PAGE
16
ועדת הכלכלה
04/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 873>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ד בסיון התשע"ב (04 ביוני 2012), שעה 15:00

<תמ"א 32 מציעה לאחסן אלפי טונות של גז בישול סמוך לטמרה וכאבול>

חברי הוועדה: >
חמד עמאר- היו"ר
חנין זועבי
ג'מאל זחאלקה
דב חנין

חנא סוויד

>
בני פירסט - אגף התכנון, המשרד להגנת הסביבה

יהודה גסנר - מינהל הדלק, משרד האנרגיה והמים

צביקה קורן - יועץ למינהל התיכנון, משרד הפנים

אהרון אביטן - מנכ"ל חב' גז יגל, חברות הגז

גילת בוגנים - יועמ"ש, סופר-גז, חברות הגז

זאב גולן - מנהל החטיבה הביתית, דור אנרגיה, חברות הגז

יורם טמיר - מנכ"ל ש.א.מ. מרכז הגז, חברות הגז

רועי נחמיאס - משנה למנכ"ל חב' גז יגל, חברות הגז

אברהם פרל - יו"ר ש.א.מ. מרכז הגז, חברות הגז

יוסף גרגורה - חבר מועצה, מועצה מקומית אעבלין

יוסף חיידר - חבר ועדה ציבורית, מועצה מקומית אעבלין

מאמון שיח אחמד - ראש המועצה, מועצה מקומית אעבלין

אשרף חטיב - יועץ משפטי, מועצה מקומית שעב

מחמוד סאמי בוקאעי - ראש המועצה, מועצה מקומית שעב

עאדל אבו אלהיג'ה - ראש העיר, עיריית טמרה

מחמוד מוראד - עיריית טמרה

סמיר עואד - חבר מועצת העיר, עיריית טמרה

לאה ורון

לאה קיקיון
<תמ"א 32 מציעה לאחסן אלפי טונות של גז בישול סמוך לטמרה וכאבול>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. על סדר היום – הצעה לסדר: תמ"א 32 מציעה לאחסן אלפי טונות של גז ביטול סמוך לטמרה וכאבול. זו היא הצעת דיון מהיר של חבר הכנסת חנא סויד. אבקש מחבר הכנסת סויד להציג את ההצעה.

תודה, אדוני. אני מודה לך ולצוות הוועדה על ארגון הדיון הזה סביב הנושא החשוב הזה. ביקשנו להזמין לכאן את ראשי הערים וראשי המועצות המקומיות הקרובות, הסמוכות לאתר המתוכנן להצבת מאגרי הגז. אני יודע שראש העיר טמרה הגיע עם צוות מלווה וראש המועצה המקומית אעבלין. אני בלי משקפיים אז אני לא מזהה היטב, אבל אותם ראיתי.

כאבול ושעב גם.

ראש מועצת כאבול דיבר אתי בטלפון ואמר שיגיע. אז אני מברך את כולם, ואת הצוות המתלווה לכל ראש מועצה וראש עיר, לדיון בנושא החשוב הזה.
כפי שפתחת ואמרת – מדובר בתמ"א 32 ד'. תמ"א 32 בכלל מדברת על נושאים של גז. תמ"א 32 ד' מדברת על גפ"מ - גז פחממני מעובה, וזה הגז של הבישול, שמשתמשים בו בבישול. כיום המאגרים של הגז קיימים מזה הרבה זמן בקרית אתא. הם מהווים שם מאגר מרכזי לכל אזור הצפון ומשם מחלקים, בדרכים שאנחנו מכירים אותן.

תמ"א 32ד' מציעה להעביר אתה מאגר הקיים בקרית אתא לאזור בתחום המועצה מטה אשר אבל זה מטעה כי זה בעצם לא מפענח ולא אומר שזה קרוב, ממש קרוב – אותה קרבה שקיימת היום בין המאגרים הקיימים לבין השטח הבנוי בקרית אתא – אותו מרחק יפריד בין המאגר העתידי ליישובים כאבול, טמרה, אעבלין, שפרעם, במידה מסוימת, ושעב, מהצד השני. כל היישובים האלה פחות או יותר, פלוס מינוס 200-300 מטר – מרוחקים או קרובים למאגר החדש כמו שהמאגר הקיים היום בקרית אתא.

אז מה הועילו חכמים?

נכון. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? צריך לציין שהמאגרים הקיימים היום בקרית אתא הם מאגרים שהם לא קבורים – הם מעל פני האדמה, וזה בהחלט מגביר את הסכנה שלהם, גם מבחינת פיצוץ, גם מבחינת דליפה, אל תשכח גם שמגיעים לשם רכבים, ממלאים, פורקים ומעמיסים. ושם זה בעצם מוקד לתחבורה של כל מיני רכבים עמוסים בגז. כלומר, זה עם אפקטים אזוריים, בצורה זו או אחרת. אבל העיקרון שרציתי להדגיש שהמאגרים בקרית אתא הם מאגרים חשופים. מזמן יש דרישה לקבור אותם, כי אם קוברים אותם מתחת לפני הקרקע, זה בעצם פותר את הבעיה. עכשיו אומרים – נעביר את זה לקרבת כאבול וטמרה, ושם נקבור אותם. אז אם הפתרון הוא קבורה, אז למה לא לעשות קבורה מכובדת באותו מקום שהם קיימים, וצריך דווקא להעביר את זה לקרבת טמרה, כאשר למקום החדש אין כל יתרון?
אני בדקתי את האלטרנטיבות שלכאורה נבדקו בין האתר הקיים לאתר קרבת טמרה ואתרים אחרים, צריך לציין, ב-32ד'. אז זה דבר ראשון. סימן שאלה גדול. אם הקבורה טובה בטמרה או בקרבת טמרה, אז שתהיה איפה שהמאגרים קיימים היום, בקרית אתא. זו נקודה שלא הצלחתי למצוא שום תשובה עליה, ואני מבקש שנקבל תשובה על הדבר הזה.
אני רוצה להגיד שמבחינה דיונית, התהליך שהיה עד היום, ראשי הרשויות שנמצאים כולם כאן, זה מראה שחשוב להם העניין. הם לא היו מגיעים סתם. הם לא שמעו ולא ידעו על זה ולכן לא היתה להם כל הזדמנות להשמיע את קולם ואת עמדתם בנושא הזה, והם מאד חוששים מהדבר הזה. העדות לכך היא שהם הגיעו לכאן, והם מוכנים וכבר משתפים פעולה עם כל מיני רשויות מקומיות בנושאי גז. הרי אנחנו יודעים שנושאי גז הם כבר חובקי מדינה כי מוציאים גז מהים ויש הצעות לאחסן אותו דווקא בתוך הים. אמנם לא אותו גז, שם מדובר בגז טבעי. אז יש הרבה דיבור על גז, והמועצות הספציפיות בעצם גם משתפות פעולה עם רשויות מקומיות אחרות בקשר לנושאי הגז הרחבים.

אני רוצה לציין כאן שזה חיסרון גדול, זו תקלה שלא נועצו ברשויות המקומיות ולא נתנו לרשויות המקומיות הזדמנות להשמיע את קולן. יכול להיות, הבנתי לאחר שהסתכלתי על הפרוטוקולים של הישיבות השונות שדנו בנושא הזה - שמהנדס של ועדה מקומית שמאגדת חלק מהמועצות המקומיות הוזמן לאחת הישיבות, אבל מדובר בוועדה מקומית מרחבית, לא באותן רשויות מקומיות. הרשויות שמעו על העניין הזה רק לפני חודש – חודש וחצי, והם התגייסו להיאבק בנושא הזה. הם דואגים לשלומם, שלום הציבור שלהם, וגם דואגים לגבי הסכנות שהפרויקט הזה עלול לגרום להם. במיוחד אני אציין שני דברים. ניקח את העיר טמרה ואת הכפר כאבול. אני מכיר שם את מפעל "נשר" שחונק את שני היישובים האלה. כשמיקמו את מפעל נשר בקרבת טמרה וכאבול אמרו: אנחנו מביאים לכם ברכה. זה ייתן לכם ארנונה. עכשיו אני יודע שהוא חונק, ממש, את שני היישובים, ויעידו על כך ראשי הרשויות שנמצאים כאן. הוא לא מאפשר ליישובים להתפתח, שלא לדבר על האבק ועל כל הסכנות שנובעות מהמחצבה.

לכן אני אומר שמספיק סכנות כבר יש. יש כבר מספיק זיהום באזור הזה, וזה בעצם מונע כבר מהיישובים להתפתח ולהתרחב. אם תוסיף לזה עכשיו את הדלתא הנוספת של עוד סיכונים ועוד מגבלות, אני מאד חושש שהיישובים האלה לא ימצאו מקום, בעתיד, להתפתח. אני מוסיף גם שבעצם, לפעמים באים עם איזה מפעל מסוכן ליישוב מסוים, לרשות מקומית – אומרים להם: תראו, יש כאן מפעל, אבל אתם תקבלו על זה ארנונה. גם את הסוכריה הזו במקרה הזה לא מקבלים. אין סוכריה כזו כי הארנונה תלך לרשות אחרת, מרוחקת, מטה אשר. מטה אשר מאד מרוחקת מהמאגר החדש, המתוכנן, אבל הוא קרוב ליישובים האלה. את הארנונה מטה אשר תקבל, בוודאי, והיישובים האלה יישארו עם הסכנה, עם המגבלות על הפיתוח שלהם, על שלום הציבור, על הבטיחות.
אני חושב שזה מצב בלתי מתקבל על הדעת. חברות הגז כבר הסכימו במפורש לממן את הקבורה של מאגרי הגז בקרית אתא, רק הם רוצים ביטחון שהם לא יקברו אותם היום וישלמו הרבה כסף, ומחר יגידו להם – תעברו. הם רוצים 15 שנים. הם אומרים: אנחנו נממן את הכל, תנו לנו 15 שנים להוציא את ההשקעה שלנו, זה יהיה בסדר. אני חושב שזה פתרון ראוי, הוגן. הקליינטים הישירים לעניין הזה מסכימים ומרוצים. אני חושב ש 32ד' זו תכנית מתאר ארצית שצריך לקבור אותה, במקביל לקבורה של מאגרי הגז בקרית אתא.

אני מברך את ראשי הערים והיישובים והנציגים שבאו. אנחנו בסרט הזה היינו מספר פעמים, והסרט הוא כדלקמן: ישנו איזה פרויקט שפוגע בצורה זו או אחרת בקרקע ביישובים מסוימים. מארגן לחץ פוליטי של היישובים היהודים שיש להם השפעה, כוח ופשוט, מה שעושים – מעתיקים ליישובים הערבים. ככה, מי שמכיר - זה קיצור תולדות כביש חוצה ישראל, ממש ככה. הוא עבר ליד כפר גליקסון, היה לחץ של הקיבוצניקים והזיזו את זה ליד אדמות כפר קרע. היה צריך לעבור באדמות של יאיר – דחפו אותו לאדמות של בקעה ושל ג'ת. בכל מקום זה אותו סיפור וכאן בדיוק - אין תכנון ואין שום דבר אחר. מדובר פה בעניין פוליטי. מי שהחליט את ההחלטה הזו ומי שחושב ככה עשה את המאזן: יש לחץ פוליטי של עירית חיפה, של הקריות, היישובים הערבים הם חלשים פוליטית - אפשר להעביר אליהם והם לא יכולים להשפיע על נתניהו או על מי ממקבלי ההחלטות, להבדיל מראש עירית חיפה, שהוא חזק יותר.

אני רואה את פניהם של האנשים כאן. יכול להיות ש- איך אומרים? מהלכים במסדרונות הפוליטיים, הגבוהים, אין לנו מספיק, אבל כוח בשטח יש. אני מציע לכם להתחיל לחפש פתרון אחר. תושבי היישובים לא יסכימו לפרויקט כזה. מספיק. אנשים נחנקו. יש גם את הקש ששובר את גבו של הגמל. הפקיעו, לחצו, צמצמו, שמו "נשר", וקו גז על אדמות היישובים הערביים, או סמוך אליהם. מספיק, אנחנו נחנקנו. אל תחנקו אותנו יותר, אל תשימו אותנו בפינה.

לכן אני מציע, מבקש מהאחראים על העניין הזה לחזור בהם, לחפש פתרון אחר. הפתרון שהציע ידידי, חבר הכנסת חנא סוויד, הם בהחלט הגיוניים, משכנעים, למי שרוצה, מי שמדבר בלא משוא פנים, בא עם ידיים נקיות. אני אפילו לא רוצה להאשים מישהו בכוונות רעות. אני אומר: אתם עשיתם פשוט את החשבון, אתם נכנעתם ללחץ של חיפה והקלתם ראש בטמרה, באעבלין, ובכאבול, שעב וכל היישובים האלה.
אני אומר לכם: אל תקלו ראש בהם. אני מבקש לא להקל ראש ביישובים הערביים. באנו לכאן, לוועדת הכלכלה, אני מברך את חברי, חבר הכנסת סוויד, על היוזמה הזו. ועדת הכלכלה, אני מקווה, תיתן סעד לאנשים, תעזור להם, ותעמוד לצדם. הם פשוט צודקים, לא בכלל שום סיבה אחרת. אם הם לא צודקים, שהוועדה לא תעמוד לצדם. אבל זה כל כך צודק, איך אומרים? זה זועק לשמיים. אל תגדישו את הסאה. אתם יודעים מה קורה כשמגדישים את הסאה.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. הסוגיה הזו היא סוגיה שכבר עלתה ונדונה בכנסת בצורות שונות ובהיבטים שונים, ובכל פעם אנחנו עוסקים במקום אחר. אבל ההיבט הנוכחי של הבעיה הזו היא העברה של מתקני גז שנמצאים היום ליד קרית אתא, למקום שהוא סמוך מאד ליישובים טמרה ואעבלין. הסיבה שמעבירים את חוות הגז הזו מקרית אתא היא כי נקבע שהאתר הזה הוא אתר מסוכן, ואי אפשר אפילו לפתוח את הכביש החדש חוצה הקריות בלי שהאתר של חוות הגז הקיים היום יטופל, או, לחילופין, יסולק.
אני אומר בצורה הכי מתונה שאני יכול לומר: זה די מוזר שמתקן כזה מסוכן שנקבע כי צריך להעביר אותו ממקום אחד, כדי שהוא לא יסכן אנשים במקום אחד, מעבירים אותו עכשיו למקום אחר, כדי שהוא יסכן מן הסתם אנשים במקום אחר. חוסר ההיגיון במהלך הזה הוא כל כך דרמטי שפשוט קשה להבין את צורת ההתנהלות.
יש אלטרנטיבות. אנחנו צריכים להגיע סוף סוף להבנה והסכמה שאנחנו לא יכולים למקם מתקנים מסוכנים בסמיכות למקומות שאנשים גרים בהם. זו עמדה קבועה שלי בכל המקומות בארץ, ועמדה שהיא נכונה גם לגבי המקרה הזה.

חבר הכנסת חנין, למה אתה חושב שהם עושים את זה? אני שואל אותך. אני חושב שהם פשוט רוצים לחסוך כסף. הם יכולים למקם את זה במקום אחר, זה עולה להם כסף. זה הסיפור. רוצים לחסוך על חשבון אנשים. יש מקומות, לא חסר.

אני רוצה להגיד משהו ברור: בסופו של דבר הדברים האלה גורמים להוצאת יותר כסף. אם אתם חושבים שהתושבים בטמרה או באעבלין הם אנשים חסרי ידע או תמימים או שהם לא עוקבים אחרי הדיונים שמתנהלים, ואצלם הדברים האלה יכולים לעבור בשקט, אז אתם טועים. וטוב שאתם טועים, כי אנשים בטמרה ועאבלין הם לא פריירים, והם לא מתכוונים לעבור בשתיקה על זה שמעמידים אותם בסכנה.

גם כאבול.

וגם בכאבול, בוודאי בכאבול.

גם באחיהוד ויסעור.

כן, ודאי. אז אני אומר: כל האנשים באזור הזה הם אנשים בוגרים ורציניים ומבינים עניין, ולכן הגיע הזמן, אדוני היושב ראש, שהגורמים האחראיים על משק הגז יבינו שפשוט זו טעות, גם מבחינה כלכלית, לחזור על המתכונת הבעייתית הזו. מוצאים איזה מקום, מנסים להעביר אליו את אותו מפגע בטיחותי סביבתי ואת אותו מקור של סכנה ונזק, ואז מופתעים שאנשים שם מתקוממים, ובסופו של דבר זה גם לא קורה. אז אני אומר: תחסכו לכם גם את העלויות, גם את ההוצאות, ותתחילו מראש מהפתרון אליו תגיעו בסוף, למקם את המתקן הזה במקום שהוא מרוחק מיישוב של בני אדם. יש אלטרנטיבות שהן מאד מעניינות. דיברנו על האלטרנטיבות האלה בהקשר של הדיון שהיה בנושא הגז הטבעי וקליטת הגז הטבעי. מה שנכון למתקני גז טבעי באופן עקרוני יכול להיות נכון גם לגבי הגפ"מ. אנחנו יכולים להתקין מתקנים בים, ולאפסן שם את הגז, ולא צריך להתקין אותם בקרבה של אנשים. ובמיוחד מה שחמור זה שאתם כבר הולכים להוציא כסף ולהזיז את זה ממקום אחד שכבר הבנתם שזה בעייתי וזה לא יכול להתרחש. איך אפשר להעביר את זה למקום אחר עם בני אדם?

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את נציג משרד הפנים. לפני שאני אשמע אותו, העלה כמה נקודות חשובות חבר הכנסת חנא סויד. הרי אם אתם הולכים על הטמנה ליד טמרה, כאבול, למה אתם לא מטמינים את מכלי הגז במקום שהם נמצאים עכשיו? אני קורא ומסתכל על הפרוטוקול של ישיבה מה- 5.4 למציאת חלופה לקרית אתא. אתם בוחרים 3 מקומות חלופיים. אני רוצה לדעת מה המרחקים של כל אחד ואחד מהיישובים הקיימים. אני לא מבין – אם אתם רוצים לקחת מקומות קרובים ליישובים למה הוזמן אף אחד כנציג של היישובים האלה שיביע את דעתו? ראיתי מוזמנים של חיפה, קרית אתא, מהנדסים, יועצים משפטיים, אבל של היישובים – לא ראיתי אף אחד שהוזמן. שתי הנקודות האלה, ואנחנו נפתח את הדיון, נראה איך נתקדם בנושא.

מבחינת התפתחות הדברים - באפריל 2005 ניתנה הוראת המועצה הארצית שאכן היתה לעריכת תוכנית מתאר לאתר גפ"מ באזור הצפון על מנת לאפשר את פינויו של האתר בקרית אתא, שנקבע כאתר לזמן מוגבל. התפתחה מדיניות תכנון שהיושב ראש תיאר אותה בצורה נכונה. באפריל 2011 קיימה המועצה הארצית דיון והחליטה על פיזור אחסון הגפ"מ בצפון ל – 3 אתרים. לא אתר שמחליף אתר אחר אלא 3 אתרים ששלושתם צריכים להתקיים. אחד האתרים האלה הוא האתר שאנחנו דנים עליו פה, בדאמון. אתר אחר הוא אתר שנקרא "שדה העמק" שנמצא באזור עמק יזרעאל, בערך 3 ק"מ מעפולה, והשלישי – אתר ,קרקעות הצפון", במפרץ חיפה, לא רחוק מהאתר הקיים בקרית אתא בתחום משותף של קרית אתא וחיפה. כלומר, אין כאן כוונה לקחת דבר שנמצא היום בקרית אתא ולהעביר למקום אחר אלא יש מדיניות שגרסה פיזור כדי לקרב את הגפ"מ לצרכנים, לצמצם מרחקי שינוע, וגם להגדיל את כמויות האחסון הכוללות, מתוך ראיה שנציג מנהל הדלק יתייחס אליה, שקיים מחסור חמור של מלאי גפ"מ בישראל. המלאי עומד על מספר ימים ועלול - - -

אז זה לא בגלל סכנת חיים לאנשים.

ההטמנה זה בגלל סכנת חיים, ההעברה היא מתוך תפיסה שאת הדבר הזה ראוי שיהיה מפוזר בכמה מקומות ולא יהיה במקום אחד. היה ניתוח של מיקום צרכני גפ"מ במחשבה שיהיה אתר שישרת צרכנים באזור היותר צפוני, לאורך כביש עכו כרמיאל, אתר שישרת צרכנים באזור היותר מזרחי ואתר באזור חיפה, שישרת צרכנים באזור הליבה, אזור חיפה והקריות – פתרון מאד מאוזן כשאין פערים גדולים במרחקים בין שני האתרים.
עוד דבר, לדייק כאן מבחינת המרחקים. האתר הוא אתר בהטמנה עלית. פירושו של הדבר שמיכלי הגפ"מ מכוסים בשכבת חול או עפר בעובי של כמטר ומעליהם עוד שכבות מיגון, על פי הוראות של פיקוד העורף. העפר הזה בעצם מונע התחממות המיכלים מבחוץ ולכן מונע כל סכנה של כשל במיכלים עצמם גם כשיש שריפה באתר. במצב כזה, מה שמסוכן באתר הוא לא מיכל האחסון אלא הפעולות של מילוי מכליות וכן הלאה, ולכן, הפתרון של אחסון בים, שהוא פתרון מאד מעניין שוועדת העורכים גם בחנה אותו - לא פותר בעצם את הדבר המסוכן בהנחה שהטמנה עלית הופכת את המיכלים עצמם לדבר לא מסוכן.
עוד נושא לגבי מרחקי ההפרדה. יש לי פה מפה - -

אני מכיר את הפרובלמטיקה של הטמנה עלית. לא נתתם שם שום מענה לשאלה של פגיעה ישירה במיכלים.

האם גם לקחתם בחשבון את הנושא של הגידול הטבעי של היישובים, שגובלים, של ההרחבות ושל הגידול הטבעי?

כן. כאן יש לי מפה ומי שרוצה יכול לעיין בה. תכנית המתאר של טמרה נמצאת עכשיו בהכנה. היא תכנית שלוקחת בחשבון גם דברים בנויים וגם מגמות פיתוח עתידיות עד כביש 70. התייחסנו לתכנית מתאר. גם לגבי כאבול – התייחסנו לתכנית המתאר הקיימת, וככל הידוע, אנחנו לא מכירים תכנית יותר חדשה - אבל גם בתכנית הקיימת תהיה הגדלה ביחס למצב הקיים. בבדיקת המרחקים, פשוט, במדידה גרפית, האתר מרוחק יותר מ-1,700 מ' מקצה הבינוי של טמרה, על פי תכנית המתאר שבהכנה. יותר מ -2.5 ק"מ מגבול הפיתוח של כאבול על פי תכנית המתאר. רק להעמיד את הדברים בסדרי גודל – על פי תמ"א 32 התקפה נדרש מרחק של 400 מ' לשימושים רגישים. מבחינת פיקוד העורף נדרש מרחק טיפה יותר גדול, רק כאשר מכליות מלאות גפ"מ חונות באתר. על פי המדיניות של המשרד להגנת הסביבה כפי שמופיעה בחוזר מנכ"ל, אם עושים חישובים על פי התרחישים שהם תרחישים של כשל במילוי המכלים, המרחק יורד עד 50 עד 100 מ', ופירוש הדבר שהאתרים האלה נמצאים בערך במרחק של פי 4 בטווח הסיכון מיישוב על פי המתודולוגיות המחמירות ביותר.

מה המרחק מקרית אתא, היום? אתה צריך לשכנע אותנו שהקריטריון שמנחה אותך זה בטיחות או קרבה למקומות הפיזור. עד עכשיו אני הבנתי שהבעיה היא בעיה של בטיחות. אני לא חושב שקרית אתא מזדעקת מהמיקום הנוכחי בגלל שזה לא קרוב לצפת, שלא קל להוביל גז לצפת. לא זה מה שמפריע לקרית אתא. אני מבין שמה שמפריע לקרית אתא זה בטיחות. אתה עכשיו מפתח תיאוריה אחרת לחלוטין. אתה אומר – אנחנו לא מדברים על בטיחות, אפשר לבלוע את זה ולא להרגיש, כפי שאתה אומר. 400 מ'. אתה צריך לשכנע אותי שהמוטו שלך הוא זה או זה. אתה אמרת עכשיו שזה לא בטיחות, תוכיח עכשיו איזה פרמטרים – תראה, בוא שים את זה ליד עילבון, הכפר שלי. למה לא? צריכים להיות אלמנטים, פרמטריים מדידים, כמותיים, שדווקא המקום הזה הוא המקום הטוב. איך אתה מודד? אתה צריך לשכנע. לא באנו לדבר פה בנוסחאות כלליות. אני לא השתכנעתי שיש בעיית בטיחות.

אני אומר שהנושא הבטיחותי נמצא בראש המטרות של התכנית, אבל ההבנה שלנו היא שאנחנו נמצאים הרבה מעבר למרחקי הבטיחות.

גם בקרית אתא.

בקרית אתא אנחנו לא עסקנו, המרחקים הרבה יותר קטנים. 400 מ' מהאתר קרית אתא נמצאת צומת הל"ט ונמצא חוצות המפרץ - -

אזור תעשיה. תן לי אזורי מגורים.

תרשה לי, ברשותך.

יושב הראש ינווט, אבל אני מאד מבקש להתייחס ברצינות לשאלות העולות כאן. לא למרוח שום דבר.

אין מריחה.

יש הרבה דברים שפוגעים באזורי מגורים שאומרים מראש – תמקם באזור תעשייה, כי באזור מגורים זה בעייתי. א בל אני יודע שהאתרים הקיימים בקרית אתא מוקפים באזור תעשייה. זה המיקום האידיאלי לתעשיות מסוכנות, גם כשמדובר שאתה תטמין אותם ואז אתה תקטין בהרבה, באופן לוגריתמי את הסיכונים שיש להם. למה אתם לא הולכים לפתרון הזה? כי אם אני אומר את זה אתה מתחיל להגיד לי מרחקים.

האתר המוצע באזור הקריות, באזור "קרקעות הצפון" הוא גם אתר טוב. המרחק שלו ממגורים בקרית אתא הוא באותו סדר גודל - אני לא רוצה להתחייב על מטרים מדויקים- אותם סדרי גודל בדיוק.

לא זה מה שהוא שאל אותך. הוא שאל למה לא לטמון באתר הקיים היום בקרית אתא?

האתר הקיים היום בקרית אתא גם הוא מרוחק אותו סדר גודל של מרחק מיישובים - -

כמה? כמה? תגיד מספר.

יהודה גסנר ביקש לענות על המרחק המדויק. אין לי כאן מדידה להגיד - -

יכול להיות שהמרחק הוא מרחק פוליטי? בסך הכל האתר מתאים, הכל בסדר, אבל יש לחץ פוליטי של עירית חיפה והקריות. זה לא מרחק בטיחותי, זה מרחק פוליטי. אני טענתי שהכל פוליטיקה, פה. יש לחץ פוליטי של עירית חיפה. אין שום עניין של בטיחות.

האם נכון שעירית חיפה היתה מאד פעילה בבדיקת האלטרנטיבות ובקבלת החלטות עד כה, ואף אחד מראשי הרשויות של היישובים שיושבים כאן אפילו לא שמע על הדבר הזה? הם יכולים לאשר שלא שמעו. אתה יכול לאשר או לא לאשר שעירית חיפה היתה שותפה פעילה מאד בכל ההחלטות עד עכשיו?

התשובה היא – לא היה קשר מיוחד עם עירית חיפה ועירית קרית אתא, כן שמענו אותם פעם אחת בתחילת התהליך, כיון שהאתר הקיים נמצא בתחומם והם היו מעורבים בו וכחברי המועצה הארצית הם השתתפו בדיונים. חשוב לציין שערכנו שני כנסים פתוחים לכל הציבור, כל חומרי התכנון נמצאים באתר האינטרנט בצורה פומבית לחלוטין.

מישהו התקשר לעירית טמרה להודיע להם על - -

תראה, להם אין ועדה מקומית לתכנון ובניה , גם.

זה מקור התקלה, ואותו אנחנו מקבלים, כיוון שההודעה היתה לוועדות מקומיות, במקרה של ועדה מרחבית נוצרה תקלה - -

אני מנהל לבטיחות הגז במשרד האנרגיה והמים. אני גם מהנדס ראשי של מנהל הדלק והגז, כך שאני מכיר את הנושא מכל ההיבטים. ההליך הוא שוויוני לחלוטין. במקצוע שלי, שזה מקצוע ההנדסה, אני מודד במטרים, בק"ג ובטונות. עכשיו, שאלת שאלה ואני אענה בכנות. שאלת אותי האם יש מקומות אחרים עם יישובים אחרים. כן, אדוני. יש. באשקלון. הרבה יותר גפ"מ ממה שמתוכנן, במרחק הרבה יותר קטן ממה שמתוכנן בצפון, למשל.

ממתי זה קיים?

20 שנה. כולל, אדוני, הגדלה שעבדך חתם ואישר אותה לפני שנתיים בכמות נכבדה של טונות של גפ"מ. אז התשובה היא – כן. אני רוצה להדגיש עוד דבר, ואני חושב שמה שחסר פה זו ההבנה - - -

אני שואל: למה מעבירים ממקום למקום אחר עם אותם נתונים, והאם זו בטיחות או מרחקים?

אני אענה: לא מעבירים. מוסיפים. חסרים אתרים לאחסון גפ"מ, ואנחנו פועלים להגדלת כושר אחסון הגפ"מ בכל הארץ.

זאת אומרת שאתר קריאת אתא נשאר?

זה אומר שעל פי התכנית הזו אתר קרית אתא אמור להיות מוטמן ונשאר, בוודאי. האם החברות יטמינו או לא – זו שאלה שצריך להפנות אליהן. זה עלה פה באחד הדיונים הקודמים בוועדה להגנת הסביבה - - -

למה? כי יש להם כסף ולרשויות אין? לא יכול להיות. אלה דיבורים שקצת מרגיזים. מה, מותר לחברות כיוון שיש להן כסף לסכן את שלום הציבור? ואסור לרשויות מקומיות, אמנם עניות, להגן על שלומם ובטיחותם של התושבים שלהן? איך אתה יכול להשאיר את שיקול הדעת הזה לחברות שכן – הם יחליטו לגבי הפגיעה באזרחים, ואתה לא מכבד, וצריך הרבה להתווכח עם הרצן של הרשויות להגן על הבטיחות של התושבים שלהן. בעל המאה הוא בעל הדעה?

תרשו לי, ואני שם בפניכם את הכל, גלוי ושקוף. באזור חיפה, יש הרבה מאד, מאות ויותר מזה טונות של גפ"מ, בתוך בית הזיקוק. בקרית אתא יש ויהיה הרבה מאד טונות של גפ"מ. אותו גפ"מ שאנחנו רוצים לפזר בכל מיני אתרים, כשנעשתה עבודה באמת יסודית – אמרו להיות טמון, ואני אגדיל ואומר כדי להרגיע – הגפ"מ יגיע לשם בצינור, לא במכליות. אם יש משהו מסוכן זו המכלית. והמכלית שמסתובבת אצל כל אחד מאתנו, כולל לבניין הזה – מה לעשות, לא נוסעת עם תחנת כיבוי אש לידה.

אתה לא מרגיע את האנשים האלה, כי אם מגיעים עם צינור, הכוונה היא להפקיע להם אדמות. זה ירגיז אום עוד יותר. אלה העובדות.

ולא נשאר אדמות. חוצה ישראל עובר באותן אדמות, החשמל עובר באותן אדמות.

כן, זה יגיע בצינור. למה? כי הצינור בטוח. לעומת המכלית – הצינור בטוח.
ערבבו כאן כל מיני דברים. זה לא שלוקחים את קרית אתא ומעבירים אותו. הסיפור עם כביש עוקף קריות אינו כפי שהוא מוצג פה, כי גם האתר של קרית אתא, אם הוא טמון הוא לא מפריע לכביש, ואף אחד לא טוען שהוא מפריע לכביש. כנ"ל לגבי כל האתרים האחרים שהוצגו, ומי שרוצה מוזמן לקרוא את כל העבודה שנעשתה, ולראות שבחנו לא אתר אחד או שלושה, נבחנו הרבה מאד אתרים. ניתנו ציונים מספריים מאד מאד מוגדרים וכל אחד מוזמן לקרוא את העבודה.

רק אל תציג את זה כמדע מדויק. כל המספרים האלה והשיקלולים שעשיתם – אני, שקצת מבין בזה, מטיל בהם ספק, גם.

אז אני חייב לומר שמרחק שנמדד זה מדע מדויק, וקיבולות - -

אבל שיקלול זה משהו אחר.

קיבולת זה מדע מדויק, ניהול סיכונים בהחלט – בין מכלית כביש לצינור זה מדע מדויק, בהחלט. ככל שאפשר אנחנו מדייקים.

האם אנחנו ניסינו להוזיל? ממש לא. מעצם התשובה שלי שמשרד האנרגיה והמים התנה את זה בצינור, אז אתם מבינים. צינור זה דבר יקר, זה לא דבר זול. אם הייתי רוצה להוזיל את זה לא הייתי מתנה.

אני רוצה לשאול שאלה חותכת: כאשר תתבצע התכנית, ואני כמובן לא רוצה שתתבצע, לגבי שלושת האתרים": דאמון, שדה העמק ואדמות הצפון, האם קרית אתא ייסגר או לא?

אתה שואל אותי שאלה ש - -

כי אני יודע בדיוק כמוך, כמעט כמוך, איזה פרמטרים ואיזה לחצים קיימים כאן.

אתה בהתחלה אמרת שלא ייסגר. אתה אמרת – אנחנו מוסיפים, לא מחליפים מקום. אז התשובה צריכה להיות ברורה.

לא, לא. אני אגיד לך – הם מעתיקים את זה למקום אחר באזור.

האתר של קרקעות הצפון הוא לא האתר הקיים היום בקרית אתא, אבל הוא נמצא באותו מרחב של קרית אתא-חיפה.

אז קרית אתא, איפה שנמצא – זה מועתק.

קרית אתא, איפה שנמצא, יישאר ל – 15 שנה על פי החלטת המועצה הארצית מפברואר, כעבור 15 שנה ייסגר, והאתר בקרקעות הצפון יוקם.

אחרי ששני האתרים יוקמו ואחרי שקרית אתא ייסגר, יוקם האתר בקרקעות הצפון שזה עניין של מאות מטרים מהאתר הנוכחי.

ואם יהיה הליך מזורז והכל יסתדר – יסדרו קודם.

אני מהמשרד להגנת הסביבה, מאגף התכנון. לדעתי, הסוגיה הכללית שדנים בה, אפילו ברמה התיאורטית, אולי אפילו האקקדמית, היא בעצם על צדק חלוקתי. על זה אנחנו מדברים. המטרה היא לחפש איזון והגינות בהתחשב בצרכים האמיתיים, בטכנולוגיה ובקרקע, במציאות.

זה צדק סביבתי, התכוונת.

נכון, וחלוקתי, בתוכו או שניהם משולבים. אבל למען ההגינות של כולנו, כדאי להציג את התמונה כולה, ולא להסתכל בפריזמה מצומצמת. המרחק בין האתר המוצע ובין טמרה זהה למרחק מקיבוץ יסעור. כלומר, אם מחפשים את ההגינות הזו, זה ממש אחד לאחד. זו נקודה אחת.

רק תוסיף לזה פרט אחד – ביסעור יש 300-200, ובטמרה יש 30 אלף.

מדובר על גבול הישוב. אני מסכים אתך. גם אם היו שם 20 בני אדם.

אבל זה מהותי. אתה רוצה לומר לי ש 300-200 אנשים זה כמו 30 אלף?

אני מציע לא להכניס את העניין הזה לישיבה, להגיד שבגלל שיסעור זה באותו מרחק, אני יכול - - זה לא לעניין. אני חושב שאתה לא מדבר לעניין בנקודה הזו.

לא אמרתי בגלל. אמרתי – לראות את התמונה כולה.

דבר נוסף, הצנרת לא דורשת הפקעת קרקעות. מדובר בצנרת טמונה, בדיוק כמו שאר התשתיות.

הגבלת שימוש. אנחנו מבינים .

הגבלת השימוש מצומצמת מאד. זה 5 מ' מכל כיוון. לגבי האתר עצמו מדובר על 50 מ' מכל כיוון ואנחנו, בצוות התכנון, הגדלנו את זה פי כמה וכמה. המרחקים עצמם, המדוברים, הם לפעמים - - מדובר על 1,700 מ', 2,200 מ'. התקן הישראלי מתבסס על התקן ההולנדי שמדבר על 100 מ' מרחק, וכאן המרחקים הם רבים וגדולים.

אני לא יודע אם שמת לב שאנחנו לא הולנד.

ואני לא יודע בטוח שאתה התייחסת לכיוון השליט של הרוחות באזור שם, במיוחד כשאתה מדבר על יסעור ועל טמרה.

אנחנו לא בהולנד, אבל התקן הישראלי הקיים – אליו אני התייחסתי. אני רק אמרתי שכדאי להסתכל מה נעשה בעולם.

יש תקן לרוחות?

יש תקן למרחקי הפרדה מגפ"מ.

לא, לא רק. זה לא הפרמטר היחידי, כי אתה יכול היות בכיוון אחר לחלוטין, איפה שהרוח השלטת ברוב ימות השנה.

אנחנו למדנו את הנושא עצמו. הסכנות העיקריות הן בעצם המצב הקיים. המצב הקיים היום שעשרות ומאות מכליות מתרוצצות בכבישים עצמם, בפקקים, בתאונות דרכים, מסוכן פי כמה וכמה מהמצב העתידי שבו הגפ"מ מועבר בצנרת, לאתרים, כשיש מדיניות של ביזור של האתרים עצמם עם הטכנולוגיה הגבוהה ביותר, וזה לא נעשה גם מחר בבוקר. זה בתהליך איטי של הדרגה.

זה נקרא פיזור סיכונים לכל אזרח במדינת ישראל. זה לא ריכוז סיכון במקום ספציפי, מסוים. אם יש מכליות שנוסעות בכבישים – אתה, אני, אחד מאילת ואחד מראש פינה - יכול להיפגע. נכון. זה פיזור סיכונים על כולם. אבל כשאתה בא וממקם מאגר מסוים ברגל של טמרה, זה כבר משהו אחר. זה, בעצם, סיכול ממוקד.

אני רוצה להתייחס לעניין של הסיכונים, כי יש מסמך. דיברנו על מדע מדויק. בחודש הקרוב אמור להיות מוגש מסמך שנקרא - תסקיר השפעה על הסביבה. בתוך התסקיר הזה אמור להיות גם חלק עיקרי שנקרא – הערכת סיכונים. בדיוק אמורות להיות שם התשובות ההנדסיות, הטכנולוגיות, המדעיות המדויקות שאמורות לתת את הנתונים לשאלות שאתה שואל, ובצדק, ונכון.

איך נקבע מקום של מאגר, מבלי לעשות את הבדיקות האלה? אתה מדבר כבר על הפתרונות האלה כעל אלטרנטיבות שאימצתם אותן. איך אתה יכול לאמץ אלטרנטיבות כאלה מבלי לעשות את הבדיקות הבסיסיות שאתה מדבר עליהן כרגע? אתה אומר לי עכשיו – אני בחרתי את המקום, אחר כך אני אעשה את הבדיקה ואגיד שזה מתאים.

אני אענה. אני מבין את השאלה. תהליך התכנון יש לו זמן, יש לו נפח של זמן. אנחנו נמצאים בעיצומו. אין פה עדיין קבלת החלטות. שלושת האתרים שהוצעו הם מיצוי וזיקוק של חלופות שנבדקו כבר קודם לכן, ובפרק ב' של תסקיר ההשפעה על הסביבה החלופות האלה יוצגו ברמה מפורטת, עם הציונים, והשיקלול וההערכות, ולגביהן יינתנו הערכות והסברים. תסקיר השפעה על הסביבה אינו מסמך סופי. הוא מסמך, הוא כלי תכנון לדיון עבור חברי הכנסת, עבור ועדות התכנון, עבור הציבור. הוא כלי עבודה שאתם תוכלו לגשת אליו, הוא יגיע אליכם. תוכלו לקרוא אותו וללמוד אותו, ולהשיג לגביו השגות. זה מסמך עיקרי ששם על השולחן תמונה עובדתית ברורה: גיאוגרפית-טכנולוגית וגם סיכונית. אגב, אני חייב לציין – אני מודה, גילוי נאות, טרם זמני בתפקיד היו שתי פגישות של כנסים עם הציבור. אני לא השתתפתי. היה פה הליך שיתוף ציבור מלא, נציג - -

אני לא מקבל את זה. אני הייתי מקבל את זה אם היה מקבל ראש עירית טמרה הזמנה, ומזמינים אותו כי זה קרוב אליו. לכן אני רוצה לשמוע את ראש עירית טמרה.

נציג מועצה אזורית מטה אשר, שמייצג את ראשי המועצות המכובדות, היה בדיונים שלנו - -

הם לא מכירים אותו, הוא לא מכיר אותם.

אני מודה לכם מאד על היוזמה, על הישיבה ועל ההזמנה. כראש עירית טמרה, מי שמטפל בנושא הזה זה מר סמיר עואד, היועץ של ראש העיר, ואני מבקש שהוא ישלים את דבריי.

אני לא ארחיב, אבל העניין פשוט מאד – נכון שבאנו באינפורמציה מאד מאד ידועה לתכנית תמ"א 32ד', והיום אני נדהם לפי השיקולים שאני שומע ממשרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה והאדונים האחרים. קודם כל הוא מדבר על ביזור. אם הוא מודד את המרחק האווירי בין קרית אתא לבין המקיום של דאמון – זה לא נקרא ביזור. זה 10 ק"מ, זה שטות. דבר שני, זה במלוא המילה - הם מעתיקים מה שנמצא בקרית אתא, לטמרה. בכל מיני דרכים. בטמרה אנחנו לא נרשה. חברת החשמל את קו המתח הארצי העבירה באדמות טמרה. נשר נמצא באדמות טמרה. כביש 6 נמצא באדמות טמרה. עכשיו האדמות, גם כן – יבואו חברות הגז, ויש לנו את החורשות – תמ"א 32 ותמ"א 34, ותמ"א 3, ותמ"א 22. הכל מתנפל על טמרה. אני אומר לכם: תכנית המתאר נלקחה מכל מיני תמ"אות. זה כבר 10 שנים שאנחנו לא יכולים לקדם. אתם מדברים על תסקיר השפעה סביבתית, אנחנו נתקענו עם נשר. אני אומר לכם שבסופו של דבר עבדנו בשיתוף מלא, עד שהם תקעו אותנו בתכנית שלנו. אנחנו לא מאמינים לאף מילה ממה שאמרתם ואנחנו מצהירים כאן: זה לא יעבור בשקט. זה לא יוקם בדאמון. זה לא איום, אבל מחובתנו להגן על האזרחים שלנו. חובתנו, זו חובה.
לא היינו שותפים מההתחלה. אף פעם לא זומנו. דרך העיתונות רק נודע לנו על כל הדברים. אני אומר בפירוש: בטמרה זה לא יוקם.

ראש המועצה המקומית כאבול, בבקשה.

קודם כל, תודתנו והערכתנו לחבר הכנסת חנא סויד שיזם את המפגש הזה, ואנחנו הגענו לפה. כמו שאמרו חבריי, אנחנו ידענו - אפילו פחות מחודש לא היה לנו שום מידע על הדבר הזה וכפי שאמרו, לא יכול להיות שכל כביש 6 יעבור על האדמות שלנו, נשר הורג אותנו, לא נותן לנו להתפתח ולא מאפשר לנו להרחיב תכניות מתאר. אם כבר רוצים להעביר שיעבירו למקום דל תושבים, שאין בו מספיק תושבים.

לים, לים. הכי טוב לים.

כאבול, טמרה, שעב, עאבלין, שפרעם – הכל מסביב. אם חושבים להעביר, שיעבירו למקום שהוא באמת לא מאוכלס כל כך. והעניין של המרחב – מים מעבירים מהבניאס לאילת. הצריכה של המים היא פי כמה מהגז. אז למה לא מעבירים צינור מהבניאס לאילת או לנגב?

תסתכל על הצינורות – איך פשוט מאד מעבירים ככה, וחוזרים לאדמות של טמרה. לא ממשיכים למטה אשר, לא ממשיכים לאפק.

זה חונק אותנו מכל הכיוונים.

אני מודה לכל חברי הכנסת ואנשי המקצוע שדאגו, והדיון החשוב הזה התקיים. אני לא רוצה להלעיט אתכם בהרבה פרטים. שמעתי פה את האנשים הנכבדים. הועלתה פה שאלה ולא נתתם מענה. התפתלתם ולא עניתם, בסופו של דבר. הנושא ביטול מאגר הגז בקרית אתא. נאמר פה שחברות הגז ידאגו להטמנה, זה מה שהבנתי. ואם חברות הגז לא יטמינו, אז מבטלים את זה. כביכול, סוגיית הביזור, בטענה שאנחנו מעבירים, לוגיסטית לעשות חלוקה יותר קלה. המרחק בין המאגר הקיים היום והמאגרים המוצעים פה זה קילומטרים בודדים. אם, בסופו של יום, מעמיסים את זה במכליות ומחלקים, זה מאגר – אז באפס ק"מ או 5 ק"מ מאותו מאגר שקיים היום - 15 ק"מ ?זה עוד חמש דקות נסיעה. הסיכון קיים, אתה מעביר את הבעיה ממקום למקום. למה לא פותרים את הבעיה באותו מקום? זו השאלה המרכזית. אם מטמינים, אז תטמין באותו מקום. תטמין ותפתור את הבעיה, אם זו בעיה של בטיחות. אם האדון אמר שזה מקל על החלוקה והפיזור - מה זה מרחק של 5 ק"מ, יחסית, אם אתה נוסע נניח לרמת הגולן? אז עוד 5 ק"מ.

אני יושב ומקשיב ופשוט כואב הלב על התשובות שאתם נותנים. אנשים פה לא טיפשים. תנו תשובות שמשכנעות באמת. נכון שאם יש בעיית בטיחות באותו מתקן צריך לפתור אותה, האנשים של קרית אתא גם חשובים לנו, גם הבטיחות שלהם חשובה. אבל לא להעביר בעיה ממקום למקום. אם זו בעיה של בטיחות אז כן לקבור את זה באותו מקום, או למצוא מקום חליפי אחר.
עוד דבר – שאלת ההתעלמות מהרשויות המקומיות. אני קורא פה מי האנשים שנוכחו בדיון – מהנדס עירית חיפה, עירית חיפה, מהנדס העיר קרית אתא - איפה אנחנו, פשוט? אנחנו האנשים שנפגעים בנושא הזה, ולא פניתם אלינו ולא שלחתם אלינו בנושא הזה, וקיימת חובת התייעצות. אתם לא התייעצתם עם הרשויות הרלבנטיות, הנגועות בדבר. על כן אנחנו מבקשים למשוך את הנושא הוזה ולקיים דיון מחדש, עם הרשויות הנוגעות בדבר.

קודם כל אני מודה לחבר הכנסת סויד על קיום המפגש. רציתי לשאול: האם משה שמסוכן לתושבי קרית אתא לא מסוכן לתושבים בטמרה, שפרעם וכאבול? שמענו על כנסים שהיו ושיתפתם את הציבור. מי מכל הכפרים האלה השתתף? אף אחד. כל האוכלוסייה שם מעל 100 אלף תושבים.

התייעצו עם 5% מהציבור הרלבנטי.

אז זהו, אף אחד לא הוזמן.

ועדת התכנון והבניה שאנחנו שותפים בה – שמעתי מהיושב ראש שם של ועדת התכנון שהוא לא מודע לזה, לא ידע ולא מודע לכל העניין. גם פיצוץ בצינור גז הוא יותר מסוכן ממכלית שעושה תאונה בכביש.

לא.

כן.

אנחנו נמצאים באזור שראינו שהגיעו הסקאדים עד כאבול, עד טמרה, אז יכול להיות פיצוץ גם בצינורות, הכל יכול להיות. אז לפי דעתי הסיכונים הם יותר ממה שחשבתם ויותר ממה שלקחתם בחשבון.

אני רוצה להוסיף שאלה: אם השיקולים הסביבתיים שתיאר אותם הנציג של המשרד לאיכות הסביבה לא נלקחו בחשבון באלטרנטיבות, אז איזה פרמטרים נלקחו?

הוא אמר שהם בעיצומו של תהליך קבלת ההחלטות. ההחלטות עדיין לא התקבלו.

אבל מיקום הם בחרו. אם השיקולים הסביבתיים לא היו מרכיב בבחירת המקום, אז איזה פרמטרים אחרים היו, מלבד סיכון?

אני אשיב. תהליך התכנון הוא בעיצומו. התסקיר הוא כלי תכנוני שנועד גם לציבור, ללמוד את הדברים, והנתונים מוצגים שם. השיקולים הסביבתיים נלקחו בחשבון, ובראשם, המרכיב העיקרי, זה הסיכון הסביבתי והדבר נלמד ונמצא בעיצומו. החלופות שנבדקו בתסקיר הן זיקוק של חלופות רבות יותר, והתהליך עדיין נמצא שם.

נקודה אחת – השיקולים הסביבתיים נלקחו בהערכות מקדמיות שהן לא התסקיר מול מערכות מקצועיות ראשוניות של הצוות, עם משקל מאד גדול בהערכה. בסך הכל, בתוך ההערכה של האתרים, הנושא הבטיחותי היה כ-40% והנושא הסביבתי כ-25%, משקל מאד מרכזי בתוך השיקולים, הרבה יותר מנושאי כלכלה ונושאי הנוחות של החברות.
נושא שני שלא חודד מספיק- אנחנו נמצאים בתוך מסגרת תכנונית כוללת בתמ"א 32ד' ו- ה', כלומר, בתכנון הארצי כולו של מערך הגפ"מ, ברצון להגדיל בצורה משמעותית את היקף המלאי. זה רצון שמוביל אותו משרד האנרגיה, מתוך ההבנה שגפ"מ הוא חומר שמשמש בכל בית. היום, היקף המלאי בישראל הוא ימים בודדים. המדיניות הכוללת היא מדיניות שמחפשת אחסון של כחודש, כלומר, בפריסה ארצית – כ- 60 אלף טון, שחלקים מתוך הכמות הזו הוצאו - - -

הבעיה היא שאתם מנטרלים את השחקנים הראשיים. זו הבעיה.

האתרים המוצעים הם לא במקום קרית אתא. מה שיבוא במקום או בנוסף לקרית אתא זה קרקעות הצפון. שיהיה ברור.

לא ענית לי. אתה אמרת פה שחברות הגז יטמינו את זה עד 15 שנה. אם חברות הגז לא יטמינו – אז מגלחים את זה, בסופו של יום, ואז זה מתבטל מאליו. הרי אנחנו עושים סחור סחור, כל אחד מסתובב אחרי הזנב. למה לא קוברים את זה במקום? למה פה אין התחייבות - - -

אנחנו מתחייבים לערוך לו טקס קבורה מכובד.

יש נציג של חברות הגז?

אני מחברת גז-יגל.

לא. הכוונה היא לפזגז, אמישראגז וסופרגז.

אני יושב ראש חטיבת חברות הגז הקטנות באיגוד לשכות המסחר. הערה חשובה. לחבר היועצים הוצגה אלטרנטיבה שלדעתי נדחקה הצידה, ואני לא יודע למה – שימוש בטכנולוגיה של אחסון בנקבות חפורות. יש מקום שאותר, גיאולוגית, בארץ, אושר על ידי המכון הגיאולוגי. אני חושב שהוועדה הזו, אדוני היושב ראש, היא הוועדה הממונה על נושא אנרגיה, במדינה, ויכולה לפתור מצד אחד את המפגע הפוליטי, כפי שמישהו אמר פה, ושיפור טכנולוגי יביא, אולי, את הפתרון האולטימטיבי.

תודה רבה.

אז אני מסכם את הדיון – הוועדה מביעה פליאה על אי שיתוף התושבים במהלך קידום תכנית העתקת מערך האחסון של הגפ"מ בצפון. הוועדה תובעת לשתף את ראשי היישובים ונציגיהם בדיוני המועצה הארצית לתכנון ובניה, וכל הצעדים והשלבים לבחינת החלופות השונות באזור הצפון במסגרת תכנית מתאר ארצית תמ"א 32ד'. הוועדה דורשת כי כל המלצה והחלטה על אתרים נבחרים תיקח בחשבון את עמדת תושבי היישובים הסמוכים.
תודה רבה, הישיבה הזו נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 16:10.>