעלה איתנו לאוטו, בוא תראה לנו עכשיו לאיפה לקחת'. תקשיב, הוא היה איתנו באוטו, כשהגענו לשם נכנסנו לאיזה מחסן, שלושה אנשים מפרקים מיליון כדורי אקסטזי מתוך כלי. מפרקים, גם אם היינו מתכננים את זה ככה לא היה יוצא לנו ככה. אין מצב קודם כל שהיינו משלחים את זה מפה בלי לשכפל את זה או לשים איזה אמצעי, או משהו כזה. תקשיב, באנו, יצא הכי טוב בעולם, כבר שלושה האנשים שהזמינו מחלקים את זה ביניהם, זה לוקח את ההוא וזה לוקח את זה.

אז עזרתם להם בחלוקה, כי הגעתם בזמן, יש עבודה קשה.

האמת שזה באמת שיתוף הפעולה, כל אחד מביא את הערך המוסף שלו ועובדים ביחד.

כידוע, התחום העיקרי של המכס זה משלוחי הדואר, הם חשופים לכל האינפורמציה של דברי הדואר, משהו שאנחנו לא.

תפיסות הסמים האלה, למעשה מה שנקרא משלוחי סמים, זה פחות מבלדרים אבל משלוחי סמים זה תפיסות מכס קלאסיות, משותפות.

כל הנושא של משלוח חבילות בדואר חבילות, זה מגיע ומתפרק בדואר חבילות בתל אביב ויש לזה גם כיסוי, בעיקר של המכס. מגיעות מיליוני חבילות, קטנות, גדולות, לך תחפש.

זה בדיוק זה. היית פעם בנמל אשדוד? ראית את כל המכולות?

היינו לאחרונה.

לך תחפש עכשיו, בוא נראה אותך.

אני הייתי אחראי על זבולון הארצי, שנים רבות, עוד מימי חיים סתיו, מי שמכיר אותו, אז אתה מספר לי? תראה, דור חדש, שלא מכיר אותי כבר.

כמו שאתה רואה, בסך הכול 34 קילוגרם קוקאין, אקסטזי, חשיש, גראס, כדוריות. יותר משמעותי הכמות.

בחשיש כמות קטנה מאוד.

כן, כי זה לרוב מגיע מהגבולות, אלא אם כן מישהו שלח את זה במשלוח מאוד- - -

זה לשימוש עצמי?

כן, כל מיני אנשים שגם עברו כאן ונשאר להם קצת בכיס, שכחו להוציא או כל מיני כאלה.

דוגמאות לבלדרים שנעצרו כאן לאחרונה – טיסה שהגיעה מסאן פאולו לישראל, זוג תיירים, גבר ואישה, עוברים את ביקורת הגבולות, מגיעים כדי לאסוף את המזוודות שלהם. בלשים היו שם, אני אראה לכם אחר כך את החדר שלהם, תראו פחות או יותר את הממצאים, ואז ראו שנשארו שתי מזוודות בודדות על המסוע שם וניסו לאתר את הבעלים. רק אחר כך חיברו בין הזוג לבין המזוודות. בתחקור שעשו להם הם הבינו שמשהו לא בדיוק כשר איתם, אלה השניים, שמות לא יעזרו לאף אחד כלום.

משרד הפנים שחרר אותם.

אני רוצה להגיד לך משהו לגבי משרד הפנים, שבמקרים מסוימים הם הגוף לדעתי שעוזר לנו פה הכי הרבה. אנחנו עושים להם הדרכות, הרי בינינו מי יותר טוב מהבקר שפותח דרכון ורואה איזה מסלול כזה או אחר הוא עשה, לפי החותמות בדרכון? אנחנו עושים להם הדרכות, הם עובדים איתנו די טוב, היה יותר קל לנו כשהם היו שוטרים, היום הם כבר אזרחים, שזה גם משהו ש- - - אבל יש עדיין את הספיחים, השוטרים שעברו למשרד הפנים, אז אני מקווה שבהמשך אנחנו נמשיך לעבוד ביחד. אם פעם הם היו שלנו כאן והייתי יכול לחייב אותם בדברים מסוימים, היום זה מעין טובה שהם עושים לנו, בוא נגיד ככה. בגלל יחסים אישיים שנבנו פה במהלך השנים.

למה זה לא חלק מאיזה שהיא מערכת יחסים מובנית, העברת אינפורמציה?

זה חלק ממערכת יחסים שאני מעריך שעם השנים, זה תלוי בפרסונות שיבואו לכאן, זה תלוי במנהלים שיגיעו- - -

פעם כל הבקרים היו שוטרים.

הם היו שוטרים, הם פוטרו ועכשיו קלטו אותם בתור עובדים של- - -

לא סתם שוטרים, זה היה חלק של המודיעין של המשטרה.

יש הפרדת רשויות, אין מה לעשות, כל רשות בפני עצמה.

ההפרדה הזו, בוא נגיד, לאנשי העבודה לא עשתה טוב. יכול להיות שברמה המערכתית זה היה נכון לעשות, אני לא נכנס לזה, אבל אנחנו נפגענו מזה. בפעילות שלנו זה פגע.

אני חושב ששיתוף הפעולה חייב להיות מוסדר בצורה של הנחיות או תקנות, זה לא עניין של טובה. ברגע שמקבלים או ברגע שפונים אליהם לקבל, זה צריך להיות חלק מהמערכת.

זה לא התפקיד המובהק של הבקר ולכן אם הוא עושה את זה כאקסטרה.

אם אתם לא תחתרו לזה- - -

זה חלק מהתפקיד של הבקר, הבקר הוא זה שעומד בשער וצריך לדאוג שאנשים לא רצויים לא ייכנסו או יידעו עליהם. זה חלק אינטגרלי, הוא לא עומד רק נגד עובדים זרים וכל מיני דברים כאלה, הוא השוער של המדינה, בנמלי הים והאוויר, ואני אומר את זה עוד מהתקופה שזה כן היה שייך למשטרה ושייך למודיעין של המשטרה.

כן, אבל מערכת היחסים עכשיו, לא מדברים על התפקיד- - -

היה מדור זרים ובמדור זרים היו שתי חוליות, אחת החוליות הייתה נמלי ים ואוויר, בקרי גבול, וקצין ביקורת גבולות ארצי היה במודיעין. הפרידו, אבל צריך ליצור את הקשר, כי בשביל זה הם יושבים, לא בשביל לשים חותמת 'נכנס/יוצא'. הם עושים את הבקרה והם בודקים את אלה שמוכללים, אבל הם צריכים להסתכל בעיניים ולראות גם מי שלא מוכלל ונראה חשוד.

זה דווקא אני חושב שהמקום שלכם פה, לדאוג לזה שזה יהיה משהו מובנה בתקנות ונהלים ולא בהכרח כקשרים אישיים בין אנשים, כי מחר אנשים יתחלפו פה ויבואו מנהלים אחרים ואף אחד לא מעניין אותו.

לפי מצבי רוח, לפי רוצה, לפי בא לי לפעול, לתאם ולשתף.

בזמנו זה היה חלק מהמדור שלי והממונה על ביקורת הגבולות היה כפוף אליי ואז כשהוא היה בחופש או משהו, אני גם מילאתי את מקומו. לצורך זה העבירו אותי ביקורת גבולות, קורס בקרי גבול וקיבלתי הסמכה. שאם מעירים אותי בשלוש בלילה, אם לתת למישהו להיכנס או אותה פרשייה, שאני אהיה מוסמך להגיד כן נותנים לו/לא נותנים לו, כן עוצרים לו/לא עוצרים לו. זה היה חלק ממש אינטגרלי של התפקיד.

אתה רוצה שאני אגיד לך כמה פעמים התעוררתי בשבוע במקום הקודם שלי? שלוש פעמים בשבוע העירו אותי בלילה ובתקופה שהם היו עוד משטרה, כשהיינו מתקשרים ישירות, כשהייתי שומע את הרקע של נתב"ג הייתי נרגע, הייתי אומר, 'אוה, יופי, אני לא צריך לצאת, זה רק מישהו שהגיע או יצא'. אבל תחשוב שכל אירוע רצח וניסיון לרצח במחוז מרכז, נועם היה שם בזירה, לא משנה באיזה שעה ובאיזה יום.

צריך לעשות אולי באמת ישיבה על הקשר שבין ביקורת הגבולות לבין- - - מה צריכים לעשות.

כן, זה נושא שאנחנו נתייחס אליו בסיכום.

ככה נראה צילום רנטגן של בלדר טעון בסמים, בקוקאין. אתה רואה את כל הדברים האלה?

זה לא היה קשור למזוודות, אני מבינה. המזוודות זה סתם רשלנות שלהם, שהם שכחו לקחת אותם.

הם לא שכחו, הם פשוט התעכבו כנראה.

נועם הופך להיות מומחה לצילומי רנטגן. מסתכל, רואה, לא צריך להעביר אותם לטכנאי.

אני חייב לומר לך שגם לזה הם התחכמו. מה הם עושים? מה שאתה רואה כאן זה קוקאין שמגיע באבקה, בתוך קונדומים מגומי, או סוג של גומי מסוים כזה או אחר, תיכף אני אראה לכם. היום מה הם עושים? הם לרוב מגיעים עם קוקאין נוזלי, משהו שלא בדיוק רואים, כשזה נוזלי זה הופך להיות חלק מהתמונה של הגוף. צריך להיות מאוד מאוד מאוד חד כדי להבין שמשהו לא בסדר.

למרות העטיפה?

הרנטגן מתייחס לדברים קשים, ברגע שזה נוזל- - - את לא רואה פה דם ומים. דרך אגב, בעין מקצועית, מי שמבין בזה יכול לזהות את זה אבל אני יכול להגיד לך שהיו מקרים, כמו לפני חודשיים בערך, שהיה בלדר שהגיע עם קוקאין נוזלי בבטן, רופא אמר לנו לא והבלשים אמרו כן. רופא מפענח את תצלומי הרנגטן, כולל המפענח שלו, לא רק הרופא, גם הטכנאי של הרנטגן, אמרו 'מה פתאום, אין כלום פה', בא להם בלש, אמר להם 'יש'.

ורק בסי.טי ראו את זה.

בלש אמר להם 'יש', אמרו לו 'אין'. יש, אתם רוצים להמשיך? לא, אנחנו מפסיקים מבחינתנו. לקחנו, הבאנו אותו לכאן והוא הוציא את זה. הוא הוציא קוקאין נוזלי, פשוט כך.

עוד שניים שהגיעו, גם גבר ואישה. רכז מודיעין ובלש של היחידה התייחסו אליהם, עשו להם תחקור, הבינו במהלך התחקור שהם קצת מסריחים, לקחנו אותם לבית חולים תל השומר, אלה השניים האחרים. כשאני דיברתי על כפריים, אז אלה הכפריים. כשמגיע מישהו עירוני אז הוא לבוש בצורה אחרת, בדרך כלל תיירים מגיעים מחויטים, לבושים יפה, מתנהגים- - -

אלה ששלחו אותם לא שמים לב שאלה סממנים מחשידים למשל? אם אנחנו מדברים על תחכום?

אם אני אחשוב פעם כמה פה עברו דרכנו ועברו אותנו, אני בטוח שאני אגיע למרב האחוזים ב-100%.

80% שהצליחו, או 90%?

אני אעשה לך חשבון פשוט. שלחתי עשרה בלדרים, כל אחד מהם עלה לי 6,000 דולר. זה פחות או יותר, כולל כרטיסים, כולל קוקאין, כולל השכר שלהם. מוכרים להם סיפור, ארץ הקודש, תיקחו לירושלים, הם הרי נוצרים, אומרים להם 'תעשו טיול, תיקחו את זה'.

אז מעבירים לארץ הקודש דברים קדושים.

אז עשרה, עלו לי 60,000 דולר, אם תשעה נתפסו, עדיין הרווחתי.

ואין סיכוי שתשעה ייתפסו, הסיכוי שאחד מתוך עשרה ייתפסו.

לא קרה לנו דבר כזה שנתפסו.

אחד, שניים.

מתוך עשרה, אחד או שניים.

אני יכול להגיד לך שכל הארבעה האלה באותו יום.

קשורים אחד לשני?

לא שאנחנו יודעים. אז תחשוב, 60,000 דולר, כמה זה? 240,000 שקל בערך? בקילו אחד אתה, בהנחה שכל אחד מהם בא עם קילו, אתה מפצה על זה כלכלית ואתה גם מרוויח.

זה ככה נראה. זה לא קפסולות, זה גומי. הם אורזים את זה בגומי, בסוג של איזולירבנד וגומי כדי לאטום את זה. הכי חשוב לאטום את זה, כי אם זה ייפתח לו בבטן אז הוא לא יגיע חי, הוא ימות במטוס. סביר להניח שזה מה שיקרה, אלא אם כן הוא יצליח להוציא את זה. ככה זה נראה אחרי שאנחנו אורזים

זה בחור שהגיע כשהקוקאין מוצמד לו לגוף באמצעות איזולירבנד, נייר דבק. הוא ניסה. את השיקוף הוא עובר. יש את השיקוף של המכס, אם היה אפשר להכניס אותו בפנים, פשוט זה רק לכְּבוּדה, שם עוד אפשר ל- - -

את הגמ"מ (גלאי מילימטרים) הוא לא עובר.

אבל צריך לקחת אותו לגמ"מ. אם אתה לוקח אותו לחדר ואתה אומר לו 'תוריד מכנסיים' לא צריך גמ"מ. למכס יש את המכשיר של הגמ"מ. החבר'ה שעובדים באדום/ירוק.

מה המכשיר הזה עושה?

הוא יסביר לך את המונחים המקצועיים.

גמ"מ זה גלאי מילימטרים, הם עובדים על בסיס רדיו ללא קרינה וכשבן אדם נכנס, במקום להפשיט בן אדם, בגלל צנעת הפרט, קצת לא נעים, לא נוח, אתה נותן לו את האפשרות, אתה אומר לו 'או תוריד מכנסיים, או אתה עובר דרך החדר'. הוא עובר דרך חדר, עומד 5 שניות, מקבל סיבוב אחד של מכשיר שעושה לו בדיקה גופנית כוללת- - -

מפשיט אותו רעיונית.

אתה רואה את הכול?

הכול, חוץ מאת המבושים שבצורה ערטילאית בכוונה מכסים את האזור, אתה רואה את הכול. זאת אומרת כל דבר מוסלק, מוחבא בתוך הגוף אתה רואה, מודבק, מוצמד.

אפילו אם בלעו דברים?

לא, זה לא חודר, זה לא קרינה, זה רק על הגוף. למנוע את אי הנעימות בהפשטה, זה כל הרעיון.

בעיקר הוא פותח בגלל טרור.

זה קוקאין שהגיע במזוודה עם תחתית כפולה.

את זה המכס תפסו?

כל מה שיש פה המשטרה תפסה, אני לא מציג משהו שהוא של המכס.

אם זה בתוך תיקים או משלוחים, אז בדרך כלל- - -

הבלשים מתרשמים מהמזוודה, הם כבר יודעים להעריך משקלים של מזוודות לא במשקל, פשוט להרים את המזוודה אחרי שאתה מרוקן אותה מתוכן כדי להבין אם היא שוקלת סביר או שאולי מוסלק שם משהו שהוא לא צריך להיות. אני יכול להגיד לך שההסלקות הן מתוחכמות ברמה כזו שלעין המזוינת והבלתי מזוינת אין מצב שאתה תדע שמישהו התעסק עם המזוודה הזאת. לדעתי הם עושים את זה במפעל כשמייצרים את המזוודות. אתה תראה תפר, אתה תראה הדבקה, אתה אומר שאין מצב שמישהו עשה את זה בבית, זה נראה חדש, כאילו זה יצא עכשיו מהחברה ואף אחד לא התעסק עם זה. אתה לא יכול לראות את ההדבקות, את התפרים, אתה לא יכול להבחין בזה. הסיטואציה היחידה שאתה יכול לראות זה רק אם אתה שובר שם חלק או מחורר אותו ואז או שיישפך לך שם משהו, או שאם תשבור תוכל להציף פנימה ולראות אם יש שם משהו או אין.

ככה זה נראה בגדול. זה אחרי שהמזוודה עברה שיפוץ אצלנו, פתחנו אותה. זה היה סתם נעל שבתוכה הסליקו קוקאין.

בכל מקום, נעליים, תיקים.

אם אתה מביא 250 גרם בכל נעל כזו, זה חצי קילוגרם, תחשוב כמה כסף זה.

בקנדי תפסו, כשאנחנו היינו, בתוך תרבושים. הגיע משלוח עם תרבושים, איזה שהוא עובד חשד. עד שהוא הזמין כלב פתחו את החלק העליון של התרבוש, זה שמעליו הפונפון עם השפיץ, פתחו ומצאו, בכל אחד היה 80 גרם אופיום, ככה מודבק למכסה, 20 כובעים. מה שהחשיד אותם זה מה פתאום, מה עשו כאן 20 כובעים. אין סוף לתחכום ולרעיונות.

אין סוף לתחכום, הם יצירתיים, בוא נגיד ככה בעדינות.

הבחור הזה, תראה איך הוא נראה, תסתכלו עליו.

סיור בנתב"ג

אני אסביר מה אנחנו עושים בגדול ולאחר מכן לאט לאט נפרוט את כל העבודה שלנו, כי זה מרכז המבצעים של הרשות ותיכף תבינו את המשמעות. מרכז התיאום אחראי על הפעילות השוטפת במסגרת חלון הזמן של 24 שעות קודם. לפני שאנחנו מדברים על 24 שעות קודם בואו נדבר על מה קורה לפני כן. שדה התעופה, הפעילות שלו מבוססת על כמה מטוסים יש, כמה נוסעים יש. אם אין טיסות ואין נוסעים, אז תהיה פה מעט פעילות, מעט עובדים, ורק להדגמה בקיץ יש פי שניים כמעט תנועה של נוסעים ומטוסים, אז ברור שזה ברור שזה פי שניים עובדים. מה זה עובדים? המלה עובדים היא מאוד גדולה פה.

פרמטר ראשון זה משרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית. זה הרגולטור שלנו. תיכף נדבר עליו. הפרמטר השני זה משאבי השדה. מה שנקרא בשבילי הנחיות מנהל שדה, מה אני מסוגל לעשות. הרגולטור, מה הוא בודק? כמו שאני מסתובב עם ביטוח, טסט, רישיון לרכב, ככה הרגולטור שלי בודק שכל מי שמגיע לכאן, המטוס מתוחזק כמו שצריך, הטייסים מוסמכים, שלא חלילה, והיו דברים מעולם, שמטוס מגיע, מתרסק ואז מדינת ישראל פושטת רגל רק מלשלם פיצויים ל-400 נוסעים שנפגעו. עד כדי כך. יש הבדל בין לופטהנזה, סוויס, חברות שיכולות ללמד אותנו מה זה תחזוקה, מה זה תקינה, אבל יש עדיין מדינות, מאפריקה, ממזרח אירופה, לא מי יודע מה, אז הרגולטור, רשות התעופה האזרחית ללופטהנזה תגיד, כל צי המטוסים שלכם, כ-10,000 מטוסים, יכולים להגיע לכאן, לחברות בעייתיות, רק למטוס הזה והמטוס הזה. רק שתבינו, כשרת"א (רשות התעופה האזרחית) מקבל את המסמכים של המטוס, זו ערמה של מסמכים. תחשבו שאני אקבל על כל המטוסים, אני אצטרך להחזיק פה משרדים, אז יש חברות שמקבלים, ספציפית רק הם מאושרים, הם קיבלו את אותה ערמה שהוא עובר תקינה, כל הדברים האלה ואז אנחנו מסודרים. זה בהיבט של תקינה.
בהיבט של תקינה יש גם הסכמים בינלאומיים, מה מותר ומה אסור. שתבינו, כדי לסבר את האוזן, לפני שנתיים גילו חברות בטיסות נוסעים לארצות הברית שלופטהנזה, 75% מהנוסעים שלהם הם בכלל מגיעים לפרנקפורט ומשם קונקשן לארצות הברית. אז כמובן שהם יצעקו, לשמחתנו זה לא רק אל-על, גם קונטיננטל וגם דלתא וגם US, כולם התלוננו, רגע, מישהו פה לוקח את מספר החסות שלנו, אז רת"א בודק עם החברה והוריד להם את כמות הנוסעים וכמובן העיר להם. לא תמיד אנחנו צודקים, לפעמים אנחנו לא צודקים. בארקיע היה להם אישור להוציא טיסות ללנינגרד וחזרה, לא, המטוס הגיע ללנינגרד, עשה טיסת המשך למוסקבה, בלי נוסעים, ומשם היה צריך להביא נוסעים. אמיתי. מה שקרה, המטוס שם קורקע ואז רת"א אמר לנו, 'הם קרקעו אותנו? אנחנו נראה להם מה זה, יש פה מטוס רוסי, תקרקעו אותם', ואז קיבלנו טלפון מהם, 'הנשיא שלכם אצלנו, אנחנו מקרקעים אותו'. אמיתי. אז רת"א אמרו להם, 'זה בסדר, תקרקעו אותו', כאילו זה לא מפריע לנו. מה שהתכוונתי להגיד בדבר הזה, יש משאים ומתנים, מדברים ופותרים בעיות. יש גם דברים הזויים, הקו למוסקבה לדוגמה הוא קו מאוד מאוד רווחי, היום הוא קו רווחי גם למטענים לא רק בנוסעים, והחברה הרוסית רצתה, ממש כמו מאפיה, אותו מסלול של אל-על, לא אישרו להם, מצד שני הם הוסיפו טיסות. בשלב מסוים ראינו שלא מאשרים לנו, עצרנו את זה. זאת אומרת, הם משתמשים בי כשוט לסדר את הדברים האלה? אז זה לגיטימי, בסך הכול זה עסק, מכניס לא מעט כסף.

יש גם טיסות עסקים של מעכשיו לעכשיו, פרייטרינג, פנים ארצי, טיסות דיפלומטיות, הן ממש מעכשיו לעכשיו, שם הבדיקה גם צריכה להיות מול משרד תחבורה, זה החוק, הם צריכים להגיש טופס למשרד התחבורה, 'זה אני, אלה הנוסעים שלי, מי שמטפל בי בארץ זה איקס', ואז כמובן משרד התחבורה מאשר, ואנחנו מאשרים את הטיסה הזו, זו בדיקה ביטחונית לטיסות של זמן קצר, מעכשיו לעכשיו. לאחר מכן נחבר את כל הפרטים ותבינו בדיוק איך נוצרת אחידות. זה הפרמטר הראשון, זה הרגולטור.
הפרמטר השני זה משאבי השדה, כמה עמדות חניה, כמה שערי יציאה, כמה עובדים, סבלים, כמה בקרי גבול יש לנו. יש לנו הרבה צווארי בקבוק בתוך השדה, בסך הכול הרשות, למרות שאנחנו לא לצרכי רווח אנחנו משתדלים כן להרוויח, ואם לא להרוויח להגיע למצב של איזון. המטרה של הרשות שהתורים לא יהיו בדרך, שהתורים יהיו רק בדיוטיפרי. זה הקניון הכי גדול במדינה, תיכף נדבר עליו, גם כסף, ממנו אנחנו מרוויחים לא מעט, אבל גם מוציאים לא מעט.
משאבי השדה הם כאלה היום, יש פה משולש מסלולים, בגלל שזה משולש אי אפשר בו זמנית גם להמריא וגם לנחות, כרגע עושים איזה שדרוג מסלולים שעולה לנו 2 מיליארד שקל, לא מקופת המדינה, מהקופה שלנו, מהכסף שאנחנו גובים, והמטרה היא לפתוח את המשולש הזה כך שנוכל להמריא בו זמנית. רק שתבינו, פעם היה שדה ולאט לאט האוכלוסייה סגרה עלינו, זאת אומרת צריך כמה מסלולים ויש לנו מגבלות ביטחוניות, יש לנו מגבלות של רעש, יש פה הרבה הרבה מגבלות, מטוסים שממריאים בדיוק על בית ספר באור יהודה, או מעל עטרות, או מעל ראשון לציון, או מעל שוהם, מעל מודיעין, תמיד אנחנו נמצאים בכותרות, לא באשמתנו, בסך הכול אנחנו פה הגוף העיקרי שמכניס ומוציא תנועה לישראל. מרחב האוויר והמסלולים לא מאפשרים בשעה אחת יותר מעשרים, חצי המראות, חצי נחיתות, זו הקיבולת שלנו. כך בנוי לוח הטיסות. ועוד משהו לגבי לוח טיסות, כדי שתבינו, חברה, ניקח את אל-על, שבמשך עונה שלמה היא טסה ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, כל יום ב-10 ללונדון וחוזרת ב-10 הביתה. אז אם היא לוקחת בעונה הזו את הטיסה ועומדת בזמנים ב-80% מהטיסות, בעונה שאחרי זה הזמן שלה הוא קבוע, אני לא יכול להסיט. זה לא רק פה בנתב"ג, זה גם בלונדון. אם הוא מגיע לשם בשעה אחת ויוצא משם בשעה שלוש, גם שם יש קדימות. זאת אומרת החוק הזה הוא חוק בינלאומי, קדימות לטיסות, כמו לעובדים. זה מאוד חשוב, כי חברה שמקפידה גם בקיץ וגם בחורף להגיע, גם עם 40 נוסעים, גם עם 200 נוסעים, היא מקפידה לעמוד בזמנים, אנחנו ניתן לה עדיפות. כדי שתבינו, בשעה בקיץ בחודש אוגוסט, 16 שעות מתוך ה-24 שעות ביממה הן מלאות, מעל הקפסיטי, קורה מצב שמישהו צריך להגיע ב-8 ואומרים לו 'לא, אתה תגיע רק ב-16, כי עמוס לנו'.
אז גמרנו את הפרמטרים. נשים את זה רגע בצד, נושא חדש לגמרי. כל מדינה חייבת להוציא ספר, בספר הזה נמצא כל המידע התעופתי. זאת המדינה, איזה שדות הם מסחריים, עובדה הוא שדה צבאי, אבל הוא משמש- - - אז הוא שם.
מה השעה? כרגע 8:56, זה הזמן בכל העולם, זאת אומרת זה UTC time, אין לו שעון חורף ושעון קיץ. כשאני מדבר עם חברה הוא שואל אותי מתי ימריא המטוס שלנו, אני אומר לו 8:36, הוא מתרגם לעצמו לשעון המקומי, אני לא מתרגם לו והוא לא מתרגם לי, כל אחד עושה את החשבון שלו, אבל אני מתכתב עם כל העולם וכשאני מתכתב עם כל העולם זה השעון הזה.

איך נקבע השעון הזה?

זה נקרא זמן בינלאומי.

הסכמה בינלאומית. אבל למה בחרו?

פעם זה היה גריניץ', אבל מרגע שבלונדון יש שעון חורף ושעון קיץ אין לזה משמעות. זה נקרא UTC Time. זה שעון עולמי. בספר שלי כתוב כמה אני שונה מהעולם, בקיץ פלוס שלוש, בחורף אני שתיים.

לדוגמה אילת הוא שדה בינלאומי אבל הוא סגור בלילה, המסלול מאוד קצר. שדה דב הוא עוד יותר קצר, גם כן בינלאומי, אבל יש כל כך מעט תנועה שצריך לתאם יום קודם כדי להביא את- - - בלה, בלה, כל המידע התעופתי נמצא כאן.

אחרי 11 בספטמבר פתאום כל העולם גילה שהמרחב האווירי לא מבוקר, ואז כל מטוס שמגיע לארץ, לדוגמה, הוחלט שכשהוא ב-240 מייל הוא חייב להזדהות, אפילו מטוסי אל-על מזדהים שהכול בסדר, ואז הוא נכנס פנימה. שתבינו, 240 מייל זה עמוק עמוק בתוך קפריסין, בסביבות 45 דקות. זאת אומרת טייס לא פתאום צריך לדבר ושואלים אותו שאלות, כתוב את זה בספר. זאת אומרת שלא יהיו פאקים. זה מתנגש לי עם הסכם השלום שיש עם הירדן. בהסכם השלום עם הירדן הם קיבלו שני דברים, בעיקר הם קיבלו מים והם קיבלו גם את האפשרות לחצות מעלינו, פעם הם היו דרך לבנון ודרך מצרים, זה חוסך להם הרבה דקות ממש מעלינו. מעמן אלינו זה בסביבות 4 דקות, אין לנו זמן תגובה לביטחון, מה שסוכם איתם זה שמטוס לא מניע לפני שהוא קיבל אישור ממגדל פיקוח, והירדנים עובדים כמו שעון, חשוב להם, חשוב לנו וזה עובד כמו שעון. זאת אומרת כל מה שסגור, סגור.

כל הדברים האלה רשומים בספרים האלה. זאת אומרת כל מידע תעופתי כזה, להביא לכאן לארץ, זה נמצא שם. זה מידע קבוע.

למידע הקבוע יש מידע משתנה. מה זה מידע משתנה? אתמול הייתה בעיה של דלק, לפני שנה היה הענן הוולקני, לפני שלושה חודשים היה שלג באירופה. זאת אומרת יש הרבה דברים שסוגרים את הדברים האלה. בהתאם אנחנו מפיצים לכל העולם וכל העולם מפיץ לי.
יש פה שתי עמדות עבודה, עמדה בינלאומית ועמדה פנים ארצית. העמדה הבינלאומית היא מאוד פשוטה, חיל האוויר נתן לנו צירי כניסה ויציאה וזה מאוד פשוט. העמדה הפנים ארצית היא סבוכה, למה היא סבוכה? סך הכול אנחנו די סגורים, חיל האוויר מתאמן, מקפיד, 1001 סגירות של רעש, כל הדברים האלה אנחנו יודעים שבוע מראש, בהתאם אני אומר לטייסים כן או לא, כי כל התשתית של התעופה נמצאת בתיאום עם חיל האוויר. רק שתבינו, זה לא סוד גדול, העבודה של חיל האוויר זה תמיד סביב צירים, כביש 6, כביש 1, כביש 2, כביש 4, ככה גם הטייס רואה ציר, הוא יודע מה הנתיב, אין נתיבים באוויר, הניתוב בגבהים הנמוכים הוא ניתוב ב- - -
שאלות? נלך הלאה.

זה מגדל הפיקוח, זה מרכז תיאום ועוד שנה וחצי יהיה- - -

זה היה פעם המגדל.

לא, בעוד שנתיים יהיה פה גם מגדל, פי שניים מהגובה הזה.

בואו נמשיך. אני מזכיר לכם שאנחנו אחראים על 24 שעות קודם אז כל המידע התעופתי, תכניות טיסה, אישורים מקדימים, זה נמצא למטה, בקומה למטה. בקומה למעלה זה ניהול תנועה מבצעית בפועל. קיבלתי את חלון הזמן.

איך אני מקבל את ה-24 שעות? היום ב-12 אני מקבל לאחריות את לוח הטיסות מהיום בחצות עד מחר בחצות. את החלון שבו אני נמצא עכשיו קיבלתי אתמול, וכך זה מתגלגל כל השנה ועל זה אני אחראי. מה זה אחראי? כמו שיש לי מגבלות של רת"א, יש לי מגבלות של משאבי השדה, אותם הפרמטרים שעליהם נבנה לוח הטיסות לאורך זמן אני אחראי בתוך 24 שעות, להוסיף טיסה, להוריד טיסה. איפה זה בא לידי ביטוי הזמן שלי? במצבים קריטיים, משבר דלק, שביתה. לפני שנה וחצי, אם אתם זוכרים, היה מזג אוויר סוער בארצות הברית וטיסות איחרו וזה, זה הופך להיות מרכז של מידע, אישורים וכמובן לאשר/לא לאשר. ברגע שקיבלת את חלון הזמן הזה, יש פה מערכת שמקצה עמדות חניה ושערים, מקצה, כאשר יש פה, אם תסתכלו מאחוריי, זרועות, יש פה 24 שרוולים, כל המטרה היא להשתמש כמה שניתן בזרועות הטכנולוגיות האלה, כי בזרועות האלה יש בכל עמדה מיזוג אוויר, מיזוג אוויר למטוס זה כמו משאית, יש חשמל, לא צריך אוטובוסים, לא צריך סולמות. תחשבו על מטוס ג'מבו שבא לשעתיים, שעה וחצי, גם לנחות, לנקות אותו, להוריד נוסעים וגם לעלות, הכול בשעה וחצי. ריבוי גורמים יוצר בעיה וככל שאני מקטין את הדברים הגדולים אז אני משחרר שטח עבודה למטוס. המטרה היא למקסם את השימוש בשרוולים. רק שתבינו מה זה אומר למקסם שימוש בשרוולים, היתה לנו נחיתה של נוסעים, הייתה נחיתה של 24 אוטובוסים, פה כבר הגענו ל-12 מיליון, היחידה היום מונה 6 אוטובוסים ובפיק מביאים 8, לא יותר מזה. זאת אומרת המטרה היא למקסם. העמדות המרוחקות, אלה מטוסים שבאים להרבה זמן, או פרטיות, דומסטיק, כל זה הולך לשם. כרגע זה ריק, אבל יש שעות שמטוס נכנס, מטוס יוצא ויש פה את הדבר הזה. זה די קשה למקסם את השימוש בשרוולים, כל עמדה פה שונה מהשנייה, עמדות גדולות, בפנים עמדות קטנות, זרוע D זה רק לאל-על. יש פה כ-250 חוקים איך העסק הזה מתנהל, מעבר לתבונה הידנית שאנחנו מתעסקים איתה.

יש לי פה את קו הגבול של ישראל, מפרץ חיפה. כל התיבה הזו זה השטח שאחראי עליו המגדל. בכלל המטוסים, תמיד יש מישהו שמשגיח עליהם, תמיד איזה יד שמשגיחה. היד הזו נקראת מגדל פיקוח, יש פה עוד יד, בקרת צפון, יש פה עוד יד, קפריסין, איטליה, יוון, טורקיה. זאת אומרת תמיד על המטוס יש השגחה כלשהי וככה מגדירים את זה. אני רואה את המטוסים בסביבות 100 קילומטר לפני שהם מגיעים לארץ, זה בזמן טיסה בין 13 ל-16 דקות וזה הזמן שאני מודיע לכל העולם, 'כל העולם', תיכף נראה מי זה, שהטיסה אוטוטו מגיעה וזה יהיה על המצגים. כל טיסה שמופיעה על המכ"ם תהיה פה על המצגים, המצגים יהיו פה למצגים תפעוליים, לאינטרנט, מענה קולי. זאת אומרת אתה מסתכל באינטרנט, הטיסה שלי צריכה להגיע, יהיה כתוב אם היא נוחתת או לא נוחתת, הכול נמצא במסכים האלה. זאת אומרת כל מה שאני עושה כאן זה הכול בשקט מול מסכים וזה מוזרם החוצה. כשאני רואה את המטוס, אני גם בודק את העמדה, יש פה הרבה דברים שאני מטפל. כל הזמן השטחים פה מנוקים, יש לי פה רכבים, ראיתם למטה, רכבי follow me, הם גם מובילים את המטוסים עד לציר העגינה, שכל הנושא הזה יהיה בטיחותי, נזק למטוס זה מאות אלפי שקלים. תחשבו אפילו מטוס שנתקע פה בגלל סיבה שלנו לשעתיים, פתאום הוא לא יכול להמריא, אז זה את ה-400 נוסעים לקחת לבית מלון, את הצוותים, להביא צוות אחר, זה מאות אלפי שקלים ודולרים. כל מערך כמובן מבטח את עצמו, כך שהנזקים יהיו קטנים יותר.
נושא חדש - אנחנו למעשה משמשים מרכז מבצעים של כל הרשות. תחשבו רגע ביום עמוס בקיץ, כ-70,000 נוסעים, בישראל לכל נוסע יש שני מקבלי פנים, יש כאלה יותר, יש כאלה פחות, בממוצע. תחשבו, 10,000 עובדים, ב-24 שעות יש פה איזה 200,000 איש,, מקום מאוד מאוד קטן, זה כמו עיר. בהגדרה, דרך אגב, אנחנו כמו עיר, מנהל השדה הוא כמו ראש עירייה. יכול להיות פה פיצוץ צינור, התקף לב, תאונות עבודה, תאונות דרכים, עד לחטיפת מטוס או חירום למטוס. אז יש אירועים קטנים, תאונת דרכים, יש נפגעים? מזמינים משטרה, התקף לב של נוסע או של עובד, צריך להזעיק אמבולנס. אתם שמתם לב שפה הכול סגור, כדי להזעיק אמבולנס אני צריך לפתוח פה שערים, כדי שהוא לא ייעצר בדרך, כמובן שיחכה לו מישהו שילווה אותו עד המקום, אנחנו יודעים איפה נמצא המקום, לא כל אחד יכול להגיע. אז כל הדברים האלה מנוהלים מכאן, כל הרשימות, כל ההוראות מכאן.
רק שתבינו, אנחנו מדברים על מטוס, תחשבו על מטוס שאנחנו יודעים שעליו 300 נוסעים שעלולים להגיע לפה וחלילה להיפגע. זה אסון רב נפגעים ומראש מי שאחראי עליו זה משטרת ישראל וזה יהיה אסון לאומי. דברים כאלה הם קודם כל ברמה של תרגולת, זה יכול להיות עכשיו וזה יכול להיות עוד שעה שהוא נוחת והגלגלים לא נפתחים לו, אז יש לנו פה ממש ספר שלם של הפעלה. המטרה בהפעלות האלה שרבע השעה הראשונה היא אוטומטית, כל ההפעלות הן מכאן. רק שתבינו, אירוע כזה של מטוס תרגלנו לפני שבוע, זה גם היה בטלוויזיה. פעם בשנתיים אנחנו עושים ממש תרגולת מלאה של כל הכוחות שפועלים, אז המשטרה פותחת צירים, בתי חולים, הצבא מביא לפה הליקופטרים, אנחנו מזעיקים את מד"א וכיבוי אש, למעשה מרוקנים את כל גוש דן ממגן דוד אדום ומכיבוי אש. כל הדברים האלה מופעלים מכאן, אנחנו גם מרכזים את כל הכוחות במקום מסוים, איך שנכנסים לשערים, ומשם הם מנותבים לזירה. כל פעם הזירה היא מקום אחר. אז כל השטח האווירי למעשה מנוהל על ידינו, השטח האווירי הוא מאוד מאוד טכנולוגי, הרבה עבודות תחזוקה, הרבה קבלנים, כל תיאום העבודה הוא מכאן, הוא משלנו, ואת זה אנחנו גם כן מנהלים.

עוד דקה-שתיים לגבי כספים, כדי שתבינו מה המשמעות. קודם כל זה הקניון הכי גדול במדינה. בכל דולר שאתם קונים, 37 סנט מגיעים אלינו. רק לשם המחשה, מי שמוכר בשמים ואלכוהול, בשנה שעברה היה לנו כמעט 12 מיליון, הוא שילם לנו 120 מיליון שקלים. חנות אחת מתוך הרבה חנויות. מצד שני, הבנייה של הטרמינל, התשתיות, אתם רואים את מה שעשינו, זה הרבה הרבה כסף, כל הגירעון, כל אנשי הביטחון והבטיחות, אתם שומעים מה זה בטיחות, כמה כסף עולה לנו? אנחנו משלמים מכספנו, לא נשענים על קופת האוצר ואנחנו צריכים לגמור מאוזנים, באפס. יש פה כמובן ועדים שגם נותנים לנו משכורות טובות, אנחנו חיים במקום טוב ואנחנו גאים על זה.

יפה, שומעים עובדים מרוצים וטוב להם ואין להם תלונות.

העובדים פה מרוצים.

חסר שלא יהיו מרוצים, אף מטוס לא נוחת כאן.

חברים, שאלות. אם יש לכם. עמדתי בזמנים?

מצוין, כל הכבוד. יפה. נתקדם הלאה.

אנחנו מסכמים את הביקור של הוועדה למלחמה בסמים ואלכוהול בשדה התעופה בן גוריון. במהלך הסיור שמענו את הסקירה גם ממפקד מרחב נתב"ג וגם מהיחידה למלחמה בסמים, איך שאני הבנתי, שעומד בראש היחידה רב פקד נועם.

חשבת שאני ניצב?

בדרך, בדרך הנכונה.

הוועדה רושמת לפניה, ומביעה את הערכתה לפעילות הנמרצת שעושה היחידה למרות כוח האדם המצומצם והמשימות הרבות והפעילות השוטפת במהלך 24 שעות ביום, את ההישגים הלא מבוטלים, כדי לחסום את נתיב ההברחה של הסמים. הוועדה מציינת את שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים, במיוחד המשטרה והמכס. הוועדה ממליצה על הגברת והפנמת הנחיות להגברת שיתוף הפעולה בין הבקרים לבין המשטרה על מנת לייעל את המלחמה נגד הברחות, המבריחים והבלדרים של הסמים. אנחנו ממליצים בפני המשרד לביטחון פנים להגביר ולהגדיל את התקנים על מנת לעמוד במשימות וביעדים. אנחנו מודים למשטרה על קבלת הפנים, על האירוח, על הליווי ועל הביקור המעולה שהיה לנו היום בנתב"ג. תודה רבה.

קובי, אם אתה רוצה לציין דברים.

כן. קודם כל שמחתי לארח אתכם, אמרתי ליושב ראש, אני תושב הגליל ובגליל אוהבים לארח אנשים, אז גם פה הכנסנו את זה שמארחים אנשים.
אני חושב שזו יחידה שהיא כאילו איזה שהוא בורג באיזה שהוא מקום שעושה טוב לכל המכונה הזו שנקראת המלחמה בסמים. אנחנו בעצם הצומת הזה שדרכו זה נכנס. זה דבר שלא מובן מאליו, אתם מכירים את העניין הזה של מלחמות יוקרה בין יחידות ופה מה שאנחנו יצרנו, מה שגם לפניי יצרו, זה בעצם 'תנו לנו לעשות את העבודה שלנו ואתם מקבלים את הפירות' ואז כולם נהנים מזה ואין איזה שהן מלחמות, כמו שיש בין יחידות ובכל הארגונים שכל אחד נלחם על החלק שלו. פה אנחנו אומרים - לא, תנו לנו לעשות את העבודה בשקט, אנחנו מביאים לכם את המוצר המוגמר שנקרא בלדר עם סמים ומעכשיו תמשיכו להתגלגל הלאה.

אבל אנחנו מברכים על התפיסה ועל ההישג הזה שמצביע גם על השקידה ועל מעקב. כל הכבוד.

יחידות נוספות, יש לנו מדי פעם, כשהרשות למלחמה בסמים גם מנסה לעזור לנו מבחינת אמצעים, אז גם אנחנו נשמח לקבל אותם, הם אמורים לבוא אלינו לביקור.

היינו לפני זמן לא רב, אבל אנחנו תמיד שמחים לבוא עוד פעם. אנחנו באים אז בדרך כלל אנחנו צריכים להביא מתנה, לא באים בידיים ריקות.

איפה המתנה שלכם?

תשאלו אותו.

אתה צריך לבשר ולהגיד, 'לרגל הביקור אנחנו עושים 1, 2, 3'.

אנחנו תרמנו ובישיבה הקרובה של החילוט משטרת ישראל בכלל, לא רק הם, יקבלו נתח מכובד.

אז היושב ראש רשם בפניו שאתם חייבים לנו כל מיני דברים.

הם תופסים, מגיע לקרן החילוט, אז זה צריך לחזור אליהם כדי לעודד אותם להמשיך במשימה.

מה שהוא רושם אני מחויב לקיים. זו החלטת ועדה.

אוקי, אז אנחנו נמליץ בפני היושב ראש- - -

אנחנו נתפשר על חצי מהדברים שיש לעמיתים שלנו, החברים מהמכס.

סתם לדוגמה, קרן החילוט עוזרת לנו בעניין של המשקף, שעולה קרוב למיליון שקל. הם החליטו שהם מאשרים לנו את זה, כמובן בעזרה של כולם ואני מקווה שזה ייצא לפועל, כי זה פשוט ישכלל את העבודה שלהם.

הוא דיבר על זה שיש במכס מכשיר כזה.

לא, היתרון של זה שהוא נייד, שהבלשים יכולים להתנייד איתו ואז הם יכולים להגיע לאזור ואז יותר קל גם- - -

לא באת בזמן, אורי ואני הלכנו לראות את המכשיר הזה.

צריך שהוועדה תלך לראות אותו במפעל, להתרשם מהאיכות.

האיכות טובה, כמו המחיר הגבוה.

אז אני מתאר לעצמי שהרשות עוד תעזור לנו בדברים כי אתם רואים- - -

זה המקום הנכון, זה שער הכניסה, כל השקעה כאן היא כדאית.

לסיכום הישיבה אני רק רוצה להתייחס לנושא של משלוחי הדואר, שכמו שראינו, היינו בביקור בנמל אשדוד וראינו שזו נקודת תורפה מבחינת שער כניסה לטובין, לסמים וכל דבר אחר שנכנס לישראל. גם פה יש לנו בעיה מאוד גדולה, מדינת ישראל, בנושא של משלוחי הדואר שנכנסים ללא פיקוח, כשאנחנו מדברים על כמויות, לפחות מבחינת בדיקה שעשינו במחקר של המשטרה, אנחנו מדברים בשנה על כ-2 מיליון חבילות שמגיעות לישראל בדברי דואר, וצריך לראות מה עושים. נכון, היום המכס מפעיל את הכלבנים לאיתור הסמים, אבל שוב, צריך להבין כאן שאנחנו מדברים על כניסת סמים לישראל וראינו היום רק את הדגשים לתופעת הבלדרים שתופסת תאוצה למעשה, גם בעידן הטכנולוגיה הנוכחי נושא משלוחי הדואר תופס תאוצה. כשאתה מסתכל היום על הכמויות שנכנסות לישראל וכמה נתפס, טיפה בים, וחייבים לנסות להעלות את זה ולראות איך מתמודדים עם הנושא באמצעים טכנולוגיים, יחידות אולי שונות לטיפול, דואר ישראל וכל חברות השילוח הפרטיות שהיום אין להן שם שום פיקוח, שום אפשרות לאבחן את אותן חבילות וכמובן הנושא של תקיפה מודיעינית.

אנחנו לא ראינו אותו היום. קובי הזכיר אותו בדברים שלו בהתחלה באגף, אבל שם יש עולם שלם של מחסני ענק וחברות השינוי, פדקס וכל אלה, שמגיעות עשרות אלפי חבילות מכאלה קטנות ועד קונטיינרים שלמים. שווה גם פעם אחת לראות וזה מפוקח בצורה מאוד דלילה, ואני עוד מגזים.

תרשה לי לעזור לך, משלוחי היאבה שאנחנו תופסים במשותף עם המכס, דרך אגב, אם שכחתי לציין את זה, מי שמסייע לנו בתפיסות האלה זה יותר הביטחון, הביטחון שמשקפים חבילות באמצעות מכונת שיקוף שהיא שלהן ואז את כדורי היאבה קל לגלות בשיקוף, אתה ממש רואה את הכדורים, לא משנה באיזה שיטות זה מוסלק. אתה רואה אותם ואז אנחנו מוציאים את החבילות האלה החוצה. אתה מבין, זה לא אמצעי, לא שלי ולא של המכס אפילו.

אני יכול רק לתת דוגמה, הוא דיבר על היאבות, היאבות אלה כדורי הזיות או ממריץ שמי שמשתמש בזה אלה התאילנדים. אז הם שולחים את המשלוחים האלה מתאילנד לכל התאילנדים שעובדים, אתה מקבל את זה בצפון ומקבל את זה בדרום.

אם אתה מקבל את התאילנדים אתה צריך לקבל את הכדורים שלהם.

הפחד שלי הוא אחר, כי אפשר לבוא ולהגיד, 'אוקי אז התאילנדים...', אבל בסופו של דבר אנחנו נראה את זה, זה יזלוג למועדונים.

בדיוק ככה, אנחנו קיימנו דיון בעניין הזה.

ואז אי אפשר יהיה להגיד, 'לא, זה רק של התאילנדים'. אבל עוד פעם, הכמויות שנתפסות פה אלה כמויות שהן יחד עם המכס, צריך להבהיר את זה, אנחנו עושים את זה במשותף, כל בוקר הבלשים יחד עם המכס יוצאים לדואר, כאילו הם יוצאים לדואר, ובודקים את כל המשלוחים האלה, כל מה שמגיע.

ברשותכם, אני אכנס בנישה הזאת. אריאלה הזכירה, וזה נכון, לגבי הדואר. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה די טוב ואפילו מצוין, גם לאחרונה כשנועם נכנס לתפקיד לפני מספר חודשים. כמעט כל בוקר, אפשר לומר, החבר'ה נמצאים בדואר המכס וה-747 והכלבים מריחים והחוקרים מגלים והבלשים נמצאים ומגלים וזה לא מספיק. אנחנו יודעים שכל מה שאנחנו תופסים זה ממש לא מספיק. אחת הבעיות הטכניות שאם הזכרנו פה, זה אולי באמת עניין לדיון בפני עצמו עניין הדואר, זה המחשוב של הדואר עצמו.

אני רוצה לומר שמאז שאני זוכר את היחידה ועד היום מספר האנשים לא גדל. אני מדבר על יותר מ-15 שנה. 15 שנה, אותו מספר אנשים, 15 איש. אני חושב שפה היה צריך להיות לפחות כפול, לפחות כפול כדי לכסות את העבודה השוטפת, כולל מה שנאמר כאן. אז אולי להוסיף קריאה, להגדיל, אני לא יודע, משהו זה עושה.

היתרון של הגדלת כוח אדם פה, אתה לא מגדיל עכשיו תקנים של מִנהלות וכל זה, זאת אומרת כל בן אדם שמגיע אתה יודע שיש לך יותר תפיסות והתוצאה היא מיידית.

הוא ראה את התפיסות של הבלשים, זה באופן יחסי. אם תגדיל את כמות האנשים, אתה תגדיל את כמות התפיסות.

אנחנו נוציא מכתב מפורט בעניין הזה. על הדואר נקיים דיון, לגבי הגדלת התקנים נוציא מכתב.

הם לא יכולים לכתוב.

לא, אנחנו, הוועדה תוציא מכתב.

אוקי, רבותיי, תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>