PAGE
2
ועדת הכספים
05/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 1109>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ב (05 ביוני 2012), שעה 10:15

<דיווח סביבתי של חברות ממשלתיות בכפוף להחלטות ממשלה ורשות החברות הממשלתיות>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

דב חנין
שי חרמש

ציון פיניאן

>
ד"ר אוהד קרני - ממונה בכיר קיימות בעסקים, המשרד להגנת הסביבה

אילן דיבון - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

בועז שטרק - רפרנט פיקוח, בקרה ודיווח, רשות החברות הממשלתיות

רו"ח דניאל סלע - רפרנט פיקוח, בקרה ודיווח, רשות החברות הממשלתיות

ד"ר ניצן אייל - מכון התקנים הישראלי

נאור ירושלמי - מנכ"ל חיים וסביבה

מאיה קרבטרי - סמנכ"ל חיים וסביבה

חגית אלפנדרי - מנהלת אחריות תאגידית, חיים וסביבה

מאיה גבעון - רכזת קואליציית דרכים לקיימות, חיים וסביבה

לידיה מורדנביוקין - חיים וסביבה

עו"ד גלית עופר - הקליניקה למשפט סביבתי, אוניברסיטת בר-אילן

עדי קופמן - הקליניקה למשפט סביבתי, אוניברסיטת בר-אילן

דניאל מורגנשטרן - חבר הנהלת מלר"ז

מיכאל גרבר - חבר הנהלת מלר"ז

צביקה פופר - מנהל תחום אחריות תאגידית, חברת דוקטור עדנה פשר ושות'

דרור גרשון - מנכ"ל עמותת מרחב

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים – אהובה שרון
<דיווח סביבתי של חברות ממשלתיות בכפוף להחלטות ממשלה ורשות החברות הממשלתיות>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה סטודנטים מאוניברסיטת בר-אילן ותלמידים מבית הספר זמר. ברוכים הבאים.
הדיון הראשון שאנחנו מקיימים היום הוא במסגרת ציון הכנסת את יום הסביבה הבינלאומי ואנחנו נקיים דיון על דיווח סביבתי של חברות ממשלתיות בכפוף להחלטות ממשלה ורשות החברות הממשלתיות.

אני רוצה להקדים ולומר שכתוב במדרש שכאשר הקדוש ברוך הוא ברא את העולם, הוא לקח את האדם הראשון והעביר אותו על מה שקורה בעולם ואמר לו: תראה איזה עולם יפה בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי.

תוסיף כי אין מי שיתקן אחריך.

נכון. האמת היא שהמשמעות של העניין האדם חושב שהוא עושה דברים שהם דברים טובים, התפתחות טכנולוגית ונושאים בהם הוא מקל על האדם בזה שהוא מייצר יכולות להקל על החיים, אבל בסופו של דבר הוא פוגע בעולם, הוא פוגע באיכות הסביבה ומתברר שהוא גם פוגע בחיים של האנשים בעצם העובדה שאנחנו מדברים על תופעות קשות גם בארץ וגם בעולם כאשר יש נזק שהוא נזק ממשי.

אני מברך את כל מי שעוסק בעניין הזה של איכות הסביבה, את הארגונים הירוקים, את כל הארגונים השונים שעוסקים בנושאים שונים של חיים וסביבה וכמובן את חברי דב חנין שעוסק בעניין הזה עוד לפני הגעתו לכנסת ובכנסת עוסק בנושא כל הזמן. יש לו ידע רב ואני נעזר בו רבות בעניין הזה.

חבר הכנסת דב חנין, הבמה לרשותך.

תודה רבה חברי חבר הכנסת גפני. אני רוצה להחזיר לך ולומר שאתה אחד מחברי הכנסת הסביבתיים הוותיקים בכנסת הזאת, עוד הרבה לפני שהנושאים הסביבתיים זכו להתייחסות כמו שאנחנו מתייחסים אליהם היום. זאת הזדמנות קודם כל להודות לך על העבודה רבת השנים שלך בנושאים סביבתיים וגם על המעורבות שלך, גם בתפקיד החשוב והמרכזי הזה שלך כיושב ראש ועדת הכספים, בקידום עניינים סביבתיים בכנסת ובחקיקה שלנו.

יפה עשית חבר הכנסת גפני שבחרת לפתוח במדרש הזה על ספר בראשית מכיוון שבעצם הנושא שאנחנו עוסקים בו עוסק באותה מצווה בסיסית שאנחנו מצווים בה לעובדה ולשומרה. הרעיון של לעובדה ולשומרה הוא הרעיון של פיתוח בר קיימא או כפי שאנחנו מכנים אותו בצורה יותר מדויקת, פיתוח מקיים. אנחנו מדברים על מודל פיתוח שבו אנחנו לא רואים רק את שורת הרווח אלא אנחנו מכלילים גם את השיקולים הסביבתיים, גם את השיקולים החברתיים ואנחנו מתייחסים באחריות לפעול הפיתוח שלנו בראייה רחבה ובראייה כוללת. תפיסות של פיקוח מקיים הן היום התפיסות המובילות בעולם, לפחות ברמת ההחלטות וברמת ההצהרות.
אנחנו מציינים עשר שנים לוועידת יוהנסבורג שעסקה בפיתוח בר קיימא ובעקבות אותה ועידה שהשתתפה בה משלחת ישראלית מאוד מאוד גדולה ומכובדת, התקבלה החלטת ממשלה מספר 246 לפיתוח בר קיימא וההחלטה הזאת מטילה על משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות להכין תוכנית אסטרטגית לפיתוח מקיים, כולל יעדים ומדדים למעקב, תקציב ולוחות זמנים לביצוע.

כמה שנים לאחר מכן, ביוני 2009, רשות החברות הממשלתיות פרסמה חוזר שמחייב כל חברה ממשלתית לקיים דיון בדירקטוריון החברה בנושא תוכנית אסטרטגית לפיתוח מקיים ולהגיש תוכנית אודות יישומה של התוכנית האסטרטגית הזאת וזאת עד 31 במרץ 2010, במקביל להגשת הדוח הכספי ל-2009. עוד נכתב באותו חוזר כי רשות החברות תפרסם את התוכניות לפיתוח מקיים של החברות הממשלתיות כחלק מתפיסה כוללת לשיפור השקיפות של חברות ממשלתיות אלא אם כן החברה מתנגדת לכך.

החלטות מאוד יפות יש לנו, אבל המציאות, אדוני היושב ראש, היא מציאות מאוד עגומה כי נכון להיום לא פורסמה תוכניות לפיתוח מקיים של חברות ממשלתיות. יוני 2012, לפי הנתונים שבידי, לא פורסמה אף תוכנית לפיתוח מקיים של אף חברה ממשלתית. אני חושב שהפרה כל כך בוטה, גם של החלטת הממשלה וגם של חוזרים ומדיניות של רשות החברות הממשלתיות, היא באמת דבר נדיר ומקומם במיוחד.

נכון שבשנים האחרונות יש ירידת מתח בעניין של איכות הסביבה? הייתה עלייה גדולה. אולי בגלל שאני עכשיו בתפקיד הזה אני לא שם לב.

אחרי הגאות בא השפל.

כן. הייתה עלייה גדולה במודעות של איכות הסביבה אבל זה קצת דעך.

כן. אדוני היושב ראש, ללא ספק אנחנו עמדנו בפני צומת מאוד מסובך וקשה בוועידת קופנהגן, הוועדה לעיסוק במשבר האקלים. בוועידת קופנהגן היינו צריכים להחליט, אנחנו כקהילה בינלאומית, האם אנחנו עושים קפיצה גדולה קדימה והקפיצה הגדולה קדימה, היה לה מחיר לא פשוט, גם כלכלי וגם חברתי אבל היא הייתה נדרשת, לפחות לפי ההערכות המקובלות לגבי מצב הפעילות הכלכלית בכדור הארץ וההשלכות הסביבתיות, ובסופו של דבר אנחנו כקהילה אנושית נכשלנו בקבוצה הזאת.

העולם.

העולם. לא ישראל. בעקבות הכישלון הזה יש תחושה שכאילו הנושאים הסביבתיים איכשהו נתקעו, אבל התחושה הזאת היא תחושה כוזבת ומטעה מכיוון שהבעיות הסביבתיות לא נעלמו. אנחנו מדברים על משבר אקלים ותמיד שואלים אותי, כשאני נותן הרצאות על משבר אקלים, איך נראה משבר אקלים בישראל. בדרך כלל אנשים אומרים לי שמשבר אקלים, התשואה שלו במציאות הישראלית, רואים אותה בדפוס המשקעים שלנו שהוא מאוד השתנה. פעם היינו ארץ בה בחורף היה דפוס משקעים מאוד מתון, ימים גשומים, והיום החורף הישראלי נראה די דומה לקיץ, חוץ מכמה ימים בהם יש מטחי גשם שהם אינם גשמי ברכה אלא לפעמים גשמי אסון.

שינוי מאוד גדול בדפוס המשקעים וזה ללא ספק קשור במשבר האקלים וזה גם מלווה בתהליכי מידבור ובכל מיני תהליכים אחרים. זה בהחלט קורה וזה ביטוי של הדפוסים של השינוי האקלימי כפי שאנחנו רואים אותם במזרח אגן הים התיכון.

לא זה הביטוי הכי בולט של משבר האקלים בישראל. הביטוי הכי בולט של משבר האקלים בישראל, צריך לראות אותו בתחנה המרכזית בתל אביב. אתה תראה את כל המוני מבקשי החיים מאפריקה שמגיעים אלינו ממזרח אפריקה, מאריתריאה, מסודן, אנחנו רואים אנשים שבעצם מגיעים למקומות שהתבססו על חקלאות. בעבר, בתחילת המאה ה-20 כל עשר שנים הייתה בצורת אבל בשנים האחרונות, בעשרים השנים האחרונות, בממוצע – אלה נתונים עדכניים – בכל שנתיים יש בצורת ומצוקת משאבים קיצונית. כמובן זה מייצר מלחמות, סכסוכים ואנשים בורחים על חייהם. אני לא נכנס לוויכוח האם הם פליטים, מבקשי מקלט, אבל הם מבקשים חיים, הם פשוט רוצים לחיות כמו אבותינו שנמלטו מהבצורת למצרים. הם עושים את הכיוון ההפוך. אני אומר שאם אנחנו כמין אנושי לא נדע להתמודד עם משבר האקלים, התופעות האלה תתגברנה בצורה דרמטית בשנים הקרובות ואף מדינה לא תוכל להתמודד אתן. אף בן אדם הוא לא איש, כתב ג'ון דון, והוא צודק. אף בן אדם הוא לא אי וגם שום מדינה היא לא אי ושום חומה לא תעצור את נחשולי האנשים שמבקשים חיים. לכן, אם לא נדע להתמודד כולנו יחד, אנחנו לא נשרוד כולנו ביחד.

מתי האקלים משתנה במדינות האלה? מתי הבצורת כל עשר שנים ואחרי כן כל שנתיים?

כל עשר שנים, אנחנו מדברים על נתונים של המחצית הראשונה של המאה ה-20. כל שנתיים בצורת, אלה נתונים של עשרים השנים האחרונות. זה אסון. זה אסון סביבתי שגורם לאנשים לברוח. לא תמיד המשבר הסביבתי ניכר בצורה סביבתית. לפעמים המופע החיצוני שלו הוא מופע של משבר חברתי, אבל זה המשבר הסביבתי שישנו שם, ביסוד כל הדברים האלה.

אם אנחנו במקורותינו, נאמר בפרקי אבות לא עלינו המלאכה לגמור. אתה יודע, זה באמת עניין עולמי, מדינת ישראל היא בסך הכול מדינה אחת, אנחנו גם לא הכלכלה הכי גדולה בעולם, אולי נהיה בעתיד אבל עדיין לא, ויש לנו חלק קטן בבעיה. השאלה היא מה יכול להיות החלק שלנו בפתרון או בפתרונות. האתגר הגדול הוא שהחברה הישראלית, החברות הישראליות, ממשלת ישראל, ידעו לייצר פתרונות מתקדמים שיהיה להם גם יתרון סביבתי במעגל המצומצם שלנו אבל גם יוכלו להוות דוגמה לעולם כולו איך ניתן לקדם, איך ניתן לפתור, איך ניתן לייצר מודלים יותר מתקדמים.

כאן אני מגיע לנושא הדיון שלנו. החלטת הממשלה שהתקבלה במאי 2003 היא החלטה טובה. הבעיה היא שההחלטה איננה מיושמת. בנושא הזה, אדוני היושב ראש, של החברות הממשלתיות, זאת דוגמה של סוגיה מאוד מעשית שאני מציע לוועדת הכספים לקחת אותה כאתגר. אם אנחנו נעמוד באתגר הזה של בפירוש לרדת לחייהן של החברות הממשלתיות ושל רשות החברות הממשלתית עד שבאמת הדבר הזה יתבצע, שיבצעו את מה שהוחלט ולא דברים אחרים וחדשים, יגבשו תוכניות של פיתוח, תוכניות אסטרטגיות של פיתוח מקיים. יפרסמו את התוכניות האלה לדיון ציבורי ולעיון הציבור, לא ישלחו ארגונים כמו חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה שנמצא כאן אתנו המנכ"ל שלו וצוות הארגון או ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון שהמנכ"ל שלו נמצא אתנו וארגונים נוספים שנציגים שלהם נמצאים אתנו, לא ישלחו אותם להגיש בקשות לפי חוק חופש המידע, לפרוצדורות של חודשים. יש החלטת ממשלה וצריך לבצע אותה. תכינו תוכניות אסטרטגיות, תפרסמו אותן לציבור, תעשו את מה שנדרש ומה שצריך.
לסיכום הדיון הזה, ההצעות המעשיות שלי הן שהחברות הממשלתיות אכן תגבשנה תוכניות לפיתוח מקיים, שייקבע יעד סופי חדש להגשת התוכניות על ידי החברות לרשות. נקבע יעד כזה, מרץ 2010 ולא עמדו בו. אני מציע שהיעד החדש יהיה סוף השנה הזאת, סוף 2012. לחייב את רשות החברות הממשלתיות לפרסם את התוכניות האלה לעיון הציבור. צריך להגדיר סטנדרט בסיסי שיחייב את החברות לדווח על פיו, סטנדרט כזה יקל על הכנת התוכניות ועל בדיקת ההתקדמות על ידי הרשות. אנחנו מציעים גם שייקבע פרמטר או פרמטרים לדיווח סביבתי שיתייחס להשפעתן של החברות הממשלתיות על הסביבה וייכלל בדוח השנתי של רשות החברות הממשלתיות.
במשפט מסכם. אנחנו מעריכים שהמשק הציבורי, החברות הממשלתיות, יכול להוות דוגמה. אם אנחנו נייצר סטנדרטים מתקדמים בתחום של המגזר הציבורי, בתחום של החברות הממשלתיות בנושאים של פיתוח מקיים, הדברים האלה יתפשטו ויגיעו לסקטור העסקי. אלה דברים שהם עולים קצת כסף אבל בסופו של דבר יובילו להרבה יותר כסף ולהרבה יותר הכנסות בעתיד. בעולם שכולו מתקדם לסטנדרטים סביבתיים יותר מתקדמים, יש אינטרס למשק הישראלי לעבור לסטנדרטים מתקדמים. זה יועיל לנו לטווח הבינוני והארוך, גם בתחרות הכלכלית. אני אומר את זה לטובת אלה שרואים רק דרך הפריזמה של הרווחים. לטווח הבינוני והארוך, כשכל העולם עובר לסטנדרטים האלה, כדאי לנו להיות בין הראשונים.

אני מאוד מודה לך על זה שכינסת את הדיון הזה ואני מקווה שאכן נקבל בו החלטות מעשיות ודרישות מעשיות גם מרשות החברות הממשלתיות וגם מהחברות הממשלתיות. אני מתנצל, אבל אני אשאר כאן עוד כמה דקות אבל אחר כך ארוץ לעוד דיונים שיש לנו היום בכנסת.

נמצא מישהו מרשות החברות הממשלתיות?

כן.

אני ארצה לשמוע את הארגונים ואת רשות החברות הממשלתיות. הייתי מוסיף להצעה שלך לסיכום הדיון שאנחנו נבקש, כאשר מגיע דיון אחרי סוף 2012, עד אז הם צריכים להגיש את התוכניות, תגיע בקשה לוועדת הכספים מחברה ממשלתית כלשהי, אנחנו נבקש שיאמרו האם היא הכינה את התוכנית הזאת.

מעולה. מצוין.

קודם נשמע את החברות. יכול להיות שיש בעיות שאני לא מודע להן.

דב, תודה.

בוקר טוב. אדוני היושב ראש, אני מצטרף לתודה שהביע דב חנין על הנכונות לקיים דיון בוועדה במסגרת יום הסביבה הבינלאומי. אתה אכן מקפיד לקיים מדי שנה דיון בוועדה הזאת שהיא מהחשובות בוועדות הכנסת. כמו שבמקרה הנדון, אנחנו רואים לא אחת נושאים סביבתיים קשורים באופן ישיר להתנהלות של רשויות השלטון בישראל. כלומר, זאת לא רק סוגיה סביבתית אלא גם סוגיה של משילות, האם החלטות באמת מתקיימות ואיך מתקיימים תהליכי קבלת ההחלטות והיישום שלהן במדינה.

אני רוצה לרגע לחזור לנקודה אחת שדב לא ציין. דב אכן תיאר את המצב בצורה מפורטת ומלאה, אבל נקודה אחת שהוא לא ציין והיא היכן התחיל העיסוק שלנו בסוגיה הזאת של התוכניות הסביבתיות של רשות החברות הממשלתית והחברות השונות.

לפני מעט יותר משנה בחודש מאי 2011 התקיים דיון כאן בוועדה המשותפת לענייני בריאות וסביבה בראשותו של חבר הכנסת דב חנין, דיון שעסק בהצעת חוק לחייב את החברות הממשלתיות בדיווח סביבתי, דיווח שמתחיל להיות מקובל יותר ויותר במגזר העסקי. באותו דיון הצהירה סגנית בכירה למנהל רשות החברות הממשלתיות – אני רואה שהיא לא נמצאת כאן היום – ולאחר מכן העבירה לנו גם העמדה הזאת בכתב, לא לנו אלא לאוניברסיטת בר אילן, לקליניקה למשפט סביבתי הכינה את הצעת החוק הזאת יחד עם חבר הכנסת חנין, והיא כתבה שאין צורך בהצעת חוק מיוחדת לעניין הזה מאחר שכבר כשנתיים קודם לכן הרשות חייבה את החברות לאמץ בדירקטוריון מדיניות של פיתוח בר קיימא. היא אפילו הוסיפה ואמרה שבשם השקיפות הרשות תחייב אותם גם לפרסם את הדיווחים האלה. אם אני מצטט מתוך הפרוטוקול של אותו דיון מלפני שנה: "לאט לאט אנחנו מתחילים בשיפור השקיפות ואנחנו מעלים – בלשון הווה – לאתר של רשות החברות את כל הדיווחים הסביבתיים של החברות הממשלתיות. זה תהליך שקורה – שוב, בלשון הווה – בחודשים האחרונים".

אז הרמנו את הכפפה בחיים וסביבה והתחלנו לבדוק מי מהחברות הממשלתיות אכן הכינה תוכנית לפיתוח בר קיימא כפי שמחייבת החלטת הממשלה מ-2003 וכפי שמחייב חוזר רשות החברות מ-2009.

אנקדוטה. עם פרסום החוזר של רשות החברות ביוני 2009, יצאה הודעה לעיתונות של משרד האוצר – יש לי אותה כאן ואפשר למצוא אותה באתר של האוצר – שמצטטת את מנהל רשות החברות, דוקטור אודי ניסן: "לראשונה חברות ממשלתיות התבקשו לקדם נושאים סביבתיים במסגרת פעילותן".למרבה הצער, כמו שציין חבר הכנסת דב חנין, כלפי חוץ אנחנו עד היום לא ראינו שום דבר. שנה שלמה מאז אותו דיון בחודש מאי ועד השבועות האחרונות אנחנו עסוקים, ממש מקדישים לזה שעות, זמן מיותר לחלוטין, יחד עם העמותה לחופש המידע שנציגתה לא הצליחה להגיע לכאן היום, לקבל מידע, פשוט מידע, על ההתקדמות ביישום ההחלטה, איזה חברות הגישו, כמה חברות הגישו, מה יש בתוכניות שלהן ומה קורה עם זה. הדבר היחיד שהצלחנו להשיג אחרי התכתבויות – ויש לי כאן את ההתכתבויות וכל העניין הזה פשוט מיותר לגמרי – דיווח לקוני שאומר את המשפט הזה: "28 חברות הגישו תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא". מי החברות? מה יש בתוכניות? מתי מפרסמים אותן? שום דבר. הזמינו אותנו אפילו לפנות בעצמנו אל החברות הממשלתיות ולבדוק אחת-אחת את המצב. אם כן, לשם מה אני צריך את הרשות אם אני יכול לפנות לחברות דבר שאני יודע לעשות לבד?

לכן אנחנו חוזרים לשתי הסוגיות האלה. סוגיית המשילות. יש החלטת ממשלה, יש הנחיה של רשות החברות והגיע הזמן פשוט לבצע אותה. יש חברות אולי שיש להן תוכנית לפיתוח בר קיימא אבל מטעמי סודיות הן לא רוצות לפרסם אותה, חברות שעוסקות ביצוא ביטחוני, ניחא, יביאו את זה לגורם המוסמך והוא יאשר לא לפרסם את הדברים, אבל מדוע החברה הממשלתית הכפר הירוק בע"מ או החברה הממשלתית פארק אריאל שרון בע"מ או הרבה חברות כמו חברת נמלי ישראל לא יכולות לייצר תוכנית של פיתוח בר קיימא? הרי בזה הן עוסקות, בפיתוח והנושא של הקיימות הוא בסיסי ומובנה בעשייה שלהן ואפשר לפרסם את התוכניות כי אין בהן שום דבר סודי.
לסיכום. מה שאנחנו היינו רוצים שהוועדה הזאת תדרוש בסיום הדיון הזה זה קודם כל להנחות את הרשות לבצע, לאכוף את מה שהיא עצמה קבעה, לקבוע תאריך יעד. אגב, תאריך היעד הוא לא דצמבר 2012 אלא תאריך היעד היה דצמבר 2010 ואנחנו כבר בפיגור של שנה וחצי, אבל ניחא. חצי שנה ממועד הדיון הזה, נראה לי זמן סביר להשלים את התהליך. אני הייתי מאוד שמח – כמו שהצעת כבוד היושב ראש – אם ועדת הכספים תעקוב אחרי ביצוע ההחלטה ותבחן את זה גם ברמת הרשות כולה אבל גם ברמה של חברה-חברה. חיוני לפרסם את התוכניות האלה. השקיפות כאן היא ערך בסיסי ואם לא פרסמנו את התוכניות, כאילו לא עשינו דבר. לטעמנו רצוי, וגם לטובת החברות, לטובת הדיווח הסביבתי ולטובת התוכניות שהן יעשו, להגדיר איזשהו סטנדרט בסיסי, איזשהו תקן לפיו הם יוכלו לעבוד כדי שהתוצאות שיתקבלו לא יהיו אקלקטיות, לא יהיו מן הגורן ומן היקב אלא תוכניות סדורות שבודקות קודם כל את ההשפעות של החברות האלה על דפוסי הפיתוח, על הסביבה והחברה ובהתאם יהיו הדיווחים של החברות האלה.
נקודה אחרונה. אני רוצה להעלות שוב – אמנם ההצעה הזאת לא התקדמה כפי שאנחנו רצינו – ולומר שאני חושב שאם החברות הממשלתיות מתיימרות לתפקד כחברות עסקיות לכל דבר ואליבא דרשות החברות זה הדבר הבסיסי בפעילות שלהן, אז כמו חברות עסקיות מרכזיות במשק הישראלי – אני לא אנקוב בשמות אבל אלה כל החברות הגדולות במשק הישראלי, הכימיה, הבנקים, הסלולר וחברות נוספות – יש לפרסם דיווח סביבתי פעם בשנה. אין שום מניעה שאם חברות עסקיות גדולות יעשו את זה, חברות ממשלתיות לא יעשו את זה. תודה רבה.

תודה רבה. דניאל מורגנשטרן.

צריך לברך אותך אדוני היושב ראש על היוזמה שלך. אני מצטרף לדבריו של דב. אתה הוא אחד מחברי הכנסת היותר סביבתיים שקיימים בבית הזה עד היום.
אני רוצה להזכיר לנוכחים במי מדובר, מי הן החברות הממשלתיות בעצם. אנחנו אומרים חברות ממשלתיות במשפט אחד בלי לפרט. שימו לב, אני אתחיל למנות. חשמל, מים, אספקת המים, דלק, גז, דרכים, מע"צ, כביש חוצה ישראל, מסילות ברזל, הרכבת. למשל, דבר מאוד פעוט. היום חוצבים את המנהרות בבת המהירה בקו 1A לירושלים וכבר הגיע לארץ ציוד של TBM אבל מסיבות שונות הולכים וחוצבים כבר כיום בחציבה קונבנציונאלית ממזרח בצורה לא ידידותית לסביבה, לא ידידותית גם ללוח הזמנים וגורמים לנזקים סביבתיים.

נמשיך הלאה. הזכיר ידידי נאור נמלי ישראל, נמלי הים. אפילו נמלים כמו תל אביב ויפו הן חברות ממשלתיות. חברות לייצור נשק ותחמושת, התעשייה האווירית, רמת חובב, רפא"ל. אלה חברות ענקיות, אלה מעסיקים ענקיים ואני לא כל כך מצטרף לדעתו של עמיתי נאור שברגע שיהיה כאן דיווח, הכול יבוא על מקומו בשלום.

הוא לא אמר את זה.

לא אמרתי את זה.

אבל הוא קיווה. כשאני בודק את התוכניות של הסקטור העסקי, את הסקירה על האחריות התאגידית החברתית והסביבתית של הבנקים למשל ושל חברות מהסקטור העסקי, אני רואה ששם רב הנסתר על הגלוי ובכל זאת זה כבר יותר טוב מאשר היה קודם משום שזה מאפשר לנו, כלבי השמירה של איכות הסביבה, להתחיל לנבוח ולהתחיל לנשוך בנקודות המסוימות. אין חוק חופש המידע. חוק חופש המידע, אתה יודע מה? אפילו הממשלה לא מקיימת אותו ויש לי דוגמאות אבל לא אעלה אותן כאן. אפילו הממשלה עוברת על חוק חופש המידע. מה לנו כי נלין על איכות הסביבה כאשר המדינה והממשלה חוטאות ומחטיאות?

הזכיר דב חנין או ניסה לומר האם אנחנו באמת יורדים או עולים בתחום של המודעות הסביבתית. במדינת ישראל המודעות הולכת ויורדת ככל שאנחנו עולים בפירמידה כלפי מעלה. הראיה, אם אתה תבדוק עסקים, אם אתה תבדוק בתי ספר, אם תבדוק גני ילדים, אם תבדוק כל מיני אנשים ואזרחים מן השורה, אתה תגלה מודעות עצומה, נכונות לעשות ולתרום, אבל כשאתה מגיע לצמרת – והנה, מניתי רשימה חלקית בלבד של החברות הממשלתיות המובילות את המשק – אין. המודעות שם היא פחותה. יחד עם זאת, אנחנו נצטווינו, כמאמר חז"ל, להיות אור לגויים גם בתחום הזה.

יש מה שנקרא הצגה סביבתית לכאורה. בלעז אנחנו קוראים לזה גרין וושינג. אני חושש מזה אבל שוב, ברגע שיש איזושהי התייחסות סביבתית או פרסום או דוח שהוא מנסה לחפות, לכסות ולטייח, זה מאפשר לנו לפחות – נציגי הארגונים הסביבתיים - לשים את האצבע ולומר שהנה, כאן יש בעיה, בואו נתחיל לחפור, לשאול ונפעיל את התקשורת ואולי נגיע בכל זאת ברבות הימים לאיכות סביבה קצת משופרת. תודה.

תודה רבה. דוקטור אוהד קרני מהמשרד להגנת הסביבה.

תודה. המשרד להגנת הסביבה כמובן מסכים עם העמדה שהציג חבר הכנסת דב חנין והארגונים.

רגע. אני לא ביקשתי הסכמות. כשמדברים הארגונים, מדברים הארגונים והם יכולים לבקש הסכמות אבל הממשלה לא יכולה לבקש הסכמות. אתה הממשלה.

אני אעדכן את הוועדה.

אני אגיד לך מה אני רוצה לדעת. היות והתקבלה החלטת ממשלה ויש חוזר האומר שצריך לפרסם את הדוחות הסביבתיים, אני רוצה לדעת מה אתם עושים בעניין הזה. אתם הרגולטור.

כדי לקדם את הנושא הזה, המשרד השלים לאחרונה מכרז לבחירת חברה מייעצת שתמליץ על קריטריונים לדיווחים ולניטור של הדיווחים ולהטמעה של שיקולי סביבה וניהול סביבתי בחברות הממשלתיות. בשבועות האחרונים התחלנו את העבודה יחד עם החברה המייעצת ובשיתוף עם הרשות.

מה זה חברה מייעצת?

חברת פרטו.

מי זאת החברה, זה לא חשוב, אבל לשם מה צריך את החברה? הם צריכים למסור דוחות.

כדי לייצר מערך ניטור אפקטיבי צריך ידע מקצועי משמעותי. החברות הממשלתיות מאוד שונות אחת מהשנייה.

יכול להיות שאנחנו מדברים על שני דברים שונים. מה שאתם עושים, תבורכו וזה בסדר גמור. יש לי שאלה והיא בנושא הדיון. למה החברות הממשלתיות אינן מפרסמות את הדוחות הסביבתיים שלהן? מה זה קשור לחברת ייעוץ? למה הן לא מפרסמות את הדוחות הסביבתיים כפי שהממשלה החליטה ולפי החוזר שיצא שאמר שצריך לפרסם? מה אתם עושים בעניין הזה? אתם לוקחים חברה, זה בסדר, אבל מה אתם עושים?

אנחנו נמצאים בדיאלוג עם רשות החברות. יש תהליך להקמת ועדה מייעצת לרשות שתקבע את הקריטריונים לדיווחים ולהטמעה של שיקולי סביבה בניהול החברות.

אני תכף אחזור אליך. אני רוצה לשמוע את נציג הרשות. מי יתייחס?

דניאל סלע, אני ביחידת הפיקוח ברשות החברות.

יש החלטת ממשלה שהחברות הממשלתיות צריכות לפרסם דוחות סביבתיים. מה נעשה בעניין הזה? פרסמו דוחות? יש חברה שפרסמה?

יש לא מעט חברות שפרסמו.

איפה פרסמו?

באתר שלהן. הרשות לא פרסמה עדיין שום דוח אבל יש חברות שפרסמו באתר האינטרנט שלהן.

אני לא ראיתי את החלטת הממשלה אבל אני מסתמך על מה שנאמר על ידי חבר הכנסת דב חנין ועל סמך הפרסומים של חיים וסביבה. החלטת הממשלה מחייבת את מי לפרסם? אתם בעניין? זאת אומרת, החלטת הממשלה אומרת שאתם צריכים לעקוב, להודיע, לפרסם, למסור מידע? המשמעות כאן היא לא משמעות שצריך לעשות משהו, מעבר לעניין של פרסום העניין. אתם בעניין? אתם צריכים להיות בעניין על פי החלטת הממשלה?

אנחנו בעניין. אנחנו גם כתבנו בחוזרים שלנו שבכוונתנו לפרסם. בשלב זה, כמו שציין דוקטור אוהד קרני, אנחנו בתהליך שמשתלב עם מה שאמר חבר הכנסת דב חנין. צריך לקבוע את הפרמטרים ואת התנאים מה לפרסם. החוזר שאנחנו פרסמנו בשנת 2009 מתייחס בעיקר לאיכות הסביבה ובדיון שהיה, שהזכיר מה נאור ירושלמי, באיזה מודל לדווח ויש גם דיווחים חברתיים ולא רק סביבתיים. לנו כרשות החברות יש חשיבות לזכויות עובדים בחברות הממשלתיות. בעקבות אותם דיונים הוקמה ועדה מייעצת למנהל רשות החברות, יש לה כתב מינוי ויש שאלונים שמועברים.

אתה צריך לדבר אתי בעברית קלה. אני לא מבין מה שאתה אומר. זה שצריך לדאוג לזכויות עובדים, זה בסדר. זה שיש היבטים חברתיים לרשות החברות הממשלתיות, זה גם בסדר. אנחנו דנים על זה מפעם לפעם. אנחנו יותר מודעים לעניין הזה של זכויות העובדים אבל נניח לעניין הזה. אנחנו מדברים עכשיו רק על הנושא הסביבתי. רק עליו. הייתה החלטת ממשלה ב-2003 ואני שואל מה נעשה מאז כדי לחייב את החברות הממשלתיות לפרסם דוח סביבתי כזה.

הארגונים הסביבתיים ידעו להסביר את זה טוב ממני.

הארגונים הסביבתיים לא מעניינים אותי. אתם אני יכול לשתות קפה. הממשלה היא השולטת.

אנחנו כמובן נשמח לקפה.

מה שרשות החברות עשתה, היא הוציאה את החוזרים בשנת 2009.

אני עומד לקבל החלטה שעד סוף 2012 יהיו חייבים ליישם את החלטת הממשלה בפועל. אני אדרוש ממנהל הוועדה שכאשר יגיע לכאן דיון על חברה ממשלתית כלשהי – הפרטה או תקנות – אנחנו נבקש לדעת האם היא פרסמה את הדוח הסביבתי ואם היא לא פרסמה את הדוח הסביבתי, יכול להיות שאנחנו נעשה משהו. זה מקובל עליך? נעשה משהו, הכוונה שנאמר להם להמתין עם הבקשה.

מקובל עלינו שהחברות הממשלתיות יפרסמו.

אני שואל אם מקובלת עליך ההחלטה שאני מבקש להציע לוועדה.

עלינו מקובלים לוחות הזמנים כי אנחנו כרגע בתהליכים של קביעת הסטנדרטים והפרמטרים של מה לפרסם, מה החברות יצטרכו לדווח.

זאת אומרת, לא ינואר 2012 אלא פברואר 2012.

2013.

כן, נכון. 2013.

אני לא מדבר על התאריך הספציפי. כמו שאמרתי, אנחנו בתהליכים.

אני נודניק. אני רוצה להבין למה אתה מסכים. אני לא רוצה לקבל החלטה נגד הממשלה אלא אני רוצה ללכת עם הממשלה נכון להיום.

אני מסכים עם החשיבות הרבה שיש.

לא, ציונות אני יודע בלעדיך. חשיבות זה בסדר.

צריך לתחום את זה בלוחות זמנים.

תגיד את לוחות הזמנים.

אני לא יודע להגיד כרגע את לוחות הזמנים.

כמה זמן אתה מעריך שצריך כדי ליישם את ההחלטה הזאת? אם מישהו לא מיישם את ההחלטה הזאת, הוא יבוא לכאן והרי לכאן בסופו של דבר כולם מגיעים כי או שצריכים העברה תקציבית, או שצריך הפרטה, או שצריך תקנות, או שצריך צווים, או שצריך ערבות מדינה. החברות כאן. חברת החשמל הייתה כאן לאחרונה במשך שלוש או ארבע פעמים לגבי הערבות. בשבוע שעבר אישרנו לה שלושה מיליארד שקלים.

דווקא לחברת החשמל יש תוכנית.

הבעיה היא שאנחנו לא יודעים את הרשימה.

אני יודע, אני מכיר את זה. כדי לאשר להם ערבות של שלושה מיליארד שקלים, ישתלם להם לפרסם דוח סביבתי. כמה זמן צריך בשביל זה? אני לא רוצה לעשות דברים שהם לא הגיוניים.

אני לא יודע להעריך את הזמן. אולי המשרד להגנת הסביבה יכול לומר.

המשרד להגנת הסביבה, בבקשה. מה אתה מבקש ממני?

אנחנו חושבים שהתהליך הזה ייקח מספר חודשים. יש מגוון רחב של חברות ממשלתיות, כל אחת והצרכים שלה. כדי לייצר דיווח אפקטיבי שיענה על כל הצרכים של סוגי החברות השונות, זה תהליך שלוקח זמן.

כמה זמן?

קשה לומר עכשיו.

עשר שנים? חודש או חצי שנה? באיזה אזור אנחנו נמצאים?

אני מקווה שבמוקדם ולא במאוחר. אני מקווה שתוך מספר חודשים כבר יהיו לנו המלצות.

מספר חודשים, הפירוש הוא ינואר 2013?

קשה לי לומר. קשה לי להתחייב על התאריך.

מרץ? אני לא עושה צחוק מעצמי. אם אנחנו מקבלים החלטה, תבוא לכאן חברה ממשלתית לפי התאריך שאתה תקבע.

אני אבהיר שהסמכות בנושא הזה איננה במשרד.

אני לא ביקשתי סמכות.

אנחנו מלווים את הרשות כדי לספק בהקדם האפשרי - אני מקווה שעד ינואר 2013 – המלצות אופרטיביות לכללי דיווח וניטור בחברות הממשלתיות. ההטמעה של זה, אני מקווה שהיא תהיה מהירה אבל זה לא משהו שאנחנו כמשרד להגנת הסביבה יכולים לקבוע בלוחות זמנים.

לא ביקשתי סמכות. גם לי אין סמכות. גם לוועדה כאן אין סמכות.

את העבודה המקצועית, אני מאמין שניתן להשלים תוך חודשים ספורים.

נמצא כאן רכז הקואליציה בוועדת הכספים ונמצא כאן חבר כנסת שגם הוא בקואליציה מאז השבועות האחרונים.

יש כאן מישהו שהוא לא בקואליציה?

לאחרונה התחלתי להרגיש את זה. אנחנו זורמים עם הממשלה. אני לא מתחייב על כל צעד ושעל אבל עד גבול מסוים. במקרה הזה אנחנו הולכים עם הממשלה. הממשלה קיבלה החלטה. היה חוזר של רשות החברות הממשלתיות. יש את המשרד להגנת הסביבה שזה האינטרס הגדול שלו ולכן אתם קיימים. אין לכם סמכות, אני יודע. אני עוד נאבקתי על זה לפני שגלעד ארדן מונה לשר. עוד לפני הרבה שנים. נאבקתי על סמכות שתינתן למשרד להגנת הסביבה. ההצלחה בעניין הזה הייתה מאוד חלקית כיוון שכל שר שהגיע למשרד הזה חיפש אחרי כן איך לעבור למשרד יותר גדול. לא נורא. אני לא מבקש ממך סמכות. אני מבקש ממך רק את חוות הדעת המקצועית. גם לנו אין סמכות אבל לנו יש שיניים שאנחנו יכולים לנשוך אתן. אתה תגיד מהו הזמן הסביר שבו החברות צריכות למסור את הדיווח הסביבתי על פי החלטת הממשלה ואנחנו נאמר לרשות החברות הממשלתיות שתדע שמתאריך מסוים, כשהיא תבקש בקשה או חברה ממשלתית תבקש בקשה כלשהי, נדרוש את הדיווח הסביבתי. אני צריך לדעת את התאריך כדי שלא נחליט דברים שהם לא מציאותיים.

כדי להשלים את העבודה המקצועית לבחירת הקריטריונים לניטור ולדיווח, אני מאמין שאת זה אפשר להשלים עד ינואר 2013 אבל כדי להטמיע את זה בחברות, נדרש פרק זמן נוסף וכאן אני לא בעל המקצוע והידע כדי להעיד כמה זמן נדרש כדי להטמיע את זה.

תודה. אני מודה לך. כמה זמן אתם סבורים שאתם צריכים כדי להטמיע את זה בחברות אחרי שתיעשה העבודה הנדרשת ושהן יפרסמו את הדוחות?

אני לא יודע להגיד.

אגב, אני מציע שחברות ביטחוניות שאינן רוצות ואינן רשאיות לפרסם דוחות מהסוג הזה, הן ייתנו את זה כפי שאנחנו מקבלים דוחות מהסוג הזה, באופן שאיננו מפורסם לציבור אבל דוחות צריך למסור ואי אפשר לעשות איפה ואיפה. אתם לא יודעים להגיד?

אני לא יודע להגיד כמה זמן לוקח לחברות. אני לא יודע כמה זמן לוקח לחברה להכין תוכנית. אני יודע שברגע שייקבע הזמן, אנחנו ברשות החברות נצטרך לפקח שהחברות באמת עומדות בזמן. העבודה שלנו היא פיקוח אבל אני לא יודע כמה זמן לוקח להכין תוכנית סביבתית. ברגע שהגורמים המקצועיים יאמרו שחברה צריכה לעשות זאת תוך שלושה חודשים, אנחנו ברשות החברות נצטרך לדעת לפקח שבאמת החברות מגישות תוך שלושה חודשים.

כנראה קצת יותר משנתיים וחצי. אולי יותר מתשע שנים מאז יצא החוזר.

מה שמחכים עד היום, לא רלוונטי.

ראוי לציין שכמו שמר נאור אמר, יש 28 חברות שדיווחו ויש לנו פיקוח ובקרה עליהן שהן אכן דיווחו. מבדיקה שלנו מדובר ב-28 החברות הגדולות שקיימות ברשות החברות. אגב, הן פרסמו את זה גם באתר שלהן.

אני לא יודע אתר. אני לא מסתכל באינטרנט. יש שם גם דברים לא טובים ולכן אני לא מסתכל.

כולל החלטות הממשלה.

החלטות הממשלה, זה עוד דבר. אתה אומר שיש 28 חברות ממשלתיות שפרסמו דוחות סביבתיים?

כן.

אני רוצה את הדוחות. אני יכול לקבל?

כן.

אני מבקש מרשות החברות הממשלתיות לקבל את הדוחות של 28 החברות שפרסמו את הדוחות הסביבתיים. אני אתייעץ עם הארגונים הסביבתיים האם הדוחות האלה הם דוחות שעונים על העניין, ואם כן, אנחנו בדרך הנכונה. אז נחפש דרך איך לפרסם את זה בלי שיהיה תיווך של ועדת הכספים.

שוב אני מזכיר את מה שאמר דוקטור קרני, שעוד לא נקבעו להן קריטריונים. הן דיווחו.

בטח חברת החשמל היא בין ה-28 חברות.

כן.

לאחרונה נתנו לה הרבה כסף.

זאת אומרת, להערכתך עד ינואר 2013 יצא החלק הזה של מה צריך להגיש ומה צריך לעשות בדוחות.

יצאו המלצות לגבי הקריטריונים לדיווח ולניטור.

בסדר. עד סוף 2012 אתם תסיימו את העבודה ואתם תוציאו את ההמלצות.

כן.

רשות החברות הממשלתיות, אתם מעבירים אלי את ה-28 דוחות של החברות שפרסמו את הדוחות הסביבתיים ואנחנו נבחן אותם.

נבחן משפטית מה אפשר להעביר ומה אי אפשר להעביר כי כמו שציינת יש חברות שהן חברות ביטחוניות שאולי יש בעיה עם זה.

הוועדה יודעת לקבל את כל מגוון החומרים.

אמרתי עוד לפני שאמרתם. אני גם מתאר לעצמי שיש חברות ממשלתיות שהן חברות שהפעילות שלהן היא פעילות חשאית ואנחנו מורגלים בעניין הזה דרך קבע. בדברים שהם לא פחות חשובים מהדוחות הסביבתיים, יש לנו נושאים רבים נוספים שהם קשורים לתעשיות הביטחוניות וזה לא מתפרסם לציבור. לכן אמרתי, עוד לפני שאמרתם, שאלה שניתנים לפרסום, אנחנו נפרסם או שאנחנו נתייעץ מה לעשות עם הדבר הזה, ואלה שיאמרו לנו שמדובר בדוחות חשאיים, הם לא יפורסמו ולא יועברו לאף גורם. יכול להיות שאני עצמי אעבור על זה ונראה. נתייעץ אנחנו מה עושים עם הדבר הזה. את ה-28 האלה אנחנו רוצים.

אני רוצה תשובה ברגע שמסתיימת עבודת המשרד להגנת הסביבה בנושא ההמלצות, כמה זמן צריך להטמיע את זה בחברות הממשלתיות. אתם באמת לא עסקתם עד היום בנושאים הסביבתיים ואין לי טענות אליכם. אנחנו עכשיו נכנסים לעידן חדש בו אתם כן עוסקים בזה וזה מאחר שהייתה החלטת ממשלה. אני רוצה שתבדקו את העניין. אם אין לכם עם מי להתייעץ, אני שומע שהמשרד להגנת הסביבה לקח חברה חיצונית כדי להתייעץ בדברים האלה ואולי תתייעצו עם החברה הזאת כדי שלא ישלמו לה סתם כסף אלא שיוכלו לעשות דברים במקביל.

על כל פנים, בסוף התהליך הזה אני רוצה שיהיו דוחות סביבתיים. אני אקבל את הדוחות ואני אקבל תשובה כמה זמן אחרי שהם מסיימים – והם מסיימים בסוף דצמבר 2012 - צריך כדי להטמיע את זה בחברות. לאחר מכן, אם אחרי כל התהליך הזה יהיו חברות שלא יפרסמו, כשהן יבואו לכאן אנחנו נגיד להן שקודם יביאו את הדוחות.

שלום. תודה כבוד היושב ראש. שמי ד"ר ניצן אייל ואני ממכון התקנים הישראלי. אני חושב שכולנו מכירים את הסטטיסטיקה על כך שאפשר לטבוע באגם שעומקו הממוצע עשרים סנטימטרים. לפיכך אני רוצה להשליך מזה ולומר שאפשר לדווח דוח סביבתי מלא וגדוש עמודים ולא לומר שום דבר בתחומים הרלוונטיים.

אני חושב שבמקום לקחת יועצים כאלה ויועצים אחרים שלכל אחד יש את נקודת המבט שלו, יותר ראוי שהוועדה תטיל על מכון התקנים את מה שהיא מטילה עליו בכל התחומים האחרים, גם בתחום איכות הסביבה, לבנות את אותו תקן או את אותם כללים לדיווח.

דוקטור קרני, מה אתה אומר על זה?

אנחנו נמצאים בקשר שוטף עם מכון התקנים אבל אני חושב שאנחנו לא בשלב בו אנחנו צריכים להגדיר תקן אלא לבחון מה נדרש מהחברות. אני לא בטוח שתקן הוא הקביעה הנכונה.

רשמתי את מה שאמרת. אני לא יכול להתערב בזה. אני לא הממשלה. אני מפקח על הממשלה מעבר לחקיקה וחקיקת המשנה שאנחנו עושים. אני לא יכול לומר לממשלה שהיא תעשה את זה באמצעות המשרד להגנת הסביבה או באמצעות דיאלוג בינם לבין מכון התקנים. אני לא יכול לומר את זה. אני מבקש לבחון את הדברים ולראות במה שניתן להיעזר. כל מי שיכול לתרום לעניין, אנחנו לא במצב כזה מרנין עם הנושא, שיתרום לעניין.

אני רק אציין שלא למעט חברות יש כבר תקן איזו 14001 ואיזו 26000.

אני לא נכנס לזה. זה גם לא התפקיד שלנו. צריך לדעת לעשות הפרדה בין הרשויות.

הארגונים הסביבתיים תומכים בלחץ שלך שאתה מפעיל כאן משום שאין ברירה. מדובר בחברות גדולות.

אבל אני הולך לעשות את זה גם אם הארגונים לא תומכים.

מדובר בחברות שהפעילות שלהן באמת מעורבת בהרבה דברים. יש להן את הידע ולא צריך לגלות את אמריקה אלא צריך רק ללחוץ עליהן להוציא את זה ולהעביר את זה אליך. אני כבר סמוך ובטוח שאתם תדעו מה לעשות עם זה, גם עם החלקים הביטחוניים הסודיים.

אני רוצה לציין שמדברים כאן הרבה על דיווח, אבל אנחנו לא מבקשים דיווח. ההחלטה דיברה על תוכנית פיתוח בר קיימא. זאת אומרת, זאת חשיבה קדימה, זאת חשיבה איך אותן חברות עושות את הדברים.

איך נעשה את זה? סתם נגיד אמירה ציונית כזאת?

לא. לכן יש חברות ייעוץ שעובדות אתן.

ב-2003 הייתה החלטת ממשלה ואנחנו בשנת 2012 ואין כלום.

ההחלטה מדברת על תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא.

את רוצה שגם אנחנו נקבל החלטה?

כן.

נקבל החלטה ונגיד שהחברות חייבות להגיש דוחות סביבתיים ובעזרת השם ניפגש כאן בעוד עשר שנים ונשאל מה יהיה בעוד עשר שנים. אין לי סגנון עבודה כזה. אני לא מכיר את זה. אני רוצה לדעת באופן תכליתי, אני רוצה לדעת אם מקבלים את זה, מתי ואפילו באיזו שעה. בכל מקרה, אני מודה לך.

עורכת דין גלית עופר מהקליניקה הסביבתית באוניברסיטת בר אילן. לפני כשנתיים ערכנו את המחקר בעקבותיו הוצאה הצעת החוק לפני שנה. יש דוחות סביבתיים בהרבה מקומות בעולם, יש חקיקה במקומות שונים בעולם שמחייבת ויש ארגונים כמו ה-GRI שכבר יש לו את הקריטריונים, את הסטנדרטים ואת רמות הדיווח השונות. את כל הדברים האלה בהחלט אפשר לאמץ ואנחנו מוכנים למסור למשרד להגנת הסביבה, למי שירצה, את המחקר שעשינו, גם את המחקר ההשוואתי.

חברות אחרות שהן בשוק הפרטי שכן ביצעו את הדיווחים האלה מדברות על משהו כמו חודש או חודשיים של הטמעה ועל כמה זמן לוקח לארגן דיווח כזה. זה מידע שאולי כדאי שיהיה בפני הוועדה.

תודה. אני מבקש לסכם את הדיון.

אנחנו מסכמים שעד סוף 2012 המשרד להגנת הסביבה יכין את ההמלצות כיצד להגיש את הדיווח הסביבתי. רשות החברות הממשלתיות תבדוק את העניין במקביל ותבדוק כמה זמן ייקח לחברות להטמיע את הנושא הזה ולפרסם את הדוחות בהתאם להחלטת הממשלה. אני מבקש מרשות החברות הממשלתיות בתוך שבועיים להגיש לוועדה את 28 הדוחות הסביבתיים שהגישו החברות הממשלתיות השונות כי אני רוצה לעבור עליהן ושיאמרו לוועדה איזה מן הדוחות הללו הם דוחות שלא ניתנים לפרסום כך שהם יישארו חסויים אם אכן יש כאלה. לדעתי אין, אבל אם אכן יש כאלה, זה העיקרון. לגבי החברות האחרות, אנחנו נעבור על הדוחות ונתייעץ עם הארגונים הסביבתיים ועם המשרד להגנת הסביבה, ואולי אפילו עם מכון התקנים אם יהיה צורך, ונראה אם הדוחות האלה אכן עונים על העניין. אם הם אכן עונים על העניין, העבודה שלכם תהיה מיותרת ואתם תצטרכו להיות רק רגולטור. זה גם יקל על המשרד להגנת הסביבה אם אכן הדוחות האלה הם דוחות שעונים על מה שנקבע בהחלטת הממשלה.
ברגע שנעבור את כל התהליך הזה ותהיה חברה ממשלתית שלא תפרסם את הדוחות הסביבתיים, אנחנו נבקש, כשיגיע המועד הזה עליו נקבל החלטה, כאשר תהיה בקשה כלשהי לוועדה – זאת יכולה להיות בקשה גדולה על הפרטה, כפי שהייתם כאן לאחרונה על נמל אילת, וזאת יכולה להיות החלטה שגרתית שוטפת של ערבות, של העברות תקציביות, מעשים שקורים כאן בכל יום בוועדה – אנחנו נברר למה אין דוח סביבתי, אם אכן לא יהיה.

אני מתנצל בפני הגברות שדיברו, גם מבר-אילן וגם מחיים וסביבה, על כך שאני רוצה לדעת באופן מעשי. זאת אומרת, יש החלטה ואני רוצה לדעת אם מיישמים אותה או לא מיישמים אותה. אם לא מיישמים אותה, אני צריך לדעת. אני כנראה גם הצבעתי נגד החוק הזה. אני מתאר לעצמי אבל אני לא בטוח. סביר להניח שהצבעתי נגד החוק כי אם הקואליציה נגד, אנחנו כולנו נאלצים לעשות מה שחבר הכנסת אלקין אומר. אני בקואליציה ואני צריך לכן להצביע נגד. אבל הצד השני של העניין הוא שהיות ואני בקואליציה, אני יושב ראש ועדת הכספים ואם אני יושב ראש ועדת הכספים, כאן אף אחד לא יכול להגיד לי מה לעשות כי אני יותר – כך אמרו לי פעם – מהאפיפיור ולא צריך להתחשב בקרדינאלים ובאף אחד ואני יכול לא לאשר שום דבר של רשות החברות הממשלתיות אם לא יביאו דוחות סביבתיים. בכך אני אכפר על הצבעתי נגד החוק ואני חושב שזה יהיה אפילו יותר חשוב מהחוק אם אכן אנחנו נגיע ליישום מעשי של החלטת הממשלה מ-2003 ואני מקווה שנגיע לזה.
אני מבקש שתיקחו אותי ברצינות. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:05>