PAGE
19
ועדת החינוך, התרבות והספורט
04/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 629>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ד בסיון התשע"ב (04 ביוני 2012), שעה 9:30

<1. הצעת חוק מענק יובל לעובדי הוראה עולים, התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
אלכס מילר – היו"ר
עינת וילף

זאב אלקין
מרינה סולודקין

>
איתי הדר
–
מנהל תחום גמלאות ופיצויים של עו"ה, משרד החינוך

אלכס צסרסקי
–
נציג דוברות משרד החינוך למגזר הרוסי, משרד החינוך

ציון שבת
–
מנהל אגף בכיר כא"ב, משרד החינוך

איריס שלו טל
–
עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

חגי עידו
–
אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי שמרת
–
רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר

משה בכר
–
משרד האוצר

איה דביר
–
משרד המשפטים

ברוך סמעון
–
מנהל מנהלי מוקדים, המשרד לקליטת העלייה

יהודית אייזנר
–
סגן יו"ר סניף ירושלים, הסתדרות המורים

בוריס מנור
–
רכז קרן ידע, ארגון המורים העל-יסודיים

פיני קבלו
–
מרכז השלטון המקומי

לירון וייס
–
דוברת ועדת החינוך, התרבות והספורט

מירב ישראלי
רחל הכהן (מתמחה)

יהודית גידלי

אושרה עצידה
<הצעת חוק מענק יובל לעובדי הוראה עולים, התשע"א-2011>




[הצעת חוק פ/2911/18]

אלכס מילר, זאב אלקין, אברהם מיכאלי, רוברט אילטוב, דני דנון, משה גפני, רונית תירוש, ניצן הורוביץ)

רבותי, בוקר טוב. התאריך היום הוא 4.6.2012, י"ד בסיוון תשע"ב, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך. הנושא הוא הצעת חוק מענק יובל לעובדי הוראה עולים, התשע"א-2011 של חברי הכנסת: מילר, אלקין וחברי כנסת נוספים. חברת הכנסת סולודקין, אני לא רואה אותך פה.

לא, אני לא פה. אני המעריצה שלך.

מרינה היא המנוף.

רבותי, לאחר כמעט שנה שאנחנו כאן מנסים להתקדם עם הנושא הזה סוף סוף אנחנו איפשהו בשלב א' לגיבוש המנגנון לעידוד מורים עולים היום במערכת החינוך. היום הגענו לאיזשהן הסכמות ביניים לפחות עם משרד האוצר. אנחנו מציעים לחברי הכנסת מנגנון כזה. קודם כל, תוקם קרן לעידוד מורים עולים שתופעל לפי חוק התמריצים. איך אתם קוראים לזה?

סעיף 20(ד) לחוק הגמלאות.

לחוק הגמלאות. קודם כל, הוא נותן מענה לאותם אנשים שעבדו תחת משרד החינוך וקיבלו פנסיה תקציבית. שנית, משרד האוצר צריך לבדוק את המנגנון של עידוד מורים עולים שעובדים בחטיבות הביניים והתיכונים, ואת זה אנחנו עדיין לא מכניסים לחוק, וזה בעניין עידוד המורים שמלמדים מקצועות המדעים המדויקים, נכון?

אני יכול אולי קצת להוסיף.

כן, תיכף אני אתן לך בכלל את רשות הדיבור. לאחר שכל אחד יתייחס יהיה לנו איזשהו נוסח בסופו של דבר לפי הרוח שאני אמרתי עם הקרן ועם הכול. היועצים המשפטיים יעשו נוסח.

האם אתם מדברים על חוק שירות המדינה (גמלאות)?

כן. ועדת החינוך תאשר אותו לקריאה ראשונה. לאחר מכן אנחנו ניתן למשרד האוצר עד לפתיחת מושב החורף לבנות את הקרן ולהפעיל אותה. במידה והקרן לא תוקם אז אנחנו נצביע בקריאה ראשונה - -

במידה והקרן לא תוקם או שתוקם בלי חטיבות ביניים. רק אם הם לא יצליחו - -

תיכף אני אתן לך.

- - אנחנו נעלה את החוק לקריאה ראשונה במליאה.

בינתיים נפרסם אותו אבל - - -

כן, אבל אנחנו לא מצביעים עליו במליאה.

אני מציע אולי שכדאי שלא תניחי כי אם פתאום יצטרכו - - -

לא, זה בעיה כי ברגע שהוועדה מאשרת קשה לי לעכב את זה.

בסופו של דבר, אנחנו מחפשים שהקרן תוקם.

לא, אם פתאום נרצה להכניס שינוי.

אבל זו קריאה ראשונה. גם כך בקריאה שנייה ושלישית אתה יכול לעשות את השינויים במידה ותגיע לשם, אני לא מאמין.

זה בעיה למשוך.

כן, אי-אפשר למשוך בקריאה - - -

אולי הפתרון יכול להיות שאני, למשל, אשים רביזיה שלי או אתה תשים רביזיה שלך עד סוף מושב הקיץ ובסוף מושב הקיץ אתה מושך את הרביזיה ואז זה עולה אוטומטית וזה מונח בסוף מושב הקיץ לקראת ההצבעה בתחילת מושב החורף. נניח שבעוד חודש הם יבואו אליך ויגידו: יש פה עוד איזשהו תיקון שצריך אז תסתבך בלמשוך. זה סיפור שלם למשוך.

אין בעיה, בסדר.

אז תהיה רביזיה שלך פה על - - -

אבל דיברנו עד תחילת המושב הבא.

עד תחילת המושב הבא. פשוט זה יונח על שולחן הכנסת בסוף מושב הקיץ כי אין אחר כך זמן. מסוף מושב הקיץ ועד תחילת המושב החורף הכנסת לכאורה לא תתכנס.

אבל לא מצביעים עליה, אל תדאג. לא תהיה הצבעה במליאה.

רבותי, זה מבחינתי. אגב, אנחנו מדברים על תמריץ שנתי שבא מאותה קרן. אני לא יודע אם זה צריך להיות בחוק או לא צריך להיות בחוק. אבל רק בשביל הפרופורציות וכדי שאנשים ידעו – המנגנון הזה יעבוד עד שהם יצברו את הוותק בפועל בישראל. זאת אומרת, אם יהיו כאלה שיגיעו, בסופו של דבר, ל-25 שנה, עובדים כאן בארץ מלא, אז הם כבר יתחילו לקבל מענק יובל רגיל ואז התמריץ הזה עוצר להם, לפי דעתי. ואם לא, אז עד שהם מגיעים לפנסיה. זה בעצם המנגנון.
בבקשה, אדוני.

חגי עידו, אגף תקציבים באוצר.

קודם כל, אני מסכים לדברים. אני רק אחדד בגלל השאלה שעלתה. זה בעצם שני מנגנונים. למעשה מדובר בשתי אוכלוסיות רלוונטיות. האוכלוסייה הראשונה היא אוכלוסיית עובדי המדינה. לצורך העניין, היסודי. זה אוכלוסייה שהיום זכאית מכוח סעיף 20(ד) לחוק עובדי המדינה (גמלאות) להגדלת קצבה בפנסיה תקציבית. אותה אוכלוסייה שהחוק כבר טיפל בה אנחנו נקים קרן שהם יהיו זכאים לתמריץ שנתי, לא שכרי, שכמו שיו"ר הוועדה אמר באמת עד שהם יהיו זכאים למענק יובל הם יקבלו את אותו תמריץ מאותה קרן.

אנחנו מדברים על משהו בסדר גודל של 2,500 שקל בשנה.

נכון. זו האוכלוסייה הראשונה, והדבר הזה הוא במדעים ובמתמטיקה כמובן.

מדעים מדויקים.

כן, מדעים ומדעים מדויקים ומתמטיקה.

זה יסודי וחטיבות ביניים כי גם חטיבות ביניים - - -

נכון, עובדי מדינה יסודי וחטיבות ביניים.

מכל עובדי המדינה שהם מורים במדעים מדויקים או במתמטיקה. האם זו האוכלוסייה?

שזכאים לקצבה לפי חוק הגמלאות לפי סעיף 20(ד). זה מנגנון אחד.

זה יסודי וחלק מחטיבות הביניים בגדול.

נכון, זה מנגנון ראשון. המנגנון השני שהוא לא נמצא בחוק אבל עליו אנחנו מצהירים כאן שאנחנו נפעל יחד עם משרד החינוך כדי להפעיל אותו הוא קרן לחטיבות העליונות, ואנחנו נבחן את האפשרות להרחיב אותה גם לחטיבות הביניים, שזה גם כן עידוד מורים למתמטיקה ומדעים מדויקים. לאור הצורך הלאומי בתגבור המקצועות האלה היא תיתן גם כן מענק שנתי חד-פעמי לשימור מורים ותיקים במקצועות האלה.

באותו גובה?

באותו גובה.

לא, רגע. בנושא שאמרנו שאנחנו נעשה את זה גם שם זה פר שנה.

שנתי, שנתי. פעם בשנה כל שנה.

פעם בשנה.

לא שכרי.

עד הפנסיה או עד הזכאות למענק - - -

עד הפנסיה או עד הזכאות למענק יובל.

הבהרה נוספת, מה שאמר באמת היושב-ראש, אין כפל מבצעים. כלומר, אתה מקבל אחת מהאפשרויות. אתה מקבל או את הקרן הזאת אם אתה ביסודי או את הקרן הזאת אם אתה בחטיבה העליונה. בחטיבות הביניים גם כן אם נפעיל את הקרן אז זו תהיה רק אחת מהאפשרויות, וכאשר אתה זכאי למענק יובל אז אתה מקבל מענק יובל ולא את הקרן הזאת, בסדר?

בסדר גמור.

הסוגיה הפרלמנטארית האחרונה היא מה שאמרנו. עד סוף המושב אנחנו בדבר הזה נעבוד עם משרד החינוך לטובת הגדרת והפעלת הקרן, וככל שנפעיל זה בעצם ייתר פה את הצורך. אם לא נצליח אז הפתרון שאתה העלית.

בסדר גמור.

זה פנסיוני?

לא, לא שכרי. זה לא פנסיוני. זה קרן, זה מענק שנתי חד-פעמי.

זאת אומרת, אם מורה שיש לו 24 שנות ותק והוא פרש לפנסיה והוא קיבל את המענק הזה עד הפרישה, לא יהיה לו.

נכון, אנחנו לא נוגעים בפנסיה.

ואתם לא מתייחסים מי המעביד של המורה בעניין השני?

הסיבה שלקחנו שני ערוצים היא בגלל שיש שני מעסיקים שונים. הפתרון הראשון הוא טוב לעובדי מדינה - - -

כן, אבל יש גם את ההבחנה בין הרשויות המקומיות לפרטיים.

בין הרשויות המקומיות לבעלויות זה לא משנה.

זאת אומרת, זה לא משנה מי המעביד.

כן, גברתי. מי את?

איה דביר, משרד המשפטים.

רק לגבי האכסניה של חוק שירות המדינה (גמלאות) – אנחנו שומעים את זה עכשיו בפעם הראשונה ולא יצא לנו לבדוק את החוק. למיטב ידיעתי, הוא חוק שמטפל בפנסיה ולא בתשלומי שכר.

לא, לא. זה לא תיקון.

אנחנו לא נוגעים בחוק.

אבל הקרן שאתם מקימים עכשיו היא תוקם בתוך חוק הגמלאות.

לא, לא. אני שאלתי. זה להגדרת האוכלוסייה.

היא מתבססת על האוכלוסייה הזכאית. אנחנו נשענים כעוגן על החוק.

הקריטריונים של הקרן יהיו לפי ה- - -

בעיקרון זה לתוך הגדרת האוכלוסייה שזכאית.

אז אתם תייצרו הגדרה שמפנה לאוכלוסייה שב-20(ד), חוק המדינה -זה בסדר. אבל אז איפה אתם מקימים על הקרן? אתם כן מדברים על חקיקה?

לא. הקרן לא תוקם בחקיקה, היא תוקם במנגנון במשרד - - -

לא, כרגע לצורך הניסוח. לצורך הניסוח לקראת קריאה ראשונה היא צודקת.

על מה מצביעים?

מצביעים על הצעת חוק שאם אתם תקימו את הקרן באותם פרמטרים כפי שהוצגו אז הצעת החוק תתייתר והיא לא תקודם לקריאה ראשונה והיא תישאר פה לנצח. ואם אתם לא תצליחו להקים את הקרן בכלל במועד הנקוב או תקימו אותה לא לפי הפרמטרים – קרי, בלי חטיבות ביניים שאתם עוד לא בטוחים עד הסוף שתצליחו להכניס לשם – אז החוק יובא להצבעה.

אני חושב שזה צריך להיות במשרד החינוך.

לא, הם שואלים על אכסניה משפטית. משפטית זה חוק נפרד.

אנחנו לא מתנגדים לגופו של המנגנון. אם אני מבינה שהתכלית היא לעודד מורים במדעים מדויקים אין לנו הערה משפטית לעניין הזה. אנחנו כן מבקשים לראות את הניסוח של החקיקה כדי לוודא שזה מנוסח וממוקם במקום הנכון.

בעיקרון אני מבינה שאנחנו לוקחים את הצעת החוק הזאת ומשנים אותה ברוח של הדברים שדיברו כאן.

בתיאום בינך לבין היועץ המשפטי.

כן, ברור. מה שנכנס לחקיקה זה החלק הראשון. נכון, זה מה שסוכם?

כן, כן.

זאת אומרת, בעצם אנחנו כן אומרים שתוקם קרן לעידוד מורים עולים לצורך מתן – אנחנו ננסח את זה - איזשהו משהו שנתי, תמרוץ. אני לא יודעת איך אתם רוצים לקרוא לזה. אבל אתם תצטרכו להגיד לי איך אתם רוצים לקרוא לזה. מענק עידוד, לא יודעת – איך שתרצו לקרוא לזה. זה יינתן למורים עולים שנכנסים לסעיף 20(ד) לחוק שירות המדינה (גמלאות). זאת אומרת, זו האוכלוסייה.
הנושא של מורים במדעים מדויקים וזה זה גם חל על זה?

כן, כן.

קודם כל, זה חל שם בלי שום קשר, וזה גם יחול על התיכונים.

אני הבנתי שאצלם זה שני - - -

בשתי ההצעות.

לא, אבל אתה לא מפריד לי בהצעה הראשונה את המדעים המדויקים. אתה לא עושה את זה רק בשבילם.

מדעים מדויקים ומתמטיקה דובר על המורים בתיכונים וחטיבות הביניים, הם יצטרפו לשם. אבל פה זה כולם. רבים רבים שנכנסים להגדרה הזאת.

ביסודי זה כולם.

כי ביסודי גם המורים מלמדים מקצועות כוללים וכולל מתמטיקה.

כן, גם יותר קשה להבחין.

אבל יש גם כאלה בחטיבות הביניים שנכנסים בתוך זה.

נכון, ברור.

זאת אומרת, הגדרת האוכלוסייה היא לפי הגדרת סעיף 20(ד). אני עוד אצטרך להתייעץ איתכם לגבי הנושא של - - -

ברור, זה ינוסח בתיאום.

כן, כן. יש לכם הרבה זמן לנסח את זה.

את נושא כפל המבצעים לא צריך להכניס. זה גם כך לא עובד, נכון? היום לפי החוק אסור לבן-אדם לקבל - - -

זה הם יגדירו בקרן, לא בחוק. את החלק של הקרן - נניח אם בסוף יקודם חוק ויהיה משהו נפרד על תיקונים, שם אתם קובעים, זה לא נכנס בכלל בחקיקה, אז אתם תגדירו שם שאין כפל מבצעים.

כן. לגבי הסכומים, מי קובע אותם, איך קובעים אותם, צריך גם לעשות איזשהו מנגנון.

לפי איזה נוסחה תקבל מענק שנתי חד-פעמי?

הדברים האלה לא מוגדרים בחקיקה בדרך כלל. יהיה סכום שיועמד לנושא כמו שדיברנו היום על 2,500 שקל לעובד.

לא, אבל צריך לקבוע מנגנון.

מנגנון שקובע. בסדר, ברור.

2,500 שקל למשרה מלאה?

כן, למשרה מלאה.

משרה מלאה – מה זה 100% זה?

לא, 60% משכר משולב היו צריכים לשלם מענק יובל.

זה משהו שאני צריכה לשאול אותם.

בסדר גמור.

תקרת ההגדרה צריכה להיות כמו מענק יובל רגיל – אותו הדבר.

דיברנו על הסכום.

רק כדי שהמהות תהיה ברורה כי אני צריכה לנסח את זה, ואם מצביעים על זה - אני לא יודעת - אז אני צריכה לדעת, בעיקרון בואו נאמר שהסכום הוא ידוע וצריך לגבש איזשהו מנגנון כדי להגיע לזה בחקיקה. אנחנו צריכים לנסח את זה.

או שתכניס פשוט 2,500 לתוך החוק וזהו.

לא.

מבחינתי, אלו הדברים שאני צריכה לדעת.

מירב, אם תצטרכי עוד הבהרות כשאת מסכמת איתם ולפני שמכניסים אז תשאלי גם אותי.

חברת הכנסת סולודקין, בבקשה.

אני מאוד שמחה שיש התקדמות כי היה נדמה לי שבפגישה האחרונה במשרד האוצר ובמשרד החינוך ממשרד האוצר אמרו לנו דברים והיה ברור שלא רוצים שום עידוד של מורים עולים. אני שמחה שהיום יש התקדמות ושאנחנו היום מצביעים על הצעת החוק כהכנה לקריאה ראשונה.

אלכס, אני קצת פוחדת שזה באוקטובר ואני אגיד לך למה. כי זה לא תלוי לא בי, לא בך.

יש סיכום ברור עם משרד האוצר – וגם את זה כדאי להגיד לפרוטוקול – שבמידה והכנסת תיכנס לתהליכי פיזור לפני המועד הנקוב של תחילת מושב החורף החוק יוצבע בקריאה ראשונה לצרכי רציפות של הכנסת הבאה ברגע שיתחיל - - -

אחר כך תהיה שאלה אם כל מי שחתום על החוק יהיה בכנסת הבאה.

צריך אחד, מספיק אחד.

יש פה די הרבה.

חשבנו על המנגנון הזה, את צודקת.

זה מאוד חשוב כי אם אין חוק בקריאה ראשונה בקדנציה הבאה מתחילים מאפס ועם אנשים אחרים.

בתקווה שהקרן כבר תהיה מוכנה ואנחנו לא נתעסק בחקיקה בסוגיה הזאת.

בסדר גמור. אני בעד ההסדר.

צודקת מרינה שהכול יכול לקרות בסוף יולי, ולכן יש את האופציה הזאת.

כן, בבקשה.

שמי בוריס מנור ואני מנהל מחלקת קרן ידע בארגון המורים העל-יסודיים.
כדי להביע דעתי בנושא הצעת החוק לאחר שהיא שונתה, צריך ללמוד את החומר. ראשית, אני ראיתי כאן שכתוב: "בישראל מועסקים כיום כאלפיים מורים עולים בעלי ותק...". אם אנחנו מדברים על אלפיים מורים - - -

אתה מסתכל על דברי ההסבר. עזוב, זה לא מעניין. את דברי ההסבר אני כותב. זה מה שאני כתבתי כהערכה.

הבנתי. שנית, אני לא הבנתי מה לגבי המורים בבתי-הספר העל-יסודיים. זאת אומרת, מדובר על המורים שבבתי-הספר היסודיים. אנחנו יודעים שלפחות מרביתם - - -

יסודיים וחטיבות ביניים, מי שהיה בתקציבית.

זה סימן שאלה עדיין.

לא, זה לא סימן שאלה. ביסודי וחטיבות ביניים, מי שהיה בתקציבית יקבל את המענק. זה הקרן. הרי איפה נתקענו? היינו יכולים לסגור את זה כבר עכשיו. הם צריכים עד תחילת מושב החורף לבחון את המנגנון של התיכונים בעניין המדעים המדויקים שגם יחול על חטיבות הביניים ואז סגרת כמעט את הכול.

אם כבר נגעת בנושא אז אני חושב שכאן כדאי להגדיר מה זה מתמטיקה ומקצועות ליבה.

מדעים מדויקים.

זאת אומרת, האם אנגלית? האם מדעי המחשב?

מתמטיקה כן, מדעי המחשב כן, פיזיקה כן, כימיה כן, ביולוגיה כן, הנדסה כן.

חינוך גופני? מקצועות חובה בבתי-הספר על-יסודיים.

לא, לא.

אני יודע מה זה מתמטיקה, לא צריך להסביר לי. זה מפצל את ציבור המורים וזה מדיר ציבור רחב של מורים בבתי-הספר העל-יסודיים דווקא מלהיכלל בהצעת החוק.

זה משמעות הפשרה.

על הסוגיה הזאת של התיכון אנחנו עוד נהיה במשא-ומתן. אני כבר אומר לך שלדעתי האחוזים של המורים העולים במקצועות העיוניים הם בודדים מאוד. אתה לא תמצא בעשרות אחוזים מורים שבאו מברית המועצות, מצרפת או מכל מקום אחר, שמלמדים בהמונים לשון, תנ"ך.

אבל מוזיקה כן, בעיקר מוזיקה. צריך להחיל את זה על כולם.

רבותי בנושא התיכונים אנחנו נשב ואנחנו נסתכל על המספרים. אנחנו נראה מי נכנס ומי לא נכנס לפי עד כמה היום מסתובבים בכלל בכל המערכת הזאת. צריך לבדוק.

חשוב גם להבין שזה באמת שילוב שהוא גם יחד עם הצורך הלאומי במקצועות למתמטיקה ולמדעים.

רבותי, יש לנו כמה חודשים לשבת על המספרים. צריך להוציא מספרים.

אני רוצה הבהרה. האם בחטיבות הביניים זה לכל המורים העולים או רק למקצועות המדעים בעלי פנסיה תקציבית?

לא, פנסיה תקציבית לכולם.

מי שבפנסיה התקציבית זה כולם.

זה כולל חטיבת ביניים – כולם.

ברור, כי זה עובדי משרד החינוך.

ישנם מורים שהם עובדי משרד החינוך – המורים החדשים – שהם לא בעלי פנסיה תקציבית. מה דינם?

זה המנגנון השני.

אנחנו מפעילים פה שני מנגנונים. מנגנון אחד זה עובדי המדינה שקיבלו פנסיה תקציבית. בעצם כל עובדי משרד החינוך שפעם קיבלו פנסיה תקציבית, הרי משנת 2000 זה כבר לא קיים – זה מנגנון ראשון. מנגנון שני שהוא כרגע בבדיקה זה המנגנון של עידוד המקצועות שהמדינה היום נדרשת להכניס אותם ואלו מקצועות המדעים המדויקים.

כלומר, באותו בית-ספר ישנם מורים שהם בעלי פנסיה תקציבית וכאלה שהם בעלי פנסיה צוברת והם עובדי משרד החינוך, האחד מקבל והשני לא.

ביסודי.

לא, בחטיבה וגם ביסודי.

חטיבה אמרנו שכן.

גם היום יש לך אנשים שמקבלים פנסיה תקציבית ולא מקבלים פנסיה תקציבית והם עובדים באותה כיתה.

אבל זה מענקים, זה בעיה.

אני רוצה לחדד את הנושא הזה. דווקא בחטיבה העליונה בבתי-ספר על-יסודיים ועדיין אנחנו מדברים על חטיבות ביניים ותיכונים, זאת אומרת יש מורים שבהחלט יש להם פנסיה תקציבית כי הם עושים איחוד משכורות. זאת אומרת, חלק מהמשרה הם מלמדים בתיכונים. נניח רבע משרה שמזכה אותם בפנסיה תקציבית מלמדים בחטיבות הביניים. מה לגביהם? האם המנגנון לוקח את זה בחשבון? איך הם נכנסים?

אתה יכול להיכנס לאחד משני המנגנונים, אתה לא יכול פעמיים. אתה לא יכול לקבל גם מפה וגם מפה.

בסופו של דבר, אנחנו צריכים לפגוע ברוב האנשים. אנחנו מדברים יותר על אותם אנשים שהגיעו בשנות התשעים, שהגיעו עם ותק גדול. כמות האנשים שמגיעים עכשיו עם ותק של 10 – 15 שנים במערכת היא הרבה יותר קטנה. קודם כל אנחנו צריכים לטפל באותה אוכלוסייה שכביכול עוד שלוש-ארבע שנים יוצאת לפנסיה, אז לפחות ניתן להם עכשיו ובזמן קרוב את כמה אלפי שקלים שמגיעים להם. אנחנו בתקווה שכל אותם אנשים שגם כך מגיעים למענק יובל ב-25 עם ותק יקבלו את מענק היובל שלהם. ברגע שעשינו את הרוב צריך לראות מי יצא, מי לא נכנס, ואז להסתכל מה הן ההשלכות. יכול להיות שאנחנו באיזושהי דרך של הסכמים קואליציוניים עתידיים נכניס את כל השאר במנגנון כזה או אחר בעידוד.

אני רק לא הבנתי מה בדיוק המטרה לפצל את ציבור המורים.

זה לא לפצל. אנחנו צריכים להיצמד לאיזשהן נוסחאות שקיימות היום במערכת. יש היום נוסחאות שניתן לעבוד איתן. ברגע שבאת ופתחת את זה קצת אז אתה יכול להכניס לכל הסיפור הזה את כל העולם ואשתו, ואז ההשלכות הן השלכות רוחב. אנחנו רוצים היום לתת איזשהו push בנושא ההוראה. דיברנו על זה כבר בעבר. לקחנו את הדברים שקיימים במערכת ומנסים לנצל אותם. יש היום את עניין הפנסיה התקציבית אז "התלבשנו" על הפנסיה התקציבית. יש היום את המנגנון של עידוד המדעים המדויקים אז "התלבשנו" על עידוד מדעים מדויקים. אם אנחנו נצליח לחשוב בעוד חצי שנה-שנה על עוד איזשהו מנגנון שניתן לעשות אז נשב עם האוצר.
נציגת משרד המשפטים, מה קרה?

אני עוקבת לאט לאט אחרי הדיון ומבינה יותר טוב מה המנגנון ורוצה לחדד את ההערות שלנו לנושא. ישנן שתי הערות. האחת קשורה לפרוצדורה והיא מתייחסת לזה שזה באמת לא צריך להיות בחקיקה. אם אני מבינה נכון, אתם רוצים שהחוק יעמוד כהצעה עומדת ושרירה שתדרבן את הממשלה לקדם את ההסדר.

עזבי את הפוליטיקה.

אבל שורה תחתונה, אתם רוצים שזה לא ייכנס לחקיקה, וזה טוב בעינינו.

ההערה השנייה היא לגבי הקבוצות הזכאיות. לגבי שכר עידוד למדעים מדויקים – זה לא מעורר קושי. יש פררוגטיבה ניהולית למעסיק לבחור ולתמרץ קבוצה מסוימת שהוא סבור שצריך לעודד מבחינה מקצועית. אבל ההתייחסות לקבוצת מקבלי הפנסיה התקציבית – אני לא רואה מה השונות המיוחדת שמזכה דווקא אותם ולא מורים אחרים שפשוט התחילו לעבוד בתקופה אחרת. הזכאות לפנסיה תקציבית נגזרת מהמועד שבו התחילה ההעסקה, ופה אתם לא מדברים על איזושהי תכלית מקצועית שמסבירה את זה וזה מעורר איזושהי שאלה מתחום השוויון. אני לא בטוחה שהיא נקייה מספקות ואני מבקשת את הזכות לבדוק אותה במשרד.

אין בעיה. הרי שום משרד ממשלתי לא יכול להקים שום קרן בלי שמשרד המשפטים ייתן את דעתו על הסוגיה הזאת. ברגע שאתם תקימו את הקרן אתם תשבו עם משרד המשפטים, נכון?

ודאי.

כן, אבל אתם סיכמתם על איזשהו תנאי מהותי שאנחנו לא מבינים את השונות בין מי שנכנס להסדר של פנסיה תקציבית למי שאינו נכנס להסדר, בניגוד להסבר על המדעים המדויקים שאנחנו מבינים שיש פה איזה תכלית אחרת.

אני אנסה להסביר. הסיבה שנשענו במנגנון הראשון באמת על סעיף 20(ד) לחוק הגמלאות היא מהסיבה שלמעשה המחוקק כבר התמודד עם האוכלוסייה הרלוונטית הזאת, אותה אוכלוסיית עולים, באותה תקופה מסוימת ונתן לה איזשהו מענה בחוק הגמלאות. ראינו את העוגן הזה שהמחוקק כבר קבע והתייחס אליו ואמרנו: לאותה אוכלוסייה, אנחנו לא מתייחסים לאוכלוסייה אחרת, לאותה אוכלוסייה שהמחוקק כבר הגדיר כאוכלוסייה שנדרש לה פתרון מיוחד, את אותה האוכלוסייה בדיוק אנחנו לוקחים ונותנים לה מענה גם בהקשרים האלו של הוראה.

מה אומר סעיף 20(ד)? לאיזה הקשר הוא נקבע?

איה, השאלה היא האם סעיף 20(ד) כשלעצמו לא מעורר לך בעצם את אותו קושי. סעיף 20(ד) אומר: "מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו ואינו מקבל קצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת וביום התקבלו לשירות הגיע לגיל הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו בחלק ג' לתוספת השנייה, לא תפחת קצבתו מ-35% ממשכורתו הקובעת. עובד כאמור יהיה זכאי לתוספת קצבה של 2% ממשכורתו בעד כל שנת עבודה נוספת מעבר לעשר שנים, ובלבד שקצבתו לא תעלה על 70% ממשכורתו". זאת אומרת, נתנו להם כבר איזשהו - - -

לפרוטוקול – אני ביקשתי שאנחנו נמצא גם את הדרך, בייחוד כשמדובר על נושא המורים בעניין קליטתם בתוך מערכת החינוך. אנחנו יודעים שיש את המנגנון של תעודת הוראה. כמה זמן היום לוקח לעשות תעודת הוראה?

שנה, שנה.

בין שנה לשנתיים, אם יש השכלות אחרות.

כן, יפה. בגלל זה יש לנו שם את הקושי. מורה שצריך להיכנס לשירות ציבורי היה צריך גם לעשות תעודת הוראה. אני ביקשתי לבדוק את הסיפור של השנתיים, בעניין של המורים להגדיל את זה לארבע. אבל, שוב, זה צריך להיות איזשהו דבר שאנחנו נחשוב עליו במשך התקופה עד פתיחת מושב החורף, ואיך אנחנו מסדירים את הסוגיה הזאת.
אני אסביר לכם. הפנסיה התקציבית וכל המנגנון של סעיף 20 הזה, זה יעבוד על אנשים שנקלטו למערכת החינוך תוך שנתיים. אני אומר לך שאתה בקושי שאתה תמצא כמה אנשים שנקלטו תוך שנתיים למערכת החינוך מיום העלייה בגלל אולפן ובגלל שהם היו צריכים לעשות תעודת הוראה. יש לך בעיה כי כל השאר שנקלטו היום במערכת הציבורית לא היו צריכים לעבור את קורסי החובה האלה שהמדינה דורשת. גם לגבי המבחן, הוא לא היה צריך לעשות קורס חובה ושעות הוראה. למשל, לגבי רופאים, רופא צריך לעשות מבחן במשרד הבריאות בשביל להיכנס ולהיות רופא בישראל. אבל הוא לא צריך לעשות שעות לימוד בשביל המבחן הזה, הוא יכול למחרת לעשות אותו, או אחרי חצי שנה לעשות אותו. שוב, היום יש גם הסדרים שנותנים חיזוק בעניין הרופאים ויש לנו גם עוד מישורים כמו אחיות וכו' וכו'. אני אומר שצריך לבדוק גם את הסוגיה הזאת של הקליטה למערכת החינוך ולעשות איזשהו משהו ייחודי למורים בעניין הקליטה בגלל זה, או שפשוט לא לחשב נניח את העניין של הלימודים של תעודת הוראה כמו שלמינהל הסטודנטים, למשל, לא מחשבים את השירות הצבאי בשביל לקבל - - -

זה לא במסגרת הזאת.

בסדר, נחשוב על זה.

עדיין אני לא שקטה מהסעיף הזה, אני מבקשת לבדוק אותו.

טוב, בסדר.

אלכס, זה נכון שאתה באמת שוקל לבדוק את החוק כי אני אסביר לך למה.

אני כרגע הסברתי למה.

כי בהחלט מרבית המורים השתלבו במערכת החינוך אחרי שנתיים ויותר. אולפן א', אולפן ב', אחר כך לפחות דרך המכללות הם עשו מסלול. חלקם מואץ, חלקם לא. זאת אומרת, ההשתלבות בארץ היא בין שבעה חודשים לשנה פלוס. בהחלט כמעט ולא תמצא מורים שנכנסו במהלך השנתיים הראשונות למערכת החינוך.
דבר נוסף, רציתי לשאול לגבי הקרן שתוקם כי אני רואה שכולם מתכוונים להצביע בעד ואנחנו בהחלט מברכים.
דבר נוסף, מדובר על עובדי מדינה שמקבלים פנסיה תקציבית. ברגע שהם פורשים לגמלאות הם ממשיכים לקבל מענק יובל. מה לגבי מורים עולים שיש להם, למשל, עשרים שנות ותק בהוראה כאן בארץ וחמש שנים הם מביאים עימם מארץ מוצאם. איך הם ממשיכים אחרי שהם יוצאים לפנסיה?

איפה הם עובדים? בחטיבות הביניים?

בינתיים אנחנו דנים על אלה שבהחלט בבתי-הספר היסודיים, חטיבות הביניים.

שוב, אנחנו מנסים לחלק את זה לכמה פרמטרים בשביל להכניס את רובם. אמרתי לך, כל מי שלא ייכנס בסופו של דבר אנחנו נחשוב איך אנחנו מכניסים. יש לנו קבוצות בודדות שכנראה שלא ייכנסו לתוך החוק, אין מה לעשות. אין מה לעשות, ככה זה עובד.

כמה סוגיות הובילו אותנו. קודם כל, סוגיית הניסיון שנצבר במדינת המוצא, ניסיון, ותק די גדול.

--- 25 שנה?

לא, זה לא ניסיון. 25 שנה ניסיון זה כבר - - -

לא, לא. כולל גם בארץ וגם בחו"ל ביחד. האם זה תלוי?

אנחנו אמרנו שאנשים שיש להם ניסיון של הוראה והם מגיעים ממדינות אחרות ללמד כאן בארץ אנחנו רוצים שהם יהיו במערכת החינוך ושהם לא ילכו לכל מיני מערכות אחרות כמו הי-טק. אנחנו רוצים לשמור עליהם. הם מגיעים עם הניסיון, עם הידע ועם התארים ועם הכול. אמרנו אז שאנחנו נלך על הניסיון, נלך על הנושא של המקצועות שיש בהם היום חוסר במערכת החינוך, מדעים מדויקים, פיזיקה, מתמטיקה, כימיה. אתם אמרתם את זה בעצמכם כאן כשהייתם בוועדה.

אפשר לצרף אנגלית וחינוך גופני.

שם זה פחות. זה בעצם יהיה הרוב. אחר כך אנחנו נתחיל להסתכל כמה נפלטו לנו ולא מקבלים, ואז צריך לראות מה אפשר לעשות, באיזה אחוזים מדובר ועל איזה כמות. אם מדובר שם על איזה 100- 150 מורים בסך הכול שצריך להשלים אני לא חושב שנלך פה לריב עם משרד האוצר על 100 מורים, זה שטויות. אבל, שוב, אחרי שהכנסת את כולם צריך לראות מי נפלט ומאיזה סיבות – חמש שנים, שש שנים, מלמדים ביסודי, מלמדים בתיכון, מלמדים בחטיבות הביניים, איזה מקצועות, לכמה מהם חסר למענק יובל. כשיש לך את כל התמונה אתה יכול לעשות.
אנחנו נמצאים עכשיו בהכנה לקריאה ראשונה. הם מכינים עכשיו את הקרן. הם צריכים להכין את זה גם עם משרד המשפטים. אם אנחנו נראה שיש צורך לבוא ולעשות תיקונים וגם יכול להיות שהם. ברגע שהם בונים את הקרן הם רואים איפה - - - וגם עושים את זה כך שזה יעבוד. בסופו של דבר, כולם מחפשים את אותה מטרה והיא לעודד מורים עולים.

אני רוצה הבהרה. זה לא תלוי ותק, נכון?

בטח שזה תלוי, תלוי ותק שנצבר במדינות מוצא.

ותק של 15 שנה או מורה של 20 שנה?

לא, זה ותק שנצבר במדינות מוצא, גברתי.

אני מבינה, אבל כמה? שביחד זה נותן 25?

שביחד יותר מ-25. מה חשבת?

רבותי, לאחר כל הסוגיות שאנחנו דיברנו עליהן אני אבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להיות בקשר עם משרד האוצר לגבי הנוסח.

והמשפטים.

ברור.

בסדר, אבל אתם לא בזה. אתם מסתכלים, אבל איתם אנחנו הגענו ל - - -

הם גם יעזרו לי עם ההגדרות.

כן. כמו שאמרתי מבחינתי בסוגיה של הפרוטוקול, אנחנו נותנים פרק זמן עד פתיחת מושב החורף בעניין ההתקדמות של כל הסוגיות האלה שדיברנו עליהן עכשיו. במידה ולא תהיה איזושהי התקדמות ממשית שכביכול אנשים יתחילו לקבל את מה שהם צריכים לקבל, אנחנו נעלה את החוק להצבעה למליאה. כמובן אני גם אבקש, גם לפי הסיכומים שהיו לנו איתם, שבמידה ותהיה החלטה על פיזור הכנסת ועדת החינוך תעלה את החוק הזה להצבעה לקריאה ראשונה במיידית למליאה.
רבותי, מי בעד?

הצבעה
בעד – כולם
הצעת חוק מענק יובל לעובדי הוראה עולים, התשע"א-2011, אושרה פה אחד להעלאה לקריאה ראשונה.

אישרנו פה אחד, תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:25.>