PAGE
112
ועדת הכלכלה
29/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 863>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ח' בסיון התשע"ב (29 במאי 2012), שעה 14:30

<הצעת חוק טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר
דב חנין
יוליה שמאלוב-ברקוביץ

>
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן
מירי שאול - יועצת השר, המשרד להגנת הסביבה

יהושע (ג'וש) פדרסון - ייעוץ משפטי, המשרד להגנת הסביבה

יורם הורביץ - סמנכ"ל שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

אלונה שפר - המשרד להגנת הסביבה

נעמה אשור - רא"ג פסולת מוצקה, המשרד להגנת הסביבה

רומי אבן דנן - רא"ג חומרים מסוכנים, המשרד להגנת הסביבה

רעיה בליטמן - אגף חומרים מסוכנים, המשרד להגנת הסביבה

אורן תמיר - משרד המשפטים

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקאלי), משרד המשפטים

דרור לוינגר - לשכה משפטית, משרד הפנים

איזבלה קרקס - אפידמיולוגית סביבתית, משרד הבריאות

דבורה ספיר אליעזר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

זאב ורל - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

חנה מזור - הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

נעמי ריש - הסוכנות לעסקים קטנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יזהר יצחקי - ייעוץ משפטי, הגנת הסביבה, הפרקליטות הצבאית, צה"ל

מיכל דרור - רמ"ד תשתיות ותעשייה, מינהל הגנת הסביבה, צה"ל

זלי אולשך - מחקר ופיתוח, אולנסק ושות', מחזור בע"מ

אילן אולשך - מנהל, אולשך ושות', מחזור בע"מ

ניר הנדלר - מנהל סחר, ניופאן בע"מ

חיים ישר - עו"ד, איגוד לשכות המסחר

בנימין רוטנברג - עו"ד, איגוד לשכות המסחר

רז הילמן - מנהל תחום חשמל ואלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר

דן כרמלי - סמנכ"ל, איגוד לשכות המסחר

מירה סלומון - ייעוץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

מילכה כרמל - יועצת סביבתית למרכז השלטון המקומי

גלעד אוסטרובסקי - אדם טבע ודין

אסף רוזנבלום - אדם טבע ודין

יאיר קמייסקי - ג'וינט ישראל

מוטי פסטרנק - יועץ לג'וינט ישראל

דני קוגן - אקולוגיה לקהילה מוגנת

איילת רוש - חברת אינטל

אתי בנדלר

לאה ורון

ס.ל., חבר המתרגמים
<הצעת חוק טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012>

כרמל, האוצר אנס אותי ואל תשנה את זה, אני הסכמתי שההכנסות מהקנסות בחוק הזה הולכות לאוצר ולא אלינו. אל תשנו את זה, עליי. מקסימום תגישי ערר. זה לא תקדים מחייב על כל החוקים הבאים. ואני רוצה להודיע, כשייפתח הדיון, בשם חברת הכנסת שמאלוב, מה שהיא ייפתה את כוחי.

היא צריכה להעביר מכתב.

מה שנאנסתי על ידך ועל ידה להוסיף.

מעולם לא אנסתי אף אדם, ודאי שלא שר.

אני מבטיח לך שזה יגיע במהירות שיא לוועדה.

דיון מחודש. היכן עצרנו? 27, בבקשה נא להקריא.

לגבי סעיף 26, נערכה לגביו הצבעה?

כן. אושר.

27.

(מקריא): חובת השלכת פסולת ציוד וסוללות במרכז איסוף

27.
הוקם מוקד איסוף או מרכז איסוף כאמור בסעיף 25(ב)(1), וניתנה הודעה על כך על ידי האחראי לפינוי פסולת, לא ישליך אדם פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי בתחומו של האחראי לפינוי פסולת, אלא במוקד האיסוף או במרכז האיסוף ובהתאם להוראות לפי סעיף 25, אלא אם כן החזיר את הפסולת האמורה למשווק כאמור בסעיף 29.

הסבר.

זה קובע בעצם סעיף שקבע את החובה על, אפשר לקרוא לזה הציבור הרחב, התושבים, שהם אמורים לפעול לפי ההסדרים שנקבעים ולהשליך רק את המה שמותר, במקום שמותר ולא לעשות מה שעשו.

הערות? אין.

הצבעה
סעיף 27 - רוב

הסעיף אושר

סעיף 28.

מקריא: איסור פינוי פסולת בלא אישור האחראי לפינוי פסולת
28.
(1) לא ייקח אדם פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי ממוקד איסוף או ממרכז איסוף ולא יאסוף ולא יפנה פסולת זו בתחומו של האחראי לפינוי פסולת אלא באישור האחראי לפינוי פסולת, ובלבד שאישור כאמור יינתן בכפוף להוראות סעיף 26(ב).



(2) אחראי לפינוי פסולת ינקוט באמצעי אכיפה בכדי להבטיח את קיומן של הוראות סעיף זה".



דנו רבות בסעיף.

אין הסכמה לסעיף הזה.

על מה אין הסכמה? לא הבנתי.

לעניין ההוראה שקובעת חובה על הרשויות המקומיות לנקוט אמצעי אכיפה באופן כללי ולא קונקרטי ובאופן משלים לזה ההוראה שקובעת עבירה וסעיף עיצום על הפרה של הוראת סעיף 28(ב).

לא, אתה קצת הרחקת לכת. אין הסכמה ואני קיבלתי את זה לגבי הסנקציה, אבל אמירה עקרונית שהם צריכים לנקוט אמצעי אכיפה?

זה נכון, אמירה עקרונית, פשוט מה משקלה של אמירה עקרונית זו בלי סנקציה בצידה? אבל בסדר.

לא, יש משקל, כי אם מחר אני אתן להם קנסות כשהפסולת היא כל דכפין בא ולוקח, מן הסתם הם יעתרו נגד המדינה והרשויות, ובצדק, ויגידו שהפסולת הזאת, 'בכלל אין לנו אפשרות להגיע אליה כי הרשויות מאפשרות לכולם לקחת אותה'.

עוד הערות לסעיף? אין הערות.

הצבעה
בעד סעיף 28 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

רוצים להעלות את 22א?

הגענו להסכמה בהפסקה לגבי סעיף 22א שלא הצבענו עליו קודם. תקריא את הנוסח.

כן, אז אני מקריא נוסח מעודכן מוצע לסעיף 22א רבתי.

קביעת משקל מופחת של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי

22א.
(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף 21(ז), רשאי המנהל, על סמך בקשה שהוגשה על ידי גוף יישום מוכר, לאשר, בנסיבות מיוחדות, הפחתה במשקל פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי שגוף היישום המוכר חב לגביו חובת מחזור לפי סעיפים 3 ו- 4, בהתחשב במשקל פסולת הציוד והסוללות בתחומו של אחראי לפינוי פסולת, שהוכח לגביו שלא התקשר עם גוף יישום מוכר לפי סעיף 26(א) או לא נקט באמצעי אכיפה לפי סעיף 28(ב)".


השינוי המשמעותי הוא בסיפה, זה לא קושר את זה ישירות להטלת עיצום כספי. עדיין מוגדר שההפחתה היא רק לגבי שתי חלופות, במצב שהאחראי על פינוי פסולת לא התקשר עם גוף יישום מוכר או שהוא לא נקט באמצעי אכיפה המתאימים ליישם את ההסדרים, כשהשינוי הוא שהוכח לגביו שהוא לא התקשר עם גוף יישום מוכר לפי סעיף 26 או לא נקט באמצעי אכיפה לפי סעיף 28 (ב).

זה מוציא את הכריכה בין סמכות ההפחתה ובין הליך הטלת העיצום. זו בעצם הייתה הבעיה שלנו עם הסעיף הזה. לנתק את הכריכה.

ההסכמה כוללת גם אותך?

כן, זה אפילו רך יותר ממה שאני הצעתי, בוודאי.

רך זה אנחנו.

אוקי.

הצבעה
סעיף 22א - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

אני רוצה גם לעדכן לגבי ההסכמה על נושא הדיווחים בסעיף 21. אנחנו מסכמים שהדיווחים יהיו דיווחים חצי שנתיים, אך תהיה סמכות למנהל בתום שנתיים לשנות את המתכונת לדיווח שנתי. זאת אומרת ברגע שהמנהל יראה שהחוק מתקדם כמו שצריך אז אפשר יהיה להקל בחובת הדיווח לדיווח שנתי.

זה מצריך רביזיה.

כן, אז אני מבקש לפתוח את סעיף 5 ולשנות בו גם לדיווח חצי שנתי, ושב-21 תתווסף ההוראה שמקנה שיקול דעת למנהל אחרי שנתיים מרגע תחילת החוק. סעיפים 21 ו-5.

על 21 עוד לא הצבענו. נעשה את זה ביחד.

סעיף 29.

כשתקבלו מחברת הכנסת שמאלוב את ההסרה, אז אני אודיע מה אנחנו משנים עוד.

(מקריא): "סימן ב': משווקים"

חובת משווק לקבלת פסולת ציוד וסוללות
1.
(1) משווק המוכר ציוד חשמלי ואלקטרוני המתאים גם לשימוש ביתי, יאפשר לקונה או למי מטעמו למסור לו, במועד המכירה או במועד האספקה, פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני שמקורה בציוד חשמלי ואלקטרוני דומה, והיא בכמות או במשקל הדומים למוצר הנמכר, ולא ידרוש ממנו תשלום על כך; בסעיף זה, "ציוד חשמלי ואלקטרוני דומה"- ציוד חשמלי ואלקטרוני מאותה קבוצת סיווג, שנועד לשימוש דומה לציוד הנמכר, ללא תלות בשם היצרן או היבואן של הציוד החשמלי והאלקטרוני או בסימן המסחרי המופיע עליו.



(2) משווק של סוללות ומצברים ניידים, יתקין בכל נקודת מכירה שלו מיכל אצירה ייעודי לפסולת סוללות ומצברים ניידים, ויאפשר לכל יחיד שאין עיסוקו בפסולת, להשליך למיכל האצירה פסולת סוללות ומצברים ניידים, בלא תשלום.



(3) משווק יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, את אפשרות ההחזרה של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי בלא תשלום, כאמור בסעיף קטן (א), את מיקום אזור ההחזרה של פסולת הציוד והסוללות כאמור, שיהיה בתחומי עסקו של המשווק או בקרבתו, ואת המגבלות על החזרת פסולת ציוד וסוללות לפי הוראות חוק זה; בסעיף זה, "מקום עסקו" של משווק - נקודות מכירה, מרכזים למתן שירות ואתרי אינטרנט של המשווק.



(4) משווק המוכר במכירה מקוונת ציוד חשמלי ואלקטרוני המתאים גם לשימוש ביתי או סוללות ומצברים ניידים, יקיים את חובותיו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), באופן שבו סופקו הציוד או הסוללות לקונה, בעת מכירת הציוד או הסוללות, או בדרך יעילה אחרת לקיום החובות כאמור.


כפי שציינו, אחת הדרכים לתמרץ את איסוף פסולת הציוד והסוללות מהציבור הרחב, כדי לאפשר למנגנון להיות אפקטיבי ולעמוד ביעדי המחזור, היא לקבוע חובה, על משווקים שהם נקודת ממשק רלוונטית, כתלות בשיקול דעת של הקונה, אבל בעת הקנייה של מוצר חדש, להביא את המוצר הישן, המשומש או פסולת הציוד לאותו משווק וגם לגבי סוללות ומצברים ניידים.

אני רציתי לשאול, ג'וש, האם כשאתה מדבר על משווק המוכר ציוד חשמלי ואלקטרוני וגו', האם ברור שמדובר גם במשווק שמספק ציוד לקונה של משווק אחר. אנחנו יודעים שיש את זה היום הרבה מאוד פעמים שאתה קונה אצל משווק אחד ובעצם מי שמשווק לך את הסחורה, את הציוד, זה משווק אחר. כי 'יאפשר לקונה או למי מטעמו', מטעמו של הקונה, 'למסור לו', זאת אומרת למשווק שממנו הוא רכש.

כן.

אז אני רוצה לאפשר למסור או למשווק או למשווק שמספק לו את הציוד.

מהותית הרי יש רק גורם אחד שעושה את המכירה מול הקונה, זה שהוא אחרי זה משתמש בקבלני ביצוע או גורמים נוספים לבצע את האספקה, זה עניין טכני. מהותית עדיין יש פעולת מכירה וקנייה רק מול גורם אחד.

אני לא יודעת אם יש את זה בציוד אלקטרוני או בציוד חשמלי ואלקטרוני, אבל אני יכולה לומר שלמשל בתעופה אתה נתקל בזה שאתה עושה את העסקה באינטרנט עם משווק מסוים ואז בעצם מי שמספק לך את הכרטיסים זה משווק אחר לגמרי.

למי משלמים? עם מי עסקת המכירה?

עם הגורם הראשון.

אז זו הגדרה מהותית של מכירה. עסקת מכירה יש אחת.

מה זה משנה? יש פה הגדרה שתופסת גם את זה וגם את זה, אם צריך.

לא.

כתוב, משווק, מי שמוכר ציוד וסוללות וכן מי שמספק ציוד וסוללות להפצה, לצריכה ולשימוש במסגרת עסקו.

מי שמוכר ומי שמספק, טוב. אוקי.

בכל מקרה, אני רק אומר, יש מכירה אחת. פעולה של מכירה יש אחת, אם יש אחרי זה ביצוע על ידי- - -

בסדר, היא הבינה.

אוקי. ברשותכם, 'ולא ידרוש ממנו תשלום', או תמורה אחרת, אנחנו ניצמד לצמד המלים האלה כמו בכל המקומות האחרים.

מאה אחוז.

עוד הערות?

הצבעה
בעד סעיף 29 - רוב

הסעיף אושר.
הסעיף אושר עם ההערה.

30.

(מקריא): סייג לעניין פסולת ציוד וסוללות מזיקה
2.
על אף הוראות סעיף 29, רשאי משווק שלא לקבל פסולת ציוד וסוללות מזיקה.

שוב, אותה הערה שאני הערתי קודם לגבי פסולת ציוד מזיקה- - -

כן, שאני צריך לפרסם הוראות, לקבוע מה זה.

כן, אם אני רוצה לתת, אני לא יודעת אפילו שזה מזיק להחזיר ציוד כזה.

בסדר, כיוון שזאת הוראה מהותית אז קבענו אותה פה בחוק ולא חיכינו להוראות, כי זה בעצם מאפשר לדלג על החוק. חשוב שזה יהיה חלק מהחוק.

למרות שכן ציינו בסעיף קטן (ג) בסעיף הקודם, שכתוב בין היתר מה שהוא צריך לפרסם לציבור, 'ואת המגבלות על החזרת פסולת ציוד וסוללות לפי הוראות חוק זה', זה קשור גם לסוגים וגם לכמויות וגם לעניין של פסולת מזיקה. בדיוק לזה מכוון הביטוי שם, שהציבור כן יידע שיש מגבלה על החזרת פסולת מזיקה. ניתן לזה מענה, זאת הכוונה בביטוי בסעיף הקודם בסעיף קטן (ג).

יש הערות לסעיף 30?

הצבעה
בעד סעיף 30 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

31.

(מקריא): אחסון פסולת ציוד וסוללות
31.
משווק יאחסן פסולת ציוד וסוללות הנמצאת ברשותו, עד למועד פינויה, בהתאם להוראות לפי חוק זה ובהתאם להוראות אלה:



(1) פסולת ציוד וסוללות תאוחסן על משטח אטום ובנפרד מסוגי פסולת אחרים, כשהיא מופרדת לפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני ולפסולת סוללות ומצברים;



(2) פסולת ציוד וסוללות תאוחסן באופן שימנע את שבירת הציוד והסוללות, ודליפה של חומרים מהם;



(3) לא יבוצע טיפול בפסולת הציוד והסוללות, לרבות פעולות טיפול כאמור בתוספת השנייה".


זה חלק מסך ההוראות שיש על משווק בשביל לוודא שגם שלב האחסון בידי המשווק ייעשה באופן סביבתי ובלי מפגעים.

שאלה. כשדיברנו על יצרני ויבואנים של ציוד וסוללות בהיקף מוגבל, בסעיף 12, אתם מניתם איזה סעיפים לא יוחלו לגביהם. הסעיף הזה לא מנוי בין הסעיפים האלה, מה שאומר שלכאורה גם משווק עסק קטן מאוד יצטרך לאחסן את הציוד והסוללות בדרך האמורה כאן. השאלה אם זה לא נטל מוגזם.

אני חושב שיש פה שתי סוגיות נפרדות. ב-12 אנחנו מדברים על יצרן או יבואן בהיקף מוגבל. בסעיף התקנות 67 יש את הסעיף שאומר, ובהחלט צריך לתת על זה את הדעת אבל לא בהכרח בשלב זה של החקיקה הראשית, בסעיף קטן (4), שלקביעת גודל מזערי לעסק שחלה לגביו חובת קבלת פסולת ציוד וסוללות כאמור בסעיף 29, זאת אומרת שתהיה אפשרות לקבוע בתקנות מה הוא גודל מזערי שאז משווקים קטנים- - -

בקיצור הוא יהיה פטור מהכול.

זה מן חברת משווקים. אם יש גורם שהוא גם יצרן וגם יבואן וגם משווק, אז לעניין- - -

אוקי, זאת אומרת העסקים הקטנים זה רק בהתאם לסעיף 67. בסדר, נעיר את ההערות כשנגיע ל-67.

רק אני רוצה לוודא שאין סתירה בין סעיף 31(1) ל-31(3) לגבי סוללות שהן בתוך המוצר ויש צורך בפירוק עם מברג כדי להפריד אותן.

אני אגיד משפט הבהרה לפרוטוקול, כפי שכתוב בסעיף קטן (3). אסור לבצע פעולות טיפול, כשבין היתר מסתכלים בתוספת השנייה מה הן פעולות טיפול שדורשות מיומנות מקצועית וגם יכולות להיות לזה סכנות של דליפות של חומרים כאלה ואחרים, שם כתוב שבין היתר צריך להפריד את הסוללות והמצברים מתוך הציוד וכאן אסור לעשות את זה. אז משווק, הוא עושה אחסון פסיבי, איך שזה הגיע אליו, הכוונה בסעיף קטן (1) של ההפרדה שהוא צריך להפריד בין ציוד אלקטרוני לבין סוללות, כי אם יש מיכל אצירה לסוללות ומיכל אצירה לציוד חשמלי, שלא ייקח אחרי זה ויערבב, עד שכבר הציבור עשה את המאמץ להפריד. מה שכבר הופרד, לא יעורבב שוב. המשווק לא אמור לעשות פעולות של פירוק והפרדה של סוללות ומצברים מתוך הציוד שהוא קיבל.

הצבעה
בעד סעיף 31 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): התקשרות לפינוי פסולת ציוד וסוללות
32.
(1) לצורך פינוי פסולת הציוד והסוללות הנמצאת ברשותו או בשליטתו, יתקשר משווק בחוזה התקשרות עם גוף יישום מוכר שניתנה לו הכרה לגבי פסולת ציוד וסוללות מהסוגים שנמצאים ברשותו.



(2) משווק יעביר את פסולת הציוד והסוללות שברשותו או בשליטתו, לגוף יישום מוכר שעימו התקשר; העברה כאמור לא תהיה כרוכה בתשלום או בדרישת תמורה נוספת מעבר למימון הפינוי של הפסולת כאמור בסעיף 17(א)(4) וכפי שנקבע בחוזה ההתקשרות ביניהם.



(3) לגבי פסולת ציוד וסוללות שלא נאספה על ידי גוף היישום המוכר או בכל עת שההתקשרות עם גוף היישום המוכר אינה עומדת בתוקפה, יפנה המשווק את פסולת הציוד והסוללות שברשותו באחת הדרכים שנקבעו לפי סעיף 25, ויחולו לגבי המשווק הוראות סעיפים 27 ו-28".


בדומה לממשק בין הרשויות האחראיות לפינוי פסולת לגוף המוכר, אז גם פה משווק שמצטברת אצלו פסולת ציוד וסוללות, זאת פסולת שנדרשת ליצרנים ויבואנים לעמוד ביעדי המחזור ולכן מוצע לקבוע פה חובת התקשרות עם גוף יישום מוכר ולהעביר אליו את פסולת הציוד האלקטרוני בדומה למה שראינו בסעיף 26.

הערות?

(מקריא): רישום ועיון
33.
(1) משווק ינהל רישום מלא ומפורט של פסולת הציוד והסוללות שהתקבלה אצלו לפי סעיף 29 ושפונתה לפי סעיף 32, לפי משקל, קבוצות סיווג, וסוגים.



(2) המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לעיין ברישום כאמור בסעיף קטן (א) ולקבל העתק נכון ממנו, וכן לדרוש ממשווק להמציא לו כל מידע הנוגע לרישום כאמור; נדרש משווק להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה".


כמו שציינתי קודם, העניין של רישום ואפשרות עיון הוא היבט מהותי ביכולת הפיקוח על יישום ההסדרים ולכן מוצע שגם לגבי משווקים, שהם גורם חשוב בכל שרשרת הטיפול, יהיה לו גם חובות רישום.

'ימציאו באופן ובמועד שצוינו בדרישה', זה יכול להיות גם מיידי?

לכאורה כן, השאלה רק הפעלת שיקול דעת מנהלית, אם היא סבירה בנסיבות העניין כשדורשים מיידי.

אין הערות על הנושא הזה?

הצבעה
בעד סעיף 33 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): "סימן ג': מחזיקים בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי.

מחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי
34.
(1) מי שמחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי, יתקשר בחוזה התקשרות עם גוף יישום מוכר שניתנה לו הכרה לגבי פסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי, לשם פינוי פסולת הציוד והסוללות שברשותו, ויעביר אליו את פסולת הציוד והסוללות שברשותו; העברה כאמור לא תהיה כרוכה בתשלום או בדרישת תמורה נוספת מעבר למימון הפינוי של הפסולת כפי שנקבע בחוזה ההתקשרות ביניהם.



(2) לגבי פסולת ציוד וסוללות כאמור בסעיף קטן (א), שלא נאספה על ידי גוף היישום המוכר או בכל עת שההתקשרות עם גוף היישום המוכר אינה עומדת בתוקפה, יפעל המחזיק לגבי אותה פסולת בהתאם להוראות לפי כל דין.


פה יש גורם נוסף, בין הגורמים שהצטברו אצלם פסולת ציוד וסוללות. אם דיברנו על התושבים ועל הרשויות המקומיות, דיברנו על משווקים, אנחנו מדברים על גופים שיכולים להיות מפעלים או גורמי תעשייה שמצטברת אצלם פסולת שאינה מהמגזר הביתי. גם לגבי החלק הזה של פסולת הציוד והסוללות שאינה מהמגזר הביתי, כגון ממקורות תעשייתיים ועסקיים, אז שוב, הם חייבים להתקשר עם גוף יישום מוכר, להעביר להם את פסולת הציוד וכך לסגור את המעגל באופן שהוא דומה מהותית להסדרים הקודמים שראינו לגבי גורמים אחרים.

הערות? אין.

הצבעה
בעד סעיף 34 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): "פרק ו', הוראות לעניין מרכזים לפסולת ציוד וסוללות ומתקני טיפול.

מרכז לפסולת ציוד וסוללות

35.
(1) לא יפעיל אדם מרכז לפסולת ציוד וסוללות, ולא יקלוט או יאחסן בו פסולת ציוד וסוללות, אלא אם כן אחסון הפסולת נעשה תוך שימוש בתשתיות שימנעו מפגעים סביבתיים ובריאותיים ובכלל זה התשתיות המפורטות להלן:




(1) משטחים אטומים לחלחול;




(2) מערכת נפרדת לניקוז תשטיפים מהמשטחים האטומים;




(3) מכלי אצירה אטומים או קירוי המונע הרטבה של פסולת הציוד והסוללות.



בסעיף קטן זה "מרכז לפסולת ציוד וסוללות" - למעט מוקד איסוף.



(2) מפעיל מרכז לפסולת ציוד וסוללות יקבל פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי שהביא למרכז יחיד שאין עיסוקו בפסולת, ולא ידרוש תשלום עבור קבלתה".


הסעיף קובע, בשביל למנוע מפגעים סביבתיים ובריאותיים, את התשתיות הסביבתיות הנדרשות. בהתאם להערה של מרכז שלטון מקומי שהתקבלה, זה למעט מוקד איסוף, כשמוקד איסוף זה משהו הרבה יותר מצומצם, זה יכול להיות מיכל אצירה בודד בקרן רחוב או על מדרכה, ולגבי מוקד האיסוף אין צורך בתשתיות האלה, לכן ההחרגה.

הערות? אין.

הצבעה
בעד סעיף 35 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): איסור על ביצוע טיפול במרכז לפסולת ציוד וסוללות
36.
מפעיל מרכז לפסולת ציוד וסוללות לא יבצע ולא יאפשר לאחר לבצע טיפול בפסולת ציוד וסוללות באותו מרכז, לרבות פעולות טיפול כאמור בתוספת השנייה".


כפי שציינתי קודם, פעולות טיפול הן פעולות של פירוק שדורשות מיומנות ומקצועיות ויכולות להיות להן סכנות מסוימות לגבי חומרים נוזלים למיניהן שנמצאים בציוד האלקטרוני והן מפורטות בתוספת השנייה, ולכן אנחנו מגדירים שהחלק הראשון של שרשרת הטיפול, שהיא המרכזים, זה טיפול שאפשר להגדיר אותו כטיפול לא מיומן או טיפול פשוט יותר, ובמקומות האלה של המרכזים, מרכזי האיסוף, מרכזי המימון, מרכזי הכנה לשימוש חוזר, יהיה איסור לבצע פעולות טיפול, ובהמשך נראה שבמפעלי הטיפול, שם אפשר לעשות, אבל שאסור לעשות את זה במרכזים האלה. לכן מוצע לקבוע את האיסור הזה.

הערות?

הצבעה
בעד סעיף 36 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): העברת פסולת ממרכז לפסולת ציוד וסוללות
37.
בכפוף להוראות סעיף 26(ב), מפעיל מרכז לפסולת ציוד וסוללות -



(1) יעביר פסולת ציוד וסוללות, לשימוש חוזר או למרכז אחר לפסולת ציוד וסוללות או מיתקן טיפול המוסדרים על פי כל דין;



(2) לא ייַצא פסולת ציוד וסוללות, אלא בכפוף להוראות לפי חוק זה ולפי הוראות כל דין.


זו בעצם הוראה שהיא חשובה בשביל שכאשר פסולת ציוד וסוללות כבר הגיעה לאיזה שהוא מקום מוסדר, שזה יישאר בשרשרת טיפול רק עם גורמים מוסדרים על פי כל דין. אם כבר נעשה מאמץ להביא אותו לנקודת איסוף מסודרת, או איזה שהוא מרכז מיון, שמפה שזו תהיה רק העברה למרכזים או למתקנים אחרים שהם מוסדרים ושזה לא "יברח לנו" למקומות לא מוסדרים, או חס וחלילה השלכה לשטחים פתוחים וכדומה.

אנחנו מתייחסים לסעיף (1), העברת פסולת ציוד וסוללות, זה בהמשך למה שאמרנו לעניין סעיף 26. ההעברה יכולה להתפרש במספר אופנים, אם אני מעבירה את הפסולת האלקטרונית בפתח מרכז הטיפול, האם אני מעבירה את זה למתקן הקצה? איפה נעשית ההעברה הזאת? וזה, שוב, כמו שאני אומרת, בהמשך לסעיף 26, כיוון שנושא הפינוי של הפסולת האלקטרונית מתחומי הרשות המקומית או מתחומי מרכזי הטיפול של הרשות המקומית לא מוסדר באופן ברור מספיק, בוודאי לא נושא השיפוי של הרשויות המקומיות בגינו.

הסעיף הזה לא מתייחס לאחראים לפינוי פסולת והרשויות המקומיות.

הוא מתייחס למפעילים שהם מרכזי טיפול ורשויות מקומיות יכולות להיות מפעילות.

נכון, כמו כל אדם.

יש הסדר ב-26(ב).

לכן ההכפפה ל-26(ב).

נכון, וגם סעיף 26, אנחנו סברנו שהוא לא ברור מספיק, כיוון שהוא לא מסביר מה זה העברה והוא לא מסביר מה הקשר בין העברה לפינוי והוא לא מבהיר כיצד הרשות המקומית משופה או לא משופה בגין הפינוי.

אני חושב שזה נדון בהרחבה בסעיפים 17 ו-25 ו-26.

סעיף 17- - -

שמגדיר בדיוק מה מממנים ומה לא, על פסולת שהועברה, ממרכזי האיסוף. אני חושב שההגדרה היא ברורה.

סעיף 17 קובע רכיבים- - -

אני מתנצל, לא ברור לי ההקשר בסעיף הזה לנושאים שקשורים למישור אחר ב- - -

שוב, אני אסביר, אנחנו מדברים על רשויות מקומיות שלפי הצעת החוק רשאיות להפעיל מרכזים לטיפול וזה ההקשר. אנחנו חוזרים על הסתייגות והערה שהייתה לנו לפני כן, בסעיף 17, שאליו הפנית, עורך דין פדרסון, אתה מתייחס לעלויות הפרדה ואיסוף, כאשר לפי נוסח הסעיף, ב-(2)(א), אומרים שהגוף המוכר הוא זה שיבצע את הפינוי מתחומי הרשות המקומית.

ויישא בעלויות. הוא מפנה, אז הוא עושה את זה.

אם הוא זה שמפנה, הרשות המקומית, אם כך, לא נדרשת לפנות מהתחומים שלה.

ולכן תיקנו את המלה פינוי לאיסוף, בסעיף 25.

ולכן אנחנו מבקשים את ההסבר לעניין ההעברה, שלא מדובר בהעברה שיש עמה מרכיב של פינוי, אלא העברה, כלומר גוף היישום המוכר הוא זה שצריך לבוא ולפנות את הפסולת. שההעברה מתבצעת בתחום או בשערי המפעל, או בתחום הרשות המקומית, היא לא מבצעת את הפינוי באופן עצמי. גם כאשר היא קובעת למשל ימים ושעות לפינוי, כמו שעושים בהסדרי גזם, לא היא זאת שמבצעת את הפינוי. כך אנחנו מבינים את הסעיף, כיוון שכאן דובר על הפרדה ואיסוף ולא על הפינוי עצמו.

אני חייב להגיד שאני לא לגמרי מבין מה המבוקש. אם נדרשת איזה שהיא הבהרה- - - שוב, האיסוף מבתי תושבים זה איסוף, המקבילה פה לגזם זה המלה איסוף, אם זה נעשה על ידי קבלן כזה או אחר או על ידי אגף שפע של העירייה, זה שקוף מבחינת החקיקה הראשית הזאת, הרשות תעשה את זה באמצעות מי שהיא תמצא לנכון.

כאשר מדובר במוקדי איסוף או במרכזי איסוף, אני חוזרת שוב לסעיף 17, לא מדובר על הפינוי של מיכלי האצירה, לא מדובר על פינוי הפסולת האלקטרונית ממרכז האיסוף, אנחנו עכשיו מדברים על העברה ממרכז האיסוף לגוף המוכר. האם אנחנו מדברים על זה שהגוף המוכר הוא זה שיבוא ויאסוף את הפסולת האלקטרונית משערי מרכז האיסוף?

כן.

כלומר ההעברה מתבצעת ברגע שזה נמצא בתוך מרכז האיסוף.

פינוי ממרכז האיסוף. לצורך העניין, אם נדרש להבהיר, כי צריך לקרוא את ההתחלה של סעיף 17(2), שכתוב 'הגוף המוכר יפנה פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי מכל אחראי לפינוי פסולת', הוא צריך לפנות, חובת הפינוי על הגוף המוכר, אז הוא צריך לפנות. ואם צריך להבהיר, אז התושב יעמיד את זה בכניסה הראשית לשער הכניסה למרכז האיסוף והגוף המוכר יפנה את זה מהשער האחורי הלוגיסטי של מרכז האיסוף.

בניגוד למוקדי האיסוף, ששם הרשות המקומית היא זאת ש- - -

זה מרכז האיסוף וזו נחשבת העברה לגוף יישום מוכר. אם נדרשת הבהרה, אז הבהרתי.

אני חושב שברישה של סעיף 37 נדרשת הוספה, בכפוף להוראות סעיף 26(ב) ו-32(ב), שהיא המקבילה של 26(ב) בעניין של משווקים. אני מודה שלא שמתי לב לזה, רק עכשיו שמתי לב לנקודה הזאת.

זה נכון. בשביל קוהרנטיות ההסדר זה נכון. ההערה של עורך דין ישר היא נכונה, בשביל לשמור על הקוהרנטיות, כדי שסעיף 37 לא יתנה על הממשק חובה של העברת פסולת הציוד לגוף המוכר מהרשות המקומית, אז גם עם משווק באותה מידה. בסעיף 37, הרישה, בכפוף להוראות סעיף 26(ב) ו-32(ב).

הצבעה
בעד סעיף 37 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר עם השינוי.

(מקריא): מיתקן טיפול


38.
(1) לא יפעיל אדם מיתקן טיפול, ולא יקלוט או יאחסן בו פסולת ציוד וסוללות, אלא אם כן אחסון הפסולת והטיפול בה נעשים תוך שימוש בתשתיות שימנעו מפגעים סביבתיים, -ואני אוסיף פה את המלה 'ובריאותיים', זו השמטה בטעות- ובכלל זה התשתיות המפורטות להלן:




(1) משקל לשקילת הפסולת;




(2) משטחים אטומים לחלחול;




(3) קירוי המונע הרטבה של פסולת הציוד והסוללות;




(4) אמצעי אחסון מתאימים לחלקי חילוף מפורקים;




(5) מכלי אחסון מתאימים לרכיבים שונים של פסולת ציוד וסוללות, ובכלל זה סוללות ומצברים, שנאים המכילים ביפנילים רבי-כלורידים (PCB) או טרפנילים רבי-כלורידים (PCT), פסולת מסוכנת, ופסולת רדיואקטיבית;




(6) מערכת נפרדת לניקוז תשטיפים מהמשטחים האטומים;




(7) מיתקן לטיפול בתשטיפים;



(2) טיפול בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני במיתקן הטיפול, יכלול את הפעולות המנויות בתוספת השנייה, לפחות; הפעולות המנויות בתוספת יינקטו באופן שלא יפגע באפשרות לשימוש חוזר ולמחזור נאותים של מרכיבי ציוד חשמלי ואלקטרוני או ציוד חשמלי ואלקטרוני שלם".



כאן אנחנו מתייחסים לגורם הבא בשרשרת של מתקני טיפול, שלפי ההגדרה זה לצורך העניין מפעלי מחזור והשבה. פה דרישות התשתיות הן נרחבות יותר והכול בהתאם לדרישות בדירקטיבה המעודכנת, הן לגבי אמצעי התשתית והטיפול והן לגבי פעולות הטיפול שהן בתוספת השנייה, שהם נמצאים גם בתור תוספת בדירקטיבה של האיחוד האירופי המעודכנת שהתייחסנו אליה במסגרת הכנת הצעת החוק.

הערות?

הצבעה
בעד סעיף 38- רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): חובות רישום, עיון ודיווח של מפעיל
39.
(1) מפעיל ינהל רישום חודשי מלא ומפורט של פסולת הציוד והסוללות שהתקבלה אצלו ושל הפסולת כאמור שהעביר לאחר, תוך פירוט משקל הפסולת, אופן הטיפול בפסולת, מספר הפריטים לפי קבוצות סיווג וסוגים, והמיתקן שאליו הועברה, ואם ייצא את הפסולת, גם את אלה: משקל הפסולת אשר אותה ייצא, המדינה שאליה יוצאה הפסולת, והמיתקן שאליו הועברה במדינת היעד.



(2) המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לעיין ברישום כאמור בסעיף קטן (א) ולקבל העתק נכון ממנו, וכן לדרוש ממפעיל להמציא לו כל מידע הנוגע לרישום כאמור; נדרש מפעיל להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.



(3) מפעיל ידווח למנהל, דיווח חצי שנתי ודיווח שנתי, על כל האמור בסעיף קטן (א).



(4) דיווח חצי שנתי לפי סעיף זה, יוגש למנהל בתוך חודשיים מתום התקופה שלגביה מוגש הדיווח, במתכונת שיורה עליה המנהל.



(5) דיווח שנתי לפי סעיף זה, יוגש למנהל לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנת כספים, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון, במתכונת שיורה עליה המנהל.



(6) לעניין סעיף זה, "דיווח חצי שנתי" - דיווח לגבי תקופה של שישה חודשים הכוללת את החודשים ינואר עד יוני, או יולי עד דצמבר, בכל שנה.


זה בעצם סעיף שמשלב בתוכו מה שראינו אולי בסעיפים נפרדים קודם, גם רישום, גם עיון וגם דיווח. כמו שאמרתי, זו חוליה מהותית בשרשרת של מה שקורה במפעלי המחזור, בשביל לדעת מה נעשה בפועל עם פסולת הציוד האלקטרוני ולוודא שנעשו מחזור והשבה סביבתיים ושאפשר לפקח ולעשות גם בקרה על כל שוק הפסולת ולבקר באמצעות זה גם את הדיווחים של גוף היישום המוכר ולהצליב נתונים ולקבל תמונה מלאה על מצב המחזור של פסולת ציוד וסוללות בישראל.

מדוע נתתם שישה חודשים? הדיווח השנתי יכול להיות מוגש חצי שנה לאחר השנה.

כמו כל שאר הדיווחים בחוק. היית צריך להעיר על זה גם בסעיף 5, בכמה מקומות עד עכשיו, זו מתכונת דיווח שזהה בכל הצעת החוק ולא היינו רוצים להפלות- - -

עוד הערות?

הצבעה
בעד סעיף 39 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

40.

(מקריא): "פרק ז': הוראות כלליות לעניין פסולת ציוד.

איסור הטמנת פסולת ציוד וסוללות
40.
(1) החל ביום ד' בטבת התש"פ (1 בינואר 2020), לא יטמין אדם פסולת ציוד וסוללות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע הטמנת תוצרי לוואי של מחזור מוכר או השבה מוכרת של פסולת ציוד וסוללות.



(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל לאשר הטמנה במקום מסוים, של פסולת ציוד וסוללות לפני טיפול, אם נוכח, במקרה מסוים, כי אין חלופות מחזור או השבה זמינות; אישור כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.

פה אנחנו רוצים לעשות תיקון, להתאים את הסעיף הזה לסעיף של היעדים שריווחנו אותם עד 2021, להגיע ליעד המקסימלי ולכן את איסור ההטמנה אנחנו נפעיל רק מ-2021.

הערות? אין.

הצבעה
בעד סעיף 40 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר עם השינוי.

(מקריא): הוראות לעניין אמצעי הפחתה במקור
41.
(1) השר, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אמצעי הפחתה במקור.



(2) קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א), לא ייצר אדם ציוד וסוללות אלא בהתאם להוראות אלה, אלא אם כן הציוד או הסוללות מיועדים לייצוא".


יש הגדרה של אמצעי הפחתה במקור שיכולה להיות קשורה למגבלה של תחולת חומרים מסוכנים או מתכות כבדות או התכות לגבי ייצור של מוצרים ומוצע לקבוע אפשרות לקבוע בתקנות הוראות בעניין הזה, שיחייבו מי שהוא יצרן בעצם למכירה בישראל. לא רלוונטי ליבוא או ייצור ליצוא.

הגדרת אמצעי הפחתה במקור כוללת שלושה אלמנטים, שניים שרלוונטיים באופן ישיר למטרת החוק הזה בהקשר של פסולת ואחד שמתייחס לנושא של ייצור או חומרי גלם וייצור המוצרים עצמם. הסעיף השלישי הזה בתוך ההגדרה הוא קריצה לרגולציה הרבה יותר רחבה בנושא הראש, שאין לנו התנגדות ספציפית לגביה והיא חשובה ועקרונית אבל היא צריכה להיעשות ברגולציה מסודרת ולא באמצעות הוראות או אפשרות של התקנת תקנות. לכן אנחנו היינו מבקשים כן להתייחס להבדל בין שלושת הסעיפים האלה בהגדרת הפחתה במקור- - -

היא מפנה להגדרה בסעיף ההגדרות של אמצעי הפחתה במקור.

נכון. בסעיף ההגדרות יש שלושה אלמנטים לאמצעי הפחתה במקור, השניים הראשונים מתייחסים לפסולת עצמה, אם כמות ואם השפעות שליליות שמשפיעות על השבה או מחזור של הפסולת, בעוד הסעיף השלישי באותה הגדרה מתייחס לתחולת החומרים המסוכנים, שזה כבר תהליך הייצור של המוצר עצמו והנושא הזה של תחולת חומרים מסוכנים הוא נושא מורכב מאוד, משמעותי מאוד, כרוך כמובן גם בכל ההגבלות שקיימות או מקוימות על יצרנים שהם מחוץ למדינת ישראל ולכן אנחנו חושבים שהסמכות של השר בהקשר הזה צריכה להחריג את תת הסעיף הזה מתוכה. לפחות זו ההצעה שלנו ולאפשר לעשות חקיקה ראשית מסודרת בתחום הזה של חומרים מסוכנים בשלב הייצור.

עוד חוק את רוצה?

גם בנושא הזה כל התקנות הן על פי הדירקטיבה האירופאית, גם לנושא של הפסולת וגם לנושא של הסוללות, וגם על פי בכלל הדירקטיבות לנושא של הפסולת. אנחנו לא הכנסנו את הנושא כאן, למרות שזה נכנס כאן באופן כללי, מכיוון שזה יידון במסגרת תקנות כשבתקנות יהיה רשום במפורש איזה אחוזים ו- - - לכן אנחנו לא רואים מקום להכניס את זה בחקיקה ראשית או בחקיקה נוספת. כל הנושא של בדומה לראש, שזה כן רגולציה אירופאית שמתייחסת ספציפית לנושאים האלה של שימוש בחומרים מסוכנים בתוך תהליך הייצור, זה אלמנט מאוד מאוד רחב שיש לו משמעויות מאוד גדולות מבחינת היצרנים עצמם ולהתקין אותם כתקנות משנה תחת החקיקה הזאת, ובטח לא אם יש כאן החלת הוראות בהתייעצות עם השר או דרך ועדת אישור דרך ועדת הכלכלה- - -

זה לא או, אלה תנאים מצטברים. זה תקנות שהשר מתקין, בהתייעצות עם שר התמ"ת (התעשייה, המסחר והתעסוקה) ובאישור ועדת הכלכלה.

נכון, אז זה בעצם לקחת את כל החבילה הזאת שהיא משמעותית מאוד בעולם הזה של הייצור ולהכניס אותה תחת ההוראה הזאת של פסולת, כשאנחנו חושבים שזה בסופו של דבר מייצר תהליך או מסכן איזה שהוא סוג של יכולת שלנו להשפיע בתהליכים כאלה כשזה נעשה דרך תקנות ולא דרך חקיקה ראשית.

גם הדירקטיבה של הסוללות, אם את מכירה אותה, אז גם יש שם סעיפים שמדברים על הנושא של תחולת מתכות בתוך הסוללה עצמה. הדירקטיבה או התחולה הזאת נכנסה גם בתקן 990, כלומר זה נמצא כבר בתקינה ישראלית, כלומר זה לא דבר חדש. לדעתי את מתכוונת לעניין שאם אנחנו נכניס יעדים לתוך הנושא של פסולת אלקטרונית בכלל?

יעדים או מגבלות לשימוש בחומרים בעת הייצור של המרכיבים האלה.

בכל לפסולת, לא רק לסוללות?

כן, בכלל, להיפך, בציוד.

כן, אבל גם סעיף קטן (1) ו-(2) בהגדרה לא מוגבלים רק לעניין הפסולת, הם יכולים להשפיע על הייצור של המוצר, התאמת החומרים או הרכיבים שמהם עשויים הציוד או הסוללות, לא רק הפסולת.

אבל הוא מתייחס למחזור או להשבה, כלומר המגבלה היא ביכולת שלך לטפל במוצר כשהוא פסולת. האלמנט הספציפי הזה, לקחת את הרגולציה הגדולה הזאת ולהכניס אותה בדלת האחורית כתקנות תחת החוק הזה, זה אלמנט שאנחנו רואים בו איזה שהוא סיכון.

מה שאני מבקשת התייחסות של המשרד באמת, אם לא מדובר בהסדרים שאמורים להיות במהותם הסדרים ראשוניים, במובן של הפסיקה, במשמעות שהפסיקה נתנה להסדרים ראשוניים.

אני רק אגיד שאם הבנתי את הטענה, הטענה הייתה שזה לא צריך להיות בתקנות כי לתקנות יש פחות השפעה על החברות הללו.

לא, זו לא הייתה הטענה. לא כך אני הבנתי את זה. אני הבנתי את הטענה של גב' איילת רוש מאינטל, כאומרת שבעצם באמצעות החוק הזה לא נוכל לטפל בהפחתה במקור של חומרים שמשמשים לייצור של ציוד אלקטרוני כי מדובר באוקיינוס, בים מאוד רחב, של הסדרים חדשים שהם לאו דווקא כרוכים בטיפול בפסולת אלקטרונית. האם אני מתרגמת אותך נכון.

בהחלט.

כן, אבל מטרת החוק היא לא- - - החוק הזה, כמו שאר החוקים שלנו, כשאנחנו מדברים על אחריות יצרן מורחבת, אנחנו לא מתמקדים רק בנושא של איסוף הפסולת. מטרת החוק היא להקטין את ההשפעות הסביבתיות השליליות של ציוד חשמלי ואלקטרוני וכו' וכו'.

---לא מגדירה טיפול בפסולת דווקא אלא בציוד, נכון.

נכון, ומתוך שאנחנו מסתכלים על מעגל חיי המוצר בפירוש התחולה של המוצר, נכון שהיא משפיעה גם על היכולת לאסוף ולמחזר אותה, אבל בפירוש אם אנחנו נתקלים בתופעות או בחומרים שיש להם השפעות סביבתיות שליליות אנחנו נרצה להיות מסוגלים להקטין את ההשפעות האלה. אנחנו לא מתחבאים מאחורי ה- - -

בהחלט, אני לא מתנגדת לזה, אני מבינה את זה, אני חושבת שזה נכון מאוד, אני לא חושבת שזה צריך להיות כאן, בגלל שזה משמעותי מאוד ורחב מאוד ויש לזה השפעות מאוד גדולות על התעשייה.

אני רוצה רק להגיד עוד דבר. כל הנושא של ההגבלה ושל האיסור שימוש בחומרים מסוכנים גם בשימושים וכדומה יהיה גם במסגרת חקיקה ראשית במסגרת רישום כימיקלים, זה במסגרת ההצטרפות שלנו למדינות ה-OECD. גם שם יהיה כל הנושא של מנגנון של רישום הכימיקלים ואיזה חומרים יוכלו כן להיות מוגבלים או אסורים בשימושים מסוימים, זה ייכנס דווקא שם ולא פה. כלומר אני חושבת שזה כבר נכנס לחקיקה ראשית עתידית.

אז אם זה נכנס שם, אז אין טעם ש- - -

אבל עדיין יכול להיות שיהיה צורך ספציפי כאן לנושאים, מכיוון שזה יהיה תחת האיסור של- - -

אבל זאת הגדרה של אמצעי אכיפה, היא לקוחה מהדירקטיבה, היא אותה הגדרה שיש בחוק האריזות והשתמשנו בה גם שם. אנחנו לא מסתירים את זה שיכולה להיות לזה השפעה גם על הייצור, באיזה חומרים משתמשים- - -

למה לחזור על זה? הבנו, יש בינינו פערים במה שהיא רוצה שיהיה בסמכותנו ובמה שאנחנו רוצים ועכשיו הוועדה תכריע. בסדר, למה כל דיון הוא חוזר על עצמו? לא נשכנע אותה.

בתשובה למה שהיועצת המשפטית של הוועדה שאלה, אנחנו לא סבורים שאלה הסדרים ראשוניים שחייבים לקבוע אותם בחקיקה ראשית, לפי הבנתנו את הפסיקה בעניין הסדרים ראשוניים ואני חושבת שדווקא זה נראה לי משהו, לפחות מעצם טיבו, יכול להיקבע בתקנות, יש פה איזה שהיא רמת פירוט וספציפיקציה שמתאימה לתקנות, יש תקנות רבות מהסוג הזה ואנחנו לא חושבים שזה חייב ל- - -

אני לחלוטין מקבלת את עמדת משרדי הממשלה, גם המשרד להגנת הסביבה וגם משרד המשפטים, אני מניחה שבאותן תקנות לא יבואו ויקבעו הסדרים שחורגים מגדר ההסמכה שניתנה כאן, אבל הגדרה של חומרים מסוימים כחומרים שאין לשלב אותם בתעשייה המקומית, אני לא חושבת שיש גם בקביעה שלהם במסגרת תקנות, ודאי לא תקנות שנעשות בדרך שבוצעה כאן, שזה גם בהתייעצות עם שר התמ"ת וגם באישור ועדה, וודאי שכל הקולות יישמעו. אני בכוונה העמדתי את השאלה הזאת בדרך שהעמדתי, האם מדובר בהסדרים ראשוניים, ולדעתי זה בהחלט נושא שראוי להיקבע בתקנות.

אני חושב שגם קביעת תקנות בוועדת כלכלה זה לא הליך- - -

אני מקבלת את ועדת הכלכלה.

אני קראתי את הנייר שלך, כתבת שאת רוצה הליך מוסדר, פתוח, אין יותר פתוח מפה, ברור לציבור, ולא במסלול של אישור ועדה בכנסת בלבד.

נכון.

אישור ועדה בכנסת זה אחד התהליכים שיותר מעמיקים מהמליאה, בוא נגיד. במליאה אפשר שיקרו טעויות.

טוב, תודה.

הצבעה
בעד סעיף 41 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): סימון ציוד וסוללות
42.
(1) השר, בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין סימון ציוד וסוללות, לרבות לעניין אופן הסימון, תוכנו, גודלו ומיקומו.



(2) קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א)-




(1) לא ייצר יצרן ולא ימכור יבואן ציוד וסוללות, אלא אם כן סומנו בהתאם להוראות אלה;




(2) לא ימכור משווק ציוד וסוללות, אלא אם כן סומנו בהתאם להוראות אלה".

הרעיון הוא התלבטות לגבי אישור ועדה, אבל לא קריטי במקרה הזה.

מה הסיבה שהחלטתם לא לבקש אישור ועדה לסוג כזה של- - -?

אני אגיד ככה, יש כבר בעצם סימנים מוסכמים באירופה שבחלק מהחקיקות והדירקטיבות קובעים אותם כבר בחקיקה כחובה, בתוספת יש סימן מוסכם למכירים אותו.

בחקיקה הראשית.

כן, זה סימן מוכר ומוסכם. אנחנו חשבנו שזה לא יהיה נכון לקבוע את הסימן הזה בחוק משיקולים שונים, גם כי זה הרבה שוק של יבוא שממילא הוא מסומן בזה. - - -איזה שהוא סעיף שאם יהיה, בכל מקרה זה יהיה משהו טכני, ממש פירוט סימון איזה שהיא צורה עושים בו. יש כמה דוגמאות כאלה, יש דוגמה אחת עיקרית של מיכל אצירה עם איקס עליו, הוא סימן מקובל, וזה עניין די טכני של הסימון, איזה סימון, איזה גודל ואיפה הוא יהיה על המוצר.

תקנות כאלה הן בדרך כלל באישור ועדה, אבל אם היושב ראש חושב שזה מיותר, אז אפשר להמשיך הלאה.

בחוק האריזות זה באישור ועדת הכלכלה.

יש מישהו שדורש שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה?

בוודאי. כל מה שהוא סימון משפיע על היבואנים ואפשר ל- - -

זה מצריך שהסעיף הזה יעבור הליך בוועדה?

זה נחשב פתיחה של ההסכמות, כי חשבתי שהגענו להסכמות ולא העליתם את זה מול המשרד. אם אתה דורש, אדוני היושב ראש- - -

לא רק שאני לא דורש, אני אמרתי שלהיפך, אני לא רואה בזה משהו ש- - - אבל שאלתי אם מישהו- - -

אני אומר עוד פעם, אם היה מדובר באיזה שהוא רצון של המשרד, או לפעמים יש, אני יודע, של סיגריות- - - זה באמת משהו מאוד מאוד מקצועי, זה לא שיש פה איזה מרחב שיקול דעת אדיר או איזה שהוא ידע מקצועי אצל חברי הוועדה שניתן לעשות איתו בקרה. אלה חומרים כימיים- - -

אז אמרתי, הגישה הבסיסית שלי שלא צריך, שאלתי אם יש מישהו שחושב אחרת.

בגלל העונשין, במילא זה יגיע לוועדה, אני חושבת.

זה סעיף עונשין? אז זה יגיע כך וכך, אז השאלה אם לא כדאי לכתוב את זה במפורש. אני לא ידעתי שזה בין הסעיפים של אי סימון, בהתאם לכך זה נחשב לעבירה פלילית.

הבנתי. אתה רואה, כבוד השר?

מה אני רואה? שהמשרד שלי שולח לטעון טענות בעלמא ושהוא- - -

מתרסק על הקיר.

מה אני רואה? זה מה שאני רואה.

אז הצעת השר תתקבל, זה יהיה באישור הוועדה.

אני מתרגל את כישוריי כעורך דין, אולי אני אצטרך לחפש עבודה בקרוב אחרי הבחירות.

אין סכנה כזו, אדוני השר. מקומך מובטח.

זה תלוי אם נעביר את החוק הזה.

הצבעה
בעד סעיף 42 - רוב

הסעיף אושר

אושר באישור הוועדה.

לפני סעיף העונשין אנחנו רוצים להכניס את הסעיף שהגענו בו בהסכמה בנושא העסקת אנשים עם מוגבלויות והניסוח שאנחנו מציעים.

זה ניסוח תקדימי. אין את זה בשום חוק אחר, נכון? אני רק רוצה שיהיה ברור.

אנחנו בוועדת הכלכלה בתקדימים.

בחוק הזה יש באמת כמה תקדימים.

אחד תלוי באוויר, התקדים שאת מדברת עליו, של איסור העסקת מסתננים.

מי שתלוי באוויר זה שר התמ"ת.

הניסוח הוא כלהלן: "גוף יישום מוכר יפעל לקידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו ובקרב עובדי הגופים המתקשרים עמו בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".

רגע, וגם את הסעיף שאם זה מייקר עד 15% אז העירייה נושאת בפער.

אני לא מוצאת הנוסח הזה.

טוב, ג'וש, תתחיל להקריא את העונשין עד שהיא תחזור.

(מקריא): "פרק ח': עונשין.

עונשין
43.
(1) מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏ (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:




(1) השליך פסולת ציוד וסוללות שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 27;




(2) לא הציג במקום עסקו מידע בהתאם להוראות לפי סעיף 29(ג).



(2) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:




(1) לא דיווח למנהל או לא המציא מידע למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך בהתאם להוראות לפי סעיפים 5, 12, 21 או 39;




(2) לא ניהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי סעיפים 5 או 21, בניגוד להוראות סעיפים 6 או 22;




(3) לא ניהל רישום מלא ומפורט בהתאם להוראות לפי סעיפים 33 או 39;




(4) לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיך לכך לעיין ברישום או לקבל העתק נכון ממנו, בניגוד להוראות לפי סעיפים 6, 22, 33 או 39;




(5) לא התקשר עם גוף יישום מוכר, בניגוד להוראות לפי סעיף 8(א);




(6) לא ניהל רישום מלא ומפורט של המידע האמור בסעיף 5(א)(1) ו-5(ב)(1) או לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך לעיין ברישום כאמור או לקבל העתק נכון ממנו, בניגוד להוראות סעיף 8(ג);




(7) לא שילם היטל שהיה חייב בתשלומו, בניגוד להוראות לפי סעיף 13;




(8) לא קיים תנאי שקבע המנהל במתן פטור מחובת התקשרות לפי הוראות סעיף 9(ד) או בהכרה לפי הוראות סעיף 14(ד);




(9) לא פינה פסולת ציוד וסוללות מופרדת בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שעמו התקשר בהתאם להוראות לפי סעיף 19(ג);




(10) לא ביצע הפרדה או איסוף של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי בהתאם להוראות לפי סעיף 25;




(11) לא התקשר עם גוף יישום מוכר, בניגוד להוראות סעיף 26(א);




(11א) לא העביר פסולת ציוד וסוללות לגוף יישום מוכר, בניגוד להוראות סעיף 26(ב);




(12) לקח, אסף או פינה פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא באישור האחראי, בניגוד להוראות סעיף 28(א);




(12א) לא נקט באמצעי אכיפה, בניגוד להוראות סעיף 28(ב);"






(13) לא התקשר עם גוף יישום מוכר, בניגוד להוראות סעיף 32(א) או 34(א);




(14) לא קיבל פסולת ציוד וסוללות, בניגוד להוראות סעיף 29;




(15) ייצר ציוד וסוללות שלא בהתאם להוראות שקבע השר לעניין אמצעי הפחתה במקור, בניגוד להוראות לפי סעיף 41;




(16) ייצר או מכר ציוד וסוללות בלי שסומנו בהתאם להוראות לפי סעיף 42;




(17) גילה מידע או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות לפי סעיף 65(ב).



(3) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:




(1) לא עמד ביעדי המחזור לפי הוראות סעיפים 3 ו- 4;




(2) אחסן פסולת ציוד וסוללות שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 31;




(3) הפעיל מרכז לפסולת ציוד וסוללות או קלט או אחסן פסולת ציוד וסוללות בלי שעשה שימוש בתשתיות הנדרשות, בניגוד להוראות לפי סעיף 35;




(4) ביצע פעולות טיפול בפסולת ציוד וסוללות, בניגוד להוראות לפי סעיף 36;




(5) העביר או ייצא פסולת ציוד וסוללות שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 37;




(6) הפעיל מיתקן טיפול או קלט או אחסן פסולת ציוד וסוללות בלי שעשה שימוש בתשתיות הנדרשות, בניגוד להוראות לפי סעיף 38(א);




(7) טיפל בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 38(ב);




(8) הטמין פסולת ציוד וסוללות, בניגוד להוראות לפי סעיף 40.

(12א) הסכמנו להוריד? משרד המשפטים, אתם עומדים על דרישתכם? טוב, אז אנחנו מורידים את (12א).

אין לי הערה ספציפית, יש לי הערה כללית שבעצם כל הפרה לפי החוק הזה היא גם נשוא לעבירה פלילית וגם להטלת עיצומים כספיים ואני חושבת שהגישה הזאת, יש בה משהו לא ראוי כי יש כאן באמת- - - הדברים ברורים. אני רואה שהשר רוצה- - -

מה גברתי רוצה לומר? זו מחלוקת ידועה שאני מניח שכל חברי הכנסת שלא הגיעו לוועדה מכירים אותה, אבל הזדהו עם מה שכתוב בחוק, לכן לא הגיעו. אנחנו מאוד היינו רוצים שמערכת אכיפת החוק בישראל והמשפט תהיה מהירה, יעילה ונותנת תוצאות וגם הזמן שבו משרד המשפטים והפרקליטות מסוגלת להגיב, אבל בהינתן שבעולמנו המערבי זה לא מתאפשר, אז אנחנו מבקשים שיהיה לנו גם את הכלי של עיצומים ושיקול הדעת מופעל בהתאם לחומרת ההפרה. אני מסכים איתך שזה לא הדבר האידיאלי, אבל זה עדיף מאשר האלטרנטיבה.

השאלה אם זה נכון וראוי שכל ההפרות, קטנות כגדולות, הטכניות והמהותיות, כולן יהיו בשני הסלים, גם של העבירות הפליליות וגם של העיצומים הכספיים.

אין חפיפה מלאה. יש כמה מקרים שזה לא חפיפה מלאה של מאה אחוז.

אתה יכול למצוא את ה-0.1 אי חפיפה?

רק ציינתי. אנחנו יודעים שלגבי הציבור הרחב, הבלתי מסוים, יש צמצום של האפשרות להטיל עיצום כספי, הדגש הוא על הטלת עיצום כספי על גופים מפוקחים שמוגדרים בחוק עם חובות וזכויות. יש כמה- - -

זה הוויכוח שגם עשינו בחוק המחזור.

זה מאפיין לא רק את החוק הזה, זה מאפיין בכלל חקיקה שיש בה הרבה בעלי רישיון או גופים מפוקחים, ואני יכולה לחשוב על עוד גופים שעברו בשנים האחרונות בוועדת הכלכלה שהיה דומה- - -

אני יכול להגיד לך המון.

לא רק בתחומים של המשרד להגנת הסביבה, גם בתחומים אחרים, וכאשר יש ריבוי של גופים מפוקחים בחוק אז באמת העיצום הכספי נמצא במקביל. אבל אני גם חושבת שחלק גדול מהתשובה נמצא בסעיף 58(ב) שמדבר על שמירת האחריות הפלילית ושאם הוחלט להגיש כתב אישום אז- - -

על 58(ב) יהיו לי עוד הערות, תאמיני לי. זו הייתה איזה שהיא הקדמה להערות שלי דווקא בקשר לעיצומים כספיים.

עוד הערות לסעיף?

יש לי הערה דווקא על סעיף 39, חזרה אחורה. אני יודע, כי מאחר שדנים על עונשין, אז השאלה אם אפשר לתת עונשים על דברים שהם לא ניתנים ל- - - כאילו אם אפשר לצפות למשהו ואז להעניש על זה שלא ביצעו אותו כי אי אפשר. זו רק הערה, כי בסעיף 39 מבקשים דוח על מספר הפריטים לפי קבוצות סוגים וסיווגים. אני לא יודע אם יצא לכם לראות פסולת אלקטרוניקה בערימה, לא תמיד ניתן לתת כמות ספציפית ובאמת לדעת מה מספר הפריטים. אז קצת קשה לקבל עונש על דוח שאי אפשר לייצר.

יש דבר כזה להעניש אדם על משהו שאינו ניתן לביצוע?

לא.

בגלל זה אני חוזר לסעיף 39.

גם אם זה כתוב.

אין צורך, יש הגנות כלליות שמתייחסות למצבים כאלה.

אני רוצה לומר לך שדווקא בקשר לעונשין אני פחות מוטרדת מהעניין הזה, כי לפי חוק העונשין בחלק הכללי יש רשימה של הגנות, כפי שהתחילו להגיד נציגי משרד המשפטים , שאינן עומדות, ודאי לא בהיקף הרחב שלהן, ככל שמדובר בעיצומים כספיים.

עוד הערות? אין.

הצבעה
בעד סעיף 43 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר עם המחיקה של (12א).
רביזיה
בואו נסיים את הרביזיה לסעיף 5 שפורסמה לשעה שתיים וחצי. אנחנו עושים השעיה בדיון הכללי ופותחים דיון בבקשה לדיון מחדש מאת השר להגנת הסביבה. כן, כבוד השר, בקשתך?

אני ביקשתי לקיים רביזיה בסעיף 5.

לעניין מועדי הדיווח.

כן, ולהחזיר את הדיווח לדיווח חצי שנתי, כפי שהוא היה בנוסח המקורי של הצעת החוק ועל 21, הצבענו או לא הצבענו?

לא, 21 מחכה לשינוי הזה.

אז זה מה שאני מבקש. ולאחר מכן אנחנו נבקש סמכות למנהל, במידה שנראה אחרי שנתיים שבאמת מדובר בהכבדה מיותרת, שגם לנו אין עניין לעבוד סתם ואין צורך בזה, אבל יכול להיות שיהיה צורך גם לנו ודרך אגב גם לגוף המוכר, אבל אם לא יהיה צורך, אז אנחנו נבקש סמכות למנהל להקל ולעשות את זה רק דיווח שנתי.

אוקי. מי בעד בקשתו של השר לפתיחת הסעיף מחדש?

הצבעה
בעד פתיחת סעיף 5 מחדש - רוב

הבקשה אושרה
הבקשה אושרה ועכשיו השינוי. השינוי ברור?

השינוי, כפי שהוצג.

למישהו יש התנגדות לשינוי שהוסכם בין המשרד לבין לשכת המסחר?

זאת אומרת השינוי היחידי הוא ש- - -

שחוזרים לנוסח המקורי.

לא לנוסח המקורי כי היו עוד שינויים בנוסח המקורי.

לא, הנוסח המקורי בעניין חצי שנה-שנה ומוסיפים עוד נקודת יציאה של אחרי שנתיים, שאם המנהל- - -

אבל זה לא פה. ב-21 או פה אתם רוצים את נקודת השינוי?

בעיקרון זה צריך להיות גם. אם במקרה יש ארגונים שלא קיבלו פטור מהתקשרות- - -

גם פה נקודת יציאה.

אוקי, אז אנחנו מבקשים שיהיה פה ובסעיף 21, שעוד מעט נגיע, סמכות למנהל בתום שנתיים מתחילת החוק להעביר את זה לדיווח שנתי.

סעיף 5 אושר ותוקן.

עכשיו סעיף 21.

את הנסיבות למעבר לדיווח שנתי אנחנו נפרט בחוק?

לא, תשאירו סמכות.

אם נוכח שיש צורך בכך?

אם יש צורך בכך בנסיבות שיוצגו בפניו.

המנהל רשאי בתום שנתיים מתחילת החוק לקבוע מתכונת של דיווח שנתי. זה מה שאני מציע, כי יש פה את הביטוי שיש סמכות למנהל לקבוע את מתכונת הדיווח, אז אני חושב- - -

לא בתום שנתיים מיום תחילת החוק, אלא בתום שנתיים של דיווח.

כן, בתום שתי שנות דיווח. את צודקת, כי החוק מתחיל רק שנה וחצי אחרי ש- - -

לאחר ארבעה דוחות.

כן.

כי הדיווח הוא חצי שנה, אחרי השנה הוא תמיד בדיעבד.

21. מה נדרש לשנות ב-21, להוסיף רק את סמכות המנהל?

ב-21 הקראנו לפי חצי שנתי כל הזמן.

כן, אבל השנתיים, אחרי ארבעה דוחות, להוסיף גם את האלמנט הזה פה.

כן.

אוקי. יש הערות נוספות לסעיף 21.

הצבעה
בעד סעיף 21 - רוב

הסעיף אושר

21 אושר עם התוספת של סמכות המנהל לאחר שענתיים או ארבעה דוחות, איך שתנסחו את זה, לעבור למתכונת דיווח שנתית.

סיום רביזיה
חזרנו לדיון הראשי. סעיף 46. עכשיו הסעיף של העסקת בעלי מוגבלויות.

הנוסח שלו יהיה: 'גוף יישום מוכר יפעל לקיום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלת בקרב עובדיו ובקרב עובדי הגופים המתקשרים עמו בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות'. זה נוסח מוסכם על ידי הממשלה, משרד התמ"ת ומשרד המשפטים.

אנחנו ביקשנו להכניס סעיף העדפה מתקנת למתקני טיפול לנושא של אנשים עם צרכים מיוחדים. חשוב לנו לציין שהמתקן יהיה ממוקם בארץ מפני שיש רוחות נושבות מחוץ לארץ כבר מ- - -

שהמתקן יהיה בחוץ לארץ?

למנוע מצב שתהיה אפשרות לחברה מחוץ לארץ, גדולה, כזו או אחרת, ויש חברות כאלה, להוציא את הפסולת, כמו שמוציאים מתכות בבטן של אונייה, הם פשוט יאספו, יזרקו ויוציאו את זה מהארץ להמשך טיפול, כשהראייה תהיה כלכלית בלבד. אנחנו שלחנו לחברי הוועדה- - -

יש אפשרות כזאת על פי חוק, לשלוח את זה לטיפול בחוץ לארץ?

יש אפשרות, ככה הברזל יוצא מהארץ לטורקיה.

אני מדבר פה בהוראות החוק.

אין הגדרה שהמתקנים יהיו חייבים להיות בישראל. גם ברמת התעסוקה, אלא לא חבר'ה בעלי צרכים מיוחדים, אלא- - -

אין הגבלות על ייצור ב- - -

לא מפורשות במסגרת הצעת החוק, במסגרת הזאת.

למה לא?

אם אני יכול להתייחס, יש פה נושא רוחבי שהוא לא מקבל מענה ישיר במסגרת הצעת החוק הזאת, זה קשור לסמכויות רוחב של עניין יצוא ויבוא שמוסדרות בפקודת היצוא, יש ספציפית צו יצוא חופשי בסמכות משרד התמ"ת, שעובר כרגע רביזיה ביחד עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ להתאמת המצב המשפטי והמנהלי והמקצועי בישראל בהתאם להנחיות האיחוד האירופי וה-OECD לעניין בקרה על יצוא של פסולות, כאשר יש מורכבות מסוימת בעניין הזה, שיש פעולות מסוימות עם מאפייני סיכון, של מה שנקרא הרשימה הכתומה, שרוצים אולי להגביל את היצוא שלהם, מצד שני יש פסולת בלי מאפייני סיכון שזו הרשימה הירוקה, שדווקא רוצים לאפשר את היצוא שלו כחומרי גלם שניוניים למפעלי המחזור. זה נמצא עכשיו בטיפול רוחבי- - -

אז בוא בינתיים נגביל, עד שייגמר הטיפול הרוחבי.

מה שכאן החוק הזה יוצר נפח מסוים של שוק, הוא יכול לייצר מקומות תעסוקה, חבל לאבד את זה.

יכולה להיות בעיה עם קביעת הוראות מפורשות בעניין הזה בהצעת החוק, שיכולות אולי לסתור את ה- - -

אתה אומר שכרגע יש בירור על הרוחבי, עד שירצו במסגרת הבירור לשנות את ההוראה שנקבעה פה על גידור הארץ מבחינת מחזור פסולת אלקטרונית- - -

כי אנחנו יוצרים שוק. בעצם החוק הזה יוצר מעין שוק באופן טבעי שיתגלגלו בו הרבה מאוד כספים ויכולים לייצר מקומות תעסוקה- - -

הבנו את הנקודה שלך.

אנחנו הגשנו גם במייל נוסח מתוקן, תוספת לסעיף 14, 15, כי אני אישית לא משפטן, ולא הצלחתי להבין את ההגדרה של הסעיף, מה היא אומרת.

---שיסבירו לך, כי אנחנו גמרנו את הסעיפים האלה.

אני רק רוצה לציין משיחה שקיימנו עם מומחה באירופה, יש מפעלים שאין כדאיות כלכלית להקים אותם בכל מדינה ולכן גם באירופה יש פעולות מחזור שנעשות במדינות מסוימות וממדינות אחרות באירופה מביאים לאותם מפעלים גדולים, שלא תהיה כדאיות כאן בארץ להקים, ולא הייתי סוגר בחוק ומגדיר שאסור- - -

אז אני אחזק. אנחנו באים הרי מהשטח, מהתחום- - -

אני רוצה לאזן. יש פה שני בעלי אינטרסים, כל אחד מאינטרס אחר- - -

לא.

אל תגיד לי לא, תן לי להסביר. בעמדתי, כפי שעשיתי בחוק האריזות וכפי שאני חושב שראוי לעשות, הרצון זה לבסס תעשיית מחזור מקומית, ישראלית. כל מה שאומרים לא מקובל עליי ואני לא רואה שום מניעה ועם כל הכבוד ה-OECD זה לא ארגון שמחייב, ואם אין עדיין אפשרות לטפל במחזור פסולת בישראל, אז מדינה יכולה למשך פרק זמן מסוים לפעול לכך שתיווצר תעשייה כזאת ושלא כל החומר יברח לירדן או אני לא יודע לאן. גם אין לנו אפשרות לעקוב שבאמת ממחזרים שם וגם לא תהיה כדאיות להקים מפעלי מחזור ישראליים. אלא מה? כפי שאמרו כאן אנשי המשרד, חבל רק שלא אמרו לי את זה מראש, למשרד התמ"ת יש התנגדות עקרונית, הוא לא אוהב שמתערבים לו בסמכויות, הוא שולט ביצוא, הוא שולט ביבוא והוא לא רוצה שבחקיקה יגידו לו כמה מזה מוגבל או לא מוגבל. לכן אני כן הייתי מציע שצריך לערב את שר התמ"ת במסגרת סמכויותיו בנושא ולקבוע שיש אפשרות לממשלה להגביל את הכמות שסופרים אותה כ- - -

את הסוג והכמות. נניח שיש מפעלים שסוגים מסוימים של תהליכים שיש כדאיות רק להקים אותם בחוץ לארץ.

כן, מוצרים סופיים תמיד יוצאים לחוץ לארץ, אבל הפירוק עצמו- - -

אני לא מדבר על התוצר הסופי, אני מדבר על הפעולה של המחזור. אם אחרי שמבצעים את פעולת המחזור מוכרים את זה לחוץ לארץ, זה בוודאי, אין מניעה, גם אין לי סמכות, זה בכלל לא קשור למשרד שלי.

יש פעולות גם של הפרדה, שבמפעלים בארץ אין כדאיות לעשות ולכן הם מיוצאים באופן ישיר לאירופה- - -

למדינות עולם שלישי ששם אפשר להיפטר מהם בזול, כי ההפרדה היא לא כדאית.

לא, הם מיוצאים לאירופה ושם מוציאים מזה את מה ששווה הרבה מאוד כסף.

מה שאפשר לעשות במדינה מתוקנת ויש כדאיות כלכלית, אז אפשר לעשות את זה גם בישראל. אין פטנט, אלא אם כן רוצים לקבור את זה במקום שאין פיקוח עליו. לא מצליח להבין את הטענה. תסביר לי איך זה יכול להיות.

אני אומר שהמפעלים האלה הם מפעלים מאוד מאוד גדולים ומורכבים ולא מקימים אותם בכל מדינה. אם יש באירופה מספר מפעלים, אז כנראה שאין כדאיות להקים אותם בכל מדינה, יש מדינות גם באירופה הרבה יותר גדולות מישראל שלא הקימו מפעלים כאלה. אז אני לא אומר שזה על הכול, אבל חלק מהדברים בטח יכול להיות- - -

אלה הלוחות האלקטרוניים בתהליך של ריפיינרי, נכון? אבל זה התוצר הסופי לאחר שפירקו את המחשב לגורמים, נכון?

גם הלוחות האלה, הפעולה היא פעולה עדיין של פירוק, לא נגמר הפירוק ברגע שמטפלים בזה באירופה. את הלוחות האלה מייצאים לאירופה.

מבחינתנו הפירוק הוא התהליך של לקחת את המחשב ולפרק אותו לחלקים ואז זה- - -

אנחנו למדנו לקח, אדוני היושב ראש, מחוק הצמיגים, שעבר כאן גם, וגם הוא לא מספיק הגביל את היצוא והיום יש לנו קושי גדול מאוד לפקח מה קורה עם הצמיגים. יש לכם הצעה?

אני יכולה להגיד על הנושא של הפסולת שהיא תהיה מוגדרת כפסולת חומרים מסוכנים. מדינת ישראל פועלת גם לפי דרישות ה-OECD וגם לפי אמנת באזל שאומרת שפסולת מסוכנת אמורה להיות מטופלת ככל שניתן במדינה שבה היא מיוצרת .זה אומר שאם יש מפעל שימיין, ימחזר ויטפל בפסולות האלה, אם אלה פסולות מסוכנות או סוללות וכדומה, לא נאפשר את היצוא, אלא יהיה- - -

ואם אין מפעל?

אם לא יהיה מפעל- - -

אז מה עשינו, אז למה החוק הזה? אז תגידו, בואו נייצא את כל הפסולת מישראל, אלא מה שאפשר לטפל בישראל. אנחנו רוצים שתהיה פה תעשיית מחזור מקומית, אני לא מבין את ה- - -

לכן גם במדינת ישראל הוקם מפעל למחזור סוללות ליתיום ולכן אנחנו מעודדים באמת את הנושא של ההעברה של הפסולות לשם ולא ליצוא, למרות שרוצים לייצא את זה. זה קורה גם בנושא של המצברים, גם סוללות ליתיום. יש הרבה חומרים שאנחנו ממש מונעים את הנושא של היצוא על מנת באמת לקדם את הנושא של המחזור של הפסולת המסוכנת במדינת ישראל.

מכוח מה אתם מונעים את היצוא?

יש גם תקנות יבוא ויצוא של פסולת מסוכנת, שכל יבוא ויצוא מחויב באישור- - -

אבל לא כל הפסולת האלקטרונית היא מסוכנת ואנחנו לא מדברים רק על הפסולת המסוכנת. מדברים פה על כל הפסולת האלקטרונית.

סך הכול אנחנו מקיימים תהליך בין משרדי מסודר עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד התעשייה ער לדרישות מול ה-OECD ואני חושב שבאחריות לא בטוח שאנחנו יכולים למנוע את היצוא הזה וזה נבחן בצורה בין משרדית מסודרת. אני לא מבין למה לעשות פה מחטפים.

אל"ף, אף אחד לא עשה מחטף, הציע את זה חבר ועדה ויושב ראש הוועדה. זה לא מופיע בנוסח, ישוב ראש הוועדה יכול להחליט אם כן או לא. אם אתה קורא לזה מחטף, זה עניין שלך מול יושב ראש הוועדה. הוא עוד לא החליט, דרך אגב.

אל תחמם.

זה אותו תמ"ת שרוצה להוריד לכם גם את הסעיפים האחרים שהוועדה הכניסה, דרך אגב, אבל אני לא מחמם.

בינתיים רק סעיף אחד, סעיפים אחרים עדיין לא נכנסו.

<(הישיבה נפסקה בשעה 16:00 ונתחדשה בשעה 16:05.)>

נא להקריא סעיף 46 בבקשה.

רק לוודא, 42א רבתי, אנשים עם מוגבלות, אושר?

אושר, כן. יש עדיין לסיים את הדיון בנושא של המיקום של הפעילות, אבל נחזור לזה.

סעיף 46.

כדי שלא יהיה ספק לפרוטוקול. היושב ראש מודיע שהוא מאשר את הסעיף של העסקת אנשים עם מוגבלות בנוסח שהוקרא על ידי עורך דין יורם הורביץ.

אנחנו בעצם בסעיף 44, המשך, עוד שני סעיפים בנושא העונשין.

אחריות נושא משרה בתאגיד
44.
(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיף 43, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.



(2) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.



(3) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירות לפי פסקאות (1), (5), (6), (9), (10), (11), (11א), (12א), (14) ו-(16) של סעיף 43(ב) ועבירות לפי פסקאות (1), (3), (5), (6) ו-(8) של סעיף 43(ג) – גם דירקטור.


זה נוסח אם אפשר להשתמש בביטוי סטנדרטי בפרקי עונשין וחקיקה של המשרד וחקיקה אחרת בשנים האחרונות.

הערות? אין הערות.

הצבעה
בעד סעיף 44 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

אתה רק הוספת (11א) ו-(12א) או מחקת אותם?

את (11א) הקראתי, את (12א) לא הקראתי וצריך למחוק את זה.

אוקי, ו-(11א) מה זה?

כבר אישרנו אותו.

לא, אבל אם זה חל גם על תאגידים?

לפי הניתוח זה סוג הוראות שכן מתאימות, זה לא היה בהיסח הדעת.

לא, פשוט לא עברתי על זה, אז אני לא יודעת על מה מדבר (11א).

במקרה הזה זה אחראי לפינוי פסולת, יש הוראות אחרות שחלות על אחראי לפינוי פסולת דומות, כמו לא יתקשר עם גוף יישום מוכר, שהן כן, כמו סעיפים 9, 10, 11. זה בעצם עוד מאורעות דומים שמתאים שזה יהיה גם דירקטור בתאגיד.

טוב.

45.

(מקריא): שיעורי קנסות
45.
על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏, רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור, לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס וכן לעבירת קנס נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.


גם זה סעיף בעיקרון סטנדרטי בפרקי העונשין, זה קובע את הסמכות שיהיה אפשר לקבוע ברירות משפט בגובה העולה על הגובה המינימלי שקבוע בחוק סדר הדין הפלילי, שלדעתי עומד על 750 שקל היום.

הערות? אין.

הצבעה
בעד סעיף 45 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.
46.

(מקריא): "פרק ט': עיצום כספי.

עיצום כספי
46.
(1) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 20,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 40,000 שקלים חדשים:




(1) השליך פסולת ציוד וסוללות שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 27;




(2) לא הציג במקום עסקו מידע בהתאם להוראות לפי סעיף 29(ג).



(2) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 75,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 150,000 שקלים חדשים:




(1) הפר את הוראות סעיף 8(ד); לעניין זה חזקה היא כי יצרן או יבואן שקיים את חובותיו לפי סעיפים 5(ה) ו-8(א) עד (ג), לא הפר את הוראות סעיף 8(ד), אלא אם כן הוכח אחרת;




(2) לא התקשר בחוזה התקשרות עם יצרן או יבואן שפנה אליו בהתאם להוראות לפי סעיף 18(א);




(3) לא התקשר בחוזה התקשרות עם אחראי לפינוי פסולת שפנה אליו בהתאם להוראות לפי סעיף 19(ב);




(4) לא התקשר בחוזה התקשרות עם משווק או מחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי שפנה אליו בהתאם להוראות לפי סעיף 20;




(5) לקח, אסף או פינה פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא באישור האחראי, בניגוד להוראות סעיף 28(א);




(6) הפר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 43(ב), למעט לפי סעיף 43(ב)(11) ו-(12);



(3) הפר אדם הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 43(ג), למעט לפי 43(ג)(1), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 300,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 600,000 שקלים חדשים.



(4) לא התקשר אחראי לפינוי פסולת עם גוף יישום מוכר לעניין הפרדת פסולת ציוד וסוללות ופינוי של פסולת ציוד וסוללות מתחומו, בניגוד להוראות סעיף 26(א), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 500,000 שקלים חדשים.



(5) לא עמד יצרן, יבואן או גוף יישום מוכר ביעדי המחזור לפי סעיפים 3 ו- 4, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 3,000 שקלים חדשים בשל כל טון של פסולת ציוד וסוללות שלא ביצע לגביו מחזור מוכר בהתאם ליעדים האמורים.



(ה1) על אף הוראות סעיף קטן (ה), בשנים 2014 עד 2016 יהיה סכום העיצום הכספי שרשאי מנהל להטיל בשל כל טון של פסולת ציוד וסוללות שלא בוצע לגביו מחזור מוכר בהתאם ליעדי המחזור לפי סעיפים 3 ו- 4, כמפורט להלן:
(1) בשנים 2014 ו- 2015 – 2,000 שקלים חדשים;

(2) בשנת 2016 – 2,500 שקלים חדשים;



(6) בסעיפים קטנים (א)(1) ו-(ב)(5), ובסעיף קטן (ג) בנוגע לאמור בסעיף 43(ג)(8), "פסולת ציוד וסוללות" - פסולת ציוד וסוללות שנוצרה עקב פעילות של תאגיד או עקב פעילות של עסק או עיסוק של יחיד, למעט עיסוק של יחיד הנעשה בדירת מגורים, שאינו משווק".


אני אגיד, לגבי הסעיף שהוא מפרט עיצומים כספיים על הפרת הוראות שונות של החוק, לפי מדרג חומרה שהוא איזה שהוא מדרג חומרה שהמתכונת בגדול של המדרוג הזה בחובות וחלק מההוראות הספציפיות הם כמו שאושרו בחוק האריזות ואני מתייחס באופן ספציפי לסעיף (ב)(1), זה בדיוק כמו בחוק האריזות. בסעיף (ד), גם, כשיש עיצום כספי ספציפי במדרג חומרה גבוה יותר על אי התקשרות של גוף מוכר, כי זה עוגן עיקרי להסדר, ובסעיף (ה) אני מציין שבהתאם להסכמות שהיו עם נציגי היצואנים והיבואנים העיצום הכספי המהותי על אי עמידה ביעדים נקבע על 3,000 עם מדרוג בשנים הראשונות של הכניסה לחוק לתוקף.

אנחנו כמובן סבורים שהעיצום בסעיף קטן (ד) הוא גבוה מאוד, בייחוד עבור רשויות קטנות וחלשות, והוא גבוה מאוד עבור כולם, וסעיף קטן (ג) מתייחס להפרת הוראה מההוראות בסעיף 43(ג), כאשר חלק מההוראות חלות על רשויות מקומיות. שוב, אנחנו סבורים שאלה עיצומים כספיים גבוהים מאוד ואנחנו מבקשים לשקול שוב את הסכומים.

אני רק אציין שוב, כמו שבכוונה הדגשתי את הנקודה שאם מתייחסים ספציפית לסעיף קטן (ד), בהקשר הזה זה בדיוק כמו בחוק האריזות ומוצע לשמור על אותו מדרג שהרי זה עוגן מהותי וקריטי ליישום כל ההסדר, חובת ההתקשרות של רשות מקומית אחראי לפינוי פסולת עם גוף יישום מוכר, בלי זה יהיה קושי גדול מאוד ליישם את החוק ואנחנו רואים את זה גם ביישום חוק האריזות וזאת הייתה הסיבה, וגם פה אותה סיבה, למה יש פה עיצום כספי מהותי יותר על ההפרה הספציפית הזאת.

עוד הערות?

הצבעה
בעד סעיף 46 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

סעיף 47.

אני רק רוצה להזכיר שאתם הצהרתם, כששאלתי על ההבדל בין העונשין לבין העיצומים הכספים, נדמה לי שהוצהר כאן שלא יוטלו עיצומים כספיים על מי שאינו מפוקח לפי החוק. אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב שנאמר שהעיצומים הכספיים כאן יוטלו רק על גופים מפוקחים ובסעיף 46(א)(1) בעצם מדובר כאן על הטלת עיצום כספי על כל אדם.

אמרתי את זה כאמירה כללית למעט.

למעט הוראות ספציפיות.

את צודקת בהערה שלך.

אז תשנו כמו שרוצים יובן. מה, אני התנ"ך? אני לא אלוהים שכתב את עשרת הדברות, מותר לשנות כדי שזה יובן. ממילא אתי מנסחת כל דבר אחר כך איך שהתכוונה הוועדה, זה לא איך שאני אומר, אז כל מלה היא בסלע. למה, יש הבדל בין צמיגים לאריזות לפסולת אלקטרונית? מה ההבדל בהיגיון?

כי זה לא הנוסח, לא של צמיגים ולא של אריזות. זה מדבר על יעדים.

הוא לא מדבר על יעדים? הוא מדבר על 50% מהפסולת האלקטרונית בישראל. מה ההבדל בין להגיע לאחוזים באריזות לבין באלקטרוניקה לבין בצמיגים לבין בכל זבל שאו שיישאר כאן וימוחזר או יבלה בנסיעות בעולם, כשאף אחד לא יפקח על איפה זה מסיים את דרכו.

---לעיצום כספי.

מה זה משנה? הגענו להסכמה, אז שזה יהיה וגמרנו. ומהיום כל הפסולות שעוד יהיו חוקים בהם, תבינו שזה רוחבי, זו חשיבה רוחבית, זו לא חשיבה נקודתית ולא גחמת השר בחוק ספציפי. זה רלוונטי לכל חוק.

כבוד השר, האם הכוונה של המשרד בהוראות החוק זה שאדם שהשליך סוללה שלא על פי חוק ייקנס ב-20,000 ₪?

מבחינתי, אם היועצת המשפטית של הוועדה רוצה, כי היא תמיד חרדה יותר מאיתנו לזכויות אדם, אז היא יכולה להוריד את זה. אין לי בעיה.

מה להוריד?

תורידו, שיזרקו פסולת אלקטרונית איפה שרוצים, שלא יהיה קנס על זה. מה- - -

יש את סעיף (ו) שמסייג את זה.

שהרשויות יחליטו מה הקנס.

יש את הסייג בסעיף קטן (ו) שנועד בדיוק לעניין הזה.

בדיוק. אלה עדיין גופים מפוקחים, למעשה.

בחוק האריזות מה שאפשרנו זה לרשויות המקומיות, כל רשות בשטחה, להחליט האם השלכה במקום שהוא לא מתאים ומה יהיה הקנס בחוק עזר עירוני. למיטב זיכרוני, צריך לבדוק, אולי אני לא זוכר טוב את זה. מבחינתי השלכת פסולת שלא במקומה היא אמורה להיות קנס, 20,000? לא, זה לא אמור להיות 20,000 שקל. בהחלט לא.

אבל זה הסכום שנקבע שם.

כסכום שאין למטה ממנו?

לא, יש אחר כך תקנות הפחתה.

מדובר על אזרח או על משליך עסקי?

לא, מדובר על עיסוק- - -

הוועדה אז עשתה הבחנה, אני זוכר עכשיו, בין עסק שעליו כן צריך עיצום בגובה כזה לבין אזרח- - -

זה לא רק עסק, זה- - -

זה היה על פי דרישתך, אפילו.

כן, חלקית התקבלה בקשתי.

מוכרת הגפרורים הקטנה. כן, נכון.

אז אני רק אציין שוב לרקורד שיש את העניין של עיצום כספי, אבל מול התושב, זה גם מוגדר כעבירה פלילית, עונשין, שיש אפשרות להטיל ברירות קנס או ברירות משפט, שזה באמת המצב היותר שכיח מול הציבור הרחב על ידי הרשות המקומית ושם אלה סכומים, כמו שאמרתי, לדעתי זה 750 שקל. היה 660 ועכשיו תוקן ל-750 וזה בצו מסודר שוועדת חוקה, חוק ומשפט מאשרת, וזה היה יותר שכיח מול הציבור הרחב של ברירות משפט ודוחות שמקבלים בסכומים כאלה.

איך עשית את ההבחנה שם? אני מוכן לעשות את אותה הבחנה גם כאן.

לא, עשו הבחנה דומה שלא גרמה לי שם אושר.

זה קיים. הנחתי שזה מתואם- - -

אנחנו ישבנו ו- - -

כתוב, 'למעט עיסוק של יחיד הנעשה בדירת מגורים, שאינו משווק'. בסדר.

אפשר לחיות עם זה. זה לא פתרון מספיק הולם, אבל אפשר לחיות עם זה, מה גם שזה תואם את ההסדר שהסכמנו בו בסופו של דבר בחוק האריזות.

סעיף 47.

(מקריא): הודעה על כוונת חיוב
47.
(1) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 46 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).



(2) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:




(1) המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;




(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;




(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 48;




(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 50.


אולי אני אגיד מלה. אחרי הסעיף הראשי של 46 שקובע את ההפרות המהותיות, עצם הטלת העיצום הכספי, שאר ההוראות הן פרק שקובע את כל ההוראות לעניין הטלת עיצום כספי במנגנון של טענת טענות וכל השלבים של הטלת עיצום כספי ופרסום, הצמדה וגבייה, שהוא בסך הכול פרק שחוזר על עצמו כפרק- - - זה למעט הערות נקודתיות שאנחנו יודעים שיש, או נשמע את אתי, אבל כל הפרק הוא פרק בעיקרון סטנדרטי שחוזר על עצמו בחקיקה מהשנים האחרונות ומסדיר את כל המנגנון של הטלת העיצום הכספי. אז סעיף 47 הוא הסעיף הראשון של הודעה על כוונת חיוב.

אין לי הערות לגביו, אדוני.

אין הערות גם לאחרים?

הצבעה
בעד סעיף 47- רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): זכות טיעון
48.
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 47 רשאי לטעון טענותיו, בכתב, בפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

הסעיף ברור, למישהו יש הערות?

כן. שתי הערות. לגבי הדרישה שהטיעון ייעשה רק בכתב. אני הערתי על זה גם בחוקים אחרים שנדונו בפני הוועדה. בחוק ההגבלים העסקיים, אדוני קיבל בכל זאת את עמדת הממונה שהטיעון יהיה בכתב אבל שהממונה רשאי להתיר טיעון בעל פה למי שטען בכתב. אם מישהו רוצה בכל זאת להשלים, יש גם חוקים שלא דורשים בכלל שזה יהיה דווקא בכתב. כאן נקבע קטגורית שזכות הטיעון תהיה רק בכתב ואני מציעה בכל זאת להרחיב את זה. זה נושא אחד.

נושא שני, בתוך כמה זמן הגבלת הטיעון, מסירת הטיעונים, רק בתוך 30 ימים. בחוק ההגבלים העסקיים זה נקבע ל-60 ימים, אם אינני טועה, בחוק הדואר, מה שהספקנו לעבור, אדוני הגדיל את זה ל-45 ימים.

תגובת המשרד להערות הייעוץ המשפטי?

ויש אפשרות להאריך את התקופה ה- - -

לעניין דרך הטיעון, אם נקודת המוצא נותרת טענות בכתב, יש סמכות להתיר טענות בעל פה, אין לנו שום התנגדות.

לעניין הארכת התקופה, אין לנו שום התנגדות, ככל שהמשרד להגנת הסביבה- - -

כן?

אנחנו מבקשים, השלטון המקומית, שלרשויות המקומיות תינתן זכות טיעון בעל פה, ככל שהן חפצות בכך. אנחנו סבורים שכרשות שלטונית בכל זאת ועם כל הכבוד לחבויות שיש עליה מכוח החוק, כרשות שלטונית ראוי שתישמע עמדתה גם בעל פה, אם היא חפצה להשמיע את עמדתה בעל פה.

גם בעל פה. זאת אומרת טיעונים בכתב עם השלמת טיעונים בעל פה. או רק בעל פה?

ככל שהיא מבקשת לטעון בעל פה.

ספציפית לרשויות המקומיות?

הפסיקה דנה בזכות השימוע לרשויות מקומיות, לא נאמר אי פעם שלרשות מקומית מגיע גם טיעון בכתב וגם טיעון בעל פה, הכול זה שיקולים- - -

אין לנו בעיה שזה יהיה רק בעל פה.

אז אני אומר, נקודת המוצא היא בכתב, תרצו בעל פה? תפנו לרגולטור או למנהל, אם יהיו טעמים משכנעים ו- - -

לא נקבע הסדרים ספציפיים לרשות מקומית.

אין שום הצדקה לזה.

אני מוסרת כאן עמדה שהיא מאוד סגורה מבחינתנו. הרשויות המקומיות חשוב, מבחינתנו, להבחין ביניהן לבין שאר הגורמים שמפעילים את החוק וככל שהן חפצות להעביר את השימוע בעל פה ולא בכתב.

אני לא בטוחה שרשות מקומית שמצוינת באופן קבוע, לפי החוק אפילו, בייעוץ משפטי, זכאית לפררוגטיבה עדיפה בנושא הזה לעומת משווק קטן שבאים אליו ואומרים לו או מתכוונים להטיל עליו עיצום כספי. אני חושבת שאולי הוא, שלפעמים הוא קצת עילג ולפעמים אין לו כסף לשכור עורך דין, אולי דווקא לו ראוי לתת את ה- - -

בוודאי שאנחנו לא גורעים מהתוספת של היועצת המשפטית לוועדה. אנחנו רק אומרים שלעניין רשויות מקומיות, אנחנו סבורים שראוי שתישמע עמדתם גם בעל פה.

הנוסח שהתקבל בחוק ההגבלים העסקיים, אדוני, זה 'מפר שטען טענותיו בכתב, רשאי לטעון טענותיו בפני הממונה גם בעל פה'. זאת אומרת משנטענו טענות בכתב, יש זכות מוקנית למפר לטעון טענותיו גם בעל פה. יש מקומות שלא נאמר בכלל אם זה בכתב או בעל פה, ויש כמובן מקרים אחרים שנאמר בכתב.

יש הבדל, מבחינת המורכבות של המאטריה, אני חושב, בין דיני ההגבלים העסקיים לבין ההקשר החקיקתי הספציפי שאנחנו מתעסקים פה. כלומר בדיני ההגבלים העסקיים אתה יכול להגיד שהמורכבות מצדיקה גם מעמד בפני הממונה להשלמות, הבהרות וכיוצא בזה. פה, נדמה לי שנקודת המוצא היא אחרת, אנחנו לא בעולם של המורכבות המשפטית הזו, ניתן להחיות, אני חושב שזה הסדר מתאים וסביר, עם זכות שימוע בכתב ועם אפשרות של הממונה- - -

אני אומר לך, אני חושבת ששיקול הדעת אם הטיעון חייב להיות בעל פה, או יכול להיות גם בכתב, תלוי בציבור המפוקחים, וככל שיש מפוקחים פחות מתוחכמים, הייתי אומרת, לאו דווקא משכילים, לאו דווקא כאלה שהכסף מצוי בכיסם, אני חושבת שראוי לאפשר טיעון גם בעל פה. עורכת דין אביגל כספי מזכירה לי שבחוק הדואר הנוסח שאושר בסופו של דבר זה היה בכתב או בעל פה, באופן שיקבע המפקח, שם הרגולטור הוא המפקח, והרעיון היה שהוא יפעיל את שיקול דעתו בהתאם למפר שנמצא בפניו. שם פרק הזמן שניתן הוא 45 ימים, עם סמכות להאריך את המועד ב-30 ימים נוספים. זה היה בחוק הדואר, כי גם שם יש לך סניפי דואר גדולים ויש לך סניפי דואר קטנים וכו'.

מה שהוועדה תחליט.

אדוני רוצה אותו הסדר כמו בחוק הדואר? דהיינו בכתב או בעל פה, באופן שיקבע המנהל וזכות הטיעון תהיה בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה והמנהל יהיה רשאי להאריך את המועד ב-30 ימים נוספים? זה ההסדר שאדוני אישר בחוק הדואר.

בסדר.

הצבעה
בעד סעיף 48 - רוב

הסעיף אושר
הסעיף אושר עם השינויים.

סעיף 49.

(מקריא): החלטת המנהל ודרישת תשלום
49.
(1) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי הוראות סעיף 48, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 51.



(2) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א)-




(1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;




(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.



(3) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.



(4) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 48, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

קודם כל את סעיף קטן (ד) צריכים להתאים, בתוך 45 ימים, או מתוך התקופה המוארכת לפי העניין.

מישהו פה החליט שאני מעוניין להגביל את היצוא, עכשיו הכול יפעל לפי זה? אני לא מעוניין להגביל את היצוא, שייצאו את כל הפסולת האלקטרונית לחוץ לארץ, אוקי? אבל אני גם לא מעוניין שכל המחזור יהיה בחוץ לארץ.

עוד הערות לסעיף 49?

הצבעה
בעד סעיף 49 - רוב

הסעיף אושר

סעיף 49 אושר.

בכפוף לתיקונים בסעיף 49(ד).

(מקריא): הפרה נמשכת והפרה חוזרת
50.
(1) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.



(2) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 46, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

הערות? אין הערות.

הצבעה
בעד סעיף 50 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): סכומים מופחתים
51.
(1) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).



(2) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה ובשיעורים שיקבע.


זה מה שמכונה תקנות ההפחתה, לעניין תקנות ההפחתה.

אדוני, אחת משתיים, בחלק מהחוקים החדשים מונים את הנסיבות ואת אמות המידה להפחתה בחקיקה הראשית, ואם לא כן, לפחות באישור ועדה, כדי לוודא שבאמת כל הנסיבות הרלוונטיות יהיו בפני הוועדה, שיהיה עליהם איזה שהוא פיקוח פרלמנטרי.

על מה הפיקוח?

תקנות ההפחתה.

אני לא רואה סיבה שאנחנו נתנגד, אני רק אגיד שלהבנתי הנושא הזה נדון באיזה שהוא צוות רוחבי משותף למשרדי הממשלה ולכנסת בכל הנוגע לבאיזה אופן ייקבעו התקנות הללו.

בצוות הרוחבי שהוקם בין הלשכה המשפטית של הכנסת ובין צוות של משרד המשפטים מנסים לגבש איזה שהוא מודל לגבי חקיקה עתידית, בהתחשב בכך שיש הרבה מאוד שינויים לא מוסברים ולא מוצדקים בין ההוראות השונות שנוגעות לעיצומים כספיים- - -

אין אצלנו שום שינויים, גברתי, תקנות ההפחתה שלנו הן כמעט זהות מלה במלה לגבי כל החוקים.

זה מאוד בעייתי- - -

הכול היה בעצה אחת עם משרד המשפטים.

אז אני אוכל להראות לאדוני דגמים שונים של תקנות הפחתה שבחלק מהן הן ממש חסרות שיקולים רלוונטיים וכיוון שזה לא עבר פיקוח פרלמנטרי לא יכולנו להעיר לגבי העניין הזה.

אם אני זוכר נכון, בחוק האריזות מצאנו איזה דרך להתגבר על הצורך לחזור לוועדה בשביל להפחית את הקנסות.

לא, שם אני ביקשתי שזה יבוא לאישור הוועדה, שם כל מה שביקשתי זה לוודא שהפרק הזה לא יופעל לפני שיש תקנות הפחתה ואדוני הסכים לכך.

נו, אז גם פה אני אסכים.

לא, אבל אני מדברת כרגע על התוכן של תקנות ההפחתה. אני חושבת שזה נושא - - -

אבל לפי מה שאת אומרת, עד שיושב ראש הוועדה העתידי לא ישים את זה על סדר יומה של הוועדה, אי אפשר יהיה בכלל להטיל עיצומים. בעצם את אומרת למשרד שלנו שהוא תלוי ברצונו הטוב- - - עקפת את התנגדותך, זאת אומרת את התנגדת לעיצומים במקום אחד וכיוון שלא קיבלנו את זה, אז עכשיו את - - -

ממש ממש אדוני קישר דברים שלא התכוונתי- - -

אז אני מסביר לך מה המשמעות. המשמעות של מה שאת אומרת היא שעד שיושב ראש הוועדה העתידי לא יביא לאישור את נושא תקנות ההפחתה בעתיד, אי אפשר יהיה להשתמש בעיצומים.

אפשר לקבוע שלא הביא היושב ראש את התקנות לאישור תוך פרק זמן- - -

לא, לא,לא. אני מוכנה שתיקבע הוראה אחרת, שתקנות ראשונות יובאו לאישור הוועדה בתוך איקס ימים ולא לקשור את תחילת החוק בעניין הזה, אוקי?

לא, הפרשנות של דלית זה שכל פעם שיש 'רשאי לקבוע תקנות הפחתה' לא ניתן להטיל עיצומים עד שאין תקנות הפחתה. אז הדרישה שלה תוסיף עוד נדבך. זאת אומרת לא מספיק שאני צריך לאשר עם שר המשפטים תקנות הפחתה, עד שהכנסת לא תשים את זה על סדר יומה ותאשר את זה, אין עיצומים בחוק.

השאלה היא שאלה מהותית, האם סוג ההסדרים שקובעים בתקנות ההפחתה מחויבים את הפיקוח הפרלמנטרי של- - -

אני אומר. אני נוטה בכלל לקבוע את אמות המידה האלה בחקיקה ראשית, כפי שנעשה בחלק מהחוקים, ואתה יודע שלאט לאט קובעים את אמות המידה האלה בכלל בחקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה. אני לא רציתי ללכת כל כך רחוק, אבל אני אתן לאדוני מספר דוגמאות של אמות מידה שיש תקנות שלא כוללות אותן.

בסדר, עורכת דין בנדלר, בחוקים שלנו תקנות ההפחתה הן זהות, את יכולה לראות היום בעיתון שגוף קיבל הנחה של כמעט 50% בהתאם לתקנות ההפחתה, וכל תקנות ההפחתה אצלנו הן כמעט זהות, האם זו פעם ראשונה או פעם שלישית, מה המאמצים שהוא עשה וכו' וכו'. אז אני, עוד פעם, חושב שהדרישה שלך להבהיר שלא ייעשה שימוש בעיצומים עד שאין תקנות הפחתה, זו דרישה בסדר, אני מקבל אותה והיא ממילא מתקיימת כי זה מה שדורשת ממני היועצת המשפטית של המשרד, אבל אני מוכן גם שזה ייאמר בחקיקה. אבל להכפיף את זה גם לאישור הכנסת, זה אומר שאין עיצומים עד שהכנסת- - - זאת חקיקה ראשית פה, לא...

אדוני, הנושא הוא כל כך עקרוני וכל כך משמעותי, להבנתי, ומבחינתי זה פולברט פוזישן שזה יהיה בתקנות באישור הוועדה ולא לקבוע את אמות המידה בחקיקה הראשית. אני חושבת שלצאת מתוך הנחה שיושב ראש ועדה יימנע מלכלול את הנושא החשוב הזה על סדר יומה של הוועדה ביודעו שזה מסכל את הפעלת החוק- - -

זה לא מסכל, זה מותיר בידינו רק את נושא החקירות הפליליות.

בסדר, אוקי, אבל אני חושבת שכל יושב ראש, כשיסתבר לו שמדובר בנושא חשוב ודחוף- - -

טוב, יש בינינו מחלוקת, הבנתי. ומה שיושב ראש הוועדה- - -

יושב ראש הוועדה קיבל תקנות אתמול והוא שם אותן למחר- - -

בסדר, הוא זה הוא ואחרים זה אחרים. אני מבקש שייכנס מקסימום שלא יהיה שימוש בעיצומים עד שלא נאשר תקנות הפחתה.

אני גם רוצה להפנות את תשומת לב אדוני לכך שנושא של עיצומים כספיים קיים במספר די גדול של חוקים שהוועדה מטפלת בהם ואני רואה את זה על כל פנים בראייה רוחבית לגבי כל החוקים שבאים בפני הוועדה. החוקים שהתקבלו בתקופה האחרונה, שכללו עיצומים כספיים, או שכללו אמות מידה בחוק ההגבלים העסקיים, בחוק עצמו, או בחוקים אחרים שהוועדה דנה בהם, זה נכנס באישור הוועדה, ומאוד לא הייתי רוצה שרק בחוק הזה זה יהיה אחרת. אני מאוד מקווה- - -

זה לא רק בחוק הזה, זה גם בחוק האריזות. מה שונה החוק הזה מחוק האריזות?

זה שפישלנו בחוק- - -

לא פישלנו, קיימנו על זה דיון מאוד מעמיק ואת הסכמת בסוף למה שאמרתי.

לא, זה נכון, אבל בסופו של דבר אמות מידה לעתים הן חסרות.

למה אי אפשר שהתקנות שיוגשו על ידי המשרד תוך איקס זמן יהיו נחשבות בנות תוקף אם הוועדה לא דנה בהן?

אדוני, יש לזה התנגדות- - -

והוועדה תמיד תוכל לדון בהן.

זה עכשיו יריב על יריב. זה גם היא ועכשיו גם משרד המשפטים.

לא, לא, זה התנגדות מוסדית.

למה? מה הבעיה?

של הכנסת, מתנגדת- - -

אתה לא יכול לחייב את יושב ראש הוועדה- - -

הגישו לי כיושב ראש תקנות, אני יכול לדון בהן?

משיש דרישה לאישור ועדה, אין- - -

זה מטיל עלינו חובה להביא לאישור, על הממשלה, אבל זה לא מטיל חובה על הכנסת לאשר אותן.

הוא קובע את זה בחוק.

לא, אבל- - -

זה לא סביר בעיניי ש- - -

---אישור.

לא, אבל תמיד יש לו סמכות כיושב ראש ועדה לשים את זה לדיון.

ואם הוא לא שם? אז יושב ראש ועדה יחליט לסכל את הצורך באישור ועדה?

זה מה שאת עושה כרגע בדיוק.

לא, לא.

בוודאי, אני אגיד לך למה, הוועדה אישרה לי בחוק להטיל עיצומים ואת עכשיו אומרת, עד שהוועדה בעתיד לא תיתן לך אפשרות לעשות הנחות מהעיצומים לא יהיו עיצומים בכלל.

נכון, עכשיו- - -

לפני כמה סעיפים אישרו לי להטיל עיצום מלא, עכשיו את אומרת, עד שהוועדה לא תאשר לך איך להוריד מהעיצום הזה הנחות, אז אתה לא יכול לגבות בכלל ולהשתמש בכלי שהוועדה אישרה.

אז אתה יוצא מתוך הנחה שיושב ראש ועדה יעשה שימוש לרעה- - -

לא, אני יוצא מתוך הנחה שהוא יהיה עמוס עד לעייפה ותיווצר סיטואציה, ואני לא מבין למה יש כאילו מקום למחשבה שלכנסת בעניין הזה של תקנות ההפחתה יש משהו- - - אני לא מבין. העיצום הוא ידוע, הוא נגזר כבר בחקיקה הראשית, הממשלה, אם היא רוצה להוריד מהעיצום, אז עוד פעם, אני מפרסם תקנות בהסכמת שר המשפטים, הציבור רואה את תקנות ההפחתה האלה, יש ביקורת ציבורית על השימוש בהן. אני לא מבין, למה להתנות את העיצום עכשיו באישור הכנסת.

ומה לגבי אמת מידה שדווקא יושב ראש הוועדה התעקש להכניס בחוק ההגבלים העסקיים כאמת מידה לקביעת גובה העיצום הכספי, אני אזכיר לך, האפשרות שהטלת העיצום הכספי בגובה מלא תגרום לאי יכולת המפוקח לפרוע את חובותיו וזה יכול להביא להתמוטטותו. אתה זוכר שאתה דרשת להכניס את זה? לדוגמה. ונדמה לי שמשהו דומה כזה קיים בחלק מתקנות ההפחתה ובחלק אחר איננו קיים. אז יש צורך בפיקוח פרלמנטרי או אין צורך, כדי לנסות להוסיף את זה- - -

לא, אין צורך, כיוון שאנחנו- - -

כן.

גברתי, אנחנו מכניסים בתקנות ההפחתה גם את סדר הגודל של היקף העסקים שלו וכמה אחוזים זה מזה- - -

היקף העסקים שלו לדעתי לא נכנס. אם אני זוכרת נכון, נכנס- - -

אני רק אומר, אנחנו משכללים תוך כדי תנועה בעבודה אצלנו- - -

בסדר, אז השאלה אם הכנסת צריכה להיות מעורבת בשכלול הזה או לא. יחליט יושב ראש הוועדה.

עורכת הדין בנדלר, אני מבין את מה שאת עושה, אני רק רוצה להדגיש שבעיניי דווקא אם אנחנו מאפשרים פה פיקוח פרלמנטרי, אנחנו קצת מטשטשים את התחומים בין המסלול הפלילי, שהוא במסלול במובהק, כמו שעמדנו על זה קודם, שהולך לוועדה ומחייב על פי חוק ועדה, בהבדל מהליך של העיצום הכספי, שהליך העיצום הכספי בסופו של דבר הכנסת בוודאי, והחקיקה הראשית, יוצרת את העבירות, את הסנקציות שבגינן מוטל העיצום ומדובר בהליך מנהלי, בשיקול דעת מנהלי, על ידי עבודה ממשלתית שנעשית בסופו של דבר. על כן אני חושב שיש הפרדה, אנחנו נמצאים בעולם אחר, לא בעולם הפלילי, אנחנו לא בסנקציות פליליות , על כל מה שנלווה לכך, אנחנו נמצאים בעולם של עיצום כספי, עבירות רגולטוריות. אפשר גם לעשות את הטיעון הזה.

אורן, תאמין לי שכל זה מוכר לי. אנחנו כבר עברנו את זה.

אני יודע, אני רק מדגיש את העניין הזה. זה בכל זאת לא באותו- - -

ודווקא על רקע זה שמדובר בשיקול דעת שניתן לרגולטור לחקור, להחליט, להחליט על עצם ההפרה, להחליט על גובה העיצום, אני חושבת ששיקול הדעת שלו צריך להיות מותאם- - -

אולי אני אמשוך את סעיף 51 בכלל?

חס וחלילה, למה? אני חושבת שזה כלי טוב וזה כלי ראוי וזה כלי חשוב, רק אני חושבת- - -

אני יודע, אני אוריד את האופציה לעשות תקנות הפחתה. את עושה פה, עוד פעם אני אומר, דבר מאוד מוזר. אנחנו מבקשים בחקיקה ראשית לקבל אפשרות במקום חקירה פלילית להטיל עיצומים. יש שיראו את זה כמוך, כדבר נורא ואיום כי הרף הנדרש הוא פחות, ויש כאלה שבשביל שלא תהיה להם הרשעה פלילית מוכנים לשלם הרבה יותר. את מאירה זווית אחת, אבל יש לזה גם זווית שנייה. תאמיני לי שמנהלי תנובה מוכנים לשלם 30 מיליון שלא תהיה להם הרשעה פלילית והם שמחים מאוד שיש להם אפשרות לשלם עיצומים על זה שהם זיהמו את הים ואני מקבל ביקורת ציבורית על זה שאני גובה מהם עיצום ולא חוקר אותם פלילית. אני ביקשתי מהכנסת ולמיטב הבנתי הכנסת ומשרדי הממשלה מבינים שגם פה נותנים לי אפשרות לעיצום ועכשיו את אומרת, כיוון שלך יש איזה שהיא הסתכלות מזווית אחת על העיצום, אתה לא תשתמש בעיצומים עד שמי מקבל הנחות מעיצומים לא יאושר גם באופן פרטני. אבל כבר אישרו לי את הסנקציה החמורה יותר, של העיצום המלא. אז אני מותנה בשימוש בזה שיהיו תקנות הפחתה, יש גם את עניין הסבירות, משרד המשפטים לא חשוד בכך שהוא מחפש לא להגן על זכויות הפרט או העסק בתקנות הפחתה, למה לשלוח אותי עוד פעם למסלול הזה של לעמוד פה בתור בוועדה ועד אז אני יכול רק לחקור פלילית מי שיעבור על כל אחד מהדברים של החוק. אני לא מקבל את זה. אני מצטער, מותר לנו לחלוק פעם. אם עמדתי לא משכנעת, לא משכנעת. בסדר, מתנצל.

קודם כל חילוקי דעות זה דבר בריא וטוב. דבר שני, אני חושבת שזה כלי חשוב וראוי וטוב, עיצומים כספיים, ואני מקווה שאני לא רואה את זה רק מזווית אחת וגם אדוני לא רואה את זה רק מזווית אחת, ואפשר ל- - -

מכיוון שאני רואה את זה משתי הזוויות, אז אני חושב- - -

ואפשר לראות את זה מזוויות רבות, לא רק משתי זוויות.

בשונה ממך אני עמדתי בעוד זוויות בועדות אחרות של הכנסת וחטפתי, בצדק, ביקורת קשה מאוד על כך שלא עשינו שימוש בנושא של עיצומים על הזרמה לים, כיוון שהיינו תקועים בוועדות הכנסות חודשים ארוכים, אם לא שנים עד שתקנות ההפחתה אושרו. מה לעשות. לא בוועדת הכלכלה, אבל גם את לא יודעת מי יהיה יושב ראש ועדת הכלכלה וכמה זה יהיה לו דחוף לעשות את זה ומה יהיה על סדר יומו. ואני עוד פעם אומר, ברגע שבחוק יש לי את הסמכות להטיל עיצום מלא, ואפילו להעמיד לדין פלילי, אז זה לא הגיוני שהסנקציה הפחות מרחיקת לכת תותנה בזה שבעתיד זה ייכנס פה לסדר היום.

תקנות ההפחתה יוכלו להיות מוגשות או לוועדת הכלכלה או לוועדת הפנים. יהיה לך בטוח מקום. מה הבעיה? זה תקע לך? לך לשני. זה תוקע? לך לשני.

אי אפשר תחום שלא נדון בוועדה, זה לא סביר בעיניי.

למה?

כי זה לא סביר. כל העיסוק היה פה בוועדה, כל הידע הוא בצוות המקצועי פה של הוועדה- - -

אתה חושש ממשהו שיכול לקרות, ואני מסכים איתך, שהתקנות לא יגיעו לדיון מסיבה זו או אחרת. ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון באישור התקנות.

אני יכולה לומר מניסיוני הלא קצר בוועדה, אולי הארוך יותר- - -

היא יכולה לספר לך, דרך אגב, סליחה שאני מדבר על עצמי, שכשיש שרים שקצת פחות בקיאים בחקיקה, הנושאים הללו גם יכולים להיתקע פה לא חצי שנה, 17 שנה. תבדוק כמה חוקים סביבתיים עברו בוועדות הכנסת מטעם המשרד להגנת הסביבה לפני 2009. בסדר? תבדקו כמה עברו.

השאלה מאיזו סיבה הם לא עברו. אם לא קונים כרטיס פיס, אז לא זוכים בפיס, מה לעשות?

כי זאת פוליטיקה, זה לא תמיד תלוי רק במה שאת חושבת על זה, זה תלוי גם בפוליטיקה בין שר ליושב ראש ועדה והרבה מאוד- - -

הכול נכון, אני לא ראיתי עדיין תקנות חשובות לשר כלשהו שנתקעו ב- - -

נכון, ואם הם באמת לא יהיו חשובות לשר הבא? אז עד אז המשרד יצטרך רק לחקור חקירות פליליות כל מי שמפר את החוק הזה?

מבחינתי אדוני יוכל להגיש את התקנות האלה בתוך חודשיים-שלושה. עד אז החוק יתקבל והוא יגיש את התקנות, מה הבעיה?

אל"ף, אני לא יודע איפה אני אהיה בעוד חודשיים-שלושה ואני לא יודע מי יהיה כאן היושב ראש.

עוד חודשיים-שלושה?

כן, אני לא יודע כלום. עוד פעם, אני מתקומם נגד זה שהחוק מאפשר לי להטיל עיצומים ואת עכשיו דורשת שהעיצומים הללו לא יוטלו עד שהוועדה גם לא תגיד מי מקבל בהם הנחה. לכאורה גם לא הייתי חייב להביא את סעיף 51. אני יכול גם בלי הנחות, שזה יהיה פיקס פרייס. אנחנו, הממשלה, מתוך רצון להקל, משיקולים כאלה ואחרים, על חברות, משיקולים שאת ציינת למשל, מחייבת אותי, וזה דרך אגב דרישות של משרד המשפטים ואחרים, לאפשר גם מסלול של עיצומים מופחתים מול הפיקס פרייס שיש בחוק. אז עכשיו את מוסיפה את זה- - -

זה חלק מהעניין, אדוני, ואני מניחה שאם לא היית כולל סעיף על סכומים מופחתים, אני הייתי מציעה לוועדה לכלול סעיף כזה.

אז אני אומר שמותר לנו להיות במחלוקת, יכריע יושב ראש הוועדה.

אני רק מאוד מבקשת לראות את הנושא הזה באופן- - -

אני מבקש שהיושב ראש יאפשר לי להגיש הסתייגות אם הוא מכריע אחרת.

הזכות מוקנית לך.

לא, אבל גם יושב ראש הוועדה יכול, למשל, לא להעלות אותו להצבעה.

או למשוך אותו בין קריאה שנייה ושלישית. כמו שחווה את זה שר האוצר.

באיזה הקשר הוא חווה?

הרפורמה בכרטיסי אשראי.
מה הפתרונות שאתם מציעים?

תכין תקנות, נו, מה הבעיה?

אני אכין תקנות, ועד שלא יהיו תקנות מאושרות על ידי שר המשפטים לא יהיה שימוש בעיצומים, אבל אני לא מוכן שלראשונה זה יותנה באישור- - -

זה לא לראשונה.

זה לראשונה.

בחוקים שלך אולי.

מתי העיצומים הראשונים צפויים להיות, אם בכלל?

היא רוצה שזה יהיה תלוי בכם. לא יודע.

לא, לפי איך שזה נכנס, עד ש- - -

יכול להיות מתחילת 2014, אם יש התקשרות, אם יש- - - זה לא רק היעדים- - -

לא, זה העיקרון, זה לא לוח הזמנים.

איך יכולים להיות מ-2014?

ציינתי שאפשר מצב שזה יהיה בתחילת 2014.

על מה אפשר להטיל ב-2014?

רשות לא רוצה להתקשר.

לא התקשרה עם גוף מוכר. עד 2014 היא גוף מוכר והיא לא התקשרה עם יצרן. זה לא רק האם עמדה ביעדי המחזור השנתי, יש מכלול של הוראות.

200 זה לא מספיק מכל כיוון?

לא, זה העיקרון, זה לא המחיר. בעניין הזה אני לא חושב שזה סביר לכל דבר להטיל על ועדות הכנסת, שכל היום מדברים על העומס שלהן. אני מאוד בעד פיקוח פרלמנטרי, אני הצעתי את זה פה מיוזמתי, בנושא הזה, ברגע שהכנסת- - -

מה הייתה הגישה שלך כשהיית יושב ראש בעניין הזה?

אני אומר, אני הייתי מביא לפה הרבה דברים- - -

אבל אתה יודע, אדוני, מה הפנה את תשומת לבי עורך הדין כספי בעניין אכיפת דיני עבודה? אתה יודע מה אומרת ההוראה? 'השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהן ניתן יהיה להפחית את סכומי העיצום הכספי' וגומר. שם עוד הגדילו עשות, זה גם בהתייעצות עם ארגונים.

אבל זה קשור גם להליכים של חקיקת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, שהם תהליכים קצת שונים לחקיקת החוק הזה. שם כל התהליך החל מתסקיר החוק, החל מרעיון חקיקת החוק, בא ביחד עם הארגונים ויש שם מסגרת של הסכמה וגם יש כל מיני הגבלות ואחריות שלנו להתייעץ עם ארגונים, ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים, גם במסגרת הסכמי ארגון העבודה הבינלאומי, כך שנראה לי שהמאטריה קצת שונה.

המאטריה היא הפוכה לחלוטין, כי שם הרצון היה סוף סוף לאכוף את דיני העבודה ולא לעשות הנחות, ואם עושים הנחות, זה רק מסיבות מאוד מאוד מאוד מצומצמות.

אני לא יודעת מה נקבע שם בתקנות ההפחתה.

אני לא מבין מה הבעיה לקבוע שאם לא יאושרו התקנות עד 2014- - -

לא, אדוני, אני חוזרת בכלל מההערות שלי. הוראה כזאת שמטילה מגבלות כאלה ושיוצרת פיקציה של אישור- - -

לא פיקציה. כרגע לוועדה אין בכלל סמכות לאשר או לא לאשר, נכון? מה זה פיקציה? יש מאה אחוז ויש תמיד גם באמצע, הוא נותן שיקול דעת לוועדה, הוא נותן לה פרק זמן יותר מסביר לדון ולהכריע בתקנות, בחרה לא להכריע, מה העניין? אני לא מבין למה זה בעיה, זה יוצר סוג של באלאנס. יש לנו עד 2014, הוא בעד תאריך שהוא חייב להגיש את התקנות, נניח תוך שנה, שנה שלמה הוועדה לא דנה, מונח אצלה על השולחן תקנות, כשהיא יודעת שזה מסכל חצי מהוראות החוק, אמרה את אמירתה.

אני פשוט מאוד מפחדת מה- - - לא עולה על דעתי שהוועדה לא תדון, לא עולה על דעתי, אני מאוד מפחדת מעצם ההוראה התקדימית- - -

שתהיה גם ביקורת ציבורית.

עצם ההוראה הזאת שתובעת שאם ועדה לא אישרה עד תאריך מסוים רואים את התקנות כמאושרות. הרי עכשיו אתה כותב עד 2014, אבל משייקבע עיקרון כזה, שאגב נקבע כבר פעם אחת בחקיקה ולא- - -

אבל הוועדה היא זו שקובעת את הכללים.

מי קבע את זה?

את העיקרון הזה? אז אני אגלה לאדוני,בסעיף, אם אני לא טועה 21א, אני מיד אבדוק, לחוק יסוד הכנסת, יש הוראה לגבי אישור של חקיקה עונשית ששם נקבע שאם חקיקה עונשית טעונה אישור ועדה מוועדות הכנסת ואם זה לא אושר תוך פרק זמן מסוים רואים אותן כאילו אושרו. לא פעלו לפי זה, הייתה על זה ביקורת מאוד מאוד רצינית ואז הוסף סעיף 2(ב) אם אינני טועה לחוק העונשין, או 5 לחוק העונשין, שבו קבעו שצריכים אישור פוזיטיבי. ככה שאני יכולה להגיד לך- - -

יש לי שאלה, אדוני היושב ראש, אפשר לדחות את ההכרעה בזה להמשך? כי אני בעוד עשר דקות-רבע שעה צריך לצאת ואם יש דברים שהם בעייתיים- - -

מה יש בעייתי שאתה יודע?

אני לא יודע.

אז בוא נחזור לזה אחרי זה.

52.

עידית אומרת ש-15 נשאר פתוח.

כן, אני חושב שככל שקבענו עכשיו את הסעיף בעניין העסקת אנשים עם מוגבלות, אז- - -

מי פסל אותו?

החיים.

החיים? אתם החיים?

עוד לפני שאני התחלתי לעבוד כאן.

מוצע לקרוא את סעיף 15, עכשיו שהסעיף על העסקת אנשים עם מוגבלות, הסוגיה הזאת נקבעה, אני חושב שאחת הסיבות שדילגו, שיכול להיות שזה היה רלוונטי לעניין הזה.

לא, דנו בסעיף.

15? לא. אני חושב שאחת הסיבות שהוא היה מקום אפשרי להתייחס להעדפה להעסקת אנשים עם מוגבלות.

אני אזכיר לאדוני באיזה הקשר דיברו על סעיף 15, בהקשר של העסקת עובדים זרים. שם נאמר שאולי צריכים לשלב בבקשה להכרה גם הצהרה- - -

אוקי, תקריא לנו בבקשה.

(מקריא): בקשה להכרה

15.
(1) חברה המבקשת לקבל הכרה תגיש למנהל בקשה שתכלול את המסמכים והפרטים האלה:




(1) מסמכי ההתאגדות של החברה;




(2) סוג הציוד או הסוללות שלגביהם מבוקשת ההכרה, לרבות קבוצות הסיווג וסוג הסוללות והמצברים, וכן האם ההכרה מבוקשת לגבי פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי, פסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי או שתיהן;




(3) תכנית עסקית ותכנית תקציב לתקופת ההכרה שתכלול, בין השאר, את סוג הציוד והסוללות, תכנון לעניין העמידה בשיעורי המחזור השנתיים הנדרשים לפי סעיף 3(א) ו-(ב) או סעיף 4(א) ו-(ב), לפי העניין, וכן אופן חישוב התשלומים שעל יצרנים ויבואנים לשלם לה כגוף יישום מוכר;




(4) הסדרים מתוכננים לגבי איסוף פסולת ציוד וסוללות ממשווקים, ולגבי הפרדה ופינוי, הכנה לשימוש חוזר וטיפול בפסולת הציוד והסוללות;




(5) הסדרים מתוכננים להסברה;





(6) הסדרים מתוכננים לסימן מסחרי של גוף היישום המוכר, ככל שמתוכננים על ידי המבקש;




(7) חוזה לדוגמה להתקשרות בין מבקש ההכרה ליצרן או ליבואן;




(8) חוזה לדוגמה להתקשרות בין מבקש ההכרה לאחראי לפינוי פסולת;




(9) חוזה לדוגמה להתקשרות בין מבקש ההכרה לבין מחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי;




(10) חוזה לדוגמה להתקשרות בין מבקש ההכרה למשווק;




(11) פרטים ומידע נוספים ככל שקבע השר.



(2) המנהל רשאי לדרוש ממבקש הכרה פרטים ומסמכים נוספים ככל שיראה לנכון, לשם בדיקת הבקשה.



(3) החלטת מנהל בבקשה לפי סעיף זה תינתן בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את מסמכי הבקשה, או ממועד קבלת הפרטים או המסמכים שדרש לפי הוראות סעיף קטן (ב), לפי המאוחר.



(ג1) אישור המנהל לחוזה לדוגמה להתקשרות בין מבקש ההכרה לאחראי לפינוי פסולת, כאמור בסעיף קטן (א)(8) לעיל, ייעשה בהתייעצות עם מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים.




בסך הכול המתכונת של הגשת הבקרה להכרה היא מאוד דומה למה שאושר במסגרת חוק האריזות, עם מעט שינויים ולקחים מצטברים מיישום חוק האריזות. ואם להתייחס ספציפית לסעיף (ג1) שנוסף, במסגרת יישום חוק האריזות, בפועל ניתנה אפשרות לאחראי לפינוי פסולת, שבעיקרן אלה רשויות מקומיות, לתת התייחסות לחוזה, לדוגמה להתקשרות בין הגוף המוכר לאחראי לפינוי פסולת ומזה נובע הסעיף לעגן את זה בצורה מסודרת בהסדר בחוק.
אני אקדים כבר הערה שאולי צפויה לגבי (ג1) שבחוק האריזות אושר מנגנון של התייעצות עם מנהל מינהל השלטון המקומי ממשרד הפנים שהוא המסגרת המתאימה בין משרדי ממשלה לייצג אינטרסים של הרשויות המקומיות ומוצע לשמור על אותו מנגנון.

לעניין סעיף (ג1), המרכז לשלטון המקומי סבור שכגוף המוסמך לייצג את הרשויות המקומיות בישראל, הוא צריך להיות צד לניסוח חוזה לדוגמה שמיועד להתקשרות בין גוף יישום מוכר לבין הרשויות המקומיות בישראל. מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים, עמדתו חשובה, בוודאי רצויה בעינינו, אבל אנחנו סבורים שגם לנו צריך להיות משקל ועמדה בגיבוש של החוזה לדוגמה.

אם ככה, אז גם לנו, כמובן. אני מניח שלא זה ולא זה- - -

אתם אלה שמגישים- - -

אנחנו חושבים שצריך לסמוך על המשרד בעניין הזה שהוא מתייעץ עם כל הגורמים הרלוונטיים, אבל בחוק הוא כותב את משרדי הממשלה שהם הרלוונטיים לעניין הייצוג, פעם מהצד של לשכות המסחר, היבואנים הממשלתיים, ופעם שנייה- - - אני בטוח שמשרד הפנים וגורמיו מדברים איתכם ולא קובעים על דעת עצמם, וגם אפשר לדבר ישירות, זה לא חייב להיות כתוב בחקיקה. אני מראש אומר לפרוטוקול שהסבירות בעיניי מחייבת את משרדי גם לשמוע מה יש לכם לומר, כפי שעשינו בחוק האריזות ועשרות שעות, דרך אגב, גם אם זה לא כתוב במפורש בחוק.

המרכז לשלטון מקומי הוא עמותה, אין לו מעמד. אמרת 'מוסמך'- - -

במסמכי הייסוד של העמותה הם קיבלו ייפוי כוח מהרשויות המקומיות לייצגן בנושאים האלה בדיוק, בין השאר- - - נכון שהיא עמותה אבל היא עמותה שמוסמכת לייצג את הרשויות המקומיות בנושאים האלה.

לעניין התייחסותו של השר, דווקא לקחי חוק האריזות הביאו אותנו למסקנה שהנושא הזה צריך להיות רשום בהצעת החוק בחוק ראשי כיוון שבחוק האריזות התקבל החוזה לדוגמה בשלב מסוים באופן חד צדדי.

לכן קיבלנו את ההערה שלכם והכנסנו סעיף. אז אפשר להוריד את זה.

יש כאן חוסר איזון וגם בלבול. גוף מוכר לא חייב להיות גוף שמורכב מהיבואנים והיצרנים, זה יכול להיות גוף כלשהו למטרות רווח או לא למטרות רווח שלא קשור ליבואנים. החוק מחייב את היבואנים להתקשר בהסכם לדוגמה עם אותו גוף. גם הרשויות המקומיות חייבות להתקשר, לרשויות המקומיות ניתנה כאן אפשרות של הגנה על ידי מנהל המינהל במשרד הפנים, מה לגבי היבואנים? מי שומר על האינטרסים שלהם באיזון הזה? אין למעשה שום גורם בעניין הזה, לכן אנחנו מבקשים שאם נותנים מעמד כזה לרשויות המקומיות בתהליך האישור, אנחנו מבקשים שגם מנהל משרד התמ"ת, יצטרכו להתייעץ גם איתו בעניין הזה, ואז תהיה הגנה גם ליבואנים.

זה יהיה לגבי חוזה לדוגמה בין מבקש הכרה ליצרן או יבואן, לא לגבי הגוף המוכר.

לא, מאחר שהיבואנים צריכים לממן את כל העלויות של הגוף המוכר, זה כתוב בחוק, אז חשוב מאוד שהם יידעו גם מה הן המחויבויות שהגוף המוכר לוקח כלפי הרשויות המקומיות. הרי זה מעגל סגור, שמי שצריך לממן את המעגל הסגור הזה באופן מלא זה יבואנים. אז השאלה מי מאזן את האינטרסים מהצד של היבואנים בעניין הזה.

מה היא הצעתך? שתהיה התייעצות- - -

שתהיה התייעצות לא רק עם משרד הפנים, אלא גם עם משרד התמ"ת.

הממשלה מתנגדת להתייעצויות האלה. מה הנימוק להתנגדות?

בסך הכול הגוף המוכר הוא מציג את חוזה ההתקשרות. אם ניקח לדוגמה שני גופים מוכרים, שניהם יכולים להציג תכנית עסקית מעט שונה עם מודל פעולה שונה וחוזה התקשרות שאולי הוא שונה במשהו והם מביאים את חוזה ההתקשרות לאישור. הבסיס של החוזה יהיה מה שהגוף המוכר ירצה לטובת הפעילות שלו והוא מול המנהל בכל תהליך ההכרה. הוא ייצג את האינטרסים להגן על חוזה ההתקשרות שהוא הגיש.

אני לא מבין את התשובה. הרי גוף מוכר יכול להיות כל גוף ביזמות עסקית כזו או אחרת שלא קשורה ליצרנים וליבואנים.

להבנתי החוזה לדוגמה הוא לא חוזה שהוא מקיף את כל ההיבטים כולם ולא ניתן לסטות ממנו, אפילו לא בסעיף הקטן ביותר. הוא בסיס, הוא חוזה רזה שמדבר על התנאים הבסיסיים שצריך להפעיל כדי שהרגולציה של החוק תעבוד. בתוך המעטפת הבסיסית הזו יש הרבה אפשרות לשחק והרבה אפשרות להתאים ולהגמיש בהתאם לדרישות היצרנים והיבואנים מהסוג הזה, מהסוג האחר, מהסוג השלישי והנוסף.

אבל למה רק צד אחד, שזה הרשויות המקומיות, יש מנגנון של אישור במשרד הפנים? גם אני לא מבקש שאיגוד לשכות המסחר יאשר את ההסכם, אני אומר משרד התמ"ת. אם מערבים משרדים ממשלתיים, אז צריכה להיות התייעצות עם שני הצדדים של המטבע.

למסגרת הבסיס אתה חושב ש- - -

שההתייעצות תהיה עם משרד הפנים ולא עם מרכז השלטון המקומי. בהתאם להערה שלכם, לא יהיה כתוב פה 'המרכז'- - - אני לא חושב שזה נכון שיהיה פה עמותה מרכז לשלטון מקומי, יש גם, אמרנו, המועצות האזוריות, אז זה כבר שני גופים ו- - - המנהל יתייעץ עם משרדי ממשלה הרלוונטיים. האם את אומרת שמנהל מינהל השלטון המקומי לא מייצג את האינטרסים של הרשות המקומית? יש פה נציג של משרד הפנים?

לא, אבל יש בכל זאת הבדל מהותי בין היצרנים והיבואנים לבין רשות מקומית של השלטון המקומי. בכל זאת יש איזה שהוא מתחם של כיבוד הדדי בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי ועל כן יש הצדקה בהיבט הזה לאיזה שהוא מעמד מועדף יותר של הרשויות המקומיות.

ממש לא, ההיפך הוא הנכון. בדיוק ההיפך, כי מי שצריך לממן את כל העסקה הזו אלה היצרנים והיבואנים, אז איך יכול להיות ששני משרדי ממשלה יסכמו ביניהם כמה יעלה ליצרנים וליבואנים בלי שהם יכולים בכלל, שאין להם שום הגנה ובעצם בלי שמשרד התמ"ת מעורב בעניין.

מה הבעיה שיהיה גם בהתייעצות עם משרד התמ"ת?

שוב, יכול להיות שזה יותר רלוונטי לחוזה התקשרות עם היצרנים והיבואנים. אם מוצאים משקל נגד, יכול להיות- - -

לא, משרד התמ"ת לא קשור ליבוא פתאום?

לא, זה חוזה התקשרות בין גוף מוכר לבין האחראים לפינוי פסולת.

נו, בסדר, גוף מוכר זה קשור אליהם, אז זה משרד התמ"ת, נתייעץ איתו כמו שמתייעצים עם- - - מה הבעיה? מה זה כזה משנה? בסדר, אז שיהיה עם משרד התמ"ת ועם מנהלת- - -

אז עם מי בתמ"ת?

מנכ"ל משרד התמ"ת.

עם מנכ"ל משרד התמ"ת?

מי שהוא יבחר.

לא, לא כותבים עם משרד, כותבים עם- - -

יש איזה שהוא גורם במשרד התמ"ת, חוץ מהמנכ"ל, שיכול להיות רלוונטי לעניין יצוא ויבוא?

שעובד מול היבואנים ולשכות המסחר?

ומי שמינה שר התמ"ת מבין עובדי משרדו?

כן.

הצבעה
בעד סעיף 15 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף מאושר עם השינויים.

השר או מי שהוא הסמיך לכך.

סעיף 52, בבקשה.

יש לכם ממילא, ג'וש, שנה וחצי לקבל את העמדות אחרי ההתייעצות. התייעצות זה לא הסכמה. הם יגידו את הערותיהם בהתייעצות וזהו.

ההערה של שר התמ"ת, הם לא הציגו אותה בכלל.

היא לא התקבלה, עם העובדים הזרים. הסתייגות למליאה.

כן, אבל מה שהצעתי לאדוני בלחש, שזה לא במקום דיון בוועדה, האם אתם מבקשים הסתייגות לסעיף 15 של שר התמ"ת? ההסתייגות שלו הייתה בעצם לסעיף 14, להחלטה של הוועדה, אבל הייתה שם איזה שהיא החלטה לחלופין בסעיף 7 למכתבו שהוא אומר, 'במקום קביעות הוועדה מהדיון הקודם, אני מציע לחלופין ועל מנת למצוא פתרון ביניים, כי הגופים המוכרים יתחייבו שלא להעסיק עובדים זרים ללא היתר בניגוד לחוק עובדים זרים'

אין עדיין גופים מוכרים.

לכשיהיו.

נראה לך שיושב ראש הוועדה יסתפק בכך שגופים מוכרים, שעדיין אינם, יצהירו בעתיד?

כל סעיף 15 דן בהצהרות של החברה שמבקשת לקבל הכרה כגוף מוכר. אז הוא מוכן שתיכנס עוד הצהרה לעניין הזה, עוד התחייבות. במקום הסעיף שהוועדה אישרה. אתם עומדים על זה שנפתור את זה כהסתייגות?

אנחנו עומדים על ההסתייגות לעניין האיסור להעסקת עובדים זרים, או לחלופין תביעה שרק תושבים או אזרחים ישראליים יועסקו במסגרת ה- - -

אין עכשיו דיון מחדש בסעיף 14 ולכן אני לא מבקשת, וןגם לא ביקשתם, דיון מחדש, לכן לא ביקשתי שתציגי את ההסתייגות שלכם לסעיף 14, אלא שבמכתבו של שר התמ"ת בסעיף 7 למכתבו יש התייחסות להצהרה של חברה מבמקשת לקבל הכרה כגוף מוכר, וזה סעיף 15 שבו דנה הוועדה, לכן זה המקום לטעון את זה כרגע. לגבי סעיף 14, המשרד שמר על זכותו להסתייג ולכלול את ההסתייגות?

כן, בסופו של דבר השר, לפי הנוסח שהגשנו, של ההסתייגות, ובגלל שלא ידענו בדיוק איזה סעיפים, הוא יסתייג לכך שבכל מקום שיהיה איזה שהוא איסור אז האיסור הזה יימחק. כלומר גם אם זה עולה במסגרת סעיפים אחרים, לפי הנוסח שהגיש השר- - -

בינתיים לא הוצע להרחיב את זה לסעיפים אחרים, אלא לסעיף 14, זה נשאר במסגרת סעיף 14 בלבד. ובכל זאת עדיין יש כאן הצעה לחלופין של השר. אתם מעוניינים שאני אכלול את ההצעה הזאת לחלופין להסתייגות של סעיף 14?

בלא שזה ייכלל הרי הם לא יוכלו להצביע על נוסח חלופי במליאה לעניין סעיף 15, נכון? ולכן הם מעוניינים לפי מה שהיא אמרה.

אוקי, רק רציתי לוודא.

זו התשובה.

אז התשובה היא חיובית, בסדר.

סליחה, התשובה, אני- - -

תשמרי את כל האפשרויות להגיש את כל ההסתייגויות. מה אכפת לך? זה לא עולה כסף, תשמרי. יחליט השר, תגישי 1, 2.

ניסיתי לבדוק את הסעיף האחר של ה- - -

הרי הסתייגות היא הצעה שמוצעת בוועדה ולא- - -

הוא דחה הכול, גם את זאת וגם את זאת, הוא קרא את שתיהן, היושב ראש. הוא קרא את שתי ההצעות החלופיות שלו ודחה את שתיהן.

כעיקרון השאלה של נוסח חלופי הועלה גם בפני השר וההחלטה הייתה שכל עוד הגבלה על העסקת עובד זר במסגרת החוק הזה באופן נקודתי, השר מתנגד לה.

רק לפני שאני יוצא, אלונה, יש לכם הסכמה על עניין הגבלת ההכרה והיצוא מול היושב ראש?

אפשר עוד דקה לעניין הזה, כיוון שבדיוק כשקראתם לי אז אני ניסיתי לבדוק אם באמת יש צורך לשמור על הזכות להסתייגות, אז תנו לי עוד דקה.

טוב. 52.

רגע, אני צריך לצאת, אז אני רוצה להציג מה אנחנו מבקשים להוסיף. אני לא יודע באיזה סעיף זה צריך להתווסף, בעצם אנחנו מבקשים שהשר, שזה השר להגנת הסביבה, באישור שר התמ"ת, בהסכמת שר התמ"ת ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע בתקנות את סוג ושיעור פסולת ציוד אלקטרוני וסוללות אשר תוכר לשם עמידה ביעד המחזור מתוך פסולת הציוד והסוללות שיוצאה לחוץ לארץ לשם מחזור.

בעצם אנחנו מבקשים לשמור את האפשרות בהסכמת שר התמ"ת, אם הוא ישתכנע, שלמשל אין היתכנות- - - אני רוצה להסביר עוד פעם מה קורה, משקיעים רואים את החוק ואומרים 'יופי, עכשיו אנחנו יודעים שחצי מהפסולת האלקטרונית בישראל עומדת להיות ממוחזרת, בואו נקים מפעל בוואדי ערה, בבאר שבע, למחזור פסולת אלקטרונית', מגייסים כסף, משקיעים, ואז מתברר שמצאו פטנט זול יותר לייצא- - - אני לא מבין את ההיגיון הכלכלי איך יחד עם הטיסה והאונייה זה יותר זול למחזר בחוץ לארץ, אני בעצם יודע, הסיבה היא שאנחנו לא מסוגלים באמת לעקוב מה דפוס המחזור שמתבצע בחוץ לארץ ואין לנו דרך באמת לאכוף את זה. כך זה קרה בצמיגים ולכן מתוך החשש הזה אני מבקש שתישאר הזכות או האפשרות לשכנע את שר התמ"ת, שמתוך דאגה לתעשייה המקומית, אם הוא לא יסכים, לא יסכים, ובאישור ועדת הכלכלה, שחלק מהפסולת שמיוצאת לחוץ לארץ, אם יחליטו לייצא, היא לא תוכר לשם עמידה ביעדי החוק. יכול להיות שנחליט על חלק כזה, או חלק אחר, ברור שצריך לעשות עבודה כלשהי מכינה לשם הבקשה הזו, אבל אני רוצה לשמר את האופציה הזו להביא את זה בתקנות ולא להביא את זה בחקיקה ראשית.

נראה שזה רלוונטי להוסיף בסעיף 67, סעיף קטן (7).

אוקי, 52, בשעה טובה.

אתה מדלג על 51?

מה שהיא אמרה ייכנס ואני שומר את הזכות להגיש הסתייגות בימים הקרובים.

דיברנו עם אנשי המקצוע של המשרד, הם מבקשים שזה יהיה בהסכמה, ובכל מקרה הם רוצים קצת לבדוק. זה נראה בסך הכול בסדר, אבל הם רוצים לבדוק ולהחליט. אנחנו שומרים על הזכות להסתייג, אבל ככל הנראה הכיוון הוא נכון, אבל אנחנו עוד רוצים לבדוק את זה, ולכן אנחנו שומרים על הזכות להסתייג.

אין בעיה.

(מקריא): סכום מעודכן של העיצום הכספי
52.
(1) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 48 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 56 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות אותו סעיף, יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.



(2) סכומי העיצום הכספי כאמור בסעיף 46, יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.



(3) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

סעיף ברור. הערות יש? אין

הצבעה
בעד סעיף 52 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

סעיף 53.

(מקריא): המועד לתשלום העיצום הכספי
53.
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 49.

יש פה גם סכומים גדולים, הייתי נותן יותר ימים.

זה היה סעיף 52 שאושר כבר? כי לא קבעו כאן מה הוא הסכום הבסיסי הראשון, העדכון הראשון למה יהיה הסכום הבסיסי.

סעיף 53 אושר עם 45 ימים. העיצום הכספי ישולם תוך 45 ימים.

ומה עם אפשרות לפרוס לתשלומים?

אנחנו מקווים שזה מקבל מענה בתקנות ההפחתה.

לא, לדעתי מכיוון שעד כה לא היו הסמכות מפורשות לעניין הזה, אז באילוץ משרד המשפטים איש את זה, אבל אני לא יודעת מכוח מה. כשיש תקנות הפחתה קובעים גם פריסת תשלומים. אני חושבת שצריכה להיות לזה הסמכה מפורשת ואין שום סיבה לא לכלול את זה בהסמכה מפורשת.

רק שאני אבין, מה בדיוק ההצעה, עורכת דין בנדלר?

אפשרות פריסה של תשלומים של העיצומים.

יש לדעתי נוסח מקובל בעניין הזה.

כן, אנחנו כבר הכנסנו את זה בכמה גופים.

בסדר, עליי זה מקובל.

'הממונה רשאי לדחות ב-30 ימים את תשלום העיצום וכן להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 10 תשלומים חודשיים, על פי בקשות. ויש נוסחים שונים בעניין הזה.

אוקי, הממונה רשאי לפרוס את העיצום עד 10 תשלומים.

ולדחות את מועד התשלום, שזו הייתה ההערה שעוד רציתי לבקש.

לדחות בנסיבות מיוחדות או לפרוס אותו. לדחות ב-30 ימים נוספים לכל היותר?

לא, הגדלנו את זה ל-45. לדחות בעוד 45.

בנסיבות מיוחדות.

בסדר.

הצבעה
בעד סעיף 53- רוב

הסעיף אושר

אוקי, הסעיף אושר.

סעיף 54.

(מקריא): הפרשי הצמדה וריבית

54.
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961‏ (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו".

זה טכני, נכון? אין הערות.

הצבעה
בעד סעיף 54 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

55.

(מקריא): עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
55.
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 46 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד".

הערות?

הצבעה
בעד סעיף 55 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): ערעור
56.
(1) על דרישת תשלום ועל כל החלטה אחרת של המנהל, ניתן לערער לבית משפט השלום, שבו יושב נשיא בית משפט השלום, שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה בדבר הטלת העיצום הכספי או ההחלטה האחרת של המנהל, לפי העניין; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום (בפרק זה - ערעור על דרישת תשלום);



(2) אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.



(3) החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

אדוני, בסעיף קטן (א) אני מבקשת למחוק את המלים 'שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה בדבר הטלת העיצום הכספי או ההחלטה האחרת של המנהל, לפי העניין'. מדובר כאן בעצם על סמכות מקומית, לא על סמכות עניינית, בעצם מה שנאמר כאן במלים מכובסות זה שניתן יהיה לערער על החלטה כזאת רק בירושלים ש זה מקום מושבו של המנהל, וזה אומר שכל מי שיוטל עליו עיצום כספי בכל מקום ברחבי הארץ יצטרך להגיע לבית משפט השלום בירושלים- - -

אנחנו חולקים על כך, אנחנו קבענו את זה והנחינו את המשרד להגנת הסביבה לקבוע כך בכוונת מכוון. אנחנו חושבים שיש חשיבות לכך שבית משפט מסוים יהיה מיומן בסוג ההליכים, בסוג הנושאים ויוכל לטפל בזה ביתר יעילות, עם המענה שצריך ובפרקי זמן קצרים.

אז אני יכולה לומר לאדוני שבנושא זה באתי בדברים עם היועצת המשפטית לוועדת החוקה, חוק ומשפט, שאמרה לי שהנושא הזה לא נדון ולא הוסכם בוועדת חוקה, חוק ומשפט שדנה כמובן בסמכויות בתי המשפט, לרבות הגבלת סמכות מקומית. זה שרוצים לערוך פיילוט, בבית משפט השלום חשבו שמן הראוי שגם זה יובא לאישור ועדת החוקה ולא לקבוע בצורה כזאת את עריכת הפיילוט בלי שהדבר נדון והוחלט עליו בוועדה הייעודית בכנסת. אני לא חושבת שראוי שוועדת הכלכלה, אגב דיון בהצעת חוק זו או אחרת, תחליט על הגבלת הנגישות לערכאות כדי לברר אם יש מקום להקים סוג של מחלקה מנהלית בבית משפט השלום בירושלים.

אנחנו סבורים אחרת.

עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת בנושא הזה שונה.

אנחנו נשמור את הזכות להסתייג, ככל שהיושב ראש יחליט לקבל את ההצעה של היועצת המשפטית של הוועדה. העניין הזה חשוב לנו, אנחנו רואים חשיבות גדולה בקיום הפיילוט- - -

אז אני מציעה שאתם תבואו לוועדת ה- - -

עוד הערות? אין עוד הערות. עמדת היועצת המשפטית התקבלה.

סעיף 57, בבקשה.

(מקריא): פרסום

57.
(1) הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם בציבור את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:




(1) דבר הטלת העיצום הכספי;




(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;




(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;




(4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;




(5) פרטים אודות המפר, הנוגעים לעניין;




(6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.



(2) הוגש ערעור על הטלת עיצום כספי, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.



(3) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.



(4) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

הערות?

לעניין פרסום שמו של יחיד בסעיף 57(ג), אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור וההפרה קשורה למתן שירות לציבור, זאת אומרת שאני לא חושבת שאם מטילים על מישהו עיצום על אי הגשת דוח במועד, אם הוא משווק יחיד, אז יש מקום להזהיר את הציבור מפניו. אני חושבת שצריך להיות קשר בין ההפרה לבין האזהרה. אני מבקשת להוסיף את זה, אני מבינה שאין לכך התנגדות.

אין התנגדות.

זה דבר אחד. דבר שני, הגבלת משך הפרסום. החל בחוק הטיס ולאחר מכן אני לא זוכרת באיזה עוד חוקים, בחלק מהחוקים, נקבעה הגבלה לתקופת הפרסום, כדי שהסוג הזה של הקלון לא ירדוף אחר התאגיד וקל וחומר אחרי היחיד לפרק זמן בלתי מוגבל. אני הייתי מציעה לוועדה גם כאן לקבוע הגבלה על משך הפרסום, זה יכול להיות למשל ארבע שנים לגבי תאגיד ושנתיים לגבי יחיד, וככל שהוועדה והיושב ראש יקבל את העמדה הזאת, אז הסכמתי עם משרד המשפטים שמקום שאכן נקבעה הגבלה לתקופת הפרסום יתוסף סעיף נוסף שיאמר שהשר, באישור ועדת הכלכלה, יקבע הוראות בדבר הדרכים להגבלת אפשרות הציבור לעיין בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן, אותו סעיף, לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה, משום שבעידן שלנו פרסום באינטרנט, גם אם קובעים הגבלה לתקופת הפרסום, לכאורה ניתן לאחר מכן לאחזר את המידע הזה והוא רודף אחרי אנשים, אחרי יחידים, תאגידים, לתקופה בלתי מוגבלת.

את מבקשת שזה יהיה השר להגעת הסביבה?

ברור. אלא אם כן אתם רוצים שזה יהיה שר המשפטים? לי זה לא אכפת.

אם זה חוזר בחוקים אחרים שהם לא בהכרח סביבתיים, אז- - -

מה המיומנות של השר להגנת הסביבה לגבי ה- - - זה נושא רוחבי.

בחוק האריזות נכנס 'פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים וחצי'. זה מה שנקבע בחוק האריזות.

את חושבת שהשר להגנת הסביבה יקבע את ההוראות לגבי זה?

למישהו יש הערות על הערות היועצת המשפטית?

הכוונה היא שהשר להגנת הסביבה יקבע את ההוראות?

אין לי עמדה בעניין הזה, זה יכול להיות השר להגנת הסביבה, זה יכול להיות שר המשפטים, ככל שתחליטו ביניכם.

אני חושב שזה צריך להיות שר המשפטים.

בגלל שזה נושא רוחבי.

כן, זה נושא רוחבי לגמרי. אם כך, אני מסבירה, ההערות שלי היו כאמור: אל"ף, העיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר וככה גם הובא בפרסום ליחיד. דבר שני, משך הפרסום. אדוני רוצה לקבוע אותה תקופה כמו בחוק האריזות? ארבע ושנתיים וחצי? ואם כך, הפרסום צריך להיות באתר המשרד, כמו בחוק האריזות, לא סתם לציבור.

זה בסעיף קטן (ג)?

זה בסעיף קטן (א), 'הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם בציבור', זה לא סתם פרסום, 'יפרסם באתר המשרד'.

אוקי.

ובחוק האריזות יש סעיף קטן נוסף האומר שהשר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א). זאת אומרת שאם השר מוצא לנכון לקבוע דרכי פרסום נוספות, זה יהיה לשיקול דעתו. אבל בררת המחדל אחרת היא באתר המשרד. האם אדוני מקבל את כל העקרונות האלה? פלוס הסעיף שדיברנו עליו, לעניין הדרכים למניעת אפשרות הציבור לעיין בפרטים שפורסמו לאחר תום תקופת הפרסום, שהשר יהיה שר המשפטים?

דיברנו על נוסח שם, לא נקבנו ב- - -

כתוב, השר, באישור ועדת הכלכלה, לא כתוב איזה שר.

אני אינני זוכר, אני חושב שהמשרד שלנו מכין את התקנות, אז זה נשמע לי שאנחנו ניקח את האחריות. הרשות למשפט וטכנולוגיה.

אז שר המשפטים, בפירוש עם הרשות למשפט וטכנולוגיה. בדיוק.

גמור לאישור?

מבחינתי כן.

הצבעה
בעד סעיף 57 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר עם השינויים.

58, בבקשה.

(מקריא): שמירת אחריות פלילית
58.
(1) תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בסעיף 46, המהוות עבירה.



(2) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

הערות?

כן. הנוסח הזה מאפשר גם למי שהוטל עליו עיצום כספי, כלפי מי שהוטל עליו עיצום כספי, ניתן להגיש נגדו לאחר מכן כתב אישום. הנושא הזה שוב עלה בדיונים בחוקים אחרים שהועודה דנה בהם ואדוני אישר את הנוסח הבא, 'על אף האמור בסעיף קטן (א) שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן נתגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת'. ואז באה התוספת, שאם הוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), והוא שילם כבר את העיצום הכספי, אז זה יוחזר לו.

אנחנו מסכימים להערה הזאת וזה משקף את הדין הקיים ואין לנו התנגדות.

בסדר גמור.

הצבעה
בעד סעיף 58 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר עם ההערה.

59, ג'וש.

(מקריא): "פרק י': הוראות שונות.

אגרות
59.
השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע אגרות כמפורט להלן:



(1) אגרה בעד הגשת בקשה לפטור מחובת התקשרות עם גוף יישום מוכר לפי סעיף 10;



(2) אגרה בעד הגשת בקשה להכרה בגוף יישום מוכר לפי סעיף 15;



(3) אגרה שנתית שישלמו יצרן, יבואן וגוף יישום מוכר בעד פעולות המנהל לשם יישום ההוראות לפי חוק זה, ורשאי השר לקבוע שיעורי אגרה שונים עבור יצרן או יבואן של ציוד וסוללות בהיקף מוגבל.


סעיף דומה נקבע גם בחוק האריזות. ככל שייקבעו, זה מאפשר את האפשרות לקבוע אגרות שיכולות להחזיר חלק מהעלויות של מנגנון פיקוח ובקרה שהוא מאוד נרחב ומשמעותי, בעצם בקרה לשוק נרחב מאוד במדינת ישראל ונדרשים לזה אמצעים ואגרות יכולות לאפשר לקבל חזרה חלק מעלויות אלה.

אנחנו סבורים שהאגרה הזאת צריכה להשתלם לקופה ייעודית של המשרד להגנת הסביבה, לקרן לשמירה על הניקיון, משהו בסגנון הזה, כדי להבטיח באמת שהתשלומים של האגרה יהיו מיועדים למימון העלויות הנדרשות.

אגרות בכל מקרה זה לא לאוצר.

השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, אישור הוועדה.

עוד הערות?

אני הבנתי שההערה של המרכז לשלטון מקומי זה שהאגרות האלה אמורות להיות ייעודיות, אני מזכירה שבסעיף 2, בסעיף ההגדרות, הייתה הגדרה שלא אושרה בשלב זה, כי אני שאלתי לאיזה צורך יש בה, ההגדרה האחרונה שם הייתה 'הקרן לשמירת הניקיון', וכששאלתי לאיזה צורך ההגדרה הזאת נאמר לי שבתסקיר או בטיוטת החוק האגרות או הקנסות היו ייעודיות לקרן לשמירת הניקיון ולגן הייתה הגדרה. לאחר מכן , בשל התנגדות האוצר, אם אני זוכרת נכון, אז הסעיף הזה הושמט. השאלה מה עמדת הוועדה בעניין הזה.

רק אם אפשר נקודה מסוימת לעניין הזה, מבלי להביע עמדה, בכל מקרה סעיף הייעוד של הכספים לא כלל אגרות, זה כלל היטלים, קנסות. אגרות, בכל מקרה, בלי שום קשר לסעיף הייעוד, זה לאוצר, בכל מקרה. גם אם היה בגלגול כזה או אחר סעיף ייעוד קנסות, זה לא רלוונטי לאגרות.

נכון, כי חוק יסודות התקציב קובע שאגרות לא ישמשו להוצאה מותנית בהכנסה, קרי לא יהיו ייעודיות במשרד.

אנחנו כבר נתנו איזה שהיא חוות דעת לעניין הזה, בעניין התעופה האזרחית.

אין לי שום בעיה שהקנסות וההיטלים יהיו אלה שמיועדים, הרעיון הוא שהכספים באמת יילכו לצורך ההוצאות שמוצאות. זה לא משהו שאנחנו עומדים עליו, זה פשוט נראה לנו רעיון נכון לצורך המערך הזה.

אבל אתם מציעים במקום הלא נכון. אגרות זה לאוצר המדינה. בכל מקרה, לא משנה מה.

מה עוד? אני מבין שיש הסכמה בתוך הממשלה שהכסף יילך לקופת האוצר.

נכון.

הסכמה מפורשת, בגלל זה גם נציגת האוצר השתחררה לביתה. אין לנו כוונה לשנות.

אז אם כך השינוי היחידי בסעיף 59 שזה באישור ועדת הכלכלה.

כן.

טוב, 60.

(מקריא): מינוי המנהל
60.
השר ימנה, מבין עובדי משרדו, מנהל שיהיה אחראי על תחום הציוד והסוללות במשרד, שתפקידיו יהיו לפי הוראות חוק זה.

יש הערות? אין הערות.

הצבעה
בעד סעיף 60 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): גבייה
61.
(1) על גבייה של אגרה, קנס, היטל או עיצום כספי לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גבייה).



(2) קנס או עיצום כספי שהוטלו על גוף יישום מוכר לפי חוק זה ולא שולמו על ידו (בסעיף זה - חוב), ניתן לגבותם מכל יצרן או יבואן שהיה קשור עם גוף היישום המוכר בחוזה התקשרות במועד ביצוע המעשה המהווה את העבירה או ההפרה שבשלה הוטלו; הסכום שייגבה מכל יצרן ויבואן לפי סעיף קטן זה יהיה פי שניים מהסכום השווה לחלקו בחוב בהתאם לחלקו היחסי בסך משקל הציוד וסוללות שיוצרו או יובאו בידי כלל היצרנים והיבואנים שהתקשרו עם אותו גוף יישום מוכר.


לגבי 61(ב) אני מציין שאותו סעיף זהה אושר בחוק האריזות ומוצע לקבוע את אותו הסדר שהוא עוד מרכיב בתמרוץ של היצרנים והיבואנים לנקוט בפעולות אקטיביות לוודא שגוף יישום מוכר פועל ליישום הוראות החוק.

אנחנו סבורים שהליכי גבייה מנהליים צריכים לא להיות מוחלים על רשויות מקומיות מהטעם הפשוט, שכאשר פותחים בהליכי גבייה מנהליים כנגד רשות מקומית שלא מסוגלת לשלם את הקנס, או את העיצום הכספי, עד כמה שמוצדק הקנס או העיצום הכספי, משמעות הדברים זה שמהתושבים נמנעים שירותים אחרים. משמעות הדברים זה מינוי ועדה קרואה, משמעות הדברים זה בעיה בהתנהלות של הרשות המקומית.

מה המשמעות כשפוסקים חוב מנהלי לתושב על ידי הרשות המקומית ואין באפשרותו לשלם? המשמעות היא פחות שירותים לילדים ואלף ואחת בעיות, מה לעשות?

הרשות המקומית משרתת ציבור גדול יותר וקופתה מדולדלת מאוד, מאוד, יש הרבה מאוד רשויות מקומיות בסכנה של באמת קריסה כלכלית ומינוי ועדה קרואה. הליכי גבייה מנהליים בלי אפשרות- - -

זה יבוא לידי ביטוי בתקנות ההפחתה, אני מאמין, אם יש רשות מקומית שהמצב הפיננסי שלה רעוע- - -

זה בתנאי שתקנות ההפחתה יובאו לכאן, אדוני.

האם יש הוראות ספציפיות בפקודת המסים (גבייה) לגבי רשויות? ככל שיש, יש הוראות ספציפיות, פה לא נקבע מנגנון ספציפי. זה סעיף טכני ש- - -

נניח רשות מקומית חייבת למס הכנסה, לא מופעל נגדה- - -

פעמים רבות לוקחים בחשבון את הקשיים התזרימים של רשות מקומית. אנחנו באמת היינו חושבים שכדאי לבחון את הנושא הזה כעניין עקרוני שאנחנו מציגים בפני כל ועדה וכל הצעת חוק ש- - -

יש לזה תקדים שקיבלתם העדפה כזאת?

לא, זו החלטה עקרונית חדשה לאור המצוקה הבאמת מאוד קשה של רשויות מקומיות, בעיקר חלשות, בעיקר פריפריאליות, מצוקה מאוד מאוד גדולה שנוצרת כתוצאה מריבוי חובות שמוטלות עליה, בלי תקצוב מתאים בצידן, ואנחנו מציגים את העמדה הזאת.

אם אין לזה תקדים, אנחנו...

מה? שעל רשויות מקומיות לא תחול פקודת המסים?

שכנגדן יפעלו בהליכי גבייה רגילים ולא הליכי גבייה מנהליים.

מה זה הליכי גבייה רגילים? אני מנסה להבין מה החלופות, בוא נשים את החלופות על השולחן, האם לגביית קנס עכשיו המדינה תלך להוצאה לפועל כנגד רשות מקומית? מה זה הליכי גבייה רגילים? בואו נחשוב.

לכן זה לא מקובל. אוקי.

הצבעה
בעד סעיף 61 - רוב

הסעיף אושר

סעיף 61 אושר.
סעיף 62.

(מקריא): חוקי עזר
62.
(1) רשות מקומית רשאית להתקין חוק עזר בכל עניין הדרוש ליישום הוראות חוק זה בתחומה, ורשאית היא לסטות בחוק עזר כאמור מההוראות לפי סעיף 25(ב) לגבי אופן ביצוע ההפרדה והאיסוף של פסולת ציוד וסוללות.



(2) הסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי סעיף 258 לפקודת העיריות, לפי סעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות, ולפי סעיף 14 לחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955יהיו נתונות גם לשר לעניין חוק עזר שקבע אחראי לפינוי פסולת שהוא רשות מקומית בהתאם להוראות לפי חוק זה".

האם אין כאן טעות, זה 25(ב) או שזה צריך להיות (ב)(1)?

לא, אני חושב שזה צריך להיות על כל ההסדרים האפשריים.

אני חושבת שבפירוש דובר שלא, גם נשאלה כאן השאלה ונאמר שלגבי סעיף קטן (ב) בשתי הדרכים האלה זה חובה שתוטל בכל רשות מקומית, ה-(ב)(1) הוא אופציה.

אז אני אדגיש. שוב, זה חלק מהמבנה של החובה שמטילים בסעיף 25, אחריות הביצוע על הרשויות המקומיות, בתיאום עם משרד המשפטים, שהרי בחוק עזר זה עובר מנגנון בקרה גם של משרד הפנים וגם במקרה זה השר להגנת הסביבה ובעצם גם משרד המשפטים. אז במסגרת הזאת, אם יש חוק עזר ספציפי, זאת האפשרות לסטות מההסדרים האלה, ודומה שזה אפילו יותר מגביל מאשר (ב)(1) שזו דרך איסוף אחרת שאישר המנהל. אז פשוט יש מנגנוני בקרה של משרדי ממשלה, כי יש מקום לתת גמישות מסוימת, כי יכול להיות בין 263 הרשויות המקומיות עם אופי אורבני, כפרי ומעורב ויכול להיות איזה שהיא המצאה לגבי מודל הפרדה, איזה שהוא מנגנון הפרדה, אני אתן דוגמה מתחום אחר של פסולת, יש עניין שבבניינים רבי קומות יש צינור שדרכו, מהקומה השישית או מרבי קומות, אפשר להשליך את הפסולת, מספר צינורות עם הפרדה. לפני כך וכך שנים זה לא היה קיים. זה איזה שהוא חידוש וצריך את הגמישות בתוך הכללים כדי ליצור משהו שאם כולם רוצים איזה שהוא הסדר ספציפי שמתאים, אז יש פה את הסעיף הזה. זו בעצם עמדה מתואמת עם משרד המשפטים, ביחס בין ההסדרים שחובה בסעיף 25, והאפשרות בצורה מבוקרת לסטות מהם ולאפשר את הגמישות שאינהרנטית צריכים אותה בהסדרים האלה.

אני רוצה להעיר, אדוני, יש כאן עניין עקרוני ואני לא בטוחה- - -אני לא הבנתי כך כשקראתי, וישבנו ביחד על ההוראות, ונדמה לי שגם מדרך התבטאותו של השר היום בתגובה לדבריה של בת כוח הרשויות המקומיות במרכז לשלטון המקומי, לא כך הובן. הייתה כאן הערה בקשר לסעיף 25, שרוצים לאפשר לרשויות מקומיות, למשל לא לחייב אותן להקים מיכלי אצירה כי יש שכונות, היא נתנה אפילו את הדוגמה של נצרת, שהיא מאוד צפופה, או של העיר העתיקה בירושלים, והשר העיר שהוא לא מכיר אף רשות מקומית שלא ניתן למצוא מקום להצבת מיכלי אצירה. כאן באים בעצם בסעיף הזה ואומרים, על אף כל מה שהוועדה אישרה לגבי ההסדרים בעיקר של פינוי פסולת או השלכת פסולת על ידי תושבים, תושבי הרשויות המקומיות, כאן, באיזה שהוא סעיף אחד קטן בסוף יש אפשרות, בלי שום בקרה, זאת אומרת בלי שום בקרה פרלמנטרית, לסטות מכל ההסדרים שנקבעו בחקיקה הראשית. סעיף 25(ב) אומרים שזו הוראת חובה, זה שתי הדרכים האלה, (ב)(1) זו אופציה, ועכשיו באים, בסעיף 62 ואומרים 'אתם יכולים לסטות מהכול'. אז למה יש את החקיקה הראשית בכלל?

אז אני קודם כל מזכיר שב-25 יש בתוכו גם דרך איסוף אחרת, שאישר המנהל.

נכון, בסדר, אז על זה אפשר להתנות בחוקי עזר, אבל אם על 25(ב), שזה, כפי שהוגדר, דרכי איסוף המחויבות, המינימליות שצריך לאפשר לכולם, אם ניתן לסטות מזה בחוקי עזר, אז חבל על החקיקה כאן. אז מה הכנסת עשתה בכל ה- - -

הסעיף הזה הוא לא היה משהו נסתר. אני רוצה להגיד ש- - -

ג'וש, כשאנחנו ישבנו ודיברנו היה ברור שמה יש בסעיף קטן (ב) הם דרכי חובה.

אני רוצה אז לנסות להבהיר- - -

לא דובר על כך שתהיה אפשרות לסטות מזה בחוקי עזר.

אז אני אנסה להסביר שוב בצורה מסודרת ותוך כדי שאני אומר, הדוגמה הספציפית שניתנה לגבי העיר העתיקה בנצרת או בעכו, זו הייתה נקודה ספציפית, ומה שעלה בדיון זה באמת להגיד שלא ניתן לעשות. זה בדוגמה הספציפית של איסוף מהמדרכה של מכשירים קטנים, לא בטוח שבאמת זה מומלץ, אבל פה אנחנו מדברים על משהו אחר. עד התקנת חוק עזר, ורשות מקומית לא חייבת להתקין חוק עזר וזה יכול לקחת שנים, אז נקבעו הסעיפים וההסדרים הקונקרטיים בסעיף 25, שאת זה חייבים לעשות, בלי זה לא יהיה- - - במקרה הזה של הפסולת של הציוד והפסולת האלקטרונית אפשר לתת קונקרטיזציה של הסדרים מקובלים ומתאימים כברירת מחדל. אני מזכיר שבחוק האריזות, זה בעצם השינוי מחוק האריזות, היה ניסוח כללי שרשות מקומית תקבע הסדרים בלי לתת תוכן קונקרטי מה הם ההסדרים. ובאמת היה קושי מסוים עם הביטוי הכללי של קביעת הסדרים, בעיקר בהיבט שאם זה מגיע לאכיפה לתושב, מההיבט הזה, לכן אמרו שצריך לקבוע משהו קונקרטי שתהיה ודאות, בעיקר בראייה מול התושב והציבור מה הן החובות והזכויות, ולכן זה נקבע כברירת מחדל בחקיקה הראשית בסעיף 25. בחוק עזר, אם רשות מקומית מבקשת לקבוע את זה, זה גם נותן לה אפשרויות אכיפה קונקרטיות, היא יכולה שם, יש שם אמצעי אכיפה, אבל אז באמת אם יש הוראות קונקרטיות בחוק עזר שגם הן ברורות וודאיות לציבור ויש את כל מנגנון הבקרה שציינתי, ובהקשר הזה זה ההבדל בין סעיף 25 לבין המצב של 62 לגבי אופן ביצוע ההסדר הבסיסי של ביצוע והאיסוף. שם כל ההוראות, בסעיף 25, לא מתנים עליהן, רק על ההסדרים האלה.

לא יודעת, אני כשלעצמי הייתי משוכנעת שזו פשוט טעות, שזה ה-25(ב)(1) ובטעות כתבתם (ב). אם אתה ממש עומד על זה שזה אמור להיות שניתן יהיה לסטות ו- - -

(ב)(1) זה רשאי, משהו שהוא רשאי, אני לא בטוחה שצריך לכתוב במפורש שאפשר לסטות מזה. הוא רשאי לעשות זאת.

הוא רשאי לסטות מההוראות שאנחנו- - -

לא, אני אומרת ש-25(ב)(1) אומר 'רשאי אחראי לפינוי פסולת לפעול', ברגע שזו סמכות רשות, אני לא חושבת שהיה צריך לכתוב שצריך לסטות ממנה, היא סמכות רשות. על (ב)(1) לא צריך בכלל לאזכר שאפשר לסטות, ברגע שזה רשות.

אדוני, אני מרגישה איזה שהוא חוסר נוחות בקשר לעניין הזה, כי בעצם יש הוראות שחלות על אחראים לאיסוף פסולת ועל יצרנים ויבואנים וכו'. ההוראה הזאת, בסעיף 25(ב) היא אחת ההוראות היחידות שפניה אל הציבור הרחב, שבעצם רוצה לאפשר זמינות של אמצעים שעומדים לרשות התושב כדי שהוא יוכל לקיים את ההוראות שמוטלות עליו לעניין הפרדה של פסולת אלקטרונית וקיום הוראות החוק. בעצם מה שמאשרים כאן, אחרי שנקבע כאן, ואני הבנתי שזו הוראה קוגנטית, סעיף 25(ב), כך לדעתי גם עלה מדברי השר בתשובתו להערת הרשות המקומית, כאן בעצם באים ואומרים ששוב בחוק עזר ניתן יהיה לסטות מההוראות הסו קולד קוגנטיות בלי שום פיקוח פרלמנטרי. לי זה נראה מאוד מרחיק לכת.

התפיסה שלנו היא קצת שונה לגבי מה ההוראות של סעיף 25, אנחנו לא רואים את זה כהוראות קוגנטיות מחייבות שאין בלעדיהן, אנחנו רואים את זה כהסדר שיוצר ברירת מחדל לגבי איך בדרך כלל, איך רשות מקומית טיפוסית, בלי להסתכל עכשיו על המאפיינים הפרטניים שלה, מה אנחנו באופן כללי יכולים לראות ברשות מקומית שהיא צריכה לעשות על פי החוק הזה. אבל בגלל שאנחנו ברמת חקיקה ראשית ואנחנו לא ערים לכל הרגישויות והתנאים הייחודיים של כל רשות מקומית, אנחנו יכולים לאפשר איזה שהיא גמישות. לכן מברירת המחדל שאנחנו מתארים בסעיף 25 אנחנו מאפשרים את המודל הזה של הגמישות, עם פיקוח, עם פיקוח משמעותי, כי הסמכויות לגבי חקיקת עזר- - -

בלי פיקוח פרלמנטרי בעניין הזה, הנורמות נקבעות בחקיקה ראשית וכאן בחקיקת משנה ניתן לסטות מהוראות שנקבעו בחקיקה ראשית.

אולי נגיד הפוך, הרזולוציה שנכנסת פה לגבי רשות מקומית, מלכתחילה היו יכולים לא להיכנס לזה בחקיקה ראשית, בגלל שניסו להתמודד פה עם איזה שהוא קושי ולתת פה ברירת מחדל, אז בעצם את אומרת 'הכול או לא כלום'. אם אתם כבר מכניסים משהו לחקיקה, אז אי אפשר ליצור אותו רק כמודל לדוגמה עד שייקבע אחרת בחוק עזר.

אני שואלת אתכם באמת, כנציגי משרד המשפטים, נראה לכם שהמחוקק הראשי קובע נורמות בחקיקה ראשית ובא ואומר בחקיקת משנה ניתן יהיה לסטות מאותן נורמות אפילו ללא פיקוח פרלמנטרי?

אני יכולה לתת את הדוגמאות שנעשו על דברים כאלה.

מעט מאוד דוגמאות ואת לא תמצאי מהעת האחרונה, את תמצאי את זה בחקיקה ישנה.

אני יכולה להגיד למשל שהיה את היטל הבצורת ובוועדת כספים נקבע שלגבי תקופת ההיטל אפילו, לקצר, להאריך, זה ייעשה בצו. זו גם חקיקת משנה.

אני מסכימה איתך והייתה על זה ביקורת מאוד נוקבת, וגם חברי הכנסת לאחר מכן הגישו הצעות לתקן את העניין הזה.

טוב, מיצינו את הדיון בסוגיה הזאת. לשם שינוי הפעם אני אעדיף את העמדה של היועצת המשפטית של הוועדה.

אז לפי סעיף 25(ב)(1), אם יש בזה צורך, למעט סעיף 25. או שזה יהיה גם באישור ועדת הכלכלה. אחת מהשתיים. רק לעניין סטייה מסעיף 25(ב).

חוק עזר באישור ועדה? אני לא יודעת אם יש דבר כזה.

אני מאוד לא בעד, אבל אני חושבת- - - אז (ב)(1), סעיף 25, למעט סעיף קטן (ב).

מה נתנו בזה?

רק 25(ב), באופן כללי, לא שאר הסעיפים, (ג), (ד), זה לא.

אז בעצם אין טעם בכלל בסעיף הזה. הוא מיותר. אם הם אומרים שלגבי סעיפים קטנים אחרים הם לא מוכנים לאפשר סטייה- - -

טוב, עד סוף הדיון תחשבו אם יש צורך בסעיף הזה.

אתם מבקשים להשמיט את- - -

לא ביקשנו להשמיט כלום. עד סוף הדיון תחשבו אם אתם רוצים את הסעיף.

(מקריא): סייג לתחולה
63.
(א)
חוק זה לא יחול לעניין הפריטים והציוד הבאים, לרבות חלפים לאותם פריטים או ציוד-




(1) ציוד חשמלי ואלקטרוני רפואי מזוהם או המיועד לשימוש שבמסגרתו הוא צפוי להזדהם;




(2) תקנים אלקטרוניים רפואיים המיועדים להשתלה;




(3) נורות להט;




(4) ציוד המיועד לשימוש בחלל;




(5) ציוד תעשייתי קבוע גדול;




(6) מיתקנים קבועים גדולים, למעט מערכות תאורה קבועות;




(7) רכב מנועי;




(8) ציוד מקצועי נייד המיועד לשימוש בשטח;




(9) ציוד המיועד באופן ייחודי לצרכי מחקר ופיתוח, הנמכר או משווק לעסקים לשימוש עסקי בלבד;




(10) סוללה או מצבר לרכב מנועי;




(11) ציוד וסוללות שראש הממשלה, השר לביטחון פנים או שר הביטחון, לפי העניין, בהסכמת השר, קבע, בצו, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביה מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או מטעמים של פגיעה בשלום הציבור וביטחונו; צו כאמור אינו חייב פרסום ברשומות.



(ב)
בסעיף זה -



"מיתקנים קבועים גדולים" – מיתקנים גדולים המורכבים ממספר מערכות או מרכיבים, המיועדים לשימוש קבוע במקום מוגדר, כחלק ממבנה, ומורכבים, מותקנים ומפורקים על ידי גורמים מקצועיים, כגון אסדות, מסועים ומעליות;



"ציוד מקצועי נייד המיועד לשימוש בשטח" – מכונות בעלות מקור כוח עצמאי, שפעולתן דורשת ניידות או תנועה רציפה או רציפה למחצה בין נקודות עבודה קבועות בזמן העבודה;



"ציוד תעשייתי קבוע גדול" – מיתקנים גדולים הכוללים מכונות, ציוד או מרכיבים הפועלים יחדיו למטרה מוגדרת, המותקנים באופן קבוע במתקני ייצור תעשייתי או במתקני מחקר או פיתוח, ושמותקנים, מופעלים ומפורקים על ידי גורמים מקצועיים".


הסייג לתחולה, אני אומר, שההגדרות פה הן בהתאם להחרגות בדירקטיבה האירופית המעודכנת, לרבות ההגדרות של מתקנים קבועים גדולים וציוד מקצועי נייד המיועד לשימוש בשטח. אנחנו רוצים לעשות גזרה שווה ואחידות עם ההחרגות שבדירקטיבה.

לגבי סעיף קטן (11) בהתאם להערה של המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, אנחנו נתנו גזרה שווה גם לביטחון פנים ומשטרת ישראל, כמו שניתן לשירותי ביטחון אחרים, ונפגוש את זה בהמשך גם ב-64, מאותו נימוק.

אולי כאן זה המקום להכניס נושא של ציוד שמיועד ליצוא.

לא.

עוד הערות ל-63?

הערה על משהו שחסר והיה בחוק האריזות, על כך שהפניית הכספים שמצטברים מעיצום כספי והיטל יופנו לקרן לשמירת הניקיון.

דיברנו על זה.

דיברנו ו-? מה ההסבר לזה? דבר שהשתרש ונהוג בכל החוקים האחרונים.

הסכמה מראש בתוך הממשלה שהוצגה לוועדה והוועדה לא מתכוונת להתערב, הסכמה בין השר להגנת הסביבה למשרד האוצר, במסגרת ההסכמות כדי לקדם את החקיקה הזאת. נראה שההסכמה הזאת סבירה, אני לא מת עליה, אבל בכל זאת אני לא רוצה להתערב בזה, כי השר להגנת הסביבה ביקש מאוד לא לפתוח את ההסכמה הזאת. כנראה שהוא התחייב על כך ואין...

עוד הערות לסעיף 63?

הצבעה
בעד סעיף 63 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

64.

(מקריא): תחולה על המדינה
64.
(1) חוק זה יחול על המדינה.



(2) בקשות, מסמכים וכל מידע אחר שמערכת הביטחון חייבת במסירתו למנהל לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – מידע), והם מסווגים, יימסרו רק למנהל שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה ולפי כללי אבטחת מידע הנהוגים בגוף המנוי בהגדרה "מערכת הביטחון", הנוגע בדבר, ואם לא היה בעל התאמה ביטחונית כאמור – למנהל הכללי של המשרד, או לעובד בכיר הכפוף לו במישרין, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה.



(3) לא יפרסם אדם מידע אשר יש בפרסומו כדי לפגוע בביטחון המדינה.



(4) בסעיף זה -



"התאמה ביטחונית מתאימה" – התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002
;



"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:




(1) משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון;




(2) צבא הגנה לישראל;




(3) שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;




(4) מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית והמכון הביולוגי;




(5) ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (4), (6) ו- (7), ששר הביטחון הודיע עליהם למנהל; לעניין זה, "ציוד ביטחוני" – כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו–2006;




(6) משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;




(7) הרשות להגנה על עדים.

הערות?

הצבעה
בעד סעיף 64 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.
65.

(מקריא): איסור גילוי מידע
65.
(1) המנהל או מי מטעמו לא יגלה דיווחים או ידיעות כאמור בסעיפים 5(א)(1), 5(ב)(1) ו-21(א)(1) ו-(2), (ג)(2) ו-(ד), אלא כן אם התקיים אחד מאלה:




(1) גילוי המידע דרוש לשם ביצוע הוראות חוק זה;




(2) גילוי המידע הוא לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי כל דין.



(2) גוף יישום מוכר או מי מטעמו לא יגלה ולא יעשה כל שימוש בדיווחים או בידיעות שהגיעו אליו מאת יצרן או יבואן מכוח חוק זה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:




(1) גילוי המידע או השימוש בו דרושים לשם ביצוע הוראות חוק זה;




(2) גילוי המידע הוא לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי כל דין.



(3) לעניין סעיף זה, "גוף ציבורי" – משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים.


סעיף זהה יש גם בחוק האריזות.

הערות? אין.

הצבעה
בעד סעיף 65 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): שמירת דינים

66.
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, למעט מהוראות חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור, התשנ"ג-1993.

הערות?

הצבעה
בעד סעיף 66 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): ביצוע ותקנות
67.
(1) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובין השאר בעניינים אלה:




(1) העלאת השיעורים של יעדי המחזור ושינוי השיעור המרבי של השבה מוכרת שיראו אותה כמחזור מוכר לפי הוראות סעיפים 3 ו- 4;




(2) ייצוא של פסולת ציוד וסוללות להטמנה או סילוק אחר שלה;




(3) הסדרי הפרדה ופינוי של פסולת ציוד וסוללות;




(4) החזרה ואחסון פסולת ציוד וסוללות אצל משווקים ופינויה, לרבות קביעת גודל מזערי לעסק שחלה לגביו חובת קבלת פסולת ציוד וסוללות כאמור בסעיף 29;




(5) הפרדה ופינוי של פסולת ציוד וסוללות מזיקה;




(6) הקמה והפעלה של מרכז לפסולת ציוד וסוללות ומתקן טיפול.



(2) תקנות לפי סעיף קטן (א) בכל הנוגע לרשויות מקומיות ייקבעו בהסכמת שר הפנים.

ג'וש, סליחה, אם אינני טועה, בחוק האריזות הוראות המקבילות לסעיף קטן (א)(1) ו-(4) הן באישור הוועדה. קודם כל לגבי (4), אדוני, אינני יודעת אם זה קשור לבקשתה של חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ המדבר על החזרה ואחסון פסולת ציוד וסוללות אצל משווקים ופינוייה, לרבות קביעת גודל מזערי לעסק שחלה לגביו חובת קבלת פסולת ציוד וסוללות, כאמור בסעיף 29. לא רק שלפי חוק האריזות, הסעיף המקביל טעון אישור הוועדה, אלא שכאן, אם אני מבינה נכון, חברת הכנסת הודיעה שהיא מסירה את בקשתה לרביזיה על סעיף 5 בהצעת החוק בתנאי שייכנס לחוק סעיף המתנה את כניסת החוק לתוקף בכך שעסקים קטנים ובינוניים יקבלו פטור מתחולת החוק בהתאם למשקל שייקבע על ידי ועדת הכלכלה. זאת אומרת שהיא רוצה לוודא שהחוק לא ייכנס לתוקפו לפני שוועדת הכלכלה תאשר תקנות לפי פסקה (4) הזאת.

מה שאושר בוועדה זה שתקנות ראשונות יוגשו לאישור ועדת הכלכלה.

נכון, זה לגבי- - -

זה מה שיוליה כתבה עם השר. אוקי.

וזה יבוא כאן בסעיף 67, או בסעיף 12? טוב, זה לא משנה איפה זה ייכנס.

לא, זה צריך לכתוב ב- - -

בתקנות צריכים לקבוע גם מה זה עסקים קטנים ובינוניים, גודל עסק ומה המשקל.

בוודאי. אם כך אני מציעה שפסקאות (1) ו-(4) יהיו באישור ועדת הכלכלה.

גם לגבי פסקת משנה (2) צריך לבדוק לאור הסיכום, כי הגענו לעניין היצוא.

רציתי להעיר את זה, פה יש סעיף שמתייחס ליצוא, אז נראה לי שחשוב לתקן את הפסקה.

זה מספיק לכם הניסוח?

לא, בהתאם למה שהוקרא, אבל יש פה כבר התייחסות לקביעת תקנות לעניין יצוא.

אולי להכניס לפסקת משנה (2) את הנוסח שהסכמנו עליו.

אוקי.

יצוא של פסולת ציוד וסוללות או סילוק אחר שלה, לרבות- - - זה מה שהוקרא קודם, הכרה ביעדים.

אבל גם זה באישור ועדת הכלכלה.

ברור.

סעיף קטן (2) במקום להטמנה או לסילוק, צריך להעביר למחזור.

בסעיף קטן (2) מוצע להשמיט את המלים 'להטמנה או סילוק אחר שלה'.

למה? זה רק סמכות לשר ל- - -

למה? אמרנו שנוריד את פסקת משנה (2), שהוא יוריד לחלוטין את פסקת משנה (2) ובמקומה הסעיף שסיכמנו עליו.

היועצת המשפטית תשלב את ההסכמה בתוך פסקה (2), היא תדע איך לעשות את זה, תאמינו לי. הוועדה נתנה לה את ההסמכה ואת הגיבוי ואת ההסכמה.

כן, גברתי, בבקשה.

לעניין פסקה (5), הפרדה ופינוי של פסולת ציוד וסוללות מזיקה, משרד התמ"ת מבקש שבכל הנוגע לבטיחותם ובריאותם של עובדים, הדבר ייעשה בהתייעצות עמו, עם משרד התמ"ת.

לא הבנתי. מישהו הבין את זה?

יש עניין שקשור לבטיחות ובריאות של עובדים בעניין הפרדה ופינוי של פסולת ציוד וסוללות מזיקה.

אלה שמבצעים את זה?

כן, ולכן לעניין זה בלבד אנחנו מבקשים התייעצות עם שר התמ"ת בכל הנוגע לבטיחות ובריאות של העובדים. אנחנו מדברים על פסקה (5).

בסדר גמור.

הסעיף גמור עם השינויים.

רק לוודא, לגבי סעיף (2), אנחנו רוצים להוריד את הביטוי 'להטמנה או סילוק'.

---למקרה שיהיה צורך, אז לשר תהיה אפשרות לאשר הטמנה.

תטמין בארץ, למה אתה צריך לייצא ל- - -

אבל זה לא שאתם מאפשרים הטמנה, אתם מאפשרים לשר שאם הוא רואה נסיבות מסוימות, הוא יכול ל- - -

לא בטוח שאני אסגור את כל שיקול הדעת מראש.

מה אכפת לנו שזה ייצא לחוץ לארץ? זה לא טוב?

יכול להיות שאתם תחליטו באיזה שהוא שלב שסוללות אתם רוצים לאפשר הטמנה ברמת חובב.

זה לא יצוא. אם אנחנו נסכים לסילוק, אז זה יהיה בארץ , לא בחוץ לארץ.

שוב, לגבי סעיף (2), רק לוודא שאנחנו מבקשים להשמיט איפה שכתוב 'להטמנה או סילוק אחר'. נעמה, אולי תגידי מה אנחנו רוצים.

אנחנו רוצים להחליף את ההטמנה, למחזור והשבה.

למה לא תכניסו כאן את הסעיף שעליו סיכמנו?

זה מה שגם אני אמרתי.

אוקי, אז למחוק- - -

למחוק את הכול ולהכניס שהיצוא יהיה- - -

שציוד וסוללות למחזור והשבה.

לא, יורם, רומי מבקשת את הסעיף שהקראת קודם, 'השר יקבע לעניין ההשבה...'. השאלה אם משהו מהסיפה, ממה שכתוב פה, 'יצוא של פסולת ציוד וסוללות למחזור השבה', שיהיה? או רק את הסעיף שהוקרא קודם כהסכמה לעניין יעדי ההשבה?

אלה שני נושאים נפרדים.

עוד פעם, יצוא של פסולת ציוד וסוללות, למה? למחזור ומה?

למחזור והשבה.

וכן מה ש- - -

אפשר אולי להקריא שוב את סעיף קטן (2)? אני לא הבנתי את התיקון.

אין לי את הנוסח הסופי, מה שיהיה ברמה העקרונית, שהוא יהיה רשאי לקבוע ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו ובין השאר בעניינים אלה; (2) יצוא של פסולת ציוד וסוללות למחזור ולהשבה, ובכלל זה קביעת פסולת ושיעור פסולת ציוד אלקטרוני וסוללות אשר לא תוכר לשם עמידה ביעדי המחזור מתוך פסולת הציוד והסוללות שיוצאה לחוץ לארץ לשם מחזור. משהו כזה.

אני לא כל כך מבין, למה צריך את הרישה? רק את מה שסוכם מקודם.

זה מה שכתוב לי.

אבל למה צריך את הרישה של סעיף קטן (2)?

כי רוצים להסדיר את ההוראות לעניין יצוא סוללות בלי קשר לעניין של ה- - -

אבל זה בדיוק, זה עלול לאיין את ההסכמה שהסכמנו על הנוסח. זה כמו שהיועצת המשפטית אומרת, זה מרחיב את הסמכות וזה בעצם עלול לאיין את מה שהסכמנו עליו.

לא, למה?

כי אם זה נותן לו סמכות לגבי יצוא לגבי מחזור והשבה, ובכלל זה מה לא יוכר, אבל זאת אומרת שהוא יכול לקבוע עוד כל מיני דברים, לצורך העניין הוא יכול להגביל את היצוא בכלל וזה בתקנות, וזה לא מה שסוכם. סוכם שהוא לא יכול להגביל את היצוא, אלא הוא יכול לקבוע מה לא יוכר לצרכי עמידה ביעדי המחזור, ולכן אני מציע להשמיט את הרישה ורק את הסיפה.

אז אולי אני יכול להבהיר. אני אגיד בעיקרון מה הכוונה, ונעמה, תתקני אותי אם אני טועה. הכוונה היא שבעיקר יכולות להיות הוראות אופרטיביות לא על עצם היצוא אלא הדברים שנלווים ליצוא, כגון איזה אסמכתאות, פיקוח. אני מציין לרקורד שיש בדירקטיבה את הציוד האלקטרוני, יש נספח שלם שקובע איזה שהם מבחנים ותבחינים בין מה היא פסולת ציוד אלקטרוני לבין משהו שהוא לכאורה לשימוש חוזר, אבל בעצם זו פסולת במסווה, והוראות כאלה, שיכולות להסדיר, כי יש תופעות כאלה שיכול להיות שרוצים לתת להן מענה, עניינים יותר פרוצדוראליים וטכניים לעניין יצוא, כמו שאמרתי, לעניין פיקוח, דיווח, אסמכתאות, ולא על עצם ה- - - לדעתי זאת ה- - -

אז איך אנחנו מבהירים את זה? מקובלת ההבהרה, תודה, אבל השאלה איך מבהירים את זה בנוסח. כמו שזה מנוסח כרגע, זה עלול להתפרש לא ככה. צריכים להבהיר שזאת הכוונה. אולי נהלים לעניין היצוא.

פיקוח לענייני יצוא? הוראות לעניין יצוא?

הוראות לעניין נוהל, קביעת נוהל יצוא.

זה לא נוהל, אלה תקנות ולתקנות לא קובעים נוהל.

צריך להגיד שזה פרוצדוראלי.

הנחיות בעניין אופן היצוא? הוראות בעניין אופן היצוא?

זה לא אופן, זה יעד היצוא.

נעמה, זה לא רק יעד, זה גם עניינים פרוצדוראליים, איזה אסמכתאות יש- - -

אולי תגדירי מה היית רוצה, סוג ההוראות שרלוונטיות לתקנות האלה.

לעניין יצוא?

כן.

אין לכם נוסח מוסכם?

לא.

תחשבו בינתיים על פתרון.

אני רק רוצה עוד נקודה. איך עולה מנוסח שמוצע כרגע שזה דורש את אישור ועדת הכלכלה? כי מה שדיברנו מקודם, הנוסח שהוסכם- - -

תיתוסף הוראה האומרת שתקנות לפי סעיף קטן (א)(1), (2) ו-(4) טעונות אישור הוועדה.

ושם צריך גם את ההסכמה של שר התמ"ת.

68, בבקשה.

(מקריא): שינוי התוספת הראשונה והתוספת השנייה
68.
השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה.

יש הערות לזה?

הצבעה
בעד סעיף 68 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

סעיף 69.

(מקריא): דיווח לכנסת
69.
השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, לרבות על יעדי המחזור וההשבה שהושגו בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

הערות? אין הערות.

הצבעה
בעד סעיף 69 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.
70.

(מקריא): תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים
70.
בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט 23, אחרי פסקה (10) יבוא:



"(11)
החלטה של רשות לפי חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012."

הערות?

הצבעה
בעד סעיף 70- רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

איך זה מתיישב עם ההוראה על העיצומים הכספיים ששם אמרנו שהערעור הוא לבית משפט שלום?

אם אני מבין נכון, משרד המשפטים, אם הוא עושה איזה שהיא עבודת רוחב בעניין הזה, אז הוא יעשה את ההתאמות בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים.

יערה, האם ברור שההחלטה של רשות לפי סעיף 70, שניתן לעתור עליה לבית משפט לעניינים מנהליים איננה כוללת ערעור על החלטה על עיצומים כספיים?

יש סעיף ספציפי על העיצומים.

כן, אז זה ברור? לא צריכים לכתוב למעט?

לא.

(מקריא): תיקון חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)
71.
בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011, בתוספת, אחרי פרט 24 יבוא:



"25. חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012."

הערות?

הצבעה
בעד סעיף 71 - רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): תיקון חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית- סמכויות פקחים)
72.
בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח- 2008, בתוספת, אחרי פרט 18 יבוא:



"19. עבירות לפי סעיף 43(א(1) ו-(2), (ב)(12), (14) ו- (16) ו-(ג)(8) לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012, וכן עבירות לפי סעיף 44 לחוק האמור לעניין העבירות האמורות."

הערות? אין.

הצבעה
בעד סעיף 72- רוב

הסעיף אושר

הסעיף אושר.

(מקריא): תחילה
73.
(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תחילתו של חוק זה ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014).



(2) תחילתם של סעיפים 1, 2, 14 עד 16, 23, 24, ו-25(ד1) ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 לינואר 2013)".

איזה סעיף הוא על המשווקים הקטנים?

67.

לא, יש שני דברים. יש 67, זה עסקים קטנים.

צריכים לקרוא את התוספות?

צריכים לקרוא, אבל, אדוני, אפשר בהחלט לתת שתי דקות לקרוא את זה בשקט, כיוון שיש כאן הרבה הוראות טכניות.

אני כבר קראתי את זה, יש עוד מישהו שצריך לקרוא את זה?

האמת היא שאני גם קראתי. אז אולי רק צריכים לבדוק אם יש הערות.

למישהו יש הערות על התוספות? אין הערות על התוספות. פעם שנייה, הערות על התוספות? פעם שלישית? אושר.

הצבעה
בעד התוספת הראשונה והתוספת השנייה - רוב

התוספות אושרו
עכשיו נשאר סעיף 73, 67 ו-51. מ-52 ירדתם, אני מבין, מחוק העזר.

בואו נחזור, סעיף 51, תקנות ההפחתה. גם באופן חריג אני מקבל את עמדתה של היועצת המשפטית.
הצבעה
בעד סעיף 51 - רוב

הסעיף אושר

סעיף 51 אושר עם השינוי הזה.

סעיף 67.

השאלה היא אם אתה מבין שההסתייגות של חברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ שהתנתה את חזרתה מהבקשה לדיון מחדש בסעיף 5 בכך שהתקנות יובאו לאישור ועדת הכלכלה ויאושרו על ידה בטרם כניסת החוק לתוקפו, האם זה מתייחס רק לתקנות לפי סעיף 67(א)(4) או גם אותו סעיף שדובר עליו, שהתקנות יובאו בתוך שישה חודשים. אינני זוכרת באיזה סעיף זה היה.

12. אני הבנתי שזה מתייחס רק לסעיף- - - אז בואו נבהיר, הרביזיה של חברת הכנסת ברקוביץ התייחסה ליצרנים ויבואנים קטנים?

היא ירדה ממנה. היא יורדת, היא חוזרת בה מהבקשה לדיון מחדש, בתנאי, אני אקרא לך שוב את מה שהיא אומרת ולכן אני זקוקה לפרשנות: 'אני מסירה את הרביזיה', אני מצטטת ממכתבה, 'בתנאי שייכנס לחוק סעיף המתנה את כניסת החוק לתוקף בכך שעסקים קטנים ובינוניים יקבלו פטור מתחולת החוק בהתאם למשקל שייקבע על ידי ועדת הכלכלה'. אז כמובן זה לא ייקבע על ידי ועדת הכלכלה, אלא על ידי השר באישור ועדת הכלכלה, אבל השאלה הנותרת זה של המשקל, זה סעיף 12 או סעיף 67(א)?

סעיף 12.

ומה עם סעיף 67? הוא לא רלוונטי?

זה נושא אחר של משווקים, אולי לפי גודל חנות, זו סוגיה נפרדת לגבי המשווקים. יצרנים ויבואנים זה לא משווקים, אלה שתי סוגיות נפרדות.

אני אגיד לך מדוע, כי בשיחת מסדרון מהירה היא דיברה איתי בפירוש על עסקים קטנים ומכאן נבע הבלבול.

משקל זה סעיף 12.

פה זה שילוב של משקל ומשקל עסק. זה לא רק משקל.

היא מדברת על עסקים קטנים ובינוניים לפי משקל.

הסוגיה של המשקל היא סעיף 12, היא לא רלוונטית. היא לא 67.

אבל היא לא מדברת רק על משקל, היא מדברת על עסקים, בכך שעסקים קטנים ובינוניים יקבלו פטור מתחולת החוק בהתאם למשקל. אני חושבת שהיא התכוונה לא רק- - -

אז בואו נסתכל בסעיף 12 שוב. כשהוספנו את התוספת שהתקנות ייקבעו בהתייעצות עם משרד התמ"ת, שייקחו בחשבון גם מחזור עסקים, וזה בסיכום עם הרשות לעסקים קטנים, אני חושב שזה בדיוק סוג השיקולים שקבענו בסעיף 12 שייקבעו בתקנות. אם נעמי מהרשות להגבלים עסקיים רוצה להתייחס- - -

הסוכנות לעסקים קטנים.

אם נסתכל שוב בסעיף 12, זה בדיוק זה. יש פה מספר שיקולים שיילקחו בחשבון בקביעת התקנות לגבי משקל של מה הוא יצרן או יבואן בהיקף מוגבל.

כן, אבל אתה מדבר כאן רק על יצרן ויבואן שהם לא בתי עסק. והיא מדברת כאן על עסקים קטנים ובינוניים.

אז אפשר לשאול אותה. הסוגיה של המשקל היא סעיף 12. כל הדיון סביב סעיף 12 היה על המשקל.

אדוני היושב ראש, אני לא יודעת לפרש אם כוונתה הייתה רק לסעיף 12 או רק לסעיף 67(א)(4) או לשניהם.

היא דיברה איתי על סעיף 67, היא אמרה לי גם את מספר הסעיף. היא שאלה אותי אם אני יכול להעריך מתי מגיעים לסעיף 67.

אז אם מדברים על סעיף 67, זה לא קשור למשקל. זה גודל מזערי. גודל מזערי זה אפילו יותר פשוט לקבוע את זה. תסתכלי בעמוד 44 למעלה, סעיף קטן (4). אנחנו מפרשנים את עמדת חברת הכנסת, קביעת גודל מזערי לעסק, זה המשווקים, אם אני מבין נכון, יש אופציה אחת, שהיא רוצה שלפני כניסת החוק לתוקף ייקבעו תקנות בעניין הזה, וזה ענייני ואין לנו התנגדות לזה. גם הייתה סוגיה דומה לגבי 12, שמדבר על יבואנים ויצרנים בהיקף מוגבל.

ושם מדובר על משקל.

שם מדובר על משקל שקביעת המשקל תיקח בתוכה משקלים שונים.

זה כבר קבוע בסעיף.

לא, זה לא קבוע, צריך לקבוע את זה בתקנות.

אבל הקביעה של התקנות כבר קבועה ב- - - אין עוד מה לשנות שם.

נכון.

לא, השאלה אם החוק ייכנס לתוקפו בטרם יותקנו התקנות. זה שיש סמכות לקבוע את התקנות- - -

לעניין הזה כן.

אני לא בטוחה, לדעתי היא דיברה על זה, אבל אני לא יודעת אם- - - אתם מוכנים שהתחילה תידחה עד להתקנת תקנות לפי שני הסעיפים?

לפי סעיף 12 כבר הסכמנו על זה שתקנות יובאו תוך שישה חודשים, לעניין של ההיקף המוגדל לפי משקל. כבר הסכמנו. עכשיו אני מבין שיש עוד משהו, לגבי השטח המזערי של חנויות משווקים, שייקבעו גם תוך זמן לפני, עד ינואר 2014 זה ייקבע. גם לזה אין לנו התנגדות.

המשמעות ברורה. אם ועדת הכלכלה תרצה בעתיד לעצור את החוק, היא תעצור את זה דרך התקנות. המשרד יוכל לטפס על התקרה של הכנסת.

זה אפילו לא מכוונת זדון, חס וחלילה.

בעצם, אם כך, התוספת הנדרשת היא בסעיף 73(א) האומרת שבכפוף להוראות סעיף קטן בתחילתו של חוק זה ביום 1 ינואר 2014 ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיפים 12 (ב) או מה שזה לא יהיה, ו-67(א)(4). לא הותקנו תקנות עד לאותו מועד, ידחה השר בצו את תחילתו של החוק בשישה חודשים כל פעם עד להתקנת תקנות כאמור.

זה 12(א).

12(א) ו-67(א)(4).

לסעיף 73 יש עוד למישהו הערות?

התניית תחילת החוק בנושא של העיצומים הכספיים, ההפחתה, השר הצהיר שכך וכך החוק לא ייכנס לתוקפו בטרם יהיו תקנות הפחתה, רק שעכשיו אדוני צריך להחליט אם התקנות האלה- - - אתה החלטת שזה יהיה באישור ועדה?

כן, הסעיף אושר.

אולי נכניס כאן גם עד מתי תביאו תקנות הפחתה לאישור הוועדה?

אתי, אנחנו מדברים על סעיף 51 עכשיו? התקנות, רשאי לקבוע באישור ועדת הכלכלה בסעיף 51(ב)?

כן. עכשיו השאלה היא אם גם כאן, כדי להבטיח שהחוק לא ייכנס לתוקפו או לפחות מבחינת העיצומים הכספיים, לא ייכנס לתוקפו בטרם יאושרו תקנות הפחתה, האם אתה רוצה לקבוע עד מתי להביא את התקנות האלה לאישור הוועדה?

שישה חודשים?

בסדר גמור.

1.1?

שישה חודשים מיום פרסום החוק או מיום תחילת החוק?

כן, זה בערך ה-1.1.2013.

זה בסעיף 51?

התקנות לעניין סעיף 51.

אז קודם כל אני מבקשת מאדוני לאשר את התוספת לעניין סעיף 51(ב).

אושר.

סעיף 73. אני מבקשת לאשר עם התוספת.

אושר.

אם כך, גמרנו את החוק?

לא, קודם כל מה עם 62?

חוקי העזר.

חשבנו על חלופה אחרת. הסתכלנו על דוגמאות בחקיקה וראינו שישנן דוגמאות שבהן בחוקי עזר ניתן לסטות מתקנות שהותקנו לפי החוק. אני מדברת כרגע על תקנות ולכן אני חושבת שאולי יכול להיות מענה מסוים אם נקבע פה שניתן יהיה לסטות בחוק עזר מתקנות לפי סעיף 67(א)(3).

התקבל.

אבל, אדוני, זה לא פותר את הבעיה במלואה, כיוון שהתקנות ייעשו על פי מה שקבוע בחוק הראשי וכאשר 25(ב) קובע שתי חלופות שבלעדיהן אין, לכאורה התקנות לא יכולות לסטות מזה. אבל חוק עזר יכול לסטות מתקנות.

אני שומעת עכשיו שמשרד המשפטים עצמו לא ראה שבחוקי עזר מאפשרים לסטות מנורמות שנקבעו בחקיקה ראשית. מתקנות כן, אבל לא מנורמות שנקבעו בחקיקה ראשית. הם שהתנגדו בהתחלה לעמדתי.

אני אגיד, אני כן חושבת שישנן דוגמאות שחקיקת משנה יכולה לסטות מ- - -

חבר'ה, בקתדרה למשפט תמשיכו את הדיון.

ואז זה יהיה באישור ועדה.

אני רק אגיד, חוקי עזר באישור ועדה, זה דבר מאוד מאוד חריג.

לא, אני לא מבקשת חוקי עזר באישור ועדה, אני אומרת שהסמכה לסטות בתקנות מהוראות שנקבעו בחקיקה ראשית תיעשה בדרך כלל בתקנות באישור ועדה. אני לא מדברת על חוקי עזר.

מה שאני מציעה כרגע זה שתקנות לפי 67(א)(3), שחוק עזר יוכל לסטות מתקנות לפי 67(א)(3).

אמרתם, די, אישרנו את זה.

ואת מבקשת שזה יהיה עם אישור ועדה?

לא, לא ביקשתי אישור ועדה.

אז 67 אושר עם השינוי.

67(א), סעיף קטן (2), לעניין יצוא.

אופן ביצוע יצוא של פסולת ציוד וסוללות למחזור והשבה, ואז את החלק הנוסף, לגבי הגבלת היצוא.

אני רק רוצה שוב להדגיש שבנושא של קביעה מה לא נכנס, מה לא מוכר, לצורך עמידה ביעדי המחזור, צריכים את הסכמת שר התמ"ת ואישור ועדת הכלכלה. זה מה שסוכם.

הניסוח הזה שנתנו לכם, בואו נקריא אותו שוב, כדי שכולם יידעו מה הוא אומר.

מה שאתם כתבתם כאן זה השר באישור שר התמ"ת וועדת הכלכלה רשאי לקבוע את סוג ושיעור פסולת ציוד אלקטרוני וסוללות אשר לא תוכר לשם עמידה ביעד המחזור מתוך פסולת הציוד והסוללות שיוצאה לחוץ לארץ לשם מחזור. זה מה שסוכם. זה מה שיבוא במקום האמור בפסקה (2)?

לא, זה יבוא בסוף פסקה (2). בחלק הראשון של פסקה (2) עדיין אנחנו רוצים לקבוע הוראות לעניין יצוא, אבל לא בהקשר למגבלות של יצוא ומגבלות של הכרה בכמות הפסולת, ולכן יהיה כתוב 'אופן ביצוע יצוא של פסולת ציוד וסוללות למחזור והשבה'.

וכאן להוסיף- - -

את כל התוספת הזו.

בסדר?

כן.

מי בעד הסעיף, עם השינויים?

הצבעה
בעד סעיף 67(א)(2) - רוב

הסעיף אושר

פה אחד.

אז סעיף 73 אושר? התחילה?

כן.

טוב, בזה השלמנו את כל הוראות החוק. יש מישהו שחושב שמשהו נשאר ב'צריך החלטה'?

אני מקווה שלא.

הכול אושר, לדעתי.

אין לכם שום הסתייגות מהותית?

אני מבקשת להעביר לי חתום. לך אישית מספיק שאתה נמצא כאן ומצהיר, אבל אם אתה רוצה גם בשם חברי סיעתך, אני צריכה לקבל את זה בחתימת מקור.

סעיף 23 אושר?

אצלי כתוב שכן.

בסדר גמור, אני לא אמרתי שלא.

תודה רבה לכל המשתתפות והמשתתפים. אושר לקריאה שנייה ושלישית.

<הישיבה ננעלה בשעה 18:30.>