PAGE
20
ועדת הכלכלה
30/05/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 866>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט' בסיון התשע"ב (30 במאי 2012), שעה 10:45

<הצעות להגברת התחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית באמצעות האינטרנט>

חברי הוועדה: >
כרמל שאמה-הכהן – היו"ר
יצחק וקנין

יוליה שמאלוב-ברקוביץ
אנסטסיה מיכאלי

>
עדן בר טל - מנכ"ל משרד התקשורת, משרד התקשורת

יחיאל שבי - דובר משרד התקשורת

נתי ביאליסטוק כהן - יועץ מנכ"ל משרד התקשורת

לירון הנץ - עו"ד, יועצת מנכ"ל משרד התקשורת

יאירה פרנקל - עו"ד, הרשות להגבלים עסקיים

ניצן חן - יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

ניסים טל - סמנכ"ל הנדסה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אופיר ביתן - עו"ד, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

גילה ורד - עו"ד, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מי-טל גרייבר שורץ - סמנכ"ל תפעול איגוד האינטרנט הישראלי

מיטל בשרי - מנהלת תחום טלקומונקציה, המועצה לצרכנות

יהל בן-נר - מנהלת אגף רגולציה, פרטנר תקשורת

נועם בר לבב - אגף יישומים חדשים, פרטנר תקשורת

שי גיסין - מנהל אגף תוכן ומדיה, פרטנר תקשורת

משה סימן-טוב - אגף יישומים חדשים, פרטנר תקשורת

שרון פליישר - סמנכ"ל רגולציה, חברת בזק

יורם מוקדי - סמנכ"ל תוכן ורגולציה, חברת הוט

מיכל ריבלין - מנהלת מחלקת ערוצים ורגולציה, חברת הוט

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה וערוצים חיצוניים, חברת יס

נועה גבע - עו"ד, חברת יס

עידן אור - מנכ"ל אקט, איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל

אסף אמיר - יו"ר איגוד המפיקים

יריב הורוביץ - יו"ר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה

נרקיס פיין - מנכ"ל תל"י - חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה

נדב עשהאל - יועץ משפטי, ערוץ-24

חיים סלוצקי - מנכ"ל סלוצקי אפיקי תקשורת

נועה אלפנט - מנהלת מדיניות וקשרי ממשל, Google ישראל

חני לוז - מנהלת מרכז תדמי"ת

מיכל פליישר - מנהלת רגולציה, הוט טלקום

עידית חנוכה

ירון קוונשטוק
<הצעות להגברת התחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית באמצעות האינטרנט>

בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבתה השלישית היום של ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעות להגברת התחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית באמצעות האינטרנט.
בדיוק סיימנו דיון מעקב אחר יישום הרפורמות להגברת התחרות בשוק הסלולר, והפירות המבורכים של אותן רפורמות נקטפים היום על-ידי אזרחי ישראל בהנאה של כל הצדדים. ברגע שעלתה הצעה כזו, יוזמה, שאזרחי ישראל יוכלו לצפות בטלוויזיה רב-ערוצית בהנחה של עשרות אחוזים בעלות, שוב, שדומה בערך לחבילות היום בסלולר של 99 ש"ח לחודש, אז כמובן שזה דבר שנשמע מאוד אטרקטיבי. ולצד זה נשמעה טענה שהיישום בלתי ניתן היום בגלל חסמים רגולטוריים.

אז באנו לכנס את הישיבה לשמוע את היוזמה, לראות עד כמה היא מוצר ראוי, שיכול להיות זמין בטכנולוגיה הקיימת בכל בית ובית, ומה הם באמת אותם חסמים ואיך אפשר להתמודד עם שאלת הסרת החסמים. משרד התקשורת הוכיח כישורים ראויים לציון, כשהוא רוצה להסיר חסמים הוא יודע. כמובן שוועדת הכלכלה תיתן לכך סדר עדיפות עליון, כי אם אפשר לעשות את זה עדיף היום לפני מחר.

מי שהציג את היוזמה, אם אינני טועה, זו חברת "אורנג'", נכון? וחברת "אורנג'" ביקשה להציג מצגת שתציג לוועדה ולאורחים את היוזמה. בבקשה.

אני יהל בן-נר, מנהלת אגף רגולציה ב"פרטנר", ושי גיסין הוא מנהל אגף תוכן אצלנו בשיווק, הוא יציג את המצגת. למעשה, אני מאמינה שכולם יודעים ששבוע שעבר שר התקשורת ואנשי משרד התקשורת התארחו אצלנו והראינו להם לראשונה את היוזמה שלנו. יש לנו פה מצגת קצרה, תמציתית, שמתארת את כל ההצעה, כולל קטע טכנולוגי, שיווקי. ניתן לשי להציג.

שלום, תודה שהזמנתם אותנו. לצורך העניין נעבור במצגת הזאת על התכנון של "פרטנר" בעולם הטלוויזיה, גם על הטכנולוגיה שאנחנו הולכים להציע, גם ההצעה השיווקית, גם התכנים שיהיו בתוך ההצעה הזאת. ניתן בהתחלה סקירה קצרה של מה קורה בעולם בזירה הזאת, ואחר כך גם נדבר על החסמים לכניסה לכזה שירות כדי להביא אותו הכי מהר שאפשר לשוק.

כשמסתכלים על עולם הטלוויזיה הדיגיטלית, בשנת 2011 לצורך העניין, המדד העולמי עמד על מציבה של יותר מ-50,000,000 מנויים בזירה הזאת. כשמסתכלים על קצב הצמיחה החזוי על-ידי כל חברות המחקר בזירה הזאת, מדברים על יותר מ-100,000,000 מנויים לשירותי הטלוויזיה הדיגיטלית בשנת 2015, עם צמיחה שנתית של יותר מ-20%. כשמסתכלים על השחקנים בעולם שנכנסו לזירה הזאת, מדובר על שחקני תשתית שבדרך כלל משלבים חבילה גם של טלוויזיה, גם של אינטרנט, ולעתים אפילו חבילה משולשת גם של טלפוניה קווית.

אם נצלול עוד קצת, נוכל לראות את שיעורי החדירה, מצד שמאל של השקף, לכל אחד מהשווקים בזירה הזאת, ובצד ימין את התמחור של ההצעות בזירה הזאת של מפעילים בכל אחת מהטריטוריות האירופיות המובילות. ניתן לראות, שוב, שחלק מהחברות מוכרות בתמחור אטרקטיבי שירות TV לבד, וחלק מהחברות מוכרות שירותים משולבים גם של טלפוניה קווית, גם של אינטרנט וגם של טלוויזיה.
לא סתם צרפת כאן מובילה בראש הטבלה. מיד נראה מה קורה בשוק הצרפתי, שבו הרגולטור נתן רוח גבית לזירה הזאת ואיפשר למתחרים עצמאיים להיכנס לזירה, ובעצם איך נראית הצעה כזאת של טלוויזיה.

מה יש בחבילה הזאת?

בדיוק אני מפרט. החבילה הזאת זו חבילה לדוגמה שמציעה "Free" בצרפת, שמציעה חבילתTV מורחבת של יותר מ-150 ערוצים, שירות VOD שמציע לצפייה מתי שה-user רוצה בכל רגע נתון הרבה מאוד תכנים, טלפוניה קווית לשיחות unlimited בשוק המקומי ויעדים נבחרים בעולם, יותר מ-100 יעדים, אינטרנט מהיר ושירותי ערך מוסף שונים, כמו מוסיקה, משחקים וכדומה, כל זה בעלות של פחות מ-30 יורו לחודש.

פחות מ-150 שקלים.

וזאת חבילה לדוגמה שמסבירה – אם נחזור לפה רגע – את החדירה הגדולה שיש לשירותי הטלוויזיה הדיגיטלית האלה בזירה הצרפתית, ורואים את אחוזי החדירה האלה גדלים גם בטריטוריות נוספות. שוב, ברגע שמאפשרים למתחרים חדשים להיכנס לזירה הזאת ולהציע תכנים אטרקטיביים או טכנולוגיה מתקדמת, רואים רצון של המשתמשים להשתמש בכאלה שירותים.

עשינו גם מחקר כמובן בישראל לגבי הצרכים של הצרכנים. אין לנו כאן זמן להציג הכול, נציג רק שקף אחד. כששאלנו מנויים לפלטפורמות קיימות בישראל, תיארנו להם את ההצעה שמיד נציג לכם לגבי מה השירות שאנחנו עומדים להציע, ושאלנו אותם: האם היית רוצה להצטרף לשירות החדש הזה בעלות של עד 99 שקלים לחודש, בסך הכול אתם יכולים לראות פה, שכ-54% אמרו שיעניין אותם להצטרף לכזה שירות.

אותי מעניין למה יש כאלה שאמרו שלא.

יש כאלה שיכול להיות שטוב להם בשירות הנוכחי, או שעדיין לא מודעים ליכולת להביא שירות אטרקטיבי במחיר כזה בזירה הזאת, וחושדים ביכולת להביא כזה שירות.
בהתבסס על המחקר שעשינו ועל כל התובנות, אנחנו רוצים לבוא עם ההצעה הבאה לשוק, הצעת טלוויזיה מלאה בעלות של בין 80 ל-90 שקלים לחודש. ההצעה הזאת תכלול קופסאות חדשניות מאוד שמחוברות לאינטרנט ומאפשרות יכולות חברתיות על גבי הטלוויזיה שלך, ותיכף נפרט מה זה אומר, וחבילה מאוד עשירה של תוכן.
כמובן שהקופסאות האלה תומכות גם בערוצי "עידן פלוס" וניתן לקלוט את כל הערוצים free on air, ערוצי תוכן משלימים ליניאריים בכל אחד מהעולמות, ונרחיב על זה מיד, וחבילת VOD בסיסית לצפייה ללא מגבלה, unlimited, בהרבה מאוד תכנים בינלאומיים ומקומיים, הכול כלול באותה חבילה של 90-80 שקלים.

השאלה פה היא ערוצי התוכן. כשאתה אומר ערוצי תוכן למה אתה מתכוון. הרי משפחות רוצות ערוצי ילדים, ספורט, וזה עולה כסף. איפה פה קיצור הדרך?

אז מיד אני מגיע לזה, ונראה איזה תמהיל תוכן אנחנו נציע בתוך החבילה הזאת.
כמה מלים על הטכנולוגיה. בעצם המהפכה של הטכנולוגיות מאפשרת טלוויזיה חברתית. מה זה אומר טלוויזיה חברתית? זה אומר שתוך כדי הצפייה אתה יכול לראות מה חברים שלך, שכמובן רוצים לחשוף את זה, צופים, אתה יכול להזמין חברים לצפות אתך, אתה יכול לנהל איתם שיחות על גבי מה שקורה בטלוויזיה. וכמובן שיש לך חיבור מלא לאינטרנט ממסך הטלוויזיה שלך, אם זה לגלוש באתרים, אם זה לראות סרטונים ב"יוטיוב", אם זה לראות streaming מתכנים שיש לך, תמונות ווידיאו אישיים וכדומה.
אנחנו עומדים להשיק שתי קופסאות בשלב ראשון, שתיהן כאמור כוללות גם קליטה של ערוצי "עידן פלוס", גם streamer, גם חיבור של העברת תוכן בין המסך הטלוויזיוני לסמארטפונים וטאבלטים. זאת אומרת אתה יכול להתחיל לצפות על גבי המסך הגדול ולהעביר מאוד בקלות, להמשיך את הצפייה בטאבלט שלך או בסמארטפון שלך והפוך, וכמובן חוויית אינטרנט מלאה.

לא יכולנו להדגים פה לצערנו את המוצר המלא בגלל אילוץ טכנולוגי, אבל אנחנו נדגים כמה מסכים. לצורך העניין, כל פעם שהמשתמש ייכנס הוא יוכל לבחור את התכנים שיוצפו לו. המערכת הזאת היא פרסונלית, היא מתאימה את עצמה לרצונות של ה-user, זאת אומרת אם משתמש רואה הרבה פעמים שידורי ספורט או שידורי פנאי או שידורי מדע וטבע, המערכת תדע להמליץ לו על תכנים דומים כשהוא נכנס בפעם הבאה.

תוך כדי השידור, בצד שמאל אתם רואים כאן, אלה החברים שצופים גם כן. אפשר לראות במה הם צופים, אפשר להזמין אותם לצפות איתי ולשלוח להם מסרים תוך כדי השידור, בין אם זה משחק כדורגל או כל שידור אחר.

ניתן להפעיל גם אפליקציות שונות. למשל עולה איזשהו שידור של תוכנית ריאליטי או משחק כדורגל או תוכנית דרמה, אפשר להריץ שאלון טריוויה עליה, אפשר להריץ סקר, אפשר להריץ הרבה מאוד דברים, שה-user כמובן יכול להגיב או לא להגיב לפי רצונו.
יש גם את עולם ה-Connected TV. אלה אותם Smart TV's, שהן טלוויזיות שמתחברות לאינטרנט ומאפשרות להריץ אפליקציות גם עליהן, יהיה לנו שירות גם בזירה הזאת. מי שקנה כבר Smart TV והיא אצלו בבית, יוכל להוריד את האפליקציה שלנו או שתהיה לו כבר מותקנת, ויוכל להשתמש בכל אותם שירותים שנציע גם בקופסא: צפייה ב-VOD, צפייה בערוצים, אותה פרסונליזציה ומנועי המלצה, כל אלה יהיו זמינים בתוך השירות.
תוכן – מה ששאלת. כששאלנו את המשתמשים, איזה תכנים הכי חשובים לכם אז ניתן לראות שסרטים וסדרות מככבים בראש, אבל בהחלט יש סגמנטים מאוד חזקים, שמעניין אותם תכני פנאי, תכני ספורט, תוכניות ילדים כמובן, משפחה עם ילדים חייבת את התוכניות האלה. לכל אחד מהעולמות האלה אנחנו נספק מענה בתוך השירות. היתרונות של המערכת הזאת, שהיא מאפשרת לבנות ערוצים ממוקדים לכל קהילה שהיא, כשבתוך חבילת הבסיס שלנו יהיו תכני ילדים אטרקטיביים, יהיו גם תכני סרטים וסדרות, יהיו תכני נישה, יהיו תכני העשרה.
אחת מהיכולות של המערכת הזאת זה למשל לאפשר למוסדות אקדמיים, שהיום אנחנו מדברים איתם על זה, להעלות קורסים שלמים לערוץ און-ליין בטלוויזיה, ולהריץ, כמו שאמרנו קודם, אפילו אפליקציות. זאת אומרת הסטודנט יכול להתייעץ עם חברים שלו על גבי תוכן השיעור שמשודר באותו רגע, לצ'וטט עם המרצה, הרבה מאוד יכולות שיהיו בתוך המערכת הזאת ויאפשרו לבנות עוד ועוד ערוצים.
כמובן שיהיו פה גם ערוצים סגמנטיאליים בשפה הרוסית, בשפה הערבית, ועוד ערוצים שאנחנו נביא לזירה הזאת. בגדול הרצון הוא לתת הן ספריית VOD עשירה והן ערוצים ליניאריים בזירה הזאת.

עדיין לא קיבלתי תשובה או שלא הבנתי לגבי הערוצים שבאמת עולים כסף, שיוצרים מצד אחד עלויות לספקיות, ל"יס" ול"הוט", ומשתקפים אחרי זה במחיר המנוי. אני רואה פה מחיר מנוי מאוד אטרקטיבי, השאלה אם אני מקבל גם בתמורה אותם תכנים באיכות שאני רגיל לקבל.

תקבל תכנים מאוד אטרקטיביים. למשל בעולם הילדים תקבל בתוך החבילה את החבילות שהיום הן נפרדות. סייג אחד הוא עולם הספורט. עולם הספורט יעלה פרימיום לערוצי הפרימיום שקיימים היום. זאת אומרת אם משחקי הכדורגל בליגה הישראלית עולים איקס כסף היום כמנוי בחברות הוותיקות, הם יעלו גם כסף נוסף - - -

מה שעולה פרימיום בכבלים יעלה גם פרימיום פה, זה אני יכול להבין.

מה שלא פרימיום, כלול בתוך החבילה.

לי יש היום חבילה שאני לא מוסיף עליה. יש לה מחיר קבוע שאני מקבל, אני לא יודע, "5 Live", "5 פלוס", באופן קבוע. זה יהיה גם אצלכם?

כן, תלוי בחסם הגיגות, שתיכף נגיע אליו. אם החסם הזה מוסר, ואפשר כלכלית לשדר את הערוץ, זה יהיה בתוך חבילת הבסיס.

ועוד שאלה: הרגולציה שמופעלת על "יס" ו"הוט", של הפקות, של פרסומות, תחול גם עליכם?

שישה עמודים של חובות יש, אם מישהו רוצה לדעת.

כרגע אין רגולציה כי זה אינטרנט. אבל לגבי הפקות מקור ששאלת, כבר היום "אורנג'" משקיעה בהפקות מקור והיא תמשיך להשקיע בהפקות מקור בזירה הזאת, ולמרות הפרסום, המערכת הזאת מאפשרת פרסום ואין שום מגבלה, זה אינטרנט לצורך העניין בכל פלטפורמות השידור, user יכול בקופסא לפתוח "יוטיוב" ויראה שם פרסומות, ויוכל לפתוח כל ערוץ אחר ולראות פרסומות בזירה הזאת. אבל הפקות מקור הם עולם חשוב, תוכן בעברית מקומי הוא עולם חשוב, ואנחנו נשקיע בו וניכנס אליו.

ואיזה אישור אתם בעצם צריכים מהמדינה כדי להפעיל את השירות הזה?

אנחנו לא צריכים.

לא צריכים אישור?

לא, אנחנו פועלים במסגרת כללי הרגולציה, ככל שהם קיימים.

זאת אומרת אתם משדרים את זה פשוט על האינטרנט?

על האינטרנט.

והתשתית היום מספקת כדי לראות?

תיכף נגיע לזה, לחסמים שיש לנו.

בוא נדבר באמת על התשתית ועל החסמים. משה סימן-טוב, שהוא המנהל הטכנולוגי של הפרויקט, יציג את זה.

ברמה הטכנולוגית, כפי שניתן לראות, יש שלוש דרכים מרכזיות שניתן לשדר בהן היום טלוויזיה. בשיטה המסורתית שהיא עם תשתית, עליה מתבססת "הוט" לדוגמה בישראל, יש לך את התשתית, חפרת אותה עד הבית, האיכות היא איכות מובטחת, וזה מה שקורה היום בעולם ובישראל גם כן.
השיטה השנייה ש"יס" משתמשת בה זו שיטה היברידית. מצד אחד "יס" מעבירה את השידורים של כל הערוצים הליניאריים על גבי הלוויין, וזה מה שמגיע לכל אחד מאתנו הביתה. מצד שני, כדי לשדר VOD, "יס" משתמשת היום בתווך האינטרנט, ובעצם הקופסא של "יס" יודעת לדבר גם IP וגם לוויין, וככה הלקוח מקבל מוצר שהוא מוצר שלם.

מה שמתהווה והולך וגדל ומתעצם בימים האלו בעולם ובאירופה בפרט זה השידור על גבי האינטרנט. היות והאינטרנט הולך ומתעצם, והקצבים כבר לא מהווים חסם משמעותי, כבר יש מפעילים חדשים שמגיעים ללא תשתית ומספקים בעצם שירות על גבי האינטרנט. דרך אגב, יש מפעילים שעושים גם וגם, לצורך העניין זה קורה בצרפת. יש מפעילים שיש להם תשתית, ויש מקומות שהם לא מגיעים עם תשתית אז לשם הם משדרים Over The Top. ועם הטכנולוגיה הזאת אנחנו מתכוונים להגיע, גם אנחנו וגם המתחרים החדשים שאנחנו יודעים שהולכים להיכנס לשוק.
יש פה אתגר טכנולוגי עצום. כמה שזה נראה שהאינטרנט היום הוא לא חסם, הוא עדיין אתגר עצום כדי לשדר היום ולהבטיח איכות קו ואיכות שידור ללקוח. הלקוח בטלוויזיה, כמו שאנחנו יודעים, הוא לא סלחן. הוא לא סלחן למסך שחור פתאום, פתאום לא לראות טוב, ואינטרנט, מה לעשות, זה לא שידור מובטח, במיוחד אם אנחנו מתבססים על תשתית שהיא תשתית Best Effort, שהמתחרים שלנו לצורך העניין מספקים.

וזה אתגר טכנולוגי ממעלה ראשונה, שהוא גם מביא לנו יחד אתו היום איזשהו חסם. כמו שכולנו יודעים, בעצם הצרכן הישראלי משלם פעם אחת ל"הוט" או ל"בזק" על תשתית ה-DSL או הכבלים שלו, מצד שני "פרטנר", "012" וכל חברות ה-ISP משלמות גם הן ל"בזק" ול"הוט" כדי לאפשר ללקוח לגלוש, וזה הסכם הגיגות הידוע.

לצורך העניין, אם נמשיל את זה היום, ניקח ערוץ ליניארי שאנחנו משדרים אותו היום אפילו לא ב-HD, זה אומר שאם הלקוח יראה ברצף, וכמו שאנחנו יודעים הלקוח הישראלי לא מכבה את הממיר והשידור יכול לזרום גם כשהטלוויזיה כבויה, אנחנו יכולים לעבור את ה-100 שקלים לצרכן רק על עלות הגיגות הספציפית שעוברת מ"פרטנר", מ-"012", מ"נטוויז'ן", לספקיות התשתית. וזה חסם אמיתי, זה בעצם עוצר את כל השוק מלהתקדם לכיוון הזה.

אולי תסביר איך אתה מגיע ל-100 שקל האלה?

אנחנו נסביר את זה.

אז קצת על החסמים. אנחנו מ"פרטנר", ואנחנו חברה מוכרת וידועה וותיקה, אבל עדיין בתחום הזה אנחנו חדשים. כדי שאנחנו ניכנס וניקח את זה קדימה ובאמת נוכל לאפשר את זה, צריכים לקרות כמה דברים. וכמו שהוועדה פה ידעה לטפל בכל מיני עולמות אחרים ולהסיר חסמים, היא תוכל לעזור לנו, וגם משרד התקשורת ומשרד האוצר, להסיר חסמים אחרים.

אז קודם כול, יש לנו את נושא קליטת ערוצי "עידן פלוס". אנחנו מכירים ויודעים שבהרבה מקומות בארץ יש חורים בקליטה של "עידן פלוס", ואנשים לא יכולים באמת לקלוט ולראות את הערוצים שבתוך הקופסה, בתוך הממיר, כמו שצריך. הצענו במסגרת הביקור של השר לעזור בעניין הזה תשתיתית, ולאפשר עלייה למתקנים שלנו, לשיפור הכיסוי. אני יודעת שהשר מאוד התלהב מההצעה, והוא בוחן אותה ורוצה לקדם אותה. זה אחד.

מחירי הגיגות חוסמים אפשרות כלכלית להציע ערוצים שאינם במסגרת "עידן פלוס". אז הסברנו, היום הגיגות הם חסם עיקרי, בגלל שאם אנחנו רוצים להציע בין 80 ל-90 שקל, ורק העלות הבסיסית של הגיגות, עוד לפני שנכנסנו לתוכן ולכל מה שכרוך בהשקעה במיזם הזה, זה מעל 100, אז אין פה שום אפשרות כלכלית ללכת למיזם הזה. אנחנו נמצאים בדיונים ארוכים עם המשרד ובסבב של פגישות והעברת חומרים.

אנחנו מאוד מצפים ומחכים לרגע, שהמשרד יוציא ויפרסם שימוע בעניין הזה. נאמר לנו שזה עניין של ימים, אבל כרגע עדיין לא קיבלנו אותו. את הגיגות צריך לאפס, ולקבוע שאין עלויות לגיגות. כמו שהמשרד ידע לתת נדידה פנים ארצית למפעילים אחרים, ולהקל חסמים ולקבוע הסדרים בערכים זמניים, הוא צריך לבוא ולתת פה הצהרה, ולהבין שכיום זה החסם העיקרי, גם לנו וגם לחברות אחרות, להשיק את השירות.

אולי נשמע בשלב הזה, נפסיק אותך, מה גישת המשרד לגבי איפוס עלויות הגיגות.

ברשותך, אדוני, אנסה לעשות את זה קצת יותר מסודר, ואנסה לרוץ. קודם כול, להכניס דברים לקונטקסט, התחרות הצפויה בתחום הטלוויזיוני היא בעצם תוצאה ישירה של כלל הרפורמה של המשרד בשינוי מבנה כל שווקי התקשורת. למעשה הגבולות שהיו קיימים בין תחום הטלקום לשידורים נמחקים, מטשטשים, ולא רק במובן העסקי אלא גם במובן הטכנולוגי.

ולכן ברור שאנחנו עוברים מעולם של תחומים נפרדים לגמרי, שתחום הטלקום ותחום השידורים חי לבד, לעולמות מתמזגים. הם מתמזגים טכנולוגית, הם מתמזגים במודלים העסקיים שלהם. ובארץ, הייתי אומר שהלחץ התחרותי בתחום הסלולר האיץ את ההתרחבות של חברות שהיו רק סלולריות לתחומי התקשורת האחרים, והמשרד הכין את הקרקע לעניין הזה עם ההיווצרות של שוק סיטונאי, והוא למעשה אותו קו חוף שאליו צריכים להגיע כל המפעילים. הם צריכים להגיע אליו על מנת שדבר ראשון, יהיה מגרש משחקים שווה לכל שחקני התקשורת בארץ, ודבר שני, ששחקנים שהם חסרי תשתית קרקעית, יוכלו עדיין לתת שירותים שצריכים תשתית קרקעית, בהם שידורים, וזה הדבר שאנחנו מאפשרים אותו עם השוק הסיטונאי.
הגיגות, אני אתייחס אליהם בהמשך, הייתי אומר שהן פתרון ביניים עד להיווצרות של שוק סיטונאי, כי בהינתן שוק סיטונאי שחברה יכולה לקחת שליטה על קו מתחילתו ועד סופו, הבעיה בעצם פתורה. אז כשמדובר על נושא הגיגות, בקונטקסט רק צריך להבין, מדובר על שלב ביניים של חודשים מסוימים.
אני רק אנסה לגעת אחד לאחד בחסמים שציינתם. החסם הטכנולוגי שצריך DTT טוב, זה נכון. ביקשתי פגישה דחופה עם ממלאת המקום של מנכ"ל הרשות השנייה ועם המהנדס הראשי, שאני רואה שיושב פה, על מנת לראות איך אנחנו יכולים לקדם את תחום התשתית ב"עידן פלוס". זהו תנאי לכך שניתן יהיה לספק שירותים. השירותים הטלוויזיוניים שיינתנו לוקחים בחשבון את השירות החינמי של ה-DTT עם התוספות של אותם מפעילים.
החסם השני בתחום הטכנולוגי זה איכות הקו. השוק הסיטונאי פותר את הבעיה הזאת, ואם נצטרך לתת פתרונות עד לשוק סיטונאי, אז גם אז נתייחס לזה וניתן פתרונות.
קבוצת החסמים השנייה באה מתחום התוכן. כמובן שהבסיס החינמי של ה-DTT הוא נקודת פתיחה מצוינת לכל אחד שרוצה להתחרות בתחום שידורים, שהוא יכול לתת את ערוץ-1, 2, 10, ועד 18 ערוצים כשייפתח ה-DTT. זה יתרון משמעותי לספק שירותים שבעצם אין לו עלות בחלק גדול מאחוזי הצפייה.
ספורט וילדים נראה שזה יהיה איזשהו חסם, וככל שייתקלו בבלעדיות שיש לכבלים וללוויין - - -

אין שום בלעדיות.

לא, אני אומר: ככל שיהיו תחומים שהם חיוניים על מנת שמתחרה ייכנס ויהיו בבלעדיות, אני מניח שזה דבר שייפתר בצורה רגולטורית.
אולי ברשותך, אני רוצה להפנות לניצן חן, היות שהוא היה יושב-ראש משותף אתי בוועדה שדנה על תחום של רגולציה בתחום הזה של ניהול מדיה, ודובר על רגולציה והפקות מקור וכו'. אז אולי אתן לו, אבל לפני זה רק אגיד מלה אחת על הגיגות. לגבי אותה עלות של הגיגות, אנחנו נמצאים בשלב די מתקדם של הוצאת שימוע. יש שתי חלופות. חלופה אחת זה תמחור הוגן יותר, והאפשרות השנייה זה המודל לאפס. טרם הכרענו בסוגיה אבל נצא לדעתי בתוך מספר ימים בשימוע, ואז כולם יראו מה החלופות שאנחנו שוקלים.

אדוני המנכ"ל, האם ברישיון העסק של חברות הסלולר מותר להן בכלל לשדר טלוויזיה? זו שאלה אחת. ושאלה שנייה, אשמח אם תענה לי על שתיהן, האם לקחת בחשבון את נושא הקרינה והפליטה מהטלפונים כולל אנטנות שצריך, אני מניחה, לפרוס יותר בכל רחבי הארץ, על מנת לתת להם את האפשרות להתחרות בערוצי הטלוויזיה, כבלים, לוויין?

קודם כול, לשאלת הרישיון. אמרו קודם מהצד השני בחדר, שמדובר על שידור על גבי רשת האינטרנט. שידור על גבי רשת האינטרנט כרגע הוא לא תחת רגולציה, אבל ועדה משותפת למועצת הכבלים והלוויין ולמשרד התקשורת ישבה על המדוכה והפיקה דוח שמתייחס לשאלה הזאת.
ניצן יוכל לפרט יותר, אבל אם אגיד את זה בקליפה האגוז, אמרנו שבסופו של דבר צריך להיכנס לתהליך של בדיקת הרגולציה הקיימת על משדרים מסורתיים. דהיינו לראות מה הם האינטרסים החיוניים שצריכים הגנה, ומה הם האינטרסים הפחות חיוניים שמייצרים עלות כלכלית רגולטורית משמעותית על אותם משדרים ומהווים נטל מאוד כבד שמסכן אותם או גורם להם להיות במצב כלכלי לא שפיר. זה פרק א'.
ופרק ב' זה הרחבת בסיס הרגולציה גם על משדרים שישדרו באמצעות רשת האינטרנט על מנת שאותם אינטרסים חיוניים יוגנו. ודוגמה לאינטרסים חיוניים היתה הפקות מקור, היתה הגנה על התרבות הישראלית, הגנה על קטינים וכו'.
זה בקליפת האגוז הנושא הרגולטורי. לגבי אנטנות וקרינה, דיברתי קודם.

איפה הדוח הזה? יש את הדוח הזה, אפשר לראות אותו?

הוא פורסם באתר שלנו, אפשר לראות אותו.

זה דוח שהתפרסם באוקטובר.

אם תרצו להעמיק ולדון בזה, אז גם ניצן פה, ואני אשמח שהוא יפרט על זה.

לנושא האנטנות והקרינה התייחסתי קודם. בנושא לאן הולך, דורות הבאים וכו', ככלל שידורים בתחום האינטרנט לא מגבירים קרינה.

לא, אבל אתה רואה את הטלפון - - -

את משתמשת כרגע כבר במידע, ואת לא משתמשת בדיבור. זאת אומרת, כלקוח אני בטוח שאת מורידה קטעי וידיאו, קטעי חדשות, ואת קוראת מידע מעבר לשיחות טלפון ואס.אם.אסים, ובעצם בזה כבר הראית לכל הקהל במה את בחרת. את בחרת, למרות שהתשתית הקיימת של דור 3 פחות יעילה ואפקטיבית בהעברת data במונחים מסיביים, ולכן המעבר לדור 4 הוא דווקא שיפור, והשיפור יהיה בשתי רמות.
קודם כול, זו טכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת והרבה יותר יעילה בהעברת מסות של data. ודבר שני, גם הדרך התכנונית שבה נטפל בעניין תהיה מבוססת על פיזור הרבה יותר גדול של אנטנות זעירות וקטנות, שלמעשה רמת הקרינה שלהן הרבה יותר נמוכה מכל דבר שאת משתמשת בו, כולל הטלפון הביתי שלך, האלחוטי, והראוטר למחשב שיש לך.

זאת אומרת שהדיון שהיה צריך להתבצע בעקבות ועדה בין-משרדית לגבי דור 3 – זה היה דור 3, אנחנו כבר בדור 4 –בעצם לא יתבצע, אני מבינה, כי אתם החלטתם, ואנחנו מתקדמים, ואין דיון בין-משרדי בין המשרד לאיכות הסביבה למשרד התקשורת.

יש. גם פורסם מסמך.

ומה קודם למה? זאת אומרת אתה אמור לקבל החלטות גם רגולטוריות וגם בנושא קרינה בעקבות הדיון הבין-משרדי, ואם הוא עדיין לא קיים או שאין מסקנות אז - - -

קודם כול, הדיון קיים, שניים, פרסמנו מסמך, ושלוש, אנחנו גם פונים לציבור באופן כללי, ומי שרוצה מוזמן להביע את דעתו בנושא התקדמות לדור 4 למשרד. אני יודע שזה לא שידורים באופן ישיר, אולי באופן עקיף, כי אנשים צורכים יותר ויותר את המדיה שלהם גם באמצעים ניידים, אבל זה באופן עקיף. באופן ישיר פועלים בדיוק על-פי המוסכם, פועלים עם המשרדים האחרים, מפרסמים את המסמכים, מפרסמים גם התייעצות עם הציבור. כל מה שהתחייבנו בוצע, מבוצע, מתקדמים כרגיל.

טוב. אני מבין שאמרת שכשיהיה שוק סיטונאי הבעיה של העלויות בעצם מתייתרת, ועד אז יש לכם פתרון ביניים שאתם מייצרים.

כן, והשימוע יוצא בתוך ימים.

אוקיי. לגבי הסכמי בלעדיות של "יס" ו"הוט" מול חלק מספקי התוכן?

אז אני אומר: אני כרגע לא מכיר אף הסכם בלעדיות, אבל הם פה, הם יגידו.

רגע, אני רוצה להתייחס לשני הדברים. קודם כול, שוק סיטונאי זה לא עניין של מהיום למחר.

הוא אמר אבל שהוא מייצר פתרון ביניים עד אז.

אז כמה מלים. בכל זאת אנחנו עכשיו נמצאים במצב שאנחנו צריכים להיפגש עם "בזק" ו"הוט", לשבת ולהגיע להסכמה. ואז, אחרי שיש הסכמה, לוקח זמן להכין את הכול, את התשתיות, ולהיכנס. אנחנו מדברים על פתרון שהוא בטווח זמן של כחצי שנה, שזה הרבה יותר מהר מהחצי שנה שמוקצית לנו עכשיו למשא ומתן.
זאת אומרת אם באמת יש פה קבוצות תקשורת שרוצות להציע הצעת ערך ללקוח ולהיכנס לתחומי פעילות חדשים, ואפרופו הדיון הקודם שלנו בשעה הקודמת של איתנות ושל מענה כולל ללקוח ופתרון והכול, אם יתאפשר, ואם החסמים באמת יורדו, אנחנו נוכל להיכנס לתחומים האלה ולהביא בשורה חדשה לשוק. ושוב, כמו שהוועדה הזאת ומשרד התקשורת ידע לטפל בצד הסלולרי, הוא בוודאי יידע לתת את המענה לצד הזה.

אני לא חושבת שהשימוע צריך להציע מודל אחד אפשרי של פתרון, כי אחר כך אתה ננעל לתוך פתרון מסוים. אנחנו נשמח שהשימוע יציע כמה אופציות, קודם כול, שייצא כמה שיותר מהר, שנוכל להתייחס אליו, כי בסך הכול כבר בעל-פה נתנו את כל ההתייחסויות, ושנוכל לשכנע את המשרד באופן אמיתי מה צריך לעשות בנושא הזה.

מתי אמור לצאת השימוע?

אני לא רוצה להתחייב ברמה של שעות, אבל זה עניין של ימים, לא שבועות. מה שנאמר פה, אנחנו רואים עין בעין, שכל חסם שקיים היום אנחנו נפעל על מנת להסיר אותו במהירות גם לתקופת הביניים.

תתייחסי לעניין הבלעדיות.

אוקיי. לעניין הבלעדיות אני מעדיפה ששי יתייחס בגלל שהוא מכיר את התוכן הרבה יותר טוב.

כמו שציינתם קודם, בעולמות הספורט והילדים יש היום הסכמים של הספקים הקיימים עם פלטפורמות הקיימות בזירה הזאת, ובדיאלוג שיש לנו איתם הם מציינים שיש להם מגבלות בפלטפורמות הקיימות לשדר בפלטפורמות חדשות.

אני מדבר לגבי "הוט", אין שום מגבלה לאף ערוץ ללכת לשדר בפלטפורמות אחרות, לא במפורש ולא במשתמע ולא שום דבר. חד-משמעית.

כלומר אין איזה הפחתה בתמורה או בונוס אם לא בלעדיות, אין דברים כאלה?

- - -

אני רוצה לציין עוד דבר. בחלק גדול מהערוצים, בוודאי בערוץ הילדים, יש הפקות מקור, והפקות מקור מושקעות מאוד במיליוני שקלים. המקום היחיד שבו מותרת לנו בלעדיות היא בלעדיות בהפקות מקור, שמטרתה היתה לעודד את הפקות המקור, ואנחנו נשמח אם הוועדה תגיד את דעתה בעניין הזה. ברור לגמרי שלא יכולים להיות משדרים שלא ישדרו הפקות מקור. המקום היחיד שיש בלעדיות בערוצי ילדים זה החלונות של הפקות המקור, יכול להיות שלזה הוא מתכוון.

לזה התכוונת?

לא, אני התכוונתי לספקים שבמפורש יש להם מגבלה לשידור של תכנים, גם בעולם הספורט, גם בעולם הילדים, בפלטפורמות החדשות. אבל אם ההצהרה היא שאין, אז אנחנו - - -

לא תמיד המגבלה היא כתובה בנייר, דרך אגב.

מה זה, במחשבה?

בהבנה.

בהבהרה.

תציגו את זה בשימוע, וצריך לחדד את הנקודה הזאת.

יש כמה רגולטורים רלוונטיים לנושא.

בסדר גמור.

מר סלוצקי, כן.

אני לומד את הנושא הזה, אבל דבר אחד בטוח, זו מצגת מאוד יפה של שי, אבל זה כמו - - -

אתה ספק תוכן, נכון?

אני ספק תוכן, בוודאי. להשוות בין צרפת וישראל בלי להגיד את התנאים הלא דומים, זה כמו להשוות בין תקציב הביטחון של שווייץ לישראל. אסביר לכם למה. קודם כול, מדברים על צרפת, חלק מהעולם מדבר גם צרפתית, כשאתה עושה הפקה יש לה שוק נורא גדול. בישראל יש לנו שוק של 1,300,000 בתי אב. חבר'ה, זה הכול, זה שני מחוזות בארצות-הברית. זה השוק שלנו. לתוך זה אנחנו מייצרים תוכן שעולה המון כסף, והפלטפורמות קונות אותו. אנחנו עומדים תחת מגבלות של קנסות. ניצן חן יספר לכם פה איך אני כבר קיבלתי פעמיים 100,000 שקל קנס על שראו אולי איזה שלט באיזה מקום.
פה הולכים לשדר חופשי עם פרסומות, עם תוכן שיווקי. איזה מן תחרות? אז תעשו אותה רגולציה, שמותר לי תוכן שיווקי, פרסומות, בתוך הערוץ, יש לי שני ערוצים, וקדימה, אני מוכן להתחרות עם כל אחד. רק תנו לי את האפשרות הזהה, אחרת זה לא יכול לעבוד, כל הפקות המקור שלכם ילכו קיבינימט, לא יהיה כסף להפקות מקור. הם יסבירו לכם תיכף, יושבי הראש של הארגונים, שאין אפשרות כזאת.

מה לגבי הטענה הזאת?

קודם כול, אני חוזר למה שאמרתי קודם. בעניין הזה אין חילוקי דעות, כי מי שמסתכל על דוח הוועדה, אנחנו בעצם קבענו שם את העיקרון, שכמו שצריך להסתכל על התאמות ברגולציה הקיימת לעולם המודרני על משדרים מסורתיים הקיימים, כך צריך גם לבצע הרחבה של הרגולציה לגבי כל משדר מהותי גם אם הוא משדר על גבי תשתית שהיא לא לוויין ולא כבלים.

יפה. אדוני המנכ"ל, תשאל אותם בבקשה, אם זה נלקח במחיר של 80 ו-99 שקל, שאין פרסומות, אין כלום. אם זה נכנס בתחשיב שלהם, שיראו לי אותו. אני לא יודע איך עושים את זה. אני יודע כמה עולה לעשות הפקות מקור.

קשה לשאול אותם כרגע שאלה לגבי רגולציה שטרם פורטה בדיוק מה היקף החובות, אני רק אוכל להגיד באופן כללי דבר אחד: כשיהיו יותר ספקי שידורים בישראל, אני חושב שבסופו של דבר גם האינטרס – לא הרגולציה – האינטרס העסקי שלהם בלייצר לעצמם כל אחד איזשהו יתרון מסוים כלפי הציבור לקוחות שלו יפנה חלק גדול מהם אל ציבור היוצרים. כי בסופו של דבר למדנו דבר אחד, אחרי כל הרגולציה, שה"אסים" הכי גדולים שיוצרים תחרות בין הפלטפורמות היום, אנחנו רואים שהיצירה הישראלית היא קלף מנצח, היא לא רק חוב או מס.
זאת אומרת, גם אני חושב שהדיבור על הנושא הזה רק כחוב או מס עושה להם חטא, כי הדברים שהם יצרו בשנים האחרונות שגם בחוץ-לארץ התחילו להתעניין בזה, זו איכות, זו רמה, זה דברים שכל מי שרוצה להיות תחרותי בתחום של תקשורת משודרת יצטרך לקחת בחשבון שהוא צריך אותם. לא שהוא חייב אותם כי רק הרגולטור אמר לו, אלא שצריך אותם כי הם נותנים יתרון תחרותי גם בשוק.

אני מבין מה אתה אומר, אבל אני כספק תוכן רוצה שהדברים האלה יהיו כתובים.

אני מסכים, אני מפנה לדוח. ניצן זוכר בטח יותר טוב ממני.

אני לא סומך על הנושאים האלה של הרצון הטוב שלהם והכוונות הטובות. אני מאוד אשמח שיהיו פלטפורמות. אני ספק תוכן.

יהיו לך עוד לקוחות.

יהיו עוד לקוחות, בוודאי, איזו שאלה, אבל שיעמדו רק בתנאים. אני אומר בהבנה הכלכלית שלי, ואני קצת מבין, שזה לא יכול לקרות.

כלומר, ההצעה שלהם לא ריאלית?

לא ריאלי. חד-משמעית, אני מוכן לשבת עם כל כלכלן פה. אני אישית.

אני לא זוכרת שחברת "פרטנר" הגיעה לפה ואי פעם הציגה משהו שהוא לא ריאלי. בכל זאת יש לנו כמה שנים ניסיון בשוק.

כלכלית אני מוכן להתווכח על זה עם כל אחד.

המחירים שלכם לא ריאליים. עד לפני שבוע המחירים שלכם לא היו ריאליים.

לא, היו ריאליים מאוד מבחינתם, למה לא ריאליים. הם ידעו מה הם עושים.

מבלי לנקוט עמדה ובטח לא לפגוע במצגת של "פרטנר", אני זוכר במאי-יוני 2008, כשנכנסתי לתפקיד יושב-ראש מועצת הכבלים, אמרו לי שאוטוטו "פרטנר" משיקה את "אורנג' 2" ואמות הספים תרעדנה, יש פלטפורמה רב-ערוצית של טלוויזיה דרך האינטרנט.

ב-2008?

ואיך אתה, אדוני הרגולטור, נרדם בשמירה. ובלי חלילה לפגוע, יש התפתחות אבולוציונית בטכנולוגיה, וכנראה שה"זאב זאב" כבר בדרך לכאן. אני חושב שבניגוד להרבה פעמים בעבר שהרגולטור הרוויח ביושר את העובדה שהוא תמיד ב-delay אחרי הטכנולוגיה, הזכיר המנכ"ל שעמד יחד אתי בראש ועדה משותפת למועצת הכבלים והלוויין והמשרד, שעסקה בזה מעל שנתיים, עם עבודה באמת מעמיקה, עם סיורים ב-IPTV's בעולם ועם מחקרים השוואתיים, והיא קבעה איזשהם אמות מידה שבעיני הם כרגע המורה נבוכים ששר התקשורת צריך לאמץ.
אגיד את זה ב-30 שניות. אחד, מגרש משחקים שווה, מר סלוצקי, בין שידורי הטלוויזיה באינטרנט לבין הטלוויזיה הליניארית המסורתית, כל עוד מדובר בטלוויזיה כהגדרתה, גם על-פי החוק וגם על-פי הפרשנות.

וגם על פי המצגת.

שתיים, לא כל קובץ וידיאו אודיו-ויזואלי, ואני מעז לומר, אפילו היום במדינת ישראל, לפני המיזם של "פרטנר" והלוואי שהוא יצליח, אין שום מיזם אינטרנטי שעומד בפרמטרים של טלוויזיה, שידורי טלוויזיה ואינטרנט, מבלי לפגוע ב-mako או בשום אתר אחר.
שלוש, הוועדה ממליצה לאמץ את העיקרון האירופי של ניטרליות טכנולוגית, אדישות לטכנולוגיה, כי היא סבורה שהערכים שהמדינה חושבת שצריך להגן עליהם, כמו הפקות מקור וכמו הגנה על ילדים, צריכים להיות ללא קשר לאמצעי ההולכה. זה יכול להיות כבלים, לוויין, IPTV או יונת דואר. אם המדינה חושבת שאלה הערכים שצריכים להגן עליהם הם לא שייכים לטכנולוגיות.
דבר אחרון, הוועדה הזאת קבעה, בדיוק כמו שבשנת 2000 קם הלוויין להתחרות בכבלים – הוועדה הזאת ממליצה, היא לא קבעה כלום, את זה השר יחליט – שבשפתי שלי זה סוג של הגנת ינוקא, קרי כל עוד מיזמים כאלה כמו "פרטנר" לא תופסים נתח שוק מסוים שבין – לא זוכר כעת את המספר – 7% מתוך כלל המנויים של טלוויזיה למנויים, אין מקום להחיל עליה רגולציה מלאה, כבדה ודווקנית כמו שהיא קיימת היום.

במקביל, ממליצה הוועדה לשר התקשורת להקים צוות יישום שיעשה במקביל גם דה-רגולציה ודיאטה חריפה לרגולציה לטלוויזיה המסורתית היום. כך שבסופו של דבר במבחן התוצאה יהיו כללי משחק שווים גם לטלוויזיה הליניארית והמסורתית הרגילה, והלוואי שהמיזם של "פרטנר" יצליח.

הם ימליצו. אבל הוועדה הזאת המליצה לפני שנה.

אז אולי קודם תעשו דה-רגולציה, ואחרי זה נחשוב על רגולציה?

גם לנקודה הזאת הוועדה נתנה את דעתה. אגב, כשאני אומר דיאטה בטח הכוונה היא לא ליצירה ישראלית, ובטח לא על הגנה על קטינים.

נוכל רק אתכם, רק את ההפקות מקור.

להיפך, אני שמח לשמוע ש"פרטנר", גם בלי רגולציה, רוצה להשקיע בהפקות מקור. הלוואי. תבורכו.

ניצן, הם לא מכירים את הסכומים. חבר'ה, תפסיקו, נו, באמת.

תעשה הנחה, סלוצקי.

נדב עשהאל מערוץ-24.

אני רק רוצה להגיד משפט אחד, העלו פה את נושא הפרסום. אם מישהו חושב שכל החגיגה הזאת תתנהל על הנושא של הפרסום, אז הוא טועה לחלוטין. הערוצים המסחריים היום במצב של פשיטת רגל מוחלטת מבחינת הקיבולת של השוק הזה, כמובן שהוא לא יכול להכיל השטף הזה של אנשים וגופים שרוצים להתפרנס מנושא הפרסומות. זה דבר שהוא פשוט אבסורד, זה לא יעבוד. והדה-רגולציה זה צעד ראשון שהוא הכרחי גם כלפי הפלטפורמות הקיימות, אבל אנחנו רואים את זה, אני מדבר לצורך העניין גם בשם "קשת", שיש מניות זהב לרגולציה בסיטואציה של ערוץ-10.
לכן אנחנו צריכים לחשוב ולראות איך אנחנו מייצרים שוק שהוא נורמלי ושהוא יכול להכיל את עצמו. כי ככה לזרוק פרסומות, לא פרסומות, זה דבר שהוא פשוט מנותק מהמציאות.

אוקיי. כן.

אני חייבת להגיד שאני קצת לא מבינה את הדיון. בסך הכול מה שאנחנו אומרים זה שצריך פה לטפל בדברים שהם טריוויאליים. את הגיגות צריך להוריד, ודיברנו, ולפני הטלוויזיה כבר היה מדובר שהמשרד מתניע את הפעילות והוא מבטל את החסם הזה, בלי קשר בכלל לטלוויזיה. השוק הסיטונאי הוא עובדה. הרגולציה, הוועדה של ניצן חן, היא עובדה. היא קבעה מה שהיא קבעה, היא ישבה שנתיים וקבעה. זאת אומרת, כל מה שאנחנו עושים כרגע ומה שאנחנו מראים לכם הוא במגבלות האלה ובתחומים האלה.
ולכן דיון על זה שאנחנו נותנים מחיר מסוים או לא נותנים מחיר מסוים הוא לא רלוונטי. אנחנו אומרים: חבר'ה, אנחנו רוצים להיכנס לתחום, לתת הצעת ערך כוללת, אנחנו חברת תקשורת, אנחנו חברה עם מוניטין מבוססת, ויכולים לתת לכם את המוצר הזה.

לערער עכשיו על היכולות הכלכליות שלנו או על פרסומות או על הפקות מקור זה לא רלוונטי. אנחנו עומדים לחלוטין מאחורי מה שהצגנו.

אוקיי. יש עוד מישהו שרוצה? כן.

אנחנו מברכים על תחרות, אני אגיד את סוגיית מגרש המשחקים השווה עוד הרבה יותר חזק מניצן. לא יכול להיות שמישהו מסתתר מאחורי הרומנטיקה של האינטרנט. האינטרנט הוא לא רומנטיקה, הוא לא חופש ביטוי, הוא עוד תשתית לצורך העניין, ומי שמשדר על האינטרנט ואומר שהוא חלופה לטלוויזיה רב-ערוצית הוא טלוויזיה רב-ערוצית לכל דבר, וצריכים לחול עליו שישה עמודים, אם לא טעיתי, של חובות רגולטוריים.
הן לא רק בתחום הפקות המקור. הן בתחום הפקות המקור, בתחום השידורים, בתחום כמות הערוצים שיהיו בבסיס, שאלות צרכניות, שאלות של קטינים, איסורים על פרסומת, על הימורים, על פורנוגרפיה. שישה עמודים, ואני בטוחה שלא כיסיתי את הכול. מה מותר לעשות עם השלט, ואיך מתנתקים ומה אומרים ללקוח.

חברים, הם רוצים להיכנס למשחק שלנו, שיבואו עם הקיטבג לעבודה. אנחנו קמים לעבודה עם קיטבג של מחויבויות שכבר מזמן היה צריך להתחיל להוריד ממנו הרבה מאוד דברים. אנחנו לא מונופול, הכבלים עוד רגע גם לא מונופול בתחום השידורים. זהו, נגמרה החגיגה. רוצים להיכנס? אתם לא אינטרנט, אתם לא איזה מיזם רומנטי של קהילה מדברת, אתם טלוויזיה, אתם מציגים מצגת שאתם טלוויזיה, שיחול עליכם הכול.
תכפיפו אותם לאחת המועצות, שיאשרו את המחירון שלהם, את הסכם המנוי שלהם, יבקשו מהם עשרות דוחות כל שעה, הם לא יוכלו לעשות פרסומת, הם לא יוכלו לעשות תוכן שיווקי, ונראה אותם מתחרים ב-89 שקלים. אני אשמח גם להציע הצעה חלופית אם יורידו ממני את כל המחויבויות האלה.

כן.

רק להבהיר, אנחנו בעד תחרות. אני גם חושב שהתחרות עושה טוב בסוף. אני רק רוצה שיובהר שהוועדה הזאת מצאה את עצמה במשך עשר שנים אחרונות דנה בסוגיה למשל של פרסומות בכבלים כדי להוזיל את מחיר החבילה, ובסוף באיזונים שלה החליטה שאנחנו לא נוכל לשדר פרסומות כי יש אינטרסים אחרים, כמו השידורים ברדיו האזורי, בטלוויזיה המסחרית, ואז היא עשתה את האיזון הזה.
הוועדה הזאת גם דנה בנושא הפקות מקור ובמגוון נושאים, והחליטה שצריך להמשיך לחייב הפקות מקור על השחקנים הקיימים, למרות שיש לה טענה שהם יעשו גם לבד אם לא יחייבו אותם. עובדה שיש רגולציה, והיא רגולציה מאוד קפדנית.

יש חובות נכבדות מאוד בשידורי ספורט למשל, שלא קיימות בשום מדינה בעולם, שמחייבות את הפלטפורמות לשדר שידורי ספורט, אירועים ספציפיים, ולקנות אותם בכסף יקר מאוד.

יש ועדה בין-משרדית שישבה, אני חושב, שלוש שנים בנושא הזה, ובסוף ההמלצות שלה הן המלצות שאומרות: צריך לעשות דה-רגולציה לרב-ערוצי וצריך להטיל איזשהם חובות. שני הדברים האלה לא נעשו, לא תהליך דה-רגולציה ולא אמרו איזה חובות יחולו על השחקנים החדשים כשהם ייכנסו לתחרות.
ולכן כל דה-רגולציה שתבוא אנחנו מתחייבים להעביר את זה לחיסכון לצרכן מיד. אני חושב שאנחנו לא צריכים יותר מדי לדבר בשבח עצמנו, כי אנחנו הוכחנו שהשוק תחרותי ואנחנו מאוד תחרותיים. גם בשוק השידורים מבחינתנו כל דבר כזה יאפשר להוזיל את החבילה.
אני לא בטוח שמחר יתנו לנו פרסומות, אני לא בטוח שיורידו מאתנו נטלים כאלה ואחרים, אבל אשמח מאוד אם יורידו רגולציה איפה שאפשר להוריד, כי הרגולציה במדינת ישראל היא הכבדה ביותר בעולם, נקודה, בתחום השידורים הרב-ערוציים. אין מדינה שיש לה נטל כזה כבד.
ודבר אחרון, השוק הזה הוא שוק מאוד תחרותי, שוק שבעשור האחרון הסב לשחקנים שמשחקים בו הפסדים של מיליארדי שקלים, כך שאף אחד לא יחפש את הרנטה שנמצאת פה למעלה. הוא שוק מאוד קטן, הוא שוק מאוד בעייתי, ולכן מי שמסדיר את הדבר הזה, הרגולטור, צריך להבין שבסוף אין יש מאין. תוכן עולה כסף, תשתית עולה כסף. אם מישהו משתמש בתשתית של מישהו כנראה הוא משלם לו על זה כסף, ואם הוא רוצה לעשות תוכן משמעותי, זה יעלה כמובן כסף. תודה רבה.

עוד מישהו? כן, בבקשה.

שמי עידן מאיגודי היוצרים. אני שומע פה כל מיני דיבורים על דה-רגולציה, אני שומע את "קשת", ממש דמעות שוטפות את השולחן. אני רק מזכיר לכם שבמשך שנים רבות הרווחתם הרבה מאוד כסף, לא הפסדתם, ולא ראיתי אתכם קמים ואומרים: אנחנו נשקיע יותר ממה שמחייבים אותנו, אלא השקעתם את מנת המינימום שאתם חייבים. ובאותה נשימה, כולם אומרים כמה השוק הזה הפסדי. אם זה כל כך הפסדי, למה כל כך הרבה חברות רצות להיכנס אליו? יש פה איזושהי אנומליה שהיא לא מוסברת.
מה שאנחנו נשמור עליו, ונעשה את מה שאנחנו יכולים כדי לשמור עליו, זה הפקות המקור, שזה ברור שלא יכול להיות מצב שיהיו שני שחקנים על אותו מגרש וכל אחד בחוקים אחרים. זה מצב שהוא לא הגיוני, הוא לא סביר, הוא לא יכול לקרות.
וראינו את הרפורמה שנעשתה בשידורי רישיונות, במעבר לרישיונות. יוזמה מבורכת, שאנחנו רואים עכשיו שזה סוג של, לא נעים להגיד, קצת "ברווז צולע", שלא ממש מצליח לעמוד על הרגליים ולהתרומם.
אז צריך להיות מאוד זהירים, ובעיקר להתייעץ עם כל הגורמים שרלוונטיים לשוק הזה לפני שלוקחים החלטות, כי זה יכול גם לעשות נזק, לא רק לעשות תועלת, בלי ויכוח על טובת הציבור בסופו של דבר. על זה אין ויכוח. אבל צריך להיות זהירים עם העניין הזה, ההרחבה של השוק לא תמיד מביאה לתוצאה טובה. חשוב לנו הנושא הזה שיהיו ערים לזה במשרד התקשורת, לאור הניסיון.

כן, בבקשה.

אני המהנדס הראשי של הרשות השנייה, "עידן פלוס". רציתי להתייחס לרמת הכיסוי ולשת"פ עם "פרטנר" או "סלקום" או "פלאפון". רמת הכיסוי כרגע היא מעבר למה שנדרש אפילו בחוק, הגענו לאחוזים מאוד גבוהים, כולל תוך דירתי, אפילו יש מקומות שסלולר תוך דירתי לא נותן את הכיסוי של "עידן". אבל כמובן שעדיין ישנם חורים שתלויים בצפיפות, היכן נמצאת הדירה, כשהחורים בעצם מתייחסים לקליטה תוך דירתית. אין מקום בארץ ש"עידן" לא נקלט החוצה, אפילו אם יוצאים לכביש קולטים, אפילו ברכבים קולטים את "עידן פלוס".
אנו נמצאים בימים האלה ממש בהשלמת סגירת כל החורים, כל ה-gap's. התחלנו בסדרת התקנות של gap filler's, בעצם יש כבר מספר gap filler's באוויר, כמו מעל כפר-סבא. מי שהיו לו בעיות בכפר-סבא יכול לקלוט היום תוך דירתי את "עידן פלוס", ובשבוע הבא, שבוע אחרי זה, אנחנו ממשיכים בהתקנות.

אנחנו משתמשים כמובן בתרנים קיימים, בתשתיות קיימות. יש לנו גם שת"פ עם "פרטנר", ואנחנו מכירים את החבר'ה שפה. היו פגישות גם עם מנחם תירוש ב"פרטנר" לקדם יותר את הנושאים, ושזה יהיה פחות בירוקרטי בכדי לאפשר התקנה יותר מהירה. יש לנו גם קשרים עם שאר החברות, גם עם "פלאפון", גם עם "נטוויז'ן", עם "סלקום", אנחנו מסייעים להם גם באפיון המקלטים, באפיון האנטנות קליטה.
היו בעיות של אנטנות הקליטה שלא כל כך התאימו, גם אלה שנמכרו בשוק וגם אלה שחברות הסלולר הביאו לארץ שלא כל כך התאים, וכמובן שנעשו שיפורים. יש קשר חזק איתם, גם ברמת המוקד והשירות. אנחנו שמחים על כל מי שרוכב עלינו או שאנחנו רוכבים עליו בהצפת השידורים האלה.

כמובן שהמערכת תורחב. המערכת אמורה להיות בערך עוד שנה וחצי עם עוד חמישה ערוצי HD ועוד שישה ערוצים פתוחים, וכבר בימים אלה העלינו את ערוץ הילדים, ערוץ-23 כבר באוויר, בשידורי ניסיון ב"עידן פלוס", ומעלים את תחנות הרדיו. תחנות הרדיו גם בשידורי ניסיון, כל יום יש תחנה שעולה.
ויש לקחת בחשבון גם את עניין ההרחבה וההשפעה שלו, בעיקר ההרחבה ב-HD שבעצם יאפשר טכנולוגיה חדשה של ה-DTT2, וכדאי שחברות הסלולר שמכניסות ממירים לשוק ייקחו בחשבון גם את הטכנולוגיה החדשה שתעלה לאוויר בעוד חצי שנה. הדברים האלה נמסרו גם בפגישות איתם, וכדאי שייצא ממיר לשוק שתומך גם ב-HD וגם בטכנולוגיה החדשה, T2, שכבר תהיה באוויר תוך מספר חודשים בפיילוטים. אז לא כדאי לצאת עם מוצר שעוד כמה חודשים כבר יהיה קצת ישן. לקחת את זה גם בחשבון. תודה.

תודה. כן.

אופיר ביתן מהרשות השנייה. אני רק רוצה להשלים את הדברים, את עניין התוכן. אנחנו סבורים שכל הצעה של העלאת ערוצי טלוויזיה נוספים צריכה להיעשות אחרי בחינה מעמיקה, שתבחן את ההשפעות הכלכליות, ההשפעות על הערוצים הקיימים.

כמו כן, אנחנו מסכימים עם מה שנאמר פה, שהם צריכים לשחק על אותו מגרש משחקים מבחינת חובות רגולטוריות, מבחינת הפיקוח הרגולטורי. כמו כן, אנחנו סבורים שאין מקום לפרסומות בערוצים כאלה, וכמובן כשנקבל הצעה יותר קונקרטית נתייחס אליה באופן יותר מפורט.

לפי מה שאני מבין, אתם לא צריכים אישור מאף אחד?

כרגע לא.

אם הם יצליחו הצלחת יתר, אז הם יצטרכו לבוא - - -

רגע, אבל איזה ערוצים זה?

מה זה קשור להצלחה?

על-פי דוח הוועדה, ההקדמה של רגולציה תהיה בהינתן מצב שטרם נעשו צעדים מסוימים והעסק רץ ומגיע להיות יותר מאשר עניין של איזה שידור שולי, אז הרגולטור צריך מיד יהיה להתערב.

אבל למה לא לפני?

מה המבחנים שלכם לשידור שולי?

כמותיים.

לא אימצתם את זה, סליחה. אימצתם כרגע את דעת המיעוט לעשות שום דבר. דעת המיעוט היתה מחדל וזה מה שאומץ.

הדוח כתוב, פורסם, ולפני כולכם, ואתם מכירים אותו.

מישהו אימץ אותו?

אני מנסה להבין. יש מצב שללא שום התערבות של ועדת הכלכלה, ללא החלטה על חוק מסוים או תקנות מסוימות, יכול להיכנס שחקן בסדר גודל כזה לתוך השוק הזה, בלי ששום דבר ישתנה? הרי אתם יודעים לאן זה יוביל. זה ברור לכולם, זה יוביל לכאוס מוחלט.

אני בעד הדבר הזה, אבל צריך לבדוק אותו, צריך לבחון אותו. לא יכול להיות שייכנסו ככה, מצאו איזה loophole בתוך חוקי מדינת ישראל, חוקי התקשורת, ובתוך ה-loophole הזה מכניסים שני - - -

טוב, בוא נשמע את התגובה.

האמת היא שאני שואל אותך ואת מנכ"ל משרד התקשורת.

אנחנו לומדים את העניין. אני לא אומר לך שאני בקיא בכל הפרטים. הישיבה הזאת נועדה כדי לפתוח איזה זווית לסיפור הזה.

נכון, ברור.

ולפי מה שאני רואה, צריך ישיבה ארוכה יותר ועמוקה יותר.

זה נראה כרגע שאם אף אחד לא עושה שום דבר, בעצם יכולים להיכנס שני שחקנים, אני מבין שיותר מאחד, רציניים, יכול להיות שהם ברוכים.

יש חסמים כלכליים.

החסם הכלכלי, שמעתי שאפשר אותו להסיר מבלי שיקרו דברים אחרים. יכול להיות שהוא יוסר בכל מקרה, ואז ייכנסו אחד או שניים או שלושה שחקנים חדשים בסדר גודל כזה, ויהפכו את כל מה שנעשה פה בעשר שנים האחרונות בוועדת הכלכלה בעצם.

ואז השחקנים הוותיקים יבקשו הקלות, וגם ככה השוק בקושי - - -

לא להתפרץ.

אולי כדאי שבפני הוועדה תהיה גם סוגיה מעניינת שנקראת הפרדה מבנית. חברות הסלולר, חברות גדולות מאוד, מבוססות, חזקות בתחום הסלולר, כשהן נכנסות עכשיו לתחום חדש, כל עוד קיימים אצל משדרים אחרים ואצל חברות תקשורת אחרות רגולציות על הפרדות מבניות, אולי כדאי להטיל עליהן הפרדה מבנית, כשהן נכנסות לתוכן.

אנחנו לא איזה תנועה מחתרתית שנכנסת לשוק. זה לא איזה לקונה שקיימת פה, ופתאום אנחנו נכנסים. יש פה ועדה שישבה, שנתיים לדעתי, ודנה בזה, וקבעה סטנדרטים על בסיס חשיבה שהיא קיימה. למיטב ידיעתי, שידורי ה-VOD של "יס", מתנהלים גם ללא רגולציה, עד כמה שאני יודעת ועד כמה שאני למדתי. זה אחד.
שתיים, הפרדות מבניות צריך לשים על בעלי מונופולין בתחום מסוים. אם יש לך מונופולין על התשתית, וקבעה ועדת חייק מתי יוסרו - - - אז גם זה נדון.

טוב, בואו נסכם.

אני מבקשת להעיר על מה שהגברת הנכבדה אמרה.

לא, סליחה. חברים, אין פה היום שום הכרעה.

אבל לא צריך הכרעה, הם יכולים מחר לעשות מה שהם רוצים.

הבנו את התמונה. הוועדה תקבע דיון עמוק בנושא בחודש יוני, בתאום עם משרד התקשורת. אני מבין שבמהלך החודש תפרסמו גם את השימוע. בגדול, אני אומר, זה נשמע צעד מבורך. צריך כמובן לאזן את זה מול הרגולציה הקיימת, מול האינטרסים של השחקנים האחרים בשוק, של היצירה, של האינטרס הציבורי בתכנים איכותיים. אין ספק, עוגת הפרסום, צריך לבדוק כיצד היא מתחלקת ואיך באלמנט הזה. אבל דיון של שעה ושעתיים לא מספיק לנושא הזה, גם צריך להכין חומרים על-ידי כולם, להכין ישיבה מסודרת. אני מבטיח, ככל שזה תלוי בי, ככל שהנזילות של הפוליטיקה תאפשר, שאנחנו נקבע דיון בחודש יוני בסיפור הזה. עכשיו אנחנו חייבים לרוץ למליאה להצביע.
הישיבה ננעלה בשעה 11:44.