PAGE
2
הוועדה לזכויות הילד
05/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 182 >
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ב (05 ביוני 2012), שעה 11:00

<מפגעים סביבתיים והשפעתם על ילדים>

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

דב חנין

אורנה מצנר - ממונה על רישוי תכשירי הדברה, המשרד לאיכות הסביבה

אסף דטנר - מנהל אגף בינוי ותקצוב, משרד החינוך

רותם זהבי - ממונה ארצית על בטיחות, משרד החינוך

עירית ליבנה - ממונה על תחום הבריאות, משרד החינוך

איזבלה קרקיס - אפידמיולוגית, משרד הבריאות

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

אברהם ברכה - מנהל "היחידה לאיכות הסביבה-שורק", עירית בית שמש

גבי בר זכאי - סגן ומ"מ ראש העיר מעלה אדומים, חברה בוועד המנהל של רשת ערים בריאות

רונית פיסו - מנכ"ל הקואליציה לבריאות הציבור

קרינה אגאי-שי - אפידמיולוגית סביבתית, הקואליציה לבריאות הציבור

אלה נווה - אפידמיולוגית סביבתית, הקואליציה לבריאות הציבור

מעיין חיים - רכזת איכות אויר, הקואליציה לבריאות הציבור

הדס שקנאי - יו"ר "ישראל הירוקה" - חברי מועצות ערים סביבתיות

גבריאלה בר זכאי - סגנית ראש העיריה ויו"ר הועדה למעמד הילד

עו"ד לירון חבוט לוי - עמותת "אדם, טבע ודין"

עו"ד יעל מושקוביץ - עמותת "אדם, טבע ודין"

עידן ודרריו - עמותת "אדם, טבע ודין"

עו"ד קרן הלפרין מוסרי - מנהלת המחלקה המשפטית, "אדם, טבע ודין"

נעמי פלד - מתמחה, עמותת "אדם, טבע ודין"

מיכל בוגוסלבסקי - מתכננת ערים, עמותת "אדם, טבע ודין"

דוד בר דרור - אגודת מדעני הדרום

לילי הלפרין - מרצה, תוכנית אמ"ת לנוער בסיכון

ירדן שני רוקמן - רכזת הפורום הישראלי לשמירה על החופים

גיא ג'אנה - "התעוררות" - הרשת לשינוי חברתי

מיכל שגיב - ידידי כדור הארץ

רוית אשל - פעילת המשמר החברתי

מריה רבינוביץ' - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נירה לאמעי-רכלבסקי

רחל סעדה

חבר המתרגמים
<מפגעים סביבתיים והשפעתם על ילדים>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.
הכנסת מקיימת היום יום מיוחד, המוקדש להגנת איכות הסביבה ואנחנו נענינו ברצון רב להקדיש את הדיון השבועי שלנו לסוגיה הזו. אני תמיד אומר שאני ראש הכיפות הירוקות, משתדל מאד שבתוך המשפחה הגדולה של הציונות הדתית, להיות המוביל והמטפל בסוגיות האלו ככל שהן קשורות לציבור הדתי לאומי, לכן נעניתי ברצון רב לקיים דיון. הנושא שאנחנו בחרנו הוא הנושא של מפגעים סביבתיים והשפעתם על ילדים. אני חושב שיש הסכמה רחבה מאד שככל שילד הוא צעיר יותר כך הוא נגיש יותר למפגעים הסביבתיים בין אם מדובר בזיהומים של אויר, מים וכל הסוגים למיניהם ובין אם מדובר במפגעים אחרים. לכן אנחנו נקיים דיון היום בסוגיה הזו. נמצאים אתנו גם אנשי המשרד לאיכות הסביבה, ששינה את שמו למשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך, משרד הבריאות ועוד הארגונים שפועלים בסוגיה הזו.

אני אתן לנציגת הקואליציה לבריאות הציבור, רונית פיסו, לפתוח את הדיון.

תודה רבה. בוקר טוב לכולם, הדיון הזה הוא יוזמה מבורכת וארוכת שנים של הכנסת וארגון "חיים וסביבה", שהוא ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים ואני מודה למארגנים. אנו עמותה שעוסקת בקשר שבין בריאות הסביבה לבין הילדים, אני מאד מקווה שבשנה הבאה פלאי הפירוטכניקה יאפשרו לנו להציג את המצגת.

לא יכול להיות שפלאי הטכניקה לא יכולים.

הדפים מייתרים את המצגת. ב-2005, ארגון הבריאות הבינלאומי הכיר בקשרים הסביבתיים, בין זיהום אויר לתחלואת ילדים, החל משלב העוברות ומגיל הינקות. בשנת 2009, הוצאנו דוח ראשוני בעברית והכותבת של הדוח נמצאת פה, הילה נווה. הדוח הזה היה הראשון בעברית, שמדבר על נושא שבעולם כבר דיברו עליו בהרחבה: מדוע ילדים שונים ממבוגרים מבחינה פיזיולוגית ומבחינת אורח החיים ומדוע זיהום סביבתית משפיע עליהם בצורה חמורה יותר מאשר על מבוגרים? משנת 2009 ועד היום, אנחנו יודעים שיש גם השלכות נוספות לא רק של זיהום אויר אלא של חשיפה לחומרי הדברה, לכימיקלים שנמצאים במוצרי צריכה ועוד. על סמך הדוח הזה, הוקמה ועדה משותפת של סביבה ובריאות בראשות חבר הכנסת דב חנין. אני מעבירה את הבמה לקרן אגאי-שי, שהיא אפידמיולוגית סביבתית אצלנו.

כל אחת מהכותרות כאן, מרכזת למעשה הרבה מאד מחקרים טוקסיקולוגים, ביולוגיים ואפידמיולוגים שמסבירים מדוע ילדים רגישים יותר לזיהום אויר. אעבור בקצרה על הסעיפים וצר לי מאד שבמקרה הזה אין לנו את המצגת. בכל מקרה, תינוקות וילדים רגישים יותר מאחר ומנגנוני ההיפטרות מרעלים שקיימים במבוגר, שכוללים אנזימים בכבד, לא קיימים אצל ילדים, עוברים ותינוקות. אלה מנגנונים שמתפתחים בשלב מאוחר יותר. קצב חלוקת התאים של ילדים הוא גבוה יותר ולכן גם הרגישות שלהם לנזקים בתוך ה-d.n.a. היא גבוהה יותר. מבחינת התפתחות הריאות, אצל ילדים שנחשפים לזיהום אויר מגיל צעיר, מספר הנדיות המתפקדות ברֵיאות - - -

מהן נדיות?

בריאות יש את הקצה של בועית האויר שלמעשה אליה נכנס החמצן ומצידה השני יש את התאים שאליהם עובר החמצן, אלו נקראות נדיות ומספרן גדל ככל שהילד גדל. אצל גברים המספר גדל עד גיל 22-25 ואצל נשים עד גיל 20. חשוב לדעת שאצל ילדים הנזק שנגרם להתפתחות הריאות הוא נזק הפיך אבל, הנזק הזה יכול להמשיך, אם אנחנו לא מטפלים בנזק שנגרם כתוצאה מזיהום אויר, כי יש לו השפעה גם על תפקודי הלב מבחינת קצב אוורור. ילדים פשוט שואפים יותר אויר ממבוגרים, לכן הם חשופים יותר לזיהום אויר. יחסית למבנה הגוף הקטן שלהם, הם נושמים יותר חמצן ויותר מזהמים במידה ואלה קיימים בסביבה. דרכי הנשימה שלהם צרות יותר, לכן, כל גירוי גורם לתגובה פיזיולוגית מהירה יותר. מבחינת ההרכב הפיזיולוגי של ילדים, יש להם יחס גבוה יותר של רקמות שומן יחסית למשקל שלהם, אני מדברת בעיקר על תקופת הינקות שבה כמות השומן גבוהה יותר ושם חלק גדול מן הרעלים המסוכנים כגון: P.C.B.Z ודיוקסין מתרכזים.

מבחינת התפתחות המוח ומערכת העצבים, אלו שתי מערכות שלמעשה לא מסיימות להתפתח בטרימסטר הראשון כמו מערכת הלב, העצבים והריאות ולכן, הן המערכות הרגישות ביותר לזיהומים באופן כללי וגם לזיהום אויר.

יש תקופות מסוימות בחיים, בהן אנחנו רגישים יותר לזיהום. פעם, באפידמיולוגיה דיברו על "כמה ומה התוצאה" ואילו היום, מדברים על "כמה, מתי ומה התוצאה". כשה- "מתי" הוא מאד חשוב, מאחר ויש תקופה, שכמות מסויימת של חומר עלולה להשפיע ואילו בתקופה אחרת אותה כמות לא תשפיע. כמובן עובדה מאד ידועה, ילדים מבלים יותר זמן בחוץ במשחקים, הם בגובה של האגזוז של המכוניות, הם בגובה של זיהום האויר, הם נוגעים באדמה ולכן הם חשופים יותר לזיהום אויר. מבחינת הממצאים בעולם, אחזור על זה מאד בקצרה, כשעל כל אחת מן השורות האלו יש הרבה מאד מחקרים וערכים של השאלות 'כמה עולה' כל אחד ממזהמי האויר. לא אכנס לזה. חלק מן הדברים מסוכמים נכון ל-2009 בדוח המצוין שאֵלָה סיפקה וחלק מן הדברים מסוכמים גם בדוחות נוספים שהקואליציה הוציאה וגם שה- E.H.F. בזמנו הוציא.
בהתייחס להתפתחות הריאות, שוב אתם רואים ששלושת הנקודות הראשונות מתייחסות לריאות, כי אנחנו רואים במדדים של התפתחות הריאות, שיש ירידה בתפקודי הריאות אצל ילדים שנחשפים לזיהום אויר כשהירידה היא כרונית. זאת אומרת, שילד המתגורר באזור של זיהום אויר, הריאות שלו לא מגיעות למכסימום שניתן היה לצפות לו אילו התגורר באזור נקי. הדבר הזה הוא חד משמעי והוכח בהרבה מאד מחקרים כך שפה יש סיבתיות ברורה מאד ואין עליה ויכוח. הדבר הטוב הוא שהנקודה הזו היא הפיכה, זאת אומרת, שאם נוריד את זיהום האויר נוכל לעזור לילדים למכסם את היכולת של תפקודי הריאות שלהם.
לא רק שהתפתחות הריאות נפגעת אלא שבעקבות הזיהומים, אנחנו רואים במחקרים רבים ברחבי העולם, יש יותר מחלות זיהומיות אצל ילדים שגרים באזורים שבהם זיהום האויר גבוה. גם זיהומים בדרכי הנשימה העליונה וגם זיהומים בדרכי הנשימה התחתונה, דלקות גרון, ברונכיטיס, דלקות ריאות, כל אלה מוגברים אצל ילדים שחשופים לזיהום אויר גבוה.
שתי הנקודות האלו מובילות אותנו לנקודה השלישית שהיא אסטמה, אלרגיות ואשפוזים. יש עלייה בשיעורי האשפוזים של ילדים שחשופים לזיהום אויר וגם אסטמה, שהיא למעשה תגובה דלקתית כרונית, אשר נגרמת כתוצאה מזיהומים חוזרים, מאחר והשערות ברֵיאות, הסיבים של הריאות נפגעים, החלקיקים לא מונעים את התנועה שלהם וכל זה משפיע לרעה על תפקודי הריאות.

מעבר לכל מה שידוע ודֻווח בצורה מאד נרחבת בספרות, בשנים האחרונות אנו רואים גם בישראל הפרעות נוספות. היום יש עדויות לגבי הפרעה בהתפתחות הנוירולוגית של ילדים, ירידה ב- I.Q, שנצפית בקשר עם עופרת ויש גם עדויות לגבי אוטיזם, הפרעות התנהגות והפרעות קשב וריכוז. בנושא הזה, יש רק תחילת מחקרים והוא עדיין פתוח. גם לגבי השמנה וסכרת, סרטן וחשיפה לזיהום אויר הוא ידוע. כמובן תוצרי הריון שליליים, כשמדובר על משקל לידה נמוך, לידה לפני הזמן ופיגור בהתפתחות התוך רחמית.

זו טבלה מתוך דוח ועדת מומחים של המשרד להגנת הסביבה, אשר מנתה שמונה חברים.

עיקרי הממצאים.

אפשר לראות פה השוואה בין ריכוזי מזהמים בישראל לבין העולם כאשר רמות המזהמים אצלנו גבוהות בהשוואה עולמית ואפילו כשבוחרים מדינות בארצות הברית שהן חמות ויבשות יחסית עם אקלים דומה לשלנו.

דוח של משרד הבריאות קבע שיש שוֹנוּת בין מחוזות ואי אפשר להסביר את השונות הזאת במשתנים מעבר למשתנים סביבתיים.
אני רוצה להציג מספר מחקרים שהיו בישראל. לא אכנס לכולם מפאת קוצר הזמן רק אומר שבאופן מפתיע ילדי ישראל לא שונים מילדי העולם בפיזיולוגיה שלהם. יש מחקרים מתחילת שנות השמונים דרך שנות התשעים ושנות האלפיים, גם בהתייחס לאסטמה ולמומי לב, בהתייחס לתפקודי ריאה, בכל הארץ, הממצאים מראים שקימת בעיה ונדרשת התייחסות מיוחדת לילדים.
יש לנו מספר המלצות שהיינו שמחים אם אפשר היה ליישם אותן במדינת ישראל. ההמלצה הראשונה היא גם בהתייחס למה שה- OECD קבע, כדי שנוכל לבצע מחקרים סביבתיים ונוכל לקבוע דברים לגבי מדינת ישראל. אנחנו ממליצים על הקמת יחידת מחקר בינמשרדית, שאליה יבואו מאגרי תחלואה וסביבה. קיימות יחידות מחקר כאלו בעולם. לדוגמה, בארצות הברית קיים Children Environment of Health Centre, שממומן גם על ידי ה- EPA ועל ידי משרד הבריאות האמריקאי, The National Institute of Health. היינו מבקשים להתחשב ברגישות הבריאותית, גם של ילדים וגם של נשים בהריון, שהן הנשאיות של העוברים ולכן צריך להתחשב בהן מבחינת הערכים של זיהום האויר.
ניטור ודיגום עם אוריינטציה לאזורי קהילות וילדים, כאשר מדובר על יישום חוק הדיגום תכנית לאור חוק אויר נקי – אני מדגישה שזה לא מיושם מזה שנה וחצי. העלאת המודעות הציבורית ויִידוע – בפרט של אנשי רפואה וחינוך, לגבי רשימת חומרים מזהמים המעלים את הסיכון לתחלואה, לא רק חומרים שנמצאים בזיהום האויר אלא במוצרי צריכה שונים בבית, בחומרי הדברה, בחומרי הדברה ביתיים, בקוסמטיקה וכדומה, כשאנחנו מבקשים גם להקטין את הפער בין אכיפה לחקיקה. בישראל יש חוקים ואכיפה לא תמיד מתקיימת.

תודה רבה. אשמח אם מישהו פעם יעשה עבודה על הפערים האלה, בין חקיקה לאכיפה.

יש עבודה.

במה שקשור לילדים, אני מוכן לקבל. "אדם טבע ודין", בבקשה.

חולקה לכם מצגת מודפסת שלנו ולא אחזור על הדברים שכתובים בה. רק כמה דגשים. דובר כאן הרבה על השאלה למה ילדים חשופים יותר למפגעים סביבתיים מבחינת ההשלכות הבריאותיות ואני רוצה להוסיף לזה שכמובן, ילדים נמצאים בבתי הספר ובגני הילדים באופן מצטבר וממושך, כל יום כל היום משך תקופה ארוכה ובנוסף, הרבה פעמים הם לא בחרו את מוסד החינוך וגם לא ההורים שלהם אלא הוצבו שם על ידי העיריה וכדו'. אלו עוד נקודות שמצדיקות התייחסות מיוחדת. והדברים האלה –יחד עם הבעיות הבריאותיות המיוחדות לילדים מצדיקות התייחסות מיוחדת למפגעים סביבתיים במוסדות חינוך.

ארגון "אדם טבע ודין" שהוא ארגון ציבורי, כמובן מאד מברך על הדיון הזה ביום הסביבה ובכלל, על העיסוק של הועדה הזו בנושא הכל כך מרכזי הזה, אנחנו מקווים שיהיה לזה המשך ועוסקים בנושא הזה רבות. מגיעות אלינו הרבה מאד תלונות מכל רחבי הארץ, תלונות של הורים מודאגים שהילדים שלהם ילמדו או כבר לומדים או כבר משובצים בגנים ובבתי ספר - - -

יש תקנים לאויר נקי?

מילה אחת לפני כן, בכל רחבי הארץ הבעיה הזו קיימת. בגני ילדים, בבתי ספר ועוד היום, כשיש את הדוח של טרכטנברג, שמחייב הקמת הרבה מאד גני ילדים בלחץ של זמן לקראת השנה הבאה - הבעיה אפילו התעצמה ולכן יש קבוצה רחבה של הורים מודאגים בכל הארץ.

לגבי תקנים, אחת המטרות והקריאות שלנו גם בוועדה הזו, לכל הרשויות, אין תקנים - - -

אנחנו רוצים לקיים דיון, צריך להיות ממוקדים, אחרת הזמן יעבור. צריך לחתור למשהו.

צריכה להיות חתירה לתקנים. לשאלתך, התשובה היא לא, אין תקנים מיוחדים למוסדות חינוך.

האם אין תקנים, לפיהם אני יכול לומר שהאויר ליד בית הספר לא מזוהם?

בדיוק כך. הדבר הזה חסר ואני אדגיש שלא רק באויר כמובן, אלא גם קרינה - - -

לגבי אויר אין תקנים. לגבי מים, האם יש תקנים?

לגבי שום מקרה סביבתי, אין תקנים מיוחדים למוסדות חינוך. לא בחקיקה ולא בחקיקת משנה.

האם גם לא למוסדות חינוך?

בוודאי. יש תקנים סביבתיים למגוון התחומים הסביבתיים והם מתייחסים לכל אזור שהוא.

האם התקנים האלה מתקיימים בסביבות של מוסדות חינוך? קודם כל אלה, לפני שאת עונה על תקנים מיוחדים.

במקרים מסויימים כן ובמקרים מסויימים לא, אין תשובה חד משמעית. ההקדמה שלי רק נועדה לומר שאנחנו חושבים שבמוסדות חינוך צריך תקנים מיוחדים. אין תקנים מיוחדים למוסדות חינוך בשום תחום. יש תקנים למפגעים סביבתיים לגבי כלל התחומים והרבה פעמים התקנים האלה לא נאכפים ואין עמידה בהם. כמובן שיש מקרים שיש עמידה אך במוסדות החינוך הבעיה היא בכל זאת אקוטית ואפילו בית משפט העליון כבר הכיר בזה.

דוגמה קיצונית של משהו שלא נאכף ליד מוסדות חינוך.

יושבים פה לידי שלושה הורים מבתי ספר וגני ילדים מתל אביב, ששניים מהם ירצו גם לדבר, שם יש מקרה שבית ספר וגני ילדים צמודים לאתרי בניה. בעצם בונים את בית הספר בזמן שלומדים בו ויש חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך שמתייחסים לרמות בטיחות נדרשות והם לא נאכפים.

אנחנו עכשיו לא עוסקים בסוגיות של בטיחות, אלא של זיהומים, אלה דיונים נפרדים, מה המקרה הקיצוני ביותר של זיהומים?

מקרה מאד קיצוני שטופל בעבר בהצלחה, בית ספר שהיה בירושלים בצמוד למפעל מתכות, ממש קיר אל קיר. מפעל המתכות הזה פעל, זיהם את האויר ובסופו של דבר, אחרי שהגענו עם המקרה הזה אל בית משפט עליון, נאמר שאפילו אם הוא עומד בתקן סביבתי כזה או אחר, המצב קיצוני בבית הספר, ילדים מרגישים שלא בטוב ולא סביר שהדברים יפעלו זה בצמוד לזה והמפעל הועתק.

מפעל, גם אם הוא עומד בתקן, הוא לא יהיה ליד בית הספר.

בדיוק. יש מקרים - - -

לא שאלתי על מקרים נוספים.

אני יכול להעיר רק הערה אחת?

האם יש דוגמה?

מקרה ברמת גן, על שנאי שעומד להיות מוקם על יד בית ספר גדול, זו הדוגמה הכי טובה, גם בחיפה היה כזה. אתמול היה דיון בנושא הזה, יושב ראש הועדה שלח את חברת החשמל הביתה לעשות שיעורי בית.

אם ההורים של הילדים מתל אביב רוצים לדבר על בעיית הבטיחות, אז זה לא היום ולא פה.

הבת שלי אמורה להתחיל ללמוד בשנת הלימודים הבאה בכיתה א', אלא שעירית תל אביב לא נערכה. בית הספר עדיין לא קיים, שמו הזמני הוא "אנטיגונוס" על שם הרחוב שבו עתידים להקים אותו - -

איזה אזור בתל אביב?

הצפון הישן של תל אביב. עירית תל אביב הודתה, שהיא לא נערכה במועד לקלוט את מספר התלמידים שעתידים להתחיל את כיתה א', למרות שכבר שלוש שנים כל שמות הילדים נמצאים אצלה במערכת, הם נמצאים בגנים עירוניים. היא הודיעה, שהתלמידים ילמדו במבנה של שלש כיתות, בית הספר הזה הוא לשלש כיתות, כיתות אל"ף בלבד, ובמרחק של חמישה מטרים ומחצית, יוקם בית הספר זאת אומרת שבפועל הילדים עתידים לשבת משך שמונה שעות ביום במשך כשנתיים או שלש, באתר בנייה. על כל המשמעויות של זה. זאת אומרת, שהם עומדים לנשום סילקה, שהוא חומר מסוכן שנמצא בכל חומרי הבנייה, הם עומדים לחלות במחלות, שלאורך שנים הן סרטן ובטווח הקרוב אסטמה והחמרה של מחלות אסטמה קיימות. כמובן שהם יעמדו בסיכון של רעש, מנופים, עגורנים שיפלו וכו' אבל נניח את זה בצד ונתמקד כרגע בענין הפיזי של נשימת חומרי הבנייה.
לגבי אבק, ביקשנו חוות דעת מומחה ואבק זה משהו שלא ניתן לשלוט בו. הילדים האלה, כפי שאמרה עורכת הדין מוסרי, הם כלואים, אין להם אפשרות ללכת למקום אחר, הם נמצאים באותו המקום שהעיריה כפתה עלינו לשלוח אותם אליו, למשך שנתיים או שלש, במהלך הבנייה, במשך שמונה שעות ביום - - -

מה ענתה העיריה? למרות שלא נדון במקרה, כי לא הזמנו את עירית תל אביב.

העיריה ענתה שהיא באמת טעתה, אולם כרגע אין לה אפשרות אחרת לשים אותם במקום אחר, אבל אם יותר לי רק דבר אחד, אדוני, קיימים שני בתי ספר בתל אביב, סמוכים לאזור המגורים שלנו, שהעיריה בחרה לשכן בהם עובדי עיריה, זאת אומרת, מחלקת המיחשוב של עירית תל אביב יושבת במבנה בית ספר אחד, שלא משמש כבית ספר, והשירות הפסיכולוגי החינוכי של עירית תל אביב יושב במבנה בית ספר אחר.

הממונה על המבנים במשרד החינוך נמצא פה.

אנחנו מאד נשמח אם משרד החינוך - - -

אגיד לכם מה יקרה, אחר כך יהיו טענות של קוצר זמן.

סליחה, אני מקצרת. המבנה שבו אמורים התלמידים ללמוד בשנים הקרובות, זה לא בית הספר שיוקם, גם הוא לא מבנה שערוך לקלוט תלמידים. העיריה משפצת אותו היום מעל ראשי תלמידי גנים, שנמצאים שם מתחת. זאת אומרת, שבתו של האדון שיושב פה חזרה הביתה עם טיח בעיניים וטיח בשיער, שקבלני הבנין מן הקומה למעלה הפילו על ראשה. אין שום אמצעי מיגון למנוע את זה ואת עירית תל אביב גם זה לא מעניין.

אנחנו שולחים ילדים לגן ולא רוצים שיקרה חס וחלילה איזה מקרה. העיריה לא טורחת לתת לנו פתרונות נכונים, הקשורים גם ברעש של קדיחות מעל הראש כי משפצים את המבנים - - -

האם פניתם למשרד החינוך?

כן.

למי במשרד החינוך?

למנכ"לית משרד החינוך.

האם נעניתם?

הם השיבו לנו, סליחה - - -

הילדה חוזרת מדי יום הביתה ומספרת ש"כל היום קדחו והגננת צועקת"

עידן, בסדר. אנחנו חוזרים אל המסלול העיקרי של הדיון שלנו, כי הוא לא נועד לטפל בבעיה התל אביבית הנקודתית שלא ידענו עליה ואין לנו את כל האנשים שאמורים לשמוע את זה. נחזור לענין העקרוני של כל ילדי ישראל באשר הם, בין בבתים ובין במוסדות החינוך, באשר לטיפול של רשויות המדינה כדי למנוע את המפגעים הסביבתיים ואת כל הגורמים שמשפיעים לרעה. יש עוד גורם וולונטרי אחד, מיכל שגיב מידידי כדור הארץ.

ברשותך, שתי נקודות קצרות שהן בנושא מים. הנושא הראשון, הוא נחלי ישראל. אנחנו יודעים שכל נחלי ישראל היום מסוכנים לציבור ועל אחת כמה וכמה לילדים, גם לרחצה בהם, אם זה נחל חרוד, אם זה נחל הקיבוצים, נחלים שמבקרים בהם וטובלים בהם, יש בהם כמויות מאד מסוכנות ובלתי תקינות של שפכים, של רעלים כימיים ומרכיבים ביולוגיים, בעיה שהיא חמורה לכלל הציבור אבל על אחת כמה וכמה לילדים.

הנושא השני שעוד לא העלו, הוא המגנזיום במי השתיה שלנו, או יותר נכון היעדר המגנזיום. לפי תכניות רשות המים, 70% ממי השתיה שלנו יהיו מותפלים ובמים מותפלים אין מגנזיום. מגנזיום הוא חומר שהוא חשוב לבריאות הציבור בכלל, גם של אנשים מבוגרים, מי השתיה מספקים 20% מן המגנזיום שאנחנו צריכים ובמים מותפלים לא יהיו. זה חמור במיוחד כלפי התפתחות של ילדים. משרד האוצר מסרב לאשר את ההוספה של המגנזיום בצורה מלאכותית.

תודה רבה. נמצאים אתנו בדיון כאן חניכים, תלמידים של המכינה קדם צבאית במקום שכמעט אין בו זיהום סביבתי – בערבה, במושב חצבה, שם אין את הבעיות האלו.

דר' איזבלה קרקיס, האם את חולקת על כל ההצגה שעשו כאן הארגונים הסביבתיים?

בקשר לסקירה שנעשתה על ידי אנשי מקצוע של הקואליציה לבריאות הציבור, אנחנו כולנו פונים לאותם המקורות שבספרות - - -

אין מחלוקת באשר להצגת העובדות, הנתונים, הצגת הקשר בין זיהומים ומפגעים סביבתיים לבין תחלואת יתר ופגיעות בריאותיות בילדים!?

אני רוצה להתייחס למספר נקודות, כי אם אנחנו מדברים על הצגת הקשרים של המחקרים האפידמיולוגים הקליניים אז אין מחלוקת כי כולנו משתמשים באותם מקורות מידע. מדובר על תוצאות ידועות של הקשר בין גורמים סביבתיים לתחלואה של ילדים. אנחנו יודעים שיש גורמים סביבתיים כמו למשל זיהום אויר, שהוא אחראי על אחוז מסוים של תחלואה באסטמה אצל ילדים. נעשו גם מספר מחקרים בארץ גם בשנים קודמות וגם היום, אבל, אני גם יחד עם זה בכל זאת אני רוצה להתייחס להצגת הנתון לפיו אנשי המקצוע הופתעו מכך שילדי ישראל לא שונים מבחינה פיזיולוגית התפתחותית מילדי אירופה. נכון לתקופה האחרונה משרד הבריאות נעזר ביועצים בינלאומיים שידועים בעולם שעוסקים בתחום הזה, והיתה פגישה של אנשי צוות משרד הבריאות עם איש מקצוע רופא שהוא הציג את הנתונים שלהם על הקמת green zone, שהם האזורים הירוקים באירופה, כדי לקדם את נושא הבריאות גם אצל האוכלוסיה הכללית וגם אצל ילדים. אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה כדי ללמוד את הנושא וללכת עם זה הלאה.

בקשר לנתונים שהוצגו בדוח של הקואליציה לבריאות הציבור, לגבי הדוח של משרד הבריאות שמדבר על הקשר בין אסטמה אצל ילדים לבין זיהום אויר, נעשה שימוש בנתונים של דוח משרד הבריאות על נתוני אסטמה. - - -

אני סבלני להקשיב לך, אבל תפקידו של משרד הבריאות הוא לא רק לומר מה הבעיות ומהם הנתונים אלא גם איך הוא מתמודד ומה הוא עושה כדי לצמצם או להפחית במידת האפשר את ההשפעות השליליות של המפגעים הסביבתיים האלה על ילדים.

מהו לוח הזמנים? כמה זמן יש לי כדי להשיב על כל הנקודות?

התחילי. מה עושה משרד הבריאות?

לגבי זיהום אויר, אנחנו ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, השתתפנו בקביעת תקנות לזיהום אויר בארץ ונכון להיום לפי מה שידוע לפי הספרות הכלל עולמית, אין תקנות מיוחדות לילדים אלא יש תקנות שהן לכלל האוכלוסיה ולפיכך אנחנו - - -

האם אתם מודעים לכך שאותו זיהום אויר יש לו השפעות יותר חמורות על ילדים אז למה אתם לא - - -

בהערכה של התופעות הבריאותיות בקרב ילדים כאוכלוסיה שנמצאת בסיכון גבוה יותר נלקחו בחשבון התופעות המשמעותיות יותר והסיכון הגבוה יותר של הילדים.

לא הבנתי כלום. אמרתם שאתם שותפים בקביעת התקנות להגדרה של זיהום אויר. שאלתי אותָך האם אתם יוזמים תקנות כלפי ילדים?

אנחנו דורשים את הירידה בחלק מן החומרים שידועים כחשובים ביותר בקרב ילדים על סמך ההצגה של הנתונים שקיימים בעולם ולפי הערכה של תוספת התחלואה בקרב אוכלוסיה בסיכון כמו ילדים.

ומה ענו לכם אחרי שדרשתם, האם דרשתם את זה בכתב או בעל פה?

היו ישיבות משותפות, יש פה נציגה של המשרד להגנת הסביבה והיא תוכל להוסיף במקרה הזה. דרשנו את זה כמובן בכתב, הצגנו את ההערכות שלנו - - -

אתם מרוצים או לא מרוצים מן התוצאה של הדרישה שלכם?

הדברים האלה עדיין בתהליך ואנחנו עובדים בשיתוף.

חוק אויר נקי נכנס לתוקף בשנת 2011 והוא קובע הרבה מאד פעולות להפחתת הזיהום, פעולות שנדרשות מן התעשיה ומהרבה מאד גופים. בין היתר נקבעים בתקנות סטנדרטים ועל זה איזבלה מדברת. מה נחשב למותר, מהו הסטנדרט המותר לזיהום אויר - - -

שהסיכון הבריאותי הוא מינימלי לאוכלוסיה, כולל אוכלוסיית הסיכון.

התהליך של קביעת הסטנדרטים נעשה בשיתוף פעולה. בין כלל השיקולים נכנסים הסטנדרטים, כולל הרגישות של אוכלוסיית הילדים.

אני מבין, שלמשרד הבריאות יש דרישות לקבוע תקנים מסויימים על פי הגדרות והגב' קַרָקיס אומרת שהם במשא ומתן.

חלק נקבע וחלק אמורים להיקבע בתוך שנה שנתיים כי חסרים נתונים. יש הרבה מאד חומרים. לחלק מן המזהמים נקבעו סטנדרטים ולחלק - - -

האם משרד הבריאות חשב שצריך לקבוע גם סטנדרטים למקומות שיש בהם ריכוז של ילדים?

לפי הידע שלנו אין מקרים דומים בעולם ואנחנו לא יכולים על דעת עצמנו לדרוש כזה דבר כשאין מקרים דומים.

האם את אומרת שבעולם אין באף מדינה ששייכת ל- OECD - -

אנחנו רוצים להוסיף בבקשה שיש מדינת - - -

את לא יכולה להוסיף, את יכולה להירשם. אנחנו מוגבלים בזמן, זה חלק מן הבעיה. את אומרת שלא ידוע לכם שיש כזה דבר בעולם.

חוץ מתקנות אויר נקי יש עוד כמה נקודות. לגבי חומרי הדברה, אציין מספר דברים. ועדה משותפת של משרד הבריאות ושל משרד החקלאות, הגיעה למסקנות של הורדת שימוש בשלושה חומרים שהם זרחניים אורגנים שידועים כמשפיעים על התפתחות נוירו-פיזיולוגיות של ילדים והתקנות תוקנו, סיכום הישיבה קיים. חומרים כאלה יוצאו מן השימוש הכללי.
לגבי שבעה חומרים נוספים יש הגבלה בשימוש רק למקרים קריטיים מבחינת משרד החקלאות. נכון להיום הושגה הסכמה בין משרד הבריאות למשרד החינוך בנושא הזה לגבי הורדה של השימוש בחומרים האלה בתנאי שיימצא תחליף דומה לחומרים.

לגבי מים נעשו כמה בדיקות ויש דוח שנתי של משרד הבריאות לגבי איכות המים כולל שני חומרים שהם חומרי הדברה. ההמלצה של משרד הבריאות היתה להוציא אותם לגמרי מן השימוש שאחד מהם ידוע כחומר שמפריע להתפתחות הילדים.

האם דיברו על מגנזיום?

לגבי הוספת המגנזיום למים המותפלים, סגן השר רוצה להתחיל בפיילוט להוספת המגנזיום למי השתיה. נכון להיום, התכנית נתעכבה בגלל הבעיות התקציביות של הענין.
לגבי עישון, שזה גם אחד מהגורמים החשובים ביותר גם בקרב ילדים כי עישון פאסיבי בעיקר - - -

האם במשרד הבריאות עשו בדיקה של השאלה, כמה משלמים במערכת הבריאות עבור המחדלים של המשרד להגנת הסביבה בהגנה על התקנים? יש כאן שני צדדים למטבע. הזיהומים האלה הם לא ארוחת חינם.

מופיע בתכנית לאומית, בתכנית הכלכלית.

לא הבנתי את התשובה, האם יש בדיקה כזאת?

יש - - -

אדוני, יש לי אליך בקשה, העבר פתק עם שמך כי אני מחלק כך את רשות הדיבור ואז ניתן לך רשות דיבור.

הערכת עלות היא אחד הסעיפים החשובים ביותר של התכנית הלאומית להורדת סביבתית ואנחנו כמובן נתנו את הנתונים הנדרשים לצורך החישוב - - -

מי עושה את ההערכה הזו?

אנשי צוות של המשרד להגנת הסביבה, משתמשים בנתונים שמועברים על ידי - - -

האם המשרד להגנת הסביבה עושה הערכת עלויות? מהו המחיר של הזיהומים במדינת ישראל?

הבדיקה הזו נעשתה והיא חלק בלתי נפרד מן התכנית הלאומית שהוגשה לכנסת.

לוועדה המשותפת?

כן.

האם מישהו יודע מה התוצאה שם? כמה עולה לנו כל הענין?

זה לפי התחלואים ולפי החומרים השונים.

הכנתי מסמך בצורה מסודרת ושמתי את זה על שולחנך. לגבי פעילות משרד החינוך לשמירה על סביבה נקיה במוסדות חינוך קיימים, למשרד החינוך יש חוזר מנכ"ל שהוא מגדיר בצורה מפורטת כיצד מתכננים מוסדות חינוך ובמסגרת זו, בפרקים הראשונים של הסביבה של מוסד החינוך, יש פירוט של כל נושא זיהום האויר, קרינה, קווי מתח, חומרים מסוכנים, מפגעים והדברים האלה. מפנים את האדריכלים, המתכננים וגם את הרשויות לקחת בחשבון את הדברים האלה.

מי קבע את התקנים האלה?

לא לכל יש תקנים. לא כתוב "יש לפנות לתקן כזה וכזה". במקומות שאין תקנים אנחנו מסבים את שימת לבם. למשל, לגבי זיהום, ואנחנו מפנים למשרד להגנת הסביבה.

מי בודק את הדברים האלה ומי אוכף?

לגבי קרינה, יש לנו הנחיות מאד מסודרות גם לגבי אנטנות וגם לגבי שנאים. עשינו עבודה משותפת עם המשרד להגנת הסביבה והוצאנו הנחיות מאד ברורות שמַתוות מדיניות בנושא. צירפתי עבורך את זה במסמך.

אחת השאלות שהופנתה אלי היא, מה הם הפרמטרים לבניית מוסדות חינוך כולל חומרים ויש אצלנו הנחיות מאד מסודרות שמפנות לתקני בנייה של מכון התקנים הישראלי. אני קבלן – אני קיבלתי לבנות במכרז מוסד חינוכי, אני צריך לעמוד בתקנים של מכון התקנים הישראלי לחומרי הבנייה שאני מחוייב להם במסגרת זו.

בנושא של פרסום נהלים לביצוע בדיקות לסביבה נקיה – הנושא הזה הוא באחריות המשרד להגנת הסביבה. אין לי להוסיף בענין הזה. בדיקות תקופתיות, כל הנושא של בדיקות הוא באחריות הרשות המקומית אשר מונחית על ידי המשרד להגנת הסביבה. במסגרת הבדיקות שאנחנו עושים כמו למשל, אם יש חשש לגאז ראדון, אם יש חשש לקרינה במקום כזה או אחר, שהיועצים שלנו מגיעים לשטח ורואים - אז הם מיד מנחים את הרשות שאנחנו עובדים אתה לבדוק את הענין הזה.

לגבי הבנייה והשיפוצים, יש עשרות בתי ספר שמבצעים בנייה תוך כדי לימודים. יש לנו הנחיות מאד ברורות בנושא, אני בטוח שעירית תל אביב תוכל לפתור את הבעיה הזאת, יש להם שם מחלקה רצינית מאד כולל אגף החינוך ואם הבעיות תימשכנה אנחנו - - -

האם אתה ממונה על האיפה הזאת?

אנחנו נמצאים בקשר - - -

רק שאלתי האם אתה ממונה.

על הנושא הספציפי של בנייה תוך כדי זה, כן.

אז בַּקשתי אליך, שבתום הישיבה הזאת תוכל לקבל את ההורים האלה כאן לפגישה בחדר הזה, תשמע אותם, תטפל בענין הזה. הם הגיעו לירושלים אז שיתחיל תהליך שבו העין של ה"אח הגדול" בירושלים תהיה נתונה לבית הספר ולמה שקורה שם.

השאלה האחרונה היתה לגבי שיתופי פעולה ואנחנו נמצאים בקשר רצוף עם המשרד להגנת הסביבה, אגף קרינה ואבק.

לגבי משרד הבריאות, נושא של איכות הסביבה. היתה ועדה משותפת של איכות האויר, כולל זה שנקבע בוועדה הזו שאם יש מצבים של זיהום אויר אז מיד נותנים התראה ונותנים הנחיות לבתי הספר שאסור לצאת לחצר וכו'. יש לנו גם הנחיות.

באופן כללי, משרד החינוך תפקידו לחנך ולבנות את המבנים כדי שאפשר יהיה לחנך. התפקיד שלנו הוא לא לקבוע תקנים לאויר נקי או לקבוע תקנים למים או לכל מיני דברים אחרים. מי שאחראי על דברים האלה הוא משרדים אחרים. כל בית ספר בסוף צריך לקבל היתר בניה. אנחנו כן מנחים את המתכננים –גם בבנייה וגם בשיפוץ– ומפנים אותם לתקנים. יש גם חוזר מנכ"ל חדש, חוזר של בטיחות, שרותם כתב יחד אתי ועומד לצאת ובו מפנים לכל התקנים, תקן של רשות החשמל בענייני חשמל, תקן של מכון התקנים לענייני חומרי הבניה וכו'. כנ"ל לגבי זיהום אויר וכל הדברים האחרים. אנחנו, אל"ף, מיידעים אותם על זה ובי"ת, מדריכים אותם על זה. אדריכלים שלנו שבודקים את התכניות של בתי הספר הם מומחים ובודקים את הדברים האלה. למשל, אם יש גן ילדים שמתוכנן ולידו יש עמוד עם שנאי של מתח אז אנחנו מבקשים הבהרה מן העיריה, ויש מקרה כזה עכשיו על הפרק, האם השנאי הזה בסדר או לא, שיביאו דיעה מרשות מוסמכת שצריכה לתת אישור, האם המרחק שנמצא השנאי הזה מן החצר הוא תקין. יש מרחקים מוגדרים שצריכים להיות.
בסופו של דבר, משרד החינוך לא מתקצב אף בניה של בית ספר אלא אם יש לו היתר בניה. אם יש לו היתר בניה משמע שזה עבר את האגף לאיכות הסביבה ואת האחראי על העתיקות ועוד אלף ואחד אנשים כמו וועדת התכנון שאמורים לאשר את זה אז כנראה שזה בסדר. מי שאחראי על אכיפה של תקני הבנייה הוא העיריה והרשות המקומית שבודקת את זה.

גם בבניה, כמו שתיאר רותם, אי אפשר לקדם בניה בלי לעשות את זה בזמן שזה כנראה קצת מפריע למישהו, לא יעזור כלום. גם כשבנו את הרכבת הקלה בירושלים אז במשך כמה שנים היה סיוט להסתובב ברחוב יפו. יש תקנים שאמורים לדאוג שזה לא יפריע לתלמידים באותו הזמן ואותם צריכים לאכוף.

מי לעניות דעתך אחראי על האכיפה ברשות המקומית?

הרשות המקומית אחראית לבצע ורותם בודק אותם.

האם רותם האחראי?

כן.

יש לי בקשה, תצטרף לפגישה עם ההורים.

אני מכיר את בית הספר, גם הייתי שם.

תצטרף לפגישה, תיפגשו אתם, אני מכיר את שני החברים האלה ואני בטוח שיעשו כמיטב יכולתם לפתור את הבעיה. ככל שתצטרכו את עזרתנו תודיעו למנהלת הוועדה, לרחל ונתגבר על הדבר הזה.

פיני קבלו, הכל בסוף מתמקד ברשות המקומית. היא החליטה איפה יקום בית הספר, היא נתנה את היתר הבניה, היא נתנה את טופס 4 לפיו בית הספר תקין, ועדת התכנון שלה קבעה מה קורה בסביבה של בית הספר, אם יהיה שם מפעל או לא יהיה שם מפעל, אם תהיה שם תחנת דלק או לא תהיה שם תחנת דלק, בסוף זה העיריה.

אנחנו באמת בסוף הכל. שמעתי פה את כולם ויש גם את משרד החינוך ויש לכולם את ההערות שלהם ואת הדוחות שלהם, את ההחמרות והתקנים אבל בסופו של דבר זה לפתחנו כאשר בחלק מן הדברים יש רשויות שלא יכולות לשאת על עצמן ויש גופים כמו משרד החינוך, שבעצם מכין ספר בנושא של בטיחות ילדים ומניח את זה על שולחנו של כל ראש עיר וחלק גדול ממנו הוא בשביל מה שנקרא 'להעביר את האחריות למישהו אחר' והספר הזה לפעמים שוכב, ויש מן כבל מתח שעובר שקשה מאד להוציא אותו וזה בעלויות כספיות אדירות שאין מי שיעמוד בהן ואנחנו מתמודדים עם הבעיה הזו.
בסופו של דבר, כל רשות מחליטה היכן יוקם בית הספר, נכון. אנחנו רק קובעים ויודעים שוועדות תכנון ובניה או מועצות עיר הן מנציגי ציבור ולא ראש העיר מחליט על המיקום. ועדת תכנון ובניה החל מראשות העתיקות דרך איכות הסביבה ובינוי וכולם מייעצים. שום ועדה מקומית לא מחליטה על הקמת בית ספר במקום מסוים או בשכונה מסויימת, בלי שזה עובר את כל ההחלטות הדמוקרטיות של אותם נבחרים שנבחרו על ידי הציבור. יש שינוי משמעותי בשנים האחרונות מבחינת בטיחות.
לגבי הנושא של התקנים אנחנו גם במפעל הפיס הרחבנו מאד את ההשתתפות הכספית על מנת לבנות כתות איכותיות ואנחנו עושים גם בתחום השמירה על איכות הסביבה של סביבת בית הספר, משתדלים, אנחנו צריכים להבין, ראשי רשויות הם אנשים שנבחרים בידי הציבור והם רוצים לעשות טוב. יש מקרים מקומיים שקורים בהם תקלות או שמהנדס העיר מחליט להשבית בית ספר במהלך השנה אז אי אפשר אחרת וצריך לפנות אותו כדי לשקם אותו, וצריך למצוא פתרון לשאלה מה עושים עם אותם הילדים ולאן להעביר אותם.

האם יש במרכז השלטון המקומי יועץ לסוגיית הגנת הסביבה וזיהומים?

כן, יש לנו מחלקה שלמה שפועלת, צביקה, וגבי, אנחנו מעסיקים ומשתפים פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, אנחנו פועלי אתו בשיתוף פעולה בהרבה מאד פרוייקטים. כל הנושא של 'הירוק' מובל על ידינו בהרבה מאד תחומים, יש עיריות שעשו מהפיכות בתחום איכות הסביבה ובתחום הכדאיות ורואים את זה, אפילו בתל אביב, את ההשקעה הגדולה שנעשית היום בכל מיני תחומים. אנחנו שולחים אנשים להשתלם בענין הזה, ראשי רשויות יוצאים במשלחות מקצועיות כד לראות מה קורה בעולם, חוזרים עם חוויות רבות ומנסים ליישם ולקדם. יש לנו ועדות שפועלות מול כל משרדי הממשלה. אנחנו לא מנותקים, אנחנו חיים את זה והרשויות מובילות בשנים האחרונות מהפיכה, רק שיתנו לעבוד ושיאפשרו בתקציבים הנכונים ולא כל בוקר - - -

חיכיתי למילה 'תקציבים'.

אנחנו מקדמים בברכה את חבר הכנסת דב חנין, שחלק גדול לו בהובלה בכנסת באופן מרשים מאד את כל הסוגיה של הגנת הסביבה ואם אנחנו מתעצלים אז הוא מזרז אותנו.

הכל בסופו של דבר תקציב ואנחנו לא נגד האנשים המכובדים שנמצאים כאן, כל אחד בתחום שלו, רק צריך להבין שאיכות סביבה מייקרת, זה הרבה מאד כסף ואנחנו צריכים להתמודד עם הנושא הכספי. אני רק אספר שבאוצר ישבו בסוף השבוע הזה, מי שראה את זה ב"דה מארקר" יודע, ישבו אנשים מן הפריפריה כדי להתמודד עם הבעיות הכספיות שלהן ולצאת למאבק, אז בבוקר אתה פותח את העיתון ורואה שעומדים לעשות קיצוצים בכל משרדי הממשלה כולל במענקי האיזון שאנחנו נאבקים עבורם ורק עם המענק אנחנו מצליחים לעשות פעולות מסויימות כי כל התקציבים של הרשויות, כמו שאדוני יודע, היית שר החינוך ואתה מכיר טוב את הרשויות המקומית, אלה כספים צבועים - - -

הייתי מנכ"ל משרד החינוך אבל הייתי שר הרווחה. לא הייתי שר החינוך. תודה רבה לך פיני. כשפיני היה ראש עירית בית שאן אז אני הייתי מנכ"ל משרד החינוך.

הנושא של בריאות וסביבה הוא מאד רחב, כולל בתוכו הרבה מאד - - -

אנחנו עוסקים בהיבטים של הילדים.

אבל גם על הילדים משפיעים הדברים. שמענו פה על זיהום אויר, מים, זה נגישות - - -

לא, לא. אנחנו הבנו מכאן שיש נושא כללי של בריאות וסביבה ויש נושא מיוחד שקוראים לו "ילדים בריאות וסביבה", כיוון שהילדים פגיעים יותר והם רגישים יותר והם ניזוקים יותר מן המפגעים האלה.

גם בנושא של 'ילדים בריאות וסביבה' יש שלל נושאים שעל חלקם שמענו כמו זיהום אויר, שיש לו התייחסות מיוחדת לילדים כי הם קבוצה רגישה, מים, זיהומים במי, חומרי הדברה, השמנת יתר, עישון, קרינה כל הדברים האלה, באופן כללי, כל הנושאים האלה –שנכנסים תחת זיהום סביבה, מולם אוכלוסיית הילדים נחשבת אוכלוסיה רגישה יותר כמו גם אוכלוסיית הנשים בהריון, עוד קבוצה רגישה. יש מספר קבוצות רגישות בעניינים סביבתיים. המשרד שלנו מתמודד עם רוב הנושאים הללו. הוא עושה את זה בשיתוף פועלה עם משרד הבריאות, שיתוף פעולה פורה מאד, יש הרבה ועדות משותפות ופורומים, בין אם זה סטטוטורי ובין אם זה לא סטטוטורי.
הנושא של רגישות קבוצת הילדים, גם הציגו אותו, קרן הציגה אותו וגם הקואליציה, הוא נושא ידוע וגם ה- WHO באירופה יצא בתכנית מיוחדת לבריאות וסביבה של ילדים, ב-2004-2010 ועכשיו הוא חושב לחדש את התכנית או להוסיף נושאים וגם שם היו ארבעת הנושאים המרכזיים שיפור נגישות, השמנת יתר ופציעות, איכות אויר כמובן וגורמים כימיים, ביולוגים ופיזיקליים, רק אזכיר ששני הראשונים שייכים למשרד הבריאות אבל לגבי איכות אויר הזכרתי את חוק אויר נקי, שחבר הכנסת דב חנין מכיר אותו, נעשית המון פעילות מאז שהחוק הזה נכנס לתוקף, כולל "לשבת" על התעשיה, כל היתרי הפליטה, כולל סטנדרטים לגבי חלק מן המזהמים ויש חלק שצריך לקבוע להם סטנדרטים, לגבי גורמים כימיים, רישוי כימיקלים הוא תהליך שמדינת ישראל צריכה, עם כניסתה ל- OECD זה גם תהליך שנכנס להילוך מעשי, שוב, ילדים בכל מקרה, הם נחשבים לאוכלוסיה רגישה.

בנוסף, לשכת המדענים הראשיים במשרד, אנחנו מממנים מחקרים שעוסקים בקשר בין מפגעים סביבתיים לבין בעיות בריאות ובמיוחד בילדים. רק עכשיו התפרסמו שני דוחות על קשר, במקרה, במפרץ חיפה, בין זיהום אויר לרגישות של ילדים.

הדבר הזה לא במקרה.

תורידי את המילה 'במקרה'. המשיכי.

לגבי חומר הדברה, יש חומרי הדברה לחקלאות שאיזבלה הזכירה, יש חומרי הדברה לתברואה שהם באחריות המשרד להגנת הסביבה - - -

איפה ה"באג" אצלנו? האם הוא בין החקיקה לאכיפה? אין לנו מספיק חקיקה? איפה ה"באג" לדעתך?

יש הרבה מאד נושאים שמטופלים ואנחנו כרגע בוחנים במשרד הסתכלות לאומית, בכוונתנו לפנות למשרד הבריאות כדי לבחון קווים הסתכלות כזו. נעשית הרבה מאד פעילות בהרבה מאד תחומים.

לא הבנתי ממך, מה לעניות דעתך ה"באג", הכשל?

כרגע הפעילות שנעשית היא בכל תחום ותחום.

את אומרת שאין "באג"?

בקרינה יש פעילות, בשיקום נחלים יש פעילות, בחומרי הדברה יש פעילות. אין לנו הסתכלות ארצית עם סדרי עדיפויות לאומיים ואני אומרת שוב, יש לנו איזושהי כוונה לפנות למשרד הבריאות ולהסתכל הסתכלות ארצית, כולל סדרי עדיפויות.

האם אתם עומדים בקשר עם המפקח על הגנה סביבתית במשרד החינוך?

אני מניחה שכן.

אין במשרד החינוך כזה דבר. הניחי, לא רוצה להכשיל אותך.

ניסינו לקדם, בשיתוף פעולה עם חבר הכנסת אורלב בקדנציה הקודמת, הצעת חוק בנושא סביבה חינוכית בריאה.

הגישו אותה בזמנו.

כן, עם נציבות הדורות הבאים ואנחנו צריכים לחשוב, יחד עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך ואולי עם הועדה לזכויות הילד, על קידום הסדרים רוחביים שהם –כמו שאמר יושב ראש הועדה ובצדק, יהיו יותר ממוקדים באוכלוסיות ילדים. אנחנו כולנו אומרים כל הזמן 'ילדים הם לא מבוגרים קטנים' אבל הגיע הזמן שאנחנו נממש את זה במציאות, והדרך לממש את זה היא בהסדר שהוא רוחבי, שהוא אומר מהם הסטנדרטים שאנחנו רוצים לראות בהם את ילדינו גדלים ומתקדם לפירוט ולרזולוציה יותר גבוהה.
יש להביא בחשבון, שלמדינה יש פעמיים אחריות לילדים. פעם אחת כיוון שילדים הם יותר רגישים, הם בהתפתחות, בגידול, בצמיחה ולכן פגיעות סביבתיות עלולות להיות קשות יותר להם והפעם השניה היא, שאנחנו מחייבים את הילדים שלנו להיות במקומות ומוסדות שאנחנו מחליטים עליהם. הרי אותי בתור מבוגר, אף אחד לא מחייב אותי להיות בשום מקום, אבל את ילדי ישראל אנחנו מחייבים להיות בגני הילדים ובבתי הספר והחוק מחייב את ההורים לשלוח את הילדים למקומות האלה. ההורים צריכים לשלוח את הילדים למקומות האלה גם אם הם לא רוצים, ולפעמים, ההורים נאלצים לשלוח את הילדים למקומות שהם לא בטוחים, לא ראויים לילדים והם אפילו מזיקים להם. ולכן, הסטנדרט הזה של התייחסות אחרת שלנו לסביבה החינוכית, שהיא אותה סביבה שאנחנו – כמדינה, לוקחים עליה פעמיים את האחריות הוא משהו שהוא מחוייב המציאות.

אני מקווה, אדוני יושב הראש, שאחת המסקנות של הדיון החשוב הזה תהיה הדרישה לקדם חקיקה רוחבית חדשה כזו, בתיאום עם משרד הגנת הסביבה ומשרד החינוך.

אני רוצה, אדוני יושב הראש, לברך אותך על עצם קיומו של הדיון. אני אאריך בזה עוד כמה משפטים כי אני לא יודע אם כל השותפים שלנו בדיון יודעים שחבר הכנסת אורלב, שהוא ממנהיגי ציבור הכיפות הסרוגות הוא ללא ספק מנהיג ציבור הכיפות הירוקות. לגבי הכיפות הסרוגות יש תחרות בין כל מיני מנהיגים ואני לא רוצה להיכנס לתחומים שאני לא בקי בהם, אבל ללא ספק בתחום הכיפות הירוקות חבר הכנסת אורלב עושה עבודה רבה וארוכת שנים. שיתוף הפעולה בינינו מאד חשוב ומאד טוב.

הצעה ראשונה שלי, לסיכום הדיון הזה, צריכה להיות הצעה רוחבית. הצעה שניה קשורה להורים. יש לנו המון אתגרים וקשיים בתחום של התמודדות עם בעיות סביבתיות בנושא ילדים אבל יש לנו בני ברית ובני הברית שלנו הם ציבור ההורים וציבור המבוגרים. ההורים אוהבים את הילדים שלהם. אנחנו יכולים לצאת מן ההנחה הזאת, ההורים דואגים לילדים שלהם. לפני פתיחת הדיון יצא לי לשמוע על משהו שמתרחש דווקא בעיר שאני בא ממנה, בתל אביב ומאד מצער אותי, על ילדים שבעצם נשלחים ללמוד במקום שהוא בעצם אתר בנייה.

אני קוטע אותך כי זה מטופל, ההורים נמצאים פה.

אני לא רוצה לדבר על המקרה הקונקרטי, אם חבר הכסת אורלב אומר שזה מטופל אז אני מניח שזה מטופל - - -

יטופל.

אני מדבר על ההצעה הרוחבית ופיני, אני מבקש דרכך להעביר את המסר הזה לשלטון המקומי. ברור שיותר פשוט ויותר קל להתנהל לפי תכניות שאתם עושים, הרי אתם לא רוצים להזיק, אתם רוצים לבנות, אתם רוצים לקדם, אתם רוצים לפתח, יש לכם בעיות ויש לכם צרכים. התושבים האזרחים שנמצאים, ההורים שנמצאים ולפעמים באים וצועקים הם לא אויבים, הם לא איזושהי מכשלה בדרך אלא בני הברית הכי טובים שלכם כדי לפתור בעיות ביחד ולהימנע מדברים שאתם לא רוצים להגיע אליהם.
לכן הגישה צריכה להיות פה גישה של שיתוף פעולה ועבודה משותפת עם הציבור. להבין שעמדתו של הציבור וצעקתו של הצבור הן נכס, הן לא איזושהי מכשלה, הן לא משהו שמפריע לנו לעשות את התכניות הטובות שאנחנו חשבנו עליהן בעצמנו אלא זה מה שמאפשר לנו לעשות תכניות טובות. ואני מאחל לכולנו שבשנה הבאה, כשנתכנס לדיון נוסף בוועדה הזו, נוכל לציין המון בעיות שנפתרו. התקדמנו רבות בתחום החקיקה אבל יש לנו עוד תחומים משמעותיים להתקדם בהם ככל שזה נוגע לחקיקת הגנה על ילדים בתחום הסביבה.

תודה רבה לך ואני מודה לך על היוזמה שלך לקיים את הדיון הזה בכנסת, דווקא מפני שזו סוגיה שעדיין טעונה התעוררות ציבורית. עדיין צבור גדול בישראל לא מספיק ער לסוגיות האלו של בריאות סביבתית, בעיקר לגבי ילדים ואני חושב שעשית מעשה פרלמנטרי וציבורי חשוב בכך שיחד עם הארגונים יזמתם את היום הזה. וכפי שאמרתי בפתיחה נעניתי ברצון לקיים את הדיון הזה. אנחנו חוזרים לדיון.

שאלת איפה ה"באג" ובכן ה"באג" הוא בהיעדר אנשי מקצוע. העליתי את זה בוועדה אצל חבר הכנסת חנין. אני שואל: איפה הדוחות? אז אומרים לי: סליחה, בזה אני לא עוסק. אני מצטט את יוסי ענבל, המנכ"ל הקודם. באחת הסיטואציות בא, חיבק אותי ואמר: דֻוויד, אתה היחיד שאני חייב לך חיבוק. אני אומר לו: יוסי, על מה? אומר לי: אתה אמרת לי את האמת בפנים. אני חטאתי על זה שלא קמתי ואמרתי בקול רם: אנחנו לא עוסקים בבריאות. עד כאן.

הנושא השני הוא קרינה סלולרית. מצטער להגיד. יש חוזר מנכ"ל משרד החינוך הקודם שהוא אוסר ואני אומר לך, אני מסתובב בבתי הספר בהדרכות, נכנס, יש לי פה תוכנה במכשיר, המכשיר צועק 'הצילו'. למה נותנים? ילד בא לכיתה א' או אפילו לגן חובה, עם מכשיר הוא מטייל אתו כל היום ובגיל עשרים או עשרים וחמש כשהוא עומד להתחתן הוא מגיע למרפאת פוריות. אני לא מממשיך את הדיבור על זה.

הסעיף האחרון ששאלת לגביו הוא בנושא של עבודה על נזקים גנטיים. יש עבודה מעולה שנעשתה על ידי מכון גטנר על הדרום, עבודה של פרופ' אלי שטרן וצוות שלם, הוא מצביע על 1,330 חומרים שנמצאים באזור רמת חובב, בבאר שבע והדרום. מתוכם אלף חומרים אין עליהם כלום, יודעים על קיומם אבל הם לא נבדקים ולא מנוטרים. אף אחד לא יודע מה נמצא בעוד עשרים שנה. בינתיים התוצאה של כל המחדל הזה היא 30,000 ימי אישפוז של ילדים עד גיל 12 ב"סורוקה" ובהמשך ב"שניידר".

תודה רבה לך.

גם לי יש תשובה לבאג שאתה מחפש, היא מודעות. עם עלייה במודעות אנחנו נתקצב אנשי מקצוע וכו'. חוץ מחשיפות במוסדות חינוך יש גם בעיה של חשיפות בבית. שילדים נחשפים לחומרים מסוכנים בבית וזה גם ענין של מודעות. כמובן שבמודעות של ההורים והצרכנים - אנחנו מדברים על סימון מוצרים, על תחליפים של מוצרים אבל מודעות היא אצל הציבור.

לתת איזושהי דוגמה חיובית לפרוייקט שקורה זה לבוא ולהעלות עוד סוגיה קטנה שהיא בעייתית מבחינתנו. במחקרים שעשינו גילינו שמי שמנקות בחומרי ניקוי משתמשות בקבוצה של חומרים מאד מסוכנים, מי שמנקות בגנים הם סייעות ובדרך כלל הנקיון של הגנים מתבצע תוך כדי יום הלימודים –מה שלא קורה בבתי ספר. ואם אנחנו מדברים על יום חורפי שבו הילדים סגורים בתוך מבנה ליד הסייעת מנקה עם כלור אז אדי כלור מגיעים אל הילדים ואנחנו מדברים על חשיפה מאד מסוכנת.

האם פנית פעם למשרד ממשלתי והתרעת בפניו?

כן, פנינו למשרד החינוך והתשובה שקיבלנו היא, לפנות אל השלטון המקומי. אני מדברת על תחקיר שפתחנו אותו השנה בינואר - - -

מי שהפנה אתכם לשלטון המקומי טעה. השאלה היא אם זה מותר או אסור. אם משרד החינוך הוא זה שקובע ומנחה את השלטון המקומי אז מר רותם צריך להנחות את השלטון המקומי. האם מותר לנקות עם כלור בחדר סגור שבו נמצאים ילדים – כן או לא?

אליי לא הגיעה פניה. אם היית כותבת לי, לא הייתי משיב לך כך.

אשמח לתת לך את התכתובת עם מנהלת אחרת במשרד החינוך ואני אשמח שניפגש כדי לקדם את הנושא.

אני שמח שהשולחן הזה מפגיש אנשים אז הנה הכרת את מי שממונה על הסוגיה הזו, הממונה הבכיר ביותר במשרד החינוך לסוגיה הזו ואני מכיר אותו היטב. אני לא בטוח שיש לו פתרון לכל דבר אבל תמיד תהיה התייחסות חיובית. אם לא תהיה התייחסות חיובית אז יהיה דיון אבל הוא לא צריך את זה, הוא מכח עצמו פועל ועושה. לשם כך הוא ממונה והוא דואג את הדאגה. תעשו את הפנייה הזו. דוגמה ממש קלאסית שצריך לטפל בה, זה לא שלטון מקומי. זה סוג הדברים שבו הארגונים צריכים לפנות תמיד אל הגורמים ולהתריע ואם ההתרעות לא מתמלאות אז אנחנו הכתובת ופה מתקיים הדיון.

תודה רבה. דוגמה יפה במחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה יחד עם משרד החינוך עשו בדיקות של קרינה במוסדות חינוך ובבתי ספר, לפי דעתי נבדקו ארבעים מוסדות וברובם נמצאה חשיפה הרבה מעבר למה שצריך וזה תוקן. זה פרוייקט יפהפה - - -

איך זה תוקן, האם הזיזו עמודי חשמל?

עשו מיגונים, בעיקר במוסדות קיימים - - -

כמה עולה מכשיר ניטור לבית ספר כדי לוודא, באופן קבוע, לא בבדיקה אקראית?

אני לא יודעת.

אלפי שקלים.

כעשרת אלפים שקל.

זו לא הוצאה הגיונית, מבחינה זו שאף אחד לא יתקצב את זה באוצר.

האם אתה עובד האוצר?

מכיר את האוצר ארבעים שנה.

זה עולה כעשרת אלפים שקל, בדרך כלל יש את זה ביחידות הסביבתיות או במשרד להגנת הסביבה כך שאפשר לעשות את הבדיקות האלו.

האם יש תקן לפיו פעמיים בשנה צריכים לנטר את הקרינות בכל בית ספר? האם אפשר לקבוע ששלש פעמים בשנה תהיה בדיקה של יחידת הסביבתית האזורית או המקומית, לא בקי בדברים האלה, שתעשה ניטור במוסדות החינוך?

אין טעם סתם לעשות במוסד חינוכי. יש מוסדות שיש בהם סיכון מאובחן של אנטנות בסביבה שלהם ששם צריך. דרך אגב, זה לא עולה כסף. זה לא עולה כסף. אמנם המכשיר אולי יקר אבל הבדיקה לא עולה כסף. אתה מזמין את הנציג מאיכות הסביבה והוא עושה את זה ללא תשלום.

צריכה להיות בדיקה שיטתית. אני לא בטוח שיש למנהלי מוסדות החינוך, בתור מי שפעם ניהל מוסד חינוכי, ידע מספיק כדי לדעת אם כדאי להזמין או לא. אין לי מושג, אני לא בקי בזה. האם צריכים לחכות שילדים ירגישו לא טוב? אני מציע לבדוק את הדבר הזה עם השר להגנת הסביבה אם זה אפשרי. ניטור קבוע ושיטתי הוא דבר נכון. או אז בית ספר עובר ניטור של האויר, של המים, של הקרינה וכו'. יכול להיות ששלש פעמים זה יותר מדי, אני לא איש מקצוע.

אני אבדוק את זה עם סילביה.

תעשה בדיקה ואכניס את זה גם לסיכומים שלנו, לענין המעקב אחרי הניטור, שתהיה תמונת מצב גם ברשות המקומית. הבדיקות צריכות להיות שקופות כלפי כולן.

שיהיה בבית הספר ממונה.

אם אגיד שיהיה בבית הספר ממונה אני אכשיל את כל הענין. יבוא שר החינוך ויגיד שצריך להקצות שעות ואז צריך אישור מן הממונה על השכר וכו'. אגב, מה שהכשיל את החוק שלך זה פרק א'. זה מכשיל חוק.

זה היה קודם מינהלת.

ברגע שאת שמה בהצעת חוק השמת מפקח, את גוררת את כל ה"דובים". לא צריך מפקח, צריך לדעת איך לחדור בסדק.

לגבי חומרים ברמת חובב, רציתי לציין שנכון להיום, הוא דיבר על חומרים שלא מנוטרים ברמת חובב ועל הקשר בין הימצאות החומרים לבריאות הילד. היום משרד הבריאות מממן מחקר באזור הדרום על בדיקת הקשר שבין גורמים סביבתיים בעיקר ממקור תעשייתי שהוא רמת חובב להופעת מומים מולדים באוכלוסיה שהיא נחשבת הרגישה ביותר בנגב, שזו האוכל סויה הבדואית שבה יש אחוז גדול מאד של מומים מולדים, והחשד היה שהתוספת של האחוז הוא לא הקרבה המשפחתית אלא הגורמים הסביבתיים. המחקר מתרחש. למעשה יש איסוף נתונים. משרד הבריאות גם משתתף בצורה פעילה במחקר מעבר למימון. אחרי תוצאות המחקר נדע לתת תשובות באשר לחומרים מרמת חובב.

התחלתי בפעם הקודמת עם נקודה שלדעתנו היא מאד חשובה והיא עישון, עישון מבוגרים כמקור לעישון פסיבי אצל ילדים וגם התחלת עישון אצל הילדים עצמם והשאלה היא מה הפעולות שמשרד הבריאות עושה בנושא הזה. משרד הבריאות הקים יחידה שהיא אחראית על מאבק וכל שנה במסגרת ההשתתפות הבינלאומית בתכנית נעשה מחקר שבודק את שיעור המעשנים בקרב הילדים בבתי הספר, ומבחינת הפעולות שהמשרד עושה אז הוקמו מספר ועדות לחינוך למודעות ולמניעה אצל ילדים עד גיל 14, שאלה גילאי בית הספר, הועדות האלו התחילו מחודש מאי השנה, ואחרי תקופה מסויימת נדע גם לתת תשובות לגבי העישון.

מילה קצרה. למעשה נתת מענה בהצעה שלך, כבוד יושב הראש, לגבי בדיקות שיטתיות של קרינה ושל מגוון הבעיות. דובר במשרד החינוך על תכנון של מבנים אבל מה שאתה הצעת יכול לתת מענה גם למפגעים במוסדות קיימים וזו בעיה מרכזית אבל, חשוב מאד שהבדיקה הזו גם תתייחס לתקנים ספציפיים במוסדות חינוך כי אם הם רק יבדקו אבל לא יהיה למה להשוות אז זה לא יספק.

ברור שהבדיקה היא לפי תקנים.

אבל התקנים האלה צריכים להיות מיוחדים למוסדות חינוך.

כמו שהובהר לָךְ משרד החינוך לא יקבע תקנים שקשורים להגנת הסביבה. גם לא יקבע תקנים שקשורים לבריאות. את זה צריכים לעשות המשרדים המקצועיים. משרד החינוך אחראי להבטיח ולוודא שהתקנים המקצועיים בתחומים האלה יבוצעו. זו אחריותו. כי שר החינוך הוא זה שמחייב את התלמיד ללכת דווקא למוסד מסוים אז אם אתה מחייב אותו תדאג גם לבריאותו ולשלומו.

רק שאלה בענין הזה, שאלה רוחבית. מר רותם הוציא חוזרים של מנכ"ל משרד החינוך בין היתר בעניינים הבטיחותיים הללו. האם יש קשר בין אותם חוזרים לבין המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות כלומר, מי מפקח או מוודא שמה שכתוב בחוזר שש מר רותם באמת עונה על - - -

משרד החינוך אחראי על האכיפה של החוזרים.

לא על האכיפה, אני שואלת על האופן שבו - - -

הוא אומר לָך, "אני לא מתמצא, לא יודע מה זה תקן זיהום אויר אני רק אומר לרשות המקומית שכשהיא עומדת לתכנן מבנה היא תבנה את בית הספר במקום שבו הוא יעמוד בתקנים". אם יש תלונה אז מי שחתם הוא אחראי על זה. אם מישהו חושב שהוקם בית ספר בזדון באישור ועדת תכנון מקומית והוצא אישור בנייה ואחריו טופס 4 לבית ספר שעומד בניגוד לכללים שהוא קבע ופירסם – זו אחריותו לאכוף את ההנחיות. מי שכותב הנחיות הוא זה שחייב לאכוף אותן. עכשיו אין יותר רשות דיבור. אתם מנצלים עכשיו את טוב לבי. אל תעשו לי פרצופים כאלה. נתתי רשות דיבור לכל מי שדיבר.

חברים, אני רוצה לסכם את הדיון.

בתום הדיון שבו הוצגו נתונים וממצאים בסוגיה של השפעת מפגעים סביבתיים על בריאותם של ילדים, שוכנעה הועדה כי אכן קיים קשר ישיר והדוק בין כל הקשור למפגעים סביבתיים לבין בריאותם של ילדים, המוגדרים כאוכלוסיה בסיכון.

אשר על כן, סבורה הועדה שמן הראוי שהמשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד התמ"ת, כי יש את הגילאים שהם מאפס עד שלש, יסדירו תקנים מיוחדים שייצרו סביבה חינוכית בריאה לילדים במוסדות החינוך מלידה ועד סיום חוק לימודיהם.
הועדה מבקשת עדכון בתוך חצי שנה באשר לסוגיית התקנות המיוחדות לסביבה חינוכית בריאה במוסדות החינוך. תשובה תינתן מן השר להגנת הסביבה.

הועדה סבורה כי שרי הגנת הסביבה, הבריאות, החינוך והתמ"ת, ראוי שינקטו פעולות על מנת להעלות את המודעות של עובדי החינוך וההורים, בהתייחס לצורך לצמצם ככל האפשר את חשיפת הילדים למפגעים סביבתיים.

הועדה רשמה לפניה את הפעולות הננקטות כיום על ידי משרדי הבריאות, הגנת הסביבה ומשרד החינוך.

הועדה פונה לשר להגנת הסביבה על מנת שיתאם עם שר החינוך הסדרת ניטור שיטתי במוסדות החינוך בהתאם להמלצות מקצועיות. המלצות אלו יכללו את התחומים שבהם מתקיים הניטור וכן את התדירות של הניטור. מן הראוי שתוצאות הניטור יהיו שקופות לציבור.
הועדה סבורה שבאופן עקרוני ראוי מאד לקדם חקיקה שתבטיח סביבה חינוכית בריאה לילדים. הצעות חוק פרטיות יונחו על שולחן הכנסת הנוכחית כמו בכנסות קודמות. הועדה תנסה להגיע להסכמות עם השרים הנוגעים בדבר על מנת לקדם את החקיקה.

הועדה מודה ומעריכה מאד את הארגונים הציבוריים הפועלים בתחום זה ובכללם הקואליציה לבריאות הציבור, עמותת אדם טבע ודין, ידידי כדור הארץ, הקרן לבריאות ולסביבה וכל יתר הארגונים. הועדה מבקשת לעודד ולטפח פעילות אזרחית חשובה זו ואם וכאשר ארגונים אלה יהיו סבורים שיש צורך לקיים דיונים נוספים בוועדה לזכויות הילד אז הוועדה תהיה מוכנה לקיים דיונים שכאלה.

באין הערות לסיכום, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>