ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 05/06/2012

מסכת ההתעללות הנמשכת במורי תיכון כפר קאסם, מסכת ההתעללות הנמשכת במורי תיכון כפר קאסם

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 634

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ב (05 ביוני 2012), שעה 12:00
סדר היום
1. מסכת ההתעללות הנמשכת במורי תיכון כפר קאסם
נכחו
חברי הוועדה:
אלכס מילר – היו"ר

טלב אלסאנע

מסעוד גנאים

אברהים צרצור
מוזמנים:
ד"ר משה דקלו - מנהל אגף הבחינות, משרד החינוך

עבדאללה חטיב - מנהל האגף לחינוך ערבים, משרד החינוך

אפרים יפהר - סגן היועץ המשפטי, משרד החינוך

עאילה כמאל - דובר המשרד למגזר הלא יהודי, משרד החינוך

מורסי בדיר - מורה בתיכון כפר קאסם

עאמר ווליד - מורה בתיכון כפר קאסם

סאיד סרסור - מורה בתיכון כפר קאסם

עיסא וואיל - מורה בתיכון כפר קאסם

עאמר יוסף - נציג הסתדרות המורים

ישי דוד תורג'מן - מועצת התלמידים והנוער הארצית
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי
מנהלת הוועדה
רבקה וידר
קצרנית פרלמנטרית
חבר המתרגמים – י.ר.

מסכת ההתעללות הנמשכת במורי תיכון כפר קאסם
היו"ר אלכס מילר
צהריים טובים, ממשיכים בסדר היום. יש לנו גם דיונים מהירים. הצעה לסדר היום, דיון מהיר, מסכת ההתעללות הנמשכת במורי תיכון כפר קאסם, של חבר הכנסת טלב אלסאנע ושל חבר הכנסת ברכה. בבקשה, חבר הכנסת טלב אלסאנע.
טלב אלסאנע
כן, אדוני היושב ראש, אני מודה לך על זימון הישיבה הזו בהתראה קצרה. בשם חברי, מוחמד ברכה, אני חייב להביע את התנצלותו, עקב נסיבות לא הרגיש טוב, התקשר אלי להודיע שלא יוכל להודיע וביקש למסור לוועדה את ההתנצלות על ההיעדרות.

אני רוצה להקדים ולציין שחד משמעי וברור, ללא שום ספקות, שאנחנו יחד עם משרד החינוך, במאבק נגד העתקות, נגד כל צורה של לנסות ולקבל הישגים בצורה שלא משקפת, בצורה הכי אמינה, את היכולות של התלמידים ואנחנו בסוגיה הזו, משרד החינוך, בכל מה שצריך, ואני אומר את הדברים בתחילת הישיבה, כדי שהדברים לא יובנו בצורה אחרת. מכאן ועד הנושא, יש פער רציני. אנחנו נגד עשיית עוול לאנשים שלא חטאו, ממלאים את תפקידם בצורה יאה ורצינית ועניינית.

מה שנעשה כאן, אדוני היושב-ראש, יש מספר של מעריכים שונים, חלקם ותיקים מאוד, וללא שום זימון, ללא בירור, מבלי לתת להם זכות להשמיע את דבריהם, מייד משעים אותם. זה דבר שסותר את עקרונות הצדק הטבעי. אסור לפגוע באדם מבלי לתת לו הזדמנות להבהיר את עמדתו, להסביר את עצמו, מה קרה. יכול להיות שנעשתה טעות, יכול להיות שמה שמייחסים לא נכון, יכול להיות שלא נכון. אבל הדבר הבסיסי, האלמנטארי הזה, מה גם שזה משרד החינוך. צריך להכביד בדברים שהם ערכיים. כמו שאנחנו נגד העתקות ונגד דברים פסולים ונגד התנהלות לא ראויה ונגד התנהלות לא נכונה, אנחנו גם נגד להעניש אנשים שלא פשעו. אנחנו בעד להעניש את מי שפשע או מי שמעד או מי שעשה טעות. אבל אי-אפשר גם כן לעשות, דבר שני, לעשות ענישה קולקטיבית – כולם. לא יכול להיות דבר כזה. זה לא יעלה על הדעת. אין דבר כזה, זה הדבר הכי קל, זה חיים קלים, לעשות, אני משעה את כולם, ללא שימוע ובלי להזמין אותם, מבלי לברר, מבלי לתת להם את ההזדמנות להשמיע את טענותיהם. אנשים שפעלו, אנשים שתרמו, אנשים שנמצאים במערכת שנים, לפעמים אני הרבה מבקר בתי-ספר, כדי להגיד מילה אחת למערכת, למורים, למנהלים, להגיד תודה. תודה על מה שאתם עושים. מה שאתם משקיעים. זה חלק מהתמורה, התמורה רק תלוש המשכורת, התמורה גם כן, להגיד, לבטא את ההערכה ואת ההוקרה על השקעה שעושים מדי יום ביומו. זה חשוב. זה גם כן לתת את הגיבוי והתמיכה.

אבל גם כשכולנו עושים טעויות, אין אף אחד שהוא חסין מפני טעויות. והדבר האיום ונורא, תחושת העוול שאדם עושה, שאדם משקיע ובסופו של דבר, הוא לא מקבל תודה, הוא מקבל מכתב השעיה מבלי לתת לו את הזכות להגיד את דברו, לומר את עמדתו. יכול להיות שבסופו של דבר ההחלטה צודקת, אבל גם את הדבר צריך לעשות אותו בצורה נכונה, מה שנאמר אצלנו, לא מספיק שהצדק ייעשה, חשוב שייראה שהוא נעשה. הדרך שבה נעשה הדבר, היא לא פחות חשובה מהתוצאה שאליה מגיעים.

כעת מצטרף חברי, חבר הכנסת צרצור, שעוקב אחרי הדבר ומתמצא בו.

אני יודע שבהקשר הזה, משרד החינוך לדעתי, עם כל ההבנה, ומה שנעשה, ואני מכיר את העניין הזה, וגם שוחחתי עם מר עבדאללה חטיב, אני חושב שבדבר הזה נעשה, אני, דעתי, אני חוזר ואומר, נעשה עוול. נעשה עוול לאנשים שעושים את מלאכתם בצורה ראויה, בצורה נכונה. אני לא אומר שלא היו ליקויים, לא היו טעויות, בתוך המערכת היו, כולם צריכים להסיק מסקנות, מה שנעשה שם לא משרת לא את התלמידים ולא את בתי-הספר, אני יודע שהמועצה נקטה אמצעים נגד המנהל. אני חושב שהמסר הגיע גם להורים, גם לתלמידים, גם למעריכים, גם לכולם, הפנינו את המסר. האנשים הפנימו את המסר. אם המסר נלמד, אם המסר נלקח בחשבון, אסור לעשות, לפעמים דבר שאתה עושה בשפה הערבית אומרים דבר שעובר את הגבול זה הופך, מביא לתוצאות הפוכות מהתוצאות הרצויות. גורם לאדישות, לאי-אכפתיות, לתוצאות הפוכות ממה שרוצים. לכן צריך להעביר את זה בצורה מידתית, בצורה סבירה, בצורה נכונה. ולכן אני מבקש לשקול מחדש את ההחלטה הזו, שנעשתה בצורה לא נכונה, השעיה ללא שימוע, ענישה קולקטיבית, כל הצעדים האלה, לדעתי, מובילים, אם הכוונות ואני לא, אין לי ספק שהכוונות הן טובות, אין לי ספק שהכוונות טובות, אבל הדבר הזה, הדבר, זאת אומרת, כוונות טובות אבל נעשה בצורה לא נכונה וזה יכול להביא לתוצאה לא רצויה. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. כן, יש לנו פה נציג המורים מתיכון כפר קאסם. בבקשה.
מורסי בדיר
שלום, אני מתיכון כפר קאסם. חרף האווירה הקודרת בכפר ובעקבות רצח הילד, אנחנו החלטנו לבוא לדיון החשוב הזה. אני רוצה להבהיר שעד מועד חורף תשע"ב, כל המורים העריכו כרגיל, אבל פתאום המועד הזה, לפני כשלושה חודשים, המפמ"רים הודיעו לנו שאנחנו מושעים לאלתר מהערכת בחינות בגרות, ללא שום נימוק, ללא שום הסבר הגיוני.

אני רוצה לומר עוד שהמורים בכפר קאסם הם מורים נורא מוכשרים, הם בעלי תואר שני ומעלה, הם בעלי ניסיון, הם מזה הרבה שנים מכינים את התלמידים לבחינות בגרות, לנושא הזה.

למותר לציין, שהעונש הזה הוא עונש קולקטיבי וגורף, כפי שאמר חבר הכנסת טלב אלסאנע, נעשה לנו עוול ואנחנו מבקשים שתשונה הגזירה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. כן, משרד החינוך, מי מדבר? בבקשה.
אפרים יפהר
אני סגן בכיר ליועץ המשפטי במשרד החינוך. אני רוצה לפתוח את הדברים של משרד החינוך במספר הערות קצרות. אל"ף, צריך לזכור שמעריכי בחינות הבגרות, מעריכי בחינות הבגרות מועסקים בנפרד מעבודתם הרגילה בהוראה, זה העסקה מיוחדת, מעין חוזה מיוחד לתקופה מוגבלת של תקופת הבחינות, שבה הם מקבלים שכר ממשרד החינוך.
היו"ר אלכס מילר
רק בדיקת בגרויות, כן?
אפרים יפהר
רק בתקופת הבחינות. כלומר, יש שתי תקופות במשך השנה, בחינות חורף שזה דצמבר ינואר, ובחינות קיץ שזה מאי עד, לפי מועד. זאת אומרת, יש מועד א' ומועד ב'. אז זה קודם כל, יש הפרדה ברורה.

דבר שני, אין קביעות בתפקיד הזה. אין קביעות. המשרד בוחר מדי שנה, בהתייעצות עם המפקחים המרכזים על המקצוע, את המעריכים בכל מקצוע ומקצוע והעובדה שאדם היה מעריך בשנה קודמת, איננה הופכת אותו אוטומאטית לבעל זכות לעבוד בשנה שלאחר מכן.

דבר שלישי, אמר פה נציג המורים שאת ההודעה בנושא הזה, הם קיבלו לפני שלושה חודשים. אני לא יודע מה הם עשו עד עכשיו. הוא לא סיפר. יכלו לפנות לבית-הדין לעבודה, יכלו לעשות, לכתוב איזה מכתב ליועץ המשפטי של משרד החינוך, יכלו לטעון איזה שהיא טענה. אני לא שמעתי על כך שנטענה טענה כלשהי, בכתב, בצורה מסודרת, על-ידי עורך-דין, או פנייה לבית-הדין לעבודה. והדבר האחרון זה שאם מישהו מהמורים האלה מרגיש את עצמו מקופח, פתוחה בפניו הדרך לפנות לבית-הדין לעבודה.
טלב אלסאנע
לא צריך להגיד לנו שכל אחד שיש לו בעיה, לפנות. אל תפנו לגורמים הרלוונטיים, אל תפנו לוועדות, כולם ירוצו לבתי-המשפט. יש שישה מיליון אזרחים, יש לנו כל יום שישה מיליון תביעות. כל אחד שאומר לשני בוקר טוב, יגיש תביעה.
היו"ר אלכס מילר
רק שנייה, חבר הכנסת אלסאנע, רק שנייה. רגע, רגע.
טלב אלסאנע
בוא נתייחס למקרה הקונקרטי, הספציפי. יש בעיה, צריך לפתור אותה. מה שאתה אומר זה לא מעשי.
היו"ר אלכס מילר
רק שנייה.
טלב אלסאנע
לא מעשי, עם כל הכבוד לך.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת טלב אלסאנע, גם אתה אל תשכח שאנחנו לא בית-דין לעבודה. אני רק רוצה להבין. יש הבדל בין איזה שהוא החלטה שהיא החלטה טכנית, כלפי המצב של דרישת משרד החינוך, לבין החלטה שהיא החלטה גורפת של הקבוצה של המורים. אם יש איזה שהיא החלטה שיש מאחוריה סיבה, שמשרד החינוך, שדווקא קבוצה של המורים האלו, לא קיבלו בעצם את האישור להיות המעריכים השנה ולהיות חלק מבדיקת תעודות בגרות ולקבל את התוספת שאנחנו מדברים עבור הבדיקה של זה, זה דבר מסוים שעם זה אתם תצטרכו להתמודד, גם אם תהיה בקשה. הרי אנחנו לא מדברים כאן על איזה שהוא משהו וירטואלי. היתה החלטה, אתם קיבלתם החלטה בגלל סיבה מסוימת. זה לא שפתאום היה לכם צורך בלקצץ לא יודע, 20 מורים, ודווקא מהתיכון הזה אמרתם אנחנו נקצץ. יש מאחורי זה החלטה שגם אותם אנשים שבסופו של דבר יפנו אליכם, הם יצטרכו להתמודד. ההבדל הוא בדרך.

אם יש לכם סיבה, שבעקבותיה אתם קיבלתם את ההחלטה, אני חושב שמן הראוי היה קודם כל להבהיר את הסיבה הזאת למורים ואז להגיד להם – רבותיי, זו הסיבה שבגלל זה אתם לא הולכים להיות המעריכים השנה, ואז אם יש לכם טענות, כי אם אין את הסיבה הזו, אתם מעוניינים לפנות למשרד החינוך או לבית-דין לעבודה וזה כי אנחנו משתמשים בסמכות שלנו, והסמכות שלנו זה לא לתת לכם לעשות את זה וזו הסיבה שאנחנו החלטנו בגללה להחליט כך.

אם יש בעצם דבר כזה וההליך היה לפי, פשוט יש צורך, אנחנו לא, מנסים לצמצם את המנגנון הבירוקראטי במדינה ולא להתחזק עליו ולא להישען עליו, כביכול, כמו שאנחנו שומעים עכשיו.

אני גם מבקש מכם, תבהירו לוועדה, היתה סיבה? מה הסיבה ושהמורים צריכים לדעת שגם אם הם יפנו בעוד יום, יומיים, שלושה, גם על-פי בקשת הוועדה, אם אנחנו גם נבקש מכם לבחון את הסוגיה הזאת, אז הם יצטרכו להתמודד עם אותה סיבה שבגללה קיבלתם את ההחלטה. זה לא איזה משהו שאתם המצאתם לפני יום או יומיים, היתה הרי סיבה.
אפרים יפהר
בנושאים האלה ידברו אנשי הפדגוגיה. אני רק רוצה לחזור ולהדגיש שלפי דברי נציג המורים הם יודעים מהעניין הזה, לפי הודעת המפקחים והמרכזים, שלושה חודשים, שלושה חודשים, ולא ידוע לי על מה שהם עשו בנושא הזה.
היו"ר אלכס מילר
אתה מדבר אתי כרגע על המנגנון הטכני. אני לא נכנס לזה. תשמע, זה כמו שאתה יודע מה? אתה תקבל עכשיו הוצאה לפועל מפלאפון או מאיזה עירייה ויגידו לך – תשמע, אנחנו נתנו לך שבועיים וחצי ולא פנית, זה כבר בעיה שלך ואז קיצצנו לך את הכול. אנחנו הרי מחפשים היגיון. ההיגיון הוא בסופו של דבר, זה לא לעבוד בצורה, אתם מדברים על אותם אנשים, שהם חלק מהמערכת שלכם, יש לכם חוסר לפעמים גם בתוך המערכת שלכם, אז צריך להתייחס אליהם כמו אנשים שלכם ולא להתייחס אליהם כאיזה אנשים על יבש, שאפשר לחתוך או לא לחתוך. זה ברמה הכללית. ברמה הפרטית, ברמה זה, אנחנו כאן מחפשים בסופו של דבר שמי שיהיה במערכת הזאת, זה הטובים ביותר. אם יש סיבה שיכול להיות שחברי הכנסת לא מודעים לה, צריך להבהיר אותה. כי כרגע, מה שאנחנו שומעים – רבותיי, קיבלנו החלטה, תוך שלושה חודשים לא פניתם, אז זו בעיה שלכם.
אברהים צרצור
כבוד היושב ראש, אפשר שתי הערות קצרות?
אפרים יפהר
אני בצד המשפטי.
אברהים צרצור
אולי בשתי הערות קצרות מאוד.
היו"ר אלכס מילר
בבקשה.
אברהים צרצור
אני חייב להגיד שכל מה שאמרת עכשיו, ברמה הפורמאלית, הוא נכון מאוד. אבל אי-אפשר להתעלם , ידידי היקר, מהעובדה שהאנשים האלה, המורים המכובדים האלה, עובדים ובודקים את הבחינות האלה במשך 14 שנים. במשך התקופה הארוכה הזאת, לא קרה אף פעם שמאן דהוא במשרד החינוך שלח להם, או בדרך ישירה או בדרך עקיפה, שאתם מופסקים. אז הם המשיכו במשך תקופה ארוכה מאוד. לא רק זה, אלא אחדים מהם, אם לא רובם, אם לא כולם, קיבלו גם מה שנקרא תעודות הוקרה בצורה כזאת או אחרת ממשרד החינוך, שאכן הם מהבוחנים המצטיינים ביותר. זה שפתאום, או ללא התראה מוקדמת, מקבלים כולם, בצורה לא ישירה אפילו, זה גם פוגע בכבוד שלהם, דרך אגב. הייתם צריכים, מסיבה כזאת או אחרת, אם החלטתם להפסיק את העבודה שלהם בקטע של בדיקת הבחינות, הייתם צריכים לפנות אליהם בצורה מסודרת, להגיד להם – רבותיי, יש סיבות אחד, שתיים, שלוש, ארבע, אנחנו מודיעים לכם שאכן זה מה שאנחנו החלטנו, יש בידיכם את כל האפשרויות באמת לפנות בצורה כזאת או אחרת.

עכשיו הנקודה הפשוטה והמסובכת ביותר שאני גם מרגיש את הכאב שלהם, דרך אגב, ואני עוקב אחרי הנושא הזה, הסוגיה הזאת, מזה יותר מארבעה חודשים ואני באופן אישי פניתי לפני חודשיים לכב' השר, בבקשה לבדוק את הנושא הזה, ולשקול שנית את הסוגיה הזאת. הדבר שפגע בהם יותר מכל דבר אחר, דרך אגב, ובזאת אני מסיים, זה שההחלטה לגביהם, נפלה באותו זמן בו משרד החינוך דן בסוגיה אחרת, שנקראת פסילה של בחינות הבגרות. זה פגע בשמם הטוב בצורה ישירה ובקטע הזה אנחנו צריכים להיות רגישים מאוד וצריכים לתת את הדעת.

אני חייב להגיד, לסיום, שאני הייתי בקשר עם ד"ר חטיב ואני צריך להודות בפני כל הוועדה, שאני מצאתי שיתוף פעולה מלא מכבודו, בכל הנושא הזה וגם בנושא של הפסילות וכו' וכו', אכן, ואני חושב שהוא מייצג גם את הכוונות הטובות של משרד החינוך, שאנחנו לא מפקפקים בו בשום פנים ואופן. אני בטוח שמשרד החינוך רוצה לפתור את הבעיה גם של החשד והפסילה וגם של הבעיה של המורים האלה. הדיון הזה בא כדי שאנחנו בעזרתכם, ולא לפנות לבית-הדין לעבודה, בעזרתכם, בשיקול דעת, איך אומרים? קר מאוד ושייקח בחשבון את הרגשות של האנשים, את הכבוד של האנשים, את השם הטוב שלהם, ונמצא את הפיתרון עכשיו, ולא בבית-הדין לעבודה. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. בבקשה, רציתם להוסיף.
עבדאללה חטיב
אני מנהל האגף לחינוך במגזר הערבי ולימיני ד"ר משה דקלו, מנהל אגף הבחינות. אני ברשותך אתייחס לנושא הפדגוגיים ומשה יתייחס לנושא של ההחלטות, כי אנחנו כבר דיברנו ארוכות על הנושא של ההחלטה לגבי אותם מורים, שהתייחס לנושא של ההחלטה.

ראשית, אני באמת, אנחנו מכירים מאוד את המקרה של כפר קאסם ואנחנו מעריכים גם כן את המורים בבית-הספר ואנחנו עבדנו בשיתוף פעולה מלא עם בית-הספר ועד לא מתקופה קצרה, ב- 29 לדצמבר, אני זימנתי את המנהל של בית-הספר יחד עם הצוות המוביל של בית-הספר ואני התרעתי בפני המנהל ובפני המורים על חומרת שני דברים, על החומרה של הפגיעה בטוהר הבחינות ועל החומרה השנייה שהיא השקלול הדיפרנציאלי. ואני הצגתי בפניהם את הנתונים שקיימים במשרד. כי לפי הנתונים הקיימים במשרד היום, המצב הוא מאוד מאוד מאוד קשה, בנושא של הציון השנתי.

המצב הוא כזה – 13 שאלונים ב- תש"ע, בקיץ, הופעל לגביהם שקלול דיפרנציאלי, כלומר הציון שנתנו המורים הוא לא ציון שהוא ציון שמתאים ליכולות של התלמידים ואנחנו מדברים על 13 שאלונים שהמצב הזה הוא המצב החמור ובית-הספר הזה, הוא נחשב לאחד מבתי-הספר שעד לפני, עד 2007, 2008, היה מבתי-הספר המובילים במגזר הערבי. אבל אחרי זה, לעוד 13 שאלונים שהופעל לגביהם שקד זה חמור, זה מראה שהמורים אינם יכולים להעריך את היכולות של התלמידים בצורה נכונה.

ישבנו עם המנהל וישבנו עם הצוות המוביל, גם התוצאות של תשע"א, הנתונים חזרו על עצמם. אחרי הישיבה שהתקיימה עם המנהל ועם המורים, במועד חורף, תשע"ב.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל נושא של הערכה זה לא של אותם תלמידים שלומדים אצלם.
עבדאללה חטיב
זה אותו דבר.
היו"ר אלכס מילר
אבל הם מעריכים את התלמידים האחרים, לא?
עבדאללה חטיב
זה מתחיל באי-היכולת שלהם להעריך את התלמידים שלהם וזה גורף גם כן לשאר המהלכים.
היו"ר אלכס מילר
OK.
עבדאללה חטיב
מה שקרה גם במועד חורף, אנחנו הצבנו להם תנאי – אנחנו לא רוצים לראות שקלול דיפרנציאלי במסגרת בית-הספר. במועד חורף תשע"ב, היו חמישה שאלונים, הופעל לגביהם שקלול דיפרנציאלי. אנחנו זימנו את המנהל לפני שבוע, אנחנו הצגנו בפני המנהל את החומרה של הדברים האלה. אני רוצה להגיד חלק – אנחנו לא נגד המעריכים ואין לנו, אנחנו לא "מחפשים" אותם. אבל היום ישנם נתונים שקיימים אצלנו במערכת, שחלק מהמורים במסגרת אותו בית-ספר, היו מעורבים גם בהעתקות.
טלב אלסאנע
עבדאללה, שאלה ברשותך. פשוט אני מחוץ, לא מתמצא. אתה משתמש במושגים שאנחנו לא מכירים. כשאתה מדבר על מורים ומעריכים, האם זה אותו דבר או זה שני אנשים שונים?
עבדאללה חטיב
שני תפקידים שונים. אבל חלק מהמורים שנמצאים במסגרת אותו בית-ספר, הם גם כן מעריכים וחלקם מעריכים בכירים וכאשר אנחנו מדברים על המקצועות, אנחנו מדברים על מתמטיקה, אנחנו מדברים על אנגלית, אנחנו מדברים על ערבית, אנחנו מדברים על היסטוריה, אנחנו מדברים על פיסיקה, אנחנו מדברים על אזרחות. אנחנו מדברים על כלל המקצועות שהופעל לגביהם שקלול דיפרנציאלי, באותו בית-ספר ועבור אותם תלמידים בבית-הספר, המצב הוא חמור מאוד, המצב הוא חמור מאוד, כנראה שהמורים לא מבינים את התופעה הזאת ולא מבינים את חומרת הדברים האלה.

אני רוצה להגיד – אין לנו, אנחנו לא נגד המורים. אנחנו מצאנו פה, בגלל הנתונים שקיימים היום אצלנו במשרד, בנושא של השקלול הדיפרנציאלי, אנחנו הגענו למצב וישבתי עם המנהל ואמרתי לו – תשמע, אם המורים האלה לא, לא ייקחו את האחריות ולא יישאו באחריות של המעשים שלהם בכל מה שקשור לשקלול הדיפרנציאלי, המשרד גם כן ינקוט בצעדים ויש הרבה צעדים. או השעיית המעריכים. אנחנו נזמן אותם, אבל זה גם כן מה שסוכם ביני לבין משה דקלו ומשה דקלו התייחס לזה. אמרנו – ההשעיה היא לא השעיה שהיא השעיה קולקטיבית. אנחנו במסגרת השנה הזאת, גם זימנו את המנהל וגם המנהל נתן עדות לגבי הנושא של התנהלות המשגיחים והמעריכים הבכירים באותו בית-ספר וגם בנושא של השקלול הדיפרנציאלי והנתונים קיימים אצלנו פה ואם אנחנו רוצים להעלות את הנתונים, הנתונים קשים.
טלב אלסאנע
אתה מדבר על המנהל, שהוא כבר סיים? יכול להיות שהוא התחיל להטיל את האחריות – אני בסדר, האחרים לא טובים. אני מצוין, הם לא טובים. הוא זורק את האחריות על אחרים וזה ידוע לנו, אני יודע בתור עורך-דין, יודע את התופעה הזו, של להתגונן, אז להשליך את האחריות על אחרים. אני טוב והם כולם רעים.
עבדאללה חטיב
אנחנו קיימנו דיון בנושא של אותם מעריכים באותו בית-ספר ואנחנו עכשיו ברשות היושב-ראש, משה רוצה להגיד גם כן כמה מילים ואחרי זה אנחנו, ברשותך, נתחיל להגיד מה הכיוונים של משרד החינוך.
היו"ר אלכס מילר
כן. בבקשה.
משה דקלו
גם אני, היו לי הרבה מאוד מסרונים מחבר הכנסת אברהים צרצור, הרבה מאוד שיחות טלפון, יש לי זמן, אברהים צרצור, תודה לאל, ואני יכול לומר שבחודשים האחרונים, אנחנו לא רק מתכתבים אלא גם מדברים ואני מודה לך על המעורבות ועל הרצון הטוב לעזור לנו בסוגיה שנקלענו אליה. נקלענו לסוגיה של בית-ספר מאוד בעייתי.

אני רוצה לומר משהו שהוא מבחינה אזרחית, מבחינה אישית ומבחינה חינוכית. אנחנו תפשנו במקרה הזה של הקיץ של שנה שעברה, פתרונות שמורים מבית-הספר פתרו בחדר המורים והכניסו לחדרי הכיתות. באף אחד מהמקרים שאנחנו הקלנו בעונש, אנחנו לא ביטלנו את הפסילה של הבחינה, אנחנו הקלנו בעונש. במקרה, בשני מקרים, בשני מקרים של שתי ילדות, אנחנו ויתרנו משום שהיתה אצלנו טעות במערכת, בהגדרת סמל השאלון. זאת אומרת, התמונה היא שבבית-הספר הזה, 370 ילדים פחות שניים, נפסלו בבחינות הבגרות של קיץ תשע"א. משמעות הדבר שאם מורים יושבים בחדר המורים, פותרים שאלות, שאלה 2 בפיסיקה, אני איש מדעים, אני רואה את השאלות והמורה מכניס גם את התשובה פנימה ואחר-כך הוא רוצה להיות מעריך בחינות בגרות אצלנו, במערכת החיצונית וגם להעריך ילדים אחרים בישראל, חברים, יש פה שאלה ערכית בסיסית.
היו"ר אלכס מילר
רגע, השאלה היא כזאת, תקשיב.
טלב אלסאנע
לא באים להגן על מי שעשה את זה.
היו"ר אלכס מילר
יש הבדל. השאלה אם אותם מורים שאתה מדבר עליהם, שהם היו מעורבים בסוגיית העתקות, האם משרד החינוך מיצה את כל ההליכים המשמעתיים עם אותם המורים. כי אם בסופו של דבר, באו ואמרו – וואלה, שמענו, יודעים בערך ככה וככה, בוא נחתוך את כל הסיפור של המעריכים, והמצב נשאר ככה, אם אנחנו מדברים על הקבוצה של המורים שהיו מעורבים בסוגיה של העתקות, תשמע, כולם פה בעד, אתה צריך למצות את ההליכים שיש לך, הליכים משמעתיים מול אותם מורים. אבל אם יש פה אנשים שכביכול לפי השמועה הם היו מעורבים, אז או שאתם בודקים את זה ועושים חקירה מ- א' עד ת' ונותנים את הענישה של משרד החינוך, או שאתם, אי-אפשר, אנחנו לא יכולים לנהל מדינה לפי השמועות. צריכה להיות כאן בדיקה שהיא בדיקה מדויקת ועל-פי זה מתקבלת החלטה פרסונאלית, פר מורה ומורה.
עבדאללה חטיב
באופן פרטני, לאחר שמשמיעים אותם, נותנים להם הזדמנות להשמיע את דבריהם.
משה דקלו
יורשה לי להשלים את התהליך, כי אני מתאר, אני עדיין ברמת המאקרו. זאת אומרת, יש לנו בעיה שמורים, מחנכים, מובילי חינוך, עשו את מה שעשו ואנחנו מחזיקים הוכחות, רק הבעיה היא עם המקרים האלה, שההוכחה הזו היא אנונימית. זאת אומרת, אני צריך להתחיל להכניס גרפולוגים ולשים את המורים בשורה, דבר שהוא כלי שלא מצוי בידינו. בכדי לראות של מי כתב היד הזה שנכנס לחדרי הכיתות. זאת אומרת, זה מקרה חמור מבחינת פגיעה בטוהר הבחינות, בתוך הבית.

עכשיו, אנחנו, משום ש, אנחנו, אני המתנתי עד אשר ייגמר תהליך הבדיקה, ילד-ילד מתוך ה- 72 ילדים האלה, שאדוני היושב-ראש מכיר את הסיפור, ואנחנו המתנו לסוף התהליך הזה ואז אנחנו צריכים להיכנס לתהליך נוסף, אחרי כן, אפרים יפהר ליווה אותנו כיועץ משפטי, התהליך הנוסף הוא תהליך של הסרת ההכרה מבית-הספר. משמעות הסרת ההכרה זה שבית-ספר שיש לו, אל"ף, פגיעה כזו גדולה בטוהר בחינות, אגב, בית-הספר הזה, בשנת 92, היה בין עשרת המובילים. זאת אומרת, זה לא רק חמש-שש שנים אחורנית. יש מסמך שלנו, בכל השנים, יש בו פגיעה בטוהר הבחינות, פרמננטית. ובמשך שבע השנים האחרונות, במשך שבע השנים האחרונות, אני רואה שיש, מופעל שם, אנחנו רואים שיש שם שקלול דיפרנציאלי. מה זה אומר? זה אומר שהציונים של המורים שווים 10% והציון הבגרות שווה 90%. זה אומר שבעצם אנחנו לא סומכים על הציונים שניתנים בבית-הספר, כציון מגן. זה אומר שגם בתוך בית-הספר לא נעשית עבודה פדגוגית ועבודת הערכה ראויה. ואת כל הקבוצה הזו אני צריך לקחת ואתה לבדוק את הילדים האחרים בישראל.

זאת אומרת, אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד קשה, של אמינות, הערכה של המורים. יחד עם זאת, אמינות השמירה על טוהר הבחינות. יש פה שני אלמנטים מאוד עוצמתיים.

אין פה פיטורין. אדוני, חבר הכנסת טלב אלסאנע, אין פה פיטורין. יש פה מצב של הקפאת סטאטוס, ככה אנחנו מגדירים את זה אצלנו. אנחנו מדי שנה לכל מועד בונים מחדש את המאגר שלנו של מעריכים. אני נתתי הנחיה של הקפאת הסטאטוס, לא פיטורין ולא הוצאה ולא השעיה, שום דבר, הקפאת סטאטוס, עד אשר התהליך הזה יסתיים. יסתיים התהליך הזה, כל אחד מהם, שיירצה להיכנס ואין שום חשד והוא צח כשלג, בוודאי ייכנס לתוך המערכת ויוכל להיות מופעל. אין מצב של, בכלל, בראש שלנו, אין תהליכים קולקטיביים. התהליכים הם פרטניים. פר ילד, פר מורה, פר אדם.

העניין הזה של עצירת הסטאטוס למצב של מוקפא, הגיע מן המקום שלא גמרנו את התהליך של הסרת ההכרה. זה המקום שלו. ברגע שאנחנו נגמור עם התהליך הזה, נראה איפה אנחנו נמצאים, כל מורה לגופו, בהחלט, אם הוא נקי, אני מחפש עדיין את המורה לפיסיקה שראיתי את כתב-ידו ואני, וכשנמצא אותו, זה ילך למשטרה. אנחנו לא נוותר על העניין הזה. הכתב הזה, אני יכול להראות לכם דוגמאות, זה פשוט, כל-כך לא חינוכי.
אברהים צרצור
כמה מורי פיסיקה ישנם בבתי-הספר?
משה דקלו
OK. אבל הבעיה היא, חבר הכנסת צרצור, לנו אין את הכלים. אני אומר לכם, עדיין אין לנו את הכלים ואנחנו מתקשים להביא גרפולוג. התהליך הזה, התהליך הזה הוא תהליך מסובך מאוד. יחד עם זאת, לי מאוד כואב על הילדים.
טלב אלסאנע
מר משה דקלו, אני באמת שמעתי, אני, יכול להיות שנפגשים, אבל שמעתי על ההגינות שלך וגם חברי, חבר הכנסת צרצור, יצא לנו לדבר. אתה מדבר על תהליך שהתחיל משנת 92, שנים, שנים. דבר שנסחב שנים, אתה רוצה לפתור אותו יום אחד?
משה דקלו
לא, לא.
טלב אלסאנע
פה בוועדה, בשיא, ואז התחילה ירידה. אז היה חבר הכנסת צרצור ראש המועצה שם. אז אני רוצה, אתה, אי-אפשר היום להטיל את האחריות של מחדל שנים שמשרד החינוך טעה ולא התריע ויום אחד אתה רוצה לעשות?
משה דקלו
תראה.
טלב אלסאנע
אני, רק בשני משפטים. והמשפט השני, השאלה השנייה.
משה דקלו
מה עם המנהיגות? מה עם המנהיגות החינוכית של האנשים?
טלב אלסאנע
אין ספק, אף אחד, אנחנו אתך. אנחנו לא נגדך, בוא נצא מתוך הנחה, אין כאן שני צדדים של המתרס. צא מתוך ההנחה הזו. אנחנו שותפים לאותה דעה, לאותה מטרה. ההצלחה של התלמידים בכפר קאסם, זה אינטרס של תושבי כפר קאסם, זה הילדים של כפר קאסם, לא הילדים שלך, רמת החינוך זה האינטרס של כולנו. אנחנו באותו צד ולכן אין כאן מצב שמישהו מאשים ולשם, אנחנו מחפשים את הדרך, לעשות את הדרך בצורה הנכונה, להשיג את היעדים בצורה הנכונה. האנשים האלה, כל אחד הוא עולם ומלואו. זה לא, כמו שאמר היושב-ראש, זה לא נתון סטטיסטי, זה לא סתם מספרים מתמטיים, זה בני-אדם, שהתאמצו ועמלו ואני, אתה עשית את זה בצורה יפה, הקפאה. בפוליטיקה עושים את זה, הכשרה, התנתקות, המושגים. ההשלכות, ההשלכות מבחינה מעשית – אתה פגעת באנשים האלה, לא משנה ם זה הקפאה או השעיה או כל דבר. ולכן אתה עשית את זה ללא מתן זכות שימוע, ללא הסבר. לא יודעים כלום, מה קרה, בום וכולם. זה דבר שהוא לא תקין, לא נכון. אנחנו אתך, ולכן, אנחנו אומרים – בואו ביחד, דברים שאנחנו מסכימים – מסכימים, דברים שצריך לתקן – אני חושב שהיושב ראש אמר, כל אחד הוא באופן פרטני, באופן ספציפי, מה אחריותו של כל אחד ולא נקבל את העניין של הקפאה, השהיה. מבחינת הפגיעה – היא פגיעה. ולכן צריך למצוא את הדרך הנכונה.
אברהים צרצור
שאלה נוספת, משה דקלו. יש לך, דיברת על תהליך, כשיסתיים אתם תטפלו גם בסוגיה הזאת. יש לך מושג מתי התהליך הזה יבוא על סיומו המשמח, אני מאוד מקווה.
משה דקלו
אני אומר משהו, אם, אולי, רק שנייה אחת. אם התהליך שעבדאללה והגב' יפה פז בחינוך העל יסודי מובילים יסתיים מחר, שעה אחר-כך כל מורה יוכל.
אברהים צרצור
שאלתי היא – האם יש לכם מושג מתי זה יסתיים? זאת השאלה. כדי שנוכל להרגיע את כולם.
עבדאללה חטיב
אני חושב שלא יותר משלושה חודשים, אנחנו מסיימים את התהליך. אני פה אומר לכם ואנחנו נעביר את זה למשה, תוך שלושה חודשים נסיים את התהליך, אנחנו נעביר את הנתונים למשה, ומשה יבדוק כל מורה, כל מורה לגופו של עניין ואני, תאמין לי חבר הכנסת צרצור, אני בעד שהמורים שלא היו מעורבים ובאמת הנתונים שמופיעים אצלנו, מעידים על כך שהמורה הזה לא יהיה מעורב, אני חושב שאין לנו שום התנגדות שאותו מורה יחזור לכהן כמעריך.
אברהים צרצור
האם יש בסיס לי ולכולם לקוות שלקראת בחינות החורף, המורים המעריכים, יחזרו לעבודה שלהם?
עבדאללה חטיב
אני אומר לך שיש ומסיבה אחת.
אברהים צרצור
הקפיאו אותם.
היו"ר אלכס מילר
הקפיאו לא אותם. הקפיאו את הסוגיה של ההערכה.
עבדאללה חטיב
אני רוצה לתת רק דוגמה אחת. ביום חמישי, אני הזמנתי את משה דקלו, משה הגיע מירושלים למחוז הצפון לעיר טמרה, המשרד הקפיא את ההארכה של מעריכים בכירים במקצוע של השפה הערבית. אנחנו הזמנו אותם לבירור. בעקבות הבירור ובעקבות הנתונים שאנחנו הצגנו להם והם הציגו לנו, כל המורים שהיו מעורבים באותה פרשה, המשרד החזיר אותם לעבודתם הרגילה כמעריכים בכירים במקצוע של התחום השפה הערבית. אנחנו, אין לנו משהו, אם אין לנו דברים שהם נכונים והם מאומתים, אנחנו לא ננקוט בענישה שהיא ענישה קולקטיבית וזה המנטרה שלנו ואני עומד ואומר לכם ואני מחויב.
היו"ר אלכס מילר
מצוין.
עבדאללה חטיב
אני מכיר את משה דקלו לא מהיום, מעשרות שנים, ואני מכיר את ההגינות של אותו אדם.
היו"ר אלכס מילר
טוב.
עבדאללה חטיב
ולכן, אנחנו נבדוק בתוך שלושה חודשים ואנחנו נעביר את הנתונים למשה דקלו.
טלב אלסאנע
למה אי-אפשר לעשות את זה בתקופה קצרה יותר?
עבדאללה חטיב
מסיבה אחת, אתה יודע למה? כי משה דיבר על הפיסיקה ואני דיברתי על הערבית ואני מחזיק פה שאלונים שנכתבו על-ידי מורים בתחום של השפה הערבית ואני מתבייש להציג את הנתונים האלה. כי כאשר נשב עם כל אותם מורים - - -
היו"ר אלכס מילר
תודה, תודה, הבנו, הבנו.
מורסי בדיר
אני מבקש להוסיף משהו. סגן מנהל אגף הבחינות הוא כתב, הוא כתב לי – אף אחד לא האשים אתכם בעבירה ספציפית. הוא אמר – אני מאמין שמילאתם את תפקידכם רק לאחר שנראה כי יש לכם אפס רמאים במשך שש או שבע שנים, ככה, בצורה גורפת והוא מוסיף – לא עלתה על דעתכם האפשרות להתלכד ולנקוט יוזמה לשנות את מצב בית-הספר, להתלכד, להעמיד אולטימאטום בפני המנהל או ראש העירייה. זאת אומרת, הוא מבקש מאיתנו דברים.
משה דקלו
אני לא כתבתי את זה.
היו"ר אלכס מילר
זה לא אתה. מי אמר? הוא אמר – הסגן.
טלב אלסאנע
לאור הדברים שאנחנו שמענו ממר עבדאללה חטיב וגם ממר דקלו, אז יש לכם משהו?
עאמר ווליד
אני רוצה להגיד משהו, חבר הכנסת טלב אלסאנע. אני מורה לאנגלית. אל"ף, יכול להיות שיש פה אי-הבנה. הרי אנחנו, בסדר, אנחנו, ההחלטה הגורפת של משרד החינוך להשעות אותנו באופן קולקטיבי, כן פגעה בנו כלכלית. אני מודה. אבל זה כבר, זה עניין שולי. אבל אני אומר את זה מתוך תוכי. אנחנו פשוט מאוד מרגישים מושפלים. אנחנו עכשיו לא נלחמים, כדאי לחזור ולבדוק בחינות בגרות, אנחנו נלחמים, ד"ר דקלו, על התדמית שלנו כמורים. אני לפני שלושה-ארבעה חודשים נסעתי עם מנהלת המחוז, ד"ר סולי נתן, לפרויקט דרך משרד החינוך, נסענו לאנגליה. במטוס התחננתי לפניה – אתם משרד החינוך, תעזרו לנו. אנחנו רוצים למגר את התופעה הזאת של בכלל העתקה במגזר הערבי.

יושבים פה אנשים מצמרת משרד החינוך, כן, אנחנו צריכים להעלות, אולי עכשיו אני מערבב בין נושא זה ונושא אחר אבל כן, אנחנו, אנחנו יחד אתכם נשלב ידיים, אבל בואו נתחיל מבתי-הספר היסודיים, בואו נתחיל מבחינות המיצב שאתם כל שנה עושים בבתי-ספר ערביים.

הילדים, כשמגיעים לתיכון, הילדים כבר בתוך תוכם מאמינים, זה עניין כאילו של, לא יודע, אתם תבדקו, תבדקו מה מתרחש בבתי-הספר הערביים, בבתי-ספר היסודיים, תבדקו את מבחן המיצב, מה מתרחש שם. תבדקו. אנחנו, עוד פעם אני אומר, זה לחזור ולבדוק את בחינות הבגרות זה דבר טוב, אבל לדעתי זה כבר דבר שולי. אנחנו, עוד פעם אני אומר את זה, אנחנו נלחמים על התדמית שלנו כמורים. אנחנו נפגשים עם ד"ר דקלו, שמעתי עליך ואני לא מתחנף, אני שמעתי עליך הררי דברים טובים, בן-אדם פייר, OK? ממש, בן-אדם פייר, אנחנו עכשיו נלחמים על התדמית שלנו כמורים, ממש כמורים. אני נלחם על התדמית שלי כמורה. אנחנו, אנחנו כבר לא, לא כבר, אנחנו, כל האנשים מסתכלים, מסתכלים עלינו, הרי יש לנו את הדברים האלה, מסתכלים ממש בעין כאילו, פתאום אנחנו הפכנו להיות חשודים, פתאום הפכנו להיות רמאים. יש לנו עמיתים מהמגזר היהודי, יש לנו עמיתים מהמגזר הערבי, אנחנו נפגשים בהשתלמויות מורים, נפגשים בכנסים, כנס פה, כנס שם. כבר התדמית שלנו כמורים נמסה.
טלב אלסאנע
בסדר, המסר ברור.
היו"ר אלכס מילר
טוב, תודה. זהו? כן, בבקשה.
עאמר יוסף
אני מהסתדרות המורים, אני מדבר בשם הסתדרות המורים. אנחנו בהסתדרות המורים תמיד עם משרד החינוך, תמיד שותפים למהלך החינוכי, מערכת החינוך בישראל ואנחנו בהסתדרות המורים, נכון שמתנגדים להעתקות ולאי-טוהר בבחינות, לפחות אני עד בשנה, בבחינות האחרונות שהיו בבית הספר התיכון, כי גם אני יש לי בת באותו תיכון, שהיא לומדת ב- י"ב ואני יודע ששם היום ממש הבחינות מתנהלות בצורה יפה וטובה מאוד.

בעניין המורים שמשרד החינוך פתאום החליט לא לתת להם להיות מעריכים, קודם כל, אני רואה בזה, שזה פוגע באישיות של המורה כי המורה רואה בעצמו אחר-כך שהוא לא מורה טוב, אפילו לא רק בהערכה, אפילו בלימוד, למרות שהם מטובי המורים באזור שלנו ואני מכיר אותם טוב טוב, את כל המורים המעריכים האלה.

אנחנו, בהסתדרות המורים, תמיד אומרים ככה – יש סדר לדברים. סדר הדברים, אם אני רוצה לפטר בן אדם או להשעות אותו, אני צריך להזמין אותו לשימוע, לשבת אתו, לשמוע אותו, לשמוע את דבריו ולתת לו את הזכות לדבר ולהגיד שאני לא עשיתי. גם אם אנחנו אומרים, אם משרד החינוך אומר שיש מורים שפתרו בחינות, אני לא יודע אם 20 או 40 מורים פתרו את השאלות האלה, או אחד או שניים. אז פשוט מאוד, צריך להזמין רק את האחד והשניים, ואם זה נכון, אם זה נכון.
אפרים יפהר
על-ידו לא היה אף אחד. בזמן שהוא פתר.
עאמר יוסף
בסדר. בסוף הבן-אדם הזה, אני יכול לתת לו על הראש, אפילו. העונש המתאים לו. אבל עונש גורף זה לא מתאים ואנחנו מתנגדים לזה. תמיד הטיפול יהיה רק נקודתי ולא לכולם.
היו"ר אלכס מילר
טוב. בסדר.
טלב אלסאנע
אפשר להעיר הערה, כבוד היושב ראש?
היו"ר אלכס מילר
בבקשה.
טלב אלסאנע
אני חושב שלאור הדברים שאנחנו שמענו מנציגי משרד החינוך, כי עיקר הטענות היו זה שנעשה, לא זומנו, לא נערך בירור והנושא של הענישה הקולקטיבית שהן שתי הסוגיות המקוממות, אז לאור הצהרה של נציגי משרד החינוך שבתוך שלושה חודשים, אפשר אפשר לקצר את זה לתקופה של חודשיים, שיסתיים הבירור הפרטני לגבי המעריכים, על-מנת למנוע עשיית עוול, וכל אחד שאין לו שום מעורבות בעניין יחזור למלא את תפקידו, אני חושב שזה צעד מאוד חשוב ואנחנו עושים את זה מתוך הערכה והוקרה למעריכים ולעבודה שהם עשו במהלך כל התקופה הקודמת.
היו"ר אלכס מילר
תודה.
משה דקלו
הערה קטנה. לי היו הרבה הרבה דקות ארוכות של שיחות עם חבר הכנסת אברהים צרצור, הרבה והדאגה שאברהים צרצור, סליחה, חבר הכנסת אברהים צרצור העלה, לגבי מערכת החינוך בכפר קאסם והצורך שלנו לתקן את המערכת הזו ולהביא אותה באמת לריפוי חינוכי וערכי, היא היתה עצומה. זה היה באמת, אני נהגתי מחיפה לתל-אביב וזאת היתה השיחה שלנו, ארוכה מאוד. וצריך באמת לעשות משהו, אני מסכים אתך, מכיתה א'. זה צריך להיות טיפול מאוד שורשי. המקרה הזה הוא אחד הסימפטומים, אנחנו נוגעים בסימפטום.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, אנחנו כרגע לא בדיון כללי.
משה דקלו
נכון. ברגע שיסתיים התהליך הזה, אחד אחד, מי שראוי – יתקבל.
היו"ר אלכס מילר
טוב, תודה. רבותיי, תקשיבו, מה שאני רוצה להגיד לכם זה דבר כזה – קודם כל, אני מבקש מכם, צריך להפריד, צריך להפריד בין דברים ובסופו של דבר גם לפעול בהתאם. או לבוא לנו על מערכת שלנו, תעבוד על-פי התלונות. רק תארו לעצמכם שמישהו מתוך המערכת שלכם, מתלונן אנונימית עליכם, ומקפיאים אתכם מעבודה רק בגלל תלונה אנונימית, הרי זה לא לא. אמרתם שיש איזה שהן פניות אנונימיות, כרגע.

אני מבקש מכם, אל"ף, קודם כל לעשות בירור על כל תלונה ולא להסתפק, אם בסופו של דבר, יש הוכחה, יש הוכחה שמורה כזה או אחר, סייע ופגע בטוהר הבחינות, זה לא שאתם נתתם איזה שהיא ענישה, שהוא לא מעריך, הוא לא צריך להיות במערכת בכלל. אוי ואבוי לנו אם יש לנו היום בתוך המערכת מורים שמסייעים לתלמידים לעבור על החוק. אוי ואבוי לנו.

כל עוד הנושא הזה בבדיקה, כל עוד הנושא הזה לא הובהר וכמובן עם כל מנגנון הבדיקה שאתם עושים למורים שימוע בצורה מסודרת, עם הנציגים, עם הכל, בודקים, מוכיחים, ומוציאים את המורה הזה מהבית-ספר. כל מה שקשור לשאר הדברים, כל עוד הבן-אדם לא הוכיח את זה שהוא פשע, אסור לכם להעניש אותו, אין דבר כזה. זה מנגנון שהמערכת, מדינת ישראל, לא יכולה להרשות לחיות בו. אתם, אסור, על-פי הערכות, לתת איזה שהיא ענישה לבן-אדם, בלי שהוכחתם את הדבר הזה. כי אחרת, זה בסופו של דבר יתגלגל לכל הכיוונים. אני אומר לכם, אם אנחנו נתחיל לעבוד לפי השיטות של הלשנה ותלונות אנונימיות, כמו שהיה בברית-המועצות, כמו שזכור לי, שרק על המכתב היו מכניסים אנשים לכלא, אז ככה אנחנו יכולים בסופו של דבר למצוא את עצמנו במצב בלי בתי-משפט ובלי כלום.

אני לא חושב שאתם צריכים להיות אלו שיוזמים בעצם את הפנייה של המורים לבתי-המשפט. הם לא הכוח שצריך להיאבק בתוך המערכת אצלנו בבתי-הספר. הם, תפקידם ללמד. תפקידם ללמד, לא תפקידם להיאבק. הם לא, אתה לא מצפה מהמורים פתאום לצאת להפגנות כנגד ראש העיר, מנהל או זה. מי שצריך לעשות את זה, זה אתם. יש מנהלת מחוז, יש מנהלת מחוז.
אפרים יפהר
סליחה, הם פרילנסרים, הם לא עובדים. מה אנחנו צריכים לעשות, לפנות לבתי-משפט?
היו"ר אלכס מילר
לא, סליחה. אם יש לך בעיה, תקשיב, אם יש לך בעיה. אם יש לך בעיה, אני אומר לך, בן-אדם צריך להיות אחראי על מעשיו. בן-אדם צריך להיות אחראי על מעשיו. אל תצפה, זה כבר מנהיגות אישית. יכול להיות שבתור מורה, בתור אזרח, בתור כל אדם ואדם, שלא מסכים עם דבר כזה או אחר, אתה מצפה כמנהיגות אישית ללכת ולעשות מעשה. בכלל. אבל בסופו של דבר, זה לא כי אין לכם חלק מחוזה העסקתו. אם תכתוב לו בחוזה העסקתו – אם אתה חושב ככה וככה, עליך לארגן קבוצה של מורים וללכת להיאבק. אין בעיה, אם הוא יחתום על הדבר הזה, אהלן וסהלן. אבל אני אומר לכם דבר, רבותיי, זו לא הדרך.

קודם כל, אנחנו מבקשים מכם, כל מי שבסופו של דבר, אנחנו כבר כמה פעמים עשינו כאן ישיבות. כל מי, וזה כבר אני לא יודע, אני, יכול להיות תסכימו אתי חברי הכנסת או לא, כל מי שלוקח חלק בפגיעה בטוהר הבחינות, חד-משמעית, לא צריך להיות במערכת החינוך. שיהיה במערכות אחרות, אסור שיהיה במערכת החינוך. בלי איזה שהיא ענישה בדרך. אסור שהוא יהיה שם. בן-אדם שמסייע להעתקות, בן-אדם שפותר את המבחנים ונותן את זה לתלמידים, אסור שיהיה שם. מה שקשור לדברים אחרים – אם בן-אדם לא אשם, לא צריך לפגוע בפרנסתו. כי בסופו של דבר, מה אתם חושבים, שאם אתם תיקחו את הרישיון מהבית-ספר, תיכנס שם רשת אחרת או מישהו אחר, אתם תמצאו מורים אחרים? הרי יהיו אותם מורים שם. בסופו של דבר, אתם תצטרכו לתת לו, רובם בטח קבועים. אתם תצטרכו לתת להם פיתרון לתעסוקה. אז הם יהיו בבתי-ספר אחרים ואז המנהל יצטרך כבר לקבל מורה שיכול להיות הוכח, יכול להיות לא הוכחה אשמתו, אבל הוא צריך עכשיו לעבוד עם המורה? נגיד בית-ספר אחר, העברתם אותם למקום אחר, שכביכול היה חשד לגביו שהוא כביכול ככה וככה? זה לשים חותמת על בן-אדם לכל החיים שלו, שכביכול הוא היה איזה שהוא, כנראה היה איזה שהוא חלק. או שתלכו, תוציאו את האנשים האלה מהמערכת, ואם לא הוכחתם – אין מה לעשות. אבל ככה זה בכל מערכת המשפט שלנו, אתם מכירים את זה. בן-אדם שיש חשד לגביו, בודקים, עושים חקירה.
טלב אלסאנע
כל אדם בחזקת חף מפשע עד שלא הוכח אחרת.
היו"ר אלכס מילר
אם יש הוכחות, מגישים כתב אישום, יש בית-משפט, שופטים. אם לא, אז סליחה, להשאיר על הבן-אדם חותמת שכביכול.
טלב אלסאנע
מכתים אותו.
היו"ר אלכס מילר
אני חושב שאתם צריכים להיות מאוד זהירים עם הסוגיה הזאת, לפני שאתם מקבלים החלטות בענישה כזו או אחרת אם בכלל לבוא ולהטיל כתם על האנשים. זה באמת חייבת להיות, וזה כמובן שזה אצלכם בידיים. אתם חייבים להקפיד על הדבר הזה, כי זה בעצם המסר שיוצא גם למערכת החינוך, לתלמידים שלכם. שגם המערכת שלכם עובדת לפי החוק והחוק אומר – קודם תוכיחו, ואחר-כך ענישה, ולא הפוך. כי קודם מענישים ואחר-כך מתחילים לבדוק.

אז אני מציע בסוגיה הזאת באמת לעשות בדיקה פרטנית פר מורה, פר מורה, בלי איזה שהיא ענישת ביניים, בלי איזה שהיא ענישת ביניים, וזה אומר שאם מצאתם והוכחתם שבן-אדם אכן אשם, הוא חייב לעוף מהמערכת, אנחנו ניתן לכם דף על הסוגיה הזאת. אבל אם אין שום הוכחה שהבן-אדם הזה לקח חלק, אשם, בכלל סייע לכל הסיפור הזה, בכלל לא צריך להיות חלק מכל הברדאק הזה. לא צריך בכלל להרגיש שפתאום קיבל בראש בגלל שהמנהל שם היה לא בסדר או קבוצת מורים. זה פשוט לבוא ולצבוע את כל בית-הספר באיזה כתם שחור ולהגיד – כולכם שם עבריינים וכו'. זה לא עובד בצורה כזאת. כי בסופו של דבר, אנחנו מדברים על מערכת החינוך ואני חושב שגם כל מי שנמצא שם מסביב, גם מנהלת המחוז וכולם, צריכים לקבל מהם את הסוגיה של חוות-הדעת בכל העניין הזה וברור שלא עושים איזה שהיא ענישה על הבן אדם בלי בכלל לשבת אתו, לדבר, להסביר מה הסיבה. אם לקחתם מבן-אדם כוח בעניין של בדיקת בגרויות, בגלל שאתם מאשימים אותו בסיוע להעתקה, צריך לדעת ואם יש לו משהו להגיד בעניין הזה, תנו לבן-אדם לתת את ההסברים. אם יש לכם את ההוכחות, אז אני בטוח שהוא יקבל אותם, אין מה לעשות. אבל אם אין, אז לא.

רבותיי, אני מבקש מכם לעשות את הבדיקה הזאת קצת יותר מדויקת ולא לפתוח כאן פרצה בכך שיש פה איזה שהיא ענישה על-פי הערכות ועל-פי השמועות ועל-פי איזה שהן פניות אנונימיות. יש לכם מספיק כלים בשביל לבוא ולהעלות על כל אחד ואחד, אבל צריך, אין מה לעשות, אם צריך לערב משטרה, תערבו את המשטרה. תגישו תלונה על כך שלדעתכם כך וכך סייעו, שיעשו חקירה, יש כתב יד, כמו שאתם אומרים, שיבדקו את כתב היד. אבל תענישו את אלה שצריך להעניש אותם, לא את כל בית-הספר.

אנחנו נשמח לקבל מכם תשובות בסופו של דבר, אחרי בדיקה שעשיתם מה התברר בעניין זה ואין ספק, צריך לטפל שם בבית-הספר. תשמעו, אנחנו כל שנה פה על הסוגיה הזאת. זה כבר עובר כל גבול. צריך לטפל בבית-הספר, צריך לעשות שם סדר. כל מי שצריך להיות שם – שיהיה שם, כל מי שלא צריך להיות שם – שלא יהיה במערכת החינוך בכלל. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:49.

קוד המקור של הנתונים