הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
*
<פרוטוקול מס' 878>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ב (5 ביוני 2012), שעה 13:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 05/06/2012
תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התש"ע-2010, בדבר הסדרי בטיחות לכלי שיט קטנים במפרץ אילת ובאזורי שיט צפופי אוכלוסייה
פרוטוקול
<תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התש"ע-2010, בדבר הסדרי בטיחות לכלי שיט קטנים במפרץ אילת ובאזורי שיט צפופי אוכלוסייה>
>
יגאל מאור - מנהל רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה
בילי בירון - יועצת משפטית, רשות הספנות והנמלים
עמוס נוימן - מנהל אגף משיטים וכלי שיט קטנים, רשות הספנות והנמלים
סנ"צ מאיר נמיר - ראש מדור שיטור ימי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
בעז גדנסקי - עוזר ראשי, משרד המשפטים
אהובה זקן - סמנכ"לית בכירה מוצר תיירותי, משרד התיירות
רמי בן-דוד - מנהל אגף תיירות ואכיפה, עיריית אילת
הילל גהניש - מנהל אגף תברואה ורישוי עסקים, עיריית אילת
רפאל דריהן - שירותי חוף חנניה, מפעילי מתקני שיט נגררים
לימור יונגר - מזכירת ועד תחנות ההשכרה, מפעילי מתקני שיט נגררים
דוד מנע - עו"ד המייצג את קיסוסקי ספורט ימי ובעלי היאכטות, מפעילי מתקני שיט נגררים
אליאס צרפתי - חוף חנניה, מפעילי מתקני שיט נגררים
יעקב קיסוס - יו"ר עמותה ועד תחנות ההשכרה, מפעילי מתקני שיט נגררים
יפה קרינצה
<תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התש"ע-2010, בדבר הסדרי בטיחות לכלי שיט קטנים במפרץ אילת ובאזורי שיט צפופי אוכלוסייה>
שלום, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התש"ע-2010, בדבר הסדרי בטיחות לכלי שיט קטנים במפרץ אילת ובאזורי שיט צפופי אוכלוסייה. כן, משרד התחבורה.
קודם כול, תודה על שהעלינו את הנושא הזה, שהוא דיני נפשות, על סדר היום של הוועדה בדחיפות הזאת. הנושא הוא כמה תיקונים לתקנות הנמלים (בטיחות השיט) בעקבות אוסף של תאונות שהיו לנו, שחלק נגמרו בפציעות לא קלות. מדובר בחלק מההגדרות לכלי שיט שלא היו בתקנות הישנות, כמו אופנועי ים וסירות שגוררות מצנחים. אנחנו מדברים על סימון הכלים האלה בעת ההפלגה שלהם בים, כמו: אורות מהבהבים למי שמסכן את הסביבה שלו; אנחנו מדברים על התלבשות בבגדי מגן בחלק מהכלים האלה; אנחנו מדברים על מרחקים וטווחי ביטחון בין כלים כאלה, שחלק מהם מאוד חזקים מבחינת עוצמת ההפעלה שלהם והפרדה בינם לבין מתרחצים בכל שיט תמימים יותר. במפרץ אילת, אם אנחנו הולכים למקום ספציפי, מדובר על חלוקת השטח לכל מיני סוגים של כלי שיט כדי שלא לערב מין בשאינו מינו, הפרדה בין אלה שמסכנים יותר וכאלה שמסכנים בפחות. אנחנו מדברים גם ציוות בכלי שיט שעוסקים בפעילות ספורט.
מדובר על נושאים שהם נושאי בטיחות טהורים, מה שאנחנו קוראים דיני נפשות. אנחנו מקווים, בעזרתכם, לסיים את הנושא הזה לקראת עונת הקיץ, שכבר נכנסנו אליה, לשם בטיחות המתרחצים בחופי ישראל.
אני מייצג את בעלי היאכטות באילת. צר לי שלא ישבנו קודם בנושאים הללו, אבל ישבנו לפחות עכשיו. עכשיו דיברנו במסדרון והגענו להסכמות מסוימות. אולי נדחה את הדיון בכמה ימים או שנגיע להסכמות, הדברים מוסכמים פחות או יותר. אני לא רוצה לחשוף את דברי הפשרה לפני שסגרנו הכול אבל יש הבנה לסגור את הדברים.
כן, על כל המכלול. יש לנו הבנה, חבל שזה לא היה כמה ימים קודם. דיברנו בחוץ בחצי השעה האחרונה.
בוא נתחיל בסעיפים ונראה איך מתקדמים, עורך הדין מנע. להפסיק תמיד אפשר. נא להקריא.
"בתוקף סמכותי לפי סעיף 60(1)(יח) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971, לפי הצעת רשות הספנות והנמלים לפי סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד–2004 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1. בתקנה 1 לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982 (להלן - התקנות העיקריות), אחרי הגדרת "ארבה שומטת" יבוא: "אופנוע ים" – כלי שיט המונע על ידי מנוע שאיבת מים (סילון), המסוגל להשיט עד שלושה אנשים, שהפעלתו נעשית ברכיבה או בעמידה וניהוגו באמצעות מוט רוחבי";
ההגדרה של אופנוע ים היא הגדרה חדשה לתקנות בטיחות השיט שאנחנו דנים בהם. היא לא קיימת כיום והיא נדרשת לצורך ההסדרים החדשים שאנחנו רוצים לקבוע. ההגדרה הזו היא העתקה מוחלטת של אופנוע ים שכבר קבועה בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים).
הגיל להוצאת הרישיון מהווה בעיה. רישיון לסירה הוא מגיל 17 ורישיון לאופנוע ים הוא מגיל 16.
התכוונתי להערות לסעיף הזה. מי בעד הסעיף?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיף נתקבל.
"2. תיקון תקנה 14 - בתקנה 14 לתקנות העיקריות, בכותרת השוליים, המילים "במסע לאומי ובאניה בעת עגינה" – יימחקו." שוב, גם כאן זה תיקון נוסח. בעבר התקנה דיברה רק על כלי שיט במסע לאומי ובאוניה בעת עגינה. היום תוכן התקנה שונה, הוא לא מדבר רק על אוניה במסע ולכן, בגלל שכבר הגענו לוועדה הנכבדה, אנחנו מבקשים להתאים.
"3. תיקון כותרת פרק רביעי ב' - בכותרת פרק רביעי ב' לתקניות העיקריות, אחרי "נגררים" יבוא "אופנועי ים".'
זה משום שאנחנו רוצים לקבוע הסדרים חדשים לגבי אופנועי ים, כמו שאמרתי בהתחלה, אז רצינו שזה יבוא לידי ביטוי, למען הסדר הטוב, גם בכותרת הפרק.
אוקיי, זה תיקון טכני. אין הערות. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיף נתקבל.
"4. תיקון תקנה 26ו - בתקנה 26ו לתקנות העיקריות, אחרי הגדרת "מיתקן נגרר" יבוא: "מצנח" – יריעה המיועדת להרים אדם מעל פני המים, כשהיא מחוברת לכלי שיט בחבל גרירה ונגררת על ידיו".'
כפי שאמרתי לגבי אופנוע ים, כיום לא קיימת הגדרה בתקנות שלנו לגבי מצנח. אנחנו רוצים לקבוע הסדרים.
יש למישהו הערות? מי בעד הסעיף?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיף נתקבל.
"5. תיקון תקנה 26ז - האמור בתקנה 26ז לתקנות העיקריות יסומן (ב) –
(1) לפני תקנת משנה (ב) יבוא: "(א) לא ישיט אדם אופנוע ים ולא ישיט אדם כלי שיט הגורר מיתקן נגרר או גולש סקי באגמים, בנהרות, ובשאר מקומות הראויים לשיט, בין שהם טבעיים ובין שהם מלאכותיים למעט במפרץ אילת, בים התיכון, בים המלח ובימת כנרת."'
ההשטה של כל אחד מהכלים שמדובר עליהם בסעיף – אופנוע ים וכלי שיט שגורר מתקן נגרר או גולש סקי - לא יכולה להתבצע בכל מקום אלא במקומות ספציפיים, מפאת התנאים הטכניים ונוכח התנאים הסביבתיים השוררים ולכן נדרשנו לקבוע את זה בצורה מפורשת.
"(2) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: "(ג) לא ישיט משיט נוסע על אופנוע ים ולא יתיר בעל אופנוע הים השטה כאמור, אלא אם כן התקיימו כל התנאים שבתקנות 26ט1 ו- 26ט2. (ד) לא ישיט משיט אופנוע ים אלא אם כן מתקיימים בו התנאים הקבועים בתקנות 26ט2(א2)"
כפי שרב חובל מאור הציג בפתיחה, מהו ההגדלה של התיקון הזה נובעת ממסקנות שהסקנו בעקבות שורה של תאונות ימיות קשות מאוד, שבהן היו מעורבים בעיקר כלי שיט קנים כדוגמת אלה שאנחנו עוסקים בהם. אחת המסקנות שהסקנו היא שרמות פגיעה קשות מאוד לאנשים שרוכבים על אופנוע ים, שהם לא לרוב לא המשיט עצמו, כתוצאה מהשטת אופנוע ים. לכן אנחנו מבקשים לקבוע כאן תנאים. ברשותכם, אקרא את התנאים הבאים, כי זה מפנה לתנאים האלה.
"6. הוספת תקנות 26ט1 ו- 26ט2 - אחרי תקנה 26ט יבוא: "תדרוך הנוסעים לפני הפלגה על אופנוע ים
26ט1. משיט אופנוע ים יתדרך את הנוסעים באופנוע הים, לפני תחילת ההפלגה, לגבי כל אחד מאלה:
(1) מהות פעולת השיט של אופנוע הים;
(2) הסכנות הצפויות לנוסעים עקב השיט באופנוע הים או במהלכו והדרכים להימנע מהן או להתמודד עימן, בפרט לגבי מצבים כמפורט להלן: (א) התהפכות אופנוע הים; (ב) נפילה למים מאופנוע הים; (ג) אחיזה נכונה ובטוחה כנגד נפילה; (ד) המשמעויות והסכנות של האצה פתאומית של אופנוע הים וניתורו על הגלים, והדרך להתגבר על סכנות כאמור.
תנאים לגבי הנוסעים על אופנוע ים26ט2 (א) משיט אופנוע ים והנוסעים בו יהיו – (1) חגורים בחגורות הצלה מותאמות במידתן ומהודקות לגוף; (2) לבושים במכנסי מגן אשר יש בהם כדי להגן מפני פגיעות; מכנסי המגן צריך שיהיו מבד עבה, גמיש ואטום למים ושיכסו את חלקו התחתון של גוף הלובש מן הברכיים עד המותניים לפחות, בדומה למכנסי חליפת גלישה או צלילה;
(ב) משיט אופנוע ים יזהיר את כל הנוסעים בו לפני האצה או ניתור על גלים, כי עליהם לשפר את אחיזתם."
אני רוצה להדגיש שבשנים האחרונות, לצערי הרב, היינו עדים לשורה של תאונות על אופנוע ים, שנגרמו כתוצאה מכך שמשיט אופנוע הים האיץ בצורה פתאומית את אופנוע הים – כמו שכולנו רואים כשאנחנו יושבים על החוף - והנוסעים שישבו מאחוריו לא היו מודעים להאצה שעתידה לבוא. זה בדומה לרכב, רק הרבה יותר גרוע, כאשר מי שנוהג נותן גז באופן פתאומי והנוסע מאחור נחבט. באופנוע ים אין משענת, יש ידיות אחיזה קטנות מאוד - - -
מפאת כבוד הוועדה אני מבקש לא לתאר מה קורה שם, אבל יש הרבה פגיעות כאלה, במיוחד בנערות שנופלות אחורה לסילון המים. במקרה הטוב הן יוצאות ממעגל הפוריות, במקרה הגרוע מדובר גם על פגיעות במערכת העיכול שמצריכות ניתוחים ארוכים ודברים כאלה.
הן נופלות אחורה מהאופנוע. הישיבה על האופנוע היא בפיסוק מסוים, והאופנוע מונע על-ידי סילון מים מאוד חזק. הסילון הזה פוגע בהן כשהן בפיסוק עם בגד ים מינימליסטי. אם אני לא טועה, אתם סיפרתם לי על מקרה מאוד מצער שהיה לאחרונה, של עובדת עירייה באילת שנפגעה גם במערכת העיכול ואושפזה.
אני לא יודע אם הם מתחלפים ביניהם או לא מתחלפים ביניהם. מה שאני אומר זה שאני לא מסוגל להישיר את המבט שלי להורים של הילדות האלה אחרי מה שקרה. המכנסיים שאנחנו מדברים עליהם הם מכנסי צלילה פשוטים.
ודאי, החליפה הזאת בולמת את הסילון. זה כמו קסדת מגן באופנוע, שבולמת את המכה. גם קסדת המגן לא נותנת הגנה של 100%, יש תאונות שאנשים עם קסדות נפגעו. אבל עדיין יש פה סיכוי סביר להציל את הרוכב.
בתוך הרישיונות עצמם אנחנו כבר מציינים את העובדה הזאת. על האירועים האלה אנחנו מספרים לאנשים, מתארים אותם גם בבתי-הספר לשיט. מבחינה מעשית קשה לנו לשים שלטים שמתארים את כל האירועים האלה, אבל את צודקת בזה שאנחנו צריכים לעשות - - -
כי זה המון אירועים. אני יכול בצורה של הודעות לימאים, לשלוח לאנשים ולספר להם מה קרה כדי שייזהרו, כמו שעושים בתאונות טיס.
נכון להיום, וזה נכון כבר מספר שנים, במסגרת ההכשרה אנחנו דורשים לעבור את התחום של הפגיעות על-ידי אופנועי ים במסגרת הקרנת סרטים, שכל משיט שמקבל תעודה חדשה, רישיון משיט חדש, מחויב לצפות בסרטים. במבחנים שלנו אנחנו שואלים שאלות לצורך ההסמכה שלהם בעניינים האלה. ככה שכל מי שמקבל רישיון להשיט אופנוע ים, אנחנו מחייבים אותו לדעת את כל הנושאים האלה. זה חלק מההכשרה שלהם.
לגבי השילוט, שהזכירה חברת הכנסת – זה לא קרה בתחנה מסוימת. זה קרה בכל רחבי הארץ, ולא במגזר העסקי.
רציתי לשאול לגבי תקנה 26ט2. האחריות, שיכולה להיות גם אחריות פלילית לפי התקנות, חלה הן על המשיט והן על הנושאים.
אני מפנה לתקנה 110 לתקנות העיקריות. התקנה הזאת קובעת ש: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה דינו מאסר עד שישה חודשים או קנס 50,000 שקלים חדשים או שני העונשים כאחד.
הכוונה שלנו לא היתה להטיל את האחריות במקרה הזה על הרוכב אלא על המשיט, לכן קבענו במפורש את התנאים בסעיף 26ט2: אחרי תקנה משנה (ב) יבוא (ג) לא ישיט משיט נוסע על אופנוע ים. האחריות היא על המשיט. הנוסע יכול לבחור שהוא לא רוצה ללבוש את מכנסי המגן, אבל מבחינתנו האחריות היא על המשיט.
היום, כאשר מתרחשות תאונות כן קורה לו משהו, כי מבחינתנו זו רשלנות. גם כיום אנחנו סבורים שמשיט שמאיץ באופן פתאומי מבלי להזהיר את זה שמאחוריו נוהג בצורה לא סבירה.
אני שוב חוזר לשאלה שלי לגבי 26ט2. השאלה היא האם לא כדאי לכתוב: משיט אופנוע ים יוודא לפני תחילת הנסיעה כי הנוסעים חגורים. ואז החובה חלה רק עליו, החובה שיש בה ענישה פלילית.
אני מדבר על 26ט2: משיט אופנוע יום והנוסעים בו יהיו: חגורים, לבושים במכנסי מגן וכו'. כאשר אני מסתכל על התקנה שקובעת את ההוראה העונשית, כתוב: העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה. איך שאני מבין את נוסח התקנה - -
שאלה אחת היא האם לא ראוי שלפני תחילת ההפלגה שהמשיט יתדרך, שבאמת הנוסעים חגורים, שלבוש המגן שלהם מותאם להפלגה. שנית, האם לא ראוי להתאים את תקנה 26ט2 לכוונה שאתם דיברתם עליה, שבאמת האחריות חלה על המשיט ולא על הנוסעים.
אני מפנה אתכם בדיוק לפני אותם סעיפים, לסעיף 26ז. כתוב: לא ישיט משיט אופנוע ים אלא אם כן מתקיימים בו התנאים הקבועים בתקנות 26ב2(א).
לפי מה שכתוב פה, אם מישהו מרכיב אותי על אופנוע ים ולא חגרתי חגורה, לי אין אחריות.
עכשיו אני מדבר מהניסיון הימי, בתור מפקד כלי השיט. דהיינו, אני מעלה אנשים על כלי השיט שלי, אם אני רואה מישהו שפורק עול ולא מוכן לציית לכללי הבטיחות והכללים הסבירים להבטיח את הבטיחות שלו ושל שאר הנוסעים אני פשוט לא יוצא ולא מקיים את ההפלגה. מותר לי במסגרת החוק – ופה אני מדבר על קברניט בים – לכבול אנשים ולהשתמש בכל כוח בשביל למנוע סיכון של האיש או של הצוות. אז אני חושב שצריך לבחון את זה בראי הזה. זאת אומרת, אם באמצע הנסיעה בן-אדם הוריד את החגורה וזרק אותה למים, אני מפסיק להפליג ומנסה לתקן את המצב.
מי בעד התקנות, כולל השינוי לגבי האחריות הכוללת?
הצבעה
בעד התקנות – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיפים נתקבלו.
אני מציע שתקנה 26ט1 תתוקן כך שבמסגרת ההדרכה לפני תחילת ההפלגה משיט יידרש לתדרך את הנוסעים לגבי התנאים לרכיבה או נסיעה באופנוע ים. כלומר, לגבי חגורות הצלה, לגבי לבוש, כדי שנוסע תמים שמגיע לכלי שיט כזה יידע מה הסכנות ומה החובות שיוטלו עליו.
אבל איך הוא יידע מה נחשב מכנסי מגן אטומים, מה לא נחשב מכנסי מגן אטומים. מי שמרכיב והוא איש מקצוע יודע מה זה מכנסיים אטומים כמו חליפת. מי שעכשיו עולה באופן חד-פעמי, איך הוא יידע? הוא מביא מהבית מכנסי מגן? הוא קונה את זה שם.
בדרך כלל אנשים לא יבואו עם מכנסי מגן. מי שבא עם מכנסי מגן אז הוא יודע מה זה מכנסי מגן, ומי שלא - סיפקו לו את זה. אם מישהו נתן לו מכנס שהוא לא מכנס מגן אז זה כבר - - -
זה כמו חגורת הצלה. כמו שיש לו את חגורת ההצלה באופן קבוע כסט של האופנוע, גם מכנסי מגן זה חלק מהציוד.
הבעיה שאתה מעלה קיימת גם עכשיו, גם לפני התיקון. תסתכל על תקנה 26ט2 שלא תוקנה: היא קובעת שהמשיט והנוסעים בו יהיו חגורים בחגורות הצלה ולבושים במכנסי מגן. הבעיה שאתה מעלה רלוונטית גם עכשיו.
אם מספקים לו מכנסי מגן הוא לא יכול לדעת אם הם עומדים בתנאים של הסעיף. אז זה יהיה נכון לחייב אותו באחריות מלאה?
אם זה כל כך חשוב ומהותי אפשר להוסיף שיסופקו לו מכנסיים על-ידי המפעיל או המשיט, ולשים סנקציה כפולה - - -
טוב. מי בעד תקנות 5 ו-6 עם התיקונים?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות נתקבלו.
"7. אחרי תקנה 26יב לתקנות העיקריות יבוא 26יב1. "תנאים לגבי כלי שיט גורר. בכלי שיט הגורר גולש סקי, מיתקן נגרר או מצנח, תותקן מנורה המאירה באור כתום מנצנץ הנראה בזווית של- °360 לטווח שלא יפחת מ- 500 מטרים באור יום. מיקום המנורה ייקבע בידי המנהל, והיא תופעל בכל עת שכלי השיט גורר גולש סקי או מתקן נגרר או מצנח שעליו מצויים נוסעים."
אני רוצה להסביר בקצרה את הרקע להוראה החדשה הזאת. כשניתחנו את הגורמים לחלק מהתאונות הימיות הקשות שאירעו בעבר גילינו שכאשר מדובר בכלי שיט שגורר אחריו גולש סקי, מתקן נגרר או מצנח, אורכו המצטבר של כלי השיט ושל החוט הגורר ושל אותו אדם שנמצא בהמשך מרחוק הוא מאוד ארוך, ויש ניתוק מסוים בראייה בין כלי השיט הגורר לבין אותו כלי שנגרר. הניתוק הזה גורם שכלי השיט שנמצאים בסביבה לא תמיד מבחינים בזה שמדובר בכלי שיט שגורר ולא לוקחים מרחק בטיחות מספיק גם מאותו אדם שנגרר. אנחנו רוצים להסב את תשומת הלב של שאר הכלים בסביבה.
אל"ף, אנחנו כן מנסים לעשות את זה בדרכים שונות, כמו למשל דרך הרישיונות. דבר שני, בעוונותיי, מהרבה סיבות זה כבר הרבה זמן שאנחנו מנסים להתקדם עם הנושא הזה. בגלל זה הודיתי ליושב-ראש הוועדה שהסכים לקדם את זה לקראת עונת הקיץ ולהציל הרבה נפגעים.
רציתי לשאול לגבי ההוראה שקובעת שמיקום המנורה ייקבע בידי המנהל וגם לשמוע בהקשר הזה את ההתייחסות של משרד המשפטים. על אילו הוראות בדיוק מדובר כאן? מדובר כאן על הוראות מינהל, על הנחיות שיתפרסמו, על הוראות פרטניות, הוראות כלליות?
המגוון והשונות בין כלי השיט הם גדולים. לפעמים יש כלי שיט מאותו דגם, לאחד יש גגון כזה לאחר גגון אחר. כל הרעיון הוא שההארה הזאת ב-360 מעלות, שהיא תיראה לכל הכיוונים בלי הסתרות. אי-אפשר לקבוע תנאי קבוע לכל כלי השיט כי הוא לא יכול להתקיים, למעט העובדה שהאור ייראה. ההתקן הטכני בכלי השיט - צריך לקבוע אותו במקום.
למה צריך לקבוע את זה כאן? אתם לא יכולים לקבוע את זה במסגרת הרישיון שאתם נותנים או באיזשהו אופן אחר?
אתן לך מאוניות. כשאתה בונה אוניה ואתה שם את אורות הניווט של האוניה - כל אוניה לגופה, לפי הסוג שלה. אתה אומר איפה לשים. בגלל הוורסטיליות, כי כל כלי הוא אחר. אצלנו בארץ, ברוך השם, כל בעל סירה אוהב לעשות שינויים קטנים.
איך תיערכו? נגיד שעכשיו התקנה הזאת תאושר על-ידי הוועדה ותיכנס לתוקף, איך בדיוק תיערכו? באמת תעברו כלי שיט אחר כלי שיט ותוודאו שהמנורה ממוקמת במקום שמקובל עליכם?
כבר למעלה משנתיים שיזמנו את זה בעצמנו ושמנו את המנורה הזאת. זה בא מאתנו ועשינו את זה יחד. עם כל ההתנגדויות לנו כאן אנחנו גם עובדים הרבה בשיתוף ומגיעים להרבה דברים ביחד.
יש לי קושי עם קביעת הוראה כזאת. אני שוב מזכיר שאלה הוראות שיש לצדן סנקציה פלילית. כאשר מיקום מנורה ייקבע בידי המנהל בהוראת פרטניות, באין הוראות כלליות, ויכול להיווצר מצב שבו הרבה זמן לא תהיה מנורה בכלי שיט כי המיקום לא נקבע.
אני רוצה להסביר. במסגרת בדיקות תקופתיות בכלי שיט אנחנו בודקים את כלי השיט ואנחנו נפגשים אתם לפחות פעם אחת בשנה. נכון להיום כל כלי השיט שגוררים מתקנים נגררים כבר מותקנים במערכות האלה, יש להם את זה. זה מופיע בתוך הרישיון שלהם. מה שאנחנו עושים כאן זה רק תיקון המצב בתקנות.
אבל המיקום משפיע פה על האיסור, האם הוא עומד בגדר ההוראה או לא. איך זה עובד בדיוק? אני לא מבין. הוא מתקין - - -
הוא לא יגיד אם זה בסדר או לא. הוא יגיד: אתה רוצה שאתן לך אפשרות לגרור ברישיון, תשים אור צהוב בנקודה הזאת.
אני לא יודע אם צריך הוראה של המנהל. אפשר להישאר עם ההוראה שזה ייראה ב-360 מעלות. ככל שזה לא נראה למנהל הוא יגיד: זה לא עומד ב-360 מעלות.
יש לי פשרה בעניין הזה. נחליף את המילה "יקבע" המנהל ל"יאשר" המנהל, כי זה מה שאנחנו עושים בפועל.
הוא מסביר לך שיש שוני בין כלי שיט לכלי שיט, והכוונה שלו שהנראות של אותה מנורה תהיה כזאת שאפשר לראות אותה.
בדיוק. ההוראה שהמנהל יקבע – השאלה עד כמה זה נחוץ. אם ממילא יש לו את הסמכות לאשר ואם זה לא הוראות מינהל שהוא קובע פרמטרים, גם זה פחות בעייתי וגם השאלה אם זה נצרך.
אם אתם אומרים שבכל מקרה אתם עורכים ביקורות תקופתיות, אני מציע שנשאיר את הפרמטרים כפי שקבעתם אותם כאן לגבי המנורה, ונסמיך את המנהל להורות על שינוי המיקום במסגרת אותה ביקורת, אם באמת המיקום כפי שהוא ראה אותו בזמן הביקורת - - -
מי בעד תקנה 7, עם התיקון? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנה נתקבלה.
תקנה 53 מדברת על כלי שיט ועל סימון של כלי שיט זרים. היא מדברת על כלי שיט זרים שמפליגים בתחומי מימי החופים והמים הפנימיים של מדינת ישראל. בשנים האחרונות גילינו שבתקנת משנה (3) נעשה בפועל שימוש לרעה על-ידי ישראלים שהם בעלים של כלי שיט, ומסיבות של הטבות כאלה ואחרות לא רושמים את כלי השיט בפנקס כלי השיט הישראלים, כפי שהם נדרשים, אלא רושמים את זה במדינה זרה כלשהי ואז כלי השיט הופך להיות כלי שיט זר. אבל מכיוון שהבעלים של אותו שיט הם ישראלים, כלי השיט הזר הזה שוהה במדינת ישראל במשך לפחות במרבית ימי השנה, אם לא בכל ימי השנה. מעצם היותו כלי שיט זר הוא לא מחויב כמעט לכל הכללים וההנחיות שקבועים בדין הישראלי.
תקנה 53 מדברת על תקופה מוגבלת שבמהלכה כלי שיט זר, שהוא לא אוניה, שוהה במימי החופים של מדינת ישראל. תקנת משנה (3) נתנה איזהו פתח שנוצל לרעה בשנים האחרונות על-ידי אותם ישראלים שהם בעלים של כלי שיט זרים, להישאר בארץ תקופה בלתי מוגבלת, משום שהם עשו שימוש בתנאי הזה - - -
אין בעיה, יש לנו עדיין סייגים אחרים שמאפשרים להם להישאר. יש את תקנת משנה (5) שאומרת שהבעלים, השוכר או קברניט כלי השיט הצהירו בפני מנהל הנמל שכלי השיט נמצא בשהייה ארעית – אנחנו מוכנים, כמובן, שיהיה כאן כלים זרים, אנחנו מעודדים את זה – שאינה עולה על 30 ימים ברציפות ואינה עולה על 180 ימים מצטברים בשנה מיום כניסת כלי השיט. אני מפנה גם לתקנת משנה (ב) שאומרת שמנהל הנמל רשאי להאריך את תקופת השהייה הארעית הזאת ל-60 ימים נוספים.
זאת אומרת, הרציונל הוא שכלי שיט זר יישאר במדינת ישראל תקופה קצובה. אחרת, אם הם נשארים כאן כל ימות השנה והם לא מחויבים בידיעת הדין הישראלי ובפעולה לפיו, הם עלולים לגרום - - -
יש תקופות שונות, אבל זה קיים במדינות מסוימות מהיום הראשון שהם נכנסו. הם נכנסו בתהליך של אכיפה דרך מושג שנקרא transit log.
אצלנו ההיתר הזה נדרש לאחר שלושה חודשים. מנצלים את זה לאחר השלושה חודשים בסעיף הזה, להתחיל לנוע במימי החופים של מדינת ישראל בלי שיש להם היתר.
ואם נדרש תיקון מאוד-מאוד דחוף או תדלוק או אספקה, האם יש צורך לקבל אישור ממנהל הנמל או שניתן לעגון ולבצע את הפעולות האלה?
אני שואל מה המשמעות של מחיקת תקנת משנה (3), שאומרת שיש צורך בתדלוק. אני מנסה פשוט להבין האם לפי המצב היום יש צורך להצהיר ולקבל אישור לצורך העניין הזה או שפשוט בן-אדם יכול להגיע עם כלי שיט זר ולתדלק או לבצע תיקון כלשהו ללא הצורך להצהיר.
אין שום בעיה, בתוך תחום של 90 ימים הוא לא צריך לקבל מאף אחד מאתנו, ממשרד התחבורה, שום היתר. הוא יכול לנוע די בחופשיות.
30 זה ללא שום היתר. מנהל הנמל יכול להחיל את זה עוד 60 ימים. לאחר אותם 90 ימים שחלפו – 30 ללא היתר ועוד 60 עם היתר מנהל נמל – יש כלי שיט שממשיכים לשהות במימי מדינת ישראל. אין לנו בעיה עם זה, אלא אם הם מתחילים להפליג. ההיסטוריה מראה שהם מנצלים את הסעיף הזה, שאנחנו מבקשים למחוק, ומתחילים לנוע מחיפה לאשדוד, מאשדוד לאשקלון. אומרים: נסעתי לתדלוק, נסעתי לתקן. הם נוסעים הלוך וחזור כל השנה.
עוד הערות? אין. מי בעד תקנה9?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנה נתקבלה.
10. תיקון תקנה 68. בתקנה 68(א) לתקנות העיקריות, במקום "בצו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה מוכרזים ואסורים בחופי הים התיכון), תשמ"ב-1982, צו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה מוכרזים ואסורים בים סוף), תשמ"א-1981, וצו הסדרת מקומות רחצה מוכרזים ואסורים בחופי ים כנרת ובנהר הירדן), תשל"ח-1978" יבוא "בצו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה אסורים ומוכרזים בים התיכון, בים כנרת, בנהר הירדן, בים המלח ובים סוף), התשס"ד - 2004".
מדובר בתיקון טכני בלבד.
מדובר בתיקון טכני בלבד. כל הצווים שקראתי עד עכשיו בוטלו ובמקומם נקבע צו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה מוכרזים ואסורים בים התיכון, בים כינרת, בנהר הירדן ובים סוף), התשס"ד-2004. כל הצווים שכיום קבועים בתקנה כבר בטלים. זה השם של הצו שמחליף את כולם.
זה אומר בדיוק מה שכתוב בתקנה 68(א). אנחנו לא נוגעים במהות, פשוט שמות הצווים שקובעים את האיסורים הוחלפו בשנים עברו, לא על-ידי משרד התחבורה. הם פשוט תוקנו.
אני לא מצביעה כי אני לא מבינה על מה אני מצביעה.
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1
התקנה נתקבלה.
"11. אחרי תקנה 68 לתקנות העיקריות יבוא: "הוראות מיוחדות למפרץ אילת 68א. על השיט במפרץ אילת יחולו בנוסף על האמור בתקנות אלה, הוראות כמפורט להלן:
(1) על אף האמור בתקנה 68, לא ישיט אדם – (א) כלי שיט הגורר אחריו מצנח, במרחק הקטן מ- 1,000 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף; (ב) אופנוע ים בתחום של 1,000 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף הצפוני, זולת לצורך מעבר אל מעבר לתחום האמור, ובלבד שמהירות כלי השיט במעבר כאמור לא תעלה על חמישה קשרים, בנתיב מים הנמצא ממזרח לקו הדמיוני שמחבר בין הנקודות 1 ו- 2 המסומנות במפה שבתוספת העשרים ואחת, ובלבד שמהירות כלי השיט במעבר כאמור לא תעלה על חמישה קשרים. גבולו המזרחי של נתיב המים יסומן על ידי מצופי חיל הים. (ג) אופנוע ים בתחום של 500 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף בכל מקום שלא חלה עליו תקנת משנה (ב), זולת לצורך מעבר אל מעבר לתחום האמור, ובלבד שמהירות כלי השיט במעבר כאמור לא תעלה על חמישה קשרים. התחום האסור לשיט כאמור מצוין בנקודות ציון ובמפה בתוספת העשרים ואחת.
(2) בתחום מרינה אילת המוכרזת בצו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת), התש"ע – 2010, בין נקודות ציון שבתוספת העשרים ואחת ומציינות את קצה שוברי הגלים של מרינה אילת, לא ישיט אדם כלי שיט להשטה עצמית שייעודו הרשום ברישיון השיט שלו הוא להשכרה, אלא אם כן הוא בעל כלי השיט האמור או בעל תעודת משיט; בפסקה זו – "כלי שיט להשטה עצמית" – כלי שיט מן המפורטים בפסקאות של תקנה 104(א) או כלי שיט מנועי שעוצמת מנועיו אינה עולה על 4.4 קילוואט; "תעודת משיט" – כהגדרתה בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ"ח – 1998;"
שאלה מצוינת. לגבי חלוקת השטח במפרץ אילת, היות שאנחנו מנסים לא לערבב מין בשאינו מינו, אם נשים עכשיו מצופים על כל הנמל כל מפרץ אילת יהיה מכוסה כולו שתי וערב ועם מצופים. לכן קבענו מספרים כאלה שרואים אותם בתוואי שטח בולטים. לדוגמה, 1,000 מטר, אם אני לא טועה, זה קו רוחב הבסיס של חיל הים. זאת אומרת, כל משיט אופנוע שם או שוכר כלי שיט יודע שבסיס חיל הים נמצא בצד ימין שלו, ברוחבית של כלי השיט הוא נמצא ב-1,000 מטר. הנקודות הן מאוד דיכוטומיות, מאוד ברורות והן צריכות להיות ידועות לכל משיט ששט במפרץ.
זה קצת מכשיל, מכיוון שלא כל משיט יודע את המרחקים ואת הטווחים ואז הוא נאלץ לחטוף דוחות כבדים מאוד, בעצם לא באשמתו. אין לו GPS, אין לו רדאר.
יש מצופים בגבול 300 מטר מהחוף. הוא יודע שעד לשם הוא שט לאט ומעבר לזה הוא מאיץ. התקנה שהם מנסים לתקן עכשיו זה להעביר את כל העומס של אופנועי הים הפרטיים והמסחריים לאזור מסוים באילת ששם הם יפעלו. זה הגיוני, אנחנו בעד זה. איך להגיע לאזור הזה, איזה סימון, איזה שילוט, איך יעבירו את זה לתודעת המשיטים – זה מכשיר. צריך לשים מצופים בצורה נכונה, צריך לשים שילוט על החופים, צריך נקודת הנגשה לרדת למים. זה טריקי.
יש לי עוד טענה. ביקשתם שמשיט של סירת שישה כוחות סוס יהיה בעל הכלי או מתחנת השכרה שהוא בעל הסירה.
נכון. אשתי רוצה להשיט. אני בעל הכלי, אם היא תשיט את הכלי היא תקבל דוח. צריך לעשות את זה: ברשותו של בעל הכלי. אנחנו בעד זה שלא ייכנסו סירות של שישה כוחות סוס למרינה, אבל צריך לנסח את זה נכון.
אמרתי לאדם שלא להיכנס למרינה, והוא בכל זאת נכנס למרינה - אני חוטף דוח. היום, בפועל אני חוטף דוח. שלשום קיבל אחד מאתנו דוח, שהספינה שטה מעבר לתחום 5. לא מסומן תחום 5 בים. הוא קיבל קנס של 3,500 שקל כי הסירה שטה מעבר לתחום 5.
אני רוצה להתייחס לדוגמה שאתה נתת, של סירה שרשומה על השם שלך ואשתך רוצה להשיט אותה מחוץ לשובר הגלים.
באותו מקום, בין שוברי הגלים בתוך המרינה, חוץ מכלי שיט לנהיגה עצמית שפועלים שם כיום פועלים גם כלים נוספים רבים. בין היתר, סירות נוסעים בשכר.
אם הוא לא הבעלים וגם אין לו תעודת משיט הוא יצטרך מישהו אחר – אותך, כבעלים של הסירה, או משיט - להוציא אותה.
המשיט או בעל הסירה יוציא אותה מהמקום המסוכן ויגיד לו: מפה והלאה קח את הסירה ותעשה אתה - - -
הייתי חבר בוועדה שבנתה את כל החומרים שקשורים למפרץ אילת. הכוונה שלנו היתה לגרום לתחנות להשכרת סירות שפעלו מתוך תחומי המרינה לא להיות במרינה. נקודה. לא נכנסו לשום נקודה שאם מישהו רוצה לתת את הסירה לבת-דודה שלו והיא יכולה לנסוע על סירת שישה כוח סוס – אין לנו עניין בזה.
אני רוצה לתקן טעות שנאמרה פה. הכוונה היא לא לכל כלי שיט, הכוונה היא לכלי שיט להשכרה. למה זה נועד? עם כל הכבוד לאנשים פה שנותנים לבנות הזוג שלהם לנהוג את הסירות הלוך וחזור, זה נועד למקרה של הרבה תנועה. יש שם הרבה מאוד תנועה של כלי שיט שנכנסים ויוצאים, יאכטות, סירות מפרש ודברים כאלה. כשמגיע אדם שאין לו ניסיון ימי – אנשים שלוקחים את הסירות להשטה עצמית הם אנשים שאין להם ניסיון ימי - במקום צפוף, של הרבה תנועה שלא ינהגו, כדי למנוע סיכון. יצא מהאזור - - -
עוד שאלה: מי נושא באחריות אם האורח נכנס? החתמתי אותו לא להיכנס, הסברתי לו, והוא נכנס. מי נושא באחריות?
זאת הסיבה שאני פה באמת. אני רוצה להרחיב את מה שאתם אומרים. קודם כול, אני חושבת שצריך לעשות חוק הים. אין חוק הים בישראל, נכון?
אנחנו יותר מאשר נודה לך אם תעזרי לנו לקדם את אמנת הים, שכל העולם חתום עליה ורק ישראל לא.
אני אשמח מאוד. דרך אגב, אני לא שטה, לא שוחה. אני מפחדת. עוד לפני שסיפרת על התאונות, כבר יש לי בדמיון שלי איזה תאונות יכולות לקרות. אבל מאוד אשמח, הגיע הזמן שנקדם את זה במדינה על חוף הים התיכון, שיהיה פה חוק אמיתי. במקרה הייתי בכמה מרינות ושמעתי סיפורי זוועה של אנשים, שזאת הפרנסה שלהם. הגיע הזמן שמדינת ישראל תטפל בזה.
אבל בלי שום קשר, אני מברכת אתכם על התקנות האלה. כל הכבוד. יש פה בעיה של אחריות – מי לוקח אחריות? אם המשכיר החתים את הבן-אדם ואמר לו שאסור לו להגיע למקום מסוים, ובא איזה פושטק – תסלח לי - ונכנס למקום האסור וקורה לו משהו, למה המשכיר צריך להיות אחראי על זה?
כתוב: לא ישיט אדם. מדובר על מי שהשיט. יש תקנה נוספת לגבי אחריות בעלים. אחריות בעלים תחול רק אם הוא לא תדרך אותו, לא אמר לו ולא מנע ממנו כאשר הוא ידע מראש שהוא הלך לעשות את זה. זה המקום היחידי.
בפועל, אנחנו מקבלים את הדוח. אנחנו מסבירים לו. היה עכשיו המקרה של אדם שעבר לעקבה, הבעלים קיבל את הדוח, קנס של 3,200 שקל. זה דוח של משרד התחבורה, לא של המשטרה.
אני רוצה להפנות את תשומת הלב של כולם לתקנה 106 לתקנות בטיחות השיט. תקנת משנה (א) אומרת: לא נתמלאה לגבי כלי שיט הוראה מהוראות תקנות אלה, יראו את בעלו וקברניטו של כלי השיט כעוברים על אותה הוראה, בין שהעבירה נעברה בידיעתם ובין שלא נעברה בידיעתם. אבל: כל עוד לא הוכיחו שהם נקטו בכל האמצעים - - -
זאת אומרת, האחריות של הבעלים והקברניט של כלי השיט, לפי תקנת משנה (א), אינה באה לגרוע מאחריותו של כל אדם לפי תקנות אלה. כלומר, לפי הדוגמה שאתם מתארים, כתוב בתקנה שלנו במפורש שלא ישיט אדם וכו'. זה שהאדם השיט, קודם כול הוא אחראי, כי תקנה 106 לא גורעת מהאחריות שלו. אם יוכיחו הבעלים – הבעלים לצורך העניין הוא בעל תחנת ההשכרה – או הקברניט של כלי השיט שהם נקטו בכל האמצעים הנאותים לקיום אותה הוראה - - -
אבל את רוצה לשלוח אותו לבית הסוהר, את רוצה לקחת עורך דין, את רוצה לשלוח את האנשים האלה - - -
אסביר לכם מה הפתרון מבחינה מקצועית. בא בן-אדם לחוף הים באילת. הידע היחיד שלו בים זה מגיל 6, כשלקחו אותו עם הגלגל עם הראש של הברווז והכניסו אותו למים. אתה מושיב אותו בסירה. הוא לא מבין מה זה מרחקים, הוא לא מבין מה זה קו גבול, הוא לא מבין מה זה שום דבר. אתה צריך להסביר לו בצורה אמיתית. יש אחד שאתה רואה שהוא איש ים אמיתי, מבין מה זה חיל הים, מה זה מצופים. יש אחד שלא מבין שום דבר, הדיוט מושלם – עליו ישגיחו יותר. יגידו לסירת הפיקוח שישימו עין סירה מס' 44, כי יושב שם מישהו שלא כל כך מכיר את התחום. לא תוכל לבוא אחרי זה להגיד: אותי לא עניין מה הוא יודע ומה הוא לא יודע. זה שהוא סובל מפיגור מוחין או שהוא אוטיסט – זה בכלל לא רלוונטי. הוא ייצא לים ויפליג לאן שהוא רוצה. אי-אפשר להתחמק מלעמוד מאחורי זה, מבחינת אחריות מקצועית.
אני מצדיק את מה שאתה אומר. חסרה בסעיף הזה, סעיף ההדרכה, חובת ההדרכה. איפה חובת ההדרכה? כתוב: לא ישיט. אני רוצה להגיד לך שמשיטים גם ילדים בני 17 כלים של חמישה כוח סוס ומטה. הידע של אותו בן 17 על הסעיף הזה הוא לא כלום.
אני אגיד לך מתוך ניסיון שלי. קודם כול, צודק יעקב: יש עיסוקים בכלי השיט לצורך עסק ויש עיסוקים בכלי השיט לצורך משפחתי. אני לא יודע אם האחד שווה לשני. יש איזה אופי מסוים, כשאני לוקח כלי שיט ורותם אותם לצורך עסק ואופי שונה כשזה לצורך משפחתי, כשאני הולך לים עם המשפחה.
כי אם אתה לוקח כלי שיט, כמו אופנוע ים, כשמסבירים למשיט לנסוע ככה, להיזהר מסכנות, אז למה שלא תהיה תקנה שמחייבת את המשכיר להדריך לגבי כל כלי השיט?
אתה רוצה למנוע כניסה ויציאה למרינה של סירות להשכרה, נכון? אז מי שאין לו חוזה עגינה, אסור לו להיכנס למרינה. זה הכי פשוט. גם כלי שיט אחר, פרטי, שמגיע לאילת לחופש - - -
הבעיה גם עם כלי שיט שיש לו מקום עגינה, שהוא כלי שיט להשכרה. מגיע משיט שלא מכיר את כלי השיט, יש לו מקום עגינה. הכלי עצמו הוא בסדר, אבל משיט אותו בן-אדם שלא מכיר את האזור. פה הבעיה.
אפשר להציע משהו פשוט? כלי שיט קטנים להשכרה עצמית עם שישה כוח סוס, אני חושב שבעל כלי שיט כזה לא ימות אם הוא ישקיע באיזו מדבקה שעולה חצי שקל, על המדבקה בכלי השיט יהיו עשרת הדיברות.
אתם מדברים על הדרכה, זה חלק מפעולת ההדרכה. מחר אם מישהו יעבור את הגבול לא תשיתו את זה עליהם.
אני חושב שיש כאן החטאה של העניין וחוסר ידע מסוים. תחנות ההשכרה מתדרכות, מחתימות, עושות את כל הפעולה הזאת. לא זאת המהות של הבקשה שלנו. הבקשה שלנו היא למנוע כאלה שלא מכירים את נושא התעבורה של השיט, פעם ראשונה התיישבו בכלי שיט, שלא ישוטו בתוך המרינה עצמה.
אבל נגעתם בשאלה של מישהו שחוצה את הגבול. למה תיתנו לי את הקנס? רק על זה דיברתי. במרינה אף אחד לא צריך להיות.
אמרנו בתקנות שלא ייכנס בן-אדם למקום של תנועה מאוד עמוסה אם הוא לא יודע מה זה לשוט בסירה. זה כל מה שאנחנו מבקשים. אני צריך להצטדק?
אבל אני מילאתי את כל האחריות שלי ובכל זאת אני צריך להתמודד בבית-המשפט. אני גם מקבל דוח פלילי. הדוח של המשטרה הוא גם פלילי. ישר אני מקבל דוח ועכשיו אני צריך להוכיח שהסברתי לו הכול. אתה מבין מה קורה? הוא מחליט לתת לי את הדוח ועכשיו אני צריך לתת 10,000 שקל לעורך דין ועוד ועוד.
תקנה 106 לא נמצאת על סדר היום של הוועדה כרגע. אפשר לחדד את תקנה 106 בתיקון הבא שנעשה. כרגע הכוונה היא לוודא שאנשים לא יימלטו מאחריות.
אני לא חושב שנדרש שינוי בתקנה 106, אני רק אומר שהם מדברים על זה. רבותי, סירה זה כלי תחבורה שאנשים נהרגים עליו, אז אומר לתת תדרוך מינימלי. לא ביקשתי להכניס אותו לקורס למשיט 1, שייצאו ויחזרו בשלום. זאת הכוונה.
יגידו לו שאם הוא רואה את המגדל הוורוד בצד ימין הוא הגיע לגבול; רואה את המגדל האדום בצד שמאל הוא עבר את הגבול.
אני שואל עכשיו את היועצים המשפטיים: זה מספק מבחינתכם? מה גם שאני שוב מזכיר שזו עבירה פלילית למי שעובר את הוראות התקנות, כאשר התחומים בעצם לא מסומנים.
חברים, אתם מאריכים בדיבור יותר מדי. השאלה ברורה. השאלה היא צריך סימון ימי או שמספיקות נקודת ציון פיזיות. מהניסיון שלי, אני חושב שנקודות ציון פיזיות מספיקות. שכרתי פעם אופנוע, אמרו לי: אתה לא עובר את הקו בין האוניה הזו לקו אחר.
יש נקודות ציון שאפשר להתייחס אליהן ולהגדיר אותן. בחוף הצפוני יש נקודות ציון שאפשר לכוון לפי הקו שלהן, יש נקודות דרומיות יותר שאפשר ליצור קו דמיוני.
זאת בדיוק הבעיה. המשטרה, כשהיא אוכפת את העניין הזה נותנת דוחות דרקוניים לאזרחיים. 3,500 שקל על איזה מעבר מתחת ל-300 מטר. הם יעשו את התקנה של 500 - - -
אני רוצה להדגיש: אנחנו דנים פה ביצירת הפרדה של אזורים של פעילות ימית. כיום יש שם – סליחה על הביטוי – סלט בין צוללנים, רוחצים, אופנועי ים, סירות שגוררות מתקנים. חשוב לי להדגיש שבשלב הנוכחי אנחנו לא מדברים על דוחות, מדברים רק על יצירת הפרדה.
הכוונה שלנו היא, כמו שאמרה בילי נכון, היא לא לעשות דוחות אלא להחזיר את המטייל הישראלי בשלום הביתה, כי נראה לי שזה לא אינטרס של כולם פה.
אדוני, יש פה בעיה אחרת. כולם בעד ההסדר של ה-1,000 מטר וה-500 מטר וההפרדה. השאלה איך אפשר יהיה להטיל קנס אם הוא לא ידע בוודאות, אם אין פה חובת הדרכה של המשכיר כלפי הרוכב.
אני מנסה להסביר ואדוני, בהתלהבותו, מפריע לי להסביר. אני לא גר באילת, אבל ב-1,000 מטר זה חיל הים. אתם יודעים את הנקודות יותר טוב, ואנחנו צריכים את התמיכה שלכם.
אם חיל הים זה 500 מטר וב-1,000 יש דקל, מה אנחנו מבקשים מכם – זו חובת האזרחים לעזור לנו – להגיד: רבותי, את קו הדקל לא עוברים. מגיע איזה גנגסטר כזה, שאתם מתעבים בדיוק כמוני, אז שיחטוף את הקנס.
אתם מחתימים אותו. אני רק מודיע לכם שמי שנותן לכם 3,200 שקל קנס, כמו שאמרת, ויש את אותו דף שמראה שהחתימו את השוכר – אפשר להראות.
זה כבר ברמת האכיפה. אבל יהיה רשום בדף שאסור לו לעבור את ה-1,000 מטר, אם הוא חותם על זה לא צריך להטיל עליכם קנס ואפשר יהיה להטיל עליו. יש כזה דבר היום?
ה-1,000 מטר יורים לצורך הרמת מצנחים. מי שמרים מצנחים זה רק האנשים שלהם, הסקיפרים שלהם. אף בן-אדם פרטי לא הולך להרים מצנח. איזו בעיה יש?
הם כמעט לא משכירים אופנוע ים לנהיגה עצמית. רוב האנשים שנוהגים נהיגה עצמית יצטרכו להישמע להוראות האלה, לא קשור אליהם. מתחת לזה – משכירי סירות. רשום פה: משכירי סירות שישה כוחות סוס. שם אין כמעט בעיה.
אני רק מזכיר לך שעל המפעיל של תחנת ההשכרה חלה חובת זהירות לפי החוק. הוא צריך לנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח - - -
אל תסתכל על המסחריים. תחשוב שאתה בעל אופנוע ים תל-אביבי, יורד לאילת ורוצה להוריד את האופנוע. איפה תוריד?
אבל אתה מכשיל את האנשים. אתה הולך לתכנון, זה עוד לא נקבע בעירייה אבל מצד שני אתה אומר לאנשים - - -
אבל הוא צריך להתרחק 500 מטר מהחוף לנקודת שיט ולצאת. השוטר יכול לתת לו דוח כי היה ב-460 מטר. איך הוא יודע?
בשביל זה אנחנו כאן, לשמוע את הדקויות. אם יש שוטר, נאמר לא חכם, והוא יעמוד על הדקויות – עדיין הוא עושה את תפקידו.
כבר היום יש בעיות. באנו עם אוניה קטנה, עם ה-sun boat, לסמן אותו במצופים, עשינו בעיה לכולם. כל מצוף שאתה שם הוא סכנה, כל חבל שאתה שם הוא סכנה. עכשיו אנחנו מנסים ללכת בין הטיפות.
הוא יצטרך להעריך, ואם הוא לא יעריך נכון הוא יקבל קנס. אין דרך אחרת. אתם רוצים מצופים? אשים, אין בעיה.
כן, כן. תשים מצופים 500 מטר מחברת החשמל ותשים מצוף 500 מטר מחוף חיל הים. היה לנו את זה ב-300מטר מיליון פעם. אזרחים בוכים, משלמים על זה 3,200 מטר.
זה ברור לכולם. מי שלא ברור לו שלא יעלה על אופנוע ים ולא על סירה. מי שלא ברור לו מה זה קו חיל הים יש לו בעיה.
מי שיוצא מחוף הצפוני לא קורא את ההודעות שנמצאות על החוף ליד חיל הים. מה שאני יכול לעשות – ואנחנו עושים את זה ונעשה את זה – זה להוציא הודעות לימאים שילכו לחנויות, למועדונים, לתחנות ההשכרה, לכל מי שאנחנו יודעים שיש לו נגיעה בזה, ונפרסם בדיוק את כל הנקודות האלה.
אבל אני רוצה שהם יחתימו כל אחד ששוכר על טופס מסוים, שכל אחד אחראי לעצמו, ואז אתם פוטרים אותם מזה.
אני רוצה לבין. מה עם שילוט? שילוט איפה שאופנוע הים יורד, שאסור לעבור 500 מטר או אסור לעבור 1,000 מטר.
מהניסיון שלנו, ומכירים את זה גם אנשי עיריית אילת, שילוט הוא מאוד בעייתי כי אנשים בלהט ההתלהבות של ההגעה עם האופנוע לא כל כך קוראים אותו. שמנו את זה מול האתר של ה-sun boat, אף אחד לא התייחס לשילוט. מה שהוא הרבה יעיל זה להביא לתשומת לב האנשים באופן פרטני.
תאמין לי שאם תגיד שזה שעולה על כלי השיט ישלם קנס אם הוא עובר את הקו, השיגעון שלו בתוך הים – מחלת הים השגעונית הזאת – יעבור לו.
אתם רוצים לעגן כאן בתקנות את התחום האסור לשיט, שבנוסף לכך שהוא יהיה מצוין בנקודות ציון ומפה הוא יפורסם בהודעות לימאים, כפי שיפורסמו מעת לעת?
טוב. אנחנו מצביעים על תקנה 11, עם השינויים. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנה נתקבלה.
" 12. תיקון תקנה 73. בתקנה 73 בתקנות העיקריות, המילים "באמצעות מנוע" תימחקנה ובמקומן יבוא "למעט סירת משוטים".'
גם את התקנה הזאת אנחנו לא מבקשים במהות, אלא רק נוכח השינויים הטכניים. בעבר הסיכון הגדול ביותר לצוללן היה מנוע או מדחף של כלי שיט. היום יש כלי שיט, כמו גלשנים, שהם לא מופעלים באמצעות מנוע או מדחף אבל בבסיס שלהם יש מין סוג של חרב כזאת. אם זה פוגע חס וחלילה בצוללן - - -
כן. תבהירו בבקשה האם כלי השיט של צוללים צריכים להיות באזורי צלילה מסוימים באילת או בכל מקום. יכול להיות שאדם צולל באיזשהו מקום במפרץ ו-200 מטר שום כלי שיט לא בא אליו. תגדירו.
לא אנחנו מגדירים איפה צוללים. אנחנו מגדירים שכלי שיט שצוללים ממנו צריך להבטיח את עצמו בעצם זה שהוא מניף דגל שמסמן שהוא צולל.
חברים, זה נושא אחר. אנחנו בסעיף שלא קשור לזה, בסך הכול בהגדרה. מי בעד תקנה 12?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנה נתקבלה.
"13. בתוספת השנייה לתקנות העיקריות –
(1) אחרי הגדרת "אניית דייג קטנה " יבוא: "גולש סקי" – כהגדרתו בתקנה 26ו;"
(2) בטבלה מס' 6 - (א) בכותרת המשנה , במקום "6א(2) " יבוא 6(2); (ב) אחרי הטור "משיט 12" יבוא הטור "משיט 11"; (ג) אחרי פרט 1 יבוא: בטור הסודר יבוא "(1א)", בטור "סוג כלי השיט" יבוא "סירת נוסעים בשכר הגוררת מתקן נגרר או גולש סקי"; בטור משיט 20 "1" ובטור משיט 11 יבוא "1(28)".
(3) בהערות, אחרי הערה (27) יבוא:"(28) או דרגה גבוהה יותר."'
אסביר בקצרה. הניסוח הוא לא כל כך נוח לקריאה בגלל הנחיות משרד המשפטים, אבל המהות היא כזו: אנחנו רוצים לקבוע שסירת נוסעים בשכר, שגוררת מתקן נגרר או גולש סקי, כיום תחויב בצוות בטיחות שהוא משיט 20, כפי שהמצב כיום, וגם איש צוות נוסף, שזה משיט 11, שזו ההכשרה הבסיסית הנמוכה ביותר. זה בעצם משיט שיש לו הכשרה להשיט אופנוע ים, שהתפקיד שלו יהיה צופה בסירה לבטיחות הנוסעים.
היום קיימת כבר חובה למשיט 20, שגם היום הוא המשיט שמוסמך להשיט את הסירה הזאת. היום יש סוג של פטור, שאותו צופה נוסף יכול להיות איש צוות בלתי מוסמך ויכול שיהיה אחד הנוסעים שהסכים לכך ותודרך בהסכם.
למה את מחליפה את זה? הוא רק צריך להודיע לקפטן שמישהו נפל לים והסירה צריכה להסתובב ולקחת אותו.
בשביל לקצר את הזמן מבחינת הוועדה, אנחנו מוכנים לחזור בחזרה לאיש צוות בלתי מוסמך במקום משיט 11 ולגמור את הנושא הזה. זה סיפור של עשר שניות, אחרי זה אדבר אתכם.
מכל סעיף 13 הגדול הזה מה שנשאר זה רק תיקון טכני, שהיום הוא בסעיף (2)(א): "בכותרת המשנה , במקום "6א(2) " יבוא 6(2);" זה פשוט מפנה לתקנה שבוטלה.
גיל המינימום הוא 16. לסיכום, אנחנו מביאים את זה למצב שבסירה יצטרך להיות משיט 20, כמו שהיה קודם. אנחנו מחזירים את המצב לקדמותו וממסדים אותו. דהיינו, יהיה משיט 20, יהיה איש צוות בלתי מוסמך שמצב בריאותו וראייתו טובים והוא מעל גיל 16.
עורכת הדין בירון, זה מקבל ביטוי בתקנה (2)(ב), שבמקום משיט 11 יהיה כתוב "איש צוות לא מוסמך"?
ו-13(3) נמחק, 13(2)(ב) ו(2)(ג) נמחקים. יופי. מי בעד תקנה 13, עם השינויים?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנה נתקבלה.
"14. בתוספת השלוש-עשרה לתקנות העיקריות, בהגדרת "דגל הצוללנים", אחרי "דגל" יבוא "קשיח". שוב, זה תיקון חצי טכני, שנובע מכך שכיום דגל הצוללנים לא חייב להיות קשיח הוא יכול להיות גם דגל בד. אם אין רוח שתניף אותו הוא פשוט קורס ונופל ואף אחד לא רואה אותו. זה מחטיא את המטרה העיקרית.
תודה. מי בעד תקנה 14? מי נגד"
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנה נתקבלה.
בזמן שהוועדה מעיינת אני מבקשת להתנצל. המפה היא אותה מפה שהגשנו לכם, פשוט הבחנו בזה שהנקודה אחת זזה לנו, אז אני רוצה לתת את הנקודה הנכונה.
אם אתה רוצה, אתן לך את הקואורדינטות הנכונות: מה שהיה 7 בעבר הופך להיות 8. היתה פשוט חסרה.
כן, ולקרוא לה 7; מה ש-7 אצלכם יהפוך להיות 8. אעביר אליך את הנקודות.
בנוסף, יש תוספת שהתבקשתי על-ידי משרד המשפטים להוסיף במלל. ברשותכם אקרא את זה בזריזות. בתחילה באה מפה, אחר כך טבלה. "א. התחום האסור לשיט –
(1) לכלי שיט הגורר אחריו מצנח – 1,000 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף: בין נקודות 1, 2, 3, 6, 8 כמפורט במפה ובטבלה שלהלן.
(2) לאופנועי ים – 1,000 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף הצפוני: בין נקודות 1, 2, 5 כמפורט במפה ובטבלה שלהלן.
(3) לאופנועי ים – 500 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף בכל מקום שלא חל עליו ס"ק (2) : בין נקודות 4, 5, 6 כמפורט במפה ובטבלה שלהלן.
ב. התחום האסור להשטת כלי שיט לנהיגה עצמית שייעודו הרשום ברישיון השיט שלו הוא להשכרה, ע"י מי שאינו בעל כלי השיט האמור או בעל תעודת משיט:" – וכאן התוספת שהתבקשתי להוסיף על-ידי משרד המשפטים – "ומנקודות הציון המפורטות להלן, (המסמנות את פתח המרינה צפונה אל תוך שטח המרינה)". הנקודות נשארות כפי שהן.
שבעה ימים מיום פרסומן. מי בעד תקנה 16, עם השינוי?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנה נתקבלה.
תודה, תקנה 16, עם השינוי, אושרה.
תודה רבה לכולם, אני נועל את הישיבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:56.>