PAGE
3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
12/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 567>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ב (12 ביוני 2012), שעה 10:45

<הצעת חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות, התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
דב חנין

אורי מקלב

חמד עמאר

>
אלונה שפר - מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

שולמית נזר - סמנכ"לית תעשיות, המשרד להגנת הסביבה

דלית דרור - יועמ"ש המשרד להגנת הסביבה

זהר ברק - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

נטע דרורי - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

רן ליאור - דובר המשרד, המשרד להגנת הסביבה

יעל מייסון - ראש אגף שפכי תעשיה, המשרד להגנת הסביבה

דורון אברהמי - מנהל מינהל כימיה ואיכות הסביבה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

זאב ברל - סגן מנהל מינהל כימיה וסביבה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

נעמי היימן רייש - מרכזת תחום חקיקה, סוכנות לסיוע לעסקים קטנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

חנה מזור - עו"ד לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דבורה ספיר - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

זינה פרפליצין - מנהלת תחום אגף לתכנון נושאי, משרד הפנים

אפרת ברנד - לשכה משפטית-עו"ד, משרד הפנים

חיים אמיגה - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

סיגלית ברקאי - לשכה משפטית, משרד התחבורה

אורלי דוידיאן - מנהלת תחום פנים וסביבה באגף החשב הכללי, משרד האוצר

אלי רוזנפלד - עו"ד, אחראי תחום סביבה בלשכה המשפטית, משרד האוצר

מיכל שינוול - רפרנטית איכות סביבה באג"ת, משרד האוצר

עודד הגלילי - ר' חטיבת הגנת הסביבה ותשתיות, משרד הביטחון

יזהר יצחקי - יועמ"ש הגנת הסביבה פרקליטות צבאית, משרד הביטחון

אלי פז - ר'הגנת הסביבה אט"ל, משרד הביטחון

תמר ברמן - טוקסיקולוגית בריה"ס, משרד הבריאות

דוד ירוסלביץ - סמנכ"ל תשתיות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שלמה ישראל - מנהל אגף ענפי שירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יהלום שרעבי - עו"ד לשכה משפטית, מינהל מקרקעי ישראל

אורי שור - דובר רשות המים

שי בוזגלו - לשכה משפטית, רשות המים

גיא רשף - אגף איכות מים, רשות המים

מאיה אשכנזי - חברת מקורות

ליאת ינקלביץ' - עו"ד, חברת מקורות

אמיר שניידר - אחראי קשרי ממשל, חברת מקורות

אורית דרור-קיטה - יחידה משפטית ארצית, חברת החשמל

עינב חשאי - עוזר סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, חברת החשמל

אלה קוטלר - היחידה למניעת מפגעים ורישוי סביבתי, חברת החשמל

מילכה כרמל - יועצת סביבתית, מרכז השלטון המקומי

יעל מיטס - יועצת משפטית, חברת נמלי ישראל

רמי קלינגר - ממונה על איכות סביבה, חברת נמלי ישראל

אהוד נדב - יועמ"ש התאחדות בוני הארץ

לינור דויטש - יועצת משפטית, התאחדות האיכרים

אסנת אביטל - ראש תחום איכות סביבה, התאחדות התעשיינים

ניר קנטור - מנהל איגוד הכימיה , הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה, התאחדות התעשיינים

יריב פקטה - חברת פז

יעקב סופרין - סמנכ"ל תפעול, חברת תשתיות נפט ואנרגיה

בצלאל פולישוק - יועץ, חברת תשתיות נפט ואנרגיה

אורי יונגריס - מנכ"ל חברת די דיירקט, לשכת המסחר

אוהד דנוס - יושב ראש, לשכת שמאי מקרקעין

ענת הירשברג - לשכת שמאי מקרקעין

גלינה טלנקר - יועצת משפטית, לשכת שמאי מקרקעין

אלעד קוקס - מגמה ירוקה

אריה נייגר - עמית פולק מטלון, משרד עורכי דין

חנה שפירא - חברת עמותת איכות חיים לתושבי השרון

שרון שפרינצק - יועצת משפטית אקו טק שירותי סביבה

עינב אברהמי - עו"ד, סונול ישראל בע"מ

מיכל אוגולניק - אחראית רגולציה, פז

דינה בראון - עו"ד, קצ"א

בועז הראל - ממ"ח אחזקה ובטיחות, קצא"א

שלומי לוי - סמנכ"ל הנדסה, קצא"א

קרן הלפרין- מוסרי - עו"ד, אדם טבע ודין

שרית כספי-אורון - מדענית מים, אדם טבע ודין

עמית ברכה - מנכ"ל, אדם טבע ודין

יוסי אריה - מנכ"ל, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה

תומר רוזנר
מיכל גולדברג

רוני טיסר

יפה שפירא

רמי בן שמעון
<הצעת חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות, התשע"א-2011>

שלום לכולם, אני מבקש לשבת. יושבים? יש מקום לכולם? נפתח את הדיון. אני פותח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: הצעת חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות, שאנחנו מכינים לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
אני רוצה לשבח את עבודת המשרד להגנת הסביבה בכלל על עצם החשיבה, על הרעיון ועל גיבוש חוק מורכב ביותר. סוף-סוף יהיה פתרון שכל אחד מאזרחי המדינה, כאשר הוא יבנה את ביתו או כשהוא הולך לגור באיזשהו מקום ידע מה היה היסטורית במקום הזה, אם הקרקע הייתה ראויה למגורים, לטובת גני ילדים, לטובת כל מה שמסביב.

מדינה צעירה אנחנו – מתקנים כל פעם עוד משהו ועוד משהו, ויש משרד מאוד חרוץ ואנחנו נהנים לעבוד אתכם. אנחנו משנים, בוודאי, את החקיקה – היא לא תצא איך שהיא נכנסה. נעשה תיאומים, נשמע את הארגונים, נשמע את הגופים שפועלים בשטח. שלא נעשה משהו כגזירה שאי אפשר לעמוד בה, בוודאי שלא זו המטרה, אבל עצם הרעיון – שאני חושב שכולם מסכימים לו – שאת הקרקע שזיהמנו, אנחנו צריכים קודם כל לנקות אותה.

אם יש שם מגורים – זה ניקיון מסוג מסוים; אם יעבור שם כביש אז זה צריך להיות ניקיון אחר; או כל נושא של מקום פתוח שצריך להישאר שם – לכל אחד יש פרמטרים שונים. אני בטוח שנתתם על זה את הדעת אבל אנחנו, כוועדה, בוודאי ניתן את שלנו.
אני גם משבח את עבודת הייעוץ המשפטי של הוועדה שאני לא רציתי להעלות את זה לסדר היום של הדיונים כל עוד לא יישבו אתכם, לא יתאמו, כי יש לנו הרבה הערות ואנחנו גם ביקשנו מהגופים שישלחו את ההערות לוועדה.

הייעוץ המשפטי של הוועדה עשו דיונים ועדכנו אותי מדי פעם איפה זה עומד. לאחר שהגענו פחות או יותר להבנות, זה עולה היום לדיון ואנחנו נרצה, כמובן להתקדם. אנחנו נתקדם כך: היה כבר דיון עקרוני אחד וכיום אני רוצה כבר להתחיל בהקראה של החוק. הסדר יהיה שאנחנו נקרא קודם כל את החוק שהגיע לשולחן הוועדה כהצעת הממשלה, הצעת חוק בקובץ כחול, וכמובן אנחנו נשמע לאחר מכן את עבודת המטה שעשה הייעוץ המשפטי של הוועדה לאחר ששמעו גם הערות מכל מיני גורמים, נקריא את זה ואז נפתח את הדיון וכל מי שיש לו הערה וחושב שהחוק פוגע בו קשות ולמרות שדיברו אתו, עדיין הוא לא נענה – נעזור לו עד כמה שאפשר יהיה לעזור.

כמובן, יש פה צוותים מקצועיים שגם יאירו את עיני הוועדה כך שבסופו של דבר נוציא חוק ראוי וטוב ובשורה לעם ישראל וכמובן לדורות הבאים. זה חשוב, זה חוק מאוד היסטורי. בשלב הזה אני אבקש ממישהו ממשרד המשפטים או מהמשרד להגנת הסביבה לקרוא.

נסכם שכל מי שידבר, כדי להכיר אחד את השני – וגם שכותב הפרוטוקול יידע מי מדבר, מאיזה ארגון או מאיזה משרד ממשלתי – אז להגיד את השם ותפקיד. מתחילים בהקראה בקובץ הכחול שמונח לפנינו, על פי הצעת החוק הממשלתית.
לאחר מכן נעבור להקראת הצעת הוועדה שהיא פחות או יותר מתואמת – לא נסגרה סופית עדיין – פחות או יותר מתואמת, לכן אני מבקש להקריא את שתי ההצעות. תראו מה היה ומה הולך להיות ובסגירה הסופית תדעו גם לאחר שיהיו עוד הערות מתוך הציבור שיושב כאן ונשתדל לבוא לקראתם עד כמה שאפשר.

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה רוצה להגיד משפט? בבקשה.

קודם כל, אני רוצה להודות לייעוץ המשפטי של הוועדה - - -

קודם כל תודי ליושב-ראש הוועדה.

כמובן, ליושב-ראש הוועדה, כמובן, על הקדשת הזמן והמעורבות האישית - - -

את המיקרופון תקרבי אלייך כדי שישמעו כשאת מדברת עלי.

בוודאי, אני כולי נרכנת לומר דברי תודה להקדשת הזמן ובאמת הזריזות והליווי שלך - - -

דב, למה אתה מחייך?

אני מחייך בהנאה, אני מחייך בהסכמה.

אנחנו תמיד מרגישים פה באמת דלת פתוחה וגם באמת להשקעת הזמן. רציתי להודות לצוות שלי ולצוות שלך שבאמת עובדים לילות כימים על הצעת החוק הזאת. אני רק רוצה לחדד: אנחנו לקחנו מאוד ברצינות את ההערות שלך ושל השותפים האחרים פה לדיונים, ומאז פרסום הצעת החוק ברשומות והעברתו בקריאה הראשונה, אנחנו עשינו ממש מהפכה במבנה של החוק ובמיקוד שלו.

המגמה באירופה בשנים האחרונות היא למקד את הטיפול באתרים המזוהמים והבעייתיים ביותר ואנחנו הבנו שאנחנו צריכים ללמוד מהניסיון העולמי כדי להגיע לתוצאות הסביבתיות הטובות ביותר. אנחנו נמצאים בעולם של משאבים מוגבלים, גם מבחינת משאבי כסף וגם מבחינת משאבי כוח אדם, וחייבים להביא במשאבים שיש את התוצאות הטובות ביותר לכלל המשק והחברה.
לכן, בעצם, שינינו או מיקדנו את החוק שזה הצבעה על הסקטורים שיש להם את פוטנציאל הזיהום הגדול ביותר ובעצם יצירה של מנגנון מתעדף להתמקד בהם ולהביא לכך שעיקר הקרקעות המזוהמות יטופלו, כפי שאתה ציינת, כדי שמי שקונה דירה יידע שהוא לא מסכן את בריאותו ואת חייו.

כמובן שגם מי שאינו מזהם הוא עדיין גורם רלוונטי לחוק והחוק הזה מציע מנגנון למימון לגורמים המתאים כדי לוודא שהם לא יישאו בנטל הכלכלי במקומות בהם לא הם זיהמו את הקרקע. לכן המיקוד, ועל כך הייתה עבודה גדולה ואנחנו מודים לך ולצוות, כדי למקד ולהביא את התוצאות הטובות ביותר, ואני מקווה שזה גם יוריד את מפלס ההערות וההתנגשויות שיכולות להיות סביב החוק.

תודה. בבקשה.

אני עורכת דין מהמשרד להגנת הסביבה. אני מתחילה להקריא:

מטרה והגדרות
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה להגן על הקרקעות בישראל, לרבות מקורות המים, החי והצומח שבהן,

ובכלל זה למנוע זיהום של קרקעות כאמור, לשקמן, לשמרן כמשאב לטובת הציבור,


הדורות הבאים והסביבה, ולהגן על בריאות הציבור.".

תעברי להילוך רביעי כבר.

"הגדרות
2.
בחוק זה –
"אתר הפסולת הרעילה" – המפעל לנטרול ולטיפול בפסולת תעשייתית ובפסולת חומרים מסוכנים ברמת חובב;

"אתר לטיפול בקרקע" – מקום בעל תשתית מתאימה לטיפול בקרקע מזוהמת כדי לאפשר שימוש בה או מיחזורה, אשר אושר לכך בידי הממונה;
"אתר לסילוק פסולת" – מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת, המורשה לכך לפי כל דין;
"בעל קרקע" – כל אחד מאלה:

(1)
בקרקע שאינה מקרקעי ישראל – מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים או מי

שזכאי להירשם כבעלים כאמור;

(2)
חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין או מי שזכאי להירשם בפנקסי


המקרקעין כחוכר לדורות, ולגבי מקרקעי ישראל – גם מי שיש לו זכות לפי החלטות


מועצת מקרקעי ישראל להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בחוזה חכירה לדורות;


(3)
דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב–1972‏ ;

(4)
במקרקעי ישראל – המדינה, הקרן הקיימת לישראל או רשות הפיתוח, לפי


העניין, אם אין בהם מחזיק או בעל זכויות כאמור בפסקאות (2) או (3);


"הכנסה" – כהגדרתה בפקודת מס הכנסה‏ ;

"הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961‏;
"זיהום קרקע" – העלאת ריכוזם של חומרים מזהמים בקרקע, הגורמת לכך שהקרקע תהווה סיכון לבריאות הציבור או לסביבה; לעניין זה, יראו העלאת ריכוז החומרים המזהמים בקרקע מעל לערכי הסף הראשוניים, כזיהום קרקע, ואם ריכוז החומרים המזהמים בקרקע עולה על ערכי הסף הראשוניים, יראו כל העלאה נוספת של ריכוז החומרים המזהמים בה, כזיהום קרקע;
"חומר מזהם" – חומר שהוא אחד או יותר מן המזהמים הכלולים ברשימת ערכי הסף הראשוניים;
"חוק המים" – חוק המים, התשי"ט-1959‏;

"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975‏;

"חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969‏;

"חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982‏;
"טיפול", בקרקע מזוהמת – הפחתת ריכוזם של חומרים מזהמים המצויים בקרקע לרמה הנדרשת בהתאם לערכי הסף הראשוניים או בהתאם לערכי סף פרטניים שנקבעו בסקר סיכונים, או מיגון ואיטום מבנים בפני חדירת חומרים מזהמים מהקרקע;
"יום התחילה" – יום תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף 79(א);
"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

"מחזיק", בקרקע – כל אחד מאלה:

(1)
מי שמחזיק כדין בקרקע, בפועל, במשך תקופה של 5 שנים או יותר, בין


שהשליטה הישירה בקרקע היא בידיו ובין שהשליטה הישירה בה היא בידי אדם אחר

מטעמו, למעט המדינה, הקרן הקיימת לישראל, רשות הפיתוח ובעל חוזה הרשאה לרעייה

במקרקעי ישראל;

(2)
בעל זכות שכירות בקרקע לתקופות המצטברות יחד לחמש שנים או יותר, בעל

זכות שכירות בקרקע שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת של חמש

שנים או יותר, או בעל זכות על פי התחייבות להעביר שכירות לתקופה כאמור, למעט


המדינה, הקרן הקיימת לישראל ורשות הפיתוח;

(3)
בעל חוזה הרשאה להפעלת אתר לטיפול, לסילוק או להטמנה של פסולת,


במקרקעי ישראל;
"ממונה" – מי שהשר מינה אותו לממונה לעניין חוק זה, לפי סעיף 40;
"מפלס מי התהום" – מפלס המים האצורים בחלקו הרווי של האקוויפר;

מקרקעי ישראל‏ ;

"סקר היסטורי" – סקר המבוסס על בדיקת מסמכים, רישומים, תמונות ותיעוד אחר, שמטרתו זיהוי מקורות אפשריים לזיהום של קרקע באתר הנבדק, בהווה ובעבר, לרבות מיקומם והיקפם, וזיהוי החומרים המזהמים שנעשה בהם שימוש;
סקר סיכונים" – סקר שמטרתו חישוב ערכי סף פרטניים המותאמים לתנאי האתר הנבדק, המבוסס על הערכת התפשטותו של החומר המזהם בקרקע, במים ובסביבה, ועל הערכת הסיכון הטמון לאדם ולסביבה כתוצאה מחשיפתם לחומר המזהם, בהתחשב בשימושי הקרקע הקיימים והמיועדים;
"סקר קרקע" – סקר שמטרתו איתור ומיפוי של זיהום קרקע באתר הנבדק, בין השאר על ידי לקיחת דגימות מן הקרקע, וככל שנמצא זיהום קרקע במסגרת הסקר – פירוט עיקרי הפעולות הנדרשות לטיפול בקרקע המזוהמת;
"עוסק בחומר מזהם" – עוסק מפוקח וכן תאגיד אחר שעוסק בחומרים מזהמים דרך קבע;
"עוסק מפוקח" – תאגיד או יחיד העוסק בפעילות המנויה בתוספת;
"ערכי הסף הראשוניים" – ערכי הסף של חומרים מזהמים המנויים ברשימת ערכי הסף הראשוניים;
"פסולת חומרים מסוכנים" – כהגדרתה בסעיף 14א(א) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993‏;
"קרן" – הקרן לשיקום קרקעות מזוהמות שהוקמה לפי סעיף 34;
"קרקע" – תווך האדמה והמסלע הבלתי רוויים במים, לרבות פני הקרקע וגז הקרקע, עד לעומק של שבעה מטרים או עד למפלס מי התהום אם הוא בעומק פחות מכך;
"קרקע מזוהמת" – קרקע שמצוי בה חומר מזהם, הגורם לכך שהקרקע תהווה סיכון לבריאות הציבור או לסביבה; לעניין זה, יראו קרקע שריכוזו של החומר המזהם בה עולה על ערכי הסף הראשוניים, ואם נקבעו לגביה ערכי סף פרטניים לפי סעיף 26(ג) – עולה על ערכי הסף הפרטניים, כקרקע מזוהמת;

"רשות המים" – הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים;
"רשימת ערכי הסף הראשוניים" – הרשימה העדכנית של ערכי סף ראשוניים למזהמים בקרקעות, כאמור בסעיף 71;
"השר" – השר להגנת הסביבה;
"תווך בלתי-רווי" – תווך האדמה והמסלע שבין הקרקע לבין מפלס מי התהום."

אנחנו נקרא, כולל פרק ג', כי ההערות שהתקבלו כוללות את פרק ג' אז זה גם קשור אחד בשני, אז נסיים עד פרק ד'. בבקשה. אתם יכולים להתחלף, לשתות מים. אמרתי גם פרק ב' ניקרא, כולל פרק ג'.

" פרק ב': איסור זיהום קרקע וטיפול מיידי בזיהום קרקע ומניעתו

איסור זיהום קרקע ועקרונות להטלת אחריות
איסור זיהום קרקע
3.
לא יגרום אדם לזיהום קרקע, בין באופן מיידי ובין בחלוף זמן, בין במישרין ובין בעקיפין.
איסור סילוק חומר מזהם לקרקע
4.
לא יסלק אדם חומר מזהם לקרקע; לעניין זה, "סילוק" – השלכה, החדרה, השקיה,
המטרה, הזרמה, פיזור או כל פעולה אחרת כיוצא באלה, ואולם לא יראו כסילוק את הפעולות
האלה:

(1)
הדברה בתכשיר הדברה הרשום לפי כל דין, המבוצעת בהתאם לתנאי הרישום של

התכשיר;

(2)
דישון קרקע, ובלבד שאם חלות על דישון כאמור הוראות לפי כל דין – קוימו

הוראות אותו דין;

(3)
פעולה המתבצעת בהתאם לרישיון, להיתר או לצו שניתנו לפי חוק המים;

(4)
שימוש במים שסופקו לפי הוראות חוק המים, ובלבד שאם חלות על שימוש


כאמור הוראות לפי כל דין – קוימו הוראות אותו דין.
עיקרון המזהם משלם
5.
מי שגרם לזיהום קרקע יהיה אחראי לכל הנזקים וההוצאות שנגרמו כתוצאה מהזיהום,
כלפי מי שנגרמו לו ההוצאות או הנזקים כאמור.

בעל קרקע ומחזיק – חבותם יחד ולחוד וביצוע פעולות על חשבון החייב
6.
(א)
חובה המוטלת לפי חוק זה על בעל קרקע ועל מחזיק בקרקע, תחול על שניהם יחד

ולחוד, אם אין כוונה אחרת משתמעת.


(ב)
חלה על אדם חובה לבצע פעולות בקרקע לפי חוק זה, ובעל הקרקע או המחזיק

בה מנע
ממנו לבצע את הפעולות כאמור, יבצע בעל הקרקע או המחזיק, לפי העניין, את

הפעולות האמורות, ומי שמוטלת עליו החובה כאמור יישא בתשלום ההוצאות הסבירות

שהוצאו לביצוע הפעולות האמורות.

דיווח ויידוע על זיהום קרקע או על חשש ממשי לזיהום קרקע
דיווח על חשש ממשי לזיהום קרקע
7.
(א)
היה לבעל קרקע או למחזיק בה חשש ממשי כי הקרקע שבבעלותו או בחזקתו

היא קרקע מזוהמת כתוצאה מפעילות מסחרית או תעשייתית, ידווח על כך, באופן מיידי,

לממונה, וכן לבעל הקרקע או למחזיק בה, לפי העניין, ולמי שיש לו יסוד סביר להניח

שהוא שגרם לזיהום הקרקע, אם זהותו ידועה לו.

(ב)
התעורר אצל אדם חשש ממשי לכך שהוא גרם לזיהום קרקע כתוצאה מפעילות

מסחרית או תעשייתית, ידווח על כך לממונה, לבעל הקרקע ולמחזיק בה.
דיווח של רשות ציבורית על קרקע מזוהמת או מקור מים מזוהם
8.
רשות ציבורית, כהגדרתה בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998‏ (להלן – חוק חופש המידע),
שיש בידה מידע על קרקע מזוהמת או על מקור מים מזוהם, תמסור את המידע לממונה ולמנהל
רשות המים, בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; לעניין זה –

"מקור מים" – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק המים;


"מקור מים מזוהם" – מקור מים שיש בו זיהום מים כהגדרתו בסעיף 20א לחוק המים.

חובות יידוע של העושה עסקה במקרקעין
9.
(א)
היה לבעל קרקע חשש ממשי כי הקרקע שבבעלותו היא קרקע מזוהמת, או


שהורה לו הממונה לערוך סקר היסטורי או סקר קרקע לפי פרק ג', יודיע בעל הקרקע על

כך, למי
שעמו הוא עומד להתקשר בחוזה למכירה או להשכרה של הקרקע או למי שעתיד

להירשם לטובתו שעבוד על הקרקע, והכל טרם כריתת החוזה או רישום השעבוד,


לפי העניין.


(ב)
הוראות סעיף קטן (א), לא יחולו על רשות מקרקעי ישראל ביחס למי שרוכש זכות

במקרקעי ישראל שלא מידי הרשות.
רישום הערה על קרקע מזוהמת בפנקסי המקרקעין
10.
(א)
נוכח הממונה כי קרקע היא קרקע מזוהמת, רשאי הוא להורות לרשם המקרקעין

לרשום הערה על כך בפנקסי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, ובלבד שהודיע על כך 15

ימים מראש למי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל הקרקע או כבעל זכות אחרת בה.


(ב)
נוכח הממונה כי קרקע מזוהמת שנרשמה לגביה הערה כאמור בסעיף קטן (א),

אינה מזוהמת או שהקרקע טופלה להנחת דעתו באופן המייתר את ההערה או מצריך את

תיקונה, יורה לרשם המקרקעין על מחיקת ההערה או תיקונה.


(ג)
תחילתו של סעיף זה במועד שיקבע השר, בצו, בהסכמת שר המשפטים.

פעולות מיידיות עם גילוי חשש ממשי לזיהום קרקע
פעולות מיידיות לצמצום זיהום קרקע או למניעתו
11.
(א)
התעורר אצל עוסק מפוקח חשש ממשי לכך שהקרקע שבבעלותו או בחזקתו היא

קרקע מזוהמת או חשש ממשי לכך שפעילות במסגרת עיסוקו בוצעה באופן שעלול לגרום

לזיהום קרקע, ידווח על כך לממונה באופן מיידי ולא יאוחר מ-24 שעות מהמועד שבו

התעורר החשש האמור, ויבצע פעולות מיידיות לצמצום הזיהום או למניעתו, כמפורט

(1)
הפסקת הפעילות הגורמת לזיהום או עצירת התפשטות הזיהום ממקור


הזיהום;


(2)
איסוף או שאיבה של החומר המזהם שדלף, נשפך, נקווה או סולק



לקרקע;



(3)
מניעת חשיפה ישירה של הציבור למקור הזיהום או לקרקע שלגביה קיים


החשש האמור, למעט לצורכי פיקוח, בדיקה או טיפול בזיהום;



(4)
יידוע הציבור בדבר קיומו של חשש לזיהום קרקע, על ידי הצבת שלטי


אזהרה בולטים לעין בקרקע האמורה;


(5)
אם התגלה החשש לזיהום בקרקע במהלך עבודות חפירה, חציבה, חישוף


או מילוי של קרקע – הפסקת העבודות האמורות במקום שלגביו קיים החשש


לזיהום עד לקבלת הנחיות מהממונה; הממונה יודיע בכתב, בהקדם האפשרי


ולכל המאוחר בתוך ארבעה ימי עבודה, על התנאים לחידוש העבודות;



(6)
ביצוע פעולות מיידיות בהתאם להוראות שניתנו לאותו אדם לפי סעיף 14


או לפי דין אחר שעניינו מניעה או טיפול בזיהום.


(ב)
ביצע מי שאינו עוסק מפוקח עבודות חציבה, חפירה, כרייה, חישוף או מילוי של

קרקע,
ובמהלכן התעורר אצלו חשש ממשי לכך שהקרקע מזוהמת, יפסיק את העבודות

האמורות במקום שלגביו התעורר החשש, ידווח על כך לממונה באופן מיידי ולא


יאוחר מ-24 שעות מהמועד שבו
התעורר החשש האמור, ויפעל בהתאם להנחיות


הממונה; הממונה יודיע בכתב, בהקדם האפשרי
ולכל המאוחר בתוך ארבעה ימי עבודה,

על התנאים לחידוש העבודות.

(ג)
הממונה רשאי, לבקשת אדם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לתת לו הנחיות

לקיום הוראות סעיף זה; פנה אדם כאמור לממונה או למי שהוא הסמיך לכך, יראו אותו

כמסכים לקבלת
ההנחיות באמצעי להעברת מידע שאת פרטיו מסר לממונה.
הוראה לביצוע פעולות מיידיות לצמצום זיהום הקרקע או למניעתו
12.
היה לממונה יסוד סביר להניח כי קרקע היא קרקע מזוהמת, רשאי הוא להורות לבעל
הקרקע, למחזיק בקרקע, למי שהקרקע בשליטתו, או למי שיש לו יסוד סביר להניח שזיהם את
הקרקע, לבצע פעולות מיידיות לצמצום ולמניעה של זיהום קרקע או סיכון מהקרקע, באופן
שיורה.

מניעת זיהום קרקע
ביצוע בדיקות אטימות ותקינות במיתקנים
13.
(א)
עוסק בחומר מזהם, שהחומר המזהם שברשותו מצוי, כולו או חלקו, במיתקן

תת-קרקעי, יגיש לממונה, בתוך שישה חודשים מתחילת העיסוק כאמור, תכנית לביצוע

בדיקות אטימות תקופתיות ובדיקות תקינות תקופתיות למיתקן ולבחינת דליפה של


חומרים מזהמים לקרקע (להלן – בדיקות תקופתיות), בהתאם להנחיות שפרסם הממונה;

אישר הממונה את התכנית האמורה, יבצע העוסק את הבדיקות התקופתיות בהתאם

לתכנית שאישר הממונה; בסעיף זה, "מיתקן" – מיתקן אחסנה או שינוע, ובכלל זה


תשתית המיתקן, וכן מכל, צנרת, מגוף, משאבה וכל חלק אחר של מיתקן כאמור.


(ב)
עוסק בחומר מזהם, שהחומר המזהם שברשותו מצוי כולו במיתקן מעל לפני

הקרקע, יבצע בדיקות תקופתיות למיתקן, בהתאם להנחיות שפרסם הממונה.


(ג)
הנחיות שמפרסם הממונה לגבי ביצוע בדיקות תקופתיות כאמור בסעיפים קטנים

(א) או (ב), לעניין קווי דלק, מתקני דלק או תחנות דלק, יפורסמו לאחר התייעצות עם

מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות; לעניין זה –



"מיתקן דלק" – מכל או צנרת הובלה המשמשים או המיועדים לשמש לאחסון


דלק או
להובלתו, המופעל בידי חברת דלק, כהגדרתה בסעיף 9 לחוק ההסדרים


במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת


הכספים 2001), התשס"א–2001‏ , אשר רשומה במרשם חברות הדלק המנוהל לפי


סעיף 12 לחוק האמור;



"קו דלק" – צינור להולכת דלק ושינועו, המחבר בין מיתקנים המשמשים לזיקוק


דלק או לאחסנתו, או קטע של צינור כאמור, לרבות משאבות ומגופים ולמעט


צינור כאמור המצוי כולו במיתקן שבשליטתו ובהחזקתו של מפעיל תחנת דלק;



"תחנת דלק" – אתר, למעט אתר זמני, המשמש לאחסנת דלק לצורך תדלוק רכב


לצריכה עצמית או למכירה לציבור, וכל מכל או צנרת הובלה המשמשים או



המיועדים לשמש לאחסון דלק או להובלתו בתחום אותו אתר; לעניין זה, "אתר


זמני" – אתר המשמש באופן זמני לתדלוק כלים לעבודות עפר, כרייה וחציבה


בלבד.


(ד)
הממונה רשאי לתת לעוסק בחומר מזהם הוראות לעניין ביצוע בדיקות אטימות

או בדיקות תקינות למיתקן שברשותו אשר מצוי בו חומר מזהם, באופן ובמועד שיורה.

(ה)
עוסק בחומר מזהם, שתוצאות של בדיקה שערך לפי סעיף זה, מצביעות על כך

שמיתקן שברשותו אשר מצוי בו חומר מזהם, אינו תקין או שאינו אטום, או על כך שקיים

חשש לזיהום קרקע, ימסור לממונה את תוצאות הבדיקה בתוך שבועיים מביצועה.

(ו)
עוסק בחומר מזהם ישמור את תוצאות הבדיקות שערך לפי סעיף זה, למשך חמש

שנים לפחות.


(ז)
ביצוע בדיקה לפי סעיף זה אינו גורע מחובה לבצע בדיקות בקרקע או במיתקן לפי

כל דין.
הוראות למניעת זיהום קרקע
14.
הממונה רשאי לתת לעוסק בחומר מזהם הוראות למניעת זיהום קרקע, ובכלל זה להורות
לו על התקנת אמצעים למניעת זיהום קרקע ועל הכנת נהלים בעניין.

רישיונות לעסקים
15.
כל רישיון או היתר זמני הנדרש לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968‏ , להקמתו של
עסק או לניהולו, יראוהו כאילו הוא מותנה בקיום ההוראות לפי חוק זה.

סקר היסטורי, סקר קרקע וטיפול בקרקע מזוהמת

סקר היסטורי

חובת ביצוע סקר היסטורי בידי עוסק מפוקח
16.
(א)
עוסק מפוקח שהתעורר אצלו חשש ממשי לכך שהקרקע שבחזקתו או בבעלותו

היא קרקע מזוהמת, או לכך שגרם לזיהום קרקע שאינה בחזקתו או בבעלותו, יבצע סקר

היסטורי, ויגיש לממונה את ממצאיו ואת מסקנותיו בתוך חודשיים מהמועד שבו התעורר

אצלו החשש האמור, או בתוך תקופה אחרת שאישר הממונה.


(ב)
הממונה יודיע בתוך חודשיים מקבלת ממצאי הסקר ההיסטורי ומסקנותיו, אם

הוא מקבל את הממצאים והמסקנות, ורשאי הוא לקבוע מסקנות אחרות או לדרוש


השלמה של הסקר האמור.
צו לביצוע סקר היסטורי
17.
(א)
היה לממונה חשש סביר כי קרקע היא קרקע מזוהמת, רשאי הוא לצוות על כל

(1)
מי שיש לממונה יסוד סביר להניח כי הוא שגרם לזיהום הקרקע;



(2)
בעל הקרקע או המחזיק בה, ובלבד שניתנה לו הזדמנות לטעון את



טענותיו בכתב, בטרם מתן הצו, ואולם –




(א)
אם הוא יחיד, או שהוא תאגיד שמחזור העסקאות שלו אינו



עולה על מיליון שקלים חדשים או עוסק שהכנסתו אינה עולה על הסכום



האמור – יישא בעלות ביצוע הסקר ההיסטורי בסכום שלא יעלה על



10,000 שקלים חדשים;




(ב)
אם הוא תאגיד שמחזור העסקאות שלו עולה על מיליון שקלים



חדשים או עוסק שהכנסתו עולה על הסכום האמור – יישא בעלות ביצוע



הסקר ההיסטורי בסכום שלא יעלה על 60,000 שקלים חדשים.


(ב)
בסעיף זה, "עוסק" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף.
החזר הוצאות ביצוע סקר היסטורי
18.
ביצע אדם סקר היסטורי לפי סעיפים 16 או 17, יהיה זכאי לקבל החזר הוצאות מהקרן
בעבור ביצוע הסקר ההיסטורי, אם הוא לא גרם לזיהום הקרקע ולא תרם לזיהומה, בכפוף
להוראות סעיף 35; אין בפנייה לקרן לשם קבלת החזר הוצאות כדי לפטור מחובת ביצוע הסקר
ההיסטורי במועד כאמור בסעיפים 16(א) או 17.

פטור מביצוע סקר היסטורי
19.
(א)
הממונה רשאי לפטור אדם מביצוע סקר היסטורי, אם הגיש לו בקשה בכתב לא

יאוחר מחודש מהמועד שבו התעורר אצלו חשש ממשי כאמור בסעיף 16(א) או מהמועד

שבו קיבל צו מהממונה כאמור בסעיף 17, והוא שוכנע כי ניתן לבצע טיפול בקרקע בלא

ביצוע הסקר האמור.


(ב)
פטר הממונה אדם מביצוע סקר היסטורי לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן למקבל

הפטור הוראות לעניין אופן הטיפול בקרקע, ומקבל הפטור יבצע את הטיפול בקרקע


באופן ובמועד שהורה לו הממונה ולהנחת דעתו.

סקר קרקע

חובת ביצוע סקר קרקע
20.
ביצע אדם סקר היסטורי והסקר ההיסטורי לא שלל את החשש שהקרקע היא קרקע
מזוהמת, יהיה חייב בביצוע סקר קרקע בהתאם להוראות סעיף 24, בהתקיים אחד מאלה:


(1)
הוא עוסק מפוקח העוסק בפעילות המנויה בפרט מפרטים (1) עד (9) לתוספת,

והממונה קבע כי ממצאי הסקר ההיסטורי הראו באופן ודאי כי פעילותו כעוסק מפוקח

תרמה לזיהום הקרקע;


(2)
הוא עוסק מפוקח והממונה קבע כי ממצאי הסקר ההיסטורי לא שללו את


האפשרות כי פעילותו כעוסק מפוקח תרמה לזיהום הקרקע והורה לו לבצע סקר קרקע;


(3)
הוא אינו עוסק מפוקח והממונה קבע כי לפי ממצאי הסקר ההיסטורי יש יסוד

סביר להניח שהוא תרם לזיהום הקרקע, והממונה הורה לו לבצע סקר קרקע; לעניין


פסקה זו, לא יראו אדם כמי שזיהם קרקע או תרם לזיהומה, אם הוכיח כי לא ידע ולא

היה עליו לדעת כי פעולותיו עלולות לזהם את הקרקע.

פטור מביצוע סקר קרקע
21.
(א)
הממונה רשאי לפטור אדם מביצוע סקר קרקע, אם הגיש לו בקשה בכתב לא

יאוחר מחודש מהמועד שנמסרה לו קביעת הממונה לפי סעיף 20(1) או מהמועד שנמסרה

לו הוראת הממונה לפי סעיף 20(2) או (3), לפי העניין, והממונה שוכנע כי ניתן לבצע טיפול

בקרקע בלא ביצוע הסקר האמור.


(ב)
פטר הממונה אדם מביצוע סקר קרקע לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן למקבל

הפטור הוראות לעניין אופן הטיפול בקרקע, ומקבל הפטור יבצע את הטיפול בקרקע


באופן ובמועד שהורה לו הממונה ולהנחת דעתו.

צו לביצוע סקר קרקע
22.
(א)
הממונה רשאי לצוות על מי שיש לו יסוד סביר להניח כי גרם לזיהום קרקע, לבצע
סקר קרקע באותה קרקע; ניתן צו כאמור, יבצע מקבל הצו את סקר הקרקע, באופן ובמועד שצוינו
בצו.

(ב)
הממונה רשאי לצוות על בעל קרקע או על המחזיק בה לבצע סקר קרקע בקרקע
שבבעלותו או בחזקתו; ניתן צו כאמור, יבצע מקבל הצו את סקר הקרקע, באופן ובמועד שצוינו
בצו.

(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), פנה מקבל הצו לקרן וטען כי הוא זכאי לקבלת מימון לפי
הוראות סעיף 35, לא יהיה חייב בביצוע סקר הקרקע עד להכרעת הקרן בדבר זכאותו, ואם מצאה
הקרן כי הוא זכאי למימון, לא יהיה חייב בביצוע הסקר עד לקבלת המימון; ואולם אם קבע
הממונה כי אין אפשרות סבירה שהקרן תכיר בזכאותו, יבצע את הוראות הצו באופן מיידי.

צו לביצוע סקר קרקע מיידי בשל סכנה ממשית לבריאת הציבור או לסביבה
23.
(א)
על אף הוראות סעיף 22(ג), הממונה רשאי לצוות על עוסק בחומר מזהם לבצע

באופן מיידי סקר קרקע בקרקע שבבעלותו או בחזקתו, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את

טענותיו, אף אם פנה מקבל הצו לקרן וטען כי הוא זכאי לקבלת מימון לפי הוראות סעיף

35, אם ראה כי נשקפת סכנה ממשית לבריאות הציבור או לסביבה ולא ניתן להמתין עד

להכרעת הקרן בדבר הזכאות או עד לקבלת המימון.


(ב)
היה מקבל צו לפי סעיף קטן (א) זכאי לקבלת מימון או החזר הוצאות מהקרן לפי

הוראות סעיף 35, תיתן לו הקרן החזר הוצאות בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-90 ימים

מיום מתן הצו או מיום קביעת זכאותו לקבלת המימון או החזר הוצאות לפי סעיף 35, לפי

המאוחר; לא ניתן למקבל הצו החזר הוצאות בתוך התקופה האמורה, ייווספו להחזר

ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית.
שלבי ביצוע סקר קרקע
24.
(א)
מי שחייב בביצוע סקר קרקע לפי פרק זה, יבצע את סקר הקרקע בהתאם

(1)
בתוך חודשיים מיום שחלה עליו החובה לבצע סקר קרקע לפי פרק זה, או


בתוך תקופה אחרת שהורה הממונה, יגיש לממונה תכנית לדיגום קרקע; הממונה


יודיע בתוך פרק זמן שלא יעלה על ארבעה חודשים אם הוא מאשר את התכנית,


דוחה אותה, או מאשר אותה בתנאים שעליהם יורה; בסעיף זה –

(1)

(א)
הוא הוסמך בידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות,




בהתאם לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–




1997‏ , להיות דוגם קרקע, בהתאם לנוהל דיגום קרקע שאישר




הממונה;





(ב)
הוא קיבל הכרה מאת הממונה;




(2)
מעבדה מחוץ לישראל שאישר הממונה לעניין זה;



"תכנית לדיגום קרקע" – תכנית ללקיחת דגימות קרקע, שמכין דוגם מוסמך,


לשם בדיקת קיומם של חומרים מזהמים בקרקע, סוגם, כמותם וריכוזם ולשם


בדיקת המיקום וההיקף של הזיהום;



(2)
יבצע את דיגום הקרקע באמצעות דוגם מוסמך ובהתאם לתכנית לדיגום


הקרקע כפי שאושרה בידי הממונה ובמועדים שעליהם הורה, ויגיש לממונה,


בתוך התקופה שעליה הורה הממונה, את דוח ממצאי הדיגום ומסקנות הדיגום,


ובכלל זה אפשרויות השימוש בקרקע עד להשלמת הטיפול בה, ופירוט עיקרי


הפעולות הנדרשות לטיפול בזיהום.

(ב)
הממונה רשאי לאשר ביצוע קידוחי קרקע לצורך דיגום הקרקע, אם נוכח כי


הדבר נדרש במסגרת סקר הקרקע.

טיפול בקרקע מזוהמת

הגשת תכנית טיפול בקרקע וביצוע טיפול בקרקע
25.
(א)
ביצע אדם סקר קרקע, ונמצא כי הקרקע היא קרקע מזוהמת, יחולו הוראות

אלה:



(1)
אם הוא עוסק מפוקח העוסק בפעילות המנויה בפרט מפרטים (1) עד (9)


לתוספת, והממונה קבע כי ממצאי סקר הקרקע הראו באופן ודאי כי פעילותו


כעוסק מפוקח תרמה לזיהום הקרקע – יגיש לו העוסק המפוקח תכנית טיפול


בקרקע בתוך ארבעה חודשים מהמועד שנמסרה לו קביעת הממונה, או בתוך


תקופה אחרת שאישר הממונה, ויבצע את הטיפול בקרקע לפי הוראות חוק זה


ובהתאם לתכנית הטיפול שאישר הממונה;



(2)
אם הוא עוסק מפוקח והממונה קבע כי ממצאי סקר הקרקע לא שללו


את האפשרות כי פעילותו כעוסק מפוקח תרמה לזיהום הקרקע והורה לו להגיש


תכנית טיפול בקרקע – יגיש העוסק המפוקח לממונה את תכנית הטיפול בהתאם


להוראות הממונה, ויבצע את הטיפול בקרקע לפי הוראות חוק זה ובהתאם



לתכנית הטיפול שאישר הממונה;



(3)
אם הוא אינו עוסק מפוקח והממונה קבע כי לפי ממצאי סקר הקרקע יש


יסוד סביר להניח שהוא תרם לזיהום הקרקע, והממונה הורה לו להגיש תכנית


טיפול בקרקע – יגיש לממונה את תכנית הטיפול בהתאם להוראות הממונה,


ויבצע את הטיפול בקרקע לפי הוראות חוק זה ובהתאם לתכנית הטיפול שאישר


הממונה; לעניין פסקה זו, לא יראו אדם כמי שזיהם את הקרקע או תרם



לזיהומה אם הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת כי פעולותיו עלולות לזהם את


הקרקע.


(ב)
הממונה רשאי לאשר תכנית טיפול בקרקע, לדחותה, או לאשרה בתנאים שעליהם

יורה, ובכלל זה רשאי הוא לדרוש שהטיפול בקרקע יבוצע במקום שבו מצויה הקרקע

המזוהמת או באתר לטיפול בקרקע, אם הדבר יאפשר שימוש בה.
סקר סיכונים
26.
(א)
על אף האמור בסעיף 25, מי שחייב בהגשת תכנית טיפול בקרקע, רשאי להודיע

לממונה בתוך חודש מהמועד שבו חלה עליו החובה להכין תכנית טיפול בקרקע לפי הסעיף

האמור, כי בכוונתו להגיש סקר סיכונים, ויציין בהודעתו את לוחות הזמנים להגשת


תכנית סקר סיכונים; הממונה יודיע, בתוך שבועיים מקבלת ההודעה האמורה, אם הוא

מאשר את ההודעה, דוחה אותה, או מאשר אותה בתנאים שעליהם יורה.


(ב)
אישר הממונה תכנית לסקר סיכונים לפי סעיף קטן (א), יבצע מגיש התכנית את

סקר הסיכונים בהתאם לתכנית שאישר הממונה ויגיש לו את ממצאי הסקר בתוך


התקופה שעליה הורה.


(ג)
הממונה יודיע, בתוך ארבעה חודשים מהמועד שבו הוגשו לו ממצאי סקר


הסיכונים, אם הוא מאשר את ממצאי סקר הסיכונים, לרבות ערכי הסף הפרטניים


המוצעים, דוחה אותם או מאשר אותם בתנאים או בשינויים שעליהם יורה; לעניין זה,

רשאי הממונה לאשר או להורות על ערכי סף פרטניים שהם גבוהים או נמוכים מערכי

הסף הראשוניים; אישור או הוראה של ערכי סף פרטניים בידי הממונה כאמור, במקום

שבו קיים חשש לזיהום מים, יינתנו בהסכמת מנהל רשות המים, ובהיעדר הסכמה –


ייקבע לעניין זה ערך הסף המחמיר מבין הערכים שהוצעו בידי הממונה או בידי מנהל

רשות המים.


(ד)
אישר הממונה ממצאי סקר סיכונים כאמור בסעיף קטן (ג), יגיש מי שחייב


בטיפול בקרקע, תכנית טיפול בקרקע על פי ממצאי סקר הסיכונים, בתוך ארבעה חודשים

מהמועד שבו אישר הממונה את ממצאי הסקר; הממונה רשאי לאשר את תכנית הטיפול

בקרקע, לדחותה, או לאשרה בתנאים שעליהם יורה.


(ה)
אישר הממונה תכנית טיפול בקרקע לפי סעיף קטן (ד), יבצע מגיש התכנית את

הטיפול בקרקע בהתאם לתכנית שאישר הממונה.

פטור מהגשת תכנית טיפול בקרקע
27.
(א)
הממונה רשאי לפטור אדם מהגשת תכנית טיפול בקרקע, אם הגיש לו בקשה

בכתב לא יאוחר מחודש מהמועד שבו נמסרה לו קביעת הממונה לפי סעיף 25(א)(1) או

מהמועד שנמסרה לו הוראת הממונה לפי סעיף 25(א)(2) או (3), לפי העניין, והממונה


שוכנע כי ניתן לבצע טיפול בקרקע בלא תכנית כאמור.


(ב)
פטר הממונה אדם מהגשת תכנית טיפול בקרקע לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן

למקבל הפטור הוראות לעניין אופן הטיפול בקרקע, ומקבל הפטור יבצע את הטיפול


בקרקע באופן ובמועד שהורה לו הממונה ולהנחת דעתו.

צו להגשת תכנית טיפול בקרקע וביצוע טיפול בקרקע
28.
(א)
הממונה רשאי לצוות על מי שיש לו יסוד סביר להניח כי גרם לזיהום קרקע,
להגיש תכנית טיפול בקרקע האמורה ולבצע טיפול בקרקע; ניתן צו כאמור, יגיש מקבל הצו תכנית
טיפול בקרקע באופן ובמועד שצוינו בצו, ויבצע את הטיפול בקרקע בהתאם לתכנית הטיפול


שאישר הממונה.


(ב)
הממונה רשאי לצוות על בעל קרקע או על המחזיק בה להגיש תכנית טיפול


בקרקע שבחזקתו או בבעלותו ולבצע טיפול בקרקע; ניתן צו כאמור, יגיש מקבל הצו


תכנית טיפול בקרקע באופן ובמועד שצוינו בצו, ויבצע את הטיפול בקרקע בהתאם


לתכנית הטיפול שאישר הממונה.

(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), פנה מקבל הצו לקרן וטען כי הוא זכאי לקבלת

מימון לפי הוראות סעיף 35, לא יהיה חייב בהגשת תכנית טיפול בקרקע ובביצוע הטיפול

בקרקע עד להכרעת הקרן בדבר זכאותו, ואם מצאה הקרן כי הוא זכאי למימון, לא יהיה

חייב בהגשת תכנית טיפול בקרקע ובביצוע הטיפול בקרקע עד לקבלת המימון; ואולם אם

קבע הממונה כי אין אפשרות סבירה שהקרן תכיר בזכאותו, יבצע את הוראות הצו באופן

מיידי.
צו להגשת תכנית טיפול בקרקע וביצוע טיפול בקרקע באופן מיידי בשל סכנה ממשית לבריאות הציבור או לסביבה
29.
(א)
על אף הוראות סעיף 28(ג), ראה הממונה כי נשקפת סכנה ממשית לבריאות


הציבור או לסביבה ולא ניתן להמתין עד לקבלת החלטת הקרן לגבי הזכאות למימון או עד

לקבלת המימון כאמור באותו סעיף, רשאי הוא לצוות על עוסק בחומר מזהם –


(1)
להגיש באופן מיידי תכנית טיפול בקרקע לאישורו, ולבצע טיפול בקרקע


שבבעלותו או בחזקתו בהתאם לתכנית שאישר;



(2)
לבצע טיפול בקרקע באופן מיידי כפי שיורה לו, אף בלא תכנית טיפול


בקרקע.

(ב)
הממונה ייתן צו כאמור בסעיף קטן (א), רק לאחר שנתן לעוסק בחומר מזהם

הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר ששקל, בין השאר, את יכולתו הכלכלית.


(ג)
היה מקבל צו לפי סעיף קטן (א) זכאי לקבלת מימון או החזר הוצאות מהקרן לפי

הוראות סעיף 35, תיתן לו הקרן החזר הוצאות בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-90 ימים

מיום מתן הצו או מיום קביעת זכאותו לקבלת מימון או החזר הוצאות לפי סעיף 35, לפי

המאוחר; לא ניתן למקבל הצו החזר הוצאות בתוך התקופה האמורה, ייווספו להחזר

ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית.

אישור טיפול בקרקע מזוהמת
30.
הוכח להנחת דעתו של הממונה כי קרקע מזוהמת טופלה לפי הוראות פרק זה, ייתן אישור
על כך בכתב למבצע הטיפול, לבעל הקרקע ולמחזיק בה, ורשאי הוא להתנות את האישור בתנאים,
ובכלל זה ביצוע תקופתי של בדיקות, ניטור ודיגום בקרקע והגבלת השימושים המותרים בקרקע.

סקרים וטיפול בקרקע - הוראות שונות
שיקולי הממונה במתן צווים או הוראות
31.
במתן הוראה לביצוע פעולות מיידיות לצמצום זיהום הקרקע או למניעתו לפי

סעיף 12, או צו או הוראה לביצוע סקר היסטורי או סקר קרקע, להגשת תכנית טיפול בקרקע או
לביצוע טיפול בקרקע לפי פרק זה, יתחשב הממונה, בין השאר, בחומרת הזיהום, במידת
התפשטותו, במידת ההשפעה של הזיהום על הסביבה ועל בריאות הציבור, בזהות הגורם המזהם
ובשיעור תרומתו של מקבל הצו או ההוראה לזיהום הקרקע, וכן בזמן שחלף ממועד הזיהום ועד
למתן הצו או ההוראה, ואם זיהום הקרקע נגרם לפני יום התחילה – גם במשך הזמן שחלף ממועד
הפסקת הזיהום או הפעולה המזהמת ועד ליום התחילה.

חובה לפי החוק – תנאי בהסכם עם רשות מקרקעי ישראל
32.
חלה לפי חוק זה חובה על בעל קרקע או על מחזיק בקרקע שהיא מקרקעי ישראל, לבצע
סקר היסטורי או סקר קרקע באותה קרקע, להגיש תכנית טיפול לגבי אותה קרקע או לבצע טיפול
באותה קרקע, יראו בחובה כאמור כאילו היא כלולה בהוראות כל הסכם שנחתם בינו לבין רשות
מקרקעי ישראל לגבי אותה קרקע.
אישור פינוי קרקע
33.
(א)
לא יפנה אדם קרקע מזוהמת או קרקע שקיים לגביה חשש ממשי שהיא קרקע

מזוהמת, לאתר לטיפול בקרקע, לאתר לסילוק פסולת, לאתר הפסולת הרעילה או לכל

מקום אחר, אלא לאחר שקיבל לכך אישור בכתב מהממונה או ממי שהוא הסמיך לכך

(בסעיף זה – אישור פינוי).


(ב)
הוגשה לממונה בקשה לקבלת אישור פינוי, יודיע הממונה או מי שהוא הסמיך

לכך בתוך פרק זמן שלא יעלה על שבועיים, אם הוא מאשר את הבקשה או מסרב לה.


(ג)
לא יקבל אדם קרקע מזוהמת או קרקע שקיים לגביה חשש ממשי שהיא קרקע

מזוהמת, אלא אם הוצג לו אישור פינוי.


(ד)
מי שמפנה קרקע מזוהמת או קרקע שקיים לגביה חשש ממשי שהיא קרקע


מזוהמת כאמור בסעיף זה, ישמור למשך עשר שנים לפחות, את אישור הפינוי וכן מסמכים

המעידים על קליטת הקרקע באתר שאליו פונתה, ויציגן לפני הממונה או לפני מי שהוא

הסמיך לכך, לפי דרישתו.".

איזה כושר. איך אתם בוחרים אותם? איך?

צריך להתפלל.

תפילותייך התקבלו.

מי בעד?

אני לבד פה מחברי הוועדה, יכול להצביע. מי בעד הצעת החוק עד פרק ד'? אין הערות, כך שאני יכול להצביע לבד, דב חנין לא פה שיפריע לי.

תודה רבה על ההקראה לפי הקובץ הכחול שאושר במליאה לקריאה ראשונה והכנה לקריאה שנייה ושלישית. כמובן, אנחנו אמרנו שאין הרבה הערות. כאן אנחנו נעבור להערות של הוועדה שלנו, של הייעוץ המשפטי של הוועדה.

אם יש לכם הערות נקודתיות לסעיפים – אפשר. אם אתם אומרים: מלכתחילה יש לנו הערות. אז אין לי בעיה שניקרא את ההערות שלנו ואז נפתח את זה לדיון. ההערות הועברו לגופים גם?

כן, בוודאי.

יפה מאד. תחליטו. תומר, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש והמוזמנים הנכבדים. אני רוצה להזכיר שבחודש פברואר התקיים הדיון הראשון בוועדה בנושא של הצעת החוק ויושב ראש הוועדה הזמין את כל האנשים שישתתפו בדיון ואת הציבור כולו, בעצם, להגיש הערות להצעה. ההערות התקבלו ממספר לא מבוטל של גופים.

בעקבות ההערות שהתקבלו קיימנו ישיבות רבות מאוד בהשתתפות משרדי הממשלה הנוגשים בדבר, בים היתר, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, משרד המשפטים, משרד האוצר וגופים נוספים. בישיבות ליבנו את ההערות שהתקבלו.

כפי שאמר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, הדיונים וההערות שהתקבלו הביאו את כולנו למסקנה, בעצם, גם את המשרד, למסקנה שהחוק במתכונתו כפי שאושר בקריאה הראשונה היה גורף מדי בתכולתו, במובן של "תפסת מרובה – לא תפסת", ושמצד שני גם דרושות הבהרות רבות בנושאים נקודתיים שבהם נדרשו - גם על-ידי המעירים – הבהרות שונות להצעת החוק.

לכן, אנחנו גיבשנו במסגרת הדיונים הללו נוסח מוצע לחלק מהדברים שתוקנו בהתבסס על שלושה עקרונות יסוד: העיקרון הראשון הוא עקרות הוודאות – ליצור ודאות, בעיקר בשוק שהוא שוק מאוד רגיש, שוק הנדל"ן. החוק הזה מתעסק בשוק הנדל"ן, וכל זעזוע בו עלול ליצור בעייתיות ולכן חשבנו שבראש ובראשונה צריך ליצור ודאות לכל השחקנים השוק, בין אם הם עוסקים בחומרים מזהמים, בין אם הם רוכשי קרקעות, כפי שאדוני היושב-ראש אמר לגבי רוכשי דירות, בין אם הם גופים שיש להם עניין בשיפור המצב הסביבתי וכל מי שנוגע בדבר.

חשבנו שיש מקום ליצור ודאות ולכן עמדנו על כך שהנושא של הערכים שהם ערכי המוצא לטיפול בקרקעות יבואו לידי ביטוי כבר בהצעת החוק. ואכן, פורסמה להערות הציבור תוספת חדשה שלא הייתה בהצעת החוק המקורית, שמגדירה בצורה מדויקת את הערכים השונים שגובשו במישור המקצועי על-ידי הגופים המקצועיים של המשרד, וגם היא הייתה פתוחה להערות הציבור לפני שתבוא לדיון בוועדה.
שינוי מהותי מאוד נוסף הוא מיקוד הקבוצה, כפי שרמזה על כך מנכ"ל המשרד, הוא מיקוד הקבוצה של הגורמים שלגביהם יחולו הוראות ספציפיות שמחייבות אותם לטפל בזיהומים בצורה מיוחדת ושונה מכלל הציבור.

בהצעת החוק המקורית נכללה רשימה מאוד-מאוד רחבה של עוסקים שנקראו "עוסקים מפוקחים" שעליהם הוטלו חובות נרחבות, וכן הוטלו חובות על גורמים שנקראו "עוסקים בחומר מזהם", שהם קבוצה עוד יותר רחבה של גורמים שלגביה הוטלו הגבלות והוראות וחובות נוספים.

המסקנה שאליה הגענו במהלך הדיונים עם המשרדים השונים היא שצריך לצמצם את הרשימה ולמקד אותה בגורמים שלגביהם באמת קיים סיכון מיוחד לזיהום בקרקע ולכן יש בתוספת השנייה שפורסמה להערות הציבור רשימה ממוקדת יותר של גורמים שבהם יש פירוט מדויק של הגורמים, רשימה הרבה יותר ספציפית וממוקדת שמחולקת אף היא לשני חלקים: עוסקים בסיכון גבוה, בסקטורים ובתחומי עיסוק שבהם באמת קיים, מתוך הניסיון בעולם ומתוך הניסיון המקצועי של המשרד בארץ, לגביהם סיכון גבוה במיוחד של זיהום קרקע ועליהם יוטלו חובות מיוחדות.
קבוצה שנייה של עוסקים בסיכון שהוא, בעיקרון, סיכון פחות, שבהם החובות הן פחותות. וכל השאר זה הציבור בכללותו כשהם בעלים ומחזיקים של קרקעות ולגביהם החובות הן הרבה יותר ממוקדות ופחותות.

בנוסך לכך חשבנו שמכיוון שמדובר בנושא בעל השלכות ורגישות מאוד-מאוד גבוהים, צריך להגביר את הוודאות, כפי שאמרתי, בין היתר בזה שתוגדר תכנית לאומית שתגדיר לכל הגורמים את סדרי העדיפויות, שיהיה ברור לכולם לאן המדינה רוצה ללכת, באילו סדרי עדיפויות, באיזה לוח זמנים, אילו תמריצים היא תיתן לגופים השונים וכו', ולכן הוספנו סעיף שעניינו תכנית לאומית שתאושר בממשלה, כאשר כך לכל הגופים שנוגעים בדבר, בעצם לכל משרדי הממשלה שמייצגים, להבנתנו, את כל הסקטורים במשק, תהיה אפשרות להביע את עמדתם לפני שהממשלה מאשר תכנית – זה מצד אחד.

מצד שני, לאחר שיש תכנית שמאושרת על-ידי הממשלה, ברור לכולם לאן הולכים, יש הרבה פחות או-ודאות ונוצרת תכנית ברורה להתקדמות במהלך השנים. בנוסף לכך, יש הערות פרטניות שמתייחסות לגורמים השונים, כך לשם הדוגמה: בהצעת החוק המקורית הממונה רשאי לתת צווים לבעלים ולמחזיקים של קרקע בלי קשר לשאלה מה הראיות שעומדות בפניו.

אנחנו חשבנו שצריך להגדיר את הצווים רק במצבים שיש חשש לזיהום קרקע או חשש ממשי או אפשרות ממשית לזיהום קרקע, ככל שמדובר בסקר קרקע או כאשר ברור שהקרקע היא מזוהמת, כאשר מדובר בתכנית טיפול בקרקע.

ההערות הן הערות רבות ולכן מה שאנחנו עשינו במסגרת התיאום הנרחב עם הגופים השונים, הוא בעצם יצירת נוסח חלופי לחלק גדול מההגדרות ולפרק ג' כולו. אני מציע שנקרא את הפרק ונשמע את ההערות.

רק את פרק ג'?

את ההגדרות השונות ואת פרק ג'.

בבקשה. ואז נפתח את הדיון. תכוונו אותם איפה.

מהלך הדיון יהיה כזה שלאחר הדיון הזה אנחנו נמשיך לדון עם משרדי הממשלה בפרקים האחרים של החוק, ואם יהיה צורך, אנחנו נביא גם הערות לפרקים האחרים, ככל שיהיה צורך. אני חוזר ואומר, נתחשב גם בהערות שהתקבלו, כפי שעשינו בדיון בפרק ג'. הפרק הבא שלגביו יפורסם נוסח – אם יהיה צורך בכך – יהיה פרק ד', הפרק שנוגע לקרן. כרגע, פרק הקרן, הוא פרק ד', יש להתייחס אליו כפי שפורסם בהצעת החוק בקובץ הכחול, אם הערות לגביו. אנחנו חוזרים ומזמינים את הציבור להעביר אותן בכתב לוועדה.

אני מציע שכל אחד שיש לו הערות עד לסוף החוק, לא רק פרק ד', מיד להעביר. תנו לנו לעבוד כדי שנוכל להתקדם מהר. אנחנו רוצים לסיים את החוק כדי שייצא חוק ראוי וטוב אבל אני חייב את שיתוף הפעולה שלכם. לכן כל הפרקים, עד סוף החוק, כל מי שיש לו הערות להעביר – יעביר. והמחלקה שלנו, האגף שלנו – שני אנשים זה אגף, ברוך השם, אנחנו עובדים קשה – יעבדו את החומר ויתאמו עד כמה שאפשר עם הממשלה, אנחנו לא חייבים, אנחנו לא מחויבים לממשלה. אנחנו מחויבים שהחוק ייצא טוב.

לממשלה יש את הכיוון שלה וזה בסדר גמור. אבל אנחנו מסתכלים גם על השוק, על המערכת, כדי שאפשר היה לחיות עם הדברים ולכן אנחנו נכריע פה בוועדה לטובת כלל עם ישראל. החוק צריך להיות כך שלא יהיה בו משהו פוגעני מדי בדברים מסוימים.

לכן, את כל ההערות לכל הסעיפים לשלוח, גם לאותם סעיפים שאם עדיין מתעוררת איזושהי בעיה לגביהם, גם לסעיף מתחילת החוק. בגלל שעדיין אני עושה דיון – תוכלו לשלוח גם בדיון הבא, אם יתעורר משהו ופתאום נזכרתם שלא העליתם את זה היום עדיין יהיה אפשר להעביר. אבל ביום שכבר נסכם בין משרדי הממשלה, לאחר ששמענו אתכם, ונגיד: זה הנוסח הסופי – אז זה יהיה כבר יותר קשה.

לכן, בינתיים, תוכלו גם אתם לבקש בקשה או סעיף כזה או אחר לפתוח אותו שוב ואז נוכל להיענות לבקשתכם.
בבקשה, מיכל, נא לקרוא.

תודה. אני אקריא את ההגדרות שרלוונטיות לפרק ג' ששונו או נוספו לעומת הנוסח הכחול שהוקרא קודם:

"אמצעים חלופיים או משלימים", לטיפול בקרקע – חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על קרקע מזוהמת במקום טיפול בה או על קרקע שבוצע בה טיפול לשם מניעה או צמצום של הסיכון לבריאות או לסביבה מאותה קרקע לרבות: אמצעי ניטור ובקרה, אמצעי מיגון והגבלות על מטרות ואופן השימוש בקרקע;

"בעל קרקע" – כל אחד מאלה:

(1)
במקרקעין שאינם מקרקעי ישראל - מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים או מי

שזכאי להירשם כבעלים כאמור;

(2)
חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין או מי שזכאי להירשם בפנקסי


המקרקעין כחוכר לדורות; ולגבי מקרקעי ישראל – גם מחזיק שיש לו זכות לפי החלטות

מועצת מקרקעי ישראל כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל להתקשר עם רשות


מקרקעי ישראל בחוזה חכירה לדורות;

(3)
דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972;

(4)
במקרקעי ישראל - המדינה, הקרן הקיימת לישראל או רשות הפיתוח, לפי העניין,

אם אין בהם מחזיק או בעל זכויות כאמור בפסקאות (2) או (3);
"דוגם מוסמך" – מי שעוסק בהכנת תכנית דיגום, ביצוע דיגום קרקע וניתוח ממצאיהם, ומתקיימים לגביו אחד או יותר מאלה:

(1)
הוא הוסמך בידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, בהתאם לחוק הרשות

הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997, להיות דוגם קרקע, על פי נוהל דיגום קרקע

שפרסם המנהל;


(2)
הוא הוסמך בידי גוף שהכיר בו המנהל, העוסק בהסמכת דוגמי קרקע, בהתאם

לנוהל דיגום קרקע שפרסם המנהל;
(3) הוא מעבדה מחוץ לישראל שאישר המנהל לעניין זה;
"זיהום קרקע" – שחרור של חומר מזהם לקרקע, הגורם לכך שהקרקע תהיה קרקע מזוהמת, ואם הייתה הקרקע מזוהמת טרם השחרור כאמור, יראו כל שחרור נוסף של חומר מזהם לקרקע כזיהום קרקע;
"חומר מזהם" - חומר או קבוצה של חומרים, לרבות חומר כימי או ביולוגי, במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור המנוי בטור א' בתוספת הראשונה;
"טיפול", בקרקע מזוהמת - הפחתת ריכוזם של חומרים מזהמים המצויים בקרקע באופן המביא לכך שנוכחותם בקרקע לא מהווה סכנה לבריאות הציבור או לסביבה, ויראו כטיפול הפחתה של הריכוז כאמור לרמה הנדרשת בהתאם לערכי הסף הראשוניים או הפחתה של הריכוז כאמור לערכי סף פרטניים שנקבעו בסקר סיכונים לאותה קרקע – והכל בהתאם לשימושי הקרקע, וכן קיום חובות, הגבלות ותנאים ככל שנקבעו בתכנית הטיפול לאותה קרקע במשך תקופת ביצוע פעולות כאמור;
"מחזיק", בקרקע – כל אחד מהמפורטים להלן במקרקעין שאינם משמשים כדין למגורים בפועל:

(1)
מי שמחזיק כדין בקרקע, בפועל, במשך תקופה של 5 שנים או יותר, בין לבד ובין

יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, בין שהשליטה הישירה בקרקע היא בידיו ובין

שהשליטה הישירה בה היא בידי אדם אחר מטעמו ובכלל זה נאמן או שלוח, למעט בעל

חוזה הרשאה לרעייה במקרקעי ישראל;

(2)
בעל זכות שכירות בקרקע לתקופות המצטברות יחד לחמש שנים או יותר, בעל

זכות שכירות בקרקע שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת של חמש

שנים או יותר, או בעל זכות על פי התחייבות להעביר שכירות לתקופה כאמור;

(3)
בעל זכות הרשאה להפעלת אתר לטיפול, לסילוק או להטמנה של פסולת,


במקרקעי ישראל;
(4) מי שיש לו הסכם פיתוח עם מקרקעי ישראל;
"ניטור" – לרבות דיגום, בדיקה, פענוח תוצאות ודיווח, לפי העניין;
"סביבה" – לרבות אויר, מים, קרקע, מערכות אקולוגיות, מגוון ביולוגי ומשאבי טבע אחרים;
"עוסק בסיכון" – כל אחד מהמפורטים להלן, בין אם הוא פועל למטרות רווח ובין אם לאו, אם יש לו זכות בקרקע אם לאו, אם זו פעילותו העיקרית אם לאו או אם נועדה לסייע לו בהשגת מטרה של פעילותו העיקרית;

(1)
מי שמבצע פעילות בסיכון ואחת היא אם הוא פועל בעצמו או באמצעות אחר

מטעמו לרבות רשות ציבורית המבצעת פעילות כאמור;


(2)
מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין לביצוע פעילות בסיכון או מי

שמוטלת עליו החובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
"עניין אישי" של אדם – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים, נושאי משרה או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
"ערכי הסף הראשוניים" – ערכי הסף של חומרים מזהמים הקבועים בטור ב' לתוספת הראשונה;
"ערכי סף פרטניים" – ערכים מרביים להימצאות ריכוז של חומרים מזהמים בקרקע, שחריגה מהם עלולה להוות סיכון לבריאות או לסביבה, בהתחשב בתנאי האתר, בשימושי הקרקע, בקולטנים המצויים בה ובסביבתה ובדרכי החשיפה האפשרויות שלהם לחומרים מזהמים.
"פינוי" – למעט פינוי זמני בתחומי האתר;

"פעילות בסיכון" – פעילות המנויה בתוספת השנייה, לרבות כל פעילות או תהליך נלווים שיש בהם או שעלולה להיות להם השפעה על שחרור חומרים מזהמים לקרקע;
"קולטנים" – בני אדם, מערכות אקולוגיות על החי והצומח שבהן, מקורות מים ומקווי מים טבעיים או מלאכותיים, מים עיליים, מי ים, מבנים ומערכות תשתית - העשויים להיות מושפעים לרעה מחשיפה לחומר מזהם שמקורו בקרקע או תוצריו;
""קרוב" של אדם – בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא, אח או אחות, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו וכן שותף, מעביד או עובד של אדם כאמור;
"קרקע מזוהמת" – קרקע שמצוי בה חומר מזהם, הגורם לכך שהקרקע תהווה סיכון לבריאות הציבור או לסביבה; וחזקה שקרקע היא קרקע מזוהמת בהתקיים כל אלה, אלא אם הוכח אחרת:

(1)
מבוצעת בה או התבצעה בה בעבר פעילות בסיכון;

(2)
נמצא בה חומר מזהם בריכוז העולה על ערכי הסף הראשוניים, ואם נקבעו לגביה

ערכי סף פרטניים - עולה על ערכי הסף הפרטניים;
"רשות ציבורית" – כהגדרתה בחוק חופש המידע;

"שימוש בקרקע" – לרבות שימוש בפועל ושימוש מיועד;

"שיקום", של קרקע מזוהמת – טיפול בקרקע מזוהמת וקיום אמצעים חלופיים או משלימים לגבי הקרקע;

פרק א1': תכנית לאומית למניעת זיהום קרקע ולשיקום קרקעות מזוהמות
תכנית לאומית למניעת זיהום קרקע ולשיקום קרקעות מזוהמות
2א.
(א)
בתוך שלוש שנים מיום התחילה, תאשר הממשלה, לפי הצעת השר, תכנית רב-שנתית לשם קידום מטרותיו של חוק זה (בחוק זה – תכנית לאומית).

(ב)
השר ימנה צוות אשר ימליץ לו בדבר הצעה לתכנית לאומית, ואלה חבריו:


(1)
המנהל והוא יהיה היושב ראש;


(2)
הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו מבין עובדי משרדו;


(3)
המנהל הכללי של משרד הבריאות או נציגו מבין עובדי משרדו;


(4)
מנהל רשות מקרקעי ישראל או נציגו מבין עובדי הרשות;


(5)
המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או נציגו מבין עובדי משרדו;



(6)
נציג ציבור לפי המלצת הגופים המנויים בחלק א' לתוספת לחוק ייצוג


גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-


2002 ;

(ג)
בתכנית לאומית ייכללו, בין השאר, אלה:


(1)
יעדים ארציים, אזוריים או ענפיים לסקירה או שיקום של קרקעות



מזוהמות או שיש חשש כי הן מזוהמות וכן למיגון מבנים באזורים בנויים בהם


קיים זיהום בגזי קרקע;


(2)
קביעת אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור בפסקה (1);


(3) קביעת הסדרים לעידוד שיקומן של קרקעות מזוהמות כחלק מהליכי פיתוח,


לרבות שיקומם של שטחים שאינם מיועדים לבניה;


(4)
קביעת תמריצים לעידוד שיקום קרקעות מזוהמות;



(5)
קביעת דרכים ואמצעים להסברה, חינוך והעלאת מודעות הציבור



והעוסקים בסיכון בקשר עם זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות.



(6)
הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם, לעניין ביצוע התכנית,



בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים.


(ד)
שרי הממשלה ידווחו לממשלה, בכל שנה, לא יאוחר מ-31 במרס, על הפעולות

שננקטו על ידי משרדיהם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.

(ה)
השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ויגיש לה, בכל

שנה, לא יאוחר מ-30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.

(ו)
הממשלה, לפי הצעת השר או שרים אחרים, תעדכן את התכנית מעת לעת ולפחות

אחת לחמש שנים.

שיקום קרקע מזוהמת

שלבים לסקירה ושיקום של קרקע מזוהמת והוראות לביצועם
שלבי סקירה ושיקום של קרקע מזוהמת
16.
סקירה ושיקום של קרקע שיש חשש כי היא קרקע מזוהמת, יבוצעו בשלבים כמפורט

(1)
סקר היסטורי - סקר שמטרותיו העיקריות הן קביעת ממצאים בדבר השימושים

שנעשו בקרקע הנבדקת והשימוש בחומרים מזהמים שנעשה בתחומה ומסקנות לגבי


אפשרות קיומו של זיהום קרקע בקרקע הנבדקת, מהותו, היקפו, הגורמים והמקורות

האפשריים לזיהום הקרקע או שתרמו לזיהומה והכל בין היתר באמצעות בדיקת


מסמכים, רישומים, תמונות ותיעוד אחר, וכן תשאול של גורמים שבידם מידע הנוגע


לעניין וביצוע סיור באתר הנבדק ובסביבתו (בחוק זה – סקר היסטורי).


(2)
סקר קרקע - סקר שמטרתו העיקרית קביעת ממצאים בדבר קיומו של זיהום

בקרקע הנבדקת – מהותו, היקפו, תיחום הזיהום, זיהוי החומרים המזהמים בקרקע,

ריכוזם והערכת היקף התפשטותם בקרקע ומעליה וכן בדיקת תכונות הקרקע, והכל בין

היתר על ידי ביצוע דיגום קרקע ודיגום אוויר במבנים לפי תכנית לדיגום הקרקע, וככל

שנמצאו בקרקע חומרים מזהמים בריכוז החורג מערכי הסף הראשוניים במסגרת הסקר -

פירוט הפעולות הנדרשות לשם שיקום הקרקע המזוהמת (בחוק זה – סקר קרקע);

(3)
תכנית לסקר סיכונים – תכנית המפרטת את הקולטנים ודרכי החשיפה


האפשריות שלהם לחומרים המזהמים בקרקע הנבדקת, הערכת התפשטותו של החומר

המזהם בקרקע ובסביבה, והערכת הסיכון הטמון לאדם ולסביבה כתוצאה מחשיפתם

לחומר המזהם, בהתחשב בשימושי הקרקע על מנת לחשב ערכי סף פרטניים לקרקע או

לקבוע אמצעים חלופיים או משלימים בכדי למנוע ולהפחית סיכונים לבריאות הציבור או

לסביבה מהחומרים המזהמים בקרקע, ככל שבחר מבצע הסקירה והשיקום לבצע סקר

סיכונים או שהורה על כך הממונה (בחוק זה – תכנית לסקר סיכונים);

(4)
סקר סיכונים – סקר שמטרתו חישוב ערכי סף פרטניים המותאמים לתנאי האתר

הנבדק והשימוש בקרקע בהתאם לתכנית לביצוע סקר סיכונים שאושרה לאותה קרקע,

ככל שבחר מבצע הסקירה והשיקום לבצע סקר סיכונים או שהורה על כך הממונה (בחוק

זה – סקר סיכונים);

(5)
תכנית טיפול בקרקע – תכנית שמטרותיה העיקריות קביעת אופן הטיפול בקרקע,

מבין חלופות טיפול אפשריות לרבות נקיטתם של אמצעים חלופיים, ככל שישנן, בהתחשב

בין השאר ביעילות הטיפול בהסרת הזיהום מהקרקע ושחרור מזהמים מהקרקע לאוויר

ולמבנים, הפחתה מרבית של הפגיעה בסביבה בכללה, יתרונותיו הסביבתיים ועלויותיו

לעומת חלופות אחרות לרבות החלופה שלא לבצע את הטיפול; תכנית כאמור תקבע בשים

לב לסוג הקרקע, השימוש בקרקע ובסביבתה, מיקום הקרקע ביחס למקורות מים, תנאי

האתר, משך הטיפול, בהשפעות האפשריות של שיטת הטיפול על הסביבה ועל הציבור,

וביכולת לבצע בקרה עתידית על זיהום הקרקע, ויכול שתכנית כאמור תהיה מבוססת על

ממצאי סקר סיכונים (בחוק זה – תכנית טיפול בקרקע);

(6)
טיפול בקרקע בהתאם לתכנית לטיפול בקרקע שאושרה לאותה קרקע, וכן


התקנה של אמצעים למניעת סיכון מהקרקע;

(7) נקיטת אמצעים משלימים או חלופיים ככל שיידרשו לפי הוראות הממונה.
הנחיות המנהל
17.
סקר היסטורי, סקר קרקע, תכנית לביצוע סקר סיכונים, סקר סיכונים ותכנית טיפול,
ייערכו, יבוצעו ויוגשו לפי הנחיות עליהן יורה המנהל דרך כלל, לסוגים של קרקעות או לגבי קרקע
מסוימת; הנחיות כאמור ייקבעו בשים לב למקובל במדינות מפותחות בעולם בעניינים אלה.

צווים לביצוע סקירה ושיקום
18.
(א)
המנהל רשאי לצוות על המפורטים להלן, כולם או חלקם, לבצע סקר היסטורי,
סקר קרקע, או שיקום קרקע והכל בהתאם להוראות לפי פרק זה –


(1)
מי שיש לממונה יסוד סביר להניח כי הוא מזהם הקרקע;


(2)
עוסק בסיכון אשר הקרקע בבעלותו או בחזקתו או עוסק בסיכון אשר


ביצע בעבר אותה פעילות בסיכון בקרקע;


(3)
בעל הקרקע;



(4)
המחזיק בקרקע;


(ב)
צו לשיקום הקרקע יינתן בליווי מפה עליה יסומנו גבולות הקרקע עליה חל הצו;

המנהל יודיע לבעל הקרקע ולמחזיק בה, על צו לסקר קרקע וצו שיקום קרקע, ככל שהצו

לא ניתן לו וככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה; אי מתן הודעה לפי סעיף קטן זה, אינו

פוגע בתוקפו של צו כאמור.


(ג)
צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן לכל השלבים או לחלק מהם, הכל באופן

ובמועד הקבוע בצו ובהתחשב בהיקף הזיהום, חומרתו, מידת התפשטותו והסיכון


לבריאות הציבור או הסביבה ויכול שיתייחס לאתר אחד או למספר אתרים.


(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שהגיש בקשה לקרן לפי סעיף 35 בתוך 30 ימים

ממועד קבלת הצו, או בתוך המועד הקבוע לביצוע הצו, לפי המוקדם, לא יהיה חייב


בביצוע סקר היסטורי, סקר קרקע או טיפול בקרקע, לפי העניין, עד להכרעת הקרן בדבר

זכאותו, ואם מצאה הקרן כי הוא זכאי למימון, לא יהיה חייב בביצוע סקר הקרקע או

הטיפול עד לקבלת המימון, אלא אם כן התקיים אחד או יותר מאלה –


(1)
הממונה קבע כי יש יסוד סביר להניח כי מקבל הצו הוא מזהם


הקרקע;


(2)
מקבל הצו הוא עוסק בסיכון שביצע סקר היסטורי, והממונה קבע כי


ממצאי הסקר ההיסטורי לא שללו את האפשרות כי פעילותו כעוסק בסיכון גרמה


לזיהום הקרקע;



(3)
הממונה קבע כי קיימת סכנה מיידית לבריאות הציבור או לסביבה.

(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד) נקבעו תקנות בדבר המקרים בהם מי שהגיש בקשה

לקרן לא יהיה חייב בביצוע סקר היסטורי עד קבלת מימון מהקרן, לא יהיה בהגשת בקשה

לקרן כדי לפטור מחובת ביצוע סקר היסטורי במועד שנקבע בצו לפי סעיף קטן (א)


במקרים שלא נקבעו באותן תקנות."

"רישום הערה על קרקע מזוהמת בפנקסי המקרקעין
19.
(א)
הורה המנהל על שיקום קרקע, כאמור בסעיף 18, יורה לרשם המקרקעין לרשום

הערה על כך בפנקסי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, ובלבד שהודיע על כך 15 ימים מראש

למי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל הקרקע או כבעל זכות אחרת בה.

(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 26(ג) בתקופה שמיום פרסום חוק זה ועד

יום ז' בתמוז התשע"ז (1 ביולי 2017), הערות לפי הסעיפים האמורים, ירשמו או ימחקו,

לפי העניין, במרשם קרקעות מזוהמות שינהל המנהל; מרשם כאמור יפרט את פרטי


האתרים לגביהם ניתן צו שיקום, ככל הניתן, לרבות ציון גוש וחלקה עליהן הן חלות,


יפורסם באתר האינטרנט של המשרד ויהיה פתוח לעיון הציבור במשרד הראשי של


המשרד; בתום התקופה כאמור יורה המנהל לרשם המקרקעין לרשום הערות בהתאם

לפרטי המרשם האמור בפנקסי המקרקעין לפי חוק המקרקעין.


(ג)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,

רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים בהם רשאי הממונה שלא להורות על רישום הערה

כאמור בסעיף קטן (א).
סקר היסטורי
20.
(א)
נוכח הממונה כי קיים חשש שקרקע היא קרקע מזוהמת, רשאי הוא לצוות על
ביצוע סקר היסטורי לגבי אותה קרקע.


(ב)
סקר היסטורי יוגש לממונה בתוך שלושה חודשים מיום שנקבע לתחילת ביצוע

הסקר או בתוך המועד שנקבע בחוק זה, לפי העניין; הממונה רשאי לדרוש השלמה או

תיקון של הסקר האמור, לרבות מידע או נתונים נוספים, הדרושים לדעתו להסקת


המסקנות.


(ג)
הממונה יודיע בתוך שלשה חודשים מקבלת הסקר ההיסטורי, אם הוא מאשר את

הממצאים והמסקנות או דוחה אותו, ורשאי הוא לקבוע ממצאים או מסקנות אחרים.



(ד)
טען מי שחייב בביצוע סקר היסטורי כי אין ביכולתו, לאחר שקידה סבירה,


לאסוף את הנתונים הנדרשים להשלמת הסקר על פי הנחיות המנהל או הוראות הממונה,

יגיש לממונה את הנתונים שברשותו ורשאי הממונה להורות לו על פעולות נוספות שעליו

לבצע או להורות על המשך הסקירה ושיקום הקרקע על סמך הנתונים שבידו.

סקר קרקע
21.

(א)
נוכח הממונה כי קיימת אפשרות ממשית שקרקע היא קרקע מזוהמת, בין על

יסוד ממצאים ומסקנות של סקר היסטורי לעניין אותה קרקע ובין על יסוד מידע אחר

שברשותו, רשאי הוא לצוות על עריכת סקר קרקע לגבי אותה קרקע.



(ב)
סקר קרקע יבוצע בהתאם לשלבים המפורטים להלן, להנחיות שפרסם המנהל

והוראות הממונה ככל שניתנו –




(1)
הגשת תכנית לדיגום הקרקע לממונה בתוך 45 ימים מיום שנקבע



לתחילת ביצוע סקר קרקע, או בתוך תקופה אחרת שקבע הממונה; בחוק זה –





"תכנית לדיגום קרקע" – תכנית ללקיחת דגימות קרקע, גז קרקע, אויר



במבנים ובדיקתן, שמכין דוגם מוסמך בהתאם להנחיות שפרסם המנהל,



לשם קיום מטרות סקר הקרקע;

.








(2)
ביצוע דיגום הקרקע באמצעות דוגם מוסמך ובהתאם לתכנית לדיגום


הקרקע כפי שאושרה בידי הממונה ובמועדים שעליהם הורה;




(3)
הדוגם המוסמך יגיש לממונה בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו אישר


הממונה את תכנית הדיגום או במועד אחר עליו הורה הממונה; דוח בדבר ממצאי


הדיגום ומסקנות לגבי מצב הזיהום בקרקע והיקפו, ותיחום הזיהום בהתאם


לממצאי הדיגום, ובכלל זה אפשרויות השימוש בקרקע עד להשלמת הטיפול בה,


ופירוט החלופות האפשריות לטיפול בקרקע המזוהמת.



(ג)
הממונה רשאי לדרוש השלמה או תיקון של תכנית הדיגום או של סקר הקרקע

הסקר, לרבות מידע או נתונים נוספים, הדרושים לדעתו לקביעת הממצאים; בלי לגרוע

מהאמור, הממונה רשאי לדרוש ממי שמבצע סקר קרקע, כי יבצע דיגומים נוספים על אלו

שאושרו בתכנית הדיגום, אם סבר כי יש צורך בביצוע דיגומים נוספים על מנת להחליט

בדבר הזיהום בקרקע הנבדקת – מהותו, היקפו, תיחום הזיהום, זיהוי החומרים


המזהמים בקרקע, ריכוזם והערכת היקף התפשטותם בקרקע ומעליה;



(ד)
הממונה יודיע בתוך שלושה חודשים מיום הגשת תכנית הדיגום על כל פרטיה

כדרש או סקר הקרקע על כל פרטיו כנדרש, לפי העניין, אם הוא מאשרם, דוחה אותם, או

מאשר אותם בתנאים שעליהם יורה.

תכנית טיפול בקרקע
22.
(א)
נוכח הממונה שקרקע היא קרקע מזוהמת, בין על יסוד ממצאים ומסקנות של
סקר קרקע לעניין אותה קרקע ובין על יסוד מידע אחר שברשותו, רשאי הוא לצוות על
עריכת תכנית טיפול לגבי אותה קרקע ורשאי הוא להורות על ביצוע סקר סיכונים בטרם
הכנת תכנית הטיפול, אם ראה שהתועלת בשיקום הקרקע לפי סקר סיכונים עולה על הנזק
שייגרם משיקומה של הקרקע ללא סקר סיכונים.


(ב)
תכנית טיפול בקרקע תוגש לאישור הממונה, תוך ארבעה חודשים מהמועד שבו
אישר הממונה את ממצאי סקר הקרקע או במועד אחר עליו הורה הממונה, אלא אם הוגשה
לממונה תכנית לביצוע סקר סיכונים לפי סעיף 23; הממונה רשאי לדרוש השלמה או תיקון
של תכנית הטיפול כאמור, לרבות מידע או נתונים נוספים, הדרושים לדעתו לקביעת
הטיפול;


(ג)

מגיש התכנית יעביר עותק מתכנית הטיפול המוצעת שהגיש לממונה לבעל הקרקע
ולמחזיק בה, ככל שניתן לאתרם בשקידה סבירה והם רשאים בתוך 45 יום ממועד שבו
קיבלו את התכנית כאמור, להגיש לממונה בכתב את עמדתם המנומקת לגבי התכנית
המוצעת.


(ד)
הממונה יודיע בתוך שלשה חודשים מקבלת תכנית טיפול בקרקע על כל פרטיה
כנדרש, אם הוא מאשר את תכנית הטיפול בקרקע, דוחה אותה או מאשר אותה בתנאים
שעליהם יורה, בהתחשב, בין היתר, בעמדת בעל הקרקע והמחזיק בה לגבי התכנית, ככל
שהוגשה עמדה כאמור ויקבע מועדים לביצועה.
שיקום הקרקע המזוהמת
22א.
(א)
המנהל רשאי להורות על שיקומה של קרקע מזוהמת בהתאם לתכנית טיפול
שאושרה על ידיו להורות, ובכלל זה רשאי הוא להורות על כל אחד מאלה –



(1)
אופן הטיפול בקרקע והמועדים לביצועו ורשאי הוא לדרוש שהטיפול


בקרקע יבוצע במקום שבו מצויה הקרקע המזוהמת או באתר לטיפול בקרקע;



(2)
חובות, הגבלות ותנאים לעניין פעולות נדרשות למניעה או לצמצום



הסיכון מהקרקע במשך תקופת ביצוע הטיפול



(3)
נקיטת אמצעים משלימים לאחר השלמתו של הטיפול בקרקע



(4)
נקיטת אמצעים חלופיים במקום הטיפול בקרקע




(5)
כל הוראה אחרת הנראית לו נחוצה לשם קיום מטרות חוק זה

(ב) אישר הממונה תכנית טיפול בקרקע לפי הוראות סעיף 22 (ב), יבצע מי שחייב בביצוע
הטיפול בקרקע או מי שאושרה לו תכנית כאמור, את הטיפול בקרקע בהתאם לתכנית
שאישר הממונה ובהתאם להוראותיו; הורה הממונה על נקיטת אמצעים חלופיים או
משלימים ינקוט מי שחייב בביצוע תכנית הטיפול באותם אמצעים בהתאם להוראות תכנית
הטיפול ובהתאם להוראות הממונה.

(ג)
הממונה רשאי להורות על שינויים בתוכנית טיפול שאישר, אם נוכח כי –




(1)
הטיפול אינו מבוצע בהתאם לתכנית שאישר או בהתאם למועדים



שנקבעו בתכנית כאמור;




(2)
ארע זיהום קרקע שלא היה קיים במועד אישור תכנית הטיפול;




(3)
ביצוע תכנית הטיפול כפי שאושרה אינו משיג את מטרותיה של תכנית


הטיפול, בשל נסיבות שלא ניתן היה לחזות מראש.

(ד)
נקבעו אמצעים משלימים או חלופיים שעניינים חובות ניטור ובקרה יימסרו נתוני
הניטור והבקרה, לפי העניין, לממונה וכן לאיגוד ערים או ליחידה סביבתית אשר הקרקע
נמצאת בתחום סמכותה, והכל בדרך ובמועדים שהממונה יורה עליהם.

תכנית לביצוע סקר סיכונים ושיתוף ציבור

23.
(א)
מי שנדרש לבצע טיפול בקרקע לפי הוראות פרק זה, רשאי להודיע לממונה, על
כוונתו לבצע טיפול בקרקע בהתאם לממצאי סקר סיכונים;

(ב)
מי שנדרש להגיש תכנית טיפול לאחר סקר סיכונים לפי הוראות סעיף 22(א) סיפא
או שהודיע כאמור בסעיף קטן (א), יגיש לאישור הממונה, תוך התקופה שנקבעה להגשת
תכנית הטיפול בקרקע, או תוך תקופה אחרת שאישר הממונה, תכנית לביצוע סקר סיכונים
בהתאם להנחיות שפרסם המנהל ולהוראות הממונה;


(ג)

תכנית לביצוע סקר סיכונים וכל מסמך נלווה אליה, וכן כל מסמך נוסף הנוגע
אליה שהוגש לממונה לאחר הגשת הבקשה, לרבות חוות דעת שנמסרו לממונה יפורסמו
באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרד הראשי של המשרד ממועד
הגשתם;

(ד)
כל אדם רשאי להגיש לממונה הערות לעניין תכנית לביצוע סקר סיכונים בתוך 45
ימים ממועד פרסומם כאמור בסעיף קטן (ב); הערות שהוגשו יפורסמו באתר האינטרנט של
המשרד.

(ה)
הממונה לא יאשר תכנית לביצוע סקר סיכונים אלא לאחר שדן בהערות שהוגשו
כאמור בסעיף קטן (ג), ורשאי הוא לדון בהערות בדיון פומבי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה
ומגישי ההערות, ורשאי הוא לסרב לאשר תכנית כאמור, או לשנות את תנאיה, בהתחשב
בהערות שהוגשו לו; הממונה רשאי שלא לדון בטענה שהוגשה לו אם מצא כי יש בה חזרה על
טענות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או
קנטרנית.

(ו)
השר רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר ניהול ההליך לפי סעיף קטן (ד), סדרי
הגשת הערות לפי סעיף קטן (ג) והדיון בהן.

(ז)

הממונה יודיע בתוך שלשה חודשים מקבלת תכנית לביצוע סקר סיכונים ולאחר
שדן בהערות שהוגשו לו כאמור בסעיף קטן (ד), אם הוא מאשר את התכנית, דוחה אותה או
מאשר בתנאים שעליהם יורה, ויקבע מועדים לביצועה; אישור הממונה לתכנית לביצוע סקר
סיכונים לגבי זיהום קרקע העלול להשפיע על מי תהום יינתן לאחר התייעצות עם מנהל
רשות המים.
סקר סיכונים
24.
(א)
מגיש תכנית לביצוע סקר סיכונים יבצע את סקר הסיכונים בהתאם לתכנית
שאישר הממונה ויגיש לו את ממצאי הסקר בתוך חודשיים ממועד אישור הממונה או בתוך
תקופה אחרת שעליה הורה;

(ב)
הממונה יודיע, בתוך חודשיים מהמועד שבו הוגשו לו ממצאי סקר הסיכונים
כנדרש, אם הוא מאשר את מצאי סקר הסיכונים, דוחה אותם או מאשר אותם בתנאים או
בשינויים שעליהם יורה; לעניין זה, רשאי הממונה לאשר או להורות על ערכי סף פרטניים
שהם גבוהים או נמוכים מערכי הסף הראשוניים; אישור או הוראה של ערכי סף פרטניים
בידי הממונה כאמור, במקום שבו קיים חשש לזיהום מי תהום, יינתנו בהסכמת מנהל רשות
המים, ובהיעדר הסכמה – ייקבע לעניין זה ערך הסף המחמיר מבין הערכים שהוצעו בידי
הממונה או בידי מנהל רשות המים.


(ג)

אישר הממונה ממצאי סקר הסיכונים, לפי סעיף קטן (ב), יגיש לממונה מבצע
סקר הסיכונים תכנית טיפול בקרקע לפי סעיף 22, תוך חודשיים מיום שאישר הממונה את
ממצאי סקר הסיכונים, או תוך תקופה אחרת עליה הורה.
אישור טיפול בקרקע מזוהמת ומחיקת הערה מפנקסי המקרקעין
26.
(א)
נוכח הממונה כי קרקע מזוהמת שוקמה בהתאם לתכנית הטיפול ולא קבע
אמצעים חלופיים או משלימים לאותה קרקע, ייתן על כך אישור בכתב למבצע הטיפול, לבעל
הקרקע ולמחזיק בה (בסעיף זה – אישור טיפול ללא תנאי);


(ב)
נוכח הממונה כי קרקע מזוהמת טופלה בהתאם לתכנית הטיפול ונקבעו לאותה
קרקע אמצעים משלימים, ייתן אישור על ביצוע הטיפול בו יפרט את האמצעים המשלימים
למבצע הטיפול, לבעל הקרקע ולמחזיק (בסעיף זה – אישור טיפול מותנה); אישור טיפול
מותנה יעמוד בתוקפו כל עוד מקוימים האמצעים המשלימים בהתאם להוראות המנהל.


(ג)

נוכח הממונה כי ננקטו לגבי קרקע מזוהמת אמצעים חלופיים בהתאם לתכנית
הטיפול, ייתן אישור המפרט את האמצעיים החלופיים למבצע , לבעל הקרקע ולמחזיק
(בסעיף זה – אישור חלופת טיפול מותנה); אישור חלופת טיפול מותנה יעמוד בתוקפו כל עוד
מקוימים האמצעים החלופיים בהתאם להוראות המנהל.

(ד)
ניתן אישור מותנה או אישור חלופת טיפול מותנה לקרקע, לא ישתמש אדם
בקרקע אלא בהתאם לתנאי האישור כאמור.

(ה)
נתן הממונה אישור טיפול ללא תנאי כאמור בסעיף קטן (א), יורה לרשם
המקרקעין על מחיקת ההערה שנרשמה בפנקסי המקרקעין כאמור בסעיף 19; נתן הממונה
אישור טיפול מותנה או אישור חלופת טיפול מותנה , יורה לרשם המקרקעין על תיקון
ההערה שנרשמה בפנקסי המקרקעין כאמור בסעיף 19 ורישום הערה בדבר קיומו של אישור
הטיפול המותנה או אישור חלופת הטיפול המותנה בפנקסי המקרקעין."

"מתן הוראות ושינוי תנאים לאחר אישור טיפול
27.
אישר הממונה טיפול בקרקע מזוהמת לפי סעיף 26, לא יורה על ביצוע סקירה או טיפול
בקרקע האמורה או על שינוי באמצעים חלופיים או משלימים שניתנו לפי סעיף 22א, אלא

(1)
ארע זיהום קרקע שלא היה קיים במועד השלמת הטיפול, כך שקיימת אפשרות

ממשית לכך שהקרקע מהווה סכנה לבריאות הציבור או הסביבה;


(2)
חלו שינויים בקרקע או בשימוש בה, או בקרקע סמוכה, שגרמו לחשיפה של


קולטנים לחומרים מזהמים, אשר לא הייתה קיימת במועד אישור תכנית הטיפול


והעלולים לדעת המנהל להוות סכנה לבריאות הציבור או הסביבה;


(3)
אישור הטיפול הותנה בחובות, הגבלות, תנאים ואמצעים משלימים או חלופיים

שיש לקיימם, ולא קוימו אותם תנאים באופן ובמועד שנקבעו."

תראו כמה אנחנו שינינו. תראי כמה משנים. איך אפשר לעבוד ככה? מה זה? אמרתי כמה סעיפים קטנים.

זה סעיף באמת חשוב שלא היה קודם.

ראיתם איך הוועדה עובדת? כמה משקיעים? חשבתם שרק משרדי הממשלה עובדים? העבודה האמתית זה כאן, בוועדה. יישר כוח. בבקשה.

צודק, צודק. בגלל זה פתחתי בברכה.

זה סעיף ש - - -

אני מדבר כדי שתנוחי קצת, תשתי משהו חם.

תודה. אני מאוד מעריכה.

זה הסעיף הבא שנועד לאפשר תכניות וולונטריות - - -

לא ביקשתי להסביר את הסעיף. תמשיכי לקרוא, בבקשה.

"הגשת תכנית יזומה לסקירה ושיקום בקרקע
28.
(א)
בעל קרקע, מחזיק בקרקע או אדם אחר בהסכמת בעל הקרקע והמחזיק (בסעיף
זה – מגיש התכנית), רשאי להגיש לממונה הצעת תכנית לסקירה ושיקום קרקע מזוהמת או
קרקע אשר קיים חשש כי היא מזוהמת; הצעה כאמור תכלול את השלבים המפורטים בסעיף
16א, כולם חלקם ויכול שתכלול אתר אחד או מספר אתרים.


(ב)
על תכנית לסקירה ושיקום קרקע כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פרק זה
ובלבד שפרטי הסקירה והשיקום, ככל שקיימים בתכנית, יקבעו בהסכמה בין הממונה ובין
מגיש התוכנית (בסעיף זה – תכנית שיקום); תכנית שיקום תאושר על ידי הממונה ותקבע
מועדים לביצועה שלא יעלו על שלוש שנים ובתכנית המתייחסת למספר אתרים בהיקף ניכר
– חמש שנים; ואולם הממונה יהיה רשאי לקבוע מועדים אחרים לביצועה של תכנית שיקום
בהתחשב בהיקף האתר או האתרים, מהות הזיהום, מורכבות הטיפול בו, ומידת הסיכון
לבריאות הציבור או הסביבה.

(ג)

אושרה תכנית שיקום כאמור בסעיף קטן (ב), יפעל מי שאושרה לו תכנית כאמור
בהתאם לאותה תכנית ובהתאם להוראות פרק זה.

(ד)
אושרה תכנית שיקום כאמור בסעיף קטן (ב), לא ייתן הממונה צו או הוראה לפי
פרק זה לגבי הקרקע, כל עוד מבוצעת תכנית השיקום בהתאם לתנאיה.


(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד) וסעיף 18(ד), אושרה תכנית שיקום לקרקע, רשאי
הממונה לתת צו או הוראה לגבי אותה קרקע, שיש בהם שינוי או סטייה מהתכנית, אם
התגלו עובדות מהותיות שלא היו ידועות במועד אישור התוכנית, שיש בהן להשפיע השפעה
מהותית על בריאות הציבור או סכנה לפגיעה מהותית בסביבה.


(ו)

על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא פעל מי שאושרה לו תכנית שיקום בהתאם
להוראות התכנית האמורה או שהממונה נוכח כי האישור לביצוע התכנית ניתן על סמך
נתונים שגויים, רשאי הממונה לתת לו צו להשלמת הסקירה או הטיפול בקרקע, לפי העניין.

סקירה ושיקום של קרקע על ידי עוסק בסיכון
29.
(א)
עוסק בסיכון שקיים חשש ממשי שגרם לזיהום קרקע לאחר יום תחילתו של חוק
זה, יבצע סקירה ושיקום של אותה קרקע לפי הוראות חוק זה והנחיות המנהל; לעניין זה
יראו זיהום קרקע כזיהום שנגרם לאחר יום התחילה, גם אם נגרם בחלקו לפני יום התחילה.


(ב)
עוסק בסיכון כאמור בסעיף קטן (א), אשר בידיו מידע לגבי שימושי הקרקע
וזיהום הקרקע, יגיש לממונה בתוך שבעה ימים מיום שהתעורר חשש שגרם לזיהום קרקע
כאמור בסעיף קטן (א), ממצאי סקר היסטורי; לא היה בידיו מידע כאמור, יגיש לממונה
בתוך חודשיים מיום שהתעורר חשש שגרם לזיהום קרקע כאמור, או תוך מועד אחר שאישר
הממונה בכתב לפני תום התקופה האמורה, סקר היסטורי וימשיך בסקירה וטיפול בקרקע,
ככל שנדרש בהתאם להוראות המנהל.
חובת ביצוע סקר היסטורי על ידי עוסק בסיכון בתחילה או בסיום פעילות בסיכון
30.
(א)
עוסק בסיכון או מי שבכוונתו לעסוק בפעילות המנויה בתוספת השנייה, יגיש
לממונה תוך 30 ימים מיום הגשת בקשה להיתר הנדרש לפי כל דין לעיסוק בפעילות או
לפעילות כאמור, סקר היסטורי לגבי הקרקע עליה בכוונתו לבצע פעילות כאמור, ככל
שבוצעה בעבר באותה קרקע פעילות של עוסק בסיכון.


(ב)
עוסק בסיכון שבכוונתו לסיים פעילות המפורטת בתוספת השנייה בקרקע עליה
ביצע פעילות כאמור, יבצע סקר היסטורי לגבי אותה קרקע ויגישו לאישור הממונה 30 ימים
לפחות לפני המועד שבכוונתו לסיים את הפעילות כאמור, אלא אם הגיש לממונה בחמש
השנים שקדמו לאותו מועד סקר היסטורי.
חובת ביצוע סקר היסטורי על ידי עוסק בסיכון גבוה
30א.
(א)
מי שעוסק, בפעילות המנויה בחלק ב' לתוספת השנייה (בסעיף זה – עוסק בסיכון
גבוה), יבצע סקר היסטורי לגבי קרקע עליה הוא מבצע פעילות כאמור, ויגישו לממונה, אחת
לשבע שנים; סקר ראשון לפי סעיף קטן זה יוגש לאישור הממונה על ידי מי שעוסק ביום
הפרסום בפעילות כאמור ועסק בה במשך שלוש שנים קודם למועד הפרסום, עד המועד
המפורט להלן, בהתאם לסוג הפעילות (בסעיף זה – מועד הגשת הסקר הראשון), אף אם אינו

(1)
לעניין פעילות כאמור בפרטים 10 עד 27 ובפריט 29 לתוספת השנייה –


כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014);




(2)
לעניין פעילות כאמור בפרטים 1, 28 ו-37 לתוספת השנייה – י' באדר



התשע"ה (1 במרס 2015);



(3)
לעניין פעילות כאמור בפרטים 2, 3, 32 ו-33 לתוספת השנייה – כ"א



באדר א' התשע"ו (1 במרס 2016);




(4)
לעניין פעילות כאמור בפרטים 4 ו-36 לתוספת השנייה – ג' באדר



התשע"ז (1 במרס 2017);




(5)
לעניין פעילות כאמור בפרטים 5, 6, 7 ,8, ו- 9 לתוספת השנייה - י"ד



באדר התשע"ח (1 במרס 2018);




(6)
לעניין פעילות כאמור בפרטים 30, 31, ו- 34 לתוספת השנייה - כ"ד באדר


א' התשע"ט (1 במרס 2019);




(7)
לעניין פעילות כאמור בפרט 35 לתוספת השנייה - ה' באדר התש"פ (1


במרס 2020).

(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), עוסק כאמור בסעיף קטן (א), שהגיש לעובד
המשרד להגנת הסביבה סקר היסטורי לאחר ז' בטבת התשס"ד (1.1.2004) ועד ליום
הפרסום, יהיה פטור מביצוע הסקר האמור לגבי אותה קרקע, אלא אם הורה לו הממונה
אחרת.


(ג)

עוסק בסיכון גבוה החייב בביצוע סקר היסטורי ראשון כאמור בסעיף קטן (א)
לגבי קרקעות מזוהמות בהיקף ניכר ובמספר אתרים, רשאי להגיש לממונה, עד יום התחילה,
בקשה מנומקת בכתב לפריסת ביצוע סקר היסטורי כאמור לתקופה שלא תעלה על חמש
שנים; ראה המנהל כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא להיענות
לבקשה כולה או חלקה, ורשאי הוא להתנות זאת בתנאים ככל שיראה לנכון; הבקשה
והחלטת המנהל יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

סקרים וטיפול בקרקע – הוראות שונות
31.
מי שחייב בביצוע סקר היסטורי לפי סימן ב', או מי שניתן לו צו לפי סעיף 18, לגבי קרקע
שאינה בבעלותו או בחזקתו, יפעל בשקידה סבירה לביצוע הסקר ההיסטורי או הצו, לפי
העניין; ואולם מנע ממנו הבעלים או המחזיק להיכנס לקרקע, יודיע על כך לממונה, ויגיש
לממונה סקר היסטורי או יבצע את הצו, לפי העניין, ככל הניתן ללא כניסה לקרקע; אין
בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הממונה לתת הוראות לפי חוק זה.

31א.
(א)
מי שביצע סקר היסטורי, סקר קרקע או סקר סיכונים, ישמור כל מידע נתון,
תוצאות דיגום, או חישוב שעליו התבסס לשם עריכת הסקר האמור (בסעיף זה – מידע),
במשך 10 שנים לפחות מיום הגשת הסקר.


(ב) הממונה, רשאי לעיין במידע ולקבל העתק נכון ממנו.

פרסום לציבור

31ב.
סקר קרקע, תכנית לביצוע סקר סיכונים, סקר סיכונים, תכנית טיפול בקרקע שאושרו על
ידי הממונה או המנהל יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרדי
המנהל ממועד אישורם; סקר היסטורי שאושר על ידי הממונה, תפורסם באתר האינטרנט
של המשרד הודעה על אישורו בציון פרטי האתר.
31ג.
השר יגיש, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 31 במרס, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת,
דוח שיכלול בין השאר את הנתונים הבאים לגבי השנה שקדמה להגשת הדוח - פירוט
האתרים לגביהם הוצאו צווים לפי פרק זה ופרטי הצווים שהוצאו, פירוט האתרים אשר ניתן
לגביהם אישור טיפול, פרטי תכניות שיקום שאושרו, וכן יעדים לטיפול."

תגיעי לסעיף האחרון.

לדלג?

ככה הם המשפטנים: תן להם לדבר – ידברו עד מחר.

"31ד.

(א)
לא יבצע אדם סקר היסטורי, סקר קרקע, תכנית לסקר סיכונים, סקר סיכונים,

תכנית טיפול או דיגום בקרקע לעניין חוק זה, או כל פעולה הדרושה לשם ביצועם, אם

קיים חשש שלא יוכל למלא חובות, הגבלות ותנאים לפי חוק זה בשל ניגוד עניינים בין

החובות, ההגבלות והתנאים כאמור לבין עניין אישי שלו או עיסוקיו האחרים, ואם נודע

לו על ניגוד עניינים כאמור, יפסיק את אותה עבודה או פעולה; ואולם, לא יראו אדם


העורך סקירה או טיפול עבור עצמו כמי שפועל בניגוד עניינים מטעם זה בלבד.


(ב)
השר רשאי לקבוע, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, נסיבות


שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א) וכן לקבוע

הוראות נוספות שמטרתן מניעת ניגוד עניינים, שיחולו על מי שמבצע פעולות כאמור


באותו סעיף קטן, ובכלל זה נסיבות בהן לא יהיה אדם רשאי לבצע סקירה או טיפול עבור

עצמו.
31ה
סקר היסטורי, סקר קרקע, תכנית לסקר סיכונים, סקר סיכונים או תכנית טיפול, ילווה
בתצהיר מאת האחראי לביצוע, שבו הוא מצהיר כי המידע הנכלל בסקר או בתכנית כאמור,
הוא אמיתי ושלם וכי לא מתקיים בו האמור בסעיף קטן (א); ולעניין מגיש סקירה או טיפול
שהוא תאגיד – ילווה בתצהיר מאת המנהל הכללי.
31ו.
(א)
השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אמות מידה
שיבטיחו את מקצועיות פעולותיו של מי שמבצע סקר היסטורי, סקר קרקע, תכנית לסקר
סיכונים, סקר סיכונים, תכנית טיפול או דיגום בקרקע ואת מהימנות תוצאותיהן.


(ב)
נוכח המנהל כי ביצוע פעולה לפי פרק זה מצריכה ידע, השכלה, הכשרה, מיומנות
או ניסיון מסוימים, רשאי הוא לדרוש כי פעולה כאמור תתבצע על ידי בעל הידע, ההשכלה,
ההכשרה, המיומנות או הניסיון הנדרשים לאותו עניין, בהתחשב בהיקף הפעולה,
במורכבותה ובמידת הסיכון לבריאות הציבור או הסביבה הכרוכה בביצועה.
31ז.
ביצע אדם פעולה לפי הוראות חוק זה, עבור עצמו או עבור אחר, ונוכח המנהל כי –

(1)
נפלו ליקויים בביצוע הפעולה, או שנמסרו לממונה מידע או נתונים שגויים
שסיפק אותו אדם, או שהשמיט מידע, רשאי המנהל להזהיר את אותו אדם כי מצא ליקויים
כאמור בעבודתו ורשאי הוא גם להורות על פרסום האזהרה באתר האינטרנט של המשרד.


(2)
נפלו ליקויים מהותיים בביצוע הפעולה, תוך סטייה ניכרת מהוראות לפי חוק זה,
או שנמסרו לממונה מידע או נתונים מהותיים שגויים שסיפק אותו אדם, או שהשמיט מידע
מהותי, רשאי המנהל להודיע לאותו אדם, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא
יהיה רשאי לבצע פעולות לפי חוק זה שאותן יקבע בהחלטתו למשך פרק זמן שיקבע, ואשר
לא יעלה על ארבע שנים, וכן רשאי הוא לקבוע תנאים מוקדמים לביצוע פעולות על ידי אותו
אדם.

(ב)
החלטות המנהל לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
31ח.
דיגום קרקע לפי הוראות חוק זה, יבוצע בידי דוגם מוסמך.
32.
חלה לפי חוק זה חובה על בעל קרקע או על מחזיק בקרקע שהיא מקרקעי ישראל, לבצע סקר
היסטורי או סקר קרקע באותה קרקע, להגיש תכנית טיפול לגבי אותה קרקע או לבצע טיפול
באותה קרקע, יראו בחובה כאמור כאילו היא כלולה בהוראות כל הסכם שנחתם בינו לבין
רשות מקרקעי ישראל, לאחר יום התחילה, לגבי אותה קרקע.

33.
(א)
לא יפנה אדם קרקע שהממונה קבע כי היא קרקע מזוהמת, קרקע שנקבע לגביה
בסקר ההיסטורי כי קיימת אפשרות ממשית שהיא קרקע מזוהמת או קרקע שהוצא לגביה
צו לפי סעיף 18, אלא לאחר שקיבל לכך אישור בכתב מהממונה וליעד הפינוי שנקבע באישור
כאמור ובהתאם לתנאי האישור, ואפשר שאישור כאמור יינתן במסגרת תכנית הטיפול
בקרקע.


(ב)
בבקשה לקבלת אישור פינוי כאמור בסעיף קטן (א) יפרט מגיש הבקשה בין היתר

כמות הקרקע לגביה מבוקש האישור ומאפייניה, המזהמים המצויים בקרקע
או שיש חשש כי הם מצויים בה ויעד פינוי הקרקע.


(ג) הממונה יודיע על החלטתו למבקש בתוך שבועיים מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה,
כנדרש לפי הוראות חוק זה; הממונה רשאי לאשרה, לסרב לאשרה או לאשרה בכפוף למילוי
חובות הגבלות ותנאים כפי שיקבע בהחלטתו.


(ד)
מי שמפנה קרקע כאמור בסעיף קטן (א), ישמור למשך עשר שנים לפחות, את
המסמכים המעידים על קליטת הקרקע באתר שאליו פונתה, ויציגן בפני הממונה או בפני מי
שהוא הסמיך לכך, לפי דרישתו.

33א.
(א)
לשם הבטחת מילוי החובות לפי חוק זה, רשאי הממונה לדרוש ערובה ממי שחלה
עליו חובה לבצע פעולה בקרקע, ממי שהגיש תכנית יזומה לביצוע סקירה ושיקום בקרקע
וממי שניתן לו אישור לפי סעיף 26, כדי להבטיח קיום החובות המוטלות עליו או עמידה
בתנאים האמורים.


(ב)
השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות ותנאים לעניין גובה ערובה כאמור בסעיף קטן
(א), תקופתה, תנאיה, הצמדתה ואופן תשלומה."

כל הכבוד.

עכשיו הוספנו סעיף - - -

עוד סעיפים. תשמעו, חברה, אולי אתם לא תצטרכו לדבר יותר כי הכול כבר הוסדר. בבקשה, בבקשה. איזה סעיף נוסף הוספנו בעקבות הפנייה של הארגונים.

סעיף נוסף שהיה במקור בצורה חלקית בפרק הזה ואנחנו נמספר אותו אחר כך והוא יהיה בפרק הכללי כי הוא חל על כל החוק:

"במתן הוראה או צו לפי הוראות חוק זה, יתחשב הממונה, בין השאר, בשיקולים הבאים:


(1)
חומרת הזיהום, אפשרות התפשטותו ובמידת ההשפעה של הזיהום על הסביבה
ועל בריאות הציבור;


(2)
הטלת אחריות בהתאם לעיקרון המזהם משלם תוך בחינת התאמת הפעילות
שגרמה לזיהום הקרקע להוראות הדין במועד זיהום הקרקע כאמור, ככל שניתן לקבעו.


(3)
שיעור התרומה של מקבל ההוראה, מקום בו נטלו חלק בגרימת הזיהום מספר
גורמים, ככל שקיים בידו מידע לעניין זה במועד מתן ההוראה;


(4)
נגישות לקרקע של מקבל הצו או ההוראה ויכולתו לבצע את הפעולות הנדרשות
באופן ובזמן היעילים ביותר בנסיבות העניין;


(5)
הנזק העלול להיגרם מאי נקיטת פעולה לשיקום הקרקע;


(6)
התועלות במתן ההוראה או הצו לרבות מניעת או הפחתת סיכון לבריאות הציבור
והסביבה, לעומת העלות הצפויה במתן ההוראה או הצו כאמור;


(7)
סדרי עדיפויות ואמות מידה שנקבעו בתכנית לאומית כאמור בסעיף 2א.


(8)
בזמן שחלף ממועד הזיהום ועד למתן הצו או ההוראה, ואם זיהום הקרקע נגרם
לפני יום התחילה - גם במשך הזמן שחלף ממועד הפסקת הזיהום או הפעולה המזהמת ועד
ליום התחילה.".
תם ונשלם.

יישר כוח, יישר כוח. אני מבין שאין הערות ואני יכול לעבור להצבעה. כל מה שביקשתם – קיבלתם. לכן אנחנו הקראנו המון כדי לחסוך מכם לדבר עוד פעם. אבל יחד עם זאת, אני מבין את הארגונים אבל מה משרדי הממשלה רוצים לדבר? משרד הפנית והתמ"ת, למה אתם רוצים לדבר? לא תאמתם מספיק? רשום לי פה שרוצים לדבר.

זינה ממשרד הפנים, רוצה לדבר? בואי תשבי פה. מה יש עכשיו? שבי פה, על כיסא של ח"כים, אולי מחר תהיי - - - בבקשה, בבקשה. מה לא תואם?

בסעיף 72(ד) כתוב ששר הפנים, בהתייעצות עם שר - - -

לא דנים בסעיף הזה בכלל.

אנחנו עוד לא הגענו לשם.

בהקשר לסעיף הזה, יש לנו הערות לפרקים א' ו-ג'. בסעיף 72(ד) קבוע: "שר הפנים, בהתייעצות עם השר, יקבע הוראות בדבר תנאים להפקדה ולאישור של תכניות שבתחומן מצויה קרקע מזוהמת או קרקע החשודה כמזוהמת". בהקשר זה אנחנו מעירים שאין הגדרה של קרקע שחשודה כמזוהמת. לנו חשוב להגדיר את ההגדרה הזאת בצורה מאוד ברורה, כך של נטיל מטלות שלא נוכל לעמוד בהן.

לכולנו ידוע שקיימת חשיבות גדולה לקדם את התוכניות בקשב מהיר, בצורה יעילה ובצורה שקופה. אתם צריכים להגדיר בצורה ברורה מאוד מה זה קרקע שחשודה כמזוהמת. אנחנו מציעים להגדיר את הקרקע הזאת כקרקע שבוצע עבורה סקר היסטורי לפחות ונקבע בממצאי הסקר שיש חשד סביר שהקרקע הזאת אכן מזוהמת.

אתם העליתם את זה בממשלה?

אנחנו העלנו את זה בדיונים בוועדת השרים.

אני שואל אם העליתם את זה בממשלה. היה דיון בממשלה לקראת קריאה ראשונה – אתם ממשלה, אתם לא כנסת. אז אני שואל אם הנושא הזה הועלה בדיונים בממשלה. אם תגידי: נסינו ולא הלך – אבל אם לא העליתם בכלל, למה אתם באלי אלי?

אנחנו העלינו את זה בוועדת השרים. הנושא הזה היה אמור להיות מוסדר.

למה לא הסדרתם? הגשתם ערעור, דיון מחדש? אלו התהליכים שצריך לעשות. הרבה זמן דנו בממשלה על זה. היו הרבה הערות.

ההערה השנייה שלי - - -

לא. תעני לי קודם.

אני מהלשכה המשפטית במשרד הפנים. כפי שנמסר לי, היה דיון מוקדם בפני ועדת הפנים וזה עלה. מכל מקום, וודאי שאי אפשר להטיל מטלה להתקנת תקנות להגדרה שאין לה הגדרה. שר הפנים צריך היום להתקין תקנות לגבי קרקע מזוהמת וקרקע חשודה כמזוהמת, כשלמעשה - - -

קודם כל, אני עוד לא הגעתי לשם.

בגלל שזה תיקון שיכול להיות שצריך לעשות אותו בסעיף ההגדרות, אדוני יאמר אם ראוי יותר להעביר את זה כהערה - - -

ראוי היה יותר שהיית מציפה את זה בממשלה ואז ראוי היה יותר שתמצאו את הנוסחה המתאימה ואת האכסניה המתאימה, אם יש או אין סמכות, מה ההגדרה בדיוק. פה עכשיו את פותחת דיון שלא קשור בכלל לוועדה שלי, גם לא הגעתי לסעיף הזה.

אני מציע שתיקחי את מה שיש לך אחרי שאני גומר את הדיון הזה היום – אני לא גומר את החוק, אני גומר את הדיון – תשבו שם בקפיטריה למעלה, יש שם מזנון טוב, ותלבנו את הדברים ותבואו אלי מוכנים. אני לא רוצה לבזבז את הזמן של הוועדה בנושא הזה. זה ממשלה – בסדר?

כן. יש לנו הערה נוספת באותו הקשר: הוסף סעיף, בין היתר בעקבות הערות שלנו, לגבי פרסום מידע לציבור - - -

תגידי לי את מספר הסעיף.

סעיף 30.

קראנו אותו עכשיו?

כן, כן.

אדוני, אם יורשה לי לחזור רגע לעניין - - -

עוד לא. תני לי לסיים.

בסעיף הזה אנחנו מבקשים להוסיף דרישה לפרסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה שיכבה של קומפילציה של כל הקרקעות שחשודות כמזוהמות וקרקעות מזוהמות, זה לצורך עבודה של מוסדות הציבור.

מוסדות ציבור לא יודעים לעבוד עם מידע שלא שקוף ולא גלוי והם לא יודעים להתייחס לכל דוח בנפרד. צריכה להיות שיכבה של קומפילציה של כל הקרקעות - - -

התשלום שלכם? אתם תשלמו?

את מדברת על מפה שעליה יסומנו - - -

זה גם לא עלה בממשלה? זה עלה בממשלה?

זאת הייתה הערה שלנו בדיון בוועדת השרים.

אדוני, אנחנו נשוחח עם הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.

גם בנושא הזה? לא צריך לשוחח - - -

לגבי הנושא הראשון, בנוסח הראשוני - - -

תדברו. אם אתם צריכים מגשר, אז אני מתנדב להיות מגשר בנושאים אלה. מה רוצים ממשרד התמ"ת? מה שלומך?

טוב, תודה רבה.

אמרת בממשלה את מה שאתה רוצה להגיד עכשיו?

כן.

הארת את עיני השר שיש פה איזה עניין שאתה רוצה לדבר עליו?

בוודאי. אני גם מזכיר שיש החלטת ממשלה שקובעת שהצעת החוק לא תעלה להצבעה לקריאה שנייה ושלישית - - -

אני לא בממשלה. אני כנסת. אתה תמשוך את החוק. אם אתה רוצה – תמשוך את החוק. החוק אצלי עכשיו ואתה לא תגיד לי את זה – עבר את התהליך הזה. זה עכשיו אצלי. יש לך הערה עניינית עכשיו?

יש לנו הערות ענייניות.

בבקשה, הערה עניינית.

לענייני עדכון ערכי סף. אנחנו קראנו פה את הצעת החוק ואנחנו לא רואים שדנו בנושא עדכון ערכי סף. זה נושא מהותי אצלנו.

מה הסעיף?

זה לא מצוין בסעיף. כתוב רק - - -

אנחנו הקראנו את זה כרגע?

נושא ערכי סף הוקרא, אבל לא דנו בנושא של עדכון ערכי סף. אנחנו מבקשים שהנושא הזה גם - - -

אני מציע שתלך גם אתה לקפיטריה, תעשה את ההכנות שלך, תתאם אחר כך עם הוועדה ונסייע במה שאפשר. למרות שאנחנו לא מהממשלה – אנחנו רוצים להוציא חוק טוב בסוף. יכול להיות שהערותיכם לא הושמעו או לא התקבלו ואם יש עדיין היגיון בדברים, בוודאי שאנחנו רוצים להסדיר.

אבל אני מציע שהמשרדי הממשלה יעשו את זה במקום אחר, תנו לארגונים עכשיו להתקדם. אנחנו ניתן את הבמה לארגונים, נשמע אותם – כי זה המקום היחיד שיש להם פה עכשיו כדי שנוכל להתקדם איתם.

אני מבין שאני לא יכול לציין פרטים נוספים?

אנחנו לא רצים, זה גם לא מופיע כרגע, לכן שבו ואחר כך תטפלו.

נושא עדכוני הסף נמצא בסעיף 72.

אתה שומע, ידידי? זה בסעיף 72. אנחנו עוד לא הגענו לשם. עורך דין נייגר.

כן, אדוני.

נייגר מהמכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. בבקשה, אדוני.

ומהתאחדות התעשיינים.

אתה לא קיבלת תיקונים ממה שהוקרא פה?

כנראה שידיו של היועץ המשפטי של הממשלה היו עמוסות אז הוא לא הצליח להכניס - - -

לא יכול להיות. אני קיבלתי את ההערות שלכם אתמול.

כן, נכון. אנחנו שלחנו.

התייחסנו להערות שלהם.

אתה יכול לחדד בנוסף.

אני רוצה לדבר רק על הדברים העקרוניים, אדוני.

לא. לא דברים עקרוניים – תדבר על סעיפים, מה שאתה מבקש לתקן. זה המקום עכשיו, אני לא חוזר לזה עוד פעם.

אני יודע, אבל אדוני, אני לא יכול להתייחס לסעיף מקום שבו יש הסדר שאיננו קיים. אני צריך להציע הסדר קיים. אלו הדברים שאנחנו הצענו, ואני אומר לאדוני - - -

בבקשה, אדוני.

עם כל המחמאות שאנחנו מרעיפים על המשרד להגנת הסביבה, אנחנו עושים לו עוול בכך שאנחנו חושבים שהוא התעורר אתמול בלילה והגה את החוק הזה. למעשה, הוא מטפל בזה כבר 20 שנה. ההוראה העקרונית שלנו היא כדלקמן: נדרשת הוראת מעבר, אנחנו נתנו נוסח שלה, אבל אני רואה שהנוסח שלנו – אנחנו חשבנו שנתייחס רק לפרק 5 אבל אנחנו נרחיב את זה ונשלח לאדוני הצעה כזאת או ליועץ הוועדה.

המשרד להגנת הסביבה כבר הורה על ניקוי קרקע וטיפול בקרקע כבר לפני שנים ויש דברים שנעשים בתהליך. אין שום סיבה להתחיל הכול מחדש כשהחוק ייכנס לתוקף, לכן יש להחריג את אותם מקומות שבהם נעשה אחד משניים: או שהחל טיפול בקרקע – אני מתכוון לכל שלבי הטיפול, מסקר קרקע שהתחיל על פי הנחיות של המשרד - - -

ככה זה צריך להיות.

אבל אם זה לא יהיה כתוב אני אצטרך לעשות הכול עוד פעם. הדבר השני, אדוני - - -

לא הסדרתם את זה אתם?

הוראות המעבר נמצאות בסוף החוק. אנחנו נגיע אליהן.

בסדר. אני אומר בעיקרון - - -

ההערה נכונה, בוודאי.

אני רוצה להבין. יש היום נהלים שעובדים והכל מתנהל. אמנם, אנחנו רוצים משהו חדש, אבל יזם או עירייה שעושים פרויקט כרגע או חברה כלכלית כזאת או אחרת, והם – על פי אמות מידה שאתם מתווים להם – אומרים: פה יש זיהום קרקע, נא לטפל. אתם גם אומרים שמתחשבים בהוצאות כי משלם יותר כסף. אז הוא התחיל את ההליך על פי ההנחיה שלכם.

אומר המלומד שלנו שכרגע, כשהחוק ייכנס לתוקף, כל מה שהשקעתי וכל מה שעשיתי הוא אפס ואני מתחיל הכול מחדש. אני חושב שאין בזה היגיון. אנחנו צריכים שמי שנמצא בתהליך על פי הנחייה שלכם – לא מה שהוא רוצה – יסיים את התהליך שלו. אם עדיין הוא צריך להשלים דברים נוספים, הוא יכול להשלים.

אדוני מבין את העיקרון, אני רק רוצה להבהיר לאנשי המשרד וליועץ המשפטי שאני תכוון לשני דברים: מקום שבו המשרד להגנת הסביבה נתן הוראה ואנחנו מבצעים אותה, ומקום שאנחנו מבצעים ביצוע בהסכם או ביצע וולונטרי שהמשרד הסכים או אישר אותו.

בוודאי, בוודאי.

בשני המקרים האלה צריך - - -

עוד הערות – היא תענה על הכול. תרשמי לך את זה בבקשה. גם משרדים אחרים – אם יש הערות תרשמו ואז נגיב על כולם.

אנחנו יודעים שיש לשר סמכות להתקין תקנות, בין השאר בנושא סקרי סיכונים ודברים כאלה. אבל אנחנו רוצים, אדוני, שהדרישה, סקרי הסיכונים, כל הפעולות המקצועיות שכתובות בפרק ג', שהמתודולוגיה שלהן תיקבע בתקנות וזה יעשה בגוף הפרק.

זאת אומרת, כל פעם שכתוב "סקר סיכונים", כל פעם שכתוב "פעולות לניקוי" – זה יהיה על פי הנחיות שקבע השר. אדוני יודע שבתקנות האלה – אנחנו, לצערנו, מנוסים, המשרד להגנת הסביבה זו חבורה די עמוסה של אנשים – עד שיפורסמו התקנות יעברו שנים.

הכוונה בחוק הזה, כך מפורט מן הסתם, שאפשר יהיה להתחיל לעבוד אתו מיד וכשהוא נכנס לתוקף. לכן חשוב מאוד שתזורז - - -

מה אתה מציע בסקר סיכונים?

אני מציע שכל מקום ככתוב "סקר סיכונים" בכל החוק הזה - - -

מה אתה מציע שיהיה?

סקר סיכונים יהיה על פי אמות מידה שקבע השר. אני רוצה להסביר בעניין כך: יש מתודולוגיה שפותחה בהתייעצות שהיו בה גם נציגי המשרד, גם מציגי רשות המים, גם נציגי "אדם, טבע ודין", גם נציגי התעשיינים. ואחרי שלוש שנים שישבו וישבו, יצא איזה תוצר שהוא המתודולוגיה של סקר סיכונים.

התוצר הזה לא יכול להישאר בראש של האנשים ובניירות. הוא חייב להיות מפורסם בתקנות או על-ידי המשרד להגנת הסביבה בכל עמוד מודעות או אתר, לא חשוב, אבל שיהיה טקסט שאליו יופנו. ככה אנחנו נעבוד. לא משהו פתוח.

אבל יש פה משהו שהיועץ המשפטי אומר לי: שמת לב לסוף סעיף 17 של הוועדה?

כן, כן.

לקחו את זה בחשבון, התחשבו בבקשתכם. זה לא עבר ככה. סעיף 17 של הוועדה, בדף הלבן.

לא, לא, לא.

אל תגיד לא. קודם כל תיקרא, תעיין. קח לך כוס מים. תנשום.

הוא קבע ושם במגירה. אני רוצה, אדוני, אם אני יכול לבקש, שזה יהיה בתקנות. אם אני לא יכול לבקש - - -

אתה יכול לבקש הכול.

אז שזה יהיה מפורסם. כשאדוני רוצה להיכנס לזה, הוא יידע מה כתוב שם. כשאני רוצה להיכנס לזה, שאני אדע. אני לא רוצה שזה יהיה קביעה שלו - - -

שמעתם?

משהו אחיד, ששווה לכול העולם.

רשמו אתה ותקבל תשובה. אני גם רושם לי שלא נפספס את העניין.

הדבר השני, תראה, יש בעניין הזה, אני חושב – ואם אני לא מדייק, אז יתקנו אותי אנשי המשרד להגנת הסביבה – הבנתי שיש הבנה סביב העניין הזה: בזיהום קרקע חייבים שיהיה מדד כמותי, זה לא יכול להיות רק ריכוזים.
כשמדובר בריכוזים, אדוני, זה כימיה של כיתה ו'. כשמדובר בריכוזים – כל טיפה היא חריגה. דיברנו על כך שחייב להיות מדד כמותי. גם במדינות אחרות, למשל בארצות הברית, יש כמויות שמתחתן לא מתעסקים, חבל להתעסק עם כל טיפה. ולכן, רק זיהום שהוא בכמות משמעותית מחייב את הפעילות הזאת וצריך לקבוע איזשהו מבחן כמותי. היה כזה ויש כזה בעולם ואין שום בעיה לעשות את זה.

מבחן כמות?

מבחן כמותי, כן. זה דבר אחד כשנשפכת כוס קפה ודבר אחר כשנשפכת משאית שלמה.

רשמת? יפה. תמשיך הלאה.

הדבר השלישי הוא ערכי הסף. בעניין הזה אחד מן השתיים: יש לנו ניסיון רע בעניין הזה עם חוקים אחרים, למשל חוק אוויר נקי, שם קבעו ערכים בחוק.

איזה ערכים נקבעו בחוק? לא ידוע לי על זה.

בחוק אוויר נקי נקבעו ערכי סביבה וערכי איכות אוויר, אבל החוק הזה כבר עבר, אז למה להתווכח עליו?

כי הם לא נקבעו. לא להטעות את הוועדה.

עורך דין נייגר, למה אתה מתכוון?

אני מתכוון לרשימה, לחומרים.

לרשימה של החומרים ולא - - -

את צודקת, את צודקת. אני מתכוון לרשימה של החומרים. טוב שהיועץ המשפטי תיקן אותי כי זה בדיוק מה שרציתי לומר: גם במקרה הזה הערכים ייקבעו בתקנות – או בדרך אחרת שהיא דרך קבועה כמו הנחיות, אבל העדיפות היא לתקנות – משום שהדרך לתקן, וצריך לתקן לפעמים למעלה או למטה, בתקנות יותר פשוט - - -

רשמתם? נא לרשום ערכי הסף בתקנות. הלאה, מה עוד?

הדבר הרביעי - - -

אמרת רשות היחיד.

לעניין הזה אין לי ניסוח אבל יש לדבר הזה עיקרון ובדקנו שהדבר הזה נעשה בעולם. אנחנו צריכים להחריג זיהום הקרקע מתחולת החוק את רשות היחיד, מקום שהוא תפוס, כשם שבתי מגורים תפוסים, כך גם מפעלי תעשייה - - -

אתה מתכוון שאם נשפכת לי בבתי כוס של סולר או שמן אז אני זיהמתי את הקרקע?

לאדוני יש מתחת לכיור - - -

השכן שלי ראה והוא איש איכות סביבה מובהק, ישר הוא הלך והלשין ובא פקח, בדק ואמר לי: עכשיו אתה פליליסט - - -

ואם טפטפה לך מהקארטר טיפת שמן – אדוני יצפה לביקור של המשטרה הירוקה.

הבנתי, אז אני אהיה פליליסט?

אתה לא פליליסט – אתה עבריין.

יש רישום פלילי, הבנתי. אז מה אתה מציע, אדוני?

מה שאנחנו רוצים זה שבתוך המפעלים, מקום שבו יש זיהום קרקע - - -

לא, דיברנו על בית פרטי.

אותו דבר, אותו דבר.

אתה טוב, אתה. אני מוכן להחריג את האזרח התמים. החרגת?

כן, החרגנו בתי מגורים.

החרגנו בתי מגורים, אין לי סכנה.

אז תחריג גם מבנים תפוסים אחרים, כולל - - -

אולי בכלל נחליט שלתעשייה מותר לזהם את הקרקע וזהו?

אני אנמק: ראשית, זה מקובל בעולם - - -

סליחה שאני קוטע אותך, עורך דין נייגר, אני רק רוצה להפנות את תשומת לב חברי הוועדה והמוזמנים שעורך דין נתן פרלמן מהלשכה המשפטית ערך סקירות משוות על המצב במדינות בעולם, בין השאר בבריטניה ובבלגיה, ובקרוב הוא גם יפרסם סקירה על המצב בהולנד. הסקירות האלה מצויות באתר האינטרנט של הוועדה, ואנחנו רוצים להודות לו על העבודה שהוא עשה.

יישר כוח. תמשיך.

אדוני, אנחנו קוראים לזה Standard Shopping – כל אחד הולך למדינה שלו ומוציא לו את מה שהוא רוצה. מה שאנחנו מצאנו, משום מה, שבתוך מפעלים לא עוסקים בקרקע בהתקיים אחד משני הדברים הבאים: אחד, כאשר אין סיכון תעסוקתי, שהוא סיכון שונה לחלוטין מאשר סיכון המערכים הבריאותיים שחלים על הציבור; שתיים, שאין סכנה למי-תהום או סכנה לחריגה של המזהם מתחום רשות היחיד או מתחום חצרי המפעל החוצה. חבל להתעסק עם הדבר הזה - - -

איפה זה קיים? זה החוק הזמבי?

אנחנו נשמח אם הוא יפנה אותנו.

חבר הכנסת חנין, אני לא שולט בשפה הזמבית. אני פונה רק למקומות שבהם - - -

החוקים שלהם הם באנגלית, לכן אני שואל, אולי - - -

יכול להיות. אבל אני ניסיתי - - -

שיפנה אותנו למקור.

אתם תענו גם על זה. יש לך עוד סעיף שפספסת. אני מזכיר לך.

אני יכול לשתוק ואדוני ידבר.

למען הגילוי הנאות: נפגשתי גם עם חלק מהגופים, הפניתי אותם לייעוץ המשפטי כדי שירכזו הכול אצלו. אני מוודה שהסעיפים הועלו. יש עוד סעיף פתוח, אדוני, שלא העלית אותו.

אדוני לא בלם את זכות הדיבור שלי - - -

חס וחלילה. תמשיך. אני רוצה שנסיים ונתקדם הלאה.

בסדר, אנחנו לא נרחיב. עכשיו אני אתייחס לסעיף 3 בפרק ב'. אדוני, לא שעד כשיו דיברתי לא ברצינות – אבל עכשיו ממש ברצינות.

בבקשה, אדוני.

סעיף 3 הוא גזירה - - -

אנחנו - - -

מי זה "אנחנו"?

חברת החשמל.

אין בעיה. אני אמרתי בתחילת הדברים – תהיו קשובים כשהיושב-ראש מדבר – אמרתי שאנחנו בדיון ראשון מבחינת למידת החוק, לכן גם בדיון הבא הפרקים א', ב' ו-ג' ימשיכו ויידונו. גם משרדי הממשלה עדיין צריכים לתת את הערותיהם. לכן הכול פתוח. כל מה שאתם רוצים תגידו היום – תהיה גם השלמה בדיון הבא - - -

מתוך הנחה שלא תחזרו על עצמכם. אם אתם רוצים לדבר על פרק ב' עכשיו – זה בסדר גמור.

ואני אומר אם יש לכם הערות לפרקים הבאים, לא לחכות – תתחילו לעבוד כי אני עובד מהר ואל תגידו אחר כך כשכבר התקדמתי – אני לא חוזר אחורה. בינתיים אנחנו בתחילת הדיון ולכן הדיון הזה והדיון הבא יהיו עדיין בפרקים א', ב' ו-ג', וכבר תמשיכו את כל הערותיכם עד סוף החוק. בבקשה, אדוני, אתה יכול לדבר.

חבר הכנסת חנין, אני לא אחזור על זה אבל הסוגיה היא סוגיה עקרונית גם לגבי מהות החוק. החוק עוסק בשיקום קרקעות שזוהמו, בן אם זוהמו בעבר ובין אם היה אירוע - - -

גם במניעת זיהום.

גם למנוע לעתיד.

למנוע לעתיד – נמנע את זה בקביעת אמצעים שהם ניהול לעתיד. הקביעה הגורפת של איסור זיהום קרקע, כאשר בין באופן מידי ובין בחלוף זמן; בין במישרין ובין בעקיפין – והאמן לי אדוני, אני אינני עול ימים במקצוע – לא כל-כך ברור לי במה מדובר, אבל נניח לזה.

הקביעה הגורפת שכל גרם זיהום קרקע הוא עבירה פלילית – היא גזירה שאי אפשר לעמוד בה. גם אדוני, אפרופו הדיון שהיה לנו לפני חמש דקת, לא יכול לעמוד בה משום שזיהום קרקע מוגדר במונחים של ריכוז, ולכן כל טיפה שנופלת ממכל השמן של אדוני על האספלט, הופכת להיות זיהום.

זאת גזירה שאי אפשר לעמוד בה, בין השאר, משום שאם נדפדף נמצא שההוראה הזאת היא הוראה של אחריות קפידה - - -

הערה נכונה.

רשמת את ההערה? זה חשוב כדי שלא נהפוך את כולם לפליליסטים. יש לך עוד משהו פתוח שלא אמרת.

יזכיר לי אדוני. אני שומר על אדוני – אני לא צריך להגיד לאדוני פעמיים.

אנחנו מדברים על כך שבהצעת החוק יהיה ביטוי לזה שלוח הזמנים שאתם צריכים לעמוד בו לגבי מתן תשובות לאותם מפעלים, לאותם יזמים, יהיה לוח זמנים כמו שאתם דורשים מהם לעמוד בלוח הזמנים.

אדוני היועץ המשפטי, אני שומע את ההערה - - -

אדוני עשה את מלאכתי יותר טוב ממה שאני הייתי עושה.

אני רושם ואנחנו נוודא. אתם רוצים לענות לכל גוף בנפרד או - - -

אולי כן נענה - - -

יכול להיות שאם אחרים יקבלו תשובות ואז תנוח דעתם.

אז אני אענה מהסוף להתחלה: בנוגע ללחות הזמנים – הנוסח שפרסמה הוועדה וגם הנוסח הכחול, בהחלט מגביל את הממונה במן תשובות בלוחות זמנים - - -

רגע. ידיד המלומד, אתה עברת על לוח הזמנים שהוועדה פרסמה? הם הקריאו גם את חלק מלוח הזמנים. הייתי רוצה שתעבור על זה כי הם אומרים שאצלם זה לא היה וצלנו הוועדה כבר עבדה על זה.

על מה את מדברת?

אני מתחילה לענות מהסוף להתחלה.

מהסוף. לוח הזמנים שאני אמרתי - - -

לא., לא. אני אקח על עצמי את האחריות לחוסר ההבנה שלך אבל התכוונתי לכך שזמני התגובה – אנחנו צריכים לשקם את הקרקע, ולכולם יש אינטרס לשקם אותה מהר. אגב, אנשים מחכים גם היום עם פרויקטים של בנייה שהיא תיתן אישור והוא ייתן אישור, זמני התגובה שלכם, במחילה, הם בממוצע 9 חודשים.

אז הגבילו. זה מה שאני אומר, שים לב.

אז אני רוצה לקצר את זה.

ראית את כל מה שהוועד הציעה - - -

ראיתי.

ולמרות זאת אתה אומר: עדיין, אני רוצה לקצר?

כן.

אתה תביא לי הצעה לכמה אתה רוצה לקצר - - -

כתבתי לכם, 30 יום.

כן, 30 יום. קיבלנו.

אתם חיים עם זה?

יש מספר פונקציות שאנחנו חושבים ש-30 ימים זה פרק זמן שהוא לא סביר למתן תגובה, כמו לדוגמה, אישור תכנית לסקר סיכונים, גם בהתאם למתודולוגיה. אבל אני מציעה שנבחן כל הצעה שלכם באופן פרטני ונשיב לכם לגופו של עניין. כן מקובלת עלינו התפיסה שכפי שאנחנו רוצים להגביל את השוק בלוחות זמנים למתן תגובות – כך גם יש באופן - - -

תודה רבה. רק שיהיה הגיוני. לפעמים פיזית אי אפשר. בבקשה, הסעיף הבא.

לעניין ההערה לגבי סעיף 3: הנוסח שמופיע בסעיף 3 נשען על הנוסח שקיים היום בחוק המים. לא יכול להיות שפעולה שנחשבת כזיהום מים לפי חוק המים – ואנחנו יודעים שכדי לזהם מים, עוברים דרך הקרקע – החוק הזה בכלל לא יטפל בה והיא תהיה מטופלת רק במסגרת חוק המים, על אף העובדה שזאת פעולה שמזהמת את הקרקע.

ברשותך, יש כאן נקודה שלא הובהרה - - -

אדוני, אני לא הפרעתי לך - - -

עזבי, עזבי - - -

אני מבקשת, אדוני, להגיב לכל נקודה ואז אם נשארות - - -

אני לא מתעמת אתך. היה משהו שלא הבהרתי ואחרי זה תוכלי לענות לו. אל תדאגי. אל תדאגי אני לא מתעמת אתך. את יודעת שאני מכבד - - -

אל תדאגי בכל מקרה.

אני לא רוצה שתתפרצי לדלת פתוחה כי יש חלק מההערה שלי במקום ויש תשובה לזה אז חבל שתתחילי מהתחלה - - -

זה לא מקום לדו-שיח עכשיו.

אדוני, אני לא הבהרתי משהו – אני רוצה לפתור לה בעיה – היא השוותה את ההוראה לחוק המים.

כן.

יש דבר אחד שלא כתבנו ואני רוצה להגיד אותו: מבחינתי, זיהום ברשות הרבים, גם מולקולה אחת, הוא עבירה. זה, דרך אגב, גם המצב המשפטי היום. ולכן אני מתייחס, לא הבהרתי את זה, אך ורק לרשות היחיד, אך ורק לחצרים שלי, לבית הפרטי שלי. בגלל זה ההשוואה לחוק המים היא לא רלוונטית, כי חוק המים מגדיר מקור מים כקניין הציבור, כדבר ציבורי. כשאני אומר שזה לא יהיה עבירה, אני מתכוון רק בבית שלי, רק בחצר שלי. שזה יהיה ברור.

אתה יודע שמי התהום נמצאים גם מתחת לבית שלך?

זה לא משנה, הם עדיין קניין ציבור ואם אני לא פוגע במי התהום – זאת לא עבירה.

זה באמת מוביל אותנו לנקודה שהעלית: החרגת רשות היחיד. אנחנו לא מקבלים את האמירה לפיה מפעל יכול לזהם ולעשות כבשלו בתוך השטחים שלו, גם אם זה גורם לזיהום קרקע ושיש לזה השלכות וזה יכול להגיע גם לקרקעות סמוכות וזה יכול לחלחל למי תהום ובסופו של דבר, התוצאה של הדברים האלה היא שכיום המשרד מתמודד בקושי ומשקיע משאבים רבים במתחמים שלמים של מפעלים שפונו, שעליהם הייתה תעשייה. לפי הצעתך, על פניו, לא היה צורך בכלל לטפל בזה מאחר שבאותו זמן זה היה בתוך רשות היחיד של המפעל.

לא ירדת לסוף דעתי. אם יש כזאת סכנה לזיהום מים – ההערה שלי לא רלוונטית; אם יש סכנה לגלישה למקום אחר – גם לא רלוונטי; ואם האתר פונה מהמפעל והמפעל לא עובד שם – גם לא רלוונטי.

למה לא רלוונטי? כי הוא כבר גרם לזיהום אז זה מאוחר מדי?

משום שזאת לא ההחרגה שאני מבקש.

אבל אנחנו רוצים למנוע מראש, לא לחכות שהוא יפנה.

ומי ייקבע אם יש סכנה לזיהום מים? המפעל ייקבע אם יש סכנה לזיהום מים?

מה פתאום?

המשרד צריך להיכנס לשם ולבצע שם איזושהי בדיקה.

אריה, באיזה חוק מצאת את זה? אני לא מצאתי בשום חקיקה שמותר למפעל לזהם. תראה לי את החוק הזה.

הלאה. הסעיף הבא.

ההצעה היא פשוט לעשות תקדים - - -

חבר הכנסת דב חנין, בא נתקדם הלאה.

לעניין ערכי הסף בתקנות: באמת, הנוסח שעבר בקריאה הראשונה הפנה לרשימת ערכי הסף שפרסם המשרד להגנת הסביבה לאור הערות שהתקבלו ומתוך רצון גם לקיים על זה דיון ולקבל הערות עכשיו במהלך הדיון בכנסת.

אנחנו הסכמנו להכניס את ערכי הסף כתוספת לחוק. לכן, מכל הבחינות הם קיימים בחוק, הם יהיו קיימים בתוספת. אנחנו לא חושבים שיש צורך שזה יופיע בתקנות כשזה קיים בתוספת לחוק. אני מניחה שבהמשך הדיונים, ככל שיהיו הערות פרטניות לעניין ערכי הסף, הן יישמעו.

מהדברים שהעלית יוצא שבאמת כל גרגר קטן של חומר מזהם לקרקע גורם לכך שהקרקע תהיה קרקע מזוהמת. בהקשר הזה נעשה שינוי בהגדרת קרקע מזוהמת וההגדרה הנוכחית קובעת מבחנה מהותית שקרקע מזוהמת זו קרקע שמצוי בה חומר מזהם הגורם לכך שהקרקע תהווה סיכון לבריאות הציבור או לסביבה.

אני לא יודעת על כך שגרגר קטן גורם סכנה לבריאות הציבור ולסביבה. אולי יש מקרים כאלה, אבל אני מניחה שבאופן גורף אי אפשר לומר דבר כזה.

אבל יש חזקה.

ההמשך של המשפט, באמת כדאי שנחזור עליו: "חזקה שקרקע היא קרקע מזוהמת בהתקיים כל אלה, אלא אם הוכח אחרת: (1) מבוצעת בה או התבצעה בה בעבר פעילות בסיכון; (2) נמצא בה חומר מזהם בריכוז העולה על ערכי הסף הראשוניים, ואם נקבעו לגביה ערכי סף פרטניים - עולה על ערכי הסף הפרטניים".
ההגדרה הזאת משנה את הנטל כפי שאנחנו דיברנו על זה בעבר. ככל שמדובר על קרקע שיש בה פעילות מסכנת, בגלל האינטנסיביות של הטיפול, כמות החומרים המזהמים שאנחנו יודעים – בחרנו את הרשימה הזאת גם בקפידה – במצב שבו יש פעילות מזהמת ויש חריגה מערכי הסך – אנחנו אומרים שהנטל עובר לאותו מפעל לבוא ולהגיד שלמרות המצב הזה, אין סכנה לבריאות הציבור או לסביבה. זאת לא חזקה חלוטה.

בכל שאר המקרים, בוודאי כשמדובר על בית פרטי שיש לו מעט אקונומיקה, הקרקע כלל לא מוגדרת כקרקע מזוהמת - - -

הדוגמה של טיפה היא קיצונית אבל ליטר, כן? ושני ליטר, לא?

ברגע שבאופן פוזיטיבי נקבע שיש סכנה לבריאות או לסביבה אז הקרקע היא קרקע מזוהמת. החזקה רלוונטית אך ורק למצב שבו יש עוסק בסיכון. הרשימה של העסקים בסיכון היא רשימה שנקבעה לאחר שעשינו מיפוי מאוד מקיף על העסקים בעולם שנמצאו כבעלי פוטנציאל גבוה מאוד לסבירות וגם מהניסיון שלנו, מהטיפול של המשרד, ב-12 השנים האחרונות.

אנחנו עומדים מאחורי הביעה שכאשר יש פעילות בסיכון, אותה פעילות שמנויה בתוספת, וחריגה מערכי הסף – יש מקום, זה מידתי, זה סביר וזה הגיוני להעביר את הנטל למפעל והוא יכול באמת לבצע סקר סיכונים ולהראות שלמרות שיש חריגה מערכי הסף – עדיין הקרקע היא לא קרקע מזוהמת.

זה הפתרון המאוזן שאנחנו מצאנו ובאמת, לאור ההערות שלכם בין היתר, היה שינוי בהגדרה של קרקע מזוהמת ביחס להגדרה שהייתה קיימת בנוסח שעבר בקריאה הראשונה.

יש עוד משהו פתוח?

העליתם – גם אתם וגם המומחים האחרים – הערה על כך שלא צריך לדווח על כל דליפה חדשה, על כל דליפה עתידית: אנחנו בהחלט עובדים על קביעת סִפֵּי דיווח שרק מעליהם יהיה צורך לדווח - - -

זאת הערה שלא הערתי, אבל זה נכון.

אתה הערת, עורך דין נייגר, תדייק בדבריך. אמרת: שפיכה של כמות קטנה. אנחנו מדברים על שפיכה של כמות קטנה.

גברת נזר, אני מסכים עם מה שהיא אמרה, לא צריך - - -

אנחנו מדברים על כך שאנחנו נקבע כמויות - - -

הוא הסכים – הלאה.

שולי, זה שאנחנו מסכימים לא אומר שצריך להתווכח.

זה המשפטנים. זה ככה. אין מה לעשות.

עוד שתי נקודות נוספות שהוא העלה: העלית את הצורך בכך שהמתודולוגיה תיקבע בתקנות ולא בהנחיות - - -

זה לא מה שאמרתי. אמרתי שהיא תיקבע בעדיפות ראשונה בתקנות ובעדיפות שנייה בהנחיות. החוק ייצא לפועל כשהדברים האלה מפורסמים ולא יישארו במגירות או לשיקול דעת – יפורסמו.

מקובל עלינו וכך זה גם כתוב בנוסח - - -

מה בסוף? תקנות?

נראה לי שיהיו בהנחיות והודעה על קיומן של ההנחיות או שינוי בהן תפורסם ברשומות. ככה אנחנו גם - - -

עם החוק ביחד? הוא חושש שהחוק יעבור וההנחיות האלו יישארו במקומות אחרים. מידית עם פרסום החוק, בסדר?

מרבית ההנחיות כבר קיימות כיום, ואם יהיה צורך בהנחיות מסוימות עד לתחילת התוקף - - -

גם פה אנחנו מתכוונים שנכתוב: כל ההנחיות ייצאו מיום תחילת החוק.

עד יום התחילה.

עד יום תחילת החוק. ככה זה יהיה – תרשמי את זה.

ההערה האחרונה לגבי הוראת המעבר – מי שכבר החל בטיפול: אם מישהו החל בטיפול והוא פועל בהתאם למתווה שאושר על-ידי המשרד, אין לנו כל כוונה להחזיר אותו ואותנו אחורה.

איך זה בא לידי ביצוע? שלא יבוא מחר פקיד או משפטן שלא פירשן נכון את רוח החוק.

מאחר ובנוסח המוצע על-ידי הוועדה החובה האוטומטית שמוטלת על עוסק בסיכון היא להגיש סקר היסטורי. כל שאר הדברים הן חובות שמותנות בפנייה מהממונה. יש הוראה ספציפית לגבי סקר היסטורי שקובעת שמי שהגיש סקר היסטורי לאחר שנת 2004 – וזו השנה שבה פורסמו ההנחיות לגבי ביצוע סקר היסטורי – יהיה פטור מלהגיש את הסקר ההיסטורי פעם נוספת באותו מועד שהחוק קובע.

באופן הזה אנחנו מוודאים שמי שכבר בעצם חייב כיום לבצע סקר היסטורי והוא ביצע בעבר – לא יהיה חייב להגיש את הסקר הזה שוב כי כמו שאמרנו, אנחנו לא רוצים להחזיר את הגלגל אחורה. בנוסך לכך, אם קיים חשש מבחינתך שגורם מסוים ביצע פעולה מסוימת וכיום לממונה יש סמכות לבוא ולדרוש ממנו שוב את אותה פעולה – זה עניין של סבירות מנהלית.

המצב שאתה מתאר זה מצב שבו מישהו מבצע סקר קרקע ולמרות שהוא מבצע סקר קרקע בדיוק לפי המתווה שאישר המשרד, הממונה נותן לו צו סותר - - -

למה את אומרת? בסעף 28 – תכנית וולונטרית – יש לכם כבר את הדבר הזה ולא סבירות מנהלית , שזה מושג שאינני מבין מהו, מימי לא פגשתי אותו - - -

באמת?

הוא מוחבא באיזו מגירה. יש שם הוראה ספציפית שמי שפועל על פי תכנית וולונטרית אי אפשר יהיה להוציא לו צווים. ההוראה הזאת נכנסת רק על פעולות וולונטריות אחרי שהחוק יכנס לתוקף, אבל יש פעולות וולונטריות שהתחלנו אותן לפני שהחוק נכנס לתוקף – זה אותו פרינציפ. אז למה לכתוב את זה? תעשו לי טובה - - -

הוולונטרי היה על פי אמות מידה שהם קבעו?

בוודאי. זה הם, הם.

אז תחשבו על זה. יש היגיון במה שהוא אומר.

זאת גם הערה שעלתה על-ידי משרד התמ"ת.

ההערה של עורך דין נייגר היא רחבה יותר מהדברים שנכתבו בהצעת החוק. אני מציע שעור דין נייגר יעביר את הצעתו לגבי הפעולות שנעשו בעבר והמשרד יתייחס. אני חושב שההערה במקומה ויש מקום להתייחסות לאנשים שהשלימו כבר תכנית טפול בקרקע לפי מתווה שהמשרד אישר אותו, והם לא צריכים להיות חשופים לפנייה חוזרת.

או שהם בתהליך.

או שהם בתהליך, לא משנה.

מה שחשוב לנו שזה במתווה שהם קבעו.

נכון.

תחדד את הנקודות האלה, תביא את הדברים שלך לייעוץ המשפטי שלנו כדי שנוודא שהכול סגור, בסדר?

עוד משפט אחד.

השתלטת על הדיון.

לא מדובר על ההערה כפי שנאמרה במקור על-ידי עורך דין נייגר, שאם הם החלו בסקר – הם גם לא יצטרכו בטיפול - - -

לא, לא.

אל תלכו קיצוני. משפט אחרון אדוני.

באותה ועדה - - -

איזו ועדה?

שתוקם בקשר עם התוכנית לאומית - - -

למה לא יהיה שם נציג סקטור כלכלי?

או תמ"ת?

או התאחדות התעשיינים?

למה שלא יהיה יושב-ראש?

אנחנו ביקשנו. משרד התמ"ת מבקש - - -

ביקשתם? אני מבקש ממך, תעשה שמה למעלה אתה עבודה שלך, בסדר? לא פה. אני תומך, אבל - - -

מה זה תומך? עם מי לדבר? אני מוכן לדבר עם כל אחד.

עם המשרד שהביא את החוק.

ביקשנו את זה כל הזמן ואם לא תהיה רוח גבית - - -

יש לך שר כל-כך מוכשר - - -

הבקשה שלנו היא כל-כך סבירה - - -

אני מדבר אליך. השר שלך כל-כך מוכשר שאני מבקש ממך להעיר את תשומת ליבו - -

הערנו.

- - ותגיד לו שיפעיל את כובד משקלו ויטפל בזה, ואם לאו – זה יחזור אליו ואנחנו נטפל.

אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב שכל הנושא של התוכנית הלאומית בא לאישור הממשלה כולה, כל השרים מיצגים בממשלה, למיטב ידיעתי, ולכן כל התוכנית הזאת באה לאישור הממשלה וכל השרים יכולים - - -

אבל עדיין, בוועדה - - -

עדיין מצוינים פה כמה משרדים שהם שותפים במנהלת ואנחנו לא מוזכרים.

איזה מנהלת?

בוועדה.

הוועדה הזאת רק מציעה לשר משהו שהוא מביא לממשלה, אחר כך, כל השרים יכולים - - -

אתה מבין?

מדוע שלנו לא יהיה נציג?

משום שכל הממשלה רוצה נציגים - - -

אבל הוועדה מאשרת את ההצעה.

זה לא הגיוני - - -

למה צועקים? לא צריכים לצעוק. מי שרוצה לדבר ירים יד וידבר. תעשו עבודת מטה ואנחנו נבחן את זה בוועדה ונראה.

אנחנו שלחנו את הערותינו ונשלח בהתאם להנחיות אדוני.

כן, לתאם כמה שאפשר. אם לא – אנחנו נכריע. סיימנו שם? בבקשה, לשכת השמאים, עורכת הדין גלינה, בבקשה. שמאים, מה יש לכם להגיד על החוק? אתם תומכים בחוק בעיקרון?

אנחנו בהחלט תומכים בחוק - - -

קודם כל, תומכים בחוק זה טוב.

אני רוצה בהזדמנות הזאת לברך את הוועדה. יש לנו מספר הערות קצרות לעניין.

למה לא שלחת?

שלחנו אתמול, ככה - - -

זה מאוחר מדי.

בסדר. לפנים משורת הדין. אנחנו אנשים טובים.

גם לנו לא יצא עדיין לקרוא את ההערות שלכם. הסתכלנו על כל ההערות שהתקבלו עד ל-10 ביוני, שזה המועד - - -

גלינה, בבקשה.

יש לנו שלוש הערות קצרות - - -

תפני אותנו לסעיפים.

הראשונה: הגדרת מחזיק בקרקע.

תרשמו את זה.

בגלל שנדרש פרק זמן מינימלי על מנת להיכנס תחת ההגדרה, אנחנו מציעים שתיקבע נקודת ייחוס, וביחס אליה ייקבע האם עמד אותו מחזיק בתקופה הנדרשת.

אני לא מבין את ההערה.

כיוון שהמחזיק צריך להחזיק בפועל בתקופה של חמש שנים ויותר – נכון למתי?

מרגע שהוא התחיל להחזיק. מה זאת אומרת ממתי?

ועד מתי?

עד לרגע שבו הוא מקבל את הצו. ברגע שבו הוא מקבל צו כמחזיק, צו לפי סעיף 18, צריכים להתקיים בו התנאים - - -

התנאי שהוא חמש שנים כבר בקרקע.

אולי זו נקודת הייחוס. אני לא חושבת שצריך להבהיר את זה.

היא אומרת שזה ברור. אם זה לא ברור אנחנו נסביר.

בסדר גמור.

הערה שנייה בבקשה.

לעניין סעיף 2א(ב): מוצע להכליל את לשכת שמאי המקרקעין ברשימת הצוות הממליץ לשר - - -

בסדר, בסדר. כל אחד רוצה. בבקשה, כן. בוועדה שממליצה לשר.

בגלל החשיבות הקריטית מבחינת ההשלכות - - -

רגע. אני כותב לי פה: כלכלי, ועכשיו – שמאים. נראה לכמה נגיע.

תמ"ת גם אמר שהוא רוצה.

תמ"ת זה כלכלי, לא?

אנחנו גורם מקצועי. כגורם מקצועי אנחנו רוצים להיכלל בוועדה. בגלל שיש היבטים כלכליים מאוד חשבים שמשפיעים על ההיתכנות של התכניות האלה ועל האפשרות ליישם אותן בכלל.

הערת את ההערה?

כן. זאת הייתה ההערה שלי. אני קיצרתי אותה – לא רציתי להרחיב יתר על המידה. לעניין סעיף 20(ג), רשום: הממונה רשאי לדחות את ממצאי ומסקנות הסקר ההיסטורי", אך לא רשום על סמך אלו קריטריונים רשאי הוא לעשות כן.

מוצע להבנות את שיקול הדעת של הממונה לעניין הסקר ההיסטורי או למצער, לחייבו לנמק את סיבות הסירוב לקבל את הסקר על מנת למנוע שרירותיות בהפעלת סמכות הממונה ולהגן על הזכות לערער על החלטותיו.

רק לגבי סקר היסטורי?

על פי החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), כל החלטה של הממונה בעניין הזה תהיה חייבת להיות מנומקת. החלטה שאיננה מנומקת – איננה החלטה. שיקול הדעת שלו הוא שיקול דעת מנהלי וכל שיקול דעת מנהלי חייב להיות בגבולות של סבירות. בוודאי שממונה לא יכול לפעול בשרירותיות, יש עליו ביקורת שיפוטית. כל החלטה, כמובן, חייבת להיות מנומקת ובגבולות הסביר, בגבולות השוויון, בגבולות כל העילות של המשפט המנהלי שמחייבות את הממונה כמו כל רשות מנהלית אחרת.

נכון. אבל אנחנו יודעים שבלי הבנייה של שיקול הדעת, לא יכולה להיות ביקורת נכונה על ההחלטות שלו מכיוון שאנחנו לא יודעים איך הוא צריך לקבל את ההחלטות ועל סמך מה הוא צריך לקבל החלטות.

יש הנחיות. כפי שהעיר עורך דין נייגר, יהיו הנחיות לגבי הכנת הסקר ההיסטורי. ההנחיות הלא יפורסמו ברבים והממונה יצטרך לפעול לפיהן. כמובן שאם הוא פועל שלא לפי הנחיות שהוא בעצמו פרסם – אז הוא פועל באון לא סביר.

אני מבקש שתעבירו עוד פעם. אם לא עברתם על המסמך שלהם – אז תעברו. אם עדיין יש תיקונים כאלה ואחרים להתייחס. יש לך עוד הערות?

זהו. לא.

גם לסעיפים הבאים תכינו את ההערות שלכם ותשלחו כבר מבעוד מועד כדי שנוכל להתייחס אליהם. אנחנו עוברים לחברת החשמל.

אני עורכת דין מהלשכה המשפטית של חברת החשמל.

מה הבעיה אצלכם?

קודם כל, אנחנו מברכים על הצעת החוק. היא חשובה, עקרונית, ואנחנו גם מברכים על עבודה המאוד רצינית שנעשתה כאן בעקבות הערות שנתנו בדיונים קודמים. אני רוצה להעיר, קודם כל, שההערות שלנו נשלחו עד ל-10 ביוני אך משום מה הן לא פורסמו פה בקובץ ההערות של שאר הגופים, אבל אני רוצה שזה יירשם.

לא רק יירשם, גם נתייחס אליהן.

יש שלוש הערות מרכזיות. ההערה הראשונה מתייחסת להגדרה של קרקע מזוהמת ולהגדרה של ערכי סף ראשוניים. קודם כל, לעניין טבלת ערכי הסף: אנחנו מבקשים שבהליך הקביעה של ערכי הסף, יהיה צוות שייקבע את ערכי הסף האלה. זה דבר שהוא מאוד-מאוד מהותי ועקרוני.

זה לא נכון שסביב השולחן הזה אנחנו ניתן הערה לריכוז של חומר כזה או חומר אחר. אני חושבת שצריך להורות לגופים הרלוונטיים לשבת עם כלל הגורמים – גם התעשייה וגם שאר הגופי הממשלתיים והאחרים, כולל גורמי הסביבה האחרים – כדי לקבוע את הערכים הללו.
עורך הדין נייגר הציע שזה יהיה במסגרת הליך של התקנת תקנות. העיקרון הוא אותו עיקרון – זה לא עקרוני מבחינתנו שזה יהיה בתקנה או בחוק, ובלבד שזה יהיה בהליך - - -

או הנהלים, רק שיפורסם.

ובלבד שנוכל לשבת סביב השולחן ולהתייחס לכל ערך לגופו. אני חושבת שזה נכון. דבר שני, אני מצטרפת להערה של עורך הדין נייגר בעניין הכמות: זה מאוד עקרוני - - -

ההערות הושמעו והתשובות נתנו. אם תשובות נתנו וזה מספק – לא צריך לחזור עוד פעם להערה.

ניתנה תשובה שהיא לא מספקת ואני אסביר מדוע. התשובה שניתנה כאן התייחסה לכך שקיימת חזקה שלפיה קרקע היא מזוהמת ברגע שהתבצעה בה בעבר פעילות בסיכון ויש רשימה של הפעולות שבסיכון והן פעולות רבות, הן לא פעולות מעטות – רוב התעשייה נמצאת בפנים. בנוסף, חומר מזהם שעולה בריכוזו על ערכי הסף הראשוניים הופך את הקרקע לקרקע מזוהמת.

ברגע שאני מבצעת פעילות בסיכון – ואני מבצעת פעילות בסיכון – ונשפך לי בקבוק של חצי ליטר שמן על הקרקע – חזקה עליה שהקרקע מזוהמת. אני חושבת שיש כאן עניין של De minimis. אני חושבת שגם המשרד בעצמו לא ירצה בכל מקרה כזה שכל הוראות החוק על המשמעויות שבו יחולו. אני חושבת שזה עניין מאוד-מאוד ברור. אני בטוחה שלא זאת הייתה הכוונה אבל זה עולה מההגדרה במחוק ואם אפשר לסדר את זה בצורה שזה יהיה ברור שלא זו הכוונה – אנחנו נשמח.
הדבר השלישי שקשור להגדרה של קרקע מזוהמת וערכי הסף הראשוניים – אלו בעצם הגדרות שלובות – בטבלת ערכי הסף יש סוגים שונים של שימושים, שימוש מסוג א', ב' ו-ג', השימושים הללו מתייחסים למשך החשיפה של אדם לסביבת הקרקע.

זה עלול ליצור פה בלבול. ברור למשל, שתעשייה זה לא שימוש מסוג א'. הכוונה הייתה שזה יהיה שימוש מסוג ב'. אבל יחד עם זאת, כיוון שזה שימוש שבו קיימת אפשרות לחשיפה של אדם, כמו עובד למשל, שנמצא שעות ממושכות במפעל, ייתכן מאוד שזה יסווג פתאום כשימוש מסוג א'. אני לא חושבת שזאת הכוונה של המשרד. זה די ברור לי שהכוונה הייתה שהתעשייה נכנסת לשימוש מסוג ב', אבל ההגדרות פה עלולות ליצור בלבול כי אדם זה גם עובד. זה דבר שצריך לסדר אותו, אלא אם כן תגידו לי שזה ברור שלא זו הפרשנות.

דבר נוסף, עניין שמתקשר לסמכויות של הממונה. ישנן סמכויות רחבות שניתנו לממונה וחלקן בצדק. אנחנו מבקשים שבאותם מקרים הממונה מבקש לקבוע, בניגוד להמלצות סקר הקרקע ובניגוד להמלצות שבתוכנית הדיגום, על פ י שיקול דעתו הבלעדי מסקנות שונות מאלה שאליהן הגיע עורך הסקר ומסקנות שונות בקשר לתכנית הדיגום – הוא יעשה את זה אחרי שהוא שמע את מי שהכין את הסקר, שמע את הטיעונים שלו, התחשב בהן, ואחר כך הוא יכול לקבל את החלטתו. אז אנחנו מבקשים שימוע לפני החלטות מהסוג הזה.

יכול שזה יטופל בהמשך הצעת החוק. קצת קשה להתייחס לפרק אחד כשהוא לא בתוך המכלול, אני מבינה את האילוצים, אבל לפעמים זה קצת קשה. בכל אופן, אנחנו מבקשים שיהיה גם מנגנון של ערעור על החלטת הממונה בתוך המשרד. שיהיה מנהל או פונקציונר אחר בתוך המשרד שבפניו ניתן יהיה לשטוח את הדברים. אנחנו מבקשים: שימוע וגם זכות ערעור.

נקודה נוספת היא הנושא של הכשרה וניסיון. זה מתקשר לנו לשני דברים: אחד, להגדרה של דוגם; והשני, להוראה שקבועה כאן בתוך ההצעה בסעיף 31ו נקבע בצדק: "השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אמות מידה שיבטיחו את מקצועיות פעולותיו של מי שמבצע סקר היסטורי, סקר קרקע, תכנית לסקר סיכונים" וכו'.
אנחנו חושבים שזה דבר מאוד נכון, יחד עם זאת, בסעיף קטן (ב) נקבע שהמנהל יכול, אם הוא נוכח פתאום, שביצוע פעולה לפי פרק זה מצריכה ידע והשכלה מסומים, הוא יכול לדרוש כי פעולה ספציפית תתבצע על-ידי גורם שלדעתו עונה לקריטריונים ספציפיים שהוא ייקבע.

אנחנו חושבים שזה לא נכון לעשות את זה. אם העיקרון, כפי שהעיד כאן היועץ המשפטי של הוועדה, זה בראש ובראשונה ליצור ודאות – אז אמות מידה שנקבעות על-ידי השר ומפורסמות הן הדבר היחיד שצריך לחול.

לא יכול להיות שפתאום יקום הממונה ויחליט שבמקרה הספציפי הזה לא מספיקים לו הידע וההכשרה שנקבעו באמות המידה שקבע השר עצמו והוא מבקש שיהיה ידע אחר. צריך להבין: בתחום הזה של הקרקע יכול להיווצר מצב – כשאנחנו רואים את השוק של האנשים שעסקים בו – שהמשרד פתאום יחליט שלא מתאים לו במקרה ספציפי אף אחד מבין הגורמים הפועלים בתחום בארץ וירצה שרק חברות זרות ייבצעו פתאום את הפעולות.

זה דבר שהתעשייה חייבת לדעת אותו מראש. אנחנו במיוחד, חברת החשמל, שכפופים לחוק חובת המכרזים וכל ההתקשרויות שלנו עם יועצים ועם עורכי סקרי קרקע וגורמים אחרים, חייבות לעבור הליך מכרזי, חייבים לדעת את הדברים האלה מראש כי יש לנו זמנים של חובת מכרז.

דבר נוסף שקשור להגדרה של דוגם קרקע ולסמכות של דוגם קרקע. ההצעה קובעת שדוגם הוא לא רק, כפי שהיה שמקובל עד עכשיו, אותו גורם שיש לו את מכשירי הדגימה. צריך להבין: בדגימה של קרקע את הלא לוקח כוס, כמו שאתה עושה במים. משתמשים במכשירים שקודחים, מכשירים מאוד-מאוד גדולים. יש אותם לכמה אנשים שקיבלו גם הסמכה לזה ממכון התקנים, אני חושבת, זה מספר גופים מצומצם.

אז מה הבעיה?

הדוגם צריך לעסוק בדיגום. הוא לא צריך לעסוק בהכנת תכנית ובהכנת סקרי קרקע או בכל מיני דברים אחרים. הוא צריך לעסוק אך ורק בדיגום.

הוא מביא את הדיגום.

נכון, וזה הכול. אנחנו חושבים שהדוגם צריך להיות אך ורק דוגם. עורכי הסקר, עורכי תכנית הדיגום והגורמים האחרים יהיו אותם גורמים שיעמדו באמות המידה שייקבע השר לפי סעיף 31ו. הדבר האחרון – ההוראה שקבועה בהצעת החוק בקשר לעריכת סקר היסטורי כל 7 שנים על-ידי עוסק בסיכון גבוה.

אנחנו חושבים שזה לא סביר לדרוש כל 7 שנים סקר היסטורי מעוסק בסיכון גבוה אם לא חל שום שינוי בנסיבות. אם באמת חל שינוי – יש הצדקה. אבל אין הצדקה לבצע סתם סקר היסטורי אם לא חל שו שינוי.

יש לנו הערה שהיא פחותה בהרבה בחשיבותה מאלו שאמרתי, וכל שאר ההערות שלנו מפורטות בנייר ואנחנו נשמח אם תוכל גם אליהן להתייחס עם המשרד והוועדה אם יש צורך. ההערה הנוספת היא הדרישה שמנכ"ל יחתום על כל סקר היסטורי ועל כל השלבים.

זה קצת לא פרופורציונלי כשמדובר, לפחות מבחינת חברת החשמל שהיא חברה מאוד גדולה ויש לה עשרות אתרים, עשרות קרקעות, זה פשוט לא ריאלי לבקש שמנכ"ל החברה יחתום על כל סקר וסקר.

אולי מישהו מטעמו?

זה בדיוק מה שביקשנו – שזה יהיה גם מישהו מטעמו, מישהו שימונה על ידו. זה הרבה יותר ריאלי.

אולי לא הבחנתם בכך, אבל בחוק שעבר לפני כמה חודשים, החוק של מרשם פליטות והעברות, זה הנוסח שעבר, כך שמנכ"ל חברת החשמל ייאלץ להתכבד ולחתום על כל דוח שיוגש למשרד לפי החוק.

אבל זה דוח.

גם כאן. את דיברת על סקרים - - -

את יודעת כמה סקרי קרקע אנחנו עושים בשנה?

כמה אתם עושים בשנה?

בשנה שעברה למשל אנחנו עשינו ארבעה או חמישה סקרים לשנה, כשזה עוד לפני שהחוק בכלל חל.

ארבעה סקרים בשנה.

אני מניחה שאחרי החוק אנחנו נערוך הרבה יותר סקרים, זה מסתבר. אני חושבת שזה יכול להיות גם מישהו שמונה מטעם המנכ"ל.

טוב. אנחנו נחשוב על משהו לנושא משרה בכיר.

אלו לכל ההערות?

ההערות הנוספות מפורטות בנייר. תודה רבה.

תשובות, בבקשה.

לעניין הצורך בחתימת המנכ"ל – מבחינתנו אין מניעה לקבל את הערת חברת החשמל שזה יהיה גם גורם מטעמו של המנכ"ל. לעניין הטענה שאין הצדקה להגשת סקר היסטורי כל 7 שנים – באמת אין לנו שום רצון להכביד על הפעולה של המשרד, אם אין בכך צורך, וגם לא על התעשייה בהקשר הזה.

אנחנו חושבים שנכון, ואולי כדאי בנקודה זו לחדד את הנוסח, זה שכן תהיה חובה לעדכן את הסקר ההיסטורי מדי 7 שנים, כך שאם באמת לא היה כל שינוי אז העדכון שיהיה זה בגדר מכתב שלא חל שום שינוי, לא היה שום שינוי בתנאים ברישיון - - -

למה לא נחייב לעשות סקר לפני שיש תכנית חדשה לאזור?

זה עולה בקנה אחד עם הדירקטיבה האירופית. אין לנו תמונת מצב של העסק – אם לא חל כל שינוי בעסק, כמו שאמרתי: לא הותקנו מתקנים חדשים, לא היה שום שינוי, אז באמת הנטל שמוטל על המפעל זה לשלוח לנו מכתב שאומר שיש אותם מתקנים ולא היה שום שינוי בפרטים לעניין הסקר ההיסטורי. אני חושבת שזה עניין לוקח לא יותר מכמה דקות לעשות.

אם באמת נוסף מתקן אחד או שניים – שיעדכנו את זה. אין לנו שום צורך לחייב אותם להגיש את כל הסקר מחדש. אנחנו מוכנים לחדד את הנוסח בנקודה הזאת.

בסדר?

- - - אם חל שינוי – אז אנחנו נעדכן.

גם זה יכול להיות.

חשוב לנו לדעת - - -

נעשה כל 10 שנים, לא 7. למה 7?

בגלל שזה מהלך גדול שהמשרד מוביל. הוא החל בחוק אוויר נקי וממשיך כאן בחוק הקרקעות וימשיך גם בתזכיר חוק, שהמשרד עומל עליו כרגע, של התאמה לדירקטיבה.

אבל למה לחכות 7 שנים? אם חל שינוי שנה אחרי שהוא כתב לכם דוח? בהתחלה הכול היה בסדר ואחרי שנה המפעל מתרחב, אבל הוא מחויב אחרי 7 שנים לעדכן אתכם. אני אומר לכשיש שינוי אז מידית לעדכן – אם זה עוד שנה, עוד חצי שנה או עוד 10 שנים – מיד עם השינוי יעדכן אתכם.

הצעת היושב-ראש היא הצעה טובה. אנחנו נשקול אותה.

חייבים לעדכן ממילא. חייבים לעדכן שינויים כל הזמן בלי קשר לחוק הזה, גם היום.

סתם להטיל עליך חובות? בשביל מה? מה קרה? אם יש שינוי – תעדכן. לא עדכנת? תקבל קנס. אבל בשביל מה לבלבל את המוח. זה מה שיהיה. תתקדמו הלאה. אנחנו משנים. צריך גם היגיון להיות. לא צריך כל דבר להטיל – ביורוקרטיה, עוד נייר, עוד פקיד, עוד פקידה – מספיק. יש שינוי – יודיעו.

המטרה של הסקר היא לא רק לבדוק אם היה שינוי אלא אחת לתקופה, יחד עם כלל - - -

תעשו אתם עבודה.

אנחנו לא יכולים, אם יכולנו - - -

את לא צריכה להסביר. יש לנו גם היגיון שלנו. אני לא חייב לקבל כל מה שאתם רוצים, עם כל הכבוד.

תבין את ההיגיון - - -

את ההיגיון הבנתי. את תביני גם את ההיגיון שלי: הוא משנה משהו – מודיע לך.

המטרה של הסקר היא לא - - -

מספיק.

הרציונל הוא באמת ללכת בעקבות הדירקטיבה האירופית.

הלאה. הסעיף הבא, ההערה הבאה. אם יש שינוי – אנחנו מיד מודיעים.

מה שקרוי: שינוי הפעלה משמעותי.

לעניין הכשרה וניסיון: חברת החשמל העלתה שתי הערות, האחת לעניין הגדרת דוגם – התקבלו גם הערות בהקשר הזה גם מגופים נוספים – אנחנו רוצים לבדוק את ההערות האלו ולתת תשובה בדיון הבא.

לעניין סעיף 31ו – אני רוצה להסביר שהליך טיפול בקרקע זה הליך מאוד מורכב והוא שונה מאוד ממקום למקום, מאתר לאתר, מחומר לחומר. יש מקרים שהם פרטניים, שאחת להרבה טיפולים, יש צורך בביצוע פעולה מאוד-מאוד ספציפית, אופן טיפול מאוד-מאוד ספציפי שלצורך העניין מצריך יידע הנדסי מאוד נקודתי לעניין הפעולה הזאת שעד עכשיו לא התמודדו אתה בכלל בישראל.
אנחנו רוצים לוודא שלעניין פעולות מאוד נקודתיות מסוימות – תהיה לנו אפשרות, ומבחינתנו זה גם ברור מאליו, שאם למשל, נדרש להקים מבנה מסוים שנוכל לדרוש שייעשה על-ידי מהנדס מסוים. זאת הכוונה.

הכוונה מסוימת אבל יש לנו פרשנים בכל חוק. את אומרת עכשיו: משהו קטן, משהו ספציפי. אבל לאט-לאט מתרחב וכל דבר הכי פשוט תרצו שאותו מומחה יבוא עכשיו – מזה אנחנו פוחדים. אנחנו חיים במדינה: עושים רפורמות ומתקנים על משהו פעוט שפעם אחת השתמשו בו – ואנחנו חכמים, הרי היהודים חכמים – פעם אחת השתמשת אז זה כבר תקדים ועכשיו תביא את המומחה ההוא לכל דבר פעוט, והם מחויבים בכל מיני מכרזים, לכן צריך לסגור את הנקודה הזאת.

לכן הנוסח שכאן הוצע על-ידי הוועדה הוא נוסח שמגביל את הסיטואציה וכאן אנחנו גם אומרים לפרוטוקול של הדיון: מדובר על מקרים שבהם מוצדק, יש הצדקה ספציפית לעניין פעולה ספציפית, שתהיה הכשרה ויהיה ניסיון.

מה זה מוגדרים? בניין זה מוגדר.

הנוסח קובע פה שתי רמות. הרמה הראשונה היא רמה שהשר יכול לקבוע בתקנות הוראות כלליות. השר יכול לקבוע בתקנות אמות מידה למקצועיות. הרמה השנייה היא באמת רמה פרטנית, כמו שהציגה גברת ברק מהמשרד להגנת הסביבה, המדובר במקרים פרטניים, וכך נאמר גם בנוסח, שמדובר בקרים שבהם הממונה מחליט באופן ספציפי לגבי מקרה מסוים שצריך מומחיות מסוימת.

כפי שנאמר, אי אפשר לצפות את המקרים האלה מראש אלא זה נוגע למרקה הפרטני. למשל, יש קרקע שהיא בשיפוע מאוד-מאוד גדול וצריך לעשות חיזוקים לפני שעושים את הקידוחים בקרקע וצריך להביא בשביל זה מהנדס בניין.

אני אגיד שבמקרה הספציפי המסוים הזה צריך להביא מהנדס בניין שיעשה את זה. כמובן, שכל החלטה כזאת – אם הוא יחליט החלטה כזאת – הוא צריך להסביר אותה. הוא לא יוכל לבוא סתם בשרירות לב. הוא צריך להסביר למה הוא דורש את המומחיות הספציפית הזאת.
יש גם חוקי יסוד שמחייבים שזה יהיה מידתי, שזה יהיה שוויוני, שזה לא יהיה שרירותי, שזה יהיה סביר. כל הדברים האלה חלים על הממונה.

הבנתי. אבל איך אני, מצד אחד, נותן לו את הכלי הזה שבאמת ילך למקרים ספציפיים נקודתיים ומצד שני שלא יהיה שימוש יתר בסעיף הזה?

אנחנו חושבים שגם הנוסח וגם הדברים שנאמרים כאן לפרוטוקול הדיון נותנים מענה מלא לנושא הזה. אם חברת החשמל רוצה לבקש - - -

אני לא יודע. לא חברת החשמל – אתם חיים עם זה? יש מישהו מלשכת המסחר? אם אין אף אחד – אני מייצג. אני רוצה להקים מחר מפעל ועכשיו בא הממונה ומתחיל להגיד לי סיפורים. אין לך מה להגיד?

אני מלשכת המסחר. קודם כל, ענו לי כבר על השאלות, אז זה בסדר.

אורי, תגיד לי, אנחנו רוצים לתת פה סמכות מיוחדת שיביא מומחה מחוץ לארץ עכשיו - - -

זה לא נאמר כאן.

תן לי להקצין את הדוגמה. מומחה מחוץ לארץ לפרויקט פשוט ואומר: בתקופה המנדטורית היה פה משהו ולכן צריך פה מישהו מומחה, לפני שתקים משהו, שיביאו המומחה המיוחד הזה.

אני מניח שאתה אפילו לא יודע במה נגעת כי היום יועץ קרקע יכול להיות גם הבן שלך, אם יש לך.

יש לי.

כי אין הגדרות. את הדברים האלה צריך להגדיר, זה נכון. אנחנו ביקשנו, בנייר שהגשנו לכם, שיתייעצו אתנו בקביעה לסטנדרטים מי זה יועץ קרקע. בעצם, אני מייצג גוף שהקמנו, יועצי קרקע ומים, במסגרת לשכות המסחר - - -

מי באמת מוגדר יועץ קרקע?

אין הגדרה.

יש הגדרה של דוגם קרקע – מי שעבר הכשרה של - - -

הוא זה שיבדוק עכשיו?

הוא זה שייבצע את הדגימות בקרקע. כמו שאמרתי, קיבלנו הערות לעניין הכנת תכנית הדיגום וביצוע אנליזות ואנחנו רוצים להתייחס אליהן בכובד ראש.

בסדר, אבל החוק הזה כבר מתגלגל הרבה זמן. הוא עדיין לא משוכנע שיש תשובה לזה.

אין תשובה.

אתה חושב שצריך להגדיר גם אמות מידה למי שעורך את הסקר ההיסטורי?

בוודאי. לא במסגרת החוק. יותר חשוב שהחוק יעבור כי הוא חשוב מדי בשביל לחכות עד שייקבעו סטנדרטים. יש פה בעיות של חופש העיסוק ודברים שאנחנו לא נכנסים אליהם, אבל אני רוצה להגיד לכם שיש גוף שבכל מקום שכתוב פה: יעשה סקר היסטורי, יעשה סקר קרקע – זה אנחנו. המשרד לא עושה סקר היסטורי. מיש שעושה את הסקרים זה אנחנו.
אנחנו הקמנו את הגוף כדי ליצור סטנדרטים ואתיקה מקצועית ולהקים גוף יציג שאפשר יהיה לדבר אתו. אני מציע להתייעץ אתו קצת יותר.

הבנתי אותך. לקחתם את זה בחשבון? את רוצה לענות?

בוודאי.

לי היא ענתה כבר. היא בסדר.

היא צריכה לענות לוועדה. אנחנו עובדים בשבילך?

האם להמשיך לענות על הערות חברת החשמל או להערות נציג לשכת המסחר?

לגבי ההערה שלנו לעניין סעיף קטן (ב), שהמנהל יכול באותם מקרים ספציפיים להחליט אם נדרש יידע, אנחנו חושבים שהסעיף הזה צריך להתבטל ודי באמות המידה שייקבעו על-ידי השר וחזקה על השר שהוא ייקבע את אמות המידה האלה גם בהתייחס למקרים מיוחדים וגם בהתייחס למקרים חריגים - - -

להתייחס למקרים חריגים מראש - - -

אז הוא יתקין תקנות חדשות, יביא אלי לדיון, אני אשמע מה הוא רוצה.

אין לנו יכולת - - -

למי אין יכולת? לשר?

אין לנו יכולת להתמודד עם מקרים שאין לנו יכולת לצפות אותם. כמו שאמרתי - - -

אז מביאים תקנות, כותבים נהלים מחדש.

אנחנו מדינה קטנה, כמה לא צפוי יש פה?

אדוני, המודל שאנחנו הצענו - - -

היא עוד לא סיימה. תסיימי.

המודל שהצענו, בדיוק ההפך - - -

שתסביר, קודם כל. את לא רוצה להקשיב אפילו. את באה עם תשובה מוכנה וזהו. אנחנו פתוחים לשמוע. בבקשה. תקשיבי קודם. אני אין לי עניין בחברת החשמל, שלא תביני לא נכון, הבן של י לא עובד שם.

חברת החשמל, כחברה שמחויבת במכרז, ערכה התקשרות, ערכה מכרז ובעקבותיו התקשרות, עם גורמים שהם עומדים באמות המידה שקבע השר. במקרה התגלתה קרקע מזוהמת באחד מאתרי החברה והיא צריכה להציב שם טורבינת גז ניידת בדחיפות לנוכח - - -

בואי נדבר על טורבינות גז.

אנחנו מרגישים אותו דבר. אני אומרת שיש סיטואציות שבהן נדרש - - -

הולכתם שולל את הוועדה.

חס ושלום.

הנה, אני נתתי לכם ואתם אומרים עשיו שלא צריך.

חס ושלום.

הנה כותב המנכ"ל.

לא, לא. זה לא שלא צריך. אין חברה שיכולה לעמוד בלוח הזמנים הנדרש.

בשביל מה הבאת לי? לא בדקתם קודם?

לא. זה במסגרת המפעל שעשינו וזה תהליך מכרזי.

אנחנו רוצים שיהיה חשמל לאזרחי ישראל. מה שאתם רוצים - - -

ישנן פעולות שצריך לבצע בלוח זמנים מהיר, יש התקשרות עם גורם שעומד באמות המידה שפרסם כבר השר ונקבעו אמות מידה באישור ועדת הפנים ופתאום הממונה החליט שאותו גורם שיש לנו התקשרות אתו לא מתאים בנסיבות העניין לגורם ספציפי.

אני צריכה לבצע התקשרות חדשה, תהליך מכרזי חדש. הדברים הללו אורכים זמן, יוצרים לי חוסר וודאות, בקיצור, זה פוגע ביכולת שלי לפעול וזה למרות שאני עומדת באמות המידה.

תודה לך. נשמע את התשובה של המשרד להגנת הסביבה בנושא הזה. אנחנו נצטרך היום לסיים את הדיון. את כל הפתקים האלה אצלי – את הדיון הבא נתחיל עם הפתקים האלה. הראשונים: עורכת דין הלפרין מ"אדם, טבע ודין", אתם פה? אז תבואו אלי.

כן. אנחנו תמיד נהיה פה.

כל הפתקים פה, שלא תחשבו שהפתקים הלכו לאיבוד. אני מבקש ממשרדי הממשלה לתאם מבעוד מועד עם הממשלה. אני רוצה להוריד את הפתקים של הממשלה. יש עוד משרדים אחרים: משרד התחבורה, חברת "מקורות". רגע, יש תשובות. יש תשובה לחברת החשמל.

אדוני, התשובה היא - - -

שקיבלתם את בקשתם? מה, לא?

הסעיף הזה נכנס, בין היתר, בעקבות ההערות שקיבלנו ובעקבות ההערות של הלשכה המשפטית של הוועדה, שנועדו להבטיח שהפעילות של דוגמי הקרקע ושל מי שמבצע את הפעולות, לא יהיה פרוץ לחלוטין, כדי שתהיה יותר אמינות של התוצאות.

זה דבר שנועד לשרת גם את הגורמים שמעסיקים את היועצים הללו ושלא יוטעו על-ידי מי שאין לו את המיומנות הנכונה. המודל שבסופו של דבר מופיע בנוסח של הוועדה הוא נוסח מוגבל ומצומצם. להיפך, הוא דווקא אומר שרק באותם מקרים שיש צורך מסוים בזה שתהיה כשירות נפרדת – אנחנו נוכל לדרוש את זה, ודווקא לא מנגנון כוללני שאומר שתמיד נצטרך לאשר ותמיד נקבע את הכשירות ותמיד נגביל את היועצים שמועסקים.

אני חושבת שההערה של חברת החשמל היא בדיוק חותרת תחת האינטרס שלהם, כי זה לא רק העניין של "האם הייתה לי התקשרות קודמת עם יועץ אחר", אבל אם היועץ הזה הוא בכלל לא הגורם המתאים לתת לי את הייעוץ – למה אני צריך להמשיך לעבוד אתו? למה אני צריך להמשיך לשלם לו?

את רוצה לענות על סעיפים אחרים? יש לך עוד משהו פתוח?

אני יכולה רק להשיב לנציגת חברת החשמל שבאמת הכוונה שהתעשייה תיכנס לשימוש מסוג ב'. אנחנו חושבים שהנוסח המוצע לשימוש מסוג ב' הוא מתייחס לכך באופן ברור. אנחנו נבוא בדברים עם חברת החשמל וניישר קו בהקשר הזה. ככל שיהיה צורך, אנחנו נחדד את הנוסח, אבל אין לנו מחלוקת לעניין המהות – תעשייה היא שימוש מסוג ב'.

לעניין הגדרת קרקע מזוהמת – שוב, כמו שאמרנו, עניתי על זה בהתייחסות לעורך דין אריה נייגר. אנחנו רוצים להתייחס גם בנוסח של פרק ב' ולקבוע דפי דיווח לדיווחים – אני חושבת שזה ייתן מענה הולם להערתה של חברת החשמל.

לעניין קביעת ערכי הסף – אני באמת קוראת לכל מי שיש לו הערות לערכי הסף – זאת קריאה שכבר נשמעת בשנה האחרונה מפי גורמים רבים, החל מהממשלה וכלה במסגרת פגישות שאנחנו עשינו – מי שיש לו הערות לעניין ערכי הסף, שיבוא ויעיר.

אנחנו חושבים שזה יהיה נכון לעשות קודם דיון פנימי אצלנו, ייתכן שאנחנו נקבל חלק מההערות. ככה הדיון בוועדה יהיה כמה שיותר על נוסח מוסכם ואם יהיו נקודות קצה שלגביהן יש מחלוקת – הן תעלינה לדיון בוועדה.
אבל להגיד שצריך - - - שקיבלנו משנת 2004 ועד היום שום הערה פרטנית לערכי הסף – אלו העובדות: החל משנת 2004 כי ערכי הסף האלה הם ערכים שפרסמנו כבר בשנת 2004 – חלפו למעלה משמונה שנים ולא קיבלנו הערות פרטניות לערכי הסף, אז קשה לנו להתמודד עם הדברים האלה.

לפחות מאתנו קיבלתם.

גם אתם לא נתתם לנו הערות פרטניות. נתתם לנו הערות כלליות שאתם רוצים שזה ייקבע בהסכמה אבל לא - - -

יש לכם עוד זמן של שבוע לעבוד. אני מבקש, אפילו שאני מסיים את הדיון – אתם לא סיימתם. אתם תשבו עם כל אלה שצריכים לשבת איתם. יש לכם זמן עד שעה 16:00 לשבת כאן ולסיים, לגבש – משרד התמ"ת פה, משרד הפנים.
גם אתם, השמאים, יכולים לשבת, צה"ל בוודאי וכל מי שחושב עדיין, חברת "מקורות" שלא ישבו עדיין, לא דיברו; עמותת "אדם, טבע ודין" תדברו – יכול להיות שתגיעו להבנות. אם לא אז אנחנו כמובן נצטרך להכריע.

תודה רבה. הדיון הבא – אני עוד לא יודע מתי – אבל אין לכם הרבה זמן, אני מתקדם מהר. לפחות שבועיים אני נותן לכם לעבוד, בסדר? אפילו פחות? זה הכיוון. הישיבה הזו נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:20.>