הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי









*
<פרוטוקול מס' 864 ו-867>
מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ט' בסיון התשע"ב (30 במאי 2012), שעה 09:00

<1. תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשע"ב-2012>
<2. צו הדואר (שינוי התוספת לחוק), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר

יצחק וקנין

>
יגאל לוי - סמנכ"ל אגף הדואר, משרד התקשורת

עו"ד מוהנד נאסר - לשכה משפטית, משרד התקשורת

נתי ביאליסטוק כהן - יועץ מנכ"ל, משרד התקשורת

שמעון שהם - אגף הדואר, משרד התקשורת

עפר מרגלית - רפרנט תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

הרצל בר-מג - המשנה למנכ"ל, חברת דואר ישראל

חגי עינת - יועץ משפטי, חברת דואר ישראל

פרלי שר - פרקליטה בכירה חקיקה ותעריפים, חברת דואר ישראל

מיטל בשרי - מנהלת תחום טלקומוניקציה, המועצה לצרכנות

צבי לביא - עיתונאי, YNET

איתי עצמון

עידית חנוכה

ירון קוונשטוק

<1. תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשע"ב-2012>
<2. צו הדואר (שינוי התוספת לחוק), התשע"ב-2012>

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: 1. תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשע"ב-2012; 2. צו הדואר (שינוי התוספת לחוק), התשע"ב-2012. מי מציג את הנושא? כן, בבקשה.

בפנינו שתי בקשות שהוגשו לוועדה. בקשה אחת היא להוסיף שירות בסיסי אחד לשירותי הדואר המסופקים בארץ, שירות דואר שיסופק לכל האזרחים בכל המדינה, זהו שירות 24, שכיום ניתן במתכונת מצומצמת על-ידי "חברת הדואר". והבקשה השנייה היא להוריד שירות אחד מרשימת השירותים הבסיסיים, קרי לבטל את החובה לספקו בכל הארץ, יחד עם זאת הוא ימשיך להיות מסופק בחלקים מסוימים בארץ, וזהו שירות משלוח מברקים.

אחזור לשירות הראשון. השירות הראשון, דואר 24, הוא שירות שהיום מסופק ביישובים מסוימים, 85 יישובים. זהו משלוח דואר מהיר, שמכתבים שנשלחים באותו דואר 24 מגיעים ליעדם ב-95% מהמקרים ביום עוקב ליום המשלוח, ו-5% נוספים מגיעים ביום שאחרי היום העוקב ליום המשלוח. "חברת הדואר" ביקשה להרחיב את אספקת השירות הזאת לכל הארץ, ובכך להפוך אותו לשירות אוניברסלי.

אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לשינוי הזה, וכאן אנחנו מבקשים את התיקון של תקנות הדואר, רשימת השירותים הבסיסיים, על מנת להפוך את השירות הזה לשירות אוניברסלי. אנחנו נבקש לחדד את ההגדרה של שירות 24, לתקן קצת את מה שהצגנו בפני הוועדה על מנת לחדד יותר מהו השירות, ואני אקריא בפני הוועדה, אם אפשר, את הנוסח שלדעתנו תואם עם איתי. אני יכול להגיד את זה, איתי?

ראיתי אותו הבוקר.

ראה אותו הבוקר, ולכאורה לא אמורה להיות עם זה בעיה, אז נשמח אם הוועדה תאשר אותו. להקריא את התקנות, כבוד היושב-ראש?

כן, תקריא.

"תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשע"ב-2012 – בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5ג(א)(1) ו-126(א) לחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון התוספת – בחלק א' של התוספת לתקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס"ח-2008 – אחרי פריט 1 יבוא: 1א. משלוח דואר 24 – משלוח מכתב מהיר בארץ מהיום ליום העבודה" - - -

סליחה, מכיוון שזה נוסח חדש שאתה עכשיו כתבת, צריך קודם כול לקרוא לאט ולהסביר.

אז אני אקרא לאט. "אחרי פריט 1 יבוא: 1א. משלוח דואר 24", ובתיאור השירות יבוא כך: "משלוח מכתב מהיר בארץ".

כלומר במקום "דואר" "מכתב"?

כן.

מדובר רק על מכתבים?

נכון, רק על מכתבים. אי-אפשר לשלוח חבילות, אי-אפשר לשלוח גלויות. רק מכתבים.

אז "משלוח מכתב מהיר בארץ", ואנחנו מבקשים להוסיף: "מהיום ליום העבודה העוקב למשלוח שבו מתבצעת חלוקת דואר".

אני רק אבקש לציין פה עניין אחד, שעל-פי סעיף 5ג לחוק הדואר, שר התקשורת בהתייעצות עם שר האוצר מוסמכים לקבוע את תקני טיב השירות בתוך רישיון "חברת הדואר". ולכן אנחנו כמובן נגיד את מה שהחוק אומר, שבעצם ההגדרה פה היא הגדרה רחבה, והפרטים הספציפיים יותר למשלוח הדואר ייקבעו ברישיון "חברת הדואר" על מנת לקבוע גם את טיב השירות של דואר 24, וגם לפרט בדיוק באיזה מתכונת הוא יינתן.

הרצל, מה העלות של מכתב כזה, או שזה הולך לפי משקל?

אתה מדבר על דואר 24?

כן, דואר 24.

לא זוכר את התעריף הספציפי, אבל זה בסביבות שלושה שקלים.

במקום?

כמה זה היום דואר רגיל?

היום זה שני שקלים. אולי קצת יותר משלושה, אבל אלה סדרי הגודל. אולי 3.50, 3.60, משהו כזה.

חבר הכנסת וקנין, השירות הזה כמובן לא יחליף את המכתב הרגיל. זו אופציה נוספת.

3.20. שלושה שקלים ו-20 אגורות.

טוב, הבנו את הסעיף הזה.

אני רק רוצה לחדד איזושהי נקודה. מכיוון שאתם תיקנתם את ההגדרה כך שבעצם מדובר על משלוח מכתב מהיום ליום העבודה העוקב למשלוח, כלומר יום העבודה העוקב שבו מתבצעת חלוקת הדואר, אז מה שאני מבין הוא שלמרות שכתוב "דואר 24", הלכה למעשה בכלל לא בהכרח מדובר על טווח של 24 שעות.

נכון, וזה גם המצב היום. אנחנו לא משנים בזה דבר לעומת המצב הקיים, רק מרחיבים את הפריסה.

ואנחנו נבהיר את זה לצרכנים.

אף פעם זה לא מגיע תוך 24 שעות.

לא, זה מגיע.

מניסיון שלי, גם שבוע ימים בתוך ירושלים.

מה, דואר 24?

לא, דואר רגיל.

אנחנו מדברים על דואר 24 כרגע.

זה קיים כבר?

זה קיים, ואנחנו רוצים להרחיב את הפריסה שלו. זה בדיוק מה שאמרנו.

אוקיי. יש לך עוד שאלות?

בכמה ישובים זה היום?

היום זה ב-84 ישובים.

התקנות באות לעגן מצב קיים?

לא, להרחיב. לחייב את הדואר לספק את השירות בכל הארץ.

מה זה פרטים 5 ו-20 ימחקו? ב-1(2).

זה המברקים.

מברקים בארץ ומברקים בחו"ל.

מה זה המברקים? תסבירו לנו.

זה לא קשור ל-24. אתה רוצה לעבור לנושא הבא?

זה פה בתקנות. זה מופיע באותה תקנה, באותו סעיף.

פרטים 5 ו-20 לתקנות אלה הם החלקים שנוגעים למשלוח מברק, כבודו. זה בעצם החלק השני של הבקשה המונחת לפני הוועדה הנכבדה, למחוק את שירות המברקים מרשימת השירותים הבסיסיים. שירותים בסיסיים, כפי שהסברתי קודם, אלה שירותים שיסופקו לכלל האזרחים בכל המדינה. ולכן כדי ששירות ייחשב כשירות בסיסי לפעמים הוא נמצא בתוספת לחוק, ובכל מקרה הוא חייב להיות בתוך התקנות, שהן תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס"ח-2008.

מאחר והגורמים המקצועיים במשרד ראו שאין מניעה לקבל את בקשת "חברת הדואר" לבטל את שירות המברקים כשירות בסיסי, קרי לא לחייבם לספקו בכל הארץ, אנחנו גם מבקשים לבצע תיקון באותן תקנות, ולמחוק את המקומות בהם מופיע שירות המברקים מהתקנות. המקומות האלה מופיעים בסעיף (2) לתיקון המונח לפניכם, והם פרטים 5 ו-20, ואנחנו מבקשים למחוק אותם.

כמה מברקים נשלחים לפי סעיף 5 ולפי סעיף 20? מה הכמויות?

סך המברקים שנשלחו ב-2011 עמד על 123,767. זאת ירידה של 40% לעומת מה שהיה קיים ב-2005 וגם ב-2005 היתה ירידה חדה לעומת מה שהיה קיים בשנת 2000. מדובר בשירות שנעלם והולך. מתוך 123,000, 73,000 הם מברקים מאוירים, דהיינו משהו כמו 60%. שאר ה-50,000 נשלחים ברובם הגדול על-ידי מוסדות כמו בנקים, משרדי עורכי-דין וכיוצא באלה, לא על-ידי אזרחים רגילים שמצוידים במכשיר הרבה יותר יעיל ממשלוח מברקים.

יש מדינות שבהן הופסק השירות כליל. כפי שנאמר פה, אנחנו לא מבקשים להפסיק את השירות, אבל יש מדינות, כמו ארצות-הברית, גרמניה, קנדה, אוסטרליה, דרום-אפריקה, שבהן השירות נפסק כליל – אנחנו לא יכולים אפילו להעביר לשם מברקים – פשוט משום שמדובר בשירות אנכרוניסטי, שהוא כבר לא מתאים, לא יכול להתמודד עם אמצעי הטכנולוגיה החדשים.

ומה יהיה לגבי המחיר של אותו מברק? מה המחיר שלו היום?

19 שקלים לבסיס, ועוד נדמה לי 45 אגורות לכל מלה.

19 שקלים?

19 שקלים ועשר אגורות, וכל מלה נוספת 46 אגורות.

כל מלה?

כל מלה נוספת על השמונה הראשונות זה 46 אגורות.

זה לרוב מברקים של תנחומים.

כן, ברכות ותנחומים.

המחיר הזה לא מכסה אפילו מחצית מהעלות, ואנחנו נבקש להעלות את המחיר הזה. אני לא מעלה אוטומטית בעקבות ההחלטה פה, אנחנו נצטרך לפנות לשר התקשורת כדי להעלות את המחיר. למעשה למחרת קבלת ההחלטה פה לא משתנה כלום, אנחנו ממשיכים לתת את השירות.

משתנה. אם מישהו ירצה לשלוח מברק לאילת, יכול להיות שתגיד לו שלא.

לא, אני אומר: למחרת. זאת אומרת זה לא מידי אלא אנחנו נצטרך לפנות לשר התקשורת להודיע לו שאנחנו מתכוונים להעלות את המחיר.

אותם עשרות אלפי מברקים, מה החלופה שלהם רגע אחרי? זאת אומרת במרכז הארץ לא תהיה בעיה, רק אולי יהיה עניין של מחיר, אבל נניח בפריפריה?

הכול יהיה עניין של מחיר, גם בפריפריה. וכפי שאמרתי, הרוב המכריע של המשתמשים במברקים שאינם מברקים מאוירים הם מוסדות, והם יכולים לשאת במלוא המחיר. לא מדובר פה על אזרחים מן השורה שזה האמצעי היחיד שיש להם להעביר מסר. כדי להמחיש לך כמה העניין מגוחך: כאשר אנחנו לא מוצאים את האדם בבית, כאשר השליח מגיע אליו ולא מוצא אותו בבית, אתה יודע איך אנחנו מעבירים לו את המסר? מרימים אליו טלפון ומקריאים לו את המסר. זה פשוט מגוחך. זה מוצר שפשוט נכחד, זה כמו היום ללכת אחורה ולחייב אותנו לתת שידורי מורס. אין צורך בשירות הזה.

אתה מדבר על המברקים?

אם מישהו כן רוצה לשלוח מברק בכל זאת?

אז הוא יצטרך לשלם את העלות.

עדיין תספקו את השירות בכל הארץ?

אני לא יודע להגיד. אני מעריך שיהיו מקומות שהמחיר יהיה כל כך גבוה שאף אחד לא ירצה לשלם, לכן לא יהיה לזה ביקוש.

אבל כן תהיה אפשרות. זה יהיה פונקציה של מחיר, אני מבין.

זה יהיה פונקציה של מחיר. זה פשוט להוציא שליח לאיזשהו מקום נידח, שהוא נוסע במיוחד. זה כמו להוציא נהג מונית במיוחד לאיזשהו מקום. אין לזה שום צורך אמתי, כי אפשר לתקשר עם כל אדם באמצעות המייל או באמצעות הטלפון או באמצעות מסרון. יש כל כך הרבה אלטרנטיבות זמינות, זולות ומהירות, שאין פשוט צורך בשירות הזה.

ודואר 24, שיפתור חלק מהבעיה.

היום כשבנק רוצה להודיע הודעה דרמטית ללקוח שלו, אז הוא שולח לו מברק כדי להשתמש בשם המותג ההיסטורי של מברק. אבל זהו זה, לא מעבר לזה. אין צורך בזה. אני מזמין אתכם לחשוב על איזה צורך צריך כדי להעביר מסר.

עובדה שאנשים כן משתמשים. אני לא שלחתי מברק בשנים האחרונות, אבל אני רואה שאנשים כן שולחים.

הרוב הגדול זה מברקים מאוירים. אגב, את השירות הזה אנחנו מתכוונים לא רק להשאיר אלא אפילו לפתח. אנחנו מתכוונים, אחרי שנקבל אישור של משרד התקשורת, להכניס שירות חדש שנוכל להעביר גם מתנות של בעל השמחה, מישהו שלא יכול להגיע ורוצה לא רק לשלוח לו מברק מאויר אלא גם לשלוח לו מתנה. אנחנו רוצים להתאים פשוט את השירות לצרכים החדשים של הלקוחות שלנו. הלקוחות לא ממש מעוניינים להעביר מסרים באמצעות שליח בעידן שלנו.

מה אתה אומר, וקנין?

אני מנסה לחשוב. אפשר להגיד ששירות 24 פותר את הבעיה.

יהיה תחליף?

כמעט. לא בדיוק. אני לא יודע לגבי הודעות, לא עלינו, של אבל - - -

לא, את זה אנחנו משאירים. אנחנו משאירים את הכול, אבל את זה לא רק שמשאירים אלא מתכוונים לפתח. לא את האבל, סליחה, אבל את הברכה.

אבל זה רק יעלה יותר.

אני מעריך שאם נעשה סקר בקרב האוכלוסייה עד גיל 30, שיעור האנשים שיודעים מה זה מברק הוא אפסי.

יש לכם אומדן מה כמות המברקים האלה שאתם מקבלים?

אמרו: 120,000 בשנה.

זה אפילו לא מה שעובר ביום אחד באמצעות מסרונים במדינת ישראל.

כמה מכתבים אתם מעבירים ביום?

מכתבים אנחנו מעבירים 2.5 מיליון ביממה. ופה אני מדבר על 123,000 בשנה. בשנה זה 700,000,000 מכתבים.

אם עכשיו אני משווה את שירות דואר 24 לשירות המברקים: לצורך משלוח מברק, אדם לא צריך להגיע לסניף דואר, נכון?

נכון.

לצורך משלוח דואר 24 הוא כן יצטרך להגיע לסניף.

נכון.

זאת אומרת תהיה משמעות מבחינת הפריסה הגיאוגרפית של מתן השירות. ברגע שמצמצמים את שירותי המברקים, ויש מקומות בפריפריה שאולי אין בהם הרבה סניפי דואר - - -

דואר 24 הוא לא תחליפי למברק. בדרך כלל מה ששולחים עם דואר 24 זה לא אינפורמציה, זה לא מידע, אלא איזשהו מסמך שהוא מאוד חשוב, שצריך להגיע במקור.

אני שואל את השאלה בהמשך לשאלה ששאל חבר הכנסת וקנין, לגבי התחליפיות של שני השירותים.

זה לא תחליפי.

יש היום אגב גם שירותים ש"חברת הדואר" לא יכולה לספק באמצעות התיבות האדומות הפרוסות בכבישים, שלא בהכרח צמוד לסניף דואר, כמו למשל דואר רשום. גם לשלוח דואר רשום, שאגב נשלח בטיב שירות שהוא נמוך מזה של ה-24, אתה צריך להגיע לסניף על מנת לבצע איזשהו הליך של רישום דבר הדואר הזה שאתה רוצה לשלוח.

וכאן אין ספק שמדובר בפריסה שהיא שירות שיינתן בכל סניפי "חברת הדואר", אבל זה לא אומר שגם אם אזרח ירצה לשלוח את זה באמצעות תיבה אדומה הוא יוכל לעשות את זה, כי המטרה היא לתת לו את שירות 24 במתכונת שתאפשר שזה יגיע כמה שיותר קרוב למועד המשלוח עצמו. ואם אתה רוצה לאפשר לשלוח את זה בתיבות שפזורות בכבישי הארץ, אז הסיכוי שזה יישלח מהר הוא לא אפשרי. אבל יחד עם זאת, אם אדם רוצה לשלוח מכתב רגיל והוא לא רוצה להגיע לסניף הדואר עצמו, אז פתוחה כמובן בפניו האפשרות לשלשל אותו מכתב לתיבת מכתבים, אבל זה יישלח כבר בטיב שירות רגיל וגם במחיר רגיל של בול מן הסתם.

אגב לגבי המברקים, מאחר שניתן לשלוח אותם באמצעות הטלפון באמצעות המוקד שלנו, אפשר יהיה להמשיך ולשלוח אותם מכל מקום בארץ. זאת לא הבעיה.

בעצם משמעות התיקון היא שלא תחול חובה לספק את השירותים האלה בכל המדינה ובכלל הציבור. זאת המשמעות וצריך להבין את זה. מה שאתם תעשו בצורה וולונטרית, כן תעשו לא תעשו, זאת שאלה אחרת, אבל המשמעות המשפטית של התיקון היא בעצם הוצאת השירות הזה מסל השירותים הבסיסיים שאלה שירותים שאתם מחויבים לספק לכלל הציבור בכל המדינה.

נכון מאוד. מה שאני מנסה להבהיר הוא שבגלל השיטה שבה נשלח מברק אפשר יהיה להמשיך לשלוח אותו מכל מקום. לא לכל מקום, אבל מכל מקום, מאחר שעושים את זה באמצעות מוקד טלפוני.

כן, אבל הרצל, גם ככה בנושא של המברקים – אני לוקח את הדואר נע למשל – מעולם זה לא חפף את היום של השליחה. תמיד זה לקח יום אחרי כן, בדואר נע.

נכון.

אז גם ככה הטיפול במברקים היה בתוך הערים, באותו יום נתתם את המברקים, עד שעה 16:00, תלוי עד איזה שעה שלחו את המברק, אם זכור לי. אני לא מבין למה אתם צריכים את התיקון הזה.

אנחנו צריכים את התיקון הזה בעיקר כדי לגבות את המחיר הריאלי בעבורו. היום אנחנו מפסידים עליו כסף רב. אנחנו מפסידים עליו, כפי שאמרתי, בשביל צרכים שהם לא צרכים בסיסיים של האוכלוסייה. מי ששולח צריך לממן את עלות השירות.

כמה עולה היום מברק?

אמרתי: 19 שקלים ועשר אגורות לשמונה המלים הראשונות, ועוד 46 אגורות לכל מלה נוספת.

אם אפשר לומר מלה, אדוני. ברגע שמוצר של הדואר נמצא בסל השירותים הבסיסיים, כלומר הוא מוצר אוניברסלי, הוא חייב להינתן בכל הארץ לכל הארץ ובאותו מחיר.

והמחיר שלו בפיקוח.

כן, אבל אני אומר: גם באותו מחיר. זאת אומרת זה חייב להיות בפריפריה ובמרכז באותו מחיר, כאשר לא תמיד יש הצדקה לדבר הזה.

זה היסטורי, אל תיכנס לפינה הזאת כי לא תצא ממנה. אל תיכנס לקטע, כי יש לך סבסוד צולב במקומות אחרים.

נכו, אני בהחלט מסכים לזה, אבל המשמעות של הבקשה בסופו של דבר היא להמשיך לתת את השירות הזה. מאחר שלא ראינו עוד את תיק השירות החדש אז אני לא יכול לומר לך בוודאות, אבל כמו שאמר מר בר-מג מ"חברת הדואר", הכוונה שלהם היא לתמחר בצורה כלכלית את השירות הזה לכל הארץ. ייתכן שבמקומות מסוימים בארץ המחיר לא יהיה כדאי ללקוח ולכן שמה כנראה לא יינתן שירות, אבל כרגע מחזיקה "חברת הדואר" מערכת שהתרומה שלה להוצאות מאוד גבוהה ולהכנסות מאוד קטנה.

כמה הפסד זה גורם לדואר בשנה?

בשנת 2011 ההפסד הישיר מכל מברק, לפני שמביאים את העטיפות, הסתכם בסך הכול ב-2.5 מיליון ש"ח בכל השנה הזאת.

לשנה?

כן.

זה הסיפור.

אני מהמועצה הישראלית לצרכנות. שזה יהיה באופן וולונטרי זה פשוט לא ריאלי. להילחם על המחיר הריאלי זה כן חשוב ורצוי, כי צריך לתת בידי הצרכן את הברירה להחליט אם המחיר כדאי לו או לא כדאי לו לשלוח מברק. לא ייתכן שיוחרגו ישובים, לא ייתכן שיוחרגו פריפריות. בדרך כלל כל מברקי האבל האלה, צרכנים לא שולחים לא במייל ולא באס.אם.אסים, ולכן במקרה הזה אין תחליף ולהילחם על המחיר. כדאי שיחריגו את המחיר לפריפריות, והצרכן תהיה בידיו האפשרות והברירה אם הוא כן רוצה לשלוח את המברק או לא. כי ישנם ישובים שאין תיבות דואר, שאין להם אפשרות אחרת.

אני רוצה להבהיר שהמברקים המאוירים, גם היום הם לא בתוך השירותים הבסיסיים.

לאבל ולשמחות.

לאבל ולשמחות הם ממילא לא בתוך השירותים הבסיסיים, ואין לנו שום כוונה לשנות את המצב הקיים בהם, אלא להיפך, אמרתי שאנחנו רוצים להרחיב שם את השירות.

על מברקי אבל אני מדברת.

אבל זה לא הולך להשתנות.

כן, אבל שזה לא יהיה וולונטרי.

אבל היום זה וולונטרי.

מר בר-מג, אתה יכול להבהיר מה ההבדל בין משלוח מברק רגיל בארץ לבין מברק אבל? איך הוא מוגדר שונה?

מברק תנחומים ומברק ברכה מוגדר כמברק מאויר. מברק מאויר הוא לא בתוך תקנות השירותים.

מה מאויר בו?

מאויר, יש לו מסגרת שחורה.

יש לו פורמט.

הוא בתוך המסגרת שנקראת מברקים מאוירים. יש מברקים מאוירים לצורך תנחומים, ויש מברקים מאוירים לצורך ברכות. המברקים האלה בכלל לא כלולים היום בתקנות השירותים הבסיסיים, ולא ביקשנו לגביהם כלום, ואנחנו לא הולכים לשנות כלום, להיפך אנחנו הולכים להרחיב אותם. ואם זה מטריד את גברתי, אז גם היום זה וולונטרי, ואם השירות שאת מקבלת היום הוא בסדר, הוא יישאר כפי שהוא. לא באנו לבקש לגבי זה שום שינוי.

כמה עולה מברק מאויר?

אותו דבר. 19 שקלים ועשר אגורות.

טוב. אנחנו נעשה הפסקה בדיון, כי צריך לחשוב על זה קצת. נחדש אותו בשעה 11:00. יש לנו פשוט דיונים נוספים שחייבים להתחיל, הם באיחור של זמן. ב-11:00 נחזור לדיון הזה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 09:34 ונתחדשה בשעה 13:30.)>

צהריים טובים. אנחנו בדיון על תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשע"ב-2012, וצו הדואר (שינוי התוספת לחוק), התשע"ב-2012. סיימנו אני חושב את הדיון בנושא תקנות הדואר, נכון?

לא היתה הצבעה.

כן, לא היתה הצבעה.

אני חושב שלא הכול הוקרא.

לא הוקרא 1(2)?

"תחילה" – יש עוד תקנה אחת.

התקנה של ה"תחילה" לא הוקראה.

אוקיי. תקריא את זה, בבקשה.

"תחילתה של תקנה 1(2) שלושים ימים מיום פרסומה". תקנה 1(2) זו התקנה של ביטול שירות התברוקה הבסיסי, והיא תתחיל 30 ימים לאחר פרסום תקנות אלה, ככל שהיא תאושר כאן גם בידי הוועדה.

אני רק אציין לפרוטוקול שנעשתה פנייה לשר האוצר לצורך היוועצות עמו, ולצורך קבלת הסכמתו לדברי החקיקה במקביל, ושר האוצר הסכים.

הצו קשור בתקנות האלה?

כן. מאחר וחלק משירותי התברוקה המסופקים היום בידי "חברת הדואר" הם שירותים בסיסיים אז הם מצויים בתוך תוספת של חוק הדואר התשנ"ו-1986. וכדי להוריד אותם מרשימת השירותים הבסיסיים נדרש לערוך תיקון בתוספת האמורה, וכאן זה תיקון שנעשה מכוח סמכותו של שר התקשורת לאחר אישור שר האוצר וועדת הכלכלה. ולכן גם הצו הזה מונח לפניכם.

אתה אומר שהצו רק משלים דברים טכניים, הוא לא משנה עוד מהות?

במהות – לא. זה השלמת תהליך החקיקה.

תוכל להסביר בפירוט מה המשמעות של מחיקת הפרטים שנוגעים למברקים מהתוספת לחוק?

כן. סעיף 5 לחוק הדואר נותן לשר סמכות לקבוע תקנות לגבי שירותים בסיסיים שיש. שירותים בסיסיים, חלקם נמצאים בתוך התוספת וחלקם נמצאים רק בתוך תקנות השירותים הבסיסיים, זאת אומרת פירוט יותר רחב ממה שיש בתוספת נמצא בתוך תקנות השירותים הבסיסיים של הדואר. ולכן כדי להוציא את שירות התברוקה מרשימת השירותים הבסיסיים נדרש לעשות תיקון בנוסף לתיקון של התקנות שדיברנו עליו בחלק הראשון של הישיבה, גם בתוך התוספת שבחוק הדואר, ולמחוק את שירות התברוקה שיש שם.

אתה מבין את זה?

אני רק אשלים את התמונה. לפי סעיף 37 לחוק הדואר שר התקשורת באישור שר האוצר מוסמך לקבוע בתקנות את התשלומים בעד השירותים המנויים בתוספת שנותן בעל רישיון כללי. כלומר הסרת שירותים מסוימים מהתוספת לחוק בעצם מסירה את הפיקוח על התשלומים בעד אותם שירותים.

לא בהכרח.

לא בהכרח, אבל אין חובה. יש סמכות לשר – סמכות שבשיקול דעת – לקבוע בתקנות תשלומים בעד שירותים שאינם מנויים בתוספת לפי סעיף 37(ג). אבל לפי סעיף 37(א) לחוק, משמנויים שירותים מסוימים בתוספת, השר, באישור שר האוצר, מחויב לקבוע בתקנות תשלומים לגבי אותם שירותים.

מאחר והחלק הראשון של הבקשה הוא להוציא את השירות מרשימת השירותים הבסיסיים, הרי לא יהיה על מה לפקח.

מה הדחיפות שדיברו איתי עליה לגבי נזק שיכול להיגרם לדואר אם הדבר הזה לא יאושר השבוע?

הדחיפות היא לגבי דואר 24.

מה המשמעות הכלכלית של זה?

אנחנו מתחשבנים עם ארגוני הדואר בחו"ל על-פי התעריף הפנים ארצי, כל מדינה לפי – ולכן מאוד חשוב שזה יהיה התעריף של דואר 24.

הבנתי.

זה יגדיל את ההכנסות של הדואר.

זה לא יגדיל, זה ימנע גריעה.

יש לי ספק לגבי כל הנושא של התברוקה, כמו שאתם קוראים לזה. אני רוצה לישון על זה סופשבוע. בינתיים כדי לא לעכב אתכם, נאשר את הדואר 24. אנחנו נפגשים ממילא לדעתי ביום ראשון. יש סיכוי שנשלב את זה עוד באותו יום.

יש איזה מידע או נתונים שאתה זקוק להם?

יכול להיות. בינתיים שמענו אתכם היום. גם וקנין שהיה אתי פה בדיון לא שלם עם זה במאת האחוזים. אני לא אומר שלא כרגע, אני לא אומר לך לא ממשי. עכשיו עשינו הכול מהר, אתם הגשתם את זה והזמנו את זה. לא היה לי זמן ללמוד את זה.

יש משהו שאנחנו יכולים לעשות?

יכול להיות, אנחנו נדבר. פשוט הכול נעשה פה בלחץ בין לבין, אתם רואים איך, ובגלל שאתם הצגתם את הנושא של הדחיפות. אבל מאחר וזה איזה ביטול של שירות לאזרח, אז יכול להיות שבאמת הוא כבר שירות שלא נחוץ בצורה הזו ובמידה הזו.

אני מדגיש שאין ביטול. אנחנו לא מבטלים את השירות.

שינוי הצורה שלו. אתה משנה משהו, אתה עושה משהו.

כן, המחיר שלו יעלה.

והפריסה. יש שינויים, ודאי שיש שינויים.

היועץ המשפטי שלי לדוגמה, מאוד לא אוהב את השינוי הזה גם.

לא, ממש לא, אני רק רציתי שהוועדה פשוט תדע את התמונה המלאה, זה הכול. אני כמובן לא מביע שום עמדה בנושא.

מותר לך להביע עמדה.

לצורך העניין, זה כמו השינוי שנעשה בחברת "בזק", שבוטלו שירותי הטלקס שלה. כמעט אקוויוולנטי.

היתה פה גם חברת הכנסת, אם אינני טועה – גם וקנין וגם - - -

רק וקנין.

בדיון הראשון השתתף רק וקנין.

אז מי דיברה על אבלות? היתה מישהי שהעירה פה.

אה, מיטל בשרי.

מהמועצה לצרכנות.

קידמתי אותה.

היא מאוד פעילה בוועדה, אבל היא עדיין לא חברת כנסת.

אבל הרבה יותר מרוב חברי הוועדה.

אבל הסברנו לה שלגבי המברקים האלה אנחנו לא מבקשים שום שינויים. ממילא הם לא בתקנות.

אני חושב שהתמונה שהובנה היתה קצת שונה מהמציאות, משום שכשנשאלו כמה מברקים נשלחים, אז בטעות "חברת הדואר" כללה את המברקים שנמצאים בשירות הבסיסי.

אנחנו נעביר את הכול. אם אתם יכולים באמת לרכז את כל העובדות במסמך, תעבירו כדי שנסיים את זה אולי אפילו ביום ראשון. בינתיים נאשר לכם, נצביע על שירות 24.

כלומר רק תקנה 1(1)?

כן. אנחנו יכולים להמשיך לדון בזה במועד אחר, להשלים את האישור?

את השאלה - - - אישור בנפרד נבדוק לאחר הישיבה, אבל כרגע אתה מאשר את תקנה 1(1)?

כן, אבל אני אומר: אין מצב שזה מתעכב, ה-24?

זהו, השאלה אם זה מאפשר לנו להחתים את השר על התקנות.

זה מה שאני שואל אותו כרגע.

זה לא תיקון נוסח, זה פיצול. במקום לפנות למשרד המשפטים לפרסם את שני התיקונים בבת אחת, אנחנו פשוט נפצל. זה טכני.

עשינו את זה בעבר.

עשינו את זה עם תקנות מסילת הברזל. הדבר נעשה בעבר.

טוב, אז אני מצביע בעצם רק על תקנה 1(1).

הצבעה

בעד אישור תקנה 1(1) – פה אחד

התקנה אושרה.

1(1) אושר פה אחד.

אז המברקים יעלו ביום ראשון, בדיון על בנק הדואר?

סביר להניח. אנחנו נדבר על זה, יש לנו עכשיו 96 שעות בערך. הרבה זמן. אני מניח שיהיה בסדר, אבל לא היה לי זמן לשקול ולבדוק ולהתעניין עם אנשים שייתנו לי עוד זוויות.

בסדר, אז אושר פה אחד. להוציא להם את זה בדחיפות, שלא יפסידו כסף. מה עוד יש לנו? צריך עוד להגיד משהו לפרוטוקול? לא. אז תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:58.>