PAGE
15
ועדת הפנים והגנת הסביבה
06/06/2012

<הכנסת השמונה-עשרה>
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 563>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ט"ז בסיון התשע"ב (06 ביוני 2012), שעה 10:00:00

<הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 129) (ועדות חקלאיות), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
אורי מקלב
חמד עמאר

שי חרמש

>
אילת פישמן - מפקחת על הבחירות, משרד הפנים

דויד היימן - מנכ"ל, התאחדות האיכרים

סער פאוקר - עו"ד, התאחדות האיכרים

ישראל קרניאל - רכז וועדה חקלאית, התאחדות האיכרים

דוד קוכמן - מזכ"ל, התאחדות החקלאים

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

דובי אמיתי
_
נשיא התאחדות האיכרים

עופר דנין - רכז ועדה חקלאית, מועצה איזורית עמק חפר

גלעד קרן

יפה שפירא

אתי בן-שמחון
<הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 129) (ועדות חקלאיות), התשע"ב-2012>

בוקר טוב, אני פותח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 129) (ועדות חקלאיות), הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
איילת, אנחנו צריכים אותך במערכת. קודם כל אנחנו מברכים אותך על עשייה ברוכה במהלך 17 השנים כפי שאמרת. גם המשרד, גם הוועדה נהנתה מכישורייך המיוחדים, גם בהבנות שתמיד הגענו לגבי סעיפים שבהתחלה לא היינו מסכימים איתם, טוב ליבך והראש פתוח והראייה הכוללת כדי למצוא נוסחה מתאימה לכל הנושאים - תודה רבה לך. כמובן אנחנו לא רוצים לעצור אנשים שרוצים להמשיך הלאה, אבל שיהיה בהצלחה להם ולמשפחתם, שפע ובכל אשר תפני תצליחי.

תודה רבה.

קודם כל מספר מלים מה זה ועדה חקלאית. אנחנו מדברים קודם כל על השלטון המקומי במגזר העירוני רק עיריות ומועצות מקומיות, בשלב הזה מועצות אזוריות בצד. בחלק מהעיריות והמועצות המקומיות יש ועדת חובה שנקראת ועדה חקלאית שהיא אחת מוועדות המועצה. הייחוד שלה שהיא חציה נבחרת, כלומר, מורכבת מחלק חבריי מועצה וחלק נציגי החקלאים שנבחרים על ידי החקלאים באותה רשות מקומית. שר הפנים קובע לפי הקריטריונים שנמצאים בפקודה איפה תוקם בכלל ועדה חקלאית ואיפה לא. עד היום משרד הפנים היה מופקד על תהליך הבחירות האלה של נציגי החקלאים.
כמו שאדוני היושב ראש יודע, אנחנו לא עצלנים ואנחנו לא בורחים מהעבודה, אבל אנחנו חושבים שהיות וזו ועדה של הרשות המקומית, כמו בועדות אחרות, נכון יותר שמי שינהל את כל התהליך זו הרשות המקומית עצמה. לצורך העניין הזה הוקמה ועדה על ידי שר הפנים לפני כבר יותר משנה, בשיתוף נציגי ארגוני החקלאים נציגי מרכז השלטון המקומי. גיבשנו איזושהי הצעה לתיקון הפקודה.

חשוב לי לומר שבאמת ההצעה שמונחת פה היא פרי של פשרה ושל עבודה משותפת גם עם נציגי החקלאים גם עם המרכז לשלטון מקומי, גם עם משרד המשפטים, ואנחנו מבקשים לא לאשר את ההצעה.

מישהו יקרא את החוק מטעמכם, אז נשאל שאלות, נפתח את הנושא לדיון אם יש עדיין שאלות.

הנוסח שמונח כרגע זה אחרי שינויים של גלעד.

חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 129), התשע"ב–2012
תיקון סעיף 151
1.
בפקודת העיריות‏
(להלן – הפקודה), בסעיף 151 –



(1)
בהגדרה "חקלאי", בפסקה (2), במקום "היום הקובע" יבוא "יום הבחירות האחרונות למועצה";


אנחנו מתקנים פה מכיוון שאנחנו בונים פה איזשהו תהליך של הבחירה איך תיבחר הוועדה החקלאית, לכן אנחנו רוצים שהיום שאליו אנחנו מתייחסים בעניין יום הנתונים שאליו אנחנו מתייחסים יהיה יום הבחירות האחרונות למועצה, ואנחנו מוחקים את הגדרת היום הקובע שמרגע זה לא תהיה רלבנטית יותר.

אנחנו מתקנים את התוספת השלישית, איך תיבחר אותה ועדה חקלאית.


בסעיף 152 לפקודה אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:





"(ג)
שר החקלאות וכן הוועדה החקלאית ימסרו לשר, לפי בקשתו, כל ידיעה הדרושה לו לעניין סעיף זה, לרבות ידיעה בדבר מספר החקלאים ובדבר היקף שטח האדמה החקלאית בעירייה.



הרעיון כאן, על מנת ששר הפנים יוכל לקבל החלטה מושכלת, הוא צריך לקבל נתונים רלבנטיים שאינם מטבע הדברים בידו.



(ד)
בתוך שלושה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה, יבחן השר אם מתמלאים לגבי העירייה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) המחייבים הקמת ועדה חקלאית או אם יש להקים בעירייה ועדה חקלאית לפי סעיף קטן (ב); נוכח כי יש להקים באותה עירייה ועדה חקלאית, יורה לראש העירייה, לפתוח בהליכים להקמתה."

תיקון סעיף 153
3.
בסעיף 153(ב) לפקודה, במקום "שבתוספת השנייה" יבוא "שבתוספת השלישית". (זה סתם תיקון טכני).

תיקון סעיף 154
4.
בסעיף 154(א) לפקודה, במקום "הבחירות של נציגי החקלאים" יבוא "העירייה תערוך את הבחירות של נציגי החקלאים בהתאם להוראות התוספת השלישית; הבחירות".

תיקון סעיף 156
5.
בסעיף 156 לפקודה, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "הוותיק שבין חברי הוועדה, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם".


זה סעיף שעניינו מי יהיה יושב ראש הוועדה החקלאית עד לרגע הבחירות.

תיקון סעיף 157
6.
במקום סעיף 157 לפקודה יבוא:



"רציפות כהונה
157.
ועדה שהסתיימה תקופת כהונתה כאמור בסעיף 163 תמשיך בתפקידה עד תום שבעה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה הנכנסת או עד שתוקם ועדה חדשה, לפי המוקדם מביניהם."


הרעיון כאן לקבוע שלא יהיה יותר מצב שוועדה חקלאית תכהן עד אין סוף בלי בחירות נוספות. הארכנו את תהליך הבחירות שנקבע בתוספת ואת השבעה חודשים, ולאחר אותם שבעה חודשים במידה ולא התקבלה החלטת השר להקים ועדה חקלאית ובמידה ולא הסתיים תהליך בחירות, הועדה פשוט כהונתה תפקע. אנחנו מתקנים את התוספת השלישית לפקודה שבה בעצם קבועות רוב ההוראות הטכניות שמגדירות לנו איך תיבחר אותה ועדה חקלאית.
תיקון התוספת השלישית
7.
בתוספת השלישית לפקודה –



(1)
בכותרת, במקום "(סעיף 153)" יבוא "(סעיפים 153 ו-154)";



(2)
במקום סעיף 1 יבוא:


זה הרעיון המרכזי, במקום פקיד הבחירות של משרד הפנים, יהיה צוות בחירות של הרשות המקומית.


"צוות הבחירות
1.
(א)
ראש העירייה ימנה בתוך 30 ימים מקבלת הוראת השר כאמור בסעיף 152(ד) לפקודה צוות לניהול בחירת נציגי החקלאים בוועדה החקלאית (להלן - צוות בחירות והוועדה, בהתאמה).







(ב)

(1)
שני עובדי עירייה בכירים שימנה ראש העירייה באישור מועצת העירייה, שאחד מהם יהיה יושב ראש הצוות;








(2)
היועץ המשפטי של העירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו.







(ג)

(1)
מבקר העירייה או נציגו מקרב עובדי לשכתו;








(2)
נציג של ארגוני החקלאים שימנה יושב ראש הוועדה היוצאת, ואם מוקמת ועדה חקלאית לראשונה, נציג של ארגון חקלאים המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום העירייה, שימנה ראש העירייה;








(3)
ראש העירייה רשאי למנות משקיף נוסף אם ארגון המייצג 25 אחוזים לפחות מהחקלאים בתחום העירייה ביקש זאת.";



(3)

"רשימת חקלאים
2.
(א)
לא יאוחר מהיום ה-15 מיום מינוי צוות הבחירות, יפרסם צוות הבחירות בתחום העירייה את רשימת החקלאים לעניין הבחירות; ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה.







(ב)
שר החקלאות יעביר לצוות הבחירות, לפי בקשתו, מידע באשר לחקלאים שמתקיימים בהם התנאים המפורטים בהגדרה "חקלאי" שבסעיף 151 לפקודה.";



(4)
בסעיף 3, במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "לצוות הבחירות";



(5)
בסעיף 4, במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "לצוות הבחירות" ובמקום "שפקיד הבחירות" יבוא "שצוות הבחירות";



(6)
בסעיף 5, בכל מקום, במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "לצוות הבחירות" ובמקום "ופקיד הבחירות" יבוא "וצוות הבחירות";



(7)
בסעיף 6, בכל מקום, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "צוות הבחירות";



(8)
בסעיף 7, במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "לצוות הבחירות";



(9)
בסעיף 8, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "צוות הבחירות";



(10)
בסעיף 9, במקום "מהיום ה-10 מתום המועד להגשת הדרישה לקיים בחירות יחסיות" יבוא "מהיום ה-22 מיום פרסום רשימת החקלאים";




(11)
במקום סעיף 10 יבוא:



"מועד הבחירות
110.
הבחירות יתקיימו לא יאוחר מהיום ה-70 ממינוי צוות הבחירות; צוות הבחירות יקבע את מועד הבחירות לאחר שנקבע מספר חברי הוועדה.";



(12)
בסעיפים 12, 15 ו-17, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "צוות הבחירות";



(13)
בסעיף 13, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "יושב ראש צוות הבחירות".

8(א) הוראת מעבר
8.
(א)
על אף הוראות סעיף 152(ד) לפקודה, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, וסעיף 163 לפקודה –




(1)
השר יפעיל את סמכותו לפי 152(ד) האמור, לראשונה לאחר יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), בתוך 60 ימים מהיום האמור;




(2)
תקופת כהונתה של ועדה חקלאית שהוקמה עקב הוראה שנתן השר לפי פסקה (1) תהיה למשך תקופות כהונתן של המועצה המכהנת ביום התחילה והמועצה שתכהן אחריה.

תיקון צו המועצות המקומיות (א)
9.
שר הפנים יתקן את צו המועצות המקומיות (א), התשי"א–1950‏, בהתאם לחוק זה, ובשינויים המחויבים, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של חוק זה.

תודה.
נשמע את היועץ המשפטי של הוועדה. בבקשה.

מעבר להערות שלי מבחינת ניסוח, יש לי 2 שאלות לאיילת עקרוניות שחשוב שהוועדה תשמע.
1. מדוע הועדה החקלאית בניגוד לכל שאר ועדות החובה בעיריות או מועצות מקומיות נבחרת בצורה שונה ולא נבחרת על ידי המועצה?

אני חייבת להגיד שאני באמת הרבה שנים במשרד הפנים אבל זה אני לא יודעת לענות, זה משהו עקרוני שהיה פעם.

שאלה שנייה באותו הקשר למעשה, שככל הזכור לי בהצעת חוק העיריות היתה כוונה לשנות את המבנה הזה של הבחירות וכן להתאים את זה לשאר הועדות במועצה, וכאן ההצעה שונה, השאלה היא מדוע?

לפי הבנתי, כמובן הנושא הזה מתואם עם היועץ המשפטי של המשרד, הנושא הזה ייגרע מהצעת חוק העיריות. לפי מה שאני יודעת, אני לא יודעת מידיעה אישית אלא כפי שאני מבינה.

יש חוק העיריות שכל פעם לוקחים ממנו עוד נדבך ועוד נדבך, אז זה ממנו נלקח?

לפי מה שאני מבינה כן, אחרת אנחנו לא היינו מקדמים את החוק הזה.

נוריד בחוק העיריות שהוא שונה - - -

אנחנו נוריד בחוק העיריות את החלק המתייחס לוועדה החקלאית. אם אינני טועה, בחוק העיריות החדש הרעיון היה להרוג את הועדה הזאת.

למה בכל זאת הוחלט להחיות אותה?

מכיוון שהוחלט שיש עדיין הצדקה לקיים אותו, אבל צריך להקפיד אולי יותר בהחלטה איפה הועדה הזאת תוקם ואיפה לא. אבל למה באמת הוועדה הזאת הוגדרה כוועדת חובה ולמה היא ועדה נבחרת, אני חושבת שהחברים יסבירו יותר טוב ממני.

יש הערה טכנית גלעד שלא הספקתי להגיד לך בסוף לגבי סעיף התחילה לצו המועצות המקומיות אל"ף. יש אם אני לא טועה כ-20 מועצות מקומיות שיש בהן ועדות חקלאיות, האם בדקנו שכולן בצו א', או

שאולי כדאי להפנות אותו גם לצו ב'?

מה זה אל"ף, מה זה בי"ת?

זה שני צווי מועצות מקומיות שבכל אחד יש רשימה אחרת של מועצות מקומיות, אין ביניהן שום שוני.

אנחנו נבדוק את זה.

אפשר לתאם איתנו, אני מבטיח לך שלא נבקש את זה בתל אביב. איילת, בשם החקלאים אני מודיע שלא נדרוש את זה בירושלים, תל אביב, חיפה.

אני מודה לך.

איפה זה יהיה, איפה יש ועדות כאלה באיזה עיריות?

להגיד לך איפה יש נכון לרגע זה אני לא יודעת.

ראשון לציון, זכרון יעקב.

רעננה.

חובה בכל הרשויות? יש מפה?

יש רשימה, אני יכולה לתת אותה.

נכון לרגע זה יש 34 רשויות מקומיות שיש בהן ועדות חקלאיות, מדובר על המגזר העירוני בלבד, על מועצות אזוריות אנחנו לא מדברים. מבחינת עיריות – אשקלון, הוד השרון, הרצליה, חדרה, כפר סבא, לוד, נהרייה, נס ציונה, עפולה, פתח תקווה, ראשון, רמת השרון, רעננה.

איזה חקלאות יש שם ברמת השרון, רעננה?

יש כרגע 16 עיריות ועוד 18 מועצות מקומיות.

חבר הכנסת שי חרמש, בבקשה. בשביל מה צריך את זה בכלל?

זה בעצם קו הגנה אחרון לשמר את המעט חקלאות שנותרה במגזרים עירוניים. איילת אמרה כרגע הצו הזה לא חל על מועצות אזוריות כי במועצות האזוריות הוא קיים מתוקף המציאות, בא מעצם ההגדרה שהמועצות האזוריות עיסוקן או השטחים שחיים בתוכם הם שטחים חקלאיים. נותרו עדיין מתוקף ההיסטוריה, לא צריך להזכיר שהמושבות זיכרון, נס ציונה, ראשון לציון, הוקמו כיישובים חקלאיים מפרדסים, אני עוד גדלתי בדור שטייל בראשון לציון.
הלובי החקלאי יארגן סיור לאמנון כהן בפרדסים.

לכל חבריי הוועדה, כולל סיור.

זה בעצם ניסיון להגן על סקטור שהולך ונכחד בתוך המגזר העירוני, אבל עדיין צריך לטפל בעניינים הספציפיים שלו, זה השאלה למה זה לא בחוק העיריות?

כהוראת שעה יבוא עכשיו?

לא, ממש לא.

זה הולך ומצטמצם, לא אתן לזה להיעלם. אבל מאחר ומדובר בדבר מאוד מקצועי, בדבר מאוד ספציפי שהייתי אומר 95% או 98% או לפעמים 99% מתושבי אותה מועצה מקומית ועירייה וחברי מועצה אין עניין בדבר, אין הבנה בדבר, עוסקים בדברים שמקצועיים לגמרי, אין שם פוליטיקה, אין שם נדל"ן, אין שם עיסקאות שיוצרות כסף, הטיפול מקצועי. אם הרשות צריכה לטפל - - -

מה תפקידה של הועדה האת?

הוועדה הזאת צריכה לטפל בצרכים של אותם שטחים חקלאיים, חלקם זה החזקת דרכים חקלאיות, חלקם זה ריסוסים, חלקם זה בעיות ניקוז.

שמירה.

הרכב הועדה כמו שראית פה, הוא מול נבחרים שצריכים להיבחר רק מהחקלאים. צריך להבין, למה אני בא ואומר פה איילת שאנחנו מבקשים שבוועדת הבחירה עצמה יהיו חברים ולא משקיפים 2 חקלאים מהסיבה הפשוטה - מי שנבחר הם חקלאיים. זאת אומרת זה לא רשימת כל תושבי 300 אלף ראשון לציון, אלא רשימה מצומצמת, של אותם אנשים שאוחזים מיחידת קרקע מינימאלית ועוסקים בחקלאות. זאת אומרת, ממילא בוחרים מתוך החקלאים את חברי הועדה של החקלאים. אין פה פוליטיקה, אין פה ממון, אין פה נדל"ן, אין פה שום עסקאות.

חבל שאין.

לא, זה כבר היה, לכן רוב השטחים נעלמו.
בצוות הבחירות מן ההיגיון היות ובוחרים את החקלאים, מן ההגיון שבתוך ועדת הבחירות הזאת יישבו לא משקיפים כחקלאים אלא חברים כחקלאיים. מכל מקרה הם לא הרוב, אם מדובר על שניים מתוך חמישה או שבעה, לא הם יכריעו את העניין.

כפי שחבר הכנסת שי חרמש יודע, היה דיון מעמיק בנושא הזה. משרד המשפטים התנגד לשלב את החקלאים כחברים בתוך הוועדה, והפשרה שאליה הגענו היתה שהם יהיו משקיפים. אני משאירה את זה לשיקול הוועדה.

להזכיר שמשרד הפנים - - -

זה לא ממעמד הר סיני.

חבר הכנסת חרמש, אני הבנתי שזה הגיע להבנות וזה הבשיל. אם יש הבנות מתקדמים, אם אין הבנות לוקחים את ההצעה ונגמר הסיפור, אם אין הבנות, אין הבנות. לכן אם הבנות, אנחנו שולחים אתכם תעשו הבנות. איילת אמרה שהגיעו להבנות, עבדו גם מהר כי היא רצתה כשליחות לעשות את זה. בעוד כמה זמן היא צריכה לעזוב את התפקיד, לכן אני גם שמתי את זה בסדר יום יותר מהר כדי לסיים את זה. אבל אם אתם אומרים אין הבנות ויש לנו את כל הזמן בעולם, אז נמשיך להתדיין שיהיו הבנות.

משפט ברשותכם, למרות דבריי הפתיחה של היושב ראש, אני מודה עליהם מאוד. אני לא יושבת פה כאיילת, אני יושבת פה כנציגת הממשלה. ועמדת הממשלה הקולקטיבית אומרת שנציגי החקלאים יהיו משקיפים בתוך אותו צוות. הרעיון הוא כמובן לשתף את החקלאים בתוך התהליך, לא להדיר אותם מהתהליך, לא לפסול אותם חס וחלילה. ההיגיון מאחורי המעמד של משקיף ולא מעמד של חבר הוא לשמור על הנייטרליות המופלגת של התהליך, כמו שקודם התהליך נוהל על ידי אדם מטעם משרד הפנים שהוא לחלוטין חסר עניין בנושא, ולחלוטין הוא אובייקטיבי. הרעיון יהיה שהתהליך ינוהל על ידי צוות מקצועי של העירייה שהוא חסר עניין בנושא.

איילת, אם אני אמשיך את זה הלאה, כרגע, בוועדת הבחירות העירונית אסור שנציגי מפלגות יישבו זה אותו לוגיקה, ובבחירות לכנסת, זה אותו לוגיקה.

זה אותו לוגיקה.

כמו איילת, גם בשבילי זה הדיון האחרון כאן, כי סיימתי את התפקיד שלי.

אל תעשו את זה, שני אנשים מוכשרים.

אמנון, אתה לא יודע כמה אתה צודק. לגבי איילת אני סומך עליך, לגבי סער סמוך עליי.

אדוני היושב ראש, איילת דייקה באופן מוחלט באמירה שלה שהצעת החוק הזאת גובשה בתיאום עם נציגי החקלאים. הגענו לנוסח מוסכם מהאות הראשונה עד האות האחרונה, כולל הנושא של צוות הבחירות שהנוסח המקורי של המלצות הצוות היה שיהיו שלושה אנשים, יושב ראש הצוות יהיה עובד עירייה ושני נציגי של החקלאים שהיו חבריי צוות. לאחר מכן, אחרי שההמלצות נחתמו, אחר שגם חבר הכנסת חרמש הגיש הצעת חוק על בסיס אותן המלצות, נמסר לנו שמשרד המשפטים עומד על הרגליים האחוריות ומתנגד.

הם לא פה עכשיו. הם לא באו, לא כיבדו את הסיכום.

צר לי שהוא איננו, בנו חולה.

ברוך השם, במשרד המשפטים יש המון אנשים שם. אתה יודע, המדינה מתנהל על ידי משפטיציה. אגיד לך, ברוך השם אנחנו מייצרים כל שנה המון עורכי דין, צריך להביא להם פרנסה, אבל אנחנו כבר היום מייצרים חוקים שאי אפשר לזוז בלי עורך דין. אנחנו מייצרים עבודה כבר לבאים. אין לי בעיה עם זה, אבל הבעיה שאנחנו תוקעים את הכול. כל אחד מלומד, משכיל, יש לו תיזה משלו, ולא יכול להיות שהוא יעביר חתימה בלי שיגיד איזה משפט שתיים או עשרה. ומה פתאום הוא יסכים, אז הוא צריך להביא תיזה עכשיו.

עורכי הדין של הכנסת הם סוג אחר לגמרי, הם מזן אחר לגמרי. הם תמיד עובדים ביחד, בראש אחד.

מה אתה אומר עכשיו, זה לא טוב מה שעל השולחן?

הייתה ישיבה ב-17 באוגוסט 2011 אצל מנכ"ל משרד הפנים, התכנסו שם כולם וקלעג'י הציע הצעת פשרה שאמרה במקום חברים יהיו משקיפים. אנחנו היינו צריכים לבחור, או להיות במצב שמשרד המשפטים זורק אותנו החוצה, או להסכים לפשרה של קעלג'י, אז בין הרע לבין הרע פחות בחרנו ברע פחות.

היום זה לא מה שהיה סער.

אדוני, סליחה, היו שלושה לפי החוק הקודם, הוסיפו שני משקיפים נהיה חמישה, כך זה?

כבודו, בהצעת החוק המקורית כפי שהוחלט על ידי הצוות כולו, הסכמה, דובר על שלושה נציגים – יושב ראש עובד עירייה, שני נציגי חקלאים שיהיו חברים.

מה שרצה משרד המשפטים, להוציא את החקלאים החוצה לגמרי, לטענתם שאנחנו לא מסכימים איתם כמובן, בינינו זה קשקוש מוחלט מה שהם טוענים, אבל זאת הייתה טענתם.

אתה יכול להתווכח איתם?

להתווכח אפשר. בכל מקרה הייתה הצעת פשרה של מנכ"ל משרד הפנים, ידידי דודו קוכמן, ייאמר לזכותו, היה עקבי, התנגד לזה מההתחלה, אמר, אנחנו רוצים להיות חברים מלאים. אנחנו, התאחדות האיכרים, אמרנו בין שתי האפשרויות כמובן אנחנו לא רוצים שיזרקו אותנו החוצה, אז אמרנו אנחנו מוכנים להיות משקיפים, אבל ברור שאנחנו מעדיפים להיות חברים מלאים, ואנחנו חושבים שיש לנו זכות להיות חברים מלאים. אין שום סיבה שיגידו שאנחנו צריכים להיות בחוץ. יותר מזה, בינתיים בהצעה הנוכחית יש כבר חמישה חברים, שני עובדי עירייה ויועץ המשפטי של העירייה, אז גם אם נהיה חברים מלאים יש שניים מתוך חמישה לא נהיה רוב.

והשניים האחרים מי הם?

יש שלושה חברים, שני עובדי עירייה והיועץ המשפטי.

גם אם נהיה חברים עכשיו נהיה שניים מתוך חמישה, זה לא סוף העולם. לשיטתי, כמובן שאני מעדיף את ההצעה של חבר הכנסת חרמש.

אני אומר, זו ועדה ספציפית, זה דבר מזערי וקטן מתוך פעילות השלטון המקומי, ייחודית בהבנת התהליכים שקורים שם. הדרת החקלאים מתוך המערכת היא איזה פחד סתום שאין - - -

רק בצוות הבחירות זה, בוועדה יש חקלאים.

ודאי. המצב הוא אבסורדי, בוועדה יושבים רק חקלאים, רשימת הבוחרים היא רק חקלאים, ומי שבוחר אותם זה לא חקלאים, מה ההגיון? אמנון, בעלי זכות הבחירה זה רק חקלאים. הנבחרים לוועדה זה רק חקלאים, ומי שיושב בוועדת הבחירות זה לא חקלאים.

ידידי לשעבר אבשלום וילן, מה שלומך? בבקשה. אתה מתגעגע אלינו?

אנחנו גם מתגעגעים אליו, זה הדדי.

המקום שלך יכול להישאר קבוע שם, תמיד תוכל לבוא להשתתף איתנו, היית חסר לנו בועדות וגם במליאה.

הנושא של הוועדות החקלאיות לכאורה הוא לא בדיוק ברומו של עולם, זה נכון. מצד שני, בתפקידי הנוכחי, מדי פעם יש פניות באמת שבכל היישובים שהזכרת יש חקלאים מאוד ותיקים, דור רביעי וחמישי לפעמים, ויש המון בעיות ייחודיות. כאשר זה במועצה אזורית, אז זה ברור לגמרי שדרך חקלאית וריסוסים וכל מיני דברים זה חלק מהווי חיים ומטפלים בזה. בתוך עיר כמו רעננה, הם אומרים כל פעם בעיות כבישים, של צנרת.

מה מחיר המים של חקלאים ברעננה?

בדיוק כמו כל מקום אחר במדינה.

חמישה וחצי שקלים לפי ההצעה של רשות המים היום, זה מה שהם רוצים לעשות היום.

זה גבוה?

לא, נמוך.

מחיר המים לחקלאות אם אתה שואל, הוא לא עובר בדרך כלל את השקל וחצי, תלוי איפה, שקל שישים.

למה אתה אומר לי חמישה שקלים? כמה משלמים בסופו של דבר?

אתה מוכן לקדם את החוק הזה ולאפשר לגפני את החוק של הכספים?

ברמה האינפורמטיבית אני רוצה לשאול.

זה במדרגות, אבל זה לא הדיון כרגע. על מחיר המים יש הסכם מים.

שאלתי אם באופקים או בהרצלייה ורעננה זה אותו מחיר לחקלאי?

באופן עקרוני לאותו סוג מים יש אותו מחיר. בודקים אם בחקלאות משתמשים במי שפדן, זה סוג אחר יותר - - -
בבחירות לכנסת יש פה ועדת בחירות מרכזית, יושבים נציגי המפלגות. פה לא ברור לי ההתעקשות למה מוציאים את נציגי החקלאים מתוך הוועדה. אמר עו"ד פאוקר שהייתה פשרה, אבל גם היום בהצעה שלהם שניים מתוך החמישה שיישבו שם בוועדה, אני לא רואה עם זה שום בעיה.

אתה רוצה שלא יהיו משקיפים אלא חבריי ועדה, על זה אתה מתעקש?

אני בא לסיים את זה היום.

חבר הכנסת כהן, אני חושב שצריך לצרף אותו ללובי החקלאי.

אני מגויס בלובי, אני אין לי אינטרסים לכן אני יכול לעשות מה טוב.

רציתי לומר שההסכמה כולה הייתה לגבי ההצעה שהוצעה על ידי משרד הפנים, למעט הנושא של ועדת הבחירות. בפגישה שהייתה אצל קלעג'י, הוא שאל אותנו מה עמדתנו, לא נתנו לו תשובה בישיבה, וכשיצאנו מהישיבה כל נציגי הארגונים אמרו שאם זה יהיה משקיפים, אנחנו מעדיפים שהחוק יישאר כמו שהוא היה ושלא ישונה בכלל, כי הנושא של שותפות שלא יכולים להוציא אותה, כמו שלא מוציאים מוועדת בחירות של הכנסת את נציגי המפלגות ולא בעירייה את נציגי המפלגות, לא יכולים להוציא את נציגי החקלאים, מה, יביאו חקלאים מחוץ לארץ?

מי יבחר אותם?

החקלאים עצמם.

מערכת הבחירות לנציגים לצוות של הבחירות.

שיושב ראש הוועדה ימנה.

אדוני היושב ראש, נכבד מאוד, מוכשר מאוד בוועדת הפנים. בחירות, לא סתם החוק הזה נמצא פה ולא נמצא בחוקה ומשפט. חוקים שנמצאים במהותם וסמכותם המקצועית שלהם, אז זה מגיע לועדת חוקה ומשפט, אבל לכאן מגיע כל נושא הבחירות, אלה שמומחים בבחירות, אלה שמנהלים את הבחירות, משרד הפנים המושכל הראשון שלו, הבין שבצורה מקצועית איך שזה מתנהל בדברים אחרים בועדות אחרות בבחירות אחרות, הנציגות שגם אם עליה בוחרים היא חברה בתוך ועדת הבחירות, זה דבר הכי אלמנטארי, הכי דמוקרטי שיש עד שנעשה בצורה מקצועית.

בא משרד המשפטים אומר שהייתה הסכמה, אני מוכן לקבל שהייתה הסכמה, זו לא הייתה הסכמה.

כמו שהאוצר עכשיו לא הביא לי כסף לרש"א....

יפה מאוד.

מועצות מקומיות, אותן ועדות בחירות המינויים של ועדות אחרות ועדות חקלאיות בתוך המועצות האזוריות, עצם הנציגות של הוועדה - - -

אנחנו נענים לבקשות של חבריי כנסת, אנחנו לא עובדים בממשלה, אנחנו לא לוקחים את מה שמבקשת הממשלה כ"ראה וקדש".

אני מבין שזה מוסכם, אבל משום מה לא מופיע פה. בסעיף 2(1) נמחקה התוספת לדעת השר, אני מבין שזה מוסכם שמי שקובע איפה תהיה הועדה זה השר לא המועצה. הדבר השני לגבי מועצות מקומיות גם זה מוסכם בינינו לבין משרד הפנים, שההתאמה של הצו לא תהיה אוטומטית, אלא הנושא ייבחן.

בשינויים המחוייבים.

אנחנו יכולים לבקש יותר זמן?

כמה?

60 יום.

הוסכם שנציגי החקלאים יוזמנו כדי להשתתף בהליך של ההתאמה של הצו.

זה ביניכם. מה תציע לנו כבוד היועץ המשפטי של הוועדה?

שני נציגי החקלאים שיהיו חברים בצוות הבחירות הם יהיו שני נציגי החקלאים שימנה ראש הועדה היוצאת, אם הוועדה מוקמת לראשונה, שני נציגי ארגוני החקלאים המייצגים 25% לפחות מהחקלאים בתחום העירייה שימנה ראש העירייה.

מי בעד הצעת החוק עם התיקון – פה אחד.

ה צ ב ע ה

בעד הצעת החוק עם התיקון – רוב
נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 129) (ועדות חקלאיות), התשע"ב-2012 – נתקבלה.

תודה רבה.
הצעת החוק אושרה, תעבור למליאת הכנסת ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
בהצלחה בהמשך לגברת איילת. התאחדות האיכרים - הצלחה בהמשך הדרך, תשקול שוב, אנחנו צריכים אותך במערכת. תודה רבה לכולם. הישיבה ננעלה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.