PAGE
21
ועדת הפנים והגנת הסביבה
26/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 575>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ב (26 ביוני 2012), שעה 9:30

<שיקום נחלים - בעקבות סיור הוועדה לירדן הדרומי>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
דב חנין

אורי מקלב

>
אביטל דרור - מנהלת אגף יעוץ משק מים, המשרד לתשתיות לאומיות

שלום מקונן - עוזר מנכ"ל, משרד התשתיות הלאומיות

נוגה נחניאלי - מנהלת אגף יעוץ משק מים, המשרד לתשתיות לאומיות

ניר פרוימן - מנהל תחום חקלאות מים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דוד ירוסלביץ - סמנכ"ל תשתיות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חגי שניר - פקיד יערות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חיים אנג'וני - מנהל תחום חקלאות מים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סמדר בת אדם - ראש מטה השר, משרד האנרגיה והמים

ורד ספיר חוף - האגף לתכנון נושאי, משרד הפנים

שלום גולדברגר - מהנדס ראשי ארצי, משרד הבריאות

טליה שוסברגר - מהנדסת מחוז ירושלים, משרד הבריאות

רחלי קולסקי - מנהלת תחום אגף לתכנון נושאי, משרד הפנים

בלה אבידן - יועצת שיתוף ציבור, משרד האנרגיה והמים

מיכל שינוול - רפרנטית איכות סביבה באג"ת, משרד האוצר

אלון זסק - אגף איכות מים שפכים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה

מירה אדלשטיין - רכזת תקשורת זרה, אגודת ידידי כדור הארץ

הילה אלוני - דוברת, אגודת ידידי כדור הארץ

יובל ארבל - סמנכ"ל, אגודת ידידי כדור הארץ

רותי בידץ - פעילה, אגודת ידידי כדור הארץ

גדעון ברומברג - מנכ"ל, אגודת ידידי כדור הארץ

אורי גינות - מנהל קשרי ממשל, אגודת ידידי כדור הארץ

אליזבט יערי - רכזתפרויקט שיקום נהר הירדן, אגודת ידידי כדור הארץ

מיכל שגיב - רכזת "מים ושכנות טובה", אגודת ידידי כדור הארץ

תומר אלעד - אדם טבע ודין

נעמה הלר - עו"ד, אדם טבע ודין

עזריה אלון - יו"ר ומנכ"ל לשעבר, החברה להגנת הטבע

דב גרינבלט - דובר, החברה להגנת הטבע

גיתית הרש - קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

אורית סקוטלסקי - רכזת מים ונחלים, החברה להגנת הטבע

ניר פפאי - סמנכל שמירת טבע, החברה להגנת הטבע

משה פקמן - מנכ"ל, החברה להגנת הטבע

שני גולדברג - פעילה, המשמר החברתי

צביקה פורת - אגף המשק, הקיבוץ הדתי

דני סופר - מנהל מרחב מרכז, חברת מקורות

אופיר רונן - ע. דוברת החברה, חברת מקורות

יורם אבנימלך - פרופסור בטכניון

שאול גולומב - יו"ר הארגון

עמיחי גילר - מזכיר מגדלים

גרשון עמל - מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח

אבראהים מואסי - סגן ראש העיר, עיריית באקה אלגרבייה-ג'ת

דליה טל - מנהלת קמפיינים, עמותת צלול

מאיה יעקבס - מנכ"ל העמותה, עמותת צלול

ניסים אלמון - מנכ"ל רשות ניקוז שרון, רשויות הניקוז

שיפרה בן דוד - מנכ"לית רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, רשויות הניקוז

אבי אוזן - אקולוג נחלים, רשות הגנים הלאומיים

זאב אחיפז - מנהל אגף תפעול, רשות המים

עודד פיקסלר - סמנכ"ל הנדסה, רשות המים

יונתן רז - אקולוג של רשות נחל הירקון, רשות נחל הירקון

גיל גוטמן - מהנדס סביבה, רשות נחל הקישון

יוסי סורוג'ון - מתכנן סביבתי, רשות נחל הקישון

מתילדה שולימוביץ - מהנדסת כימיה, רשות נחל הקישון

רמון בן ארי - מנכ"ל, רשות ניקוז ירדן דרומי

זאב לנדאו - מנכ"ל הרשות ומרכז פורום מנכ"לי רשויות הניקוז בישראל, רשות ניקוז ירקון

יצחק יוגב - מנכ"ל רשות הניקוז סורק- לכיש, רשות ניקוז שורק לכיש

מיכל גולדברג

יפה שפירא

יפעת קדם
<שיקום נחלים - בעקבות סיור הוועדה לירדן הדרומי>

אני פותח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא על סדר היום הוא שיקום נחלים - בעקבות סיור שקיימה הוועדה לירדן הדרומי ובמסגרת יום המים שחוגגת היום הכנסת. ביקשו ממני לקיים דיון. הוועדה שלנו אמונה על הרבה נושאים בתחום המים ובתחום הסביבה. ביקשו חברי הכנסת דב חנין, הורוביץ והגברת קולן לקיים את הדיון הזה. התרשמתי שיש לכם הרבה מצגות להראות, כל אחד מהפן שלו. נשתדל להיענות לבקשות. עד שעה 11:00 מה שתחליטו נעשה.
ערכנו סיור בירדן הדרומי. התרשמנו מהעבודה הרבה שנעשית, אבל יש עוד הרבה מה לעשות. אני מברך מכאן את כל העוסקים במלאכה, בראשם את המשרד להגנת הסביבה שיד ביד מאגד את כולם, עוזר לכל אחד בתחומו הוא. אנחנו רואים בארץ תפנית רבה בכל הנושא של הסביבה. אנחנו מברכים על כך. הוועדה היא אכסניה של המשרד, של כל הארגונים הסביבתיים שמטפלים בכל הנושא של הסביבה, אם זה החברה להגנת הטבע, ידידי כדור הארץ. אני רואה שנציגי נחל הקישון ביקשו להציג את המצגת שלהם, להראות איפה תקועים אצלם הדברים. הוועדה שהייתה לפני קיימה שם סיור וראתה את השינוי המדהים שעובר האזור. בכוונתי, בעזרת ה', בתקופת הפגרה לקיים סיור בפארק נחל הקישון שמתרחב. אני רואה כאן את המפות. הבנתי שזה עכשיו קצת תקוע. נשמע את הבעיות. נשתדל להיות לעזר ולקדם את הדברים. אנחנו נגיע גם לזה.
בפתיחה אני רוצה שהמשרד להגנת הסביבה יציג את המצגת שלו. נעשה את זה בקצרה כדי שכולם יבואו לידי ביטוי. אני רוצה ביום חגיגי זה לתת חשיפה לכל מי שאפשר, על-מנת לשמוע את הבעיות של כל אחד ואחד, איך אנחנו כוועדה יכולים לסייע ולעזור. זאת מטרתנו וזאת הדרך שלנו לעזור כדי שלדורות הבאים יהיו דברים יפים, כדי שנשאיר להם דברים יפים. כך אנחנו נהנה וגם הדורות הבאים ייהנו.

אני אדבר בקצרה. זה לא קורה הרבה, אבל אני מייצג פה, לדעתי, גם אותי כמשרד להגנת הסביבה, גם את משרד החקלאות וגם את רשות המים. במקום לעשות לכם 3 מצגות נעשה מצגת אחת שתהיה הכי קצרה.

ישר כוח. סוף סוף משרדי הממשלה לא רבים.

זה נדיר.

אנחנו מטמיעים את מה שאתם אומרים לנו.

לא פעם הוועדה הזאת מהווה גשר בין הצד הזה לצד הזה.

אם משרד הבריאות רוצה להצטרף, בשמחה.

מפחיד אותנו הרעיון.

הורדתי את הלוגואים. מבחינתנו שיקום נחלים זה ציר לשינוי סביבתי, צדק חברתי, צמיחה ירוקה.

אתה מייצג גם את משרדי המים. אולי בנושא של התפלות המים הצריכה של הציבור תהיה מאזור אחר כך שיתפנו המים הרגילים שאנחנו רוצים לשמור לנחלים האלה. צריך לעשות איזה שהוא שיקום שאט אט נזרים לאזורים האלה מים כדי שלדורות הבאים יהיה. אנחנו עדיין צעירים היום, אנחנו רוצים ליהנות מהנוף.

זה חלק מהעניין. אנחנו ניגע בזה. קצת לגבי הגדרת הבעיה. החל משנות ה-50 ושנות ה-60 אנחנו תופסים את רוב המעיינות והנביעות לטובת אספקת מים, בניין הארץ. עכב זה אנחנו מייבשים את רוב הנחלים. זה הורס את המערכות האקולוגיות בנחלים. אם זה כבר הרוס, מלוכלך ומוזנח, אז זה חצר אחורית ויש פסולת מוצקה, לכלוך, הזנחה וניצול לרעה של השטחים הפתוחים בסביבת הנחלים.
היום במדינת ישראל, כמו שאתם מכירים, יש פיצול סמכויות גדול מאוד. יש הרבה מאוד גופים שמטפלים בנושא של השטחים הפתוחים, בעיקר באזור של הנחלים. אתם רואים פה את נחל איילון סמוך ללוד שנמצא ממש סמוך לעיר ועדיין מוזנח. זה נראה כמו שנראו נחלים פעם לפני 20 ו-30 שנה.
המטרות שלנו הן לשקם את המגוון הביולוגי והמערכת האקולוגית הטבעית בנחל. הנחל זה טוב ויפה, אבל אנחנו גם רוצים לחבר אליו את הקהילה, אנחנו רוצים להעצים את הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, לשקם את הנחל, להפוך אותו למרכז קהילתי. הוא יהיה המרכז שאליו באים. אנחנו רוצים לשלב את הקהילה, לעשות פעילויות חינוכיות. אתם תראו שאנחנו עושים. עשינו ואנחנו עושים. גם היום יש הרבה מאוד פעילויות חינוכיות ארוכות טווח בנחלים. אם דיבר היושב-ראש קודם על הדורות הבאים, אז משם זה מגיע. רק בצפון הארץ יש מעל 70 בתי ספר שעושים פעילויות של שומרי נחל. אני שמח לבשר שבשנה הבאה משרד החינוך במחוז צפון החליט לאמץ את התכנית הזאת של שומרי הנחל כתכנית המובילה של משרד החינוך בכל מחוז הצפון. כמובן שזה הולך יד ביד עם הקמת מוקדי נופש ותיירות טבע ותחזוקה מתמשכת בקטעים המשוקמים. אם נשקם ולא נתחזק את זה כמו שצריך, יהיה מאוד בעייתי ויהיו נזקים.
לגבי שלבי השיקום אני אעבור מהר מאוד. זה כמובן סילוק המזהמים מהנחלים. אי אפשר לשקם נחל כמו שצריך לפני שמסלקים ממנו את המזהמים. אנחנו רוצים להגן על הנחלים, לכן אנחנו נכין תכניות אב ותכניות מתאר לשיקום הנחלים, נחזיר את המערכות האקולוגיות האקווטיות לנחלים. זה בית גידול לח, בית גידול מאוד רגיש ומאוד ייחודי שנרצה לשמור עליו. כמו שאמרתי קודם, נחבר את הקהילות לנחל, נעשה פעולות שיקום באופן מתמשך, לא רק נגיעה ואחרי זה לעזוב את הנחל. הנחל צריך להיות לכולנו לאורך זמן. כמובן שחלק מנחלי הארץ מצריכים הזרמות של כמויות מים משמעותיות. רוב נחלי הארץ הם נחלי אכזב. נחלי האיתן זקוקים לכמויות מים הרבה יותר גדולות ממה שיש להם היום בשביל לשקם את המערכות האקולוגיות הכל כך ייחודיות שלהם. זה בא ביחד עם פיתוח מוקדי נופש ותיירות.
דיברנו קודם על פיצול סמכויות. המטרה היא להקים גוף משולב לניהול נחלים. זה מה שנעשה. אתם רואים פה את כל הגופים. יש עוד גופים מקומיים ואחרים שנמצאים בתוך מנהלות הנחלים שפועלות היום באופן אזורי. יש 30 מנהלות. הן מקדמות את נושא שיקום הנחלים בכל מקום ומקום.

מה נעשה בעשורים האחרונים? אנחנו לא נמצאים בתחילת הדרך. כבר בשנת 1993 הוקמה המינהלה הארצית לשיקום נחלי ישראל ביחד עם קק"ל. מאז יצרנו כ-30 מנהליות אזוריות שעובדות באופן אזורי תחת האכסניה של רשות הניקוז עם כל הגורמים - רשויות הנחל, רשות הטבע והגנים, גופי ציבור, שותפים אזוריים מקומיים וכל בעלי העניין - לטובת שיקום הנחלים.
איגום תקציבים לא פחות חשוב. יש עשרות פרויקטים בכל הארץ. עד היום המשרד הוציא מעל 170 מיליון שקל לנושא הזה. תכניות אב עשינו לשיקום הנחל. זה יצר את הפלטפורמה התכנונית להגן על הנחלים האלה. זה נעשה כבר בסוף שנות ה-90, תחילת שנות ה-2000. אנחנו השתמשנו כקבלן ביצוע, כפלטפורמה וכשותף לכל נושא שיקום הנחלים ברשויות הניקוז, שאלו רשויות ניקוז סטטוטוריות. הן יושבות תחת חוק הניקוז. השר הממונה עליהן הוא שר החקלאות כיום. זה לפני שיהיה שינוי בחוק הניקוז. אנחנו הטלנו עליהן תפקידים של רשויות נחל. השר הטיל עליהן תפקידים. הן משמשות אותנו לבצע את השיקום יחד עם רשויות הנחל, רשות הטבע וכל שאר הגורמים.
יש היום מגה פרויקטים שהוועדה תבקר בהם בפגרה. זה בראש וראשונה ניקוי קרקעית נחל הקישון. רק לפני שבועיים יצא המכרז הראשון. המכרז השני נמצא בדרך. מדובר בעלות כוללת של כ-220 מיליון שקל. אני מאוד מקווה שבמהלך 3 השנים הבאות נוכל לנקות את קרקעית הקישון.

הבנתי שאין שם שיתוף פעולה עם הנמלים. יש בעיה שם?

הנמלים זה פארק במורד הקישון. יכול להיות שרשות הנחל תדבר. אני מדבר פה על משהו שהוא כן בקונצנזוס. זה פשוט לנקות 7 קילומטר של כל מורד הקישון מהקרקעית המזוהמת שזוהמה במהלך עשרות השנים האחרונות. זה פרויקט גדול מאוד. לא היה בארץ עוד פרויקט בסדר גודל כזה. אנחנו נכנסים אליו כרגע.

שיקום והקמת פארק נחל באר שבע. אנחנו לא מדברים רק על הצפון. זאת החלטת ממשלה בעלות כוללת של 300 מיליון שקל, בטווח זמן של 7 שנים. יש כבר היום עבודות בשטח עם תכניות מאושרות. כמובן יש גם את שיקום נחל איילון. כל פארק אריאל שרון יושב ומשיק לנחל שפירים ונחל איילון. כל הקמת הפארק היא חלק מאוד משמעותי משיקום הנחלים. כמובן שיש עוד הרבה מאוד פרויקטים שאנחנו מבצעים. יש כיום בחוץ עבודות של כ-30 מיליון שקל מעבר לכל מה שציינתי פה. אני לא אלאה אתכם בכל הפירוט, אבל שיקום הנחל הוא מנגנון קלאסי לצמיחה ירוקה. יש לו גם את ההיבטים החברתיים של השטחים הפתוחים, של הקהילה, של חיבור האוכלוסייה לטבע, של פיתוח עוד מוקדי נופש, פנאי וחינוך. כמובן שיש את ההיבטים הסביבתיים של המערכת האקולוגית, איכות המים, המגוון הביולוגי ושירותי המערכת. יש גם היבטים כלכליים. אנחנו לא יכולים להיות תלושים מהמציאות. לשיקום נחלים יש היבטים כלכליים מאוד משמעותיים, החל מעליית ערך הנדל"ן, דרך תועלות ממניעת הצפות כאלו ואחרות או יזמויות שיהיו לאורך הנחל עם התקדמות השיקום.

שני דברים משמעותיים מאוד שחייבים לדבר עליהם כשמדברים על שיקום נחלים. יכול להיות שאנחנו מתחילים להיות מפונקים, אבל לא נוכל לשקם כמו שצריך לפני שנוציא את המזהמים. אנחנו מוציאים את המזהמים. אתם יכולים לראות בשני הגרפים האלה את הירידה המשמעותית במספר גורמי הזיהום הנקודתיים וגם בעומסים של הזיהום שמגיע לנחלים. העומסים יורדים ב-15 השנים האחרונות בין 50% ל-80% במזהמים שמגיעים לנחלים. גם גורמי הזיהום הנקודתיים ירדו רק ב-5 השנים האחרונות כמעט בחצי, מ-130 ל-80. זה מתאפשר כמובן בעבודה יום יומית של פיקוח, בקרה ולצערנו גם אכיפה. איפה אני מתחבר פה לוועדה? הנושא הזה של זיהום ומניעת זיהום מקורות מים קיבל פה תנופה מאוד גדולה על ידי ועדת הפנים ועבר מהפכה ב-4 השנים האחרונות. אנחנו אישרנו את תקנות איכות קולחין ב-2010 שהכניסו אותנו למצב שבו כל קולחי מדינת ישראל נמצאים במצב הרבה יותר טוב, מאפשרים השקיה חקלאית ללא מגבלות. אנחנו נמצאים באמצע המהפכה הזאת. המהפכה השנייה הייתה תקנות לטיפול בהולכת צנרת שפכים, מעבר של כל צנרת השפכים והביוב במדינת ישראל ממצב של תחזוקת שבר לעבודה קוהרנטית של תחזוקת מנע, תכניות, מיפוי ועבודה כמו שצריך. זה בחיתוליו. התקנות התקבלו בוועדה הזאת ונכנסו לתוקף החל מלפני חצי שנה. רק עכשיו אנחנו מתחילים ליישם אותן. החלק השלישי שבעצם יסגור את הנושא הזה של מניעת זיהום מקורות מים ובעיקר הנחלים זה נושא המדגים. כשהיו לנו את תקנות ענבר, תקנות איכות קולחין..

שמתי את זה בשבוע הבא, אבל הממשלה עוד פעם לא מתואמת.

אני מקווה מאוד שכתבתי את זה בשנת 2012 עם 3 נקודות. יש הסכמות מקצועיות על הכל.

אנחנו נטפל, נצמצם אותן ל-1.

אולי עם סימן קריאה.

שמתי את זה לדיון בשבוע הבא, אבל שרת החקלאות אמרה שזה לא מגובה בתקציב. אנחנו לא רוצים להביא חוק בלי תקציב ושהנקודות האלו ימשיכו להישאר. אני נעניתי לבקשתה. אמרתי לה שאני לא נותן לה הרבה זמן, שאני רוצה לפני שיוצאים לפגרה לאשר את התקנות האלו. היא אמרה שהיא מביאה את זה לממשלה. אני מקווה שנסיים את זה.

כיום יש הסכמה מקצועית מכל הקשת על התקנות. צריכים, כמו שאמרת, לסגור את הנושא התקציבי כדי לצאת לדרך.

בסיור שהיינו הנושא הזה עלה. גם שם הבטחתי שאני שם על סדר היום את הנושא. אנחנו לא רוצים בלי תקציב. ניתן להם עוד שבוע, עוד שבועיים.

צריכים לקחת בחשבון שיש היום נחלים ש-60% עד 70% מעומס המזהמים האורגנים שנמצאים שם זה המדגים. הורדנו את כל הביוב ואת כל הנקודות המשמעותיות שהיו. יש בנייה של הרבה מאוד מתקנים לטיפול בשפכים. המזהם העיקרי שאנחנו צריכים להסדיר אותו ומוסכם מקצועית איך להסדיר אותו זה נושא המדגה. אני מאוד מקווה שנתקדם.


דיברתי על נושא אחד מאוד חשוב, שזה הוצאת המזהמים מהנחלים. הדבר השני זה להחזיר מים לנחלים. בנושא הזה הקמנו צוות בין משרדי שמלווה אישור של תכניות מים מכל קצוות הקשת. עשינו מיפוי של תכניות המים בפריסה ארצית. הבאנו 5 תכניות מים לאישור והקצאה בהתאם לתכנית. אנחנו ממשיכים במקביל להכין תכניות מים לעוד נחלים נוספים. לא צריכים רק לרוץ ולאשר, צריכים גם ללוות את הביצוע. עשינו תקנות שצריכים ליישם. עשינו גם תכניות מים שצריכים ליישם. לפעמים יישום אומר צנרות, קידוחים, קידוחי ניסיון והזרמות. את כל זה אנחנו מלווים באמצעות הצוות. בסופו של יום נצטרך לראות את המדדים. אם נצליח זה אומר שנקבל נחלים הרבה יותר בריאים ברמה האקולוגית, נקיים מבחינת האסתטיקה. כמובן שהנחל יעבור מחצר אחורית לחזית, פעילויות נופש ופנאי של האוכלוסייה בסביבת הנחל וכמובן יצירת קשרים בין הקהילות הסמוכות, מקומות עבודה. כל הנושא של הנחל יקרום עור וגידים. היום זה כמעט אחד המקומות היחידים שהציבור יכול ללכת אליו, יכול ליהנות בו, לצאת לפנאי ולנופש. כמעט לכל אחד יש ערוץ נחל ליד הבית. אין סיבה בעולם שהוא לא יעשה את זה.

תודה על כינוס הישיבה הזאת ביום המים הבינלאומי שאנחנו מציינים בכנסת. זו יוזמה של השדולה החברתית סביבתית. אני מברך את כל השותפים בדיון החשוב הזה.
אנחנו בחברה הישראלית עברנו נתיב מאוד בעיתי שבו הנחלים עברו ממשאב לבעיה. בכל מקום שהיה נחל נותר בעיקר הסירחון. אנחנו נמצאים היום בכיוון ההפוך. אני רוצה לברך את כל העושים במלאכה הגדולה והחשובה הזאת. אנחנו רוצים להפוך את כל נחלי ישראל מבעיות למשאבים. נעשים דברים מדהימים. חלק מהדברים תוארו וימשיכו להיות מתוארים בהמשך הדיון. כדי שנעבור את הדרך הזאת הממשלה צריכה להחליף דיסקט, לשנות את אופן החשיבה שלה באופן יסודי. קודם כל להפסיק להתנהל עם הנחלים, עם המעיינות ועם מי התהום שמזינים את הנחלים האלה בצורה כל כך ברוטאלית וכוחנית. היום אנחנו נמצאים, עם כל המורכבויות שבעניין, בעידן שבו מתפילים ויתפילו עוד ועוד מים בכמויות מאוד גדולות. יש לזה את המורכבויות ואת הקשיים, אבל זאת כבר עובדה, אלה כבר דברים שמתרחשים וקורים במציאות. דווקא במציאות הזאת אנחנו יכולים להרשות לעצמנו חשיבה אחרת על מקורות המים של הנחלים, על מקורות המים של המעיינות, על מקורות המים של אותם אגמים. הדבר הזה, לטעמי, מחייב יצירתה של תכנית לאומית כוללת לנושא הנחלים, המעיינות, השבת המים לנחלים ולמעיינות.
אדוני היושב ראש, כשהתחלנו לקדם את הנושא הזה בכנסת התייחסו אלינו כאנשים לא מציאותיים, אבל בתנאים שאנחנו נמצאים בהם היום, עם היקפי ההתפלה שמדינת ישראל הולכת לבצע וכבר מבצעת, הדברים האלה מאוד מעשיים, מאוד אפשריים. אפשר להשיב מים לנהרות, למעיינות ולהפוך אותם למקור של חיים והנאה.

כשאנחנו מדברים על שיקום נחלים, אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על שיקום הנחל עצמו ועל שיקום סביבתו, שיקום המרחב שסביבו. המרחב הזה יכול להיות מרחב של בילוי, של נופש, של תיירות. היינו, אדוני היושב-ראש, ביחד בירדן הדרומי. ראינו שם את המורכבויות שקיימות, את הפעילות שנעשית, את הפוטנציאלים והאפשרויות העצומות שקיימות באזור הזה. זאת סוגיה מאוד מורכבת הסוגיה של הירדן הדרומי. היא מחייבת אותנו לשיתוף פעולה בינלאומי עם הפלסטינים, עם הירדנים, בעתיד אולי בצורה כזאת או אחרת גם עם הסורים, בתקווה שהדברים שם יגיעו למסלולים חיוביים במקום הדברים האיומים שמתרחשים שם היום. בסופו של דבר העתיד נמצא באיזו שהיא מתכונת של שיתוף פעולה אזורי. אנחנו צריכים לעודד ולקדם מבחינתנו ומהזווית שלנו את שיתוף הפעולה הזה ככל הניתן.

נמצאים איתנו נציגי ארגון ידידי כדור הארץ והמזרח התיכון. זה ארגון יקר ערך, אדוני היושב-ראש, שגם בתנאים המורכבים שאנחנו נמצאים בהם מצליח לשמור על מתכונת של ארגון ישראלי, פלסטיני, ירדני. זה נכס מאוד גדול למדינת ישראל בכללותה, עם כל הקשיים והמורכבויות והקשיים שאנחנו נמצאים בהם מסגרת הזאת. צריך להיעזר, מר ברומברג – אני שמח שאתה איתנו פה - ביכולות שלכם וגם בעובדה שאתם פרוסים לא רק בישראל אלא גם אצל שכננו, על-מנת לבנות את התהליך בצורה כזאת שלא רק ישתף אתכם. זה לא משהו שאנחנו נותנים לכם, זה מה שאנחנו מבקשים מכם. אנחנו צריכים אתכם. אנחנו זקוקים לתרומה שלכם ולהתגייסות שלכם כדי שאת הירדן הדרומי נהפוך לפוטנציאל מאוד מרשים ומאוד מאוד חשוב שיכול להיות.

אני רוצה לסיים ולהביע הערכה עצומה לכל הגורמים הרבים שעוסקים במלאכה הזאת וגם לרשויות הנחל, שזה אחד מהמבנים השלטוניים המעניינים ביותר שנוצרו במדינת ישראל בשנים האחרונות. זה מבנה שצריך לחזק אותו, להוסיף לו כוחות אכיפה, לתגבר אותו מבחינת סמכויות. התקציבים שאתם ברשויות הנחל עושים את העבודה הם תקציבים מאוד מאוד נמוכים, אבל בתקציבים הנמוכים האלה אתם מצליחים לעשות עבודה עצומה. אם נתקצב אתכם בצורה יותר משמעותית , היכולות שלכם לסייע ולעזור תהיינה הרבה יותר גדולות. רשות הטבע והגנים, משרדי הממשלה השונים, רשויות מקומיות שמעורבות בעניין הזה, הארגונים האזרחיים, ידידי כדור הארץ, כמובן החברה להגנת הטבע, זאת הזדמנות להודות לכם על הפעילות שלכם בכל התחומים, בין היתר במלחמה רבת השנים שלכם על השבת הנחלים. אנחנו יכולים להגיע, אדוני היושב-ראש, בזמן קצר לשינוי גדול ומשמעותי בתחום הזה. אני מאחל לכולנו הרבה הצלחה. אני מתנצל בפניכם שבגלל יום המים שמתפרס על הרבה ועדות אני לא אשמע את הדיון עד סופו, אבל אני בטוח שהוא יהיה מרתק.

תעבור על הפרוטוקולים של הדיון כמו שתמיד אתה עושה.

בוודאי, ללא ספק.

אני מצטרף לברכות על קיום היום החשוב הזה.

בעיקר ליושב-ראש הוועדה ולצוות.

אני חייב להגיד שאחרי ההצגה של עמדת המדינה - כמובן שאנחנו שמחים לראות שהיא הציגה עמדה אחידה - עולה השאלה המתבקשת: אם הכל כל כך טוב, למה הכל כל כך רע? לא צריכים ללכת הרבה אחורה. לפני חצי שנה דוח מבקר המדינה אמר שהנושא לא בסדר עדיפות, שאף נחל לא משוקם בארץ, שבקצב ההשקעות הנוכחי ייקח 100 שנה לשקם את נחלי הארץ. האנשים שנמצאים עושים פה עבודה מבורכת, אבל זה לא מספיק. בלי תכנית לאומית, כמו שאמר גם חבר הכנסת חנין, הדברים האלה לא יזוזו. נוצרה היום הזדמנות ההתפלה שצוינה, המודעות הגוברת, הצורך התיירותי. נוצרו התנאים כדי להוליך פה מהלך משמעותי של שיקום הנחלים. אני רוצה, ברשותך, לתת את זכות הדיבור למי שמנהלת אצלנו את תחום המים והנחלים, אורית סקוטלסקי. היא גם כתבה וערכה את הדוח שהוגש לכם.

אני חושבת שאחד מהדברים שחשוב להבין הוא שהציבור בישראל מתקשה לזכור שהיו נחלים חיים. פתחנו את ההצגה שלנו בתמונות שביקשנו מהציבור לשלוח. אנשים מתרגשים ושולחים תמונות מהעבר. רואים שהיו כאן מים חיים, שהיו אנשים שחיו ליד הנחלים ונהנו מהם בעבר. השאלה אם אנחנו יכולים להשיב את הדברים ומה המצב היום. יש חשיבות ציבורית מאוד מאוד גבוהה. הנחלים הם נכס ציבורי, הם נכס אקולוגי. זה הלב של המערכות האקולוגיות. הנחלים הם הלב של האגמים שבהם אנחנו חיים ובהם הטבע שורד.

ניר הזכיר כאן את דוח מבקר המדינה. דוח מבקר המדינה קבע, למרות המאמצים ולמרות ההתקדמות בתחום, שאף נחל בישראל לא משוקם. מה שאנחנו מכירים היום כבתי גידול לחים ונחלים זה רק 3% ממה שהיה כאן בתחילת המאה שעברה. אנחנו סיכמנו והגשנו לוועדה את דוח הנחלים החדש שבו סקרנו את מצב הנחלים. התמונה בסך הכל מאוד עגומה. אני מזמינה את כולם להסתכל. אם אתם רוצים אתם יכולים גם לבקש מאיתנו את הדוח. אני חושבת שהסקירה הזאת מאוד חשובה דווקא היום, כי אנחנו נמצאים במצב שאפשר להתחיל לשנות. זאת ההזדמנות לשנות את הדברים. סקרנו בדוח את התהליכים המרכזיים של ניקוז הנחלים וההפיכה שלהם לתעלות ניקוז, לתעלות שהזרימו בהם שפכים במשך הרבה שנים. אחד מהדברים המאוד חשובים שאנחנו קוראים לשנות זה הנושא של המעיינות, חסימת המעיינות. רוב המעיינות עדיין תפוסים לחקלאות. גם המים מוחזקים ולא משוחררים לזרימה בנחלים. עשינו סקירה וראינו שב-60% מהמעיינות, מעבר לזה שהם לא משוחררים, שפיעת המים, נביעת המים הולכת ודועכת בגלל שיש שאיבת יתר של מי תהום. יש ניצול יתר של משאבי המים הטבעיים. זה גורם לתמותה של המעיינות בכל הארץ. אני אביא שתי דוגמאות. כבר כמה שנים יש זעקה ציבורית גדולה בגליל המערבי, כי בנחל בצת - נחל שכולנו זוכרים מהטיולים של ילדותנו - לפני קצת יותר מעשור נגמר המעיין, המים בלב הנחל הפסיקו לנבוע בגלל שאיבת יתר של מים. הנחל היום מושקה על ידי צינור, עם כל הבעיות של מעט מאוד מים ושל צינור השקיה. האזור השני שאני רוצה להזכיר כאן כי אני יודעת שהוא יעלה לדיון זה האזור שסיירתם בו. יש כאן, מצד אחד, עבודה מאוד מרשימה של שיקום פארק המעיינות, אבל מצד שני בעמק בית שאן ובעמק חרוד כל המעיינות נמצאים היום בדעיכה והמלחה. כל המעיינות שכולנו מטיילים בהם הולכים ומתדרדרים ונעלמים.


הגיע הזמן לשנות את התמונה. כמו שחבר הכנסת חנין הציע ונאמר כאן, צריך לשנות ולהתחיל את תהליך השיקום. אנחנו נמצאים בתקופה שבה זה אפשרי. ישראל נכנסת היום למערך התפלה גדול מאוד של מים. תכנית האב למשק המים מכניסה סדר, מוציאה את המדינה ממשבר המים . בתוך כמה שנים המגזר העירוני, מרבית צריכת מי השתייה של ישראל לא תגיע מהטבע, לא תגיע ממשאבי המים הטבעיים. מערך ההתפלה שמוקם בימים אלה לאורך חופי המדינה יספק 80% לפחות מצריכת המים של המגזר העירוני. זה אומר שאנחנו יכולים להתחיל לחשוב על שיקום של משאבי המים הטבעיים, על לקדם בעצם את השינוי. אנחנו צריכים עכשיו להשיב את החיים לנחלים. זה אומר למלא את המפלסים ולתת לנחלים לנבוע. התחלנו לצאת בקריאה לציבור. ההיענות לנושא הזה היא עצומה. אנשים יוצאים לנחלים, מחפשים את המים, בוכים על הביוב, מבקשים להשיב את המים. בקלות רבה מאוד אנשים מתחברים לתחום הזה, מגיעים, מסיירים איתנו בנחלים ודורשים וקוראים לממשלה לפעול. החזון שלנו מדבר על שחרור של כל המעיינות לזרימה בנחלים. צריך לעשות עבודה על כל ההסכמים מול החקלאים, לצמצם את שאיבת מי התהום, לשקם את המפלסים ולשקם את שפיעת המעיינות. שיקום המפלסים טוב גם למשק המים. זה משפר את האיכות של משק המים הטבעיים, את האקוויפרים ואת מאגרי המים התת קרקעיים, מוציא את השפכים. אלה דברים שהמשרד להגנת הסביבה הציג.


בחשבון שעשינו זה הסיכום של הדוח. כיום הנחלים גוססים. מים נקיים זורמים לאורך סדר גודל של 200 קילומטרים. כשאנחנו מסתכלים על החזון לשיקום אפשר לשקם 600 קילומטר של נחלים חיים בישראל. לדעתי זה אפילו החישוב בלי הירדן הדרומי. אפשר לשקם את הנחלים גם בתחום שלנו שלא דורש שיתוף פעולה בינלאומי. אפשר להבריא אותם. היום הנחלים האלה במצב של דעיכה וגסיסה.


אנחנו נסכם כאן בקריאה לממשלה להכין תכנית לאומית עדכנית לשיקום הנחלים, לתקצב את הנושא, להסתכל עליו כנושא של השנים הקרובות לאור השינוי, ולקדם את זה כאתגר לאומי של השנים הקרובות. זה בהחלט אפשרי עם השינוי שמתחולל היום במשק המים.

בוקר טוב לכולם. כבוד היושב-ראש..

ידידי כדור הארץ.

אורי מקלב, תודה שהצטרפת. כל הפקידים הבכירים ברשות המים, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, באמת חשוב שכולם יהיו כאן ושתהיה המחשבה הזאת לתכנון לטובת שיקום הנחלים. תודה רבה לאורית על מצגת מצוינת ומאוד חשובה שמציגה את הנושא של שיקום הנחלים. כמעט כל הנחלים שזורמים מערבה וגם חלק מהם שזורמים מזרחה הם חוצי גבולות. לא רק מהירדן הדרומי. חייבים שיתוף פעולה אזורי עם ישות אחת נוספת בשביל לשקם אותם.

אני רואה התקדמות אדירה בתחום הזה וגם צפי שבעזרת ה' בעוד מספר שנים אט אט נראה התקדמות מאסיבית לטובת האזרחים, לטובת השכנים, לטובת הדורות הבאים. איך השכנים שלנו מקבלים את זה?

אני אציג כאן מעט מצד השכנים, כי אנחנו כרגע פה בוועדת הכנסת במדינת ישראל.

אם אני אעשה אצלי ושם ישאבו את כל המים, אז לא עשיתי כלום.

בירדן מקימים עכשיו מתקן לטיהור שפכים כמו שהקימו בביתניה. אני אציג את זה פה.

בוועדת הפנים שלהם אתם משתתפים?

העמיתים שלנו בירדן נפגשים עם שרים. יש משרד מקביל בעמאן.

העיקר שזה יהיה פרללי, שלא יהיה מצב שאנחנו נעשה..

לגמרי.

היה מפגש של חברי כנסת וחברי פרלמנט.

איך זה היה בלעדיי?

בפעם הבאה אנחנו מבטיחים..

אל תפספסו את העיקר. חברי הוועדה מוכשרים מאוד, בנפשנו הדבר.

לגבי הירדן הדרומי. אנחנו נציג במצגת קצת יותר מספרים ומפות. זה מאוד חשוב המילים הגבוהות שאני מאמין שיש מאחוריהן גם עשייה – אנחנו יודעים שנעשית עשייה – אבל אני חושב שלוועדה רצינית צריכים לשים מספרים ומפות בדיון. הכי קשה הם המספרים ההיסטוריים. קשה לדעת כמה זרם בנהר הירדן הדרומי. אנחנו יודעים שמרבית המים הגיעו ממקורות הירדן, זרמו דרך הכנרת. היובל הגדול הנוסף זה הירמוך, אחרי זה ואדיות צד לאורך הירדן הדרומי. כמעט כל המים האלה שמגיעים מהירדן ההרי והירמוך נתפסים על ידי ישראל, סוריה וירדן. זה המצב כיום. כמובן שהוא החזיק סביבה מאוד מגוונת של בעלי חיים וצמחים. יש לו ערכי טבע מאוד גבוהים בעקבות זה שהוא מפגש של 3 יבשות. יש כמובן חשיבות דתית לנהר הזה ליותר משני מיליארד מאמינים בעולם. זה אולי בין המקומות הכי חשובים לנצרות, אבל הוא חשוב ביותר גם ליהדות ולאסלאם.
מה נשאר מהירדן הדרומי? 95% מסך הזרימה שלו מוטה על ידי ישראל, ירדן וסוריה. מה שנותר בממוצע רב שנתי - את זה חישבנו במודל שאני אסביר אותו עוד מעט - זה כ-80 מלמ"ק בשנה. זה במורד נחל חרוד, במורד נחל בזק. בשנת בצורת שהייתה בשנת 2009, במדידות שעשינו וחושבו במהלך השנה, זרמו רק 30 מלמ"ק. אם אתם זוכרים את המספרים קודם, אז זה סדר גודל של 1.3. זה אפילו לא 5%. אנחנו לא אומרים שאפשר לחזור אחורה לשנות ה-60 למה שזרם פעם, אבל צריך למצוא את המקום שבו הנהר יהיה בריא, מה באמת הכמות שאנחנו צריכים על-מנת לשמור על מליחות נמוכה ועל איכות מים שהנהר יכול להשתקם. צריכים להסיר את מפגעי הזיהום. זה מה שנעשה כרגע. בזכות זה שיורידו את מפגעי הזיהום יש סכנת התייבשות אמיתית. אם רק נוריד את המים המליחים, את הקולחין ואת הביוב שזורם היום חופשי לנהר והוא ינוצל לחקלאות, אז בעצם יש סכנת התייבשות של חלקים מהנהר. מה שעוד נעשה במחקר על ידי שריג גפני וחבריו מהצד הירדני ושותפים פלסטיניים לכל אורך הנהר הדרומי זה עושר המינים. ראינו שהוא הצטמצם ב-50%. גם במיני הצומח יש ירידה משמעותית והשתלטות של מינים שהם סבילים למליחות גבוהה. במקום שיהיה לנו מגוון מינים של עצים וצמחים ופרחים, אנחנו מקבלים רק מין אחד שמשתלט על רוב המרחב. זה נובע מהפחתה במהירות הזרימה ובתדירות השיטפונות. מאז 95 אין זרימה שיטפונית בירדן.
מה יעדי השיקום שאנחנו מציעים? אנחנו אומרים שקודם כל חייבים זרימת בסיס מינימאלית של 9 מיליון מטר קוב בחודש. זרימת הבסיס הזאת חשובה בשביל לקיים את המערכת האקולוגית, בשביל לשמור מליחות שלא תעלה על 750 מיליגרם כלוריד. חשוב שיהיה אירוע שיטפוני פעם בשנה בסדר גודל של 30,50 אלף קוב בשעה. זה בעצם מנקה את הנחל, מאפשר כניסת סחף ושומר על המערכת האקולוגית. היעד שלנו לזרימה שיגיע מהצד הישראלי הוא 220 מיליון מטר קוב בשנה. אני תיכף אראה שזה לא יעד בשמיים. בתכניות הקיימות, בלי ידידי כדור הארץ, אנחנו לא רחוקים מהיעד הזה. אפשר להגיע ליעד הזה, צריך להגיע אליו בעיקר באמצעות מים שפירים. אפשר להוסיף עד 25% קולחין מטופלים ברמה גבוהה. בזה אנחנו מדברים על היעד האזורי. זה בהמלצת שריג גפני, שהוא האקולוג. אם המשרד להגנת הסביבה חושב שלא צריך, אפשר להסתפק רק במים שפירים.
תכנית פעולה תסיר את רוב המפגעים ותאפשר זרימה שתשפר את שיקום המערכת האקולוגית. את טיהור השפכים כבר הזכרתי. הנה יש פה תמונות של הקמת המתקנים החדשים בשטחי ישראל, בירדן וברשות הפלסטינית. גם שם מתגייסים לנושא של שיפור הנהר. כיוון שזאת הצלחה מאוד גדולה וחשובה, חשוב שבמקביל אליה תהיה.. יש מכתב מהשר על התחייבות של 30 מלמ"ק של מים שפירים שיזרמו בנהר. אנחנו שומעים היום מאלון זסק על כך שגם רשות המים התחייבה לכך. אנחנו מודים על כך. 30 מלמ"ק בהחלט לא יספיקו בשביל להגיע אל היעדים הסביבתיים, לכן עשינו מעין תכנית או מפת דרכים להקצאת מים. את התכנית הזאת עשינו בעזרת חברת DHV. זאת חברה ידועה מאוד לנושא של הידרולוגיה ושיקום סביבתי. עובדים איתה רשות המים וגם המשרד להגנת הסביבה. השתמשנו במקורות המידע הכי מהימנים. לקחנו את הנתונים של רשות המים, של רשות הטבע והגנים, פרסומים אקדמיים. חישבנו מה הזרימה כיום. אין מדידה של הזרימה לאורך כל הנהר, מהכנרת עד ים המלח, יש רק על הירמוך ונחל חרוד. מכיוון שלא מדדו כמה זרימה יש משנת 2000 – אנחנו מקווים שמאוד בקרוב תהיה תחנה כזאת - היינו צריכים לחשב את זה. אני הולך להציג פה כמה בעצם זורם היום לפי החישוב, מה יהיה בעתיד ומה אנחנו מציעים. אתם רואים פה את סכמת הזרימה, את כל הצרכנים, את כל המקורות, את כל המדידות שנעשו באותו קטע שבין הכנרת לנחל בזק.
אני אתן את התוצאות הראשונות של המודל. המודל של מה יקרה בעוד 30 שנה מתבסס על כל מיני הנחות. חייבים להניח מה יהיה ב-30 השנה הקרובות. עושים את זה לפי שינויים בצריכה, לפי שינויים באקלים. שתי ההנחות החשובות ביותר זה שיהיה צמצום שאיבת המוביל ארצי - זה מתוך תכנית המים של רשות המים, לא שינינו שום דבר – ושינוי האקלים. זה מקובל על כל המדענים. זה יגרום להפחתה בכמויות הגשם, הפחתה בשפיעות המעיינות והגברת האידוי. בנוסף לזה יש את הפרויקטים המאושרים, אותם 30 מיליון במליחות שקטנה מ-1000 מיליגרם כלוריד לליטר. את זה הכנסנו. זה מראה לכם גרף של זרימה שנתית בנהר בשני מקומות. הכחול זה במורד סכר דגניה, הכתום זה על יד כפר רופין. אתם יכולים לראות ש-30 השנים הבאות מתחלקות ל-3 תקופות. בתקופה הקרובה אין הרבה שינוי, חוץ מהעלייה הקטנה הזאת של 30 מלמ"ק. אחריה יש לנו תקופת מעבר מסוימת שבה בשנים מסוימות מאד גשומות יש קצת יותר גלישה וזרימה. רק משנת 2025 - תלוי כמובן בגשם שירד - כשהמפלסים של הכנרת יהיו גבוהים יותר ויהיו יותר גלישות, אפשר יהיה לראות שנים שבהן יש זרימה שיטפונית אפילו של 400 מלמ"ק. יהיה גם רצף של שנים שחונות שבהן הזרימה מאוד נמוכה, אפילו יותר נמוכה מהמצב היום.

מה אנחנו בעצם מציעים? אנחנו מציעים כמה חלופות שצריך לצרף, כמה אמצעים שצריך לצרף על מנת להשיב יותר מים לנהר. אנחנו מדברים על להרחיב את תכנית ההתפלה בעוד מיליון וחצי מטר קוב. זה יוריד בעיקר את המליחות. אנחנו מדברים על לצמצם באופן נוסף את השאיבות למוביל הארצי. זה בעזרת תכנית ניהול ביקושים במשק המים. אנחנו מציעים צמצום צריכה בחקלאות על ידי החלפה של היבולים ובעצם כך לשחרר יותר מים. אפשר את אותם מים לתפוס אחר כך במורד שישמשו להשקיה במים מליחים. אנחנו מדברים על תוספת מתשלובת הקישון לנחל חרוד שאחר כך מצטרף לירדן ולהשקיה. אם ניקח את סל האמצעים האלה, כולל שינוי במועד השחרור של המים מהכנרת ובלי לפגוע במפלסי הכנרת, זאת אומרת לא לרדת לקו האדום אבל לשנות קצת את התכניות כמו שהן כרגע שרק בחודש אחד בשנה כל המים גולשים, אנחנו נגיע למצב הבא. תראו את שתי המפות האלו. זה בעצם מראה את כל הסיפור. בצד ימין יש לנו חלופת השבת מים. הירוק זה מתחת ל-400 מיליגרם כלוריד, האדום זה באזור ה-2000 מיליגרם כלוריד. אתם יכולים לראות שבחלופת האפס בשנת בצורת אבל גם בשנה ממוצעת יש חודשים בשנה שהמליחות תטפס ותגיע כמעט ל-2000 מיליגרם כלוריד. זה לפי התכניות הקיימות והתחזית העתידית. רק אם נפעיל את כל האמצעים שאנחנו מציעים נוכל לעמוד באותם יעדים סביבתיים שזקוקים לשיקום הנחל, על מנת שאפשר יהיה להפוך אותו ליעד תיירותי. יש לזה עלויות, זה לא בא בחינם. אנחנו חישבנו את העלויות הישירות שיכולות להיות לכל האמצעים האלה. העלויות הישירות מדברות על 1.8 מיליארד לכל ה-30 שנה. זה לפרוס את זה ל-30 שנה עם ההיוון, עם הריבית. בנוסף לזה יש גם אובדן הכנסות לחקלאים. חלק מאובדן ההכנסות הזה אפשר להחזיר על ידי זה שנחזיר את המים מהמורד לחקלאיים בעמק בית שאן או שאפשר יהיה לתת לחקלאיים בבקעת הירדן במורד הירדן, מה שנראה יותר נכון. נעשה בימים אלה מחקר בהזמנתנו על ידי פרופסור ניר בקר שמבקש לבדוק את העלות תועלת של התרחישים השונים. מה שהוא מוצא – אלה ממצאים ראשונים, התוצאות הסופיות יהיו במהלך ספטמבר 2012 - זה שבמבט אזורי מספיקות התועלות התיירותיות, זאת אומרת מה שאנשים מוכנים לשלם בשביל לבוא לבקר באתר תיירות. הן מספיקות על מנת לכסות את כל ההוצאות האלו. זה גם במבט אזורי. במבט מקומי רק על ישראל שווה לנו לקחת את התרחיש של 220 מלמ"ק לנהר הירדן ולהשקיע את העלות הזאת, אם אנחנו מחשבים גם את התועלות התיירותיות וגם את ערכי השימור. גם לערכי השימור האלה אפשר לשים תג מחיר. גם אז יוצא שעלות תועלת זה דבר כדאי.

מר רמון, תודה רבה על הסיור שקיימנו באזור שלכם. תודה רבה על הליווי המקצועי.

אני מברך אתכם על הדיון. היה לי הכבוד לארח אתכם בסיור. מפריע לי באיזה שהוא מקום שכל הארגונים שדיברו, לפחות אלה ששמעתי, פחות מזכירים את מה נעשה. אני חושב שנעשה הרבה.

דיברו. עשו מצגת.

אלון הוא מהמשרד להגנת הסביבה. אני חושב שנעשה היום הרבה. צריך לקחת את כל הגורמים בשיקול. אני מזכיר שיש את המשרד להגנת הסביבה, את משרד החקלאות. החקלאיים הם חלק בלתי נפרד מהנוף הפתוח. יש את משרד התיירות, את רשות המים. אנחנו צריכים לקחת בחשבון - אני לא ערב על המספר בדיוק - שב-60 השנה שהחברים הזכירו לגבי ירידת הערך התווספו איזה 12,13 מיליון אנשים באותו אזור ששותים מהמים האלה. גם את זה צריך לקחת בחשבון. אנחנו עכשיו גמרנו תכנית להזרמת מים חיים בנחל חרוד, גמרנו תכנית להזרמת מים חיים בנחל תבור. אנחנו עובדים ברשות צוות תכנון גדול מאוד, בראשות האדריכלית עליזה רפופורט, על שיקום הירדן הדרומי. אנחנו עובדים בנחל תבור על הוצאת מזהמים, כולל הרחקת בקר. בסך הכל נעשות הרבה מאוד עבודות בנושא של שיקום נחלים. כמו שכולם קראו, עוד תקציבים ועוד מים תמיד יכולים לעזור. אני הראשון שלוחץ בכל המוסדות. אני חושב שגם נעשית עבודה. לא הכל שחור, צריך לציין את זה. בסך הכל כשאני מסתכל קדימה אני בהחלט אופטימי. אם צריך לחץ של הוועדה, צריך לחץ של המוסדות שיפנו עוד משאבים אני הראשון שיברך על זה, אבל צריך גם להזכיר את מה שמבוצע.

בסיור היה איזה שהוא מיזם שאמור היה להתמוטט כי לא היה לו תקציב. משהו בנוגע לסקי. לא פנו עד עכשיו.

אני אטפל.

אתה מטפל בדיבורים.

אני תלוי ביזם.

הבטחתי לעזור, אני רוצה לעזור, אבל בלי שיפנו אני לא יכול לעזור.

אני מצטערת לקלקל את החגיגה.

לא, אל תקלקלי.

אני חייבת.

יום חגיגי היום.

המדינה השקיעה עד היום 7 מיליארד שקלים בהקמת מפעלים לטיהור שפכים. למרות זאת רוב נחלי הארץ מזוהמים. כשאני אומרת רוב אני עוד פעם רוצה לקלקל את החגיגה. מה שלא מזוהם אלה הנחלים שזורמים לכנרת. שאר הנחלים מזוהמים. הזיהום נובע ברובו ממקורות שהם לא גדולים. העבודה הגדולה כבר נעשתה, אבל עדיין יש לנו 35 מיליון מטר מעוקב של שפכים גולמיים שזורמים לנחלים, ועוד 47 מיליון מטר מעוקב של קולחין ברמה נמוכה שזורמים לנחלים.

הגנת הסביבה שומעים, כן?

אנחנו לא מסכימים.

זה הנתונים שלהם. הם יכולים לא להסכים, אבל אלה הנתונים שלהם.

הם צריכים לשמוע בשביל להתחיל לטפל גם שם. הם עושים כבר עבודה גדולה.

71 קטעי נחל באורך 350 קילומטר סובלים מזיהום. זה הנתונים של רשות הטבע והגנים. רוב הזיהום בא דווקא ממקורות קטנים. מסתבר שברחבי הארץ קורות בכל שנה 300-400 תקלות של ביוב. רוב התקלות האלו נובעות מיישובים חלשים. העבודה הגדולה של המט"שים כבר נעשתה, אבל יש עדיין תקלות שהן ברובן נובעות מיישובים חלשים, מה שאנחנו קוראים ישובים בעלי מעמד סוציו אקונומי נמוך.


עכשיו אני אגיע להצעה שלנו. אנחנו היום מקדמים עבודה שהמטרה שלה ליצור קרן שתסייע לישובים האלה. אני יודעת שהקרן הזאת והסיוע הזה נוגדים את העיקרון הגדול שהמזהם משלם ואת העיקרון שהמדינה רוצה להטיל את האחריות לזיהום על המזהמים עצמם.

זה בנוסף.

בדיוק. אני אומרת שאין ברירה. אנחנו נמצאים היום במצב..

מאיפה הכסף לקרן?

כסף של המדינה.

קרן ציבורית.

חשבתי שיש לכם תורמים מירדן, מסוריה, מסעודיה. יש שם הרבה כסף מהנפט.

עכשיו אני אפתיע אתכם בנתון שהוא עדיין לא סופי. אנחנו מכינים על כך עבודה שנמצאת בשלבים האחרונים שלה. רציתי לנצל את הבמה הזאת כדי לספר לכם על העבודה הזאת. הקרן הזאת לפי החישובים שלנו תצטרך בין 2-4 למיליון שקל בשנה. באמצעות הקרן הזאת אפשר יהיה לטפל בכשל הנוראי הזה. אני חושבת שכל מי שנמצא בחדר הזה מסכים איתי שמדובר בכשל נוראי. אני אתן לכם עוד נתון שאותי הוא הדהים. כדי למנוע את הזיהום הנורא בקניון בית הכרם.. יש שם זיהום נוראי של 10 שנים שנובע מהישובים דיר אל-אסד ומג'ד אל-כרום. יכולתי לבקש מכם לנחש את המספר הזה, אבל אני לא אבקש. בשביל למנוע את הזיהום הזה היה צריך 100 אלף שקל בשנה. 8000 שקל בחודש היה עולה לטפל ב-2 תחנות שאיבה על פני 8 קילומטר של צינור שהיו מונעים את כל הזיהום הזה. השפכים של ג'סר א-זרקא מזהמים את שמורת נחלת התנינים. בסכום דומה מאוד ניתן היה למנוע את הזיהום הזה. בסכום מאוד קטן אפשר יהיה למנוע.

ים המלח, בבקשה.

אני רק אציין שני דברים. במדינת ישראל ישנם נחלי אכזב בדרום שגם אותם צריכים לזכור. צריך לזכור שנחלים זה לא רק ערוצי זרימת מים. יש נחלי אכזב מדהימים בדרום שרשות ניקוז ים המלח יחד עם רשויות ניקוז מטפלות בהם. צריך לזכור שזה חלק מהעניין. לצערי, מבקר המדינה בביקורת לא התייחס לקריית גת.

הוא יגיע לשם לאט לאט.

לשמחתי הוא בא אלי לביקור באוקטובר. אני מקווה שהם יראו איזו עבודה עושים בנחלים..

הארכנו לו בעוד 3 חודשים את הזמן, לכן הוא ימשיך..

הדבר השני שנראה פה עכשיו זה את אגן נחל הקדרון, שכמו שאתם יודעים זה אגן היסטורי שחיבר את ירושלים למדבר. לצערנו, בשנים האחרונות הבנייה בירושלים הפנתה עורף למדבר. אנחנו כרשות ניקוז בנינו תכנית אב לשיקום אגן נחל הקדרון. אנחנו מנסים יחד עם רשות המים והביוב להגיע לשיתוף פעולה ישראלי פלסטיני לסילוק הביוב. זה תהליך ארוך, קשה, עם הרבה סקפטיות, אבל בסוף הוא יצליח.

מה תפקידו של מרכז פרס לשלום?

תורם.

זה תהליך ארוך, זה תהליך קשה. זו תכנית אב להרבה מאוד שנים.

תקציב משותף של המדינה? איך זה הולך?

הנושא של המים, של הביוב?

של כל האזור הזה?

רק בנושא הביוב אנחנו ביחד עם שדד אטילי פועלים בשביל להגיע לאישור להקמת מתקן טיהור משותף. יש הסכמה של רשות המים הישראלית לפתרון. יש שיחות בין אלכס קושניר לשדד אטילי. אנחנו עובדים יחד תחת הגג של מהנדסים ללא גבולות. אנחנו מקווים לשים אצל ראשי wac תכנית מאושרת של שני הגופים - הישראלים והפלסטינים - לפתרון הבעיה. כסף יגיע מהממשלות. יש הבטחה של ברזיל, גרמניה. אנחנו מקווים שנוכל להתקדם משם.

כבוד היושב-ראש, כרגע המצב הוא שלצערנו נחל הקדרון הוא הנחל הכי מזוהם במדינת ישראל. יש שם כמעט 10 מיליון קוב שפכים גולמיים. 40% מהשפכים של ירושלים זורמים לשם. ההסכמה של רשות המים עדיין לא קיימת. הדרך עוד ארוכה.

מה הבעיה עם רשות המים?

זאת לא בעיה של רשות המים. מי שמזהם היום זאת עיריית ירושלים.

עיריית ירושלים צריכה לפתור את הבעיה.

גם בית לחם וגם בית סאחור, אבל בעיקר עיריית ירושלים.

איפה המזהם משלם?

אני מקווה מאוד שהמזהם ישלם. הניסיון לפתרונות עם הפלסטינים לא צולח כבר 15 שנה. אנחנו מקדמים בברכה כל ניסיונות שהם, אבל אנחנו לא מוכנים לחכות לזה. אנחנו דורשים ונדרוש - אני מניח שמשרד הבריאות יסכים איתי - להפסיק את הזיהום, כי לא יכול להיות שירושלים, הבירה של ישראל, תזרים 40% מהביוב שלה.

איפה זה עומד?

זה עומד מול ירושלים. הם נדרשים במסגרת התכניות שלהם בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה להגיש תכנית לטיפול בשפכים.

מה לוח הזמנים?

אני יכול להעביר את זה לטליה, שהיא יושבת-ראש ועדת המשנה לביוב במשרד הבריאות, שתגיב לנושא הזה.

אם אתה לא תטיל עליהם סנקציות כך שתוך פרק זמן כזה וכזה, אז..

התחלנו בזמנו בהליכי אכיפה כנגד עיריית ירושלים. למרות רצוננו לפתור את הנושא בשיתופי פעולה והכל, אנחנו לא מוכנים לחכות 15,20 ו-30 ושהביוב ימשיך לזרום. זה לא יאה. אנחנו לא נמצאים שם.

יש מעקב אישי של ראש עירית ירושלים, ניר ברקת, בנושא הזה. אנחנו עובדים בשני מישורים. עיריית ירושלים – אני אמנם יושב בישיבות, אבל זה לא קשור כל כך אלי - מטפלת בפתרון הביוב של מזרח ירושלים עם תכניות של שאיבה וסינוק של הביוב צפונה ומזרחה למתקן טיהור השפכים.

זה בטיפול.

זה בטיפול. זה עובד מול המשרד להגנת הסביבה בוועדות בהרבה מאוד ישיבות ובפתרונות הנדסיים מאוד קשים. כשיתקיים החזון שלנו ונגיע לשיתוף פעולה אפשר יהיה בקלות לעבור מהפתרון שעיריית ירושלים לפתרון המודולרי. אנחנו עובדים בהסכמת רשות המים בשני מישורים שהם לא קשורים. יש את המישור שלנו לפתרון משותף, יש את הפתרון של עיריית ירושלים שהם פועלים בישיבות. אני משתתף בישיבות, אני לא חלק מהן.

גברתי, תעדכני את הוועדה איפה זה עומד מול ירושלים?

רק לחדד. מכיוון שבמשך שנים פתרונות עם הפלסטינים לא צלחו..

רק בזה לא צלחו?

העירייה נדרשה לטפל במקביל כך שיהיה פתרון בגבול שיפוט העיר.

איפה זה עומד?

הפתרון הזה יותר מורכב. הוא מפורק לכמה מודולים. פירקו את האגן ל-4 אגנים. אנחנו כבר בסיורים מתקדמים. מכינים תכניות בינוי עיר לתחנות שאיבה.

לוח זמנים אני יכול לקבל?

גם אנחנו דורשים לוחות זמנים. זה מאוד קשה. אני מניחה שתוך שנתיים נוכל לראות 40% מהביוב שייסנק לתחנות שאיבה צפון מזרחה ומערבה.

בכל מקרה הוועדה עומדת לרשותכם אם צריך.

אנחנו מאוד מודים לכם. אנחנו בעצמנו עוקבים אחריהם בצורה מאוד מאוד הדוקה.

ועדת כנסת זה יותר חזק.

בשמחה.

אם צריך באיזה שהוא מקום ללחוץ ולעשות דברים יותר מהר, או להטיל איזו שהיא סנקציה בחקיקה או בתקנה כדי לזרז את כולם. לפעמים זה לא תלוי בירושלים עצמה, כי זה תהליכים של תכנון, זה מערכות בירוקרטיות שלנו.

כמובן שככל שיקדמו פתרונות משותפים במזרח אנחנו רק נשמח. זה הליך מקביל.

נחל שורק, בבקשה. מתי אפשר יהיה לשתות מים?

אם הממשלה תכבד את ההסכמים שהיא חתמה עם שר החקלאות ונקבל תקציבים אני מאמין שעוד בימינו אפשר.

למה אי אפשר לשוט שם? לא לשתות, לפחות לשוט. למה לא מכבדים הסכם?

התכניות כולן קיימות. אלון הראה את זה במצגת. הוא התעלם מעוד כמה שקיימות. לכמה הוא קרה מגה תכניות.

כסף לטיהור.

יש סיכום תקציבי בין משרד החקלאות למשרד האוצר על 550 מיליון שקל ל-10 שנים. זה הרבה, זה לא מעט. זה מנוף לתוספת של כ-800 מיליון שקלים.

מאיזו שנה צריך להתחיל?

כרגע האוצר לא משחרר לנו.

מאיזו שנה?

מ-2012. היה צריך להתחיל אתמול. האוצר עוד בוויכוח איתנו.

אני מבקש ממך למסור לשרת החקלאות, שהיא שרה מכובדת בממשלת ישראל ויש לה יכולות חבל על הזמן, לקיים דיון בממשלה. אנחנו צריכים כמדינה לכבד הסכמים. את מה שנחתם צריך לכבד. זה לא בשבילם, זה בשביל הציבור. זה בשביל שהציבור ייהנה. לא אמרתי לשתות. לפחות שעם הסירה נוכל לשוט שם.

נציגת אגף התקציבים הייתה פה אבל חזרה למשרד.

היא הבינה שלא צריך פה כסף, כי אמרתם שזה רק יום חגיגי. אנחנו פונים לשרת החקלאות שתפעיל את השפעתה על ממשלת ישראל לתקצב את ההסכם בין המשרדים.

בין משרד החקלאות למשרד האוצר.

עם שורק יש לכם הסכם?

אין לנו הסכם עם שורק. אנחנו מקצים את זה על פי נוהל תמיכות, על פי אמות מידה. זה אמור להתקבל לכל הפרויקטים.

האם התקציב שדובר עליו הוא תקציב לשיקום המים, זאת אומרת להוצאת המזהמים מהמים, או שזה התקציב הכולל?

זה תקציב ניקוז.

הוא תקציב שכולל בתוכו גם ניקוז. כל מפעל ניקוז נעשה בראייה של שיקום נחל ובראייה אקולוגית וסביבתית. לא חופרים ומוציאים את האדמה, אלא מסתכלים על כל הנושא הסביבתי יחד. אין היום מפעל ניקוז שמסתכל רק על הזזה..

האם בדקת מי זיהם בעבר את הנחל הזה כדי שישתתף קצת בהוצאות?

זה המשרד להגנת הסביבה.

הגנת הסביבה, אולי יש משהו כמו בעבר שהמזהם משלם? יכול להיות שהמפעלים נכנסו היום לסטנדרט חדש והם לא מזהמים. הם זיהמו בעבר. אולי משהו?

אולי משהו. עשינו שני סטים של תקנות. עוד שבועיים יבוא עוד סט של תקנות. אפשר אחרי זה להמשיך עם תקנות, אין לי בעיה.

לא איכפת לי תקנות, איכפת לי כסף.

צריכים לקחת בחשבון..

איפה האכיפה של התקנות? האם המשרד פועל כדי לאכוף את התקנות? זה שהוועדה מאשרת תקנות זה טוב ויפה, אבל..

המשרד אוכף ומיישם את התקנות. אתם יכולים לראות בכל הגרפים שהראיתי את השיפור והאיכויות.

מה אתה מתכנן בתקנות?

בשביל זה לא צריך את התקנות. הקולחין שמוזרמים לנחלים הם הרבה יתר טובים, האיכויות הרבה יותר טובות. לא סיימנו את עבודתנו, יש עוד לטפל. הנושא של עוולות עבר הוא נושא מורכב. אני מקווה מאוד שאם יהיה לנו מספיק תקציב נוכל לעשות את התכנית הלאומית לשיקום נחלים שעל שולחננו. לשמחתנו איפה שיש רק זיהום של ביוב סניטרי תהליך השיקום הוא יחסית קצר, לא לוקח עשרות שנים כמו שיש לנו בקישון. אפשר לראות את זה היטב בירקון, אפשר לראות את זה בעוד מקומות.

לגבי הקישון..

אנחנו נעשה שם סיור ונראה את הבעיות. בינתיים הייתה כתבה בשבוע שעבר – זה אמנם דברים שיהודים לא יכולים לאכול - על השפכים שבאים ממט"ש חיפה. כל הנושא הזה מגיע בסופו של דבר לנחל. איך זה משפיע הנושא של החזירים על הנחל? הייתה כתבה קשה מאוד. כנראה שהוועדה הזאת תקיים דיון על הנושא הזה מהפן של צער בעלי חיים והזיהום הסביבתי שזה גורם. כרגע השפכים מגיעים גם לצפון.

אנחנו הגשנו איזה נייר עמדה לוועדה. אנחנו נשמח לארח אתכם בסיור בנחל. יש לנו בעיות רציניות, בעיקר בנושא פיתוח סביבת הנחל, הפארק שאנחנו מתכננים במורד הנחל כריאה ירוקה לציבור. אני חושב שאפשר לקיים דיון מיוחד בעניין הזה, כי זה נחל מאוד מהותי בלב המטרופולין, באחד האזורים הכי מתועשים.

אנחנו באים אליכם לדיון וללמידה. אנחנו נביא גם את הנמלים. אם יש בעיות נגיד להם.

אני מוצא זכות, אדוני היושב-ראש, להודות לך על קיום הישיבה הזאת ביום המים. אתה מרים את דגל איכות הסביבה. אתה מצדיק את הכותרת של הוועדה שהרבה קוראים לה ועדת הפנים ולא יודעים שיש לה המשך של איכות הסביבה. אתה משקיע ופועל בנושא איכות הסביבה לא פחות מהמטלות שיש לך בנושאי פנים.


אני רוצה לצטט ממש בקצרה מפרק ז' במדרש קוהלת: "ראה מעשיי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך". את זה הקב"ה אמר לאדם הראשון שהוא ברא. אם האדם הראשון היה מקלקל לא היה מי שיתקן. זה המוטו.

בעיקר יודעים לקלקל.

הסיפא צריכה להיות שאם קלקלו צריך לתקן. אני חושב שהיום הזה הוא יום חשוב מאוד למודעות ולקבלת מסקנות. זאת הזדמנות להודות לכל הארגונים, למשרדים ולמי שפועל בנושאים האלה. אנחנו רואים שיש שינוי ויש טיפול. אם מסתכלים אחורנית רואים שיש שינוי בנושא, הגם שיש הרבה מה לשפר. הדוגמאות שהביאו לכאן הן רבות. לא שמעתי את הדוגמה של נחל הירקון. אני חושב שנחל הירקון זאת דוגמה לשינוי ולמהפך ממה שהוא היה בשנים האחרונות. על אף שהוא קרוב לפעילות אורבנית, לפעילות של תיירות הצליחו לשנות את הדברים. זה מראה שאם רוצים יש את היכולת ואת המודעות.
תושבי מדינת ישראל אוהבים את הנחלים. יש תושבי מדינות שאוהבים סקי וכל מיני דברים אחרים. הדבר שהכי פופולארי באהבה של תושבי ישראל לטבע זה הנושא הזה של נחלים ומים. חשוב להם שנפעל. הם גם מצפים שנפעל בעניין הזה. יש את ים המלח, שהוא אחד מפלאי העולם שיש לנו. זה לא ייאמן כמה אנחנו מזניחים. כל מדינה אחרת הייתה מפתחת אותו יותר. כל שנה אנחנו רואים את הכרסום בעניין הזה. יש את החלק של נהר הירדן. כולנו יודעים כמה הוא חשוב לכל אורכו בהיבט של לפתח אותו במיזמים תיירותיים. אנחנו כל כך רחוקים והאכיפה לא מתבצעת. יש אחוז קטן של אכיפה. צריך לתת את הדעת ואת המשאבים לאכיפה. אנחנו יודעים שפעולה אחת של אכיפה גורמת להרבה יותר שמירה.
הנושא של להשקיע באלה שיזמו או אלה שגרמו לזיהום ולקלקול לא צריך להיות דווקא בחוק. אני חושב שצריך לפתח מודלים מול המזהמים. אני חושב שאפשר לעשות פעילות וולונטרית מול המזהמים. יש דברים שאתה יכול לפתח. אותם מפעלים שהתרחבו ושגשגו על חשבון הזיהום שלהם יכולים היום לעשות פעילות וולונטרית ולעסוק בשיקום. מפעלים עושים פעילות קהילתית, יודעים לעשות מיזמים משותפים. אני לא חושב שאי אפשר להגיע עם קצת השקעה. הדבר הכי בולט פה זה שההשקעה היא יחסית לא גדולה אל מול התועלת שיש. אנחנו לפעמים אומרים שיש השקעות גדולות אל מול התועלת. בנושאים האלה שהטבע עושה את שלו אנחנו צריכים השקעה קטנה באופן יחסי הרבה יותר. אני חושב שחשוב שאנחנו מעלים את היום הזה למודעות. הוא צריך לבוא לידי קידום בתקציבים, בחקיקה ובפעילות בנושא הזה.

אני מודה לכל הארגונים, לכל משרדי הממשלה שפועלים בתחום. אנחנו מודים לכם על כל הפעילות. הוועדה רואה בחיוב לעשות עבודת מטה. אנחנו מחכים להזמנה של ידידי כדור הארץ שתיעשה עבודה פרלמנטרית בין המדינות על מנת לקדם את הנושא של הסביבה והנחלים. אנחנו נסייר גם במספר מוקדים כפי שהבטחנו. אנחנו מודים לכולם. אנחנו פונים לממשלה, למשרד החקלאות על מנת לכבד את ההסכמים מול האוצר ולהוציא לפועל את הדברים. אנחנו פונים למשרד ראש הממשלה, מבקשים הקמת ועדה בין משרדית לקידום תכנית לאומית ארוכת טווח ומתוקצבת להשבת המים ושיקום הנחלים. זאת בקשה של החברה להגנת הטבע. אני חושב שזאת בקשה ראויה שמסתכלת בראייה מערכתית וכוללת של הממשלה. כמובן שבאותו מכתב נדרוש שחרור כל המעיינות לזרימה חופשית בנחלים, צמצום הפקת מי התהום באזורים בהם מפלסי המים הנמוכים פוגעים בשפיעת המעיינות, והגדרת קווים אדומים לשאיבת מי התהום כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה במשאבי המים הטבעיים. אני חושב שהדברים האלה חשובים. אנחנו נבקש מהממשלה לערוך אצלה דיון, כתוצאה מכך להקים ועדה בין משרדית שתטפל בכל התחומים האלה שציינו. אני חושב שאט אט, כפי שציין חבר הכנסת מקלב בפסוק, נתקן ונשמור על הקיים למען הדורות הבאים. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:05.>