PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
12/06/2012

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
<פרוטוקול מס' 627 >
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ב בסיוון התשע"ב (12 ביוני 2012), שעה 10:00

<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר

יצחק הרצוג

אורי מקלב

>
ז'קלין ברכה - סגנית רשם הפטנטים, משרד המשפטים

שמרית גולן - עו"ד ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אסא קלינג - ראש רשות הפטנטים, משרד המשפטים

רוויטל טופר חבר טוב - כלכלנית קופות החולים, משרד הבריאות

יואל ליפשיץ - סמנכ"ל פיקוח על קופות החולים, משרד הבריאות

דבי מילשטיין - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התמ"ת

כרמל פלדמן - סגנית מנהל איגוד הכימיה והפרמצבטיקה, התאחדות התעשיינים

זבולון תומר - חבר הנהלת הסקציה הפרמצבטית, התאחדות התעשיינים

רון תומר - חבר הנהלת הפרמצבטיקה, התאחדות התעשיינים

חן בן דורי אלקין - עו"ד, "פארמה" ישראל

ערן ברקת - עו"ד, "פארמה" ישראל

גיא גורצקי - מנכ"ל, "פארמה" ישראל

מאיר פוגטש - יועץ, "פארמה" ישראל

תמיר אפורי - עו"ד, איגוד תעשיות האלקטרוניקה

טל בנד - עו"ד, ש.הורוביץ, משרד עו"ד, שותף במשרד

יאיר זיו - עו"ד, ש.הורוביץ, משרד עו"ד

מיכל חכמי - יו"ר אגודת עורכי הפטנטים

ד"ר יהודה לבנה - סמנכ"ל קניין רוחני וחקיקה, "טבע" תעשיות פרמצבטיות

אינה פוגץ' - עורכת פטנטים, ריינהולד כהן ושות'

חננאל קוטינסקי - דירקטור קניין רוחני, "אורבוטק" בע"מ

נעמה מנחמי
גלעד נווה (עוזר ליועצת המשפטית)

דורית ואג

אור שושני
<הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011>

בוקר טוב. אנחנו נתחיל דיון ברביזיה. את הרביזיה הגיש שר הבריאות. אתה רוצה להסביר לנו מה אתם רוצים?

אני יואל ליפשיץ, ממשרד הבריאות. אנחנו רוצים לחזור לנוסח של סעיף 19א, שהוצג לפני הוועדה ונמצא בפניכם. זה נוסח שמוסכם על ארבעת משרדי הממשלה: משרד הבריאות, המשפטים, תמ"ת והאוצר.

לא הבנתי מה אתם רוצים.

דיברת על הרביזיה.

כן, אני רוצה להבין מה אתם מבקשים. אתם מבקשים את האפשרות שבחינה על-אתר תהיה רק באחד מהמקרים שמופיעים בסעיף?

לא, זה סעיף אחר לחלוטין.

מה זה סעיף אחר? כל רגע אני מקבל סעיפים אחרים.

זה אומר נסיבות מצומצמות יותר גם למבקש. כלומר, רק משלוש נסיבות ולא משש נסיבות, כמו שיש היום.

הנוסח הזה עבר בוועדה. אם אנחנו נצמדים לנוסח של הוועדה, אז אנחנו מבקשים להוריד בסעיף 19א את "או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות זאת".

את זה הבנתי. אבל אני שואל באילו נסיבות אפשר יהיה לבקש את הקדמת הבחינה.

העילות מופיעות שם: או טובת הציבור, או נסיבות - - -

איפה יש טובת הציבור? אני לא מבין. אתם ממציאים לי פתאום דברים שלא קיימים אצלי. באיזה נסיבות אפשר לבקש הקדמת בחינה?

"גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש"; "הודעה של הרשם בדבר אפשרות להקדים את הבחינה" - - -

אתה מבין שבזה אתה הכנסת את עצמך לבור הכי גדול שאתה יכול? הוא בחיים לא יודיע שאפשר להקדים את הבחינה. למה שיודיע?

זה הליך קיים. זה הליך שנקרא "pattern prosecution highway".

חבר'ה, כשהוא רוצה להאריך הוא לא יודיע. הלאה.

לא, זאת הודעה לפי הסכם בין רשויות פטנטים, שלפיה הבקשה נבחנה באחת הרשויות - - -

הקושי הוא לגבי הסיפא.

זה 19(ז) בכלל.

אני רוצה להבין באילו נסיבות אפשר לבקש הקדמת בחינה.

של צד ג' או של המבקש עצמו?

צד ג'.

רשום לך למטה: אם חלף זמן שהוא ארוך באופן בלתי סביר; אם זו טובת הציבור; ואם "העוסק בתחום האמצאה לתחום הפיתוח והייצור של המוצר - - -

טוב, אז מה ברביזיה שלכם אתם רוצים לשנות ממה שאישרנו?

אנחנו רוצים בנוסח שאושר בוועדה לצמצם את האפשרויות של ההארכות. זה מה שאנחנו מבקשים.

איך אתם רוצים לעשות את זה?

איזה מילים אתה משנה?

ב-19א(ב) אני רוצה להוריד את הסיפא: "...או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות זאת."; ובסעיף קטן (ו): "... או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות."

למה אתם רוצים להוריד את "או נסיבות אחרות המצדיקות זאת" בסעיף (ב)?

כדי לסגור כמה שאפשר את האפשרות להאריך את המועדים.

אבל (ב) לא מעניין אותם. (ב) זה לא בקשה של צד ג', זו בקשה שמצד המבקש. אני לא מבינה למה זה מעניין אותם.

גם שהמבקש לא יבקש ארכות סתם.

אחד מהדברים שדיברו עליהם כל הזמן בוועדה זה על ודאות וסופיות ומהירות של הדיונים. וגם הדדיות. בעניין הזה, אנחנו מורידים את זה לכל הצדדים כי אנחנו רוצים לצמצם את אפשרויות ההארכה על מנת שיגיעו להחלטה סופית שתהיה ברורה – יש פטנט או אין פטנט.

האם יש עוד מדינה שבה יש הסדר כזה? הסדר שבו לרשם אין אפשרות להאריך מועד?

גם בחוק שלנו יש מבחנים שונים להארכות מועד לפי המטריה. בבקשות מסוימות שיקול הדעת שניתן לרשם להאריך מועד הוא אפסי, בבקשות מסוימות הוא יכול להאריך רק בנסיבות כמו שאנחנו ניסחנו – שלמבקש לא הייתה שליטה עליהן או יכולת למנען, ובנסיבות אחרות יש גם מבחן של למשל - - -

אבל לא זו השאלה שלי. השאלה שלי היא האם יש איזושהי מדינה שבה יש הסדר בחינה על-אתר שבו יש צמצום של הארכות ואין לרשם שום אפשרות להאריך אותן אלא מטעמים כפי שכתובים - - -

ארצות-הברית למשל.

רגע, סליחה, אין את זה באף מדינה בעולם, ואנחנו נהיה המדינה שיהיה בה את זה.

בארצות-הברית זה לא כתוב כך.

זה בדיוק כך.

אין מספיק דוגמאות להליך כזה - - -

זה לא חשוב. רבותיי, ממתי אנחנו מתחילים לבדוק מה קורה בעולם? אני חשבתי שאנחנו אור לגויים.

אני רוצה להבין אם הרשם מסכים לדבר הזה.

תסלח לי, אולי אתה רוצה לשאול גם את היועץ המשפטי לממשלה אם הוא מסכים. אני המחוקק, לא הרשם.

אז אתה לא רוצה להקשיב לשום דעה נוספת?

בוודאי שאני רוצה להקשיב, אני רק אומר לך שאתה המחוקק.

האם זה נראה לך שקושרים את ידו של הרשם ואין לו שום שיקול דעת בנסיבות חריגות?

יש לו.

אין לו. מורידים לו פעמיים, שזה דבר שנראה לי הזוי.

אני חושב שההסדרים למתן ארכות הקיימים כיום בחוק הם מספקים. יחד עם זאת מדובר בהצעה ממשלתית, שהיא פרי פשרה בין המשרדים שהוזכרו, ולכן אני לא אשנה מן ההסכמה שניתנה.

תודה. בבקשה, גברתי.

שמי אינה פוגץ', אני מייצגת את אגודת FICPI, שזאת אגודה בין-לאומית של פרקטיקה פרטית. זאת אומרת שזו לא תעשייה, אלא עורכי פטנטים, עורכי דין, שמתעסקים בקניין רוחנית, פרקטיקה פרטית. אני 25 שנה בתחום, ואני יכולה להגיד שצריך להבדיל פה בין ארכות שניתנות אוטומטית לארכות מיוחדות. היום קיים במשרד הפטנטים מנגנון שבו המבקש מוגבל במספר הארכות שהוא יכול לקבל. בכל דוח בחינה הוא יכול לקבל לא יותר משישה חודשים ארכה, ובסך הכול, לכל הבחינה, לא יותר מ-15 חודשים ארכה. זה מה שקבוע כרגע במשרד הפטנטים, ואנחנו מדברים על הליך בחינה. אין מדינה בעולם שלא נותנת ארכות בכלל לתשובות לדוחות בחינה. אנחנו מדברים על זה. כרגע מדברים על העובדה שאם צד שלישי ביקש לזרז בחינה – אני לא מדברת על באיזו זכות כי אני מבינה שזה לא הנושא היום – אז פתאום לא נותנים למבקש בכלל זכות לבקש ארכה כלשהי. כזה דבר לא קיים בעולם. כל מדינה מגבילה לתקופה מסוימת את כמות הארכות שאפשר לקבל, כמו שגם במשרד הפטנטים אצלנו זה מוגבל. אבל זה שבכלל אי אפשר לקבל ארכות – זה לא קיים בעולם.

כן, בבקשה.

אני ערן ברקת, בשם "פארמה". יש שוני דרמטי בין המקרה שבו מבקש הפטנט מבקש בחינה על-אתר לבין מקרה שבו צד שלישי מבקש בחינה על-אתר. כאשר מבקש הפטנט מבקש בחינה על-אתר, אם יהיה הסדר ששולל את הזכות לקבל ארכה, התוצאה של הדבר תהיה שהבקשה שלו חוזרת לתור הרגיל. זאת אומרת, הוא ניסה להחיש, ואם אי אפשר לקבל שום ארכה בנסיבות האלה – שזה לא מה שסיכמתם בדיון הקודם אבל נניח שזה יהיה היום – התוצאה של זה תהיה שהבקשה שלו חוזרת לתור הרגיל, ואז ידונו בה ויבחנו אותה, ואו שמגיע לו פטנט או שלא מגיע לו. אם מגיע לו, בסוף הוא יקבל. לעומת זאת, במצב שבו צד שלישי מבקש להקדים את הבחינה – קל וחומר כאשר רשימת העילות היא כל כך רחבה עד שלמעשה כמעט כל מקרה נכנס בה – אם המבקש לא יוכל לקבל ארכה, התוצאה היא אובדן זכויות. התוצאה היא פגיעה בזכות הקניין של בקשה שבכל מקרה אחר הייתה מתקבלת כפטנט; ואילו כאן, מכיוון שאמרו לו שהוא לא יכול לקבל ארכה, נקודה, למעט מקרים שהם לא בשליטתו, אבל יש הרבה מקרים שבהם צריך ארכה באופן לגיטימי, התוצאה של הדבר הזה היא קיפוח זכויות. ולכן את הדבר הזה חשוב לזכור: אם הוועדה ואחר כך הכנסת ימנעו את היכולת לקבל ארכה בסיטואציה שבה צד שלישי ביקש לקבל ארכה, תהיה פגיעה לא מוצדקת ולא מידתית בזכות הקניין של מבקשי פטנט. לכן הנוסח שגובש בוועדה מבחינתנו, ככל שזה נוגע לאיזון בין אינטרס של מבקש הפטנט לבין אינטרסים אחרים שעשויים להתנגש ואינטרס של הציבור בכללותו, הנוסח שגובש הוא הרע במיעוטו ואין מקום לתקן אותו.

עוד הערה אחת לגבי הנושא של הארכות בלבד. מה שאמרה הגברת פוגץ' נוגע לבחינה. זאת אומרת, הליך הטיפול בבקשת פטנט הוא כזה שלפני שהבחינה בכלל מתחילה רשם הפטנטים דורש מהמבקש להציג לו את כל הפרסומים שהוצגו בכל העולם שנוגעים לכשירות של הבקשה למתן פטנט. דיברנו על זה באחת הישיבות הקודמות. רשם הפטנטים גם החמיר מאוד את הדרישות בשלב הזה, שנקרא בעגה המקצועית "סעיף 18". זה מקור הסמכות של הרשם – לפי סעיף 18 הוא דורש את הדרישות האלה. היום הוא דורש לא רק רשימה של מה שפורסם, אלא גם תרגומים. נניח שיש מקרה של עשרה פטנטים ביפן וחמישה פטנטים בגרמניה – צריך לתרגם את כולם ולתת לרשם הפטנטים את התרגומים שלהם, כדי שהבוחן – לכשתתחיל הבחינה – יוכל להידרש אליהם. היום ההגבלה של 15 חודש לארכות חלה על הבחינה אבל היא לא חלה על השלב המוקדם הזה כי הוא לוקח זמן. אם החוק יעבור כפי שהוא היום, עוד לפני הרביזיה, המשמעות היא שההגבלה על מתן הארכות חלה לא רק על הבחינה – שעכשיו הקדמנו אותה בגלל הבחינה על-אתר – אלא היא חלה גם על המענה לדרישה לסעיף 18, לאספקת התרגומים.
עכשיו, אני שואל את עצמי ככה: אם אני מבקש פטנט ויש לי בקשות מקבילות בגרמניה ובצרפת וביפן ואני צריך לתרגם 50 תרגומים וקיבלתי חודשיים, ואני צריך לתרגם ואחר כך גם להתייחס אליהם – האם אלה נסיבות שהן לא בשליטתי? אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות במצב שבו הרשם יצטרך להכניס את עצמו לסד של "זה לא בשליטתי". צריך לסמוך על הרשם – שפה, מנימוקים פוליטיים, הוא לא המשיך בעמדתו, וזה ברור – ולאפשר לו בנסיבות חריגות ומתאימות למנוע מתן זכויות. הרשם היה פה בכל דיונים והוא יודע את רוח החקיקה. תודה רבה.

בקשר לדברים שנאמרו כאן, אדוני, קודם כול צריך לזכור שהמחוקק כבר לקח בחשבון בתקנות הקיימות שמבקשי הפטנט הם בדך כלל מחו"ל. ולכן פרקי הזמן שקבועים להם היום זה לא חודשיים, כמו שעורך דין ברקת ציין לצורך המצאת הרשימה הזאת, אלא כבר ארבעה חודשים. ולכל השגה מהותית של הרשם יש עוד ארבעה חודשים, ולכל תיקון צורני יש עוד שלושה חודשים, כך שכל הדברים האלה כבר קיימים היום בתקנות בלי ארכות, וכשלעצמם הם מינימום של שנה.
מעבר לזה, צריך לשים לב לדברים שנאמרו כאן על ידי חברי, כי נאמר דבר והיפוכו. הוא אומר שיש להבחין בין מצב שבו מבקש הפטנט מבקש את ההקדמה לבין מצב אחר. אז במצב שבו מבקש הפטנט הוא שמבקש את ההקדמה, אני מבין שאין התנגדות של עורך דין ברקת למחיקה, או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות זאת, משום שאז הוא מוכן. גברת חכמי אמרה לנו לפרוטוקול שכשאשר מבקש פטנט מבקש בחינה על-אתר, הוא יודע מה הוא רוצה והכול מוכן והוא יודע מראש. בכל העולם מקובל שאין הארכות מועדים כאשר יש בחינה מזורזת.

ולשאלתה של עורכת הדין מנחמי, בארצות-הברית אין הארכת מועד. אם ביקשת הקדמת בחינה ואז ביקשת הארכת מועד, אין אפשרות שזה חוזר לתור.

ואם אתה צד ג'?

אין בארצות-הברית צד ג'.

זה בדיוק העניין – אי אפשר להשוות.

אם אי אפשר להשוות אז אין בארצות-הברית. תודה.

אין בארצות-הברית. תודה.

אני מבקש הבהרה אחת לדבריו של ברקת. הרשם ודאי יודע את זה. יש לי רושם, אני לא בטוח, שיצא חוזר שאומר שאין צורך בתרגום אלא אם כן הרשם ביקש זאת.

אין לזה חשיבות. הדובר הבא, בבקשה.

אני עורך דין תמיר אפורי, מהתאחדות תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. אני רוצה לומר שתי הערות. שמענו מסמנכ"ל משרד הבריאות שרוצים ודאות ורוצים הדדיות. עכשיו יש כאן איזשהו טיפול מאוד נקודתי באפשרות לערוך בחינה על-אתר לבקשת צד ג', כדי לקבל ודאות האם בקשת פטנט היא כשירה או לא. מן העבר השני, המתנגד יכול להתיש את מבקש הפטנט על פני שנים. אין על זה בכלל מגבלת זמנים, ולא רק שאין מגבלת זמנים הוא יכול אפילו להפסיד ואז לערער, והערעור שלו יעכב את כל התהליך, ולא יינתן פטנט. אז לומר שהבקשה פה נובעת מרצון לוודאות והדדיות זו בעיניי אמירה צינית בלשון המעטה.

דבר שני, בדיני פטנטים לא כולם כאלה מומחים ויודעים מה בדיוק המשמעות של הליך בקשת פטנט. אני רוצה שנפשט לרגע את הדברים ונחשוב על אדם שמבקש רישיון מרשות מוסמכת לעסוק באיזשהו עיסוק. פונה האדם לבקש את הרישיון, בא המתחרה שלו או צד ג' שרוצה להפריע לו ומבקש מהרשות המוסמכת שתבדוק אותו מאוד מהר ותקצוב לו לוח זמנים קצר שאם הוא לא יגיש במסגרתו את כל החומר שהוא יידרש הוא לא יקבל רישיון. זה פחות או יותר המצב. האם זה דבר שמתקבל על הדעת? זה לא מתקבל על הדעת. זה מקנה לצד שלישי אפשרות לפגוע במי שמבקש את הפטנט משיקולי תחרות לא הוגנת. זה מאפשר לו להציק לו ולהכביד עליו כדי למנוע ממנו את האפשרות לקבל פטנט. תודה רבה.

תודה. בוז'י, בבקשה.

אני לא מכיר בדין המנהלי מצב שבו מעקרים את סמכויותיו של הגורם המנהלי שמפקח על הנושא הזה. זה נראה לי בלתי סביר בעליל, למרות הנימוקים הטובים של משרד הבריאות בנושא הזה. אני מתפלא מאוד על משרד המשפטים. לא ציפיתי שמשרד המשפטים ינקוט בעמדה כזאת ולא ששר המשפטים ינקוט בעמדה כזאת, כמי שמבין מילה או שתיים בדין המנהלי.

מי, שר המשפטים או משרד המשפטים?

גם וגם. הייתי רוצה לדעת אם זה תואם את ההסכם עם ארצות הברית. ואני אגיד יותר מזה – אני הצעתי הצעת פשרה ליושב-ראש, שלפיה אפשר להקשיח את הנוסח ולכתוב טעמים מיוחדים שינומקו ויפורטו. אני יכול לפרט פה שורה ארוכה מאוד של סמכויות בדין המנהלי שמשאירות לגורם המנהלי שיקול דעת במצבים מסוימים, כי יש מצבים שלא צופים אותם.

אם רוצים להמשיך לשתק את תעשיית הפטנטים במדינת ישראל ולחלל אותה בכל מיני צורות על ידי הכנסת וירוסים חיצוניים שאינם רלוונטיים למטריה, למרות שהם חשובים מבחינה רעיונית – הרי קידום התרופות הוא בהחלט נושא נעלה – אז בבקשה. אבל אני מאוד מתפלא על עמדת משרד האוצר.

אני רוצה להתייחס. יש סעיף בחוק הפטנטים, סעיף 164, שעוסק בהארכת מועדים, ושם ישנם מועדים שלא ניתן להאריך כלל, ויש מועדים שניתן להאריך לפי המבחן שאנחנו הכנסנו: "אלא אם כן שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלמבקש ולבא כוחו לא הייתה שליטה עליהן ולא ניתן היה למנען". זה המבחן שרצינו להכניס גם כאן. זה משאיר שיקול דעת בנסיבות שאי אפשר לצפות אותן. יש גם מבחנים אחרים, למשל טעות בתום לב. לפיכך יש לזה תקדים גם בחוק שלנו ואני מניחה שבעוד מקומות. אנחנו פשוט רצינו להחיל את המבחן הקיים – מבחן הביניים הזה, לא כשאין הארכה בכלל אלא כשיש הארכה רק בנסיבות לא צפויות – גם על המקרה הזה, שאנחנו חושבים שזה הולם אותו.

הדוברת הבאה בבקשה.

אני דבי מילשטיין, ממשרד התמ"ת. ההסכם עם ארצות-הברית לא נוגע בכלל לנושא של על-אתר, ולכן זה לא רלוונטי.

הדובר הבא בבקשה.

אני חננאל, מ"אורבוטק". אני לא מהתעשייה הפרמצבטית אלא מתעשיית ההיי-טק. אנחנו מייצרים מכונות ומוכרים כמעט את כולן בחו"ל. הבקשה של משרד הבריאות באה מהסתכלות – אני לא יודע אם מוצדקת או לא מוצדקת – על עולם התרופות. היא יצרה מצב, גם בתיקון הנוכחי, שהוא – כפי שנאמר פה – הרע במיעוטו. אם צד שלישי רוצה להציק למבקשי הפטנט, יש לו עוד כלי להציק להם בתהליך. זאת אומרת, לכפות עליהם לוח זמנים לבחינה במסגרת יחסית צפופה. אני חושב שאפשר לסמוך על הרשם שהוא לא יעניק בקלות ראש ארכות רק בגלל שמישהו ביקש, ולכן צריך לאפשר לו איזשהו שיקול דעת.
יש הבדל בין בחינה על-אתר שביקש המבקש לבין בחינה על-אתר שביקש צד שלישי. כשהמבקש מבקש בחינה על-אתר יש לו איזו סיבה שבגללה הוא רוצה את הפטנט מהר, ולכן אם הוא לא מגיב מהר אז הוא מאבד את הפריבילגיה של בחינה מחוץ לתור. ההקשחה שהוצעה פה בנושא הארכות לגבי מבקש שהוא צד ג' בעצם נותנת פרס לצד ג' – היא נותנת לו כלי מאוד דרקוני לפגוע במתחרים. ובאותה מידה שהיום יש בארץ מתחרים שעושים שימוש בכלי של ההתנגדויות כדי למנוע ממבקשים לקבל פטנטים, צריך שהתיקון הזה, כמו שהוא, יהיה מידתי ולא יהפוך כלי למי שמתנגד לפטנט מסוים לנגח את בעל הפטנט.

סעיף (ד): "בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) תוגש ללשכה בצירוף האגרה שנקבעה, אם נקבעה."

הכוונה כאן - - -

הכוונה כאן היא שקודם כול צריך לקבוע אגרה.

נכון.

כדי שלא יהיה מצב שממציאים לי אגרות.

מכיוון שיש לנו היום גם דיון בתקנות אבל הסעיף הזה בחוק עדיין לא עבר, אנחנו רצינו להציע תחילה נדחית של חצי שנה לכל סעיף 19א בכל אופן שבו הוא יעבור, כדי שתאפשר לנו - - -

אם נקבעה, למה לי לדחות סעיפים?

כי אנחנו לא נוכל היום להתאים את התקנה לסעיף בחוק.

אז לא תתאימו היום, בסדר.

אנחנו לא נוכל להפעיל את הסעיף הזה ללא גביית... בטח שלא נעשה את זה בחינם, אחרי שאמרנו שצד ג' יצטרך לשלם סכום מאוד גבוה.

זה מה שאני חושב שצריך להיות. אבל אתם אנשים לא רציניים, אתם הרי תקבעו פה אגרה של כמה מאות שקלים.

יש לנו רעיון קצת יותר רחב. אבל בכל מקרה אנחנו התכוונו לבקש תחילה נדחית לסעיף הזה כדי שנוכל להתקין את האגרות המתאימות.

במסגרת הדחיות שאי אפשר לתת.

מה עוד יש לנו פה?

נבהיר שב-19א אנחנו מורידים ב-(ב) את הסיפא "או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות זאת"; ב-(ג) זה רק עניין של ניסוח – במקום "יראו כל אחד מאלה כנימוק סביר" בסיפא, יבוא "אם התקיים אחד מאלה". זה רק עניין של ניסוח, אני לא חושבת שיש פה איזשהו שינוי במשמעות; ב-(ד) הוספנו את "אם נקבעה" אחרי המילה "שנקבעה". כלומר: רק אם נקבעה אגרה; ב-(ו) הורדנו שוב את אותה הסיפא כמו ב-(ב) "או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות זאת"; ויש לנו - - -

לא הבנו, זה נושא לדיון או שזו החלטה?

החלטה.

הם הולכים להצביע, אז אני רק מסבירה על מה ההצבעה.

אז זאת הצעת ההחלטה?

זאת הצעת ההחלטה.

ויש לנו עוד שתי בקשות של משרד המשפטים, לאור הזמן שחלף מאז הדיון הקודם: בסעיף 16, "תחולה והוראות מעבר", לקבוע שהרשם יפרסם באינטרנט את ההודעה כאמור בסעיף 166א לחוק העיקרי, החל מחודש מיום התחילה ולא שלושה חודשים; והוראת השעה של סעיף 17 - - -

- - -

אתם רוצים להכניס עוד סעיף שלפיו התחולה של סעיף 19 תהיה בעוד שישה חודשים?

שישה חודשים מיום התחילה. זה סעיף 8 להצעת החוק.

אדוני, רק שאלה אחת אם אפשר: בסעיף 19א, לגבי סעיפים (4) עד (6), הסעיפים של העילות של בחינת המבקש שהוספו אבל שאינם בהצעת הרביזיה – האם הם נמחקו כמו בהצעת הרביזיה או לא? הרי מדובר שניסו בזמנו להוסיף עוד עילות כדי שהמבקשים יוכלו גם לבקש הרבה יותר בחינות על-אתר. הבנתי שמשרד הבריאות התנגד לזה בזמנו.

לא, זה כמות שהוא. כמו שהוא מופיע.

כמו ברביזיה או כמו ש - - -?

כמו שזה מופיע בסעיף.

אז איך זה מופיע כרגע, האם 19א (4), (5) ו-(6) מופיעים עדיין או שנמחקו לבקשת חבר הכנסת מקלב?

מופיעים. (4), (5) ו-(6) מופיעים.

אפשר להתייחס לזה רגע במילה?

לא, גמרנו, עכשיו אנחנו עוברים להצבעה.

הרביזיה היא לא על זה.

היא כן. הרביזיה החזירה את זה אחורה.

לא, הרביזיה לא הייתה על זה.

בתחילת הדיון נציג משרד הבריאות אמר שהוא רק מבקש למחוק את הסיפא ולא את הכול.

רבותיי, אני עובר להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – 2

נגד – 1

נמנעים – אין

הצעת החוק אושרה.

הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:30.>