PAGE
20
ועדת משנה של הוועדה לקידום מעמד האישה

למאבק בסחר בנשים
03/07/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 154>
מישיבת ועדת המשנה של הוועדה לקידום מעמד האישה

למאבק בסחר בנשים
יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ב (03 ביולי 2012), שעה 9:30

<דו"ח מחלקת המדינה האמריקנית למאבק בסחר בבני-אדם לשנת 2011
בהשתתפות סגן שר החוץ, ח"כ דני איילון>

חברי הוועדה: >
אורית זוארץ – היו"ר

>
יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין
סגן שר החוץ דני אילון
חבר הכנסת יצחק הרצוג

חברת הכנסת מרינה סולודקין

דניאל מרון - אגף ארגונים בינלאומיים, משרד החוץ

גרשון קידר - ראש מטה מדיני של סגן השר, משרד החוץ

נועה ארד - רכזת מדיה חברתית של סגן השר ודניאל מירון, משרד החוץ

מיכל לופט - מחלקת משפט בינלאומי, משרד החוץ

מייקל לורי - דיפלומט, שגרירות ארצות הברית

מירל סורוביץ' - עוזר פוליטי, שגרירות ארצות הברית

קאלונג ג'נרוסו - שגריר פיליפינים בישראל

לורנסו רייס לונגקו - קונסול, שגרירות הפיליפינים

מרים קואסאי - נספח בשגרירות פיליפינים

בנדיקט פרנקינט - שגריר בלגיה בישראל

כרמן פלורקה - נציגת שגרירות הולנד

פרחלאד קונאר פרסאי - שגריר נפאל בישראל

יעל קז - המחלקה הפוליטית, שגרירי האיחוד האירופי ומדינות החברות באיחוד

רחל גרשוני - מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

הילה טנא-גלעד - ממונה - זכויות אדם, משרד המשפטים

מירב שמואלי - עוזרת המתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

כוכב אלקיים לוי - זכויות אדם וקשרי חוץ, משרד המשפטים

סיגלית זהר - עו"ד, משרד המשפטים

דוד חכמוב - מתמחה, משרד המשפטים

תהילה אמסלם - מנהלת לשכה, משרד המשפטים

תמר פרוש - פרקליטה במחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה

רחלי לוי זוארץ - פרקליטות המדינה

אליעזר רוזנבאום - המשנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

מיכל ברק - רח"ט תקון, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

שמעון ביבס - מפקד סהרונים, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

ערן קמין - רמ"ח נוער באח"מ, המשרד לביטחון פנים

רובי קיים - ק' חוקרים ארצי באח"מ, המשרד לביטחון פנים

רינת מזרחי - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

איתן הורן - מנהל תחום מדיניות ומדיניות אסטרטגית, המשרד לביטחון פנים

מוחמד מסאלחה - עוזר משפטי, משרד ראש הממשלה

ענבר יחזקאלי בליליוס - יועצת שר הרווחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ציפי נחשון גליק - מנהלת שירות לבני נוער וצעירים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

טניה גולדשטיין - לשכה משפטית, משרד הפנים

מיכל יוספוב - ממונה ביקורת גבולות, מינהל האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

אמי סער - מנהלת קשרי ממשל והמאבק בסחר בבני אדם, מוקד סיוע לעובדים זרים

באטריז רוזן כץ - מנהלת אופק נשי, עיריית חיפה

גילי ורון - המטה למאבק בסחר בנשים, עו"ד, מטה המאבק לסחר בנשים

ויקטוריה גולצמן - מנהלת המסגרות, "מעגן" - מקלט לנפגעות סחר בנשים

זהבה טיספי - מנהלת תוכניות, ג'ויינט ישראל

ליאת קליין - יועמ"ש איגוד מרכזי הסיוע ונפגעי תקיפה מינית

גלעד נתן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רבקה קנריק - דוברת הוועדה

אריאלה אהרון

ס.ל., חבר המתרגמים
<דו"ח מחלקת המדינה האמריקנית למאבק בסחר בבני-אדם לשנת 2011>
בהשתתפות סגן שר החוץ, ח"כ דני איילון

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

ברצוני לברך לשלום את כולכם, תחילה את סגן שר החוץ והשגרירים הנכבדים של הפיליפינים, בלגיה ונציגי ארצות הברית. וכעת ברצוני לעבור לעברית ואמשיך. יש לכם תרגום. ושוב, ברוכים הבאים ותודה רבה לכם על שהגעתם ועל שהייתם שותפים שלנו במאבק זה. זהו מאבק עולמי. זו אינה תופעה מקומית. זהו נושא בין לאומי שעלינו לחלוק ולהכיר בו ולמצוא דרך להילחם בתופעה איומה זו של סחר אנושי באופן כללי, וסחר בנשים באופן ספציפי. אז שוב תודה לכם.
עכשיו נעבור לעברית. בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את הדיון בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, מקדמת בברכה את חבר הכנסת דני איילון, סגן שר החוץ, את נציגי השגרירויות, את השגריר הפיליפיני, את שגרירת בלגיה, חברי הכנסת יצחק הרצוג ומרינה סולודקין שנמצאים איתנו כאן, נציגי המשרדים, נציגי שגרירות ארצות הברית, מר לואי, שעובד איתנו בצורה מאוד הדוקה ושוטפת, את הגברת רחל גרשוני, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים. אני לא אחזור על שמות נציגי כל המשרדים השותפים למאבק העיקש, המתמשך הזה, בסחר בבני אדם, מדובר בתופעה גלובלית ולכן גם מצאנו לנכון לזמן את נציגי השגרירויות השונות ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה בין משרד החוץ ומשרד המשפטים והמשרדים השונים. רק לאחרונה, ואני חייבת לציין את סגן שר החוץ, שהוא גם שותף וגם מחויב, התקיים במסגרת מש"ב, המרכז לשיתופי פעולה בינלאומיים, כינוס בן שבוע עם נציגי המדינות השונות, כשמשרד המשפטים הוביל את זה יחד עם משרד החוץ וגורמים נוספים, והפיכת הסוגיה הזו לסוגיה גלובלית יכולה לסייע לנו לטפל בתופעות הקשות שאליהן אנחנו נחשפים.
חברות וחברים, אורחים נכבדים, זה מעמד היסטורי, חשוב ומשמעותי למדינת ישראל. אנחנו מציינים היום בוועדת המשנה למאבק בסחר בבני אדם ובנשים את ההישג המרשים ואת עלייתה של מדינת ישראל בדירוג מחלקת המדינה האמריקאית לדירוג הראשון, כמדינה שהציבה לעצמה כיעד אסטרטגי ומשקיעה משאבים להיאבק בתופעה הקשה והבזויה הזו של סחר בבני אדם. מדובר פה ביעד אסטרטגי ולאומי ולא בכדי אנחנו עובדים בשיתוף עם כל המשרדים. ב-19 ביוני הודיעה מזכירת מחלקת המדינה האמריקאית, הגב' קלינטון, כי ישראל עולה לדירוג הראשון כמדינה שמשקיעה משאבים ומאמצים עילאיים למיגור תופעות סחר בבני אדם בכלל וסחר בנשים בפרט. החלטה זו מהווה פריצת דרך משמעותית וסגירת מעגל לעשור של פעילות נחושה ותקיפה ולמאבק בלתי מתפשר בתופעה הבזויה והנוראית של סחר בבני אדם. העלייה לדירוג מקבילה לדירוג האשראי של מדינת ישראל. דירוג האשראי שלנו מול מחלקת המדינה והיכולת שלנו לקבל את סיוע החוץ האמריקאי. הגב' קלינטון כרכה את הסוגיה הזו עוד לפני עשור והתנתה את סיוע החוץ האמריקאי למדינות שמקבלות ממנה סיוע במאבק בסחר בבני אדם. אני חושבת שהחיבור הזה הוא חיבור גאוני, שכן אחרת אנחנו רואים ויודעים שחלק לא מבוטל מהמדינות לא היו מייחסים לזה חשיבות כל כך גבוהה ואנחנו יודעים עד כמה מדינת ישראל זקוקה לסיוע החוץ האמריקאי ולשיתוף הפעולה הזה שיש לנו, גם עם ארצות הברית וגם עם מדינות נוספות בעולם. כמובן המטרה היא למגר את תופעות סחר בבני אדם.

שוב, לראשונה ישראל מצטרפת לדירוג הראשון. הדוח והעלאת הדירוג משקפים את המאמצים העילאיים של מדינת ישראל במאבק בתופעה הזו. הפעילות הנחושה של הצוות הבין-משרדי בראשות משרד המשפטים, בהובלתה של המתאמת, עורכת דין רחל גרשוני, ושל גורמי האכיפה, הטיפול והמניעה, שהובילו אותנו לתוצאות חסרות תקדים. אבל בתוך כל הדברים האלה אנחנו לא יכולים להתעלם מהארגונים החברתיים. יש בישראל שורה ארוכה של גופים וארגונים חברתיים שאנחנו כל פעם מציינים אותם. אנחנו לא ניכנס לפירוט, אבל יש כאן שורה ארוכה של גופים וארגונים חברתיים שעומדים על המשמר ובוחנים מדי יום עד כמה אנחנו באמת עומדים בסטנדרטים המינימליים למאבק בסחר בבני אדם. הם נמצאים שם יום יום. מעבר לשירותים שהמדינה נותנת, הם נמצאים שם יום יום, שעה שעה, ונותנים מענה לאותן קרבנות, לפעמים לפני הליך הזיהוי, לפעמים אחרי הליך הזיהוי, מעבר למקלט שיש כאן, שמדינת ישראל מפעילה בסיוע משרד הרווחה, או במימון מלא של משרד הרווחה ומשרדים נוספים, אנחנו חייבים לתת מקום גם לארגונים. אני חושבת שאחד מהגורמים לעלייתה של ישראל בדירוג הוא שיתוף הפעולה בין הארגונים למדינה, בין הארגונים למשרדי הממשלה, בין הארגונים לצוותים המקצועיים במשרדים, והסיוע הזה יכול היה רק לשנות את המציאות הזו.
שוב, למרות המאמצים העילאיים והמשאבים שמדינת ישראל משקיעה, הדרך עוד ארוכה. זה שעלינו לדירוג הראשון עדיין לא אומר שאנחנו יכולים לנוח על זרי דפנה, והיו כאלה שאמרו שאולי עכשיו נבטל את ועדת המשנה, כי אין סחר בבני אדם בישראל, ואני אומרת לא, אנחנו מתייחסים ברצינות הראויה להערות בדוח ובדוח יש מספר הערות שמתייחסות לאוכלוסיות שהן פגיעות, לאוכלוסיות שמגיעות לישראל מהגבול הדרומי שלנו, ממצרים, וכולם חשופים לתופעה הזו של פליטים, מבקשי מקלט, יש כאלה שטוענים שהם מסתננים, מבקשי עבודה, אבל גם בקרבם יש קבוצות שהן פגיעות, קבוצות שמנוצלות, ואנחנו חייבים להמשיך ולטפל בתופעות שמגיעות לפתחנו. כמובן מהגרי עבודה שמגיעים לישראל בחסות מדינת ישראל, לשמור ולהגן על זכויותיהם, ויש שם כמה הערות מהותיות בדוח ואנחנו ניגע גם בהן ולכן יש לנו עוד עבודה מרובה על מנת למגר את התופעה הזו ולטפל בה בצורה יסודית ומעמיקה. ושוב אני אומרת, רק בנחישות, במסירות ושיתוף פעולה נוכל להמשיך ולשמר את המיצוב שלנו בדירוג הראשון ולכן אני חושבת שהמאמצים שאנחנו צריכים להשקיע הם כפולים ומכופלים.
תודה רבה שבאתם. אנחנו נפתח את הדיון, לאחר דבריו של סגן השר דני איילון וכמובן הזמנתי את השגרירים להתייחס ולשתף אותנו במה שנעשה במדינותיהם.

תודה רבה. בוקר טוב, גברתי היושבת ראש, חברת הכנסת אורית זוארץ, אני רוצה שוב לברך אותך על המנהיגות, על החזון, על העבודה המאוד מסורה שבה את מנהלת את הוועדה המאוד חשובה הזאת. אני רוצה כבר להקדים ולומר שגם אני מתנגד ואתנגד לביטול הוועדה. אני חושב שכל זמן שאנחנו לא נעקור מן השורש את התופעה הבזויה הזאת של סחר בבני אדם, סחר בנשים, אז יש עדיין מקום לוועדה. גם אם ישראל הגיעה לתוצאות מרשימות ביותר והגענו ואנחנו מתגאים, אנחנו יודעים שהנגע העולמי עדיין לא בוער, עדיין לא שורש, וכרגע יותר מאשר זה עקירת שורש, זה יותר מן כיסוח דשא, שאנחנו מטפלים כל הזמן בתופעות האלה מחדש ולכן הוועדה הזאת היא עדיין מאוד חשובה כדי לשמור על אותם הישגים שהשגנו ולא לחזור לאחור. אני גם מברך על נוכחות חברי הכנסת, מרינה סולודקין וחבר הכנסת יצחק בוז'י הרצוג. יצחק הרצוג, גם כשר רווחה, אני חייב לציין ולהודות על העבודה הגדולה שהוא עשה כשר רווחה בנושא הזה, שהיה מאוד מאוד קרוב ללבו.

את ציינת, גברתי היושבת ראש, שזה היה יעד אסטרטגי ולאומי של ישראל, למגר את התופעה של סחר בבני אדם, אני אומר שזה גם יעד מוסרי, ואני מאוד שמח שעמדנו ביעד הזה, שמבחינתנו הוא נוגע לאופי הדמוקרטי של המדינה, לאופי הנאור של המדינה, והייתי אומר למסורת היהודית של תיקון עולם. מהבחינה הזאת אנחנו בהחלט יכולים להיות מאוד גאים בהישג הזה וכרגע מצווה עלינו להמשיך ולשמר אותו. בהזדמנות זאת אני רוצה גם להודות לכולם, לכל גורמי האכיפה והמשטרה, משרד המשפטים, הגב' עורכת הדין גרשוני, וכמובן הארגונים החברתיים. אני בהחלט רואה בזה משימה לאומית שמחייבת את כלל החברה הישראלית, גם הגופים הממשלתיים וגם הגופים הבלתי ממשלתיים. זו משימה שעובדים ביחד ומשלימים אחד את השני. בכלל אני חושב שהמודל המתאים לטיפוח חברה הוגנת וחברה מצוינת במאה ה-21 זה השילוב הזה בין גורמי ממשלה לגורמי חברי אזרחית, זה באמת מביע יותר מכל את החוזק של החברה.
ברשותכם אני אתמקד גם קצת בפעילויות משרד החוץ שנמצא גם בחזית המדינית ובוודאי, אם אני יכול לפתוח סוגריים, בהחלט אנחנו נשמח להביא לידיעת כלל הקהילה הבינלאומית, גם בתקשורת וגם בחוקים המדיניים הבינלאומיים, על ההישג הזה של ישראל, גם כדי אולי לתמרץ אחרים וגם ובמיוחד כדי לחלוק את הניסיון שלנו עם מדינות נוספות. ובכך מתרכז משרד החוץ, בזה שאנחנו מביאים את הפעילויות שאנחנו עושים על סמך הניסיון שלנו ואנחנו עושים את זה מול מדינות שונות בכל העולם ואנחנו גם מביאים מומחים בתחום הזה, מומחים אזרחיים, מומחים מקצועיים, אנשי חברה אזרחית, סוציולוגים, פסיכולוגים ועוד, למרכזי הדרכה בארץ. ראש וראשון במרכזים האלה הוא מרכז כרמל, שהוא גם מרכז להעצמת נשים, כל הנושא של העצמת נשים מבחינתנו זו המניעה הטובה ביותר, כדי למנוע סחר בנשים, ומעבר לזה גם כל הטיפול בהגנה ובאכיפה.

אנחנו היום, כחלק במתודיקה, כחלק מהפק"ל, פקודות הקבע לדיפלומטים ישראליים שיוצאים לחוץ לארץ, במיוחד בתחום הקונסולרי, זו הדרכה, כדי שהם יוכלו לזהות נשים או אנשים במצוקה, כדי שיוכלו להדריך אותם, כדי שיוכלו למצוא את הסימנים המעידים כדי למנוע, ולכן קונסולים שלנו בשגרירויות בעולם, כשמגיעים אליהם אנשים או נשים במיוחד עם בקשות לוויזה לארץ, הם קודם כל מודיעים לאותם אנשים מה הסימנים המעידים, האם הם יודעים מי הזמין אותם לארץ, האם הדברים הם לגיטימיים, האם הדברים הם באישור ובפיקוח. ואם לא, מסייעים להם איך למנוע את הנפילה שלהם בתוך הפח הזה, בתוך מלכודת של סחר.

אנחנו נמשיך לעשות את זה ואנחנו דיברנו על זה, אורית, על הפק"ל הזה, נראה לי שגם את ראית את ההדרכה שמקבלים הקונסולים שלנו, וגם את אותו חומר שאנחנו או הקונסולים שלנו מעבירים לאנשים שרוצים להגיע לארץ כדי לוודא שההגעה שלהם היא הגעה לגיטימית והם יודעים לקראת מה הם מגיעים והם מוגנים ונמצאים בפיקוח. מעבר לזה אנחנו גם מפרסמים בשפות שונות חומר אזהרה כנגד הסחר בנשים, כך שהוא נמצא בכל מקום, גם באתרים של משרד החוץ, והוא באמת נגיש לכולם. אנחנו נמשיך לפעול יחד עם משרד המשפטים, גם בתחום של התשתית המשפטית והתשתית השיתופית הבינלאומית ויש אמנות ואשרור אמנות של האו"ם בנושא סחר בנשים שנמשיך לטפח ונמשיך לקדם. כמובן גם בראשותך, אם יצטרכו שינויי חקיקה בכנסת, אז אני מניח שאנחנו נדע איך לטפל בזה.

הדבר האחרון שהייתי רוצה אולי לציין כאן, כאנקדוטה, איזה שהוא הישג נוסף לישראל בשנה האחרונה, מעבר לדוח מחמ"ד (מחלקת המדינה) שאנחנו מודים כאן לנציג השגרירות האמריקאית ואנחנו מאוד גאים שעמדנו בכל הקריטריונים, זה שתושבת ישראל, נזירה אריתריאית, מתנדבת בסניף הישראלי של רופאים למען זכויות אדם, צוינה בדוח של מחלקת המדינה האמריקאית כאחת מגיבורי העולם בתחום המאבק בסחר בבני אדם לשנת 2011 והיא אחת מבין 30 שזכתה למעמד המאוד מכובד הזה, ואני חושב שזה לא רק אנקדוטלי, זה גם אולי יותר מאשר סימבולי לגבי המאמץ המרוכז של כלל החברה הישראלית ולגבי ההישגים שהשגנו. תודה רבה.

תודה רבה לך, סגן השר, על הדברים ועל המחויבות ואנחנו כמובן נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם הוועדה, למגר את התופעה. אין מילים לתאר את התופעה המזוויעה הזו, את הניצול המתמשך של הנשים בעולם. שוב אני חוזרת, זו לא תופעה שמאפיינת רק את מדינת ישראל, אבל ככל שאנחנו משתפים פעולה עם נציגים של מדינות נוספות שהן שותפות שלנו ואנחנו מגיעים לכנסים ולאירועים בעולם, אנחנו מבינים שהמאבק צריך להיות משותף, מרוכז ויש הרבה מה ללמוד אחד מהשני. אני חייבת לציין שבכל פעם שאני מוזמנת לעסוק בסוגיה הזו ולדבר על מה נעשה בישראל, אני מציינת את העובדה שישראל היא בין המדינות הבודדות שיש בה שני מקלטים שממומנים באופן מלא על ידי המדינה. זה לא ברור מאליו שמדינת ישראל החליטה להקים מקלטים ושהיא מממנת אותם באופן מלא, משרד הרווחה, יושב כאן השר לשעבר, יצחק בוז'י הרצוג, ואני מאמינה שגם הוא היה בין הגורמים שהובילו לתקצוב אותם מקלטים.
כל נושא החקיקה – אנחנו נמצאים בהליך חקיקה, עם החוק לאיסור סחר בבני אדם שנחקק בשנת 2006, לאחר מכן איסור פרסום הודעות שמציעות שירותי מין, לאחר מכן איסור צריכת שירותי מין, הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית ונמצאת היום בהליך של קידום של אותה הצעת חוק. אנחנו כורכים את הסחר בבני אדם עם זנות, כי סחר בבני אדם בעולם ברוב המקרים הוא למטרות זנות, סחר בנשים הוא ברוב המקרים למטרות זנות. יש גם סחר בבני אדם למטרות עבדות, אנחנו מכירים את התופעה הזו, היו גם כאן מקרים של סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות, אבל כשמדובר על תופעה גלובלית מדובר בסחר בנשים למטרת זנות. לכן צריך לכרוך את זה ולמגר ולטפל בתופעה הזו, כמובן כשאנחנו נותנים ומאפשרים לקרבנות הזנות סל שיקום ואלטרנטיבה לחזור ולהשתלב במעגל החיים הנורמטיביים, במקום שבו המדינה כשלה, ולכן גם אותם קרבנות הגיעו לזנות בסופו של דבר. אני מציינת שלא כל זנות היא סחר בבני אדם, אבל עדיין האלמנטים של סחר בבני אדם באים לידי ביטוי בעיקר כשמדובר בתופעות של זנות.

כמובן פעולות של אכיפה מאוד נחושות של משטרת ישראל, פעולות של הדרכה ומניעה שמובילה אותם עורכת דין גרשוני, יחד עם גופים וגורמים נוספים. כמו שאתה אומר, הדרכה של קונסולים זה שלב אחד, אנחנו מדברים על הדרכה של עובדי אכיפה, אם זה משטרת ישראל, אם זה שירות בתי הסוהר, אם זה משרד הפנים, וכל גורם שבא במגע עם אדם או אישה שהם חשופים או קבוצה שהיא קבוצת סיכון לסחר בבני אדם. אז חשוב לחדד מה נעשה כאן.

תודה רבה. אנחנו נעביר את רשות הדיבור לעורכת דין הילה טנא-גלעד, היא ממונה על זכויות האדם במשרד המשפטים והיא תציג את ההתייחסות שלנו לדוח. בבקשה.

כמו שחזרנו ואמרנו כאן, הדוח באמת הוא דוח ראשון שבו דורגנו בדירוג הראשון. אנחנו מדורגים למעשה מאז שנת 2001, למעט הדוח הראשון, שבו דורגנו בדירוג השלישי, חברת הכנסת סולודקין מחייכת, היא זוכרת היטב את השלב הזה- - -

זה הישג מצוין.

דורגנו בדירוג השני לאורך כל השנים, למעט שנת 2006, שבה באמת דורגנו ב-watch list. לקראת הדוח הוגש דוח מאוד מאוד מקיף שנכתב ביחידה, הדוח נכתב על ידי עורכת דין כוכב אלקיים לוי, שיושבת לידי, ועורך דין סדריק צבע מהיחידה, שכתבו את הדוח, באמת בהתבסס על נתונים שהתקבלו מכל משרדי הממשלה שרבים מהם מיוצגים כאן. הרבה מאוד חומרים שקיבלנו ועיבדנו, והוגש דוח מאוד מפורט, כמובן בסיוע עצום של גב' רחל גרשוני, המתאמת, שטרחה ועמלה על הדוח רבות מאוד. הדוח הוא דוח מאוד מקיף, השנה, אחרי בקשות חוזרות ונשנות מטעם מחלקת המדינה, השתדלנו לצמצם אותו, ננזפנו שהוא עדיין היה ארוך מדי, אבל כאמור השתדלנו להגיש באמת את המידע המלא ביותר והרחב ביותר, כדי שהוא ישתקף בדוח. הדוח עצמו, כידוע, מוגש על ידי מחלקת המדינה האמריקאית לקונגרס, דירוג של כלל מדינות העולם, שמתייחס למאבק של כל מדינה ומדינה בנושא סחר בבני אדם כשהבחינה היא האם המדינות נוקטות בצעדים מינימליים, כפי שהם מוגדרים בחוק האמריקאי לקרבנות סחר, כדי להיאבק בצורות חמורות של סחר בבני אדם. הדוח למעשה מדרג את המדינות לפי ארבעה דירוגים, בדירוג הראשון מדינות שעומדות בסטנדרטים המינימליים, בדירוג השני מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים המינימליים אך עושות מאמצים משמעותיים לעמוד בהם, הדירוג הנוסף הוא ה- watch list, הספיישל watch list שמדבר על מדינות שהן במעקב, אם בגלל עלייה בשיעור הקרבנות, אי הגברת המאמצים להיאבק בתופעה ועוד, והדירוג השלישי והאחרון זה מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים המינימליים ואינן עושות מאמצים משמעותיים. כידוע הדירוג הוא בעל משמעות גם כלכלית וגם פוליטית מכיוון שיש מאז שנת 2002 גם סנקציות כלכליות מצד מחלקת המדינה האמריקאית על מדינות שמדורגות בדירוג השלישי. כאמור הדוח השנה מציין שישראל היא אמנם מדינת יעד לגברים ונשים שנתונים לעבודת כפייה וסחר למטרות ניצול מיני מסחרי, וכי יש עובדים בלתי מיומנים שמגיעים מתאילנד, סין, נפאל, הפיליפינים, הודו, סרילנקה וגם מרומניה, שמגיעים לישראל על מנת לעבוד במה שמכונה עבודה קבלנית ארעית בתחומי בניין, חקלאות וסיעוד, וחלקם נתונים בהמשך לתנאים של עבודת כפייה דרך נהלים בלתי חוקיים של עיכוב דרכונים, הגבלות תנועה, חוסר יכולת לשנות את המעסיק, אי תשלום שכר, איומים, תקיפה מינית, איומים פיזיים. מדובר על הנושא של דמי תיווך מופרזים שמשולמים על ידי עובדים שמגיעים לישראל. פרק נוסף שמיוחד לו לא מעט מקום בדוח הוא התופעה של מהגרים ומבקשי מקלט שמגיעים לישראל, בעיקר מאריתריאה, סודן וחלקם גם מאתיופיה, שמוחזקים בשבי בסיני כדי לסחוט דמי כופר ונאלצים לשמש במחנות בסיני למטרות מיניות ועבודות כפייה. כאן באמת צוין לטובה השיפור של מדינת ישראל בזיהוי ומתן טיפול רפואי לקרבנות הללו, שעוברים בחלקם תופעות של סחר והתעללות טרם ההגעה לישראל.

מצוין שיש באמת מקרים בודדים של נשים מברית המועצות לשעבר, סין ודרום אמריקה, שנתונות לזנות בכפייה בישראל, אבל כמובן כל מי שמעורב בתחום הזה לאורך שנים מודע לכך שהמספרים הם כאין וכאפס לעומת המספרים שדיברנו עליהם בעבר וזה באמת הישג מאוד משמעותי.

מצוין גם שיש דיווחים של החברה האזרחית על נשים ונערות ישראליות שחשופות לסחר למטרות ניצול מיני בישראל, אבל שמבחינת המשטרה לא נמצאו ראויות.

הדוח קובע באמת פעם ראשונה בצורה חד משמעית שמדינת ישראל עומדת באופן מלא בסטנדרטים המינימליים למיגור סחר בבני אדם, נקטה פעולות תקיפות לאכיפת חוק איסור סחר בבני אדם למטרות ניצול מיני מסחרי, מאמצי מניעה תקיפים, מאמצים לתת מענה להפרות של דיני עבודה כלפי עובדים זרים, מצוין שיש הרשעה של שני אנשים בסחר למטרות עבודה. המימון – יש באמת מאוד התייחסות לנושא העבודה המאוד מרשימה של המקלטים, יושבת כאן גב' ויקה מהמקלט, שבאמת עושים עבודה, וכמו שגברתי ציינה, זה מאוד יוצא דופן, גם שיש שני מקלטים במימון וגם שהם מקלטים ייעודיים לקרבנות סחר. בהרבה מדינות קרבנות סחר נשלחות למעשה למקלטים לנשים מוכות וזה בהחלט לא מובן מאליו שיש אצלנו מקלטים ממשלתיים שמיועדים לקרבנות סחר תוך התייחסות לאוכלוסייה הייחודית הזו. כן מצוין שיש בעייתיות בהגנה על אוכלוסיות פגיעות מסוימות, עובדים זרים מנוצלים בחלקם, מהגרים זרים, מבקשי מקלט שהגיעו מהגבול עם סיני.

ההמלצות המרכזיות שמופנות לישראל בדוח, חלקן חזרו גם בשנה שעברה, שזה באמת נושא הגדלת המספר של מפקחי עבודה ומתורגמנים בענפי החקלאות, בנייה וסיעוד. ההכשרה שלהם לעניין זיהוי סחר בבני אדם, הגברת האכיפה של זכויות העובדים הזרים בתחום דיני עבודה, הערכה של מעבידים וחברות כוח אדם לגבי ההיסטוריה שלהם כאשר מעבירים אליהם עובדים שנוצלו על ידי המעביד הקודם, חיזוק הליכי הזיהוי של קרבנות מבין מהגרים ומבקשי מקלט שמגיעים מסיני, המשך הענקת הגנות וטיפול רפואי לקרבנות סחר שמגיעים מסיני, וידוא שקרבנות סחר בבני אדם אינם נענשים בגין מעשים בלתי חוקיים שהם תוצאה ישירה של היותם קרבנות סחר- - -

ברשותך, הילה, אני מבקשת לחדד שסיני זה לא אי מבודד, זה מצרים. אגב, אחת ההערות שלי לדוח זה שמתייחסים לסיני כאל no man's land, כישות נפרדת. סיני היא מצרים וחשוב שגם אנחנו נשתמש בשפה הזו ונעביר את האחריות בעצם למי שצריך לקחת את האחריות.

כמו שגברתי ודאי שמה לב, זה פחות משתקף בדוח. הדוח מדבר באמת על סיני ופחות על מצרים ובאמת אחד הדברים שבשיח שלנו עם- - - בעבר ציינו והדוח שלנו של שנה שעברה מאוד דיבר על סיני לעומת הדוח שעסק במצרים שסיני בריבונות שלה, שפחות עסק בתופעה הזאת, ואני חושבת שזה כן משתקף בדוח של השנה. כמובן אנחנו מה שנקרא אחראים רק על חלקת האלוהים הקטנה שלנו, אבל מבחינת העשייה שנעשתה בישראל, אני חושבת שזה באמת חסר תקדים, כמות ההגנות והטיפול הרפואי והסיוע המשפטי שניתן לאנשים, שהם כאמור אזרחים של מדינות אחרות, שהעברות שבוצעו נגדם נעשו על ידי אזרחים של מדינה אחרת ושכאמור כל הזיקות שקיימות במשפט הפלילי למעשה לא קיימות ובכל זאת ניתנות להם הרבה מאוד הגנות על ידי מדינת ישראל. הערה אחרונה נוספת זה הנושא של חקירת זנות כפויה של אזרחי ישראל, שזו גם אחת ההמלצות.

אני לא אעבור על כל ההמלצות, מכיוון שהכול מופיע בפני כולנו ואני גם לא רוצה לבזבז את הזמן כי אני בטוחה שיש כאן הרבה התייחסויות, אני רק אגע באמת בנקודות המרכזיות. באמת צוינה לטובה העבודה העצומה של היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, בנושא הכשרות לכל בעלי התפקידים, גם בתחום האכיפה וגם בתחום ההגנה, הגנה ככלל. כאמור המקלטים באמת, כל עבודת המקלטים קיבלה מקום מאוד ניכר בדוח, הדאגה, הטיפול, כל הרצף המלא של הטיפול שניתן שם, כולל פתיחת הדירות החדשות, שזה פרויקט חשוב, כדי להעביר הלאה ולקדם את הקרבנות. נושא הסיוע המשפטי חינם שניתן על ידי האגף לסיוע משפטי, יושבת לידי גב' סיגלית זוהר שעושה באמת עבודה כבירה בתחום הזה, היא קיבלה גם את עיטור המאבק בסחר בבני אדם השנה על כל העבודה שהיא עושה ומובילה בתחום הזה, ובאמת ניתן המון המון סיוע ובאמת זו עבודה מאוד משמעותית, גם לקרבנות שהגיעו מסיני. כל הנושא של מעורבות של קרבנות בתיקי חסר, אשרות עבודה שניתנות לקרבנות סחר, כמובן העבודה של הוועדה הזאת, ישיבות דחופות במהלך תקופת הדיווח, הפתיחות של הישיבות האלה לציבור, הסיקור שלהם בתקשורת, העבודה העצומה של היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, הדוח השוטף. באופן כללי בתחום הסחר בנשים למטרות ניצול מיני, אז באמת צוינו 18 החקירות שהתנהלו, 15 עבריינים של סחר למטרות ניצול מיני מסחרי שהורשעו, נהלים חדשים שקודמו במהלך השנה האחרונה בנושא של זיהוי קרבנות, חוק הפללת לקוחות זנות, נושא שקודם גם כן על ידי הוועדה הזאת ושעבר באמת ועדת שרים לחקיקה והטיפול המשטרתי בכל המעטפת, הטיפול בניהול בתי בושת, פרסום שירותי זנות, שאלה נושאים שגם נדונו כאן בוועדה.
כאמור נושא שכן קיבל ביקורת זה הנושא של זנות של נשים ישראליות, טענות שהועלו לגבי הנושא הזה וכן הנושא של זנות קטינים, שזה נושא שגם נדון כאן בוועדה והשיח סביב זה.

בתחום הסחר לניצול למטרות עבודה, כאמור גם כאן ישראל קיבלה הרבה שבחים על ההתקדמות במאבק בתחום הזה, החקירות שהתנהלו, ההרשעה התקדימית שהייתה בתחום הזה, על שני נאשמים שהורשעו, השינוי הארגוני במשטרה, כל הנושא של זרוע סער והביזור שהיא עברה, נושא זיהוי קרבנות סחר בקרב הקרבנות במחנות העינויים, שיפור של נהלי זיהוי, מתן שירותים, הפסקת ההחזרות החמות ועוד ועוד ועוד. כאן באמת צוין לרעה נושא הזיהוי בענף החקלאות, הבעיות שעדיין קיימות בתחום הזה ואנחנו כמובן עוברים על כל ההערות האלה בקפידה. היחידה של תיאום המאבק בסחר בבני אדם כמובן תשב על הדוח הזה לראות איך אפשר לקדם את הדברים וגב' רחל גרשוני כמובן תרחיב על הנושא הזה.

ושוב, אני באמת רוצה להודות לכל הגורמים שיושבים כאן שעזרו לנו מאוד מאוד בניסיון לשקף בצורה המיטבית את העבודה העצומה שנעשתה, ואני מאוד שמחה שהעבודה הזאת זכתה להכרה על ידי מחלקת המדינה האמריקאית. תודה.

תודה רבה.

חבר הכנסת יצחק הרצוג, אתה רוצה להתייחס עכשיו?

קודם כל בוקר טוב לכולם. אני חושב שהעבודה שנעשתה, שהיא עבודה משולבת של כמה וכמה זרועות שלטוניות, ראויה לברכה. אני מברך אותך, גברתי היושבת ראש, על המאמץ העצום שאת משקיעה בתחום וההישגים האדירים, גם למדינת ישראל וגם לנושא עצמו שקצרת, וגם לך, אדוני סגן שר החוץ, ולכל העוסקים במלאכה. תודה גם על הגיבוי והדברים שלך.

אני רוצה לדבר על המקלטים, כי נמצאת פה גם ציפי נחשון גליק וכל הצוות שעוסק בכך במשרד הרווחה. הנושא של המקלטים, חשוב לי שנדון האם יש צורך בעוד, האם אנחנו רואים עלייה או ירידה של התופעה למרות השיפור בהתמודדות. אני רואה את הדוח של משרד המשפטים, הוא מפרט מדינות נוספות שנכנסו למעגל הזה בשנים האחרונות ואני חושב שאסור לנוח על זרי הדפנה. כלומר הדוח חשוב מאוד, המעקב חשוב מאוד, הגיבוי חשוב מאוד, אבל עוד ארוכה הדרך, גם לפי הדוח, של המאמץ וההישג הנדרש, וזה עולה בכל רובד התשתיות הנדרשות. אבל אני שואל מבחינת המקלטים, האם אנחנו נמצאים במצב מספק או שמא יש צורך בתגבור. תודה רבה.

תודה רבה לך. אני רוצה לציין שמעבר למקלטים לטיפול בקרבנות, שאלה שני מקלטים, אחד אטלס לגברים והשני מעגן לנשים, יש לנו שלושה מקלטים לטיפול בקרבנות זנות, אחד אופק נשי בחיפה, סלעית בתל אביב ויש מרכז חדש, מקלט חדש, שהוקם בבאר שבע ממש לאחרונה, כדי לתת מענה אזורי בכל חלקי הארץ ואני חושבת שהתכנית הלאומית לטיפול בקרבנות זנות היא אחת התכניות שאנחנו נצטרך לתת עליה את הדעת בעיקר לקראת שנת התקציב הבאה, על מנת להגדיל את התקציב ולתת מענה לאותן קרבנות זנות.

עורכת דין רחל גרשוני, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם. ככה בנימה אישית אני חייבת לומר שכשנכנסתי לתפקיד לפני שלוש שנים לא הכרתי את הסוגיה, הכרתי את הסוגיה מהתקשורת, אמנם עסקתי בסוגיות מגדריות, נשים בישראל, אבל יותר לעמדות השפעה, עמדות מפתח, שלטון מקומי, וכשנחשפתי לסוגיה הזו, ממש ליווית אותי יד ביד והכנסת אותי לעניינים וחשפת בפניי את כל המידע ואת העולם הזה שלדעתי מרבית אזרחי מדינת ישראל לא כל כך מודעים לו, זה נמצא בחצר האחורית, ואני חייבת להודות לך על כך שאת היית ועדיין מנטורית ואני לומדת ממך הרבה. תודה. בבקשה.

אם הייתי מנטורית, אז את עכשיו מנטורית. בעקבות הפעילות שלך אנחנו מקיימים בשיתוף פעולה יום על תרבויות בכנסת ב-24 ביולי.
אבל זה יום שמח. שמח משום שהישגי המדינה מעשור, יותר מעשור, הוכרו ושמח גם כי הוכרה גיבורת המאבק, כמו שסגן השר ציין, מתנדבת בארגון ממשלתי מרכזי במדינת ישראל, רופאים לזכויות אדם, הנזירה עזיזה. ההכרה הכפולה הזאת משקפת את כך שלמאבק בסחר בבני אדם יש זוויות רבות ושכל העוסקים במלאכה מכל הזוויות נחוצים להצלחתו. אני שמחה, אני אומרת סוף סוף, שהוכרו ההישגים בתחום הזכויות שאנחנו נותנים לקרבנות סחר בבני אדם. לדעתי אין אח ורע לשילוש של הזכויות בתחום המקלט והשירותים הרפואיים הפסיכו סוציאליים, בתחום הסיוע המשפטי הענף ובתחום אשרות השיקום שנותנים לקרבנות סחר בבני אדם, אשרות עבודה, ככלל על פני שנה, כדי שישתקמו ויחזירו לעצמם את כבוד האדם. אני שמחה שהכירו במאמצים הנחושים, העילאיים, הייעודיים של רשויות אכיפת החוק, של המשטרה והפרקליטות. כמה דוחות התאכזבתי, התאכזבתי לא לראות את ההכרה, כי אני עובדת בתחום מעל עשור ואני יודעת מה היה המחיר, אז שמחתי מאוד לראות את זה, שמחתי מאוד לראות הכרה בכך שההרשעה הראשונה שלנו על עברת החזקה בתנאי עבדות היא לא הייתה הרשעה של מה בכך, היא הייתה בקשר למקרה שלא כלל אלימות, בקשר למקרה שבו הנאשמים אפילו נתנו לקרבן מתנות קטנות והתייחסו בכבוד מסוים. שמחתי שהכירו בכך שיש לנו מערך של הכשרות, מערך ענף של הכשרות, שיוצר שפה אחידה, שמחתי שהכירו בשיפור הגדול בזיהוי, לרבות בשירות בתי הסוהר.

ואולם יותר משמחה על הדוח אני שמחה על ההישגים עצמם. מטבע הדברים דוח מצביע רק על הישגים על פני שנה, אבל יש אנשים שיושבים פה, חברת הכנסת סולודקין למשל, ציפי נחשון גליק למשל, הילה טנא למשל, שראו את ההתחלה, ראו את 3,000 קרבנות הסחר לזנות שהיו, בתנאים מחרידים, בשעבוד חובות, בעיכוב דרכונים, באינוס שיטתי, אפילו מכירות פומביות. אני אודה בפניכם שלא חשבתי שאני אזכה לראות את ההתקדמות שאני רואה היום. קודם כל אין לנו כבר את הסחר לזנות במתכונת הזאת, הסחר לזנות כמעט מוגר, ב-2009-2010 לא היה מקרה אחד חדש, ב-2011 ראינו קומץ של מקרים ואפילו אלה במתכונת חדשה שהיא קלה יותר, שהיא לא כוללת אלימות, שהיא לא כוללת שעבוד חובות או דרכונים.

מכיוון שיש חוקים.

זה לא רק משום שיש חוקים- - -

בגלל המאמץ המשולב.

אבל את זוכרת שלא היו חוקים.

אני חייבת להגיד, משטרת ישראל, שהקימה יחידה מיוחדת של דוברי רוסית שהשחילו את עצמם לארגוני הפשיעה, שיכלו לעבוד במדינות, זה עניין של החלטה ליישם את החוק, זה עניין של גם הגנה על הקרבנות, כי אם לא מגנים על הקרבנות מי יעיד?

זה פשוט בעיניי כמעט נס, מה שקרה פה. אני לא ציפיתי לראות את זה. הזכויות שאנחנו נותנים לקרבנות, שאף אחד מהם לא מותנה בשיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק. איפה נשמע כדבר הזה? לדעתי זה צריך לשמש best practice, זה צריך להופיע בדוח הזה ודוחות אחריהם כ- best practice.

שיתוף הפעולה הפורה בין הכנסת, ארגוני הסיוע והממשלה. אני עבדתי בהרבה תחומים, לא ראיתי דבר כזה, לא ראיתי שיתוף פעולה כל כך הדוק ובונה. מנגנונים ממלכתיים שהוקמו, ועדת מנכ"לים מיוחדת לנושא הזה, מתאם מיוחד לנושא הזה, הרשעה תקדימית ביותר בתיק של סחר ונטילת איברים מן הגוף.

אני מקדמת בברכה את יושב ראש הכנסת ראובן רובי ריבלין, בבקשה.

אני בדקתי, ה-UNODC אמר לי שיש שלושה קייסים שהיו הרשעות בסחר ונטילת איברים, בדקתי אותם, אין, שלנו היחיד. זה תקדימי, זה מראה על הירתמות ובדיקת דפוסים חדשים ונכונות ללכת את כל הדרך. שוב, אם היו אומרים לי ב-2001 שאני אעמוד פה היום ואראה התקדמות כזאת, לא הייתי מאמינה. נכון, כל זה איננו אומר שהמלחמה תמה, שאין מה לעשות. אנחנו צריכים לשמר את ההתייחסות לקרבנות הסחר כקרבנות עברה בראש ובראשונה, אין זה תמיד קל לעשות בים של ההגדרות שיש היום לגבי זרים. אנחנו חייבים לוודא שממשיך לשרור אקלים של אכיפת דיני עבודה בקרב אוכלוסיות זרות. אנחנו חייבים לתת מענה לדפוסים חדשים בזמן אמת. הכלי המרכזי לשמור על ההישגים האלה הוא שיתוף פעולה בין כל הגופים, אי אפשר לוותר על אף גוף שעוסק במלאכה, הכוונה לגופים בתוך המדינה וגם מחוץ למדינה. למדתי על בשרי שיש קהילה של אנשים שנלחמים נגד הסחר בבני אדם, בכל העולם, וכשאני צריכה תשובה על שאלה אני פונה לכולם והם עוזרים. זה מעיקרי העניין לשמור על רוח הקהילה בתוכנו, גם בפנים וגם בחוץ.

אני רוצה לסיים ולהגיד שצריך לבנות קשרים בינינו, חומות משרתות רק את העבריינים. קל מאוד להיכנס לאיזה מבט של אנחנו והם, אנחנו הממשלה והארגונים, אנחנו ישראל לעומת העולם, זה מה שנקרא באנגלית the low road, זה לא מקדם שום הישג, זה מקדם רק תבוסה. לכן המסר העיקרי הוא המשך שיתוף פעולה ובניית קשרים.

תודה רבה לעורכת דין רחל גרשוני.

הצטרף אלינו יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת ראובן ריבלין, והצטרף אלינו גם תוך כדי דיון שגריר נפאל בישראל, אז ברוך הבא (אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי) ברוך הבא, תודה על שהגעת ושיתפת פעולה עימנו במאבק זה.

תודה רבה לגברתי היושבת ראש, אדוני השר הנכבד, סגן שר החוץ, חברי הכנסת הנכבדים. לפני מספר שנים אני הייתי שותף להקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית אשר ביקשה לעסוק בנושא שהחל יותר ויותר להטריד את מדינת ישראל כמדינה וכחברה במשפחת העולם החופשי. הנושא של סחר בבני אדם אשר היה לנוכח עינינו כעובדות שאי אפשר היה להתעלם מהן, אנחנו, בכנסת כולה, עמדנו והקמנו וביקשנו ודרשנו מהגורמים המטפלים, היה משרד הרווחה, הייתה משטרה, היו גורמים נוספים אשר כל כולם באו וניסו לבדוק את הנושא והתברר להם שמדובר פה בארגונים בינלאומיים שקל להם לפעול בישראל מהטעם הפשוט שישראל היא בבחינת צומת דרכים לכל מיני פעולות שהן פעולות של ארגונים שהם ארגוני פשע במלוא מובן המילה. אם דובר בסחר בסמים ואם בסחר בבני אדם, כפי שהתפתח מאז תחילת שנות ה-2000 בצורה הרבה יותר פתוחה לציבור, והדבר הזה הפך מיום ליום לא רק לרעה חולה מזדמנת, אלא לדבר שמדינת ישראל הייתה צריכה לטפל בו.

אני מדבר בשפה העברית בכנסת ישראל, ביודעי שאורחינו היקרים הנמצאים כאן איתנו, השגרירים, מקבלים תרגום סימולטני באותה עת. אני מבקש לקדם אתכם בברכה, שכן הפעולה של הכנסת נעשתה במסגרת היותה של הכנסת כנסת של מדינה אשר היא חברה בארגונים הבינלאומיים השונים ובעיקר בעולם החופשי. יש מדינות רבות בעולם, אבל יש מדינות מסוימות שהן נפגעות מהנושא הזה יותר ממדינות אחרות, אם הסחר מתחיל אצלן, אם בגבולן נוצרות כל העסקאות של המעבר ואם באותן ארצות שאליהן מגיעים האנשים.

לימים חשבנו מדוע אנחנו נקיים את המאבק הקבוע והרצוף רק במסגרת של ועדת חקירה, ועדת החקירה למעשה הסתיימה והמסקנות היו ברורות ומוחשיות. משרד החוץ, בעיקר מאז דני איילון תפס את מעמדו לאחר שנבחר גם כשגריר ישראל בארצות הברית, הוא היה השגריר, נדמה לי, באותה תקופה או סמוך לה שבה ארצות הברית ראתה את הנושא של סחר בנשים כנושא המחייב טיפול של העולם כולו. אני חשבתי שצריך לטפל בזה במסגרת מיוחדת וקבועה ורצופה וביקשנו לעשות זאת במסגרת של ועדת משנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, אבל אני באמת מחזק את ידייך, חברת הכנסת זוארץ, כשאת לוקחת לידך דבר לטיפול, את לא מניחה, וצריך להזכיר לטובה את זהבה גלאון, שהיא יושבת ראש סיעת מר"צ, אבל היא הייתה מבין היוזמות הראשונות וניהלה ביד רמה את ועדת החקירה הפרלמנטרית שהיא ועדה שלכאורה היא זמנית והפכה להיות קבועה לחלוטין. גם בהסכמתה, עוד בכנסת הקודמת אנחנו הפכנו את הנושא לוועדה קבועה ואני חושב שלוועדה הקבועה הזאת, במסגרת ועדת חוקה, חוק ומשפט, יש את העצמאות שלה ואני חושב שהכנסת נותנת עזרה. אני מתחייב גם שהיא תמשיך לתת את כל העזרה הדרושה על מנת לאפשר קודם כל תיאום וגם ניסיון לתאם בין כל הגורמים שצריכים לתת פתרונות ומענים לאותם דברים שהם לא איזה שהיא התייחסות כזו, משום שצריך להתייחס כך, אלא היא התייחסות שמדינת ישראל, אם לא תתייחס אליה, נמצאת בצרה צרורה. המקום היחידי שבו יש שיתוף פעולה בינלאומי גם בין מדינות שבהן הגבולות הם גבולות בין מדינות שאינן מקיימות יחסי שלום זה בתחום הפשע. מדינת ישראל היא מדינה שיש לה קשר יבשתי רצוף עם אפריקה, ניתן להיכנס לגבולותיה מבלי הצורך להגיע דרך נקודות גבול מסוימות, היא הנותנת.

אני באתי לכאן רק כדי לחזק את ידי העושים במלאכה וידייך, חברת הכנסת אורית זוארץ, שאת ממשיכה ומטפלת בעניין זה ברציפות. אני מאוד מודה לכם, אני חייב לחזור לעבודותיי הקודמות. אני הייתי, בין השאר, גם חבר בוועדה הזאת, כאשר שימשתי בגאווה רבה כחבר בוועדות רבות בכנסת. אני זוכר שגם בוועדת הכספים, כחבר מאוד פעיל, אנחנו נתנו את דעתנו לצורך במימון, עזרנו על ידו של השר יצחק הרצוג, שבזמנו כשר הרווחה גם נכנס לעובי הקורה בעניינים אלה. תבואו על הברכה, תודה רבה. Welcome all of you, god bless all of you.

תודה רבה. אמנם יושב הראש יצא, אבל אני חייבת לומר כנראה את שבחו של אדם לא בפניו. מהיום שנכנסתי לתפקיד יושב ראש הכנסת נמצא כאן עם אוזן קשובה לכל בקשה, לכל פנייה, לכל סוגיה שאנחנו רוצים לקדם, גם אם זה חורג לפעמים ממסגרת גבולות הגזרה שלנו בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, טיפול בסוגיות אחרות שלא מקבלות מענה במסגרת ועדות נוספות.

תוך כדי דיון הצטרפה אלינו גם נציגת שגרירות הולנד, ואני מקדמת אותך בברכה לדיון. תודה רבה שבאת.

אנחנו רואים את הרחבת הרשת שלנו ברמה הגלובלית כמשהו שהוא קריטי, שהוא הכרחי, וראינו את שיתוף הפעולה המאוד מאוד מוצלח שלנו עם גופים וארגונים בעולם כשהתקבלה החלטה במשטרת ישראל לשנות את המבנה של יחידת סער והגענו עם זה לבג"צ, זה היה באמת בסיוע ארגונים, אם זה מוקד סיוע לעובדים זרים, אם זה קו לעובד, כמובן הגיבוי של מטה מאבק בסחר בנשים. העבודה היא באמת ברמה הגלובלית ואנחנו מחליפים מידע ומשתפים פעולה כשצריך להביע עמדות נוספות או לשקף נקודת מבט אחרת.
אני אבקש מחברת הכנסת מרינה סולודקין, שהיא בין הראשונות, המייסדות, החלוצות במאבק בסחר בבני אדם בכלל ובנשים בפרט, תודה.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. אני רוצה לומר שאני עוד פעם רוצה לברך אותנו שיש שדרוג במעמד של מדינת ישראל בנושא הכואב הזה. הדרך הייתה ארוכה מאוד, זה לקח יותר מעשר שנים לעלות בשתי דרגות ואני רוצה לומר שכנראה הכלי היה מאוד נכון , ועדת החקירה הפרלמנטרית ביוזמה של זהבה גלאון והסכמה של היושב ראש אברום בורג ואחר כך תמיכה של יושבי הראש האחרים כמו רובי ריבלין, שישב ודיבר עכשיו, ואני רוצה לומר שב-11 שנים שבראש הוועדה זהבה גלאון ואת, הגענו לשיתוף פעולה שאומרים שזה נס, אבל אני חושבת שזו דוגמה מאוד טובה למה אפשר להשיג, כנסת, המשרד לביטחון הפנים, שיש להם תפקיד מאוד מאוד חשוב, משרד המשפטים, ארגונים חברתיים, ואני גם חושבת שעבדנו הרבה בנושאים בינלאומיים. אני מאוד שמחה עכשיו לראות את השגרירים של המדינות השונות ואני יכולה להגיד שחסרים לי כמה, כי כמו שאני מבינה, עכשיו יש לנו נשים מאריתריאה, מאתיופיה, ממולדובה ומעוד כמה מדינות של ברית המועצות לשעבר, ואני חושבת שאנחנו צריכים לחזק את הקשר עם השגרירים האלה בעבודה שלנו, כולל חומר הסברה, אנחנו נקטנו את הצעד הזה, רחלי, אני חושבת שלפני חמש שנים, הסברה בשפות במדינות המקור, ואני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב. אז המשך עבודה פורייה לך, אורית, ולנו, חברי הוועדה.

אני חושבת שהגענו לעוד כמה נושאים מאוד חשובים, שזה זנות קטינים, וכמו שהזכירו עכשיו, הוסטלים ומקלטים שיש, אני מקבלת כל הזמן פניות מהשטח על הוסטלים לגברים ולנערים שרוצים גמילה מזנות. אני פונה, עוד פעם, ליושבת ראש ומבקשת ישיבה מיוחדת, כי בפייסבוק שלי אני לא יכולה להמשיך, כל הזמן מבקשים ממני את העבודה של המדינה.

תודה רבה לך, חברת הכניסה מרינה סולודקין. אין ספק שהתרומה שלך היא רבה לקידום הטיפול בנושא הזה, הנחישות, ההחלטיות, זה שלא התפשרת לאורך כל הדרך, זה חלק מההישג של כולנו.

לגבי כל סוגיית הזנות של קטינים וזנות גברים, במסגרת הוועדה לקידום מעמד האישה המנדט שלנו הוא לטפל בסוגיות שקשורות בסחר בנשים למטרות עבדות וזנות, נגענו גם בזנות קטינים ונגענו בזנות שקשורה לגברים בישראל, יחד עם משרד הרווחה ומשרדים נוספים. אני רק רוצה לעדכן שהיום אחרי הדיון בוועדה מתקיים דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בסוגיה של זנות גברים וזנות קטינים והתאמת מסגרות ייחודיות לטיפול בהם. יש מסגרות שמטפלות בזנות קטינים, היו כאן נציגי משרד הרווחה יחד עם השר לפני מספר חודשים ואין ספק שצריך להרחיב את המסגרות על מנת לתת מענה הולם לכלל הקרבנות. אנחנו נמשיך, נעקוב ונטפל גם בסוגיות האלה.

אני אבקש מאליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, שיתייחס לדוח ואחריו ניצב משנה ערן קמין. בבקשה.

בוקר טוב, גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת, חברי הוועדה. גם אני, בשם השר והגורמים המקצועיים במשרד, מברכים על השדרוג במעמד מדינת ישראל. אני חושב שהגיעה העת שהדבר הזה יבוא לידי ביטוי אחרי כל הפעולות והעבודה האינטנסיבית, לא רק של המשרד יחד עם הגופים שלו, אלא משרדי הממשלה האחרים ואכן רואים אור באותה מנהרה אפלה, באותו נושא כבד. הנושא של המאבק בסחר בבני אדם לעבדות, עבודות כפייה וזנות, נמצא בסדר עדיפות במדיניות השר, זה הופיע בשנים הקודמות, מופיע גם במסמך המדיניות שגמרנו להכין אותו ויופץ בימים הקרובים לשנת 2013, שממנו הגופים ויחידות המשרד גוזרים את תכניות העבודה, זה גם מופיע בהערכת המצב השנתית. זו שנה שנייה שהמשרד לביטחון פנים מפיץ הערכת מצב ביטחון פנים, וזה מופיע גם שם, והנושא הזה ימשיך להעסיק אותנו ואת הגופים שהמשרד מופקד עליהם.
בשנים האחרונות ריכזתי וממשיך לרכז את הנושא הזה במשרד ולחזק את שיתופי הפעולה של המשרד והגופים עם משרדי הממשלה, עם משרד הרווחה ועם משרד המשפטים. אני חושב שההצלחה היא תוצאה של שיפור ושדרוג שיתופי הפעולה, ואת מכירה את כל מה שעשינו עם ארגוני הסיוע ועם הגופים האחרים שאנחנו בקשר איתם ונכנסים כרגע לסדרת מפגשים נוספים בחודש הקרוב עם ארגוני הסיוע ועם העמותות השונות כדי לראות עדיין מה הם הפערים ומה הן הבעיות על מנת לטפל בהם ולשפר את אותם דברים שטעונים שיפור, ואנחנו נעשה את זה, ואנחנו בהמשך גם נציג בוועדה, בדיון הבא שיתקיים. משטרת ישראל, ויציג את זה ערן, שינתה את תפיסת ההפעלה המבצעית, מריכוז לביזור, אני חושב שהביזור והמשימות שהימ"ר, היחידות המיוחדות במחוזות, קיבלו אחריות לטפל בסוגיה הזאת, אני חושב שזה יביא לשיפור מאוד מאוד משמעותי. למרות שהיו חילוקי דעות ולא מעט דיבורים ומחלוקות, אני חושב שהביזור יוכיח את עצמו, עדיין נשאר מחלק הסער שמרכז את הדרישות ממשרדי הממשלה ומארגוני הסיוע, אבל בסוף צריך שמפקד המחוז, יחד עם היחידות המיוחדות, הוא יספק, יביא את התוצאות ולא היחידה הארצית מטכ"לית שתרוץ בכל המחוזות. אני חושב, כאחד שהיה שנים רבות בצבא, שהתפיסה הזאת מוכיחה את עצמה, אבל זה עדיין מוקדם ונצטרך לעקוב ולראות את ההמשך בנושא הזה.
גם שירות בתי הסוהר, במתקני המשמורת, משדרג את הפעילות שלו, בעיקר בנושא של הזיהוי והמידע והם כאן והם יציינו גם בנוהל שהופץ וגם בקשר עם המשרדים. אנחנו ביקשנו ממנכ"ל משרד המשפטים שעומד בראש ועדת המנכ"לים, לקיים ישיבה והוא אכן קיים את הישיבה על כל הנושא של המסתננים וכל מה שמתגלה מהמסתננים, סחר והעינויים שהם עוברים. הוא קיים את הישיבה והוקמו שתי ועדות משנה, אחת מהן בראשות המשנה למנכ"ל משרד הרווחה, ואנחנו מתחילים את העבודה על מנת לראות מה הטיפול ברציפות הטיפול מעבר למתקן המשמורת, לאחר מכן כשהם יוצאים, מי שעובר למקלט מטופל. גם בנושא הזה יש עוד מה לעשות, לטפל בכל אותם אלה, בין אם אלה גברים או נשים, שעוברים את מחנות העינויים, ואני אומר פה גם לנציג האמריקאי, נציג השגרירות, אני חושב שמצרים היא הכתובת וצריך לראות שגם הם שם מטפלים בתוהו ובוהו ובהפקרות שמתבצעת בסיני וצריך שם להגביר את האכיפה. אני מניח שגם הנתונים אחרים לגמרי ככל שהגדר נסגרת, גם ההיקפים הולכים ופוחתים. ממה שראיתי בנתונים האחרונים יש ירידה בהיקף המסתננים ואני מקווה שהדבר הזה אכן ייעשה וגם מה שצריך לטפל על מנת שהברוטליות והאלימות שקורית שם תיפסק ותצומצם הפגיעה בבני אדם, בין אם אלה נשים ובין אם אלה גברים.

אנחנו נמשיך את שיתוף הפעולה עם ארגוני הסיוע וכמובן אני מצטרף לכל אלה שאמרו שאל לנו לשבת על זרי הדפנה ולהגיד קיבלנו שדרוג ואל לנו לעשות. לפחות במשרד אנחנו לא ניתן שזה יקרה וגם בגופים ונמשיך לעסוק במלאכה החשובה.

תודה רבה. אני אבקש את ניצב משנה ערן קמין להרחיב.

כמו שציינו קודמיי, דרך ארוכה עשינו להבין ולהתמודד עם התופעה הזאת. את הדרך הארוכה הזאת עשינו כתף אל כתף יחד עם משרד המשפטים, עם רחל בעיקר ועם נציגים אחרים ממשרד המשפטים, כמו גם עם נציגי משרדים אחרים ובשונה מעברות אחרות, אני גם מרשה לעצמי לומר כתף אל כתף יחד עם הארגונים האזרחיים שלימדו אותנו המון בתחום. צריך להבין, המשטרה נאלצת להתמודד עם תופעות פשיעה חדשות, אין לה הכנה לכך, זה לא בדומה לגופים אחרים שנערכים תקציבית, אומרים מה התקינה שהם צריכים וכדומה, אנחנו עושים את זה מיידית ואנחנו לומדים תוך כדי תנועה, זה מה שמייחד את הארגון שלנו ואני גאה לשבת בהזדמנות הזאת ולהיות חלק מהמאמץ המשותף שהוביל להעלאת הדירוג של מדינת ישראל בהיבט החשוב הזה. יש לנו עוד המון מה לעשות, כל כך הרבה מה לעשות, האחרונים שינוחו על זרי הדפנה זה אנחנו ואנחנו גם השכלנו להבין, כפי שלימדו אותנו הארגונים האזרחיים, שהעיסוק בזנות, עצם העיסוק בזנות ולא משנה כרגע אם אני מדבר על סחר או על זנות כשלעצמה, עצם העיסוק בזנות הוא כפוי, הוא שלילי, הוא בזוי לצרכנים שלו ולאלה שמנצלים את הנשים האלה ואנחנו ודאי וודאי נמשיך ונעשה מאמצים גדולים.

אני רק רוצה לסבר את האוזן ולומר שמשטרת ישראל עשתה שינוי בתפיסת ההפעלה מתוך חשיבה שלא נכון למקד את הפעילות רק ביחידה אחת, מקצועית ככל שתהיה, וחשוב לבזר את הפעילות לכלל הכוחות המיוחדים במשטרת ישראל ובאמת ההחלטה הזאת של המפכ"ל וראש האגף לחקירות במודיעין נושאת פרי. כבר עכשיו אפשר לציין תיקי עושק שנפתחו, 47 מתחילת השנה, תיקי עיכוב דרכונים- - -

זה כבר במבנה החדש.

זה במבנה החדש, ביחידות שגילו עניין בנושא הזה. נפתחו תיקי עיכובי דרכון, גם בנושא של קבלת דבר במרמה, שזו לכאורה עברה טריוויאלית, שאנחנו נוטים לשכוח אותה, גם במקרה הזה נפתחו 16 תיקים קשורים והחשוב מכול, בנושא הזה של עבדות ועבודות כפייה נפתחו 9 תיקים השנה, הרבה יותר משנה קודמת, וכפי שאמרתי, אנחנו נמשיך במאמץ הזה.

לא רק בביזור הכוח אנחנו השקענו מאמץ, גם השקענו מאמץ בהדרכה וחניכה לכלל היחידות, ביצענו ימי עיון, כמעט כל שוטר, אני מדבר על כל שוטר במשטרת ישראל, קיבל הנחיה והכשרה בזיהוי של קרבנות סחר אדם וקיבל הדרכה במסגרת מה שאנחנו מכנים מימון תחנות וזה השלב הבסיסי. השלב הגבוה יותר זה ממש הכשרה מסיבית לאלה שעוסקים בתחום וגם בנושא הזה סייעה לנו הגב' רחל גרשוני. הגדלנו לעשות ומינינו רפרנט בתוך מטה המשטרה, יושב פה רב פקד רובי קיים, שבעצם מרכז את כל התחום הזה במטה משטרת ישראל ודואג לנתב את התיקים ליחידות הנדרשות ועושה עבודה גם מול הארגונים האזרחיים וגם מול משרד המשפטים ובאמת ברמת העיטורים, אם יש מישהו שראוי לעיטור, אצלנו בתוך הארגון בכל אופן, זה באמת רב פקד רובי.

אני רוצה לומר שאנחנו לא מנסים להתנער מהנושא של סחר, אם אנחנו מזהים קצה קצהו של סחר אנחנו נפעל בנמרצות ובנחישות, כפי שאנחנו יודעים. אי הייתי מציע להיזהר מהכללות, מאמירות גורפות שאין להן ביסוס ראייתי, אין להן ביסוס עובדתי. אני אומר את זה באחריות, אין תופעה של סחר כפי שהיא מוגדרת בטרמינולוגיה הפלילית, אין תופעה של סחר, לא של קטינים, אני אומר את זה גם כמי שאחראי על הנוער במשטרת ישראל וגם כמי שמייצג את המשטרה, אין תופעה של סחר בנשים, הרבה בזכות הפעילות הזאת, יש נשים שעוסקות בזנות, אנחנו לא מתעלמים מזה, יש קטינים שעוסקים בזנות ואנחנו נגיע, אנחנו גם התחלנו לקדם יוזמה מול עלם בנושא של איתור קטינים שעוסקים בזנות ואנחנו כמובן מצויים בעבודת מטה עם משרד הרווחה. אבל אני באמת מציע לכל האנשים שעוסקים בנושא להיזהר מאמירות גורפות, אני חושב שחלק מהאמירות הגורפות עשו לנו שירות לא טוב בדוחות הקודמים. אני תמיד, גם הארגון שאני מייצג, משתדל להתעמת עם עובדות, ככה הרבה יותר נוח. אני מזמין כל מי שרוצה לבוא ולהגיד לנו קצה חוט, ראשית ראיה, בדל של אינפורמציה, אני מבטיח שאנחנו נעשה את המרב ואת המיטב.

תודה רבה לך ואני בהחלט רוצה לציין את הפעילות הראויה של המשרד לביטחון פנים ואת עבודתו של השר והמחויבות שלו שבאמת מחלחלת פנימה לתוך הארגון, יחד כמובן עם הצוות. אני תמיד אומרת, יש כאן צוות שמניע ומזיע ברמה השוטפת לאורך כל השנה ואני חושבת שאלמלא היה כאן שיתוף פעולה כל כך הדוק בין כל הגורמים, ברמה היומיומית, אני חייבת לומר, לא היינו מגיעים להישגים האלה. לגבי התופעות של סחר בבני אדם בכלל ונשים בפרט, אנחנו כן רואים שינויים בדפוסי הסחר, אנחנו כן רואים אוכלוסיות שהן מוחלשות, אנחנו כן רואים שיש אוכלוסיות פגיעות שמגיעות מגבול מצרים לישראל, הן מגיעות למתקן הכליאה בסהרונים ואני חושבת שמאז שהתגברו הדיווחים והאינטייקים והמיפויים לאותן קרבנות שמגיעים ומגיעות למתקן, יש יותר פניות ליחידה לסיוע משפטי. עורכת דין זוהר מקבלת הרבה יותר פניות כתוצאה משינוי שנעשה בתוך המתקן, ובאופן טבעי אני אעבור למר שמעון ביבס, מפקד מתקן 'סהרונים' בשב"ס להתייחס לדוח. הייתה שם התייחסות מפורשת לשינוי שהתחולל במתקן. אני חייבת לומר ברמה האישית שאנחנו היינו במתקן פעמיים בביקורים של הוועדה ועוד פעם בוועדת החוץ והביטחון שאני חברה בה, ובכל ישיבה אנחנו השארנו איזה שהוא ליין אפ ופולו אפ לישיבה הבאה ובישיבה הבאה שהגענו, אני חייבת לומר, הכול בוצע. שמעון עשה עבודה מצוינת, הוא עבר על כל הסוגיות שהעלינו וטיפל בהן אחת אחת. זה משהו שראוי לציין.

תודה. אני באמת שמח לשבת במעמד הזה לצד עמיתיי, גם מהארגונים וגם מגורמי האכיפה ורשויות הממשלה ולבוא ולומר באמת, אני חושב שבאמת הדוח הזה מביא לידי ביטוי את התנהלות הגורמים על כלל רבדיו, בהתייחסות לתופעה שלנו הייתה מאוד לא ברורה, בעיקר בשנתיים האחרונות. אני כרגע מדבר על החלק היחסי של תופעת ההסתננות מגבול מצרים.

לפני כשנתיים בעצם התחילו להגיע הדיווחים הראשונים. אנחנו זיהינו אותם ודיווחנו עליהם וגם ביקשנו מגורמים בינלאומיים לבוא ובאמת לעמוד על היקפי התופעה, בעיקר על התופעות הדי קשות ששמענו שהתרחשו שם. ובאמת דיוויד הגיע והחל לבצע שם ראיונות וראינו שהתופעה באמת הייתה מאוד קשה, קשה בכלל להכלה ולהבנה מבחינת היבטיה כמובן והן מורכבותה הדי בעייתית. אני חייב לציין שמצאנו את עצמנו באמת בצומת המרכזי שאליה מגיעים כלל הנפגעים מעבר לגבול. מצאתי את עצמי כמפקד מתקן, בוודאי כארגון, בעולם תוכן לא ברור, לא מוכר, שיודע להחזיק אסירים, שיודע לטפל בבעיות האסירים, שהן מאוד טריוויאליות, ופתאום אתה נדרש לבעיות שאתה בכלל לא אמור או לא יועדת למשימה או בהגדרת המשימה בהתחלה. הדבר הזה באמת אתגר אותנו, גם ארגונית וודאי גם ערכית, כי היה קשה מאוד להתמודד עם התופעות הללו. לשמחתי הארגון, ודאי המשרד, מצא את עצמו נדרש למשימה הזו, כל אילוץ תקציבי או אחר לא עמד לנגד עינינו באותו רגע, מה שחשוב היה באמת לכבד את האנשים האלה ולטפל בהם המידה הראויה.

עולם התוכן היה ממש לא מוכר, התופעות היו מאוד קשות. אני רוצה לחסוך מעמיתיי פה את התיאורים הקשים ואני די רוצה לברך אותך, חברת הכנסת זוארץ, כמי שמשכה ורתמה את כלל הגופים והשארת לי הרבה שיעורי בית בכל ביקור, אני חושב שזה היה נכון. הארגון גם השכיל לרכז מאמץ באמת בסהרונים, להבדיל באמת מהמשטרה, במתכונת הביזור, אבל הגענו למסקנה שמאחר שמדובר בצומת מאוד מרכזי, שגם מגדרית נדרש לטפל גם בילדים וגם בקטינים בלתי מלווים וגם בנשים וגם בגברים שעברו ערב רב של תופעות, ונקטנו במספר פעולות ואני אזכיר את המרכזיות שבהן, שזה גיוס עובדים, שדוברים את השפה התיגרינית, זו הכשרת הסגל גם במנטליות והבנת העניין שמתרחש שם, הנושא של הקצאת תשומות, גם על חשבון משאבים אחרים והגדלנו שם את כוח האדם הטיפולי, וגם הסכמנו שהמקום גם יכול להוות מסד נתונים לכלל הארגונים ובאמת הפכנו בעצם מקור ידע וניתחנו את התופעה, למדנו אותה תוך כדי תנועה. אני שמח ויותר משמח לומר שאחרי שנתיים אני חושב ששנתיים אחורה אנחנו כרגע במקום אחר לגמרי, מקום אחר לגמרי. אני מצטרף למה שנאמר פה, אסור לנו כרגע להגיד הגענו ולהרים רגל על רגל ולהגיד 'בואו ננוח'. אנחנו לא שם בכלל, אני חושב שכרגע אנחנו צריכים באמת לשמר את מה שיש ואפילו לשאוף מעבר ודיברנו על כך שיש הרבה אתגרים נוספים שצריכים לטפל בהם. אני גאה להיות אזרח מדינת ישראל בעיקר בסוגיה הזו, כי באמת אנחנו שמים את כל השיח הציבורי בצד ומטפלים בסוגיה הזו במלוא הרגישות הראויה. השיקולים, כפי שאמרתי, האחרים ממש לא רלוונטיים, כל ארגון פה נדרש ועושה את שלו ובעיקר אנחנו.
ואני שוב אני רוצה להודות לחברת הכנסת זוארץ, אני חושב שעשית עבודה מצוינת, אני בטוח שתמשיכי לעשות- - -

עשינו כולנו ביחד.

נמשיך לעשות אותה כולנו ביחד ותודה לכולכם.

תודה רבה.

אני מזמינה את נציגי השגרירויות, את השגרירים, אם יש ברצונם להתייחס, לומר כמה מלים, שגרירת בלגיה, שדיברתי איתך קודם לכן, אני אשמח אם תתייחסי, לאחר מכן שגריר הפיליפינים, אם תרצה להתייחס.

נתחיל עם שגרירת בלגיה. בבקשה.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

תודה רבה לכם, גבירתי יושבת הראש ותודה לכם על שהזמנתם אותי לדיון זה, משום שהנושא מהווה באמת דאגה רצינית במדיניות החוץ והפנים בבלגיה. זהו אחד מהנושאים המרכזיים של המשליכים אצלנו גם לחו"ל, ואנו מאוד פעילים ברמה הבין לאומים כדי לדון בנושאים אלו.
אך אם לחזור מעט אחור, בלגיה הייתה אחת מהמדינות הראשונות באירופה שהשתמשה, במלחמה בסחר בבני אדם, בגישה המשולבת שתיארתם, לדעתי, מהדיון שערכנו היום. הדבר החל, למעשה, בארגון מאוד פעיל ללא מטרות רווח (NGO), בדיוק דנו עליו, NGO שהיה בצפון המדינה. שם הארגון הוא Payoke, והוא הפך לשם מוכר בבלגיה. האדם האחראי לארגון היה פטסי סורנסן, שבאמת הביא לאור את מצוקתן של הנשים הנסחרות ואז נמכרות לזנות בתנאים אותם תיארתם שאולי נעלמו מאז שנערכו המשפטים הראשונים ומאז שננקטו הפעולות הראשונות.

אם כן בלגיה היא כמובן מאוד מדינה, לא ממש של מקור הבעיה, אלא מדינת מעבר ומדינת יעד עבור סחר בבני אדם. אני רק רוצה לציין כמה דברים, משום שתוכנית הפעולה החדשה שלנו עבור השנים 2012 עד 2014 בדיוק פורסמה. לרוע המזל, היא זמינה כרגע רק בשתי שפות לאומיות. אם חלק מכם מדברים צרפתית, באפשרותי כמובן להעבירה אליכם.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

אנחנו עומדים להשיג אותה בצרפתית ולתרגם אותה.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

בסדר, טוב מאוד. ותוכנית פעולה זו באמת משקפת, כפי שאני חושבת שחלק מהאנשים בחדר הזכירו כבר, שאנו לא יכולים לשבת בשקט, משום שהבעיות נעות מאזור אחד לאחר, ועליך להמשיך לחשוב על תופעות חדשות המקושרות לסחר. אז זהו במידה רבה עדכון לגבי החקיקה שאימצנו.
אם אוכל רק לציין כמה מהנושאים שתוכנית פעולה זו מטפלת בהם. אנו עדיין מוצאים כי ישנו מקום לשיפור התיאום המולטי דיסיפלינרי והבין מחלקתי, שאנו יכולים לגייס יותר שחקנים מהרמה הפדראלית לרמה המקומית ולארגונים ללא מטרות הרווח, שדבר זה עדיין ניתן לשיפור. אנו חשים גם כי אנו צריכים ליישם חקיקה של האיחוד האירופי כעת שמאתרת אנשים המספקים עבודה לעובדים לא חוקיים שהועברו או שעובדים באופן לא חוקי ותחת הרמות הסוציאליות של P. אנו מכוונים גם כעת לעבר המתווכים, משום שנראה כי הם היו מעט מתחת לרדאר. ואנו נמשיך לשפר את ההגנה על הקורבנות. אנו חשים גם כי יש להשקיע מאמצים רבים בהסברה ולדבר יותר עם העיתונות על תוצאות שהושגו, כך שאנשים יהיו יותר מודעים. והאסטרטגיה שלנו לדעתי תישאר מבוססת על משהו בו השתמשנו בעבר, שהוא ארבעת ה- P, שהם: מניעה, הגנה, זנות ושותפות (prevention, protection, prostitution and partnership), ואנו צריכים למצא את האיזון הנכון בין הארבעה הללו.

אז היינו רוצים גם לייצר הרבה יותר חשיבה בחברה שלנו נגד כל דבר שקשור לסחרר באנשים. ואני חושבת, שעבור הצורות הגרועות ביותר של סחר, וללא ספק, סחר בנשים וזנות, זה באופן ניכר כל החברה כעת מודעת ומאוד נגד זה. והיינו רוצים לפעול גם על הרגלים חברתיים המקדמים מעט סחר זה באנים, כגון אנשים המשתמשים, כמובן, בעבודה שחורה עבור לעיתים דברים קטנים מאוד אך דברים שיחדיו מעודדים תנועות אלו של אנשים שאינן חוקיות.

אז אם כן כפי שניתן לנחש מההתערבות שלי, אינני לחלוטין מומחית בנושאים אלו אך ללא ספק, בהינתן האינטרס המשותף בין ישראל ובלגיה, ללא ספק הייתי מעודדת יותר מגע בכל רמה, בין אם בין ארגונים ללא מטרות רווח או אנשי פרלמנט או פוליטיקאים או עובדי ציבור, לגבי פרויקט זה. תודה רבה לכם.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

תודה רבה לך, הוד מעלתך, השגרירה. בבקשה, שגריר הפיליפינים, הוד מעלתך.

תודה רבה לך, גברתי היו"ר, ח"כ אורית זוארץ. אני מעריך מאוד את ההזמנה שקיבלנו להצטרף אליכם היום. ברצוני לברך את ח"כ דני איילון, סגן שר החוץ, ואת שאר עמיתי מהסגל הדיפלומטי.
ראשית, ברצוני לברך את ישראל על כך שקודמה, אם ניתן לומר זאת, לרובד הראשון. זהו הישג בלתי רגיל, ואנו שואפים להתקדם גם כן בכיוון זה. ברצוני גם להודות לממשלת ישראל על מאמציה להגן ולקדם את רווחת עובדינו, שהינם חברים מרכזיים כאן בישראל. ואנו מעריכים בכנות את הסיוע המוגש על ידי הרשויות לשגרירות ולעובדים שלנו. כמו כן ברצוני להודות למגוון הארגונים הלא ממשלתיים שעזרו לנו במשך השנים.

כפי שהזכרתי, הפיליפינים מדורגת כמדינה מהרובד השני תחת דוח הסחר בבני אדם של ארצות הברית עבור 2012, אך אנו מאמינים כי אנו משקיעים מאמצים בלתי נדלים כדי להגיע לרמה האופטימאלית ביותר בה אנו מעוניינים. כבר בשנת 2003, חוקקנו כבר חוק שעסק במלחמה בסחר בבני אדם. אנו מכנים אותו "החוק נגד הסחר בבני אדם", הידוע גם כחוק הרפובליקה 9208. כמו כן יש לנו סוכנו ת ממשלתית המכונה "מועצה בין סוכנויות כנגד סחר בבני אדם (IACAT)", ובין חבריה ניתן למצא את משרד המשפטים שלנו, משרד העבודה, החוץ, לשכת החקירות הפדראלית הלאומית שלנו, ומשרד ההגירה.

נכון להיום, יש לנו רק, לפי התיעוד שלנו, מקרה מוצק אחד של סחר בבני אדם, שהתרחש בשנת 2007. היה פסק דין סופי בשנת 2009. מקרה זה נעשה על ידי ממשלת ישראל, בשיתוף פעולה עם השגרירות שלנו. והמעסיק הורשע. כך שעם שיתוף הפעולה של כולם בפורום זה, אנו צועדים לעבר השגת החיסול הסופי של מכה זו. תודה רבה לכם. אני מעריך זאת.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)


תודה רבה לך. תודה רבה לך, הוד מעלתך, השגריר. וברצוני לקבל בברכה את כתב החדשות, מר הרלדו ריברה. בבקשה, באפשרותך להצטרף אלינו את אתה מעוניין בכך, לצידי השולחן.
הוא הגיע כדי לסקר את העבודה והמאבק של מדינת ישראל נגד סחר בבני אדם והעובדה כי הועלנו לנדבך הראשון, ופעלנו יחדיו בשיתוף פעולה עם משרד החוץ, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, משרד הרווחה והבריאות, וכמו כן עם נציג של שגרירות ארה"ב שנמצא כאן איתנו, מר מיכאל לוריה (תודה לך שוב על שהגעת), וחברנו ועמיתינו סביב העולם המיוצגים כאן.

ישנם רק כמה מכם. הזמנו שגרירים רבים אחרים, אך אני מאמינה כי מרביתם עסוקים מאוד. אבל אני חושבת שלא נוכל לקחת כמובן מאליו את מעורבותכם בנושאים אלו ואת החשיבות שאתם רואים במאבק עולמי זה. אנו מדברים על מאבק עולמי. אנו מדברים על תופעה עולמית של סחר בבני אדם באופן כללי וסחר בנשים בייחוד. והעובדה כי מדינת ישראל הועלתה לנדבך הראשון בדוח) TIP סחר בבני אדם) משמעו כי האנשים היושבים בחדר זה, מהמשרדים והארגונים הלא ממשלתיים, עשו עבודה יוצאת דופן לאורך השנים. עבר רק עשור של מאבק, אך עם הישגים רבים. איננו יכולים לשבת במקום ולהנות מכך עדיין, משום שיש לנו דברים רבים שעלינו לקדם ולהמשיך לעבוד עליהם. אנו ניצבים בפני תופעה חדשה: מהגרים רבים ואנשים המבקשים מקלט שמגיעים ממצרים לישראל, קהילות פגיעות הניצבות בפני אלימות מרובה בדרך לישראל. ואנו נחושים להמשיך לטפל בנושאים אלו ולדאוג לאותם קורבנות בישראל. יש לנו שני מקלטים בישראל, אחד מהם הוא מקלט עבור גברים ונשים, ושלושה מהם מקלטים לנשים שעברו התעללות דרך זנות, וחוקים וכוחות משימה ממשלתיים המובלים על ידי רחל גרשוני כאן. ואנו יכולים רק להציב את המטרות הבאות שלנו ולנסות לקדמן.

נמצא עימי כאן סגן שר החוץ דני איילון. ובבקשה, הבמה שלך.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
שוב, תודה רבה לך, יו"ר זוארץ. התופעה של סחר בבני אדם היא אחת מהתופעות הנתעבות ביותר שאנו יכולים לחזות בהן. אנו מאוד גאים בישראל בכך ששילבנו יד ליד, כתף לכתף, עם המדינות הנאורות ביותר בעולם (בראש ובראשונה ארה"ב, אך גם עם מדינות אחרות המיוצגות כאן: נפל, הפיליפינים, בלגיה, הולנד וכמה אחרות) כדי להדביר תופעה זו. אנו גאים מאוד בכך שהשנה לא היה אף מקרה של סחר בבני אדם בישראל, אך אנו לא מתכננים לנוח על זרי הדפנה אלא להמשיך להילחם בכך. זאת אינה רק מטרה אסטרטגית לאומית עבורינו. זו גם מטרה מוסרית. ואנו נמשיך לפעול במשרד החוץ. אנו נחבור לכל שאר המדינות. הקונסוליות והשגרירויות שלנו ברחבי העולם מכוונות מאוד בהכשרתן לזיהוי דבר זה ומניעתו. כמובן, גם לאכיפה והגנה. אם כן ברצוני להודות לכם מאוד.
תודה לכולם. וברשותך, אורית, אני אצא החוצה להמשך הפעילות וחלק מהפעילות זה גם הסברה ולכן אני הולך לקדם ולקבל את הצוות מפוקס ניוז. אז תודה רבה לכולם.

תודה רבה. הסוגיה הזו בהחלט מעסיקה גורמים רבים, לא רק בישראל, גם בעולם. לאחרונה השתתפתי בכנס בינלאומי בבוסטון, שעסק בסוגיית מיגור וטיפול בתופעת הזנות והפללת לקוחות, ובוושינגטון התקיימה מסיבת עיתונאים ואני חייבת לומר שבישראל, בשלושת שנותיי, לא הייתה כזו מסיבת עיתונאים שהשתתפתי, לדבר על סוגיית הסחר בבני אדם ועל העבודה שישראל עושה בתחום הזה. אני מאוד הופתעתי מההתעניינות הרבה שיש בקרב השותפים שלנו למה קורה בישראל ואני חייבת לציין שזאת פעם ראשונה שגם הוזמנתי לדבר על סוגיה שלא קשורה לסוגיות החוץ והביטחון ומה קורה במזרח התיכון והקונפליקט הישראלי-פלסטיני. בשבילי זה היה חידוש מרענן לדבר על עבודה שנעשית פה ועל ההתגייסות של מדינת ישראל. אז תודה רבה לך.

תודה רבה לכולם, בהצלחה.

אנחנו נמשיך בדיון. הגב' ציפי נחשון גליק, משרד הרווחה. היה כאן השר הקודם, לפני מספר ישיבות השתתף כאן השר משה כחלון, השר הנוכחי, והחשיבות המאוד גדולה זה שלפחות הצוות המשרדי שמוביל את המאבקים במשרד נשאר קבוע. אז בבקשה.

תודה רבה. שלום לכולם. גם אנחנו מאוד גאים להיות שותפים בהפעלת תכניות שחלקן בעקבות החלטת ממשלה וחלקן בעקבות האחריות של המשרד שלקח על עצמו לכתוב תכנית ולגייס לה את המשאבים הראויים באמצעות משרד ראש הממשלה. אז כמו שנאמר לגבי סחר בבני אדם, אנחנו שמחים להפעיל את המקלטים שקיימים ועם צוותים מקצועיים ורק היום נודע לי ששתי עובדות מתוך המקלט כבר משמשות שגרירות ונסעו לאוזבקיסטן ללמד איך מפעילים מקלט לסחר בבני אדם. אז זה בהחלט מעלה את הגאווה שלנו. אנחנו כרגע בהקמת דירות נוספות ואנחנו לקראת קבלת אישור להקים דירה נוספת, כדי לצמצם את תורי ההמתנה למקלט, בעיקר שמטפל בנשים. זה לגבי הסחר.

לגבי הזנות במדינת ישראל, כמו שאמרתי, אנחנו גאים באמת להפעיל ולהוביל תכנית בין משרדית לטיפול בצעירות ונשים בזנות. השותף שלנו הישן, אבל חדש בנושא הסקר הלאומי שמדינת ישראל התחילה אותו כדי לבחון את היקף תופעת הזנות בקרב קטינים, צעירות ונשים, המשרד לביטחון פנים, אנחנו מרחיבים את הסקר הלאומי כדי לבחון את היקף התופעה בקרב גברים, ויחד עם זאת בהפעלת התכניות שקיימות בארץ, בשלוש רשויות מקומיות, אנחנו נכנסים כרגע לעיר אילת. כמו כן מודגש כל הזמן לגבי זנות קטינים וזנות של גברים, אז לגבי זנות קטינים, אני חייבת לציין שבהרבה מאוד מהתכניות שלנו אנחנו מנסים לא לתייג את הקטינים ולכן הגשנו תכנית לשר שלנו לאוכלוסייה בקצה הרצף, כך קראנו לה, ומאוד חשוב לא לתייג אותם, כי חלק מבני הנוער מרגישים איזה שהוא מן, לפחות הנערות שאנחנו פוגשים, מן ייחודיות כזאת, כאילו זנות, כי יש גם מסרים כאלה ומיתוסים, שגם סטודנטיות בזנות, שחס וחלילה לא נאמץ את זה כמקצוע. לכן בתכנית שלנו של קצה הרצף בהחלט אנחנו לקחנו דוגמה מהתכנית של הזנות של המבוגרים ויש שם רצף של מענים לקטינים בזנות, כולל בנים, עד גיל 25, שזה כולל צעירים ולא רק קטינים. השר שלנו כבר נפגש עם האוצר והם ביקשו לחזור ולדון בבקשה התקציבית, מדובר על 27 מיליון שאנחנו זקוקים להם כדי להקים את המסגרות לקטינים, כולל גברים.

ואנחנו קשובים באמת לכל הצרכים ומשתדלים להיות ערים לכל הצרכים כדי לגבש ולהמשיך לפתח תכניות כראוי. יחד עם זאת, במשרד הקליטה יצרנו שותפות, אנחנו הולכים גם לפתח תכניות נוספות לנערות בקצה הרצף, אנחנו כבר בשלבי הקמה של כמה תכניות בשבע ערים בארץ. כמו שאמרתי, אנחנו לא קוראים לזה תכנית לטיפול בקטינות בזנות, אבל בהחלט מדובר בנערות מתחת לגיל 18 שמנוצלות בזנות.

תודה רבה לך.
אנחנו נעשה מעבר לנציגת ארגונים, אמי סער, מנהלת קשרי ממשל וסחר בבני אדם במוקד הסיוע לעובדים זרים, בבקשה.

אני מגיעה לכאן ממוקד סיוע לעובדים זרים. קודם כל אני רוצה באמת לברך על העלייה של ישראל לקבוצה הראשונה ולהודות לשותפיי לעבודה מבין משרדי הממשלה, לרחל שתומכת, ואת אמרת מנטורית, אני מצטרפת, לסיגלית זוהר שעושה עבודה נפלאה עם המוני מבקשי מקלט שחוו חוויות קשות בסיני, לוויקה מהמקלט, לרובי, שעוזר לנו, לאורית על העבודה ועל הוועדה.

אבל אני רוצה לציין, קצת אולי משביתת שמחה, שיש עדיין כמה תחומים- - - בתחום הסחר בנשים, אני עשר שנים בתחום ואני חושבת שחל שיפור ניכר, יש עדיין מה לעשות, אחרת את ואני היינו סוגרות את הבסטה, אבל בתחום מהגרי העבודה עדיין יש לנו 50,000 מהגרי עבודה בסיעוד. לפני שש שנים אמר בג"צ שהכבילה היא עבדות מודרנית והכבילה עדיין קיימת ונהפוך הוא, בשנת 2011 יש חקיקה חדשה שמשלשת את הכבילה לאזור, למעסיק, לתת עיסוק וזה משהו שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנו ואנחנו חייבים להמשיך ולהילחם. אני יודעת שזו לא הוועדה המתאימה, אבל סחר הוא סחר. בחקלאות, הזכירו כבר, יש אלפי אנשים שהתנאים שלהם נעים בין עושק לבין סחר. יש תופעה חדשה של סחר בענף הדיג שאנחנו גילינו השנה, ויש עוד עבודה.

תחום נוסף שאני יודעת שמטפלים, ואני גם שמעתי פה קולות נגד, דיברו על מבקשי המקלט וטרחו להזכיר שזה נעשה בסיני. זה נעשה במצרים. אני חושבת שבמלחמת העולם השנייה, כשיהודים ברחו והגיעו לשוויץ, או למדינה אחרת, ציפו שיטפלו בהם שם, לא ציפו שיחזירו אותם למדינה שממנה הם הגיעו, וצריך להמשיך לטפל באנשים האלה, וגם באותם אנשים שהם קרבנות עינויים ולא רק קרבנות סחר, שכשהם יוצאים, קרבנות סחר, אם יש מקום במקלט, או שלא משחררים אותם מיידית לרחוב, הם מטופלים. כל האחרים מטופלים, גם אנשים שמגיעים, קרבנות סחר שלא רצו ללכת למקלט, אין להם תמיד טיפול, גם קרבנות עינויים לא מטופלים ולא מוכרים וזה משהו שאנחנו חייבים לעצמנו לטפל.

תודה רבה לך . אני אתייחס בקצרה לדברייך, שכן במסגרת הפעילות של הוועדה אנחנו נחשפנו לתופעה המאוד מאוד קשה של עינויים במצרים ומה לעשות, העינויים מתרחשים במצרים, לא בתוך גבולות מדינת ישראל. זה לא מסיר את האחריות שלנו לטפל בקרבנות שמגיעים לפתחנו, זה המסר. העינויים והעברות נעברו בתוך מצרים והם מגיעים לפתחנו ואנחנו כמדינה ערכית, מוסרית, דמוקרטית, שאלה הם ערכיה, צריכים לקחת אחריות, מעבר לעובדה שאנחנו חתומים על אמנות בינלאומיות וכל החלק היותר משפטי ברמה הבינלאומית, אלא ערכית ומוסרית אנחנו מחויבים וכך נעשה. אנחנו יודעים שזה נעשה, נעשים ניסיונות לפחות במסגרת מתקן הכליאה, לאחר מכן במסגרת המקלט. היו כמה מקרים שמבחינת הסחר זה לא היה פר אקסלנס סחר כפי שהוא מוגדר, ובאמת קרבנות שהייתה שם איזה שהיא ראשית ראיה על החזקה בתנאי כפייה או עבדות, הועברו למקלט וטופלו. אני בהחלט מסכימה איתך שלתופעה החדשה הזו שבאמת אנחנו ניצבים לפתחה, עדיין למדינת ישראל אין מענה. אנחנו פנינו לראש הממשלה על מנת לקדם הצעת מחליטים להקמת צוות שיבחן את הסוגיה הזו בצורה הרבה יותר מעמיקה ומקצועית ויחליט כיצד מדינת ישראל מטפלת. ההחלטה לא אם מטפלת או לא מטפלת, אלא כיצד היא מטפלת, המחויבות שלנו היא לטפל וצריך למצוא את הדרך ולכן חלק מההצעות היו גם להקים במתקן החדש שיוקם למהגרים הלא חוקיים שמגיעים לישראל, או מסתננים, בינינו מבקשי מקלט גם מטעמים כלכליים זו בקשה למקלט, יחידה לאיתור וזיהוי כבר בשלב הראשוני שהם מגיעים למדינת ישראל. ובאמת, עם כל העבודה שנעשית במתקן והמאמצים שמפקד המתקן עושה יחד עם צוות המתקן, זה לא תחום העיסוק שלהם. כלומר לאתר ולמפות קרבנות סחר זה לא הגדרת התפקיד שלהם, ולכן חייבת לקום שם יחידה, אם זה במתקן החדש או במתקן הנוכחי שתמפה ותזהה את הקרבנות ותיתן להם מענה הולם.

ולגבי קרבנות עינויים, חייבים להסדיר את זה. אם נצטרך להסדיר את זה בחקיקה, אנחנו נקדם חקיקה שתסדיר את המחויבות שלנו לטפל בקרבנות העינויים. ושוב, כן, בתוך כל ההתלהמות הזו והרעש והקריאות לגירוש המסתננים, אנחנו חייבים לנשום רגע ולזכור שבקרבם יש עשרות קרבנות שלהם אנחנו מחויבים. לצערנו כרגע ידינו כבולות, המערכות עושות ככל יכולתן, אבל אנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה גם במסגרת הוועדה. תודה רבה לך.

עורכת דין גילי ורון ממטה המאבק בסחר בנשים יצאה. אנחנו נעבור הלאה למשרד הפנים, בבקשה, גב' מיכל יוספוב, שותפה לוועדה.

שלום לכולם. אנחנו, כמשרד הפנים שותפים למאבק משנת 2004, כשהיינו אז מינהל האוכלוסין. בשלוש-ארבע השנים האחרונות הפכנו ממינהל לרשות האוכלוסין. עם כניסת המנכ"ל החדש שלנו לתפקיד, מר אמנון בן עמי, הוא שם את הנושא הזה בסדר העדיפויות הראשון שלו והוא נתן הוראה חד משמעית להשריש לכל היחידות ברשות את כל הנושא של סחר בבני אדם והן סחר בנשים. כידוע לכם רשות האוכלוסין נמצאת כבר שלוש שנים בשלבי הקמה, קיבלנו כל מיני יחידות ממשרדים אחרים, ממשרד התמ"ת (התעשייה, המסחר והתעסוקה), קיבלנו מהמשטרה, וממינהל קטן של אוכלוסין, שהיינו למעשה מטפלים רק בנושא של הגנה, נוצר מצב שהרשות פתאום נהפכה גם מטפלת בנושא הגנה ובנושא האכיפה ובתחום של המניעה, ואז היינו צריכים לדעת איך לשלב את כל הנושאים האלה ביחד, כי קיבלנו עובדים מכל מיני משרדים עם תרבויות שונות והכשרות שונות. כתוצאה מכך נתנו דגש על כל נושא של הכשרות. רחל גרשוני הייתה מגויסת אלינו ימים רבים והיא נתנה הכשרות למאות עובדים בתוך הרשות בנושא סחר בבני אדם. לא רק זה, גם הייתה החלטה לתת הכשרות לגורמים חיצוניים למעשה שעובדים איתנו וזה היה העובדים הסוציאליים של הלשכות של כוח אדם. אנחנו נתנו להם גם קורס והכשרה בכל הנושא של זיהוי.
הרשות עושה את כל המאמצים כדי למגר את התופעה, כמו שציינתי, בתחום ההגנה, האכיפה והמניעה. העובדים שלנו מודעים לזה, אנחנו, כמו שכבר אמרו, לא נשב על זרי הדפנה ונגיד 'הנה הגענו לנחלה', אנחנו נמשיך בזה. בשנה הקרובה אנחנו גם נמשיך בהכשרות. אנחנו מקבלים כל הזמן עובדים חדשים, אין מה לעשות, אז אנחנו צריכים להמשיך בהכשרות. בחודש הקרוב לדוגמה רחל אמורה לתת הכשרה לבקרים חדשים שנכנסים לרשות ואני מקווה שאנחנו נחזיק את המקום הראשון לעוד שנים רבות. ובאמת שיתוף הפעולה בין כל המשרדים שהיה בשנים האחרונות הניב פרי ותודה רבה לכולם.

תודה רבה, גב' יוסימוב.

אנחנו נתחיל להתכנס לסיכום, אלא אם כן מישהו רוצה עוד להוסיף?

רק עדכון אחד לגבי מה שציפי אמרה על הסקר שהתחייבנו בדיון האחרון שלך, אז הגענו למסקנה שמאחר שהם התחילו והם עושים בנושא הנשים והקטינוּת, אז נכון לחבר את זה ולעשות את השלם של גברים וקטינים ולכן אנחנו בתהליך להרחיב את המחקר של רווחה ביחד איתנו, גם לחסוך וגם להביא תמונה מלאה, אני מקווה, מהר, כי הם כבר בחרו בחברה שעושה ולכן אנחנו לקראת סיכום בנושא הזה.

הדבר השני, לפני חודש השר לביטחון פנים קיים ביקור עבודה בגרמניה ובאיטליה ואחד הנושאים שעלו באיטליה היה כל נושא המהגרים והמסתננים. מסתבר שגם הם מתמודדים רבות עם הנושא, יש להם 12 מתקני השהיה, פתוחים, סגורים, אנחנו בשבוע הבא מוציאים אנשי מקצוע, גם משירות בתי הסוהר וגם מהמשטרה וגם ממינהל האוכלוסין, על מנת ללמוד כיצד הם עובדים, לראות איך הם באים ומזהים גם קרבנות ואנחנו נשתף אתכם במידע שיביאו הגורמים המקצועיים ונפיץ את זה על מנת שנוכל ללמוד.

אנחנו נשמח מאוד, תודה רבה.

תודה רבה על שיתוף הפעולה של כל הגורמים, אני בהחלט חוזרת ומסכמת את הדברים שעלו. ראשית, אנחנו באמת גאים על ההישג ההיסטורי המשמעותי הזה של מדינת ישראל וההכרה בעבודה המאוד מאוד קשה ומשמעותית שעושה כל אחד ואחת מהיושבים בחדר הזה, וגם השותפים שלא נמצאים איתנו כרגע, למיגור תופעות סחר בבני אדם בכלל וסחר בנשים בפרט, וההערכה על העבודה הזו מגיעה בדמות העלייה בדירוג של מדינת ישראל בתוך מחלקת המדינה. אני תמיד אומרת, זה דירוג האשראי שלנו מול ארצות הברית, האם אנחנו נמשיך לקבל סיוע ונהיה מוערכים כמדינה שמקדמת תפיסות דמוקרטיות, או נהיה תחת ביקורת קשה.

אני רוצה לסכם ולומר שאנחנו מאמצים את ההמלצות בדוח, אנחנו נעביר אותן לכל הצוותים ולמשרדים השונים. כל משרד יצטרך להתייחס לשינויים ולתיקונים הנדרשים בדיון שהמשרד יזומן ובחלק מהסוגיות והנושאים יצטרכו לתת גם מענה להערות בדוח. אנחנו לא נשקוט ולא ננוח על זרי דפנה. זה בישיבות במושב הקרוב.

בהמשך אני רוצה להתייחס לשני פרויקטים שעומדים על הפרק, אחד מהם זה כנס תרבויות שיתקיים כאן בכנסת ב-24 ביולי. זה כנס שמופק בהובלה של היחידה למאבק בסחר בבני אדם, גם לכנס הזה הזמנו את השגרירים והשגרירות של המדינות שעובדות איתנו בשיתוף פעולה. אנחנו נשמח לראות אתכם בכנס. אנחנו בהחלט נשמח לראות בכנס את הצוותים המקצועיים ממשרדי הממשלה השונים ולא רק הצוות המוביל וההנהגה, אלא גם פקחים וגם עובדי שטח וגם גורמי אכיפה ממשטרת ישראל שבאים במגע עם קרבנות פוטנציאליים, כמובן מתוך מתקן הכליאה והזמנה מפורטת תקבלו בהמשך.

בהמשך לבחינת האפשרויות שלנו לשתף פעולה ברמה הגלובלית והסיור שלי עם ועדת החוץ והביטחון על הגדר עם מצרים, והבנה שיש בתוך סיני מוקדים של טרור שעובדים על התוואי של סחר בבני אדם, פנינו למכון למדיניות נגד טרור במרכז הבין תחומי בהרצליה ולדר' בועז גנור, וסוכם איתו שהוועדה תקיים דיון במסגרת כנס הטרור הבינלאומי בספטמבר, מתקיים בכל שנה כנס טרור בינלאומי שעוסק בהיבטים שונים של הטרור ברמה הגלובלית, והכנס יתקיים במהלך שלושה ימים, החל מה-11 בספטמבר שהייתה נקודת ציון כואבת ברמה הגלובלית לפעילות טרור חובקת עולם, וגם במכון לחקר טרור סבורים שיש קורלציה בין סחר בבני אדם לטרור, להתפשטות של נשק ואנחנו נזמן לדיון הזה גורמים מדרום אמריקה, מארצות הברית, מדרום אפריקה, ממדינות המזרח הרחוק ויהיו גם נציגים של מדינת ישראל, במטרה לפתח את החשיבה כיצד אפשר למגר את התופעות האלה על הציר הגלובלי, מעבר לטיפול הנקודתי המקומי והממשק שלנו עם הטרור ההולך ומתגבר מתוך סיני, מצרים, כנגד מדינת ישראל והתוואי של הברחת האנשים משם שמה אותנו על המפה גם על הציר הזה.

אני מודה לכל המשתתפים והמשתתפות גם בדיון היום, גם בדיונים לאורך השנה. לא תמיד הדיונים שלנו מצולמים, לא תמיד הם מתוקשרים, מרבית העבודה שלנו נעשית גם במשרדים וגם בשטח ואני חושבת שהעלייה בדירוג היא הכרה משמעותית בעבודה שלכם ושלכן. תודה רבה לכם ואנחנו נמשיך לשתף פעולה.
הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>